מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
מציג 109 - 120 of 134
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
אוסף הכולל כ-500 תמונות ותצלומים סטריאוסקופיים של נופים, אתרים ודמויות בארץ ישראל (רובם סטים שלמים) ומכשיר סטריאוסקופ מהודר. ארה"ב, אנגליה, הולנד וארץ ישראל, ראשית המאה ה-20 בקירוב.
האוסף כולל:
· Jerusalem through the Stereoscope, 27 תצלומים בהוצאת חברת Underwood & Underwood, [ארה"ב]. נתונים בקופסה מקורית דמויית שני כרכי ספרים.
· Palestine through the Stereoscope, 100 תצלומים בהוצאת חברת Underwood & Underwood, [ארה"ב]. נתונים בקופסה מקורית דמויית שני כרכי ספרים ומלווים במדריך עם הסברים אודות האתרים המצולמים ("Traveling in the Holy Land Through the Stereoscope ", מאת Jesse Lyman Hurlbut).
· The Travel of the Old Testament, 47 (מתוך 51) תצלומים בהוצאת חברת Underwood & Underwood, [ארה"ב]. נתונים בקופסה דמויית שני כרכי ספרים ומלווים בספר עם הסברים אודות האתרים המצולמים (The Travel of the Old Testament, מאת Rev. Wm. Byron Forbush, 1909).
· Holy Land Series, 100 ציורים (ממוספרים 501-600) בהוצאת Truman Ward Ingersoll, [ארה"ב], 1904.
· Palestine, Tour No. 1 / Palestine, Tour No. 2 - שני סטים של תצלומים בהוצאת ".Sunbeam Tours Ltd", לונדון. כל סט כולל 36 תצלומים וחוברת עם הסברים אודות האתרים המצולמים ("Sunbeam Companion"), ונתון בקופסת קרטון מקורית.
· 99 תצלומים (מתוך סט של מאה) בהוצאת "Realistic Travels", [לונדון].
· 20 תצלומים בהוצאת Keystone View Company.
· 14 תצלומים בהוצאת Underwood & Underwood.
· 16 תצלומים בהוצאת "Wereld-Tourist", הולנד.
· עשרה תצלומים סטריאוסקופיים המתוארים בלוח ברוסית (בגב שניים מהם מופיעה חותמת-דיו ברוסית: "אנטון-מיכאל כרמי, השער החדש, ירושלים").
· מכשיר סטריאוסקופ מתקפל, עשוי עץ, תוצרת חברת "Stereoscopic Company ", לונדון (על תווית היצרן מופיע הכיתוב "Stereoscopic Company Improved Graphoscope, 54 Cheapside, 108 & 110 Regent St").
מצורפים: ארבעה מכשירי סטריאוסקופ עשויים עץ ומתכת.
גודל ומצב משתנים. במכשיר הסטריאוסקופ חסרות כמה פיסות מתכת.
האוסף כולל:
· Jerusalem through the Stereoscope, 27 תצלומים בהוצאת חברת Underwood & Underwood, [ארה"ב]. נתונים בקופסה מקורית דמויית שני כרכי ספרים.
· Palestine through the Stereoscope, 100 תצלומים בהוצאת חברת Underwood & Underwood, [ארה"ב]. נתונים בקופסה מקורית דמויית שני כרכי ספרים ומלווים במדריך עם הסברים אודות האתרים המצולמים ("Traveling in the Holy Land Through the Stereoscope ", מאת Jesse Lyman Hurlbut).
· The Travel of the Old Testament, 47 (מתוך 51) תצלומים בהוצאת חברת Underwood & Underwood, [ארה"ב]. נתונים בקופסה דמויית שני כרכי ספרים ומלווים בספר עם הסברים אודות האתרים המצולמים (The Travel of the Old Testament, מאת Rev. Wm. Byron Forbush, 1909).
· Holy Land Series, 100 ציורים (ממוספרים 501-600) בהוצאת Truman Ward Ingersoll, [ארה"ב], 1904.
· Palestine, Tour No. 1 / Palestine, Tour No. 2 - שני סטים של תצלומים בהוצאת ".Sunbeam Tours Ltd", לונדון. כל סט כולל 36 תצלומים וחוברת עם הסברים אודות האתרים המצולמים ("Sunbeam Companion"), ונתון בקופסת קרטון מקורית.
· 99 תצלומים (מתוך סט של מאה) בהוצאת "Realistic Travels", [לונדון].
· 20 תצלומים בהוצאת Keystone View Company.
· 14 תצלומים בהוצאת Underwood & Underwood.
· 16 תצלומים בהוצאת "Wereld-Tourist", הולנד.
· עשרה תצלומים סטריאוסקופיים המתוארים בלוח ברוסית (בגב שניים מהם מופיעה חותמת-דיו ברוסית: "אנטון-מיכאל כרמי, השער החדש, ירושלים").
· מכשיר סטריאוסקופ מתקפל, עשוי עץ, תוצרת חברת "Stereoscopic Company ", לונדון (על תווית היצרן מופיע הכיתוב "Stereoscopic Company Improved Graphoscope, 54 Cheapside, 108 & 110 Regent St").
מצורפים: ארבעה מכשירי סטריאוסקופ עשויים עץ ומתכת.
גודל ומצב משתנים. במכשיר הסטריאוסקופ חסרות כמה פיסות מתכת.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $6,250
כולל עמלת קונה
מגלת סתרים, יספר לדור פעולות האיש ר' משה מונטיפיורי, הטובות גם הרעות, מאת אפרים דיינארד. דפוס "אריאם פרעס" [Oriom], ניו-יורק, 1928.
ספר העוסק במשה מונטיפיורי ובאחיינו-יורשו יוסף סבאג-מונטיפיורי, ובטענותיו של דיינארד עליהם. נדפס בחמישים עותקים בלבד, "רק בעד אוצרות ספרים לזכרון, לא בעד המון העם...", על גיליונות נייר עבים שצדם האחד בעל מרקם מיוחד ובצבע זהב.
בתחילת הספר מצהיר דיינארד כי הוא מבקש לספר כיצד "עשו אותו [את מונטיפיורי] לאליל הפתאים האמללים". בהמשך כותב דיינארד, כי למעשה לא עשה מונטפיורי דבר בשתדלנותו, כי היה קמצן וקשה-לב ואטם את אזניו לצרכיהם האמיתיים של עניי ארץ ישראל, וכיצד החזיק סבאג-מונטיפיורי שלא כהוגן בשטח שנקנה בכספי יהודה טורא לטובת עניי ירושלים. בסוף הספר מצורפים לוחות-צילום של מכתב ששלחו רבני ירושלים לסבאג-מונטיפיורי. טענותיו של דיינארד שזורות בטענות ממלחמת החורמה שלחם בחסידות, בנצרות ובסוציאליזם, והוא נוטה להאשים את כל אויביו (ובהם גם את מונטיפיורי), שהם נגועים בכל השלושה.
אפרים דיינארד (1846-1930) - ביבליוגרף וסופר עברי, אספן ספרים וסוחר ספרים; מגדולי הביבליוגרפים העבריים של העת החדשה. היסטוריון ופולמוסן, אשר נחשב לדמות צבעונית ומרתקת. דיינארד נולד בעיר שוסמאקן (כיום Valdemārpil, לטביה). מגיל צעיר הרבה במסעות ברחבי העולם, בהם חקר קהילות יהודיות שונות ואסף ספרים וכתבי-יד עבריים. בשנות השמונים של המאה ה-19 החזיק בית מסחר לספרים באודסה. בשנת 1888 היגר לארה"ב, שם עסק במסחר בספרים, ובין היתר ניסה להקים מושבה יהודית חקלאית במדינת נבדה. לאחר שנסיונו זה נכשל, היגר לארץ ישראל בשנת 1913 והתיישב ברמלה. גם שם פעל להקמת מושבה יהודית חקלאית, אך בשנת 1916 גורש בידי הטורקים, ונאלץ לחזור לארה"ב.
כ"ד עמודות, [2] לוחות, 36 ס"מ. מצב כללי טוב. גליונות לא חתוכים בשוליים העליונים (רק גליון אחד חתוך). חותמות ספריה. רישום בעיפרון. מעט שחיקה ובלאי בקווי הקיפול של הגיליונות. כריכת בד, משוקמת בצדה הפנימי ופרומה מעט. כתמים בכריכה. תו ספר.
ספר העוסק במשה מונטיפיורי ובאחיינו-יורשו יוסף סבאג-מונטיפיורי, ובטענותיו של דיינארד עליהם. נדפס בחמישים עותקים בלבד, "רק בעד אוצרות ספרים לזכרון, לא בעד המון העם...", על גיליונות נייר עבים שצדם האחד בעל מרקם מיוחד ובצבע זהב.
בתחילת הספר מצהיר דיינארד כי הוא מבקש לספר כיצד "עשו אותו [את מונטיפיורי] לאליל הפתאים האמללים". בהמשך כותב דיינארד, כי למעשה לא עשה מונטפיורי דבר בשתדלנותו, כי היה קמצן וקשה-לב ואטם את אזניו לצרכיהם האמיתיים של עניי ארץ ישראל, וכיצד החזיק סבאג-מונטיפיורי שלא כהוגן בשטח שנקנה בכספי יהודה טורא לטובת עניי ירושלים. בסוף הספר מצורפים לוחות-צילום של מכתב ששלחו רבני ירושלים לסבאג-מונטיפיורי. טענותיו של דיינארד שזורות בטענות ממלחמת החורמה שלחם בחסידות, בנצרות ובסוציאליזם, והוא נוטה להאשים את כל אויביו (ובהם גם את מונטיפיורי), שהם נגועים בכל השלושה.
אפרים דיינארד (1846-1930) - ביבליוגרף וסופר עברי, אספן ספרים וסוחר ספרים; מגדולי הביבליוגרפים העבריים של העת החדשה. היסטוריון ופולמוסן, אשר נחשב לדמות צבעונית ומרתקת. דיינארד נולד בעיר שוסמאקן (כיום Valdemārpil, לטביה). מגיל צעיר הרבה במסעות ברחבי העולם, בהם חקר קהילות יהודיות שונות ואסף ספרים וכתבי-יד עבריים. בשנות השמונים של המאה ה-19 החזיק בית מסחר לספרים באודסה. בשנת 1888 היגר לארה"ב, שם עסק במסחר בספרים, ובין היתר ניסה להקים מושבה יהודית חקלאית במדינת נבדה. לאחר שנסיונו זה נכשל, היגר לארץ ישראל בשנת 1913 והתיישב ברמלה. גם שם פעל להקמת מושבה יהודית חקלאית, אך בשנת 1916 גורש בידי הטורקים, ונאלץ לחזור לארה"ב.
כ"ד עמודות, [2] לוחות, 36 ס"מ. מצב כללי טוב. גליונות לא חתוכים בשוליים העליונים (רק גליון אחד חתוך). חותמות ספריה. רישום בעיפרון. מעט שחיקה ובלאי בקווי הקיפול של הגיליונות. כריכת בד, משוקמת בצדה הפנימי ופרומה מעט. כתמים בכריכה. תו ספר.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $7,000
נמכר ב: $20,000
כולל עמלת קונה
In der Strafkolonie [במושבת העונשין], מאת פרנץ קפקא. הוצאת Kurt Wolff, לייפציג, 1919. גרמנית.
עותק מתוך המהדורה הראשונה של הספר "במושבת העונשין", שנדפסה ב-1000 עותקים.
בעמוד הראשון מופיעה הקדשה בכתב-יד (בגרמנית): Für Erwin Arnstein, im Dankbarkeit für das Glück, das von ihn ausging ("לארווין ארנשטיין, בהכרת תודה על האושר הנובע ממנו"), חתומה "K" (פרנץ קפקא) ומתוארכת: פראג, 1923.
ארווין ארנשטיין היה מורה בבית הספר היסודי ליהודים בפראג. הסופר פרנץ קפקא, שאחייניתו היתה מתלמידות בית הספר, הוקיר מאוד את יחסו של ארנשטיין לתלמידיו, ובשנת 1923 העניק לו את העותק שלפנינו כמתנת פרידה, לרגל עלייתו ארצה.
למידע נוסף על ארנשטיין ועל היכרותו עם קפקא, ראה: Kafka, Zionism and beyond, בעריכת Mark H. Gelber, הוצאת M. Niemeyer, טיבינגן, 2004.
68, [2] עמ', 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים (בעיקר בשוליים). עטיפה מנותקת כמעט לגמרי, עם פגמים וקרעים לאורך השדרה ובשוליים. על גבי העטיפה הקדמית מודבקת תווית נייר עם שם הספר, עם קרעים קלים בשוליים.
עותק מתוך המהדורה הראשונה של הספר "במושבת העונשין", שנדפסה ב-1000 עותקים.
בעמוד הראשון מופיעה הקדשה בכתב-יד (בגרמנית): Für Erwin Arnstein, im Dankbarkeit für das Glück, das von ihn ausging ("לארווין ארנשטיין, בהכרת תודה על האושר הנובע ממנו"), חתומה "K" (פרנץ קפקא) ומתוארכת: פראג, 1923.
ארווין ארנשטיין היה מורה בבית הספר היסודי ליהודים בפראג. הסופר פרנץ קפקא, שאחייניתו היתה מתלמידות בית הספר, הוקיר מאוד את יחסו של ארנשטיין לתלמידיו, ובשנת 1923 העניק לו את העותק שלפנינו כמתנת פרידה, לרגל עלייתו ארצה.
למידע נוסף על ארנשטיין ועל היכרותו עם קפקא, ראה: Kafka, Zionism and beyond, בעריכת Mark H. Gelber, הוצאת M. Niemeyer, טיבינגן, 2004.
68, [2] עמ', 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים (בעיקר בשוליים). עטיפה מנותקת כמעט לגמרי, עם פגמים וקרעים לאורך השדרה ובשוליים. על גבי העטיפה הקדמית מודבקת תווית נייר עם שם הספר, עם קרעים קלים בשוליים.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $42,500
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של המלחין הגרמני ריכרד וגנר. נשלח, כפי הנראה, לסופר, הפילוסוף והמוזיקולוג הצרפתי Édouard Schuré. לוצרן (שוויץ), 25 באפריל 1869. גרמנית.
במכתב מביע וגנר את דעותיו האנטישמיות על יהודי צרפת ועל יהודים ממוצא גרמני, תוך נסיון להסביר לידידו את הרעיון העומד בבסיס מאמרו "היהדות במוזיקה". בין היתר, כותב וגנר כי היטמעותם של היהודים בחברה הצרפתית מונעת מהצרפתים להבחין ב"השפעתה ההרסנית של הרוח היהודית על התרבות המודרנית", דן בחשיבות ההבחנה בין גרמני-יהודי לגרמני "אמיתי" (על כך הוא כותב: "התייחסות אל היינה, אל גתה, אל מאיירבר, ואולי גם אלי, כאל מקשה אחת, מובילה לבלבול ממנו סובלת תפיסתם של הצרפתים את האופי הגרמני"), ומציין כי העיתונות הגרמנית נמצאת כולה בידיים יהודיות.
בתחילת המכתב מתייחס וגנר למאמר אשר פרסם ידידו (נמען המכתב) בכתב העת הצרפתי Revue des Deux Monde.
הנמען הוא, כפי הנראה, Édouard Schuré, סופר, פילוסוף ומוזיקולוג צרפתי אשר מאמרו על יצירותיו של וגנר, "Le drame musical et l'oeuvre de M. Richard Wagner" התפרסם בכתב העת Revue des Deux Monde כשבועיים לפני שכתב וגנר את המכתב שלפנינו.
המלחין והמסאי הגרמני וילהלם ריכרד וַגְנֵר (Wilhelm Richard Wagner, 1813-1883) נודע בעיקר בזכות האופרות שיצר. יצירותיו, שנחשבו למקוריות ולחלוציות בתקופתו, השפיעו על התפתחות השפה המוזיקלית של האופרה ושל המוזיקה הקלאסית בכלל. וגנר נודע באנטישמיות החריפה שלו, והתבטא לא פעם נגד היטמעות היהודים בתרבות הגרמנית. את תפיסת עולמו האנטישמית הביע, בין היתר, במאמרו "היהדות במוזיקה" (המאמר פורסם לראשונה בשנת 1850, תחת שם העט K. Freigedenk, ופעם נוספת בשנת 1869 תחת שמו המלא של וגנר). במאמר זה טען וגנר כי היהודים אינם מסוגלים לעסוק במוזיקה, והזהיר מפני "ייהודה" של האמנות בכלל ושל המוזיקה בפרט.
בשל האנטישמיות של וגנר, לא נוגנו יצירותיו בפומבי בישראל, ובמשך שנים רבות גם לא שודרו בערוצי התקשורת הממלכתיים.
[1] דף, מקופל לשניים (ארבעה עמודים כתובים), 18.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וכתמים קלים.
במכתב מביע וגנר את דעותיו האנטישמיות על יהודי צרפת ועל יהודים ממוצא גרמני, תוך נסיון להסביר לידידו את הרעיון העומד בבסיס מאמרו "היהדות במוזיקה". בין היתר, כותב וגנר כי היטמעותם של היהודים בחברה הצרפתית מונעת מהצרפתים להבחין ב"השפעתה ההרסנית של הרוח היהודית על התרבות המודרנית", דן בחשיבות ההבחנה בין גרמני-יהודי לגרמני "אמיתי" (על כך הוא כותב: "התייחסות אל היינה, אל גתה, אל מאיירבר, ואולי גם אלי, כאל מקשה אחת, מובילה לבלבול ממנו סובלת תפיסתם של הצרפתים את האופי הגרמני"), ומציין כי העיתונות הגרמנית נמצאת כולה בידיים יהודיות.
בתחילת המכתב מתייחס וגנר למאמר אשר פרסם ידידו (נמען המכתב) בכתב העת הצרפתי Revue des Deux Monde.
הנמען הוא, כפי הנראה, Édouard Schuré, סופר, פילוסוף ומוזיקולוג צרפתי אשר מאמרו על יצירותיו של וגנר, "Le drame musical et l'oeuvre de M. Richard Wagner" התפרסם בכתב העת Revue des Deux Monde כשבועיים לפני שכתב וגנר את המכתב שלפנינו.
המלחין והמסאי הגרמני וילהלם ריכרד וַגְנֵר (Wilhelm Richard Wagner, 1813-1883) נודע בעיקר בזכות האופרות שיצר. יצירותיו, שנחשבו למקוריות ולחלוציות בתקופתו, השפיעו על התפתחות השפה המוזיקלית של האופרה ושל המוזיקה הקלאסית בכלל. וגנר נודע באנטישמיות החריפה שלו, והתבטא לא פעם נגד היטמעות היהודים בתרבות הגרמנית. את תפיסת עולמו האנטישמית הביע, בין היתר, במאמרו "היהדות במוזיקה" (המאמר פורסם לראשונה בשנת 1850, תחת שם העט K. Freigedenk, ופעם נוספת בשנת 1869 תחת שמו המלא של וגנר). במאמר זה טען וגנר כי היהודים אינם מסוגלים לעסוק במוזיקה, והזהיר מפני "ייהודה" של האמנות בכלל ושל המוזיקה בפרט.
בשל האנטישמיות של וגנר, לא נוגנו יצירותיו בפומבי בישראל, ובמשך שנים רבות גם לא שודרו בערוצי התקשורת הממלכתיים.
[1] דף, מקופל לשניים (ארבעה עמודים כתובים), 18.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וכתמים קלים.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
אוסף פתקים ודפי-רשימות בכתב-יד, אשר שימשו להכנת ערכי "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה" ("מילון בן יהודה"), ועוסקים במלים המתחילות באות שי"ן.
האוסף כולל:
· כ-108 פתקים עליהם נכתבו בכתב-יד מלים והערות קצרות הנוגעות להן: מראי-מקומות, מקורות, מובאות, עדויות ודוגמאות מהספרות העברית לאורך הדורות, אשר שימשו את בן-יהודה ואת ממשיכי דרכו בהכנת ערכי האות שי"ן למילון. לפחות 18 מהפתקים נכתבו בידי אליעזר בן-יהודה ועוסקים במלים שפיות, משופין, שׁפה, שפיר, שיפוע, שיפועים, שפיפון, שפופרות, ובמלים נוספות שכלל בן-יהודה במילונו (בחלקם רק מלים בודדות בכתב ידו). כ-90 מהפתקים נכתבו בכתב ידם של ממשיכי דרכו של בן-יהודה בעריכת המילון (ראה להלן).
· 40 דפים בכתב-יד (כתבי-יד שונים, של ממשיכי דרכו של בן-יהודה), טיוטות לערכים שִׁפְשֵׁף עד שורש ש-ק-ה (וכן כמה דפים העוסקים בערך שְׁמָמָה).
אליעזר בן-יהודה (1858-1922) היה חלוץ הדיבור העברי וחוקר השפה העברית. הוא חולל והניע את תהליך השיבה המלאה אל השפה העברית. בן-יהודה פעל להפצת רעיונותיו באמצעות עיתוניו, הקים את ועד הלשון העברית וחיבר את מילונו הגדול, "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה", אשר נחשב למפעל חייו הגדול ביותר. המילון יצא לאור בהדרגה בשנים 1908-1959, ובשלמותו הוא מונה שישה עשר כרכים, שעליהם נוסף כרך מבוא גדול. חמשת כרכיו הראשונים של המילון נדפסו עוד טרם מלחמת העולם הראשונה, והם היחידים שראו אור טרם מותו של בן-יהודה. בן-יהודה הספיק לערוך את הכרכים השישי והשביעי, אך אלה נדפסו רק לאחר מותו (בזכות השתדלותם של אלמנתו חמדה ושל בנם אהוד ובעזרת מזכירו של אליעזר בן-יהודה, משה בר-נסים). את הכרכים השמיני והתשיעי ערך משה צבי סגל, ואת שאר הכרכים, לרבות כרך המבוא הגדול, ערך נפתלי הרץ טורטשינר (טור-סיני).
הפריטים הוצגו בתערוכה שעסקה בחייו ובמפעלו של אליעזר בן-יהודה בחולון בשנת 1964. מצורפים ארבעה תצלומים מהתערוכה (באחד התצלומים נראה בנו של בן-יהודה, אהוד, מספר על אביו).
גודל הפתקים משתנה, 12X8 ס"מ בממוצע (חלקם קטנים יותר או גדולים יותר). נייר יבש ושביר. קרעים וקמטים בשוליים. חלק מהפתקים מודפסים בצדם האחורי (שימוש משני). 40 דף, 12X30 ס"מ בקירוב. קרעים בשוליים, מעט סימני קיפול וקמטים. התצלומים מודבקים לדפי בריסטול.
האוסף כולל:
· כ-108 פתקים עליהם נכתבו בכתב-יד מלים והערות קצרות הנוגעות להן: מראי-מקומות, מקורות, מובאות, עדויות ודוגמאות מהספרות העברית לאורך הדורות, אשר שימשו את בן-יהודה ואת ממשיכי דרכו בהכנת ערכי האות שי"ן למילון. לפחות 18 מהפתקים נכתבו בידי אליעזר בן-יהודה ועוסקים במלים שפיות, משופין, שׁפה, שפיר, שיפוע, שיפועים, שפיפון, שפופרות, ובמלים נוספות שכלל בן-יהודה במילונו (בחלקם רק מלים בודדות בכתב ידו). כ-90 מהפתקים נכתבו בכתב ידם של ממשיכי דרכו של בן-יהודה בעריכת המילון (ראה להלן).
· 40 דפים בכתב-יד (כתבי-יד שונים, של ממשיכי דרכו של בן-יהודה), טיוטות לערכים שִׁפְשֵׁף עד שורש ש-ק-ה (וכן כמה דפים העוסקים בערך שְׁמָמָה).
אליעזר בן-יהודה (1858-1922) היה חלוץ הדיבור העברי וחוקר השפה העברית. הוא חולל והניע את תהליך השיבה המלאה אל השפה העברית. בן-יהודה פעל להפצת רעיונותיו באמצעות עיתוניו, הקים את ועד הלשון העברית וחיבר את מילונו הגדול, "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה", אשר נחשב למפעל חייו הגדול ביותר. המילון יצא לאור בהדרגה בשנים 1908-1959, ובשלמותו הוא מונה שישה עשר כרכים, שעליהם נוסף כרך מבוא גדול. חמשת כרכיו הראשונים של המילון נדפסו עוד טרם מלחמת העולם הראשונה, והם היחידים שראו אור טרם מותו של בן-יהודה. בן-יהודה הספיק לערוך את הכרכים השישי והשביעי, אך אלה נדפסו רק לאחר מותו (בזכות השתדלותם של אלמנתו חמדה ושל בנם אהוד ובעזרת מזכירו של אליעזר בן-יהודה, משה בר-נסים). את הכרכים השמיני והתשיעי ערך משה צבי סגל, ואת שאר הכרכים, לרבות כרך המבוא הגדול, ערך נפתלי הרץ טורטשינר (טור-סיני).
הפריטים הוצגו בתערוכה שעסקה בחייו ובמפעלו של אליעזר בן-יהודה בחולון בשנת 1964. מצורפים ארבעה תצלומים מהתערוכה (באחד התצלומים נראה בנו של בן-יהודה, אהוד, מספר על אביו).
גודל הפתקים משתנה, 12X8 ס"מ בממוצע (חלקם קטנים יותר או גדולים יותר). נייר יבש ושביר. קרעים וקמטים בשוליים. חלק מהפתקים מודפסים בצדם האחורי (שימוש משני). 40 דף, 12X30 ס"מ בקירוב. קרעים בשוליים, מעט סימני קיפול וקמטים. התצלומים מודבקים לדפי בריסטול.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $7,000
לא נמכר
ארכיון הכולל למעלה מאלף מכתבים, מסמכים, כרזות, תצלומים, יומנים, תקליטים ופריטים נוספים, מעזבון הכנר מישה וייסבורד (Mischa Weisbord). מקומות שונים באירופה, ארה"ב, סין וארץ ישראל, שנות העשרה עד שנות ה-80 של המאה ה-20 (רובם משנות ה-20 עד שנות ה-40). גרמנית, צרפתית, רוסית, אנגלית, עברית ושפות נוספות.
מישה וייסבורד (1907-1991) היה כנר יהודי-רוסי שזכה להצלחה גדולה בעשורים הראשונים של המאה העשרים, וכונה בפי מעריציו "פגניני החדש".
וייסבורד החל לנגן בכינור בגיל שלוש. אביו, אלכסנדר, שהיה כנר בעצמו, גילה במהרה את כשרונו הגדול של בנו ושלחו ללימודים בסנט פטרסבורג, אצל הכנר לאופלד אאואר (Leopold Auer). בשנת 1917, עם פרוץ המהפכה הקומוניסטית, נאלצה המשפחה להגר לסין, ומשם נדדו מישה ואביו לבריסל, שם היה לתלמידו של הכנר אז'ן איזאיי (Eugène Ysaÿe) והחל להופיע לראשונה על במות גדולות.
הצלחתו היתה מהירה וסוחפת. לאורך שנות העשרה והעשרים הוכרז וייסבורד כ"ילד פלא", הוזמן להופיע ברחבי אירופה, ובשנת 1926 עלה להופיע לראשונה ב-"קרנגי הול" שבניו-יורק, והוא עוד לא בן עשרים.
שנת 1927 היתה אמורה להיות שנת הצלחתו הגדולה: לוייסבורד נקבעה הופעה שנייה ב"קרנגי הול", ואחריה יועד לו סיבוב הופעות גדול ברחבי ארה"ב. ואולם ערב ההופעה, מסיבות שאינן ידועות, סירב וייסבורד לעלות לבמה, ביטל את סיבוב ההופעות כולו ושב לאירופה, קוטע את הצלחתו באחת.
בשנים הבאות הוסיף וייסבורד להופיע באירופה, ביקר מספר פעמים בארץ ישראל ואף זכה לחוזה הקלטות (הוא הספיק להקליט שלוש יצירות בחייו), אולם הקריירה שלו לא השתקמה מעולם. את שנותיו האחרונות העביר בדירה בברוקלין, אלמוני לגמרי, עד שבשנת 1991, לאחר שנים שבהן לא ניגן עוד, נפטר לבדו.
הארכיון שלפנינו כולל, בין היתר:
· כ-30 תצלומי סטודיו גדולים של וייסבורד (תשעה מהם בפורמט גדול במיוחד, 35X45 ס"מ בקירוב), שניים מהם חתומים ומוקדשים בכתב-ידו.
· חמישה אלבומים הכוללים למעלה מ-800 תצלומים של בני משפחתו, ובהם עשרות תצלומים של מישה עצמו. בין היתר, מופיעים באלבומים תצלומים מתקופת ילדותו, תצלומים עם בני משפחה, תצלומי סטודיו מתקופת הצלחתו (חלקם חתומים), תצלומים מתקופת שהותה של המשפחה בסין, תצלומים של מישה משנים מאוחרות יותר, ותצלומים נוספים.
· ארבעה תקליטי מאסטר (78 סל"ד) שהוציאה חברת Gramophone Company, ובהם שלוש היצירות היחידות שהקליט וייסבורד בחייו.
· עותק של חוזה הקלטות שנערך בין מישה וייסבורד לבין החברה Gramophone Company, ביום 28.6.1922. מודפס במכונת כתיבה וחתום בידי נציג החברה Edmund Trevor Lloyd Williams (אנגלית).
· 20 כרזות פרסום להופעות שערך מישה בשנות ה-20 ושנות ה-30, בהן כרזות להופעות בבריסל, סטוקהולם, גטבורג, לונדון, ברלין, ושש כרזות לפרסום הופעות בארץ-ישראל, במהלך ביקור בשנת 1929 (באולם "ציון" בירושלים, בטכניון בחיפה, ב"בית העם" בתל-אביב, ועוד). בארבע מהכרזות מופיעים איורים ליטוגרפיים של וייסבורד.
· כ-110 תכניות ופרוספקטים להופעות של וייסבורד, מהשנים 1918-1955 (רובם משנות ה-20 וה-30), באירופה, ארה"ב וארץ ישראל.
· כ-40 מסמכים הקשורים לקריירה המקצועית של מישה: חוזים, לוחות-זמנים להופעות, ויזות כניסה לארצות שונות, מכתבי המלצה ומכתבי תלונה, מכתב תודה מאת "מחלקת ההסברה" של הפלמ"ח בעקבות הופעות בפני לוחמים במלחמת העצמאות, ועוד.
· שלושה יומנים מוקדמים בכתב-ידו של וייסבורד (רוסית), מן השנים 1925, 1927 ו-1930.
· כ-10 מכתבים וגלויות בכתב-ידו של וייסבורד, שנשלחו לאמו ולאחותו סוניה בין השנים 1933-1965.
· כ-50 מכתבים בכתב-יד, שנשלחו אל וייסבורד מאת בני משפחה שונים בין השנים 1922-1923, לאחר שעזב לאירופה עם אביו.
· מחברות, מכתבים, דפי תווים, גלויות, כרזות ופרוספקטים הקשורים לקריירת הנגינה של אחיו של מישה, ארמנד וריבה, ופריטים נוספים.
מצורפים: עשרות גזרי עתונים עם כתבות וחומרים אודות וייסבורד (מקצתם מודבקים בדפי אלבום).
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. חלק מהפריטים מופיעים ביותר מעותק אחד.
ספרות:
1. Gdal Saleski, Famous Musicians of a Wandering Race , הוצאת Bloch, ניו-יורק, 1927, עמ' 257.
2. Ruth Elizabeth Rodrigues, Selected Students of Leopold Auer - A Study in Violin Performance-Practice, עבודת דוקטורט עבור University of Birmingham, 2009 (באינטרנט).
מישה וייסבורד (1907-1991) היה כנר יהודי-רוסי שזכה להצלחה גדולה בעשורים הראשונים של המאה העשרים, וכונה בפי מעריציו "פגניני החדש".
וייסבורד החל לנגן בכינור בגיל שלוש. אביו, אלכסנדר, שהיה כנר בעצמו, גילה במהרה את כשרונו הגדול של בנו ושלחו ללימודים בסנט פטרסבורג, אצל הכנר לאופלד אאואר (Leopold Auer). בשנת 1917, עם פרוץ המהפכה הקומוניסטית, נאלצה המשפחה להגר לסין, ומשם נדדו מישה ואביו לבריסל, שם היה לתלמידו של הכנר אז'ן איזאיי (Eugène Ysaÿe) והחל להופיע לראשונה על במות גדולות.
הצלחתו היתה מהירה וסוחפת. לאורך שנות העשרה והעשרים הוכרז וייסבורד כ"ילד פלא", הוזמן להופיע ברחבי אירופה, ובשנת 1926 עלה להופיע לראשונה ב-"קרנגי הול" שבניו-יורק, והוא עוד לא בן עשרים.
שנת 1927 היתה אמורה להיות שנת הצלחתו הגדולה: לוייסבורד נקבעה הופעה שנייה ב"קרנגי הול", ואחריה יועד לו סיבוב הופעות גדול ברחבי ארה"ב. ואולם ערב ההופעה, מסיבות שאינן ידועות, סירב וייסבורד לעלות לבמה, ביטל את סיבוב ההופעות כולו ושב לאירופה, קוטע את הצלחתו באחת.
בשנים הבאות הוסיף וייסבורד להופיע באירופה, ביקר מספר פעמים בארץ ישראל ואף זכה לחוזה הקלטות (הוא הספיק להקליט שלוש יצירות בחייו), אולם הקריירה שלו לא השתקמה מעולם. את שנותיו האחרונות העביר בדירה בברוקלין, אלמוני לגמרי, עד שבשנת 1991, לאחר שנים שבהן לא ניגן עוד, נפטר לבדו.
הארכיון שלפנינו כולל, בין היתר:
· כ-30 תצלומי סטודיו גדולים של וייסבורד (תשעה מהם בפורמט גדול במיוחד, 35X45 ס"מ בקירוב), שניים מהם חתומים ומוקדשים בכתב-ידו.
· חמישה אלבומים הכוללים למעלה מ-800 תצלומים של בני משפחתו, ובהם עשרות תצלומים של מישה עצמו. בין היתר, מופיעים באלבומים תצלומים מתקופת ילדותו, תצלומים עם בני משפחה, תצלומי סטודיו מתקופת הצלחתו (חלקם חתומים), תצלומים מתקופת שהותה של המשפחה בסין, תצלומים של מישה משנים מאוחרות יותר, ותצלומים נוספים.
· ארבעה תקליטי מאסטר (78 סל"ד) שהוציאה חברת Gramophone Company, ובהם שלוש היצירות היחידות שהקליט וייסבורד בחייו.
· עותק של חוזה הקלטות שנערך בין מישה וייסבורד לבין החברה Gramophone Company, ביום 28.6.1922. מודפס במכונת כתיבה וחתום בידי נציג החברה Edmund Trevor Lloyd Williams (אנגלית).
· 20 כרזות פרסום להופעות שערך מישה בשנות ה-20 ושנות ה-30, בהן כרזות להופעות בבריסל, סטוקהולם, גטבורג, לונדון, ברלין, ושש כרזות לפרסום הופעות בארץ-ישראל, במהלך ביקור בשנת 1929 (באולם "ציון" בירושלים, בטכניון בחיפה, ב"בית העם" בתל-אביב, ועוד). בארבע מהכרזות מופיעים איורים ליטוגרפיים של וייסבורד.
· כ-110 תכניות ופרוספקטים להופעות של וייסבורד, מהשנים 1918-1955 (רובם משנות ה-20 וה-30), באירופה, ארה"ב וארץ ישראל.
· כ-40 מסמכים הקשורים לקריירה המקצועית של מישה: חוזים, לוחות-זמנים להופעות, ויזות כניסה לארצות שונות, מכתבי המלצה ומכתבי תלונה, מכתב תודה מאת "מחלקת ההסברה" של הפלמ"ח בעקבות הופעות בפני לוחמים במלחמת העצמאות, ועוד.
· שלושה יומנים מוקדמים בכתב-ידו של וייסבורד (רוסית), מן השנים 1925, 1927 ו-1930.
· כ-10 מכתבים וגלויות בכתב-ידו של וייסבורד, שנשלחו לאמו ולאחותו סוניה בין השנים 1933-1965.
· כ-50 מכתבים בכתב-יד, שנשלחו אל וייסבורד מאת בני משפחה שונים בין השנים 1922-1923, לאחר שעזב לאירופה עם אביו.
· מחברות, מכתבים, דפי תווים, גלויות, כרזות ופרוספקטים הקשורים לקריירת הנגינה של אחיו של מישה, ארמנד וריבה, ופריטים נוספים.
מצורפים: עשרות גזרי עתונים עם כתבות וחומרים אודות וייסבורד (מקצתם מודבקים בדפי אלבום).
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. חלק מהפריטים מופיעים ביותר מעותק אחד.
ספרות:
1. Gdal Saleski, Famous Musicians of a Wandering Race , הוצאת Bloch, ניו-יורק, 1927, עמ' 257.
2. Ruth Elizabeth Rodrigues, Selected Students of Leopold Auer - A Study in Violin Performance-Practice, עבודת דוקטורט עבור University of Birmingham, 2009 (באינטרנט).
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $10,000
לא נמכר
כ-350 מכתבים וכמה פריטי נייר שנשלחו אל לאון לוקר, מזכיר סניף מנצ'סטר של הארגון "Foreign Jews Protection Committee Against Deportation to Russia" [הוועדה להגנת יהודים זרים מפני גירוש לרוסיה]. מנצ'סטר, לונדון, ליברפול ומקומות נוספים, 1916-1919 (מכתבים ספורים מאוחרים יותר). אנגלית ומעט יידיש.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמצאו באנגליה כ-300,000 יהודים רוסים, אשר נמלטו מן הפוגרומים במזרח אירופה בשלהי המאה הקודמת. הממשל האנגלי ראה ביהודים אלה כוח אדם לא מנוצל, ובשנת 1917 פרסם תקנה שאילצה אותם לבחור אחת משתי אפשרויות: התנדבות לצבא האנגלי או גירוש בחזרה לרוסיה. על מנת לסייע ליהודים הרוסים לשמור על זכויותיהם, הוקם הארגון "Foreign Jews Protection Committee Against Deportation to Russia" י(FJCP), שהונהג בידי אברהם בצלאל. הארגון, שכינס תחתיו למעלה ממאה גופים יהודיים, התנגד נחרצות לגיוס בכפייה, ופעל במגוון דרכים: השגת תעודות פטור שהנפיקו הקונסוליות הרוסיות, השגת מסמכים רפואיים הפוסלים משירות צבאי, קבלת אישורים להעברת יהודים ליחידות לא-קרביות, הבטחת זכותם של יהודים שגורשו לרוסיה לשוב לאנגליה לאחר המלחמה והשגת קצבאות עבור משפחות מגורשים. מתיחות מיוחדת נודעה בין ראשי הארגון לבין זאב ז'בוטינסקי, אבי רעיון "הגדודים העבריים", שתכניתו להקמת כוח עברי לוחם עוררה התנגדות עזה בקרב חברי הארגון. בתחילה פעל הארגון על מנת למנוע את הקמת הגדודים, אולם בהמשך שינו חלק מחבריו את עמדתם, והיו בהם שאף סייעו ליהודים להתקבל אליהם.
האוסף שלפנינו כולל כ-350 מכתבים, מרביתם מודפסים במכונת כתיבה ומקצתם כתובים בכתב-יד, שנשלחו אל מזכיר הארגון בעיר מנצ'סטר, לאון לוקר (Leon Locker), שבנוסף לפעילותו מול הגופים הרשמיים, גם עמד בקשרים עם "הגדודים העבריים". בין היתר, מופיעים באוסף:
· עשרות מכתבים מאת אנשי הקונסוליה הרוסית במנצ'סטר, ליברפול ולונדון, ובהם דיווחים על גורלם של יהודים שנשלחו לרוסיה, ידיעות על חיילים יהודיים שנשלחו לחזית, עדכונים מבתי חולים, הודעות על קבלת תעודות "פטור" משירות צבאי, רשימות עם משפחות הזכאיות לקצבה ונושאים נוספים.
· עשרות מכתבים שנשלחו מטעם ארגונים יהודיים שפעלו באנגליה באותה תקופה, בהם: United Russian Committee for Matter of Military Service, "פועלי ציון", "אחי ברית", "אגודת המכבים הקדמונים", ועוד.
· ארבעה מכתבים קצרים, מודפסים במכונת כתיבה וחתומים בחתימת-יד, מאת קצין מפקדת הגדודים ה-38-42 של קלעי המלך ("הגדודים העבריים" - Commanding Depot 32nd-42nd Battalions, Royal Fusiliers), מן החודשים מאי-יוני 1918, הדנים בצירופו של חייל יהודי לגדוד. שלושה מהם חתומים בפינה השמאלית עליונה בחותמת הדיו של הגדודים.
· שלושה מכתבים, כתובים בכתב-יד, שנשלחו אל לוקר מאת חייל יהודי בשם G. Shapiro, המבקש להצטרף לגדוד העברי. מתוארכים לחודשים אפריל-מאי 1918.
· מכתבים מטעם גורמים בצבא האנגלי, גופי ממשל אנגליים, ארגוני סעד שונים, פונים פרטיים ועוד.
· טופס בקשה לקבלת סיוע כספי, עבור נשים שבעליהן נשלחו למלחמה (לא ממולא. אנגלית ורוסית).
· שלוש חוברות שנדפסו באנגליה, בנושא גיוס יהודים רוסים לצבא: · The Jew Under The Oppressor's Iron Heel. הוצאת Russian Jews Relief Fund, אדינבורו, [שנות העשרה של המאה ה-20 בקירוב]; · Jewish refugees and military service, the ethical aspect of compulsion under threat of deportation, מאת I. [Isaiah] Wassilevsky. נדפסה בידי The National Labour, מנצ'סטר, [שנות העשרה של המאה ה-20]. · An Appeal To Public Opinion, Should The Russian Refugees Be Deported, נדפסה בידי National Labour, לונדון, [1916 בקירוב]. החוברת הראשונה אינה מופיעה ב-OCLC. שתיים מהן חתומות בחותמת בעלות של לוקר.
למידע נוסף על סניף מנצ'סטר של הארגון, ראה: Nonconformity in the Manchester Jewish Community: The Case Of Political Radicalism 1889-1939, עבודה לקבלת תואר דוקטורט באוניברסיטת מנצ'סטר, מאת Rosalyn D. Livshin, 2005 (באינטרנט).
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. נקבי תיוק, סימני קיפול, קמטים וכתמים. קרעים וקרעים חסרים בחלק קטן מהמכתבים (ברובם קלים, בשוליים). מכתבים רבים עם חותמות דיו של הארגונים השונים.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמצאו באנגליה כ-300,000 יהודים רוסים, אשר נמלטו מן הפוגרומים במזרח אירופה בשלהי המאה הקודמת. הממשל האנגלי ראה ביהודים אלה כוח אדם לא מנוצל, ובשנת 1917 פרסם תקנה שאילצה אותם לבחור אחת משתי אפשרויות: התנדבות לצבא האנגלי או גירוש בחזרה לרוסיה. על מנת לסייע ליהודים הרוסים לשמור על זכויותיהם, הוקם הארגון "Foreign Jews Protection Committee Against Deportation to Russia" י(FJCP), שהונהג בידי אברהם בצלאל. הארגון, שכינס תחתיו למעלה ממאה גופים יהודיים, התנגד נחרצות לגיוס בכפייה, ופעל במגוון דרכים: השגת תעודות פטור שהנפיקו הקונסוליות הרוסיות, השגת מסמכים רפואיים הפוסלים משירות צבאי, קבלת אישורים להעברת יהודים ליחידות לא-קרביות, הבטחת זכותם של יהודים שגורשו לרוסיה לשוב לאנגליה לאחר המלחמה והשגת קצבאות עבור משפחות מגורשים. מתיחות מיוחדת נודעה בין ראשי הארגון לבין זאב ז'בוטינסקי, אבי רעיון "הגדודים העבריים", שתכניתו להקמת כוח עברי לוחם עוררה התנגדות עזה בקרב חברי הארגון. בתחילה פעל הארגון על מנת למנוע את הקמת הגדודים, אולם בהמשך שינו חלק מחבריו את עמדתם, והיו בהם שאף סייעו ליהודים להתקבל אליהם.
האוסף שלפנינו כולל כ-350 מכתבים, מרביתם מודפסים במכונת כתיבה ומקצתם כתובים בכתב-יד, שנשלחו אל מזכיר הארגון בעיר מנצ'סטר, לאון לוקר (Leon Locker), שבנוסף לפעילותו מול הגופים הרשמיים, גם עמד בקשרים עם "הגדודים העבריים". בין היתר, מופיעים באוסף:
· עשרות מכתבים מאת אנשי הקונסוליה הרוסית במנצ'סטר, ליברפול ולונדון, ובהם דיווחים על גורלם של יהודים שנשלחו לרוסיה, ידיעות על חיילים יהודיים שנשלחו לחזית, עדכונים מבתי חולים, הודעות על קבלת תעודות "פטור" משירות צבאי, רשימות עם משפחות הזכאיות לקצבה ונושאים נוספים.
· עשרות מכתבים שנשלחו מטעם ארגונים יהודיים שפעלו באנגליה באותה תקופה, בהם: United Russian Committee for Matter of Military Service, "פועלי ציון", "אחי ברית", "אגודת המכבים הקדמונים", ועוד.
· ארבעה מכתבים קצרים, מודפסים במכונת כתיבה וחתומים בחתימת-יד, מאת קצין מפקדת הגדודים ה-38-42 של קלעי המלך ("הגדודים העבריים" - Commanding Depot 32nd-42nd Battalions, Royal Fusiliers), מן החודשים מאי-יוני 1918, הדנים בצירופו של חייל יהודי לגדוד. שלושה מהם חתומים בפינה השמאלית עליונה בחותמת הדיו של הגדודים.
· שלושה מכתבים, כתובים בכתב-יד, שנשלחו אל לוקר מאת חייל יהודי בשם G. Shapiro, המבקש להצטרף לגדוד העברי. מתוארכים לחודשים אפריל-מאי 1918.
· מכתבים מטעם גורמים בצבא האנגלי, גופי ממשל אנגליים, ארגוני סעד שונים, פונים פרטיים ועוד.
· טופס בקשה לקבלת סיוע כספי, עבור נשים שבעליהן נשלחו למלחמה (לא ממולא. אנגלית ורוסית).
· שלוש חוברות שנדפסו באנגליה, בנושא גיוס יהודים רוסים לצבא: · The Jew Under The Oppressor's Iron Heel. הוצאת Russian Jews Relief Fund, אדינבורו, [שנות העשרה של המאה ה-20 בקירוב]; · Jewish refugees and military service, the ethical aspect of compulsion under threat of deportation, מאת I. [Isaiah] Wassilevsky. נדפסה בידי The National Labour, מנצ'סטר, [שנות העשרה של המאה ה-20]. · An Appeal To Public Opinion, Should The Russian Refugees Be Deported, נדפסה בידי National Labour, לונדון, [1916 בקירוב]. החוברת הראשונה אינה מופיעה ב-OCLC. שתיים מהן חתומות בחותמת בעלות של לוקר.
למידע נוסף על סניף מנצ'סטר של הארגון, ראה: Nonconformity in the Manchester Jewish Community: The Case Of Political Radicalism 1889-1939, עבודה לקבלת תואר דוקטורט באוניברסיטת מנצ'סטר, מאת Rosalyn D. Livshin, 2005 (באינטרנט).
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. נקבי תיוק, סימני קיפול, קמטים וכתמים. קרעים וקרעים חסרים בחלק קטן מהמכתבים (ברובם קלים, בשוליים). מכתבים רבים עם חותמות דיו של הארגונים השונים.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $2,800
נמכר ב: $3,500
כולל עמלת קונה
חמש-עשרה גלויות עם תמונות של קרבנות פוגרומים בבוברויסק, ז'יטומיר, יקטרינוסלב, קישינב ומקומות נוספים. מו"לים ומקומות הדפסה שונים, ראשית המאה ה-20.
בין הגלויות: · שתי גלויות עם תמונות של קרבנות פרעות קישינב (לא מחולקות, נשלחו בדואר בשנת 1903). בשוליים התחתונים של כל אחת מהן מופיע רישום בכתב-יד (צרפתית): "Russie pittoresque (Kichineff) " (רוסיה הציורית [קישינב]). · שתי גלויות עם "תמונות החללים זבחי-אדם בימי הפרעות בזיטאמיר [ז'יטומיר], 23-26 אפרעל [אפריל] 1905" (לא מחולקות). בכל אחת מהן מופיעה תמונה של לוח זיכרון, ועליו תצלומים של הקרבנות, דפים מודפסים ופריטים שהונחו לקישוט (הלוחות שונים זה מזה). · גלויה עם תצלום קרבנות פוגרום בבוברויסק, בהוצאת Comite Executif de la Conference Universelle Juive de Secours [הועד המנהל של וועידת החירום היהודית האוניברסלית], פריז, [1920 בקירוב]. בשוליים התחתונים ובצדה האחורי נדפסה בקשה למתן תרומות, ביידיש, צרפתית ואנגלית. · גלויה עם תצלום קרבנות פוגרום ביקטרינוסלב (דניפרו). הוצאת "זעלבסטוועהר דער סאצ. דעמ. ארבייטער-פארטיי פועלי-ציון". · שלוש גלויות עם איורים (אחת מהן בהוצאת חברת "לבנון") · גלויות נוספות.
שבע מהגליות אינן מחולקות. שלוש נשלחו בדואר.
סה"כ 15 גלויות, 9X14 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. מצב כללי טוב. כתמים (בעקר בצדן האחורי). פגמים קלים בשוליים.
בין הגלויות: · שתי גלויות עם תמונות של קרבנות פרעות קישינב (לא מחולקות, נשלחו בדואר בשנת 1903). בשוליים התחתונים של כל אחת מהן מופיע רישום בכתב-יד (צרפתית): "Russie pittoresque (Kichineff) " (רוסיה הציורית [קישינב]). · שתי גלויות עם "תמונות החללים זבחי-אדם בימי הפרעות בזיטאמיר [ז'יטומיר], 23-26 אפרעל [אפריל] 1905" (לא מחולקות). בכל אחת מהן מופיעה תמונה של לוח זיכרון, ועליו תצלומים של הקרבנות, דפים מודפסים ופריטים שהונחו לקישוט (הלוחות שונים זה מזה). · גלויה עם תצלום קרבנות פוגרום בבוברויסק, בהוצאת Comite Executif de la Conference Universelle Juive de Secours [הועד המנהל של וועידת החירום היהודית האוניברסלית], פריז, [1920 בקירוב]. בשוליים התחתונים ובצדה האחורי נדפסה בקשה למתן תרומות, ביידיש, צרפתית ואנגלית. · גלויה עם תצלום קרבנות פוגרום ביקטרינוסלב (דניפרו). הוצאת "זעלבסטוועהר דער סאצ. דעמ. ארבייטער-פארטיי פועלי-ציון". · שלוש גלויות עם איורים (אחת מהן בהוצאת חברת "לבנון") · גלויות נוספות.
שבע מהגליות אינן מחולקות. שלוש נשלחו בדואר.
סה"כ 15 גלויות, 9X14 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. מצב כללי טוב. כתמים (בעקר בצדן האחורי). פגמים קלים בשוליים.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $3,800
לא נמכר
42 גלויות עם תצלומים מבירוביג'אן ומהיישובים החקלאיים היהודיים באוקראינה ובחצי האי קרים. נדפסו במוסקבה, בשיתוף ה"אוזט", [שנות ה-30 בקירוב]. רוסית.
אוסף גלויות המתארות את ההתיישבות החקלאית בבירוביג'אן, באוקראינה ובחצי האי קרים.
בתצלומים המודפסים על הגלויות נראים היישובים השונים ותושביהם (תצלומים קבוצתיים, תצלומים שצולמו במהלך עבודה בשדות, ועוד). על אחת הגלויות מופיע תצלום של המטוס "דער בירעבידזשאנער" (לפני טיסתו לאוקראינה). על כמה מהגלויות מופיעים תצלומי-דיוקן של מנהיגים ופעילים קומוניסטים, ובהם יוסיף סטלין ושמעון דימנשטיין, יושב ראש ועד ה"אוזט" וראש ה"יבסקציה".
בשנות מלחמת העולם הראשונה, המהפכה הרוסית ומלחמת האזרחים ברוסיה איבדו מאות אלפי יהודים את מקורות הפרנסה שלהם. בראשית שנות ה-20 ניסו אנשי ציבור וקומוניסטים יהודים לקדם את רעיון ההסבה של השכבות היהודיות המרוששות לחקלאות, ובשנת 1924 הוקם ה"קומזט" - הרשות להסבת יהודים עמלים לחקלאות. בישיבתה הראשונה של הנהלת הקומזט הוצבה המטרה להסב כ-100,000 משפחות יהודיות לעסוק בחקלאות. באותה שנה הוקם גם הארגון "אוזט" (חברה ציבורית לקידום מפעל ההסבה אל החקלאות של היהודים העמלים בברית-המועצות) אשר אמור היה לסייע להוציא לפועל את מטרות ה"קומזט". פעילותם של ארגונים אלה, וכן פעילותו של ה"אגרו-ג'וינט" (הזרוע המבצעת של הג'וינט ברוסיה הסובייטית) הביאו להקמתם של יישובים חקלאיים יהודים בחצי האי קרים ובדרום אוקראינה, ובהם יישובים בנפות קאלינינדורף, נייזלאטופול (נובו-זלטופול) וסטלינדורף (שלושתן הוכרזו כנפות יהודיות בשנים 1927-1930). בשנת 1934 הוקם המחוז היהודי האוטונומי במזרח הרחוק הרוסי שבירתו היתה העיר בירוביג'אן. הטיהורים הגדולים של סטלין בשנות ה-30, שבמהלכם נסגרו הארגונים "אוזט" ו"קומזט", ומנהיגים יהודים נעצרו והוצאו להורג, שמו קץ לפיתוח המחוז היהודי האוטונומי. לעומת זאת, הישובים החקלאיים היהודיים באוקראינה המשיכו להתקיים עד כיבוש האזורים הללו בידי הגרמנים בשנת 1941.
42 גלויות, 10X14 ס"מ. מצב כללי טוב (הגלויות לא היו בשימוש). פגמים וכתמים קלים בכמה מהגלויות. חותמות-דיו בגב חלק מהגלויות. אחת הגלויות מעט פגומה (עם קו קפל אופקי, סימני הדבקה וקילופים בנייר בגב הגלויה ורישומים בעט).
ספרות: "מערבות אוקראינה וקרים לארץ תלאובות - בירוביג'אן: לתולדות הכמיהה של הייבסקציה לרפובליקה יהודית לאומית בברית המועצות", מאת מתתיהו מינץ. "ישראל", חוברת 21, אביב תשע"ג (2013), הוצאת המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים ויצמן.
אוסף גלויות המתארות את ההתיישבות החקלאית בבירוביג'אן, באוקראינה ובחצי האי קרים.
בתצלומים המודפסים על הגלויות נראים היישובים השונים ותושביהם (תצלומים קבוצתיים, תצלומים שצולמו במהלך עבודה בשדות, ועוד). על אחת הגלויות מופיע תצלום של המטוס "דער בירעבידזשאנער" (לפני טיסתו לאוקראינה). על כמה מהגלויות מופיעים תצלומי-דיוקן של מנהיגים ופעילים קומוניסטים, ובהם יוסיף סטלין ושמעון דימנשטיין, יושב ראש ועד ה"אוזט" וראש ה"יבסקציה".
בשנות מלחמת העולם הראשונה, המהפכה הרוסית ומלחמת האזרחים ברוסיה איבדו מאות אלפי יהודים את מקורות הפרנסה שלהם. בראשית שנות ה-20 ניסו אנשי ציבור וקומוניסטים יהודים לקדם את רעיון ההסבה של השכבות היהודיות המרוששות לחקלאות, ובשנת 1924 הוקם ה"קומזט" - הרשות להסבת יהודים עמלים לחקלאות. בישיבתה הראשונה של הנהלת הקומזט הוצבה המטרה להסב כ-100,000 משפחות יהודיות לעסוק בחקלאות. באותה שנה הוקם גם הארגון "אוזט" (חברה ציבורית לקידום מפעל ההסבה אל החקלאות של היהודים העמלים בברית-המועצות) אשר אמור היה לסייע להוציא לפועל את מטרות ה"קומזט". פעילותם של ארגונים אלה, וכן פעילותו של ה"אגרו-ג'וינט" (הזרוע המבצעת של הג'וינט ברוסיה הסובייטית) הביאו להקמתם של יישובים חקלאיים יהודים בחצי האי קרים ובדרום אוקראינה, ובהם יישובים בנפות קאלינינדורף, נייזלאטופול (נובו-זלטופול) וסטלינדורף (שלושתן הוכרזו כנפות יהודיות בשנים 1927-1930). בשנת 1934 הוקם המחוז היהודי האוטונומי במזרח הרחוק הרוסי שבירתו היתה העיר בירוביג'אן. הטיהורים הגדולים של סטלין בשנות ה-30, שבמהלכם נסגרו הארגונים "אוזט" ו"קומזט", ומנהיגים יהודים נעצרו והוצאו להורג, שמו קץ לפיתוח המחוז היהודי האוטונומי. לעומת זאת, הישובים החקלאיים היהודיים באוקראינה המשיכו להתקיים עד כיבוש האזורים הללו בידי הגרמנים בשנת 1941.
42 גלויות, 10X14 ס"מ. מצב כללי טוב (הגלויות לא היו בשימוש). פגמים וכתמים קלים בכמה מהגלויות. חותמות-דיו בגב חלק מהגלויות. אחת הגלויות מעט פגומה (עם קו קפל אופקי, סימני הדבקה וקילופים בנייר בגב הגלויה ורישומים בעט).
ספרות: "מערבות אוקראינה וקרים לארץ תלאובות - בירוביג'אן: לתולדות הכמיהה של הייבסקציה לרפובליקה יהודית לאומית בברית המועצות", מאת מתתיהו מינץ. "ישראל", חוברת 21, אביב תשע"ג (2013), הוצאת המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים ויצמן.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $1,600
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
27 גלויות ואגרות עם ברכות "שנה טובה". ארץ ישראל, אירופה וארה"ב, סוף המאה ה-19 / המחצית הראשונה של המאה ה-20.
בין הגלויות והאגרות: · אגרת שנה טובה מודפסת בדיו זהובה על גבי שקף אדום (הטקסט בעברית ובצרפתית). · גלויה בהוצאת Max Victor מקלן, עם איורי קבר רחל, הכותל המערבי וכיפת הסלע (נשלחה בשנת 1898). · גלויה עם דיוקנאות אמיל זולה ואלפרד דרייפוס (נדפסה בפראג). גלוית קק"ל שנדפסה בוינה, עם צילום המושבה עקרון. · גלויה בהוצאת ליכטנפלד (Lichtenfeld), ברטיסלבה. · גלויה שנשלחה לטשרנוביץ בשנת 1900. · ארבע גלויות ארצישראליות עם תצלומים (פוטומונטאז'), שנות ה-20-30. · שתי גלויות אמריקניות עם תצלומים (פוטומונטאז'), ועוד.
גודל משתנה. מצב משתנה, בינוני עד טוב. חמש גלויות אינן מחולקות.
בין הגלויות והאגרות: · אגרת שנה טובה מודפסת בדיו זהובה על גבי שקף אדום (הטקסט בעברית ובצרפתית). · גלויה בהוצאת Max Victor מקלן, עם איורי קבר רחל, הכותל המערבי וכיפת הסלע (נשלחה בשנת 1898). · גלויה עם דיוקנאות אמיל זולה ואלפרד דרייפוס (נדפסה בפראג). גלוית קק"ל שנדפסה בוינה, עם צילום המושבה עקרון. · גלויה בהוצאת ליכטנפלד (Lichtenfeld), ברטיסלבה. · גלויה שנשלחה לטשרנוביץ בשנת 1900. · ארבע גלויות ארצישראליות עם תצלומים (פוטומונטאז'), שנות ה-20-30. · שתי גלויות אמריקניות עם תצלומים (פוטומונטאז'), ועוד.
גודל משתנה. מצב משתנה, בינוני עד טוב. חמש גלויות אינן מחולקות.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $10,000
נמכר ב: $12,500
כולל עמלת קונה
1. גלויה רשמית, הקונגרס הציוני הראשון (1897). רימר מס' 1. מצב טוב מאד.
2. גלויה רשמית, הקונגרס הציוני השני (1898). רימר מס' 3. מצב טוב. נשלחה בדואר. קילוף מאחור.
3. גלויה רשמית, הקונגרס הציוני השלישי (1899). מודפסת על נייר ירקרק. רימר מס' 4. מצב טוב מאד.
4. גלויה רשמית, הקונגרס הציוני הרביעי (1900). רימר מס' 5. מצב טוב. נשלחה בדואר. כתמים.
5. גלויה רשמית, הקונגרס הציוני החמישי (1901). בחזית הגלויה מופיעה חתימתו של תיאודור הרצל (החותם "Herzl"), לצד כמה חתימות נוספות. רימר מס' 6. מצב טוב. נשלחה בדואר.
6. גלויה לא רשמית, הקונגרס הציוני השישי (1903). בראש הגלויה, במהופך, מופיע משפט קצר בכתב יד, הנראה ככתב ידו של תיאודור הרצל: "Dr. Nordau hat eben wunderbar gesprochen" [ד"ר נורדאו נשא זה עתה נאום נפלא]. בקונגרס הציוני השישי, המכונה גם "קונגרס אוגנדה" ו"קונגרס הבכי", עלתה להצבעה התכנית ליישוב יהודים באוגנדה שבאפריקה (בה תמכו הרצל ונורדאו), תכנית אשר עוררה פולמוס ודיונים סוערים בתנועה הציונית. כפי הנראה, ההערה הנ"ל מתייחסת לנאום של נורדאו אשר עסק בנושא זה. נשלחה מבאזל ביום 24 באוגוסט ונושאת חותמת "Kongress" מאחור. אינה מופיעה ברימר. מצב טוב. כתמים וקמטים בפינות.
7. גלויה שנשלחה מהקונגרס הציוני השישי (1903). נשלחה מבאזל ביום 25 באוגוסט, מאת J. Benenson [כנראה יהושע בננסון] מה-Congressbureau אל מיכל (Michel) צייטלין. נושאת חותמת "Kongress" מאחור. אינה מופיעה ברימר. מצב טוב. כתמים וקמטים בפינות.
8. גלויה רשמית, הקונגרס הציוני השביעי (1905). רימר מס' 9. נשלחה אל מקס שץ, מאת דודתו, פאני וולפסון, רעייתו של דוד וולפסון. מצב טוב.
9. גלויה רשמית, הקונגרס הציוני השביעי (1905). רימר מס' 9 (שינויים טיפוגרפיים קלים ושינוי בתאריך המודפס). על הגלויה מכתב ובו רשמים מהקונגרס (נזכרים הרצל ונורדאו). מצב טוב.
10. גלויה רשמית, הקונגרס הציוני התשיעי (1909). רימר מס' 22. נושאת חותמת קונגרס. מצב טוב. נשלחה בדואר.
11. גלויה רשמית, הקונגרס הציוני העשירי (1911). רימר מס' 27. מצב טוב. נשלחה בדואר.
12-13. שתי גלויות רשמיות, הקונגרס הציוני האחד-עשר (1913). רימר מס' 28 ומס' 30. מצב טוב. נשלחו בדואר.
14. גלויה ששלחה טרודה הרצל (בתו של תיאודור הרצל) אל גברת בטי לשצ'ינסקי (Betty Leszynsky) לברלין, חתומה בידי טרודה הרצל ונושאת גם ברכה קצרה בכתב ידו של דוד וולפסון (חתומה). מצב טוב.
ספרות: The Official Postcards and Special Cancellations of the Zionist Congresses, Prof. Dr. H. M. Riemer, Switzerland, הוצאת Society of Israel Philatelists , ביצ'ווד, אוהיו, 1980 בקירוב.
2. גלויה רשמית, הקונגרס הציוני השני (1898). רימר מס' 3. מצב טוב. נשלחה בדואר. קילוף מאחור.
3. גלויה רשמית, הקונגרס הציוני השלישי (1899). מודפסת על נייר ירקרק. רימר מס' 4. מצב טוב מאד.
4. גלויה רשמית, הקונגרס הציוני הרביעי (1900). רימר מס' 5. מצב טוב. נשלחה בדואר. כתמים.
5. גלויה רשמית, הקונגרס הציוני החמישי (1901). בחזית הגלויה מופיעה חתימתו של תיאודור הרצל (החותם "Herzl"), לצד כמה חתימות נוספות. רימר מס' 6. מצב טוב. נשלחה בדואר.
6. גלויה לא רשמית, הקונגרס הציוני השישי (1903). בראש הגלויה, במהופך, מופיע משפט קצר בכתב יד, הנראה ככתב ידו של תיאודור הרצל: "Dr. Nordau hat eben wunderbar gesprochen" [ד"ר נורדאו נשא זה עתה נאום נפלא]. בקונגרס הציוני השישי, המכונה גם "קונגרס אוגנדה" ו"קונגרס הבכי", עלתה להצבעה התכנית ליישוב יהודים באוגנדה שבאפריקה (בה תמכו הרצל ונורדאו), תכנית אשר עוררה פולמוס ודיונים סוערים בתנועה הציונית. כפי הנראה, ההערה הנ"ל מתייחסת לנאום של נורדאו אשר עסק בנושא זה. נשלחה מבאזל ביום 24 באוגוסט ונושאת חותמת "Kongress" מאחור. אינה מופיעה ברימר. מצב טוב. כתמים וקמטים בפינות.
7. גלויה שנשלחה מהקונגרס הציוני השישי (1903). נשלחה מבאזל ביום 25 באוגוסט, מאת J. Benenson [כנראה יהושע בננסון] מה-Congressbureau אל מיכל (Michel) צייטלין. נושאת חותמת "Kongress" מאחור. אינה מופיעה ברימר. מצב טוב. כתמים וקמטים בפינות.
8. גלויה רשמית, הקונגרס הציוני השביעי (1905). רימר מס' 9. נשלחה אל מקס שץ, מאת דודתו, פאני וולפסון, רעייתו של דוד וולפסון. מצב טוב.
9. גלויה רשמית, הקונגרס הציוני השביעי (1905). רימר מס' 9 (שינויים טיפוגרפיים קלים ושינוי בתאריך המודפס). על הגלויה מכתב ובו רשמים מהקונגרס (נזכרים הרצל ונורדאו). מצב טוב.
10. גלויה רשמית, הקונגרס הציוני התשיעי (1909). רימר מס' 22. נושאת חותמת קונגרס. מצב טוב. נשלחה בדואר.
11. גלויה רשמית, הקונגרס הציוני העשירי (1911). רימר מס' 27. מצב טוב. נשלחה בדואר.
12-13. שתי גלויות רשמיות, הקונגרס הציוני האחד-עשר (1913). רימר מס' 28 ומס' 30. מצב טוב. נשלחו בדואר.
14. גלויה ששלחה טרודה הרצל (בתו של תיאודור הרצל) אל גברת בטי לשצ'ינסקי (Betty Leszynsky) לברלין, חתומה בידי טרודה הרצל ונושאת גם ברכה קצרה בכתב ידו של דוד וולפסון (חתומה). מצב טוב.
ספרות: The Official Postcards and Special Cancellations of the Zionist Congresses, Prof. Dr. H. M. Riemer, Switzerland, הוצאת Society of Israel Philatelists , ביצ'ווד, אוהיו, 1980 בקירוב.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $4,500
לא נמכר
תבליט קרמיקה (Terracotta) יצוק, עם דיוקן תאודור הרצל בצדודית, מעשה ידי בוריס שץ. חתום ומתואר: Boris Schatz, Wien. [וינה, 1903-1905 בקירוב].
התבליט מציג את דיוקנו של הרצל בצדודית, ובתחתיתו הכתובת: "Dr. Theodor Herzl".
נתון במסגרת עץ שחורה, בראשה מגולפת משלבת אותיות השם "הרצל", בשני צדיה חקוקים מגני דוד מסוגננים ובתחתיתה ייצוג סכמתי של קבר רחל.
גודל התבליט: 26X38.5 ס"מ. גודל המסגרת: 37.5X55.5 ס"מ. מצב טוב. שבר לרוחב הלוח, מודבק באופן לא מקצועי. פגמים קלים במסגרת.
התבליט מציג את דיוקנו של הרצל בצדודית, ובתחתיתו הכתובת: "Dr. Theodor Herzl".
נתון במסגרת עץ שחורה, בראשה מגולפת משלבת אותיות השם "הרצל", בשני צדיה חקוקים מגני דוד מסוגננים ובתחתיתה ייצוג סכמתי של קבר רחל.
גודל התבליט: 26X38.5 ס"מ. גודל המסגרת: 37.5X55.5 ס"מ. מצב טוב. שבר לרוחב הלוח, מודבק באופן לא מקצועי. פגמים קלים במסגרת.
קָטָלוֹג