מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
מכתב בעל תוכן אנטישמי בכתב-ידו ובחתימתו של ריכרד וגנר - לוצרן, 1869
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $42,500
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של המלחין הגרמני ריכרד וגנר. נשלח, כפי הנראה, לסופר, הפילוסוף והמוזיקולוג הצרפתי Édouard Schuré. לוצרן (שוויץ), 25 באפריל 1869. גרמנית.
במכתב מביע וגנר את דעותיו האנטישמיות על יהודי צרפת ועל יהודים ממוצא גרמני, תוך נסיון להסביר לידידו את הרעיון העומד בבסיס מאמרו "היהדות במוזיקה". בין היתר, כותב וגנר כי היטמעותם של היהודים בחברה הצרפתית מונעת מהצרפתים להבחין ב"השפעתה ההרסנית של הרוח היהודית על התרבות המודרנית", דן בחשיבות ההבחנה בין גרמני-יהודי לגרמני "אמיתי" (על כך הוא כותב: "התייחסות אל היינה, אל גתה, אל מאיירבר, ואולי גם אלי, כאל מקשה אחת, מובילה לבלבול ממנו סובלת תפיסתם של הצרפתים את האופי הגרמני"), ומציין כי העיתונות הגרמנית נמצאת כולה בידיים יהודיות.
בתחילת המכתב מתייחס וגנר למאמר אשר פרסם ידידו (נמען המכתב) בכתב העת הצרפתי Revue des Deux Monde.
הנמען הוא, כפי הנראה, Édouard Schuré, סופר, פילוסוף ומוזיקולוג צרפתי אשר מאמרו על יצירותיו של וגנר, "Le drame musical et l'oeuvre de M. Richard Wagner" התפרסם בכתב העת Revue des Deux Monde כשבועיים לפני שכתב וגנר את המכתב שלפנינו.
המלחין והמסאי הגרמני וילהלם ריכרד וַגְנֵר (Wilhelm Richard Wagner, 1813-1883) נודע בעיקר בזכות האופרות שיצר. יצירותיו, שנחשבו למקוריות ולחלוציות בתקופתו, השפיעו על התפתחות השפה המוזיקלית של האופרה ושל המוזיקה הקלאסית בכלל. וגנר נודע באנטישמיות החריפה שלו, והתבטא לא פעם נגד היטמעות היהודים בתרבות הגרמנית. את תפיסת עולמו האנטישמית הביע, בין היתר, במאמרו "היהדות במוזיקה" (המאמר פורסם לראשונה בשנת 1850, תחת שם העט K. Freigedenk, ופעם נוספת בשנת 1869 תחת שמו המלא של וגנר). במאמר זה טען וגנר כי היהודים אינם מסוגלים לעסוק במוזיקה, והזהיר מפני "ייהודה" של האמנות בכלל ושל המוזיקה בפרט.
בשל האנטישמיות של וגנר, לא נוגנו יצירותיו בפומבי בישראל, ובמשך שנים רבות גם לא שודרו בערוצי התקשורת הממלכתיים.
[1] דף, מקופל לשניים (ארבעה עמודים כתובים), 18.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וכתמים קלים.
במכתב מביע וגנר את דעותיו האנטישמיות על יהודי צרפת ועל יהודים ממוצא גרמני, תוך נסיון להסביר לידידו את הרעיון העומד בבסיס מאמרו "היהדות במוזיקה". בין היתר, כותב וגנר כי היטמעותם של היהודים בחברה הצרפתית מונעת מהצרפתים להבחין ב"השפעתה ההרסנית של הרוח היהודית על התרבות המודרנית", דן בחשיבות ההבחנה בין גרמני-יהודי לגרמני "אמיתי" (על כך הוא כותב: "התייחסות אל היינה, אל גתה, אל מאיירבר, ואולי גם אלי, כאל מקשה אחת, מובילה לבלבול ממנו סובלת תפיסתם של הצרפתים את האופי הגרמני"), ומציין כי העיתונות הגרמנית נמצאת כולה בידיים יהודיות.
בתחילת המכתב מתייחס וגנר למאמר אשר פרסם ידידו (נמען המכתב) בכתב העת הצרפתי Revue des Deux Monde.
הנמען הוא, כפי הנראה, Édouard Schuré, סופר, פילוסוף ומוזיקולוג צרפתי אשר מאמרו על יצירותיו של וגנר, "Le drame musical et l'oeuvre de M. Richard Wagner" התפרסם בכתב העת Revue des Deux Monde כשבועיים לפני שכתב וגנר את המכתב שלפנינו.
המלחין והמסאי הגרמני וילהלם ריכרד וַגְנֵר (Wilhelm Richard Wagner, 1813-1883) נודע בעיקר בזכות האופרות שיצר. יצירותיו, שנחשבו למקוריות ולחלוציות בתקופתו, השפיעו על התפתחות השפה המוזיקלית של האופרה ושל המוזיקה הקלאסית בכלל. וגנר נודע באנטישמיות החריפה שלו, והתבטא לא פעם נגד היטמעות היהודים בתרבות הגרמנית. את תפיסת עולמו האנטישמית הביע, בין היתר, במאמרו "היהדות במוזיקה" (המאמר פורסם לראשונה בשנת 1850, תחת שם העט K. Freigedenk, ופעם נוספת בשנת 1869 תחת שמו המלא של וגנר). במאמר זה טען וגנר כי היהודים אינם מסוגלים לעסוק במוזיקה, והזהיר מפני "ייהודה" של האמנות בכלל ושל המוזיקה בפרט.
בשל האנטישמיות של וגנר, לא נוגנו יצירותיו בפומבי בישראל, ובמשך שנים רבות גם לא שודרו בערוצי התקשורת הממלכתיים.
[1] דף, מקופל לשניים (ארבעה עמודים כתובים), 18.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וכתמים קלים.