מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
מציג 73 - 84 of 134
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $1,000
לא נמכר
תעודת נישואין רשמית, לנישואי רבי שאול ברזם עם יוספה קניבסקי, בתו של רבי יעקב ישראל קניבסקי (ה"סטייפלער") ואחותו של רבי חיים קניבסקי שליט"א. בחתימת הרב הראשי לפתח תקוה רבי "ראובן כץ - הרב". פתח תקוה, י"ג אדר תש"י 1950.
מילוי המסמך בהקלדה במכונת כתיבה עם הוספות וחתימות בכתב-יד. שמו הפרטי של אבי הכלה "יעקב ישראל" נכתב בעצם כתב-יד-קדשו של רבי יעקב ישראל קניבסקי [כתב היד דומה לחתימות-ידו במכתבים מאותה התקופה].
החתן רבי שאול ברזם (תרפ"ו-תשכ"ד), גאון מחונן ומעמיק, שנודע בדקדוקיו הרבים במצוות. נולד בהולנד ולאחר נדודיו בתקופת השואה הגיע לירושלים בשנת תש"ה ולמד בישיבת חברון. במשך השנים התקרב למרן ה"חזון איש", שהכיר בגאונותו ובצדקתו הרבה, והציע אותו כחתן לבת-אחותו, בתו הגדולה של גיסו ה"סטייפלער" - הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה). רבי שאול ברזם נפטר בגיל צעיר, כשהוא משאיר אחריו משפחה נכבדת של תלמידי חכמים, וכרכים רבים של חידושי תורה, שנדפסו בסדרת הספרים "זכרון שאול".
מסמך רשמי מודפס, עם מילוי במכונת כתיבה ובכתב-יד. 25.5 ס"מ. מצב טוב. פגיעות קלות בשוליים (משוקמות). נתון בכריכת בד מהודרת, עם חלון.
מילוי המסמך בהקלדה במכונת כתיבה עם הוספות וחתימות בכתב-יד. שמו הפרטי של אבי הכלה "יעקב ישראל" נכתב בעצם כתב-יד-קדשו של רבי יעקב ישראל קניבסקי [כתב היד דומה לחתימות-ידו במכתבים מאותה התקופה].
החתן רבי שאול ברזם (תרפ"ו-תשכ"ד), גאון מחונן ומעמיק, שנודע בדקדוקיו הרבים במצוות. נולד בהולנד ולאחר נדודיו בתקופת השואה הגיע לירושלים בשנת תש"ה ולמד בישיבת חברון. במשך השנים התקרב למרן ה"חזון איש", שהכיר בגאונותו ובצדקתו הרבה, והציע אותו כחתן לבת-אחותו, בתו הגדולה של גיסו ה"סטייפלער" - הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה). רבי שאול ברזם נפטר בגיל צעיר, כשהוא משאיר אחריו משפחה נכבדת של תלמידי חכמים, וכרכים רבים של חידושי תורה, שנדפסו בסדרת הספרים "זכרון שאול".
מסמך רשמי מודפס, עם מילוי במכונת כתיבה ובכתב-יד. 25.5 ס"מ. מצב טוב. פגיעות קלות בשוליים (משוקמות). נתון בכריכת בד מהודרת, עם חלון.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $1,000
לא נמכר
שני מכתבים עם עשרות חתימות רבנים, מתקופת המאבק נגד חוק גיוס בנות לשירות לאומי. ירושלים, קיץ תשי"ג 1953.
· מכתב קריאה ליום תפילה עולמי בתאריך י' באב, נגד הגזירה ו"החלטת הממשלה לגייס הבנות הדתיות לשירות לאומי", בחתימות ידם של הרב "צבי פסח פראנק", רבה של ירושלים; "הרב איסר זלמן מלצר" ראש ישיבת "עץ חיים"; והרב "חזקיה שבתי" ראש אבות בתי הדין של הקהילה הספרדית. ירושלים, [קיץ תשי"ג 1953]. בשולי הדף רישומים במכונת כתיבה ובעט, על משלוח העתקים לאגודת הרבנים ואגודת ישראל בארה"ב, למר גודמן בלונדון, להתאגדות הרבנים וישראל הצעיר בארה"ב.
· מכתב עם חתימות 25 רבנים אשכנזים וספרדים, האוסרים את גיוס הבנות לשירות לאומי. "אנחנו מפרסמים בזה כי גיוס הבנות לשרות לאומי, הוא כנגד דת תורתנו הקדושה". [ירושלים], י"א תמוז תשי"ג [יוני 1953]. בין החותמים: רבי אברהם אליהו מייזעס, רבי בצלאל שטרן אב"ד פאפא, רבי ירוחם אשר ורהפטיג, רבי נחום ש' ססונסקין רב בסמרקנד, האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריבקה, האדמו"ר רבי יוחנן מטולנא, רבי ישראל יצחק הלוי רייזמאן, רבי יהושע העשיל הלטובסקי, רבי אליהו זלוטניק, רבי אברהם ענתבי, רבי עזרא עטיה, המקובל רבי אליהו משה מערבי, רבי אברהם רפול, רבי שלמה מטלון, רבי יאודה צדקה, רבי שלמה שרייבר, ועוד רבנים מחוגים שונים.
יש לציין כי רוב הרבנים הספרדים החתומים על פסק האיסור, הם מקהילת יוצאי ארם-צובה בירושלים.
מכתבים אלו שלפנינו נחתמו במסירות נפש של ממש. באותה תקופה נלחמו שלטונות המדינה בכל דרך נגד המתנגדים לחוקי הגיוס. רבי ישראל גרוסמן ראש ישיבת קרלין שהיה ממארגני ההחתמות, הושב בכלא עקב העזתו להחתים ולפרסם את פסקי הרבנים בפומבי, והועמד לדין באשמת קשירת קשר להכשיל את חוק שירות הבטחון. בספר לתולדותיו של הרב גרוסמן מתואר כיצד נרתע רבי איסר זלמן בתחילה מלחתום על האיסור, בשל חשש הסכנה שיוכנס לכלא במצב בריאותו הרעוע באותו הזמן, אך לבסוף החליט לחתום למרות זאת (ראה: ספר "גדול בישראל", ב', עמ' 17-23). המערכה לא שככה במשך זמן רב, והרבנים המשיכו במאבקם על קיום דת ישראל, למרות מאסרו של הרב גרוסמן ומעשי הטרטור של שירותי הבטחון לפעילים חרדים אחרים. לפנינו החתמות רחבות-היקף שנעשו בקיץ תשי"ג [כשנה לאחר פרסום הפסקים הראשונים על איסור גיוס בנות ושירות לאומי], ובהן חתומים שוב הרב מלצר ועוד עשרות רבנים, אשר לא חתו מאיומי השלטונות, ומסרו את נפשם כדי להגן על כבודן של בנות ישראל.
[2] דפים. 21-32.5 ס"מ. נייר דק. מצב טוב-בינוני. קמטים ובלאי. נקבי תיוק קרועים.
· מכתב קריאה ליום תפילה עולמי בתאריך י' באב, נגד הגזירה ו"החלטת הממשלה לגייס הבנות הדתיות לשירות לאומי", בחתימות ידם של הרב "צבי פסח פראנק", רבה של ירושלים; "הרב איסר זלמן מלצר" ראש ישיבת "עץ חיים"; והרב "חזקיה שבתי" ראש אבות בתי הדין של הקהילה הספרדית. ירושלים, [קיץ תשי"ג 1953]. בשולי הדף רישומים במכונת כתיבה ובעט, על משלוח העתקים לאגודת הרבנים ואגודת ישראל בארה"ב, למר גודמן בלונדון, להתאגדות הרבנים וישראל הצעיר בארה"ב.
· מכתב עם חתימות 25 רבנים אשכנזים וספרדים, האוסרים את גיוס הבנות לשירות לאומי. "אנחנו מפרסמים בזה כי גיוס הבנות לשרות לאומי, הוא כנגד דת תורתנו הקדושה". [ירושלים], י"א תמוז תשי"ג [יוני 1953]. בין החותמים: רבי אברהם אליהו מייזעס, רבי בצלאל שטרן אב"ד פאפא, רבי ירוחם אשר ורהפטיג, רבי נחום ש' ססונסקין רב בסמרקנד, האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריבקה, האדמו"ר רבי יוחנן מטולנא, רבי ישראל יצחק הלוי רייזמאן, רבי יהושע העשיל הלטובסקי, רבי אליהו זלוטניק, רבי אברהם ענתבי, רבי עזרא עטיה, המקובל רבי אליהו משה מערבי, רבי אברהם רפול, רבי שלמה מטלון, רבי יאודה צדקה, רבי שלמה שרייבר, ועוד רבנים מחוגים שונים.
יש לציין כי רוב הרבנים הספרדים החתומים על פסק האיסור, הם מקהילת יוצאי ארם-צובה בירושלים.
מכתבים אלו שלפנינו נחתמו במסירות נפש של ממש. באותה תקופה נלחמו שלטונות המדינה בכל דרך נגד המתנגדים לחוקי הגיוס. רבי ישראל גרוסמן ראש ישיבת קרלין שהיה ממארגני ההחתמות, הושב בכלא עקב העזתו להחתים ולפרסם את פסקי הרבנים בפומבי, והועמד לדין באשמת קשירת קשר להכשיל את חוק שירות הבטחון. בספר לתולדותיו של הרב גרוסמן מתואר כיצד נרתע רבי איסר זלמן בתחילה מלחתום על האיסור, בשל חשש הסכנה שיוכנס לכלא במצב בריאותו הרעוע באותו הזמן, אך לבסוף החליט לחתום למרות זאת (ראה: ספר "גדול בישראל", ב', עמ' 17-23). המערכה לא שככה במשך זמן רב, והרבנים המשיכו במאבקם על קיום דת ישראל, למרות מאסרו של הרב גרוסמן ומעשי הטרטור של שירותי הבטחון לפעילים חרדים אחרים. לפנינו החתמות רחבות-היקף שנעשו בקיץ תשי"ג [כשנה לאחר פרסום הפסקים הראשונים על איסור גיוס בנות ושירות לאומי], ובהן חתומים שוב הרב מלצר ועוד עשרות רבנים, אשר לא חתו מאיומי השלטונות, ומסרו את נפשם כדי להגן על כבודן של בנות ישראל.
[2] דפים. 21-32.5 ס"מ. נייר דק. מצב טוב-בינוני. קמטים ובלאי. נקבי תיוק קרועים.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $1,000
לא נמכר
"למען ירושלים לא נשקוט" - מכתב נגד הקמת "בריכת השחיה המעורבת" בירושלים עיר הקודש, בחתימת ידם של שבעה מראשי "מועצת גדולי התורה" בירושלים: רבי "דוב בעריש וויידענפעלד" הרב מטשיבין; רבי "צבי פסח פראנק" רבה של ירושלים; רבי "זלמן סורוצקין" הרב מלוצק; רבי "עקיבא סופר" הרב מפרשבורג; רבי "אליעזר יהודה פינקל" ראש ישיבת מיר; רבי "יחזקאל" סרנא ראש ישיבת חברון; רבי "עזרא עטיה" ראש ישיבת "פורת יוסף". ירושלים, [תשי"ח בקירוב 1958].
המכתב מודפס במכונת-כתיבה, עם תיקונים בכתב-יד. חתום בחתימת ידם של שבעת הרבנים. המכתב מופנה אל: "ממשלת ישראל", "עירית ירושלים ולראשיה", ואל "אחינו שלומי אמוני ישראל בארץ ובתפוצות". תוכן המכתב נסער וחריף: "קדושתה של ירושלים... הועמדה כעת בסכנה, על ידי פריצים שבאו לחללה ולנעוץ בה מולך לטומאה, לגרוי יצרים ולפריקת כל גדרי הצניעות ע"י הקמת "בריכת שחיה" בתחומה ובאדמתה - איכה תהיה לזונה קריה נאמנה ח"ו?! - קריאה זו מתפרצת מתוך כאב ודמע מלבו של כל יהודי אשר לא עומעם אצלו הניצוץ האחרון של היהדות...".
[1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמים. נקבי תיוק קרועים.
המכתב מודפס במכונת-כתיבה, עם תיקונים בכתב-יד. חתום בחתימת ידם של שבעת הרבנים. המכתב מופנה אל: "ממשלת ישראל", "עירית ירושלים ולראשיה", ואל "אחינו שלומי אמוני ישראל בארץ ובתפוצות". תוכן המכתב נסער וחריף: "קדושתה של ירושלים... הועמדה כעת בסכנה, על ידי פריצים שבאו לחללה ולנעוץ בה מולך לטומאה, לגרוי יצרים ולפריקת כל גדרי הצניעות ע"י הקמת "בריכת שחיה" בתחומה ובאדמתה - איכה תהיה לזונה קריה נאמנה ח"ו?! - קריאה זו מתפרצת מתוך כאב ודמע מלבו של כל יהודי אשר לא עומעם אצלו הניצוץ האחרון של היהדות...".
[1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמים. נקבי תיוק קרועים.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
מכתב היסטורי-פוליטי מאת הראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף, אל ראש הממשלה יצחק שמיר ואל שמעון פרס יו"ר מפלגת העבודה. בסוף המכתב כמה שורות בכתב-ידו ובחתימתו של שמעון פרס. [ירושלים], י"ח אדר תש"נ [1990].
מכתב ארוך במיוחד (שני דפים), בכתב-ידו וחתימתו של הרב עובדיה. תיעוד היסטורי מתקופת "התרגיל המסריח", בה הפכה תנועת ש"ס ל"לשון מאזניים", והיתה מחוזרת על ידי שני צדי המפה הפוליטית - הימין והשמאל - לצורך הרכבת הממשלה. באותם ימים החזיק הרב עובדיה בידיו את ה"מפתחות" - היכולת להמליך מלכים ולקבוע מי יהיה ראש ממשלת ישראל.
המכתב מופנה אל "ידידי היקרים ראשי אלפי ישראל ראש הממשלה מר יצחק שמיר ומר שמעון פרס יו"ר מפלגת העבודה". הרב עובדיה מבקש למנוע את פירוק הממשלה ולהציל את ממשלת האחדות, אך בד בבד הוא כורך את הישארות ש"ס בממשלה בהיענות להצעותיו של מזכיר המדינה האמריקאי - ג'יימס בייקר, בעניין תהליך השלום: "הריני פונה לכבודכם בפנייה נרגשת מעומק הלב של הרגע האחרון רגע של אמת, להציל את אחדות הממשלה ואת אחדות עם ישראל, ואת התהליך של השלום המיוחל והחיוני מאד לעם ישראל...". בשולי המכתב הוסיף שמעון פרס בכתב-ידו את הסכמתו לבקשת הרב עובדיה ולתנאיו: "משום כבודו של הראשון לציון אני מוכן לקבל פניית כבודו על כל מרכיביה כמקשה אחת. בכבוד רב, שמעון פרס".
הרקע למכתב: בראשית שנת תשמ"ט הוקמה ממשלת אחדות בראשות יצחק שמיר ממפלגת "הליכוד" ושמעון פרס יו"ר מפלגת "העבודה". באותם הימים לחץ מזכיר המדינה של ארה"ב ג'יימס בייקר להתניע תהליך שלום ולפתוח בדיאלוג עם הפלשתינים והציע תוכנית מפורטת בעניין. התוכנית כפי שהוצעה על ידי בייקר נשללה על ידי שמיר אך אומצה בחום על ידי פרס. שמיר שקיבל ידיעות מוקדמות כי חברי הכנסת של מפלגת העבודה מתכוונים להצטרף להצעת אי-אימון שהוגשו על ידי סיעות האופוזיציה, פיטר במהלך ישיבת הממשלה (שנערכה בי"ד אדר תש"ן) את שמעון פרס מתפקידו בממשלה, ובעקבותיו התפטרו שאר שרי מפלגת העבודה. בי"ח אדר התפרקה ממשלת האחדות עקב הצבעת אי-אימון, ועל פרס הוטל להקים ממשלה חדשה תוך מספר ימים. פרס ניסה להקים ממשלה צרה באמצעות הסכמים ודילים פוליטיים, במהלך שכונה באותם ימים "התרגיל המסריח", אך המהלך לא צלח ומלאכת הרכבת הממשלה הוטלה מחדש על יצחק שמיר.
כך נכתב על מעמדו של הרב עובדיה כ"ממליך מלכים" באותם ימים: "בשבוע ההתרוצצות שקדם לפירוק ממשלת האחדות הגיע הרב יוסף לפסגת מעמדו כממליך מלכים בישראל. שני ראשי ממשלה נקראים לצרף את חתימתם למסמך שכתב... הרב איננו מעניק להם הנחות... מדינה שלמה ציפתה להכרעתו של רב" (צבי אלוש ויוסי אליטוב, בן פורת יוסף, תשס"ה, עמ' 190).
במכתב שלפנינו מתנה הרב עובדיה את המשך ממשלת האחדות בתנאים מפורטים, בצורה מרשימה המעידה על בקיאותו ומעורבותו: "...אני מבקש מאד שתסכימו להצעת הפשרה דלהלן: 1. הממשלה תכונס מיידית על מנת למנות מחדש את כל שרי המערך בתפקידיהם הקודמים [...] 2. המערך מבטל את הצעת אי-אמון שהגיש נגד הממשלה [...] 3. הקבינט יכונס לא יאוחר משבוע ימים מהיום ויוחלט בו כדלהלן. א. תנתן תשובה חיובית למזכיר המדינה של ארה"ב מר בייקר [...] ב. אחדות ושלמות ירושלים בריבונות ישראל אינה ניתנת לשום ערעור או דיון כלל. [...] ג. האוטונומיה לא תחול על השטח הריבוני של ישראל, ובמיוחד על מזרח ירושלים. ד. באשר להשתתפותם בבחירות לאוטונומיה של תושבי מזרח ירושלים [...] יוחלט בקבינט [...]. ה. תימנע השתלטות אש"ף על המשלחת הפלישתנאית לקהיר [...]".
את מכתבו חותם הרב עובדיה במילים הבאות: "אני מפציר מאד בכם ידידי היקרים לקבל הצעה הנ"ל כמקשה אחת, ללא כל שינוי, ולחתום מיד עליה. באם לא תתקבל ההצעה הנ"ל ע"י צד כל שהוא, נראה בו כאחראי לפירוק האחדות הלאומית ונסיק את המסקנות הנדרשות מכך...".
כאמור, פרס נענה להצעה ולתנאים שהציב הרב עובדיה, אך יצחק שמיר סירב לחתום על מסמך זה. בעקבות כך התפרקה ממשלת האחדות באותו יום עקב הצעת אי-אימון.
2 דפים (נייר מכתבים רשמי. כתובים בצדם האחד). 20 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים בדף הראשון. גירוד בדף הראשון עם פגיעה במספר מילים. סימני קיפול. נקבי תיוק.
מכתב ארוך במיוחד (שני דפים), בכתב-ידו וחתימתו של הרב עובדיה. תיעוד היסטורי מתקופת "התרגיל המסריח", בה הפכה תנועת ש"ס ל"לשון מאזניים", והיתה מחוזרת על ידי שני צדי המפה הפוליטית - הימין והשמאל - לצורך הרכבת הממשלה. באותם ימים החזיק הרב עובדיה בידיו את ה"מפתחות" - היכולת להמליך מלכים ולקבוע מי יהיה ראש ממשלת ישראל.
המכתב מופנה אל "ידידי היקרים ראשי אלפי ישראל ראש הממשלה מר יצחק שמיר ומר שמעון פרס יו"ר מפלגת העבודה". הרב עובדיה מבקש למנוע את פירוק הממשלה ולהציל את ממשלת האחדות, אך בד בבד הוא כורך את הישארות ש"ס בממשלה בהיענות להצעותיו של מזכיר המדינה האמריקאי - ג'יימס בייקר, בעניין תהליך השלום: "הריני פונה לכבודכם בפנייה נרגשת מעומק הלב של הרגע האחרון רגע של אמת, להציל את אחדות הממשלה ואת אחדות עם ישראל, ואת התהליך של השלום המיוחל והחיוני מאד לעם ישראל...". בשולי המכתב הוסיף שמעון פרס בכתב-ידו את הסכמתו לבקשת הרב עובדיה ולתנאיו: "משום כבודו של הראשון לציון אני מוכן לקבל פניית כבודו על כל מרכיביה כמקשה אחת. בכבוד רב, שמעון פרס".
הרקע למכתב: בראשית שנת תשמ"ט הוקמה ממשלת אחדות בראשות יצחק שמיר ממפלגת "הליכוד" ושמעון פרס יו"ר מפלגת "העבודה". באותם הימים לחץ מזכיר המדינה של ארה"ב ג'יימס בייקר להתניע תהליך שלום ולפתוח בדיאלוג עם הפלשתינים והציע תוכנית מפורטת בעניין. התוכנית כפי שהוצעה על ידי בייקר נשללה על ידי שמיר אך אומצה בחום על ידי פרס. שמיר שקיבל ידיעות מוקדמות כי חברי הכנסת של מפלגת העבודה מתכוונים להצטרף להצעת אי-אימון שהוגשו על ידי סיעות האופוזיציה, פיטר במהלך ישיבת הממשלה (שנערכה בי"ד אדר תש"ן) את שמעון פרס מתפקידו בממשלה, ובעקבותיו התפטרו שאר שרי מפלגת העבודה. בי"ח אדר התפרקה ממשלת האחדות עקב הצבעת אי-אימון, ועל פרס הוטל להקים ממשלה חדשה תוך מספר ימים. פרס ניסה להקים ממשלה צרה באמצעות הסכמים ודילים פוליטיים, במהלך שכונה באותם ימים "התרגיל המסריח", אך המהלך לא צלח ומלאכת הרכבת הממשלה הוטלה מחדש על יצחק שמיר.
כך נכתב על מעמדו של הרב עובדיה כ"ממליך מלכים" באותם ימים: "בשבוע ההתרוצצות שקדם לפירוק ממשלת האחדות הגיע הרב יוסף לפסגת מעמדו כממליך מלכים בישראל. שני ראשי ממשלה נקראים לצרף את חתימתם למסמך שכתב... הרב איננו מעניק להם הנחות... מדינה שלמה ציפתה להכרעתו של רב" (צבי אלוש ויוסי אליטוב, בן פורת יוסף, תשס"ה, עמ' 190).
במכתב שלפנינו מתנה הרב עובדיה את המשך ממשלת האחדות בתנאים מפורטים, בצורה מרשימה המעידה על בקיאותו ומעורבותו: "...אני מבקש מאד שתסכימו להצעת הפשרה דלהלן: 1. הממשלה תכונס מיידית על מנת למנות מחדש את כל שרי המערך בתפקידיהם הקודמים [...] 2. המערך מבטל את הצעת אי-אמון שהגיש נגד הממשלה [...] 3. הקבינט יכונס לא יאוחר משבוע ימים מהיום ויוחלט בו כדלהלן. א. תנתן תשובה חיובית למזכיר המדינה של ארה"ב מר בייקר [...] ב. אחדות ושלמות ירושלים בריבונות ישראל אינה ניתנת לשום ערעור או דיון כלל. [...] ג. האוטונומיה לא תחול על השטח הריבוני של ישראל, ובמיוחד על מזרח ירושלים. ד. באשר להשתתפותם בבחירות לאוטונומיה של תושבי מזרח ירושלים [...] יוחלט בקבינט [...]. ה. תימנע השתלטות אש"ף על המשלחת הפלישתנאית לקהיר [...]".
את מכתבו חותם הרב עובדיה במילים הבאות: "אני מפציר מאד בכם ידידי היקרים לקבל הצעה הנ"ל כמקשה אחת, ללא כל שינוי, ולחתום מיד עליה. באם לא תתקבל ההצעה הנ"ל ע"י צד כל שהוא, נראה בו כאחראי לפירוק האחדות הלאומית ונסיק את המסקנות הנדרשות מכך...".
כאמור, פרס נענה להצעה ולתנאים שהציב הרב עובדיה, אך יצחק שמיר סירב לחתום על מסמך זה. בעקבות כך התפרקה ממשלת האחדות באותו יום עקב הצעת אי-אימון.
2 דפים (נייר מכתבים רשמי. כתובים בצדם האחד). 20 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים בדף הראשון. גירוד בדף הראשון עם פגיעה במספר מילים. סימני קיפול. נקבי תיוק.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש-חב"ד, על איסור הנסיעה בשבת באוניה בבעלות יהודית. ברוקלין, ניו-יורק, כסלו תשי"ח [1957].
מכתב ביידיש. כתוב במכונת כתיבה על נייר מסמכים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת ידו, בתוספת מספר תיקונים בכתב-ידו.
נשלח אל "הרבנית פריידה גיטל" [מוריה-ברנדוויין] מירושלים [אשת האדמו"ר מסטרטין ובתו של האדמו"ר רבי פנחס מבוסטון], ובו כותב הרבי באריכות את דעתו על נסיעה באוניה בבעלות יהודית המפליגה גם בשבת. בין היתר כותב (תרגום מיידיש): "אין כל ספק שהנסיעה באניה כזו... היא איסור ודאי של חילול שבת, ומאחר שנוסעים בה אנשים רבים - הרי זה חילול שבת בפרהסיה. הדבר אמור גם כאשר האניה יוצאת לדרך בתחילת השבוע, גם אז הדין כן הוא". הרבי מתבטא בכאב לב ומאריך לבאר את חומרת עניין חילול שבת. בסיום מכתבו כותב (תרגום מיידיש): "הנני בטוח אשר בנוגע לבריאותה שכותבת אודותה, הרי זה שנסיעתה תהיה באופן של שמירת שבת כהלכתה, לא ח"ו ע"י חילול שבת בפרהסיה, רחמנא לצלן, ששבת שקולה כנגד כל המצוות, תעמוד לה הזכות להטבת הבריאות במהרה לרפואה קרובה ולרפואה שלימה" (המכתב נדפס בספר "אגרות קודש", כרך טז, עמ' קכ-קכא, ובתרגום לעברית ב"אגרות קודש מתורגמות", כרך ג, עמ' 13-12, אך בהשמטת שתי השורות הראשונות ושם הנמענת).
בשנת תשי"ז החל הרבי מליובאוויטש לנהל מערכה ציבורית תקיפה למען כבוד השבת נגד חברת הספנות הישראלית 'צים', שאוניותיה נסעו בשבת בהפלגותיהן לארצות הברית. בשנות ה-50 התנהלה תנועת הנוסעים מישראל לארה"ב ובחזרה - בעיקר באמצעות אוניות. ההפלגה נמשכה למעלה מעשרה ימים, ומשום כך היתה כרוכה בחילול שבת. חברת 'צים' טענה כי ההפלגה נעשית באופן אוטומטי ואינה מצריכה פעולה של בני אדם, אך הרבי שלמד בצעירותו את נושאי ההנדסה והאלקטרוניקה, ושבמשך תקופה אף התמחה בהנדסת אוניות, הפריך את הטענות כאילו ניתן להפעיל את כל מערכות האוניה בצורה אוטומטית למשך שבת שלמה. הרבי היה הראשון שיזם ובמשך זמן רב היה היחיד שעמד בתוקף במלחמה זו על כבוד השבת. במסגרת מאבקו שיגר עשרות מכתבים לרבנים ופוסקי הלכה ידועים. רובם הסכימו לדעתו ופסקו שהנסיעה באוניות אלו אסורה. מאבק זה של הרבי נמשך מספר שנים עד אשר ברבות הזמן תפסו הטיסות את מקומן של ההפלגות בים, וקו ההפלגות של 'צים' מישראל לארה"ב בוטל. מאבקו של הרבי בפרשיה כאובה זו התנהל במקביל הן במישור הציבורי - במכתבים ושיחות שקיים עם אישי ציבור ורבנים ופוסקים ברחבי העולם, והן במישור הפרטי - במכתבים והנחיות לשומעי עצתו ולקהל חסידיו שלא לנסוע באוניות אלו, כדוגמת המכתב הארוך שלפנינו.
2 דפים. 27 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. סימני קיפול.
מכתב ביידיש. כתוב במכונת כתיבה על נייר מסמכים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת ידו, בתוספת מספר תיקונים בכתב-ידו.
נשלח אל "הרבנית פריידה גיטל" [מוריה-ברנדוויין] מירושלים [אשת האדמו"ר מסטרטין ובתו של האדמו"ר רבי פנחס מבוסטון], ובו כותב הרבי באריכות את דעתו על נסיעה באוניה בבעלות יהודית המפליגה גם בשבת. בין היתר כותב (תרגום מיידיש): "אין כל ספק שהנסיעה באניה כזו... היא איסור ודאי של חילול שבת, ומאחר שנוסעים בה אנשים רבים - הרי זה חילול שבת בפרהסיה. הדבר אמור גם כאשר האניה יוצאת לדרך בתחילת השבוע, גם אז הדין כן הוא". הרבי מתבטא בכאב לב ומאריך לבאר את חומרת עניין חילול שבת. בסיום מכתבו כותב (תרגום מיידיש): "הנני בטוח אשר בנוגע לבריאותה שכותבת אודותה, הרי זה שנסיעתה תהיה באופן של שמירת שבת כהלכתה, לא ח"ו ע"י חילול שבת בפרהסיה, רחמנא לצלן, ששבת שקולה כנגד כל המצוות, תעמוד לה הזכות להטבת הבריאות במהרה לרפואה קרובה ולרפואה שלימה" (המכתב נדפס בספר "אגרות קודש", כרך טז, עמ' קכ-קכא, ובתרגום לעברית ב"אגרות קודש מתורגמות", כרך ג, עמ' 13-12, אך בהשמטת שתי השורות הראשונות ושם הנמענת).
בשנת תשי"ז החל הרבי מליובאוויטש לנהל מערכה ציבורית תקיפה למען כבוד השבת נגד חברת הספנות הישראלית 'צים', שאוניותיה נסעו בשבת בהפלגותיהן לארצות הברית. בשנות ה-50 התנהלה תנועת הנוסעים מישראל לארה"ב ובחזרה - בעיקר באמצעות אוניות. ההפלגה נמשכה למעלה מעשרה ימים, ומשום כך היתה כרוכה בחילול שבת. חברת 'צים' טענה כי ההפלגה נעשית באופן אוטומטי ואינה מצריכה פעולה של בני אדם, אך הרבי שלמד בצעירותו את נושאי ההנדסה והאלקטרוניקה, ושבמשך תקופה אף התמחה בהנדסת אוניות, הפריך את הטענות כאילו ניתן להפעיל את כל מערכות האוניה בצורה אוטומטית למשך שבת שלמה. הרבי היה הראשון שיזם ובמשך זמן רב היה היחיד שעמד בתוקף במלחמה זו על כבוד השבת. במסגרת מאבקו שיגר עשרות מכתבים לרבנים ופוסקי הלכה ידועים. רובם הסכימו לדעתו ופסקו שהנסיעה באוניות אלו אסורה. מאבק זה של הרבי נמשך מספר שנים עד אשר ברבות הזמן תפסו הטיסות את מקומן של ההפלגות בים, וקו ההפלגות של 'צים' מישראל לארה"ב בוטל. מאבקו של הרבי בפרשיה כאובה זו התנהל במקביל הן במישור הציבורי - במכתבים ושיחות שקיים עם אישי ציבור ורבנים ופוסקים ברחבי העולם, והן במישור הפרטי - במכתבים והנחיות לשומעי עצתו ולקהל חסידיו שלא לנסוע באוניות אלו, כדוגמת המכתב הארוך שלפנינו.
2 דפים. 27 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. סימני קיפול.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $18,000
נמכר ב: $45,000
כולל עמלת קונה
גביע מצופה כסף שבירך עליו האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש, ברכת המזון, והבדיל עליו במוצאי חגים, וחילק ומזג ממנו יין "כוס של ברכה" לרבים מחסידיו ומעריציו.
במוצאי החגים, ראש השנה, שמחת תורה, אחרון של פסח, שבועות - נהג הרבי מליובאוויטש לעשות "הבדלה" על גביע היין שעליו בירך ברכת המזון בסעודת החג. לאחר ששתה את רוב הגביע היה עומד הרבי במשך שעות ארוכות ומוזג משיירי המצווה אל תוך כוסיותיהם של החסידים שעברו לפניו. לכל אחד ואחד מהעוברים לפניו, זקנים עם נערים, היה הרבי מברך בפנים שוחקות ומאירות: "לחיים ולברכה". כך עמד הרבי על רגליו שעות ארוכות עד סמוך לעלות השחר (גם בהיותו קרוב לגיל 90 המשיך במנהגו זה לעמוד על רגליו במשך שעות ארוכות). מידי פעם היה הרבי מפסיק את מזיגת היין ומלהיב את הקהל בתנועות נמרצות בשירי שמחה בשני ידיו כשפניו זורחות ומאירות משמחה. מעמד מרומם זה נקרא בשם "כוס של ברכה". סיפורי מופת רבים מסופרים על אנשים שנושעו מברכותיו של הרבי במעמד זה.
האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון - "הרבי מליובאוויטש" (תרס"ב-תשנ"ד), האדמו"ר השביעי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד-ליובאוויטש. בן רבי לוי יצחק אב"ד יקטרינסלאוו, דור שישי בן אחר בן לבעל ה"צמח צדק". כבר מילדותו ניכרו בו כשרונותיו הגאוניים וכשרון ההנהגה. נשא את בתו של האדמו"ר הריי"צ ועם הגיעם לארה"ב עמד לימין חותנו בניהול ענייני החסידות. בין היתר ניהל את המוסדות המרכזיים של חסידות חב"ד והיה העורך הראשי של הוצאת הספרים קה"ת לאחר פטירת חותנו בשנת תש"י הוכתר לאדמו"ר ולנשיא חסידות ליובאוויטש העולמית. הקים את מפעל ה"שלוחים" המתפרס על כל קצווי העולם. התפרסם באהבתו העצומה ובהתמסרותו ודאגתו הכנה לכל יהודי באשר הוא. נודע כאיש מופת בכוחותיו המופלאים ובראייתו למרחוק ורבים נושעו מברכותיו ותפילותיו. בקיאותו ושליטתו המקיפה בכל מרחבי התורה בנגלה ובנסתר וביסודות היהדות היו לשם דבר. חיבר עשרות ספרים בכל מרחבי התורה.
גובה: 8 ס"מ. קוטר: 7 ס"מ. קוטר הבסיס: 4 ס"מ. מצב טוב.
מצורף אישור מאחד ממקורבי הרבי, המעיד שבגביע שלפנינו השתמש הרבי במשך תקופה.
במוצאי החגים, ראש השנה, שמחת תורה, אחרון של פסח, שבועות - נהג הרבי מליובאוויטש לעשות "הבדלה" על גביע היין שעליו בירך ברכת המזון בסעודת החג. לאחר ששתה את רוב הגביע היה עומד הרבי במשך שעות ארוכות ומוזג משיירי המצווה אל תוך כוסיותיהם של החסידים שעברו לפניו. לכל אחד ואחד מהעוברים לפניו, זקנים עם נערים, היה הרבי מברך בפנים שוחקות ומאירות: "לחיים ולברכה". כך עמד הרבי על רגליו שעות ארוכות עד סמוך לעלות השחר (גם בהיותו קרוב לגיל 90 המשיך במנהגו זה לעמוד על רגליו במשך שעות ארוכות). מידי פעם היה הרבי מפסיק את מזיגת היין ומלהיב את הקהל בתנועות נמרצות בשירי שמחה בשני ידיו כשפניו זורחות ומאירות משמחה. מעמד מרומם זה נקרא בשם "כוס של ברכה". סיפורי מופת רבים מסופרים על אנשים שנושעו מברכותיו של הרבי במעמד זה.
האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון - "הרבי מליובאוויטש" (תרס"ב-תשנ"ד), האדמו"ר השביעי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד-ליובאוויטש. בן רבי לוי יצחק אב"ד יקטרינסלאוו, דור שישי בן אחר בן לבעל ה"צמח צדק". כבר מילדותו ניכרו בו כשרונותיו הגאוניים וכשרון ההנהגה. נשא את בתו של האדמו"ר הריי"צ ועם הגיעם לארה"ב עמד לימין חותנו בניהול ענייני החסידות. בין היתר ניהל את המוסדות המרכזיים של חסידות חב"ד והיה העורך הראשי של הוצאת הספרים קה"ת לאחר פטירת חותנו בשנת תש"י הוכתר לאדמו"ר ולנשיא חסידות ליובאוויטש העולמית. הקים את מפעל ה"שלוחים" המתפרס על כל קצווי העולם. התפרסם באהבתו העצומה ובהתמסרותו ודאגתו הכנה לכל יהודי באשר הוא. נודע כאיש מופת בכוחותיו המופלאים ובראייתו למרחוק ורבים נושעו מברכותיו ותפילותיו. בקיאותו ושליטתו המקיפה בכל מרחבי התורה בנגלה ובנסתר וביסודות היהדות היו לשם דבר. חיבר עשרות ספרים בכל מרחבי התורה.
גובה: 8 ס"מ. קוטר: 7 ס"מ. קוטר הבסיס: 4 ס"מ. מצב טוב.
מצורף אישור מאחד ממקורבי הרבי, המעיד שבגביע שלפנינו השתמש הרבי במשך תקופה.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $6,875
כולל עמלת קונה
ספר תהלים, עם שיר השירים, באותיות גדולות. [ירושלים, המאה ה-21]. הוצאת א. בצלאל.
פורמט גדול, עם כריכת עור.
בדף שלפני השער הקדשה בכתב-ידו וחתימתו של מרן הרב שטיינמן זצ"ל, עם ברכה: "בס"ד עלה והצלח בתוי"ש [בתורה ויראת שמים] א.י.ל. שטינמן".
מרן הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטיינמן (תרע"ה-תשע"ח), ממנהיגי היהדות החרדית, נשיא מועצת גדולי התורה של תנועת "דגל התורה". עמד בראש עולם התורה הליטאי בעשרות השנים האחרונות. יליד העיר בריסק שבליטא ותלמיד ישיבות ליטא. תלמיד ומקורב לגדולי העיר בריסק - הגאון רבי שמחה זליג ריגר (שסמך אותו לרבנות) והגרי"ז הלוי סולובייצ'יק. עקב חשש מגזירת הגיוס לצבא הפולני, נסע לשוויץ בקיץ תרצ"ח (1938), יחד עם רֵעוֹ הבחור רבי משה סולובייציק, ללמוד וללַמֵד בישיבת מונטריי. נסיעה זו בתקופת ערב השואה, התבררה אח"כ לנס הצלה שהיתה לו השפעה מכרעת על הקמת עולם התורה בימינו.
לאחר עלייתו ארצה נתמנה בהמלצת החזון איש לראש ישיבת "חפץ חיים" בכפר סבא. לפי המסופר, החזון איש העריך ועודד מאד את הרב שטיינמן ונהג לקום לכבודו. בשנת תשט"ו מונה ע"י הרב כהנמן לראש ישיבת פוניבז' לצעירים, וכעבור כעשר שנים מונה במקביל גם לראש "כולל פוניבז'". בהמשך הקים מוסדות תורה נוספים ועמד בראשם ועסק כל ימיו בהרבצת תורה לאלפים ורבבות.
בשנת תשמ"ט, לאחר הקמת מפלגת "דגל התורה", צורף על ידי הרב שך כחבר במועצת גדולי התורה, ומאז גברה השפעתו בהנהגה הציבורית ובנושאי חינוך וישיבות. לאחר פטירת הרב שך, בשנת תשס"ב, הוכר כיורשו וכממשיך דרכו בהנהגת הציבור הליטאי לצד הגאון רבי יוסף שלום אלישיב. מדירתו הקטנה והצנועה ברחוב חזון איש בבני ברק שימש כקברניט הספינה וניווט בחכמה ובתבונה את עולם התורה על שלל מוסדותיו. שימש ככתובת המרכזית לכל השאלות, המצוקות והבעיות, הן עבור אנשים פרטיים והן עבור ראשי מוסדות ואישי ציבור. דאג בעצמו לקיומם ולרווחתם של רבבות תלמידים ואברכים, ישיבות וכוללי אברכים, בגיוס כספי עתק מנדיבים בכל רחבי העולם, ובעצה ובהדרכה ישרה לכל פונה. בערב חנוכה תשע"ח נפטר בשנת ה-104 לחייו ומאות אלפים השתתפו בהלוויתו.
[4], 249 עמ'. 30 ס"מ. מצב חדש. כריכת עור מהודרת.
פורמט גדול, עם כריכת עור.
בדף שלפני השער הקדשה בכתב-ידו וחתימתו של מרן הרב שטיינמן זצ"ל, עם ברכה: "בס"ד עלה והצלח בתוי"ש [בתורה ויראת שמים] א.י.ל. שטינמן".
מרן הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטיינמן (תרע"ה-תשע"ח), ממנהיגי היהדות החרדית, נשיא מועצת גדולי התורה של תנועת "דגל התורה". עמד בראש עולם התורה הליטאי בעשרות השנים האחרונות. יליד העיר בריסק שבליטא ותלמיד ישיבות ליטא. תלמיד ומקורב לגדולי העיר בריסק - הגאון רבי שמחה זליג ריגר (שסמך אותו לרבנות) והגרי"ז הלוי סולובייצ'יק. עקב חשש מגזירת הגיוס לצבא הפולני, נסע לשוויץ בקיץ תרצ"ח (1938), יחד עם רֵעוֹ הבחור רבי משה סולובייציק, ללמוד וללַמֵד בישיבת מונטריי. נסיעה זו בתקופת ערב השואה, התבררה אח"כ לנס הצלה שהיתה לו השפעה מכרעת על הקמת עולם התורה בימינו.
לאחר עלייתו ארצה נתמנה בהמלצת החזון איש לראש ישיבת "חפץ חיים" בכפר סבא. לפי המסופר, החזון איש העריך ועודד מאד את הרב שטיינמן ונהג לקום לכבודו. בשנת תשט"ו מונה ע"י הרב כהנמן לראש ישיבת פוניבז' לצעירים, וכעבור כעשר שנים מונה במקביל גם לראש "כולל פוניבז'". בהמשך הקים מוסדות תורה נוספים ועמד בראשם ועסק כל ימיו בהרבצת תורה לאלפים ורבבות.
בשנת תשמ"ט, לאחר הקמת מפלגת "דגל התורה", צורף על ידי הרב שך כחבר במועצת גדולי התורה, ומאז גברה השפעתו בהנהגה הציבורית ובנושאי חינוך וישיבות. לאחר פטירת הרב שך, בשנת תשס"ב, הוכר כיורשו וכממשיך דרכו בהנהגת הציבור הליטאי לצד הגאון רבי יוסף שלום אלישיב. מדירתו הקטנה והצנועה ברחוב חזון איש בבני ברק שימש כקברניט הספינה וניווט בחכמה ובתבונה את עולם התורה על שלל מוסדותיו. שימש ככתובת המרכזית לכל השאלות, המצוקות והבעיות, הן עבור אנשים פרטיים והן עבור ראשי מוסדות ואישי ציבור. דאג בעצמו לקיומם ולרווחתם של רבבות תלמידים ואברכים, ישיבות וכוללי אברכים, בגיוס כספי עתק מנדיבים בכל רחבי העולם, ובעצה ובהדרכה ישרה לכל פונה. בערב חנוכה תשע"ח נפטר בשנת ה-104 לחייו ומאות אלפים השתתפו בהלוויתו.
[4], 249 עמ'. 30 ס"מ. מצב חדש. כריכת עור מהודרת.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $5,000
לא נמכר
רכב גולף (קלנועית) ששימש במשך שנים את מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, מדי יום ביומו, לנסיעה מביתו ברחוב חנן 10 (שכונת מאה שערים) אל ה"קראוון" - בית המדרש "תפארת בחורים" - שבו התפלל ומסר את שיעוריו.
בשנת תשס"ג עבר הרב אלישיב ניתוח חירום לאחר שהיה בסכנת חיים, וכדי להקל עליו נבנה בסמוך לביתו בית מדרש בקראוון מיוחד, שבו נהג להתפלל ולמסור שיעורים. גם ביתו עבר אז התאמות נגישות מיוחדות, ע"י מומחי הנגשה ושיקום של ארגון "יד שרה". במסגרת זו אף גייס נאמנו - הרב אורי לופוליאנסקי, תרומה ייעודית לרכישת רכב גולף מיוחד באמצעות "יד שרה", על מנת לסייע להרב אלישיב להגיע מביתו לבית המדרש וחזרה בקלות ובמהירות.
במשך שנים רבות עד סמוך לפטירתו היה זה מחזה מפורסם לראות את רכב הגולף המיוחד עושה את דרכו בשעות הבוקר המוקדמות בסמטאות מאה שערים, כאשר הרב אלישיב יושב בו מעוטר בטלית ותפילין בדרכו לתפילת שחרית. במהלך היום היה שב לביתו וחוזר לבית המדרש לפי הצורך, לסנדקאות בבריתות ולשיעורים הקבועים שלו, כשהוא יושב ברכב הגולף, המלווה בעשרות אנשים, משמשים, מעריצים ומבקשי ברכה ועצה.
מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), מגדולי הפוסקים במשך למעלה משבעים שנה. נודע בהתמדתו המופלגת ובידיעתו העמוקה והיסודית בכל חלקי התורה, עד שיכל לפסוק בכל ענין וענין את מסקנתו הברורה. במשך שנים רבות הנהיג את עולם התורה בארץ ובחו"ל ומצודתו היתה פרוסה על כל עניני הרבנות וההלכה בקהילות השונות.
לאחר פטירת הרב אלישיב זצוק"ל שימש הרכב גם את ראש ישיבת פורת יוסף ונשיא "מועצת חכמי התורה" הרב חכם שלום כהן שליט"א.
רכב גולף, מתוצרת חברת Club Car. דגם: DS, עם מנוע בנזין 9.0 כ"ס. מידות מירביות: 2.30X1.10X1.70 מ'. מצב כללי טוב.
הרכב שלפנינו הוא רכוש "יד שרה", אגודת המתנדבים הגדולה בישראל, אשר בליבת פעילותה מערך ארצי של השאלת ציוד רפואי, מכשירים, עזרים וציוד טכנולוגי לחולים ובעלי מוגבלויות. עתה, כשיוצא הרכב ממערך ההשאלה של הארגון, הוא מועמד למכירה. ההכנסות מן המכירה יהיו קודש להמשך פעילות הארגון.
בשנת תשס"ג עבר הרב אלישיב ניתוח חירום לאחר שהיה בסכנת חיים, וכדי להקל עליו נבנה בסמוך לביתו בית מדרש בקראוון מיוחד, שבו נהג להתפלל ולמסור שיעורים. גם ביתו עבר אז התאמות נגישות מיוחדות, ע"י מומחי הנגשה ושיקום של ארגון "יד שרה". במסגרת זו אף גייס נאמנו - הרב אורי לופוליאנסקי, תרומה ייעודית לרכישת רכב גולף מיוחד באמצעות "יד שרה", על מנת לסייע להרב אלישיב להגיע מביתו לבית המדרש וחזרה בקלות ובמהירות.
במשך שנים רבות עד סמוך לפטירתו היה זה מחזה מפורסם לראות את רכב הגולף המיוחד עושה את דרכו בשעות הבוקר המוקדמות בסמטאות מאה שערים, כאשר הרב אלישיב יושב בו מעוטר בטלית ותפילין בדרכו לתפילת שחרית. במהלך היום היה שב לביתו וחוזר לבית המדרש לפי הצורך, לסנדקאות בבריתות ולשיעורים הקבועים שלו, כשהוא יושב ברכב הגולף, המלווה בעשרות אנשים, משמשים, מעריצים ומבקשי ברכה ועצה.
מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), מגדולי הפוסקים במשך למעלה משבעים שנה. נודע בהתמדתו המופלגת ובידיעתו העמוקה והיסודית בכל חלקי התורה, עד שיכל לפסוק בכל ענין וענין את מסקנתו הברורה. במשך שנים רבות הנהיג את עולם התורה בארץ ובחו"ל ומצודתו היתה פרוסה על כל עניני הרבנות וההלכה בקהילות השונות.
לאחר פטירת הרב אלישיב זצוק"ל שימש הרכב גם את ראש ישיבת פורת יוסף ונשיא "מועצת חכמי התורה" הרב חכם שלום כהן שליט"א.
רכב גולף, מתוצרת חברת Club Car. דגם: DS, עם מנוע בנזין 9.0 כ"ס. מידות מירביות: 2.30X1.10X1.70 מ'. מצב כללי טוב.
הרכב שלפנינו הוא רכוש "יד שרה", אגודת המתנדבים הגדולה בישראל, אשר בליבת פעילותה מערך ארצי של השאלת ציוד רפואי, מכשירים, עזרים וציוד טכנולוגי לחולים ובעלי מוגבלויות. עתה, כשיוצא הרכב ממערך ההשאלה של הארגון, הוא מועמד למכירה. ההכנסות מן המכירה יהיו קודש להמשך פעילות הארגון.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
ציור שמן מעשה ידי המקובל רבי יהודה לאון פטילון, מאוסף משפחת "הצייר הקדוש".
שמן על קרטון. חתום: "לאון".
בציור נראה נער החובש כובע ומעשן מקטרת.
המקובל רבי יהודה לאון פטילון (נפטר חשון תשל"ה) היה ידוע כבעל מופת ובקי בעולם הנשמות והגלגולים. התפרנס כצייר וזכה לכינוי "הצייר הקדוש". רבי יהודה פטילון השתייך לחבורת המקובלים שלמדו יחד בסתר, ואשר כונו על שם המקצוע בו עסקו: "הסנדלר" - רבי משה יעקב רביקוב, "החלבן" - רבי חיים עזרא כהן, "הרצף" - רבי אברהם פיש, ו"מנקה הרחובות" - רבי יוסף וולטוך.
ראה פריט הבא.
28.5X34.5 ס"מ, נתון במסגרת. מצב טוב. פגמים קלים.
מקור: משפחת הרב פטילון.
שמן על קרטון. חתום: "לאון".
בציור נראה נער החובש כובע ומעשן מקטרת.
המקובל רבי יהודה לאון פטילון (נפטר חשון תשל"ה) היה ידוע כבעל מופת ובקי בעולם הנשמות והגלגולים. התפרנס כצייר וזכה לכינוי "הצייר הקדוש". רבי יהודה פטילון השתייך לחבורת המקובלים שלמדו יחד בסתר, ואשר כונו על שם המקצוע בו עסקו: "הסנדלר" - רבי משה יעקב רביקוב, "החלבן" - רבי חיים עזרא כהן, "הרצף" - רבי אברהם פיש, ו"מנקה הרחובות" - רבי יוסף וולטוך.
ראה פריט הבא.
28.5X34.5 ס"מ, נתון במסגרת. מצב טוב. פגמים קלים.
מקור: משפחת הרב פטילון.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $4,250
כולל עמלת קונה
ציור שמן מעשה ידי המקובל רבי יהודה לאון פטילון.
שמן על מזוניט. חתום: "פטילון".
בציור נראית דמות יהודי שבידיו סל ומקל הליכה.
המקובל רבי יהודה לאון פטילון (נפטר חשון תשל"ה) היה ידוע כבעל מופת ובקי בעולם הנשמות והגלגולים. התפרנס כצייר וזכה לכינוי "הצייר הקדוש". ראה עוד אודותיו בפריט קודם.
27.5X37 ס"מ, נתון במסגרת. מצב טוב.
שמן על מזוניט. חתום: "פטילון".
בציור נראית דמות יהודי שבידיו סל ומקל הליכה.
המקובל רבי יהודה לאון פטילון (נפטר חשון תשל"ה) היה ידוע כבעל מופת ובקי בעולם הנשמות והגלגולים. התפרנס כצייר וזכה לכינוי "הצייר הקדוש". ראה עוד אודותיו בפריט קודם.
27.5X37 ס"מ, נתון במסגרת. מצב טוב.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $3,500
נמכר ב: $4,375
כולל עמלת קונה
ספר תורה מיניאטורי, כתוב על קלף צבי, בתיק מקורי מעוטר. לבנון, סוריה או סביבותיהן (המזרח הקרוב), הקדשה משנת תרס"ד [1904].
דיו על קלף; עץ; בד קטיפה; כסף רקוע וחקוק; כסף פיליגרן.
ספר התורה כתוב על קלף דקיק וקשיח בגוון חום-בהיר-צהבהב, עשוי מעור איילים או צבאים שעובד בסיד. כתיבת סת"ם ספרדית, אופיינית לסוריה והסביבה במאה ה-19. הספר נכתב עם "ווי העמודים" [כל עמודה פותחת בתיבה המתחילה באות ו'], על פי תיקון הסופרים "עזרת הסופר". 42 שורות בעמוד.
הספר נתון בתיק עץ מקורי המחופה בד קטיפה בצבע כחול. רצועות פח-כסף, חלקן מעוטרות בדגם חוזר, מוצמדות במסמרים לשולי התיק. על הרצועה העליונה חקוקה כתובת הקדשה: "תיק זה וס"ת שבו להנ' [להנכבד] סי' [סיניור] שלמה ראובן הי"ו ש' תרס"ד". לשני חלקי התיק מוצמדות לוחיות כסף גזורות ורקועות ולוחיות פיליגרן. אבזם סגירה מכסף. חלקו הפנימי של התיק מחופה בבד צבעוני; תחתית התיק צבועה בצבע כחול.
לפי עדות הבעלים, מקורם של התיק ושל ספר התורה בלבנון (קהילת יהודי לבנון נחשבת לאחת הקהילות היהודיות הקטנות ביותר במזרח התיכון).
מצורפת חוות דעת מומחה לספרי תורה עתיקים, על מקום ותיארוך הכתיבה.
גובה הקלף: 20.5 ס"מ. גובה התיק: 27 ס"מ. מצב בינוני. חסר מאמצע פרשת פנחס עד סוף התורה. כתמים, קרעים וקרעים חסרים בקלף, עם פגיעות בטקסט. כמה יריעות מנותקות או מנותקות חלקית. הקטיפה שחוקה מאד, פרומה, מוכתמת ונפרדת מן התיק במקומות אחדים. בד החיפוי הפנימי מתפורר וחסר בחלקו. עץ חיים אחד חסר והשני שבור בראשו. שתיים מלוחיות הכסף נגזרו באקראי מלוחית גדולה יותר. שברים, פגמים וכיפופים בעיטורי הכסף. מסמרים רופפים.
דיו על קלף; עץ; בד קטיפה; כסף רקוע וחקוק; כסף פיליגרן.
ספר התורה כתוב על קלף דקיק וקשיח בגוון חום-בהיר-צהבהב, עשוי מעור איילים או צבאים שעובד בסיד. כתיבת סת"ם ספרדית, אופיינית לסוריה והסביבה במאה ה-19. הספר נכתב עם "ווי העמודים" [כל עמודה פותחת בתיבה המתחילה באות ו'], על פי תיקון הסופרים "עזרת הסופר". 42 שורות בעמוד.
הספר נתון בתיק עץ מקורי המחופה בד קטיפה בצבע כחול. רצועות פח-כסף, חלקן מעוטרות בדגם חוזר, מוצמדות במסמרים לשולי התיק. על הרצועה העליונה חקוקה כתובת הקדשה: "תיק זה וס"ת שבו להנ' [להנכבד] סי' [סיניור] שלמה ראובן הי"ו ש' תרס"ד". לשני חלקי התיק מוצמדות לוחיות כסף גזורות ורקועות ולוחיות פיליגרן. אבזם סגירה מכסף. חלקו הפנימי של התיק מחופה בבד צבעוני; תחתית התיק צבועה בצבע כחול.
לפי עדות הבעלים, מקורם של התיק ושל ספר התורה בלבנון (קהילת יהודי לבנון נחשבת לאחת הקהילות היהודיות הקטנות ביותר במזרח התיכון).
מצורפת חוות דעת מומחה לספרי תורה עתיקים, על מקום ותיארוך הכתיבה.
גובה הקלף: 20.5 ס"מ. גובה התיק: 27 ס"מ. מצב בינוני. חסר מאמצע פרשת פנחס עד סוף התורה. כתמים, קרעים וקרעים חסרים בקלף, עם פגיעות בטקסט. כמה יריעות מנותקות או מנותקות חלקית. הקטיפה שחוקה מאד, פרומה, מוכתמת ונפרדת מן התיק במקומות אחדים. בד החיפוי הפנימי מתפורר וחסר בחלקו. עץ חיים אחד חסר והשני שבור בראשו. שתיים מלוחיות הכסף נגזרו באקראי מלוחית גדולה יותר. שברים, פגמים וכיפופים בעיטורי הכסף. מסמרים רופפים.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $18,000
לא נמכר
ספר תורה מיניאטורי, עם מערכת קישוטים נלווית הכוללת טס, רימונים ו"יד", מאוסף פרטי של משפחה יהודית מצרפת.
1. ספר תורה איטלקי, דיו על קלף. כתיבת סת"ם ספרדית, אופיינית למרכז או לדרום איטליה במאה ה-19. 42 שורות בעמוד.
הספר גלול על זוג עצי חיים עשויים עץ, שבחלקם העליון עיטורי עץ מגולפים ומשובצים בשנהב (אופייניים לאזור טורקיה).
מצורפות חוות דעת מומחים לספרי תורה עתיקים.
גובה הקלף: 22 ס"מ. גובה עצי החיים: 56 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וחורים בקלף במספר מקומות. מספר יריעות מנותקות חלקית. שתי יריעות בכתיבה אחרת. פיסות שנהב חסרות. שברים ופגמים בעץ.
2. טס לספר תורה, [רוסיה או פולין, הקדשה משנת תקכ"ו 1766].
כסף רקוע וחקוק; עבודת ניילו; אבני חן.
טס רבוע ובראשו קשת, מעוטר עיטורים צמחיים. בשני צדדיו מובלטים עמודי "יכין ובועז" סמליים, ועליהם ניצבים זוג אריות חורצי לשון התומכים בכתר תורה (מובלט) משובץ אבני חן. במרכז הטס קופסית ובה מקום ללוחיות מתחלפות. בתוך הקופסית נתונות שלוש לוחיות כסף החקוקות משני צדדיהן ומעוטרות בעבודת ניילו. על מסגרת הקופסית חקוקה כתובת הקדשה, אף היא בעבודת ניילו: "ז"נ [זה נדבת] מוהרר יחיאל ב"ה יוסף בעד בניו שנת בענ'י'י' הכנ'ו'ת'י ל' [לפ"ק]" (דברי הימים א', כ"ב, י"ד). פרט השנה המסומן בכתובת ההקדשה עולה תקכ"ו (1766). בגב הטס קבועה שרשרת לתליה.
לפריטים דומים, ראה: Treasures of the Torah, from the Collection of the Historical Treasures, Museum of Ukraine, מוסקבה-קייב-ניו-יורק, 2000, פריטים מס' 33 ו-34.
14.5X10.5 ס"מ. מצב טוב. תיקוני הלחמה. כיפופים. שברים.
3. זוג רימונים לספר תורה. [איראן (?), המאה ה-20].
כסף (חתום) חקוק.
רימונים בצורת כיפה מחודדת שבראשה גולה. הכיפה נתונה בגביע בעל שוליים המעוצבים כעלי כותרת ובסיסו מנסרה משושה. בשולי הגביע שרשרות קצרות שבקצותיהן כדורי כסף. הכיפה, הגביע והגולה מעוטרים בדגמים צמחיים עדינים. כתובות חקוקות, על הרימון האחד "כי מציון תצא תורה ודבר י-י מירושלים" ועל הרימון השני "כתר יתנו לך י-י אל-הינו מלאכים המוני מעלה".
גובה: 16 ס"מ. מצב טוב. ברימון אחד חסרה שרשרת וברימון השני חסרה שרשרת ושרשרת נוספת קרועה באמצעה. כיפופים.
4. "יד" לספר תורה, [אירופה, סוף המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20].
כסף יצוק וחקוק.
יד גלילית ההולכת וצרה כלפי החפת. בקצה חפת מעוטר, בראשה כתר ובאמצעה גולה פחוסה.
21.5 ס"מ. מצב טוב. סדק. כיפופים.
מצורפים מעיל קטיפה רקום ואבנט.
1. ספר תורה איטלקי, דיו על קלף. כתיבת סת"ם ספרדית, אופיינית למרכז או לדרום איטליה במאה ה-19. 42 שורות בעמוד.
הספר גלול על זוג עצי חיים עשויים עץ, שבחלקם העליון עיטורי עץ מגולפים ומשובצים בשנהב (אופייניים לאזור טורקיה).
מצורפות חוות דעת מומחים לספרי תורה עתיקים.
גובה הקלף: 22 ס"מ. גובה עצי החיים: 56 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וחורים בקלף במספר מקומות. מספר יריעות מנותקות חלקית. שתי יריעות בכתיבה אחרת. פיסות שנהב חסרות. שברים ופגמים בעץ.
2. טס לספר תורה, [רוסיה או פולין, הקדשה משנת תקכ"ו 1766].
כסף רקוע וחקוק; עבודת ניילו; אבני חן.
טס רבוע ובראשו קשת, מעוטר עיטורים צמחיים. בשני צדדיו מובלטים עמודי "יכין ובועז" סמליים, ועליהם ניצבים זוג אריות חורצי לשון התומכים בכתר תורה (מובלט) משובץ אבני חן. במרכז הטס קופסית ובה מקום ללוחיות מתחלפות. בתוך הקופסית נתונות שלוש לוחיות כסף החקוקות משני צדדיהן ומעוטרות בעבודת ניילו. על מסגרת הקופסית חקוקה כתובת הקדשה, אף היא בעבודת ניילו: "ז"נ [זה נדבת] מוהרר יחיאל ב"ה יוסף בעד בניו שנת בענ'י'י' הכנ'ו'ת'י ל' [לפ"ק]" (דברי הימים א', כ"ב, י"ד). פרט השנה המסומן בכתובת ההקדשה עולה תקכ"ו (1766). בגב הטס קבועה שרשרת לתליה.
לפריטים דומים, ראה: Treasures of the Torah, from the Collection of the Historical Treasures, Museum of Ukraine, מוסקבה-קייב-ניו-יורק, 2000, פריטים מס' 33 ו-34.
14.5X10.5 ס"מ. מצב טוב. תיקוני הלחמה. כיפופים. שברים.
3. זוג רימונים לספר תורה. [איראן (?), המאה ה-20].
כסף (חתום) חקוק.
רימונים בצורת כיפה מחודדת שבראשה גולה. הכיפה נתונה בגביע בעל שוליים המעוצבים כעלי כותרת ובסיסו מנסרה משושה. בשולי הגביע שרשרות קצרות שבקצותיהן כדורי כסף. הכיפה, הגביע והגולה מעוטרים בדגמים צמחיים עדינים. כתובות חקוקות, על הרימון האחד "כי מציון תצא תורה ודבר י-י מירושלים" ועל הרימון השני "כתר יתנו לך י-י אל-הינו מלאכים המוני מעלה".
גובה: 16 ס"מ. מצב טוב. ברימון אחד חסרה שרשרת וברימון השני חסרה שרשרת ושרשרת נוספת קרועה באמצעה. כיפופים.
4. "יד" לספר תורה, [אירופה, סוף המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20].
כסף יצוק וחקוק.
יד גלילית ההולכת וצרה כלפי החפת. בקצה חפת מעוטר, בראשה כתר ובאמצעה גולה פחוסה.
21.5 ס"מ. מצב טוב. סדק. כיפופים.
מצורפים מעיל קטיפה רקום ואבנט.
קָטָלוֹג