מכתב היסטורי-פוליטי מאת הראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף, אל ראש הממשלה יצחק שמיר ואל שמעון פרס יו"ר מפלגת העבודה. בסוף המכתב כמה שורות בכתב-ידו ובחתימתו של שמעון פרס. [ירושלים], י"ח אדר תש"נ [1990].
מכתב ארוך במיוחד (שני דפים), בכתב-ידו וחתימתו של הרב עובדיה. תיעוד היסטורי מתקופת "התרגיל המסריח", בה הפכה תנועת ש"ס ל"לשון מאזניים", והיתה מחוזרת על ידי שני צדי המפה הפוליטית - הימין והשמאל - לצורך הרכבת הממשלה. באותם ימים החזיק הרב עובדיה בידיו את ה"מפתחות" - היכולת להמליך מלכים ולקבוע מי יהיה ראש ממשלת ישראל.
המכתב מופנה אל "ידידי היקרים ראשי אלפי ישראל ראש הממשלה מר יצחק שמיר ומר שמעון פרס יו"ר מפלגת העבודה". הרב עובדיה מבקש למנוע את פירוק הממשלה ולהציל את ממשלת האחדות, אך בד בבד הוא כורך את הישארות ש"ס בממשלה בהיענות להצעותיו של מזכיר המדינה האמריקאי - ג'יימס בייקר, בעניין תהליך השלום: "הריני פונה לכבודכם בפנייה נרגשת מעומק הלב של הרגע האחרון רגע של אמת, להציל את אחדות הממשלה ואת אחדות עם ישראל, ואת התהליך של השלום המיוחל והחיוני מאד לעם ישראל...". בשולי המכתב הוסיף שמעון פרס בכתב-ידו את הסכמתו לבקשת הרב עובדיה ולתנאיו: "משום כבודו של הראשון לציון אני מוכן לקבל פניית כבודו על כל מרכיביה כמקשה אחת. בכבוד רב, שמעון פרס".
הרקע למכתב: בראשית שנת תשמ"ט הוקמה ממשלת אחדות בראשות יצחק שמיר ממפלגת "הליכוד" ושמעון פרס יו"ר מפלגת "העבודה". באותם הימים לחץ מזכיר המדינה של ארה"ב ג'יימס בייקר להתניע תהליך שלום ולפתוח בדיאלוג עם הפלשתינים והציע תוכנית מפורטת בעניין. התוכנית כפי שהוצעה על ידי בייקר נשללה על ידי שמיר אך אומצה בחום על ידי פרס. שמיר שקיבל ידיעות מוקדמות כי חברי הכנסת של מפלגת העבודה מתכוונים להצטרף להצעת אי-אימון שהוגשו על ידי סיעות האופוזיציה, פיטר במהלך ישיבת הממשלה (שנערכה בי"ד אדר תש"ן) את שמעון פרס מתפקידו בממשלה, ובעקבותיו התפטרו שאר שרי מפלגת העבודה. בי"ח אדר התפרקה ממשלת האחדות עקב הצבעת אי-אימון, ועל פרס הוטל להקים ממשלה חדשה תוך מספר ימים. פרס ניסה להקים ממשלה צרה באמצעות הסכמים ודילים פוליטיים, במהלך שכונה באותם ימים "התרגיל המסריח", אך המהלך לא צלח ומלאכת הרכבת הממשלה הוטלה מחדש על יצחק שמיר.
כך נכתב על מעמדו של הרב עובדיה כ"ממליך מלכים" באותם ימים: "בשבוע ההתרוצצות שקדם לפירוק ממשלת האחדות הגיע הרב יוסף לפסגת מעמדו כממליך מלכים בישראל. שני ראשי ממשלה נקראים לצרף את חתימתם למסמך שכתב... הרב איננו מעניק להם הנחות... מדינה שלמה ציפתה להכרעתו של רב" (צבי אלוש ויוסי אליטוב, בן פורת יוסף, תשס"ה, עמ' 190).
במכתב שלפנינו מתנה הרב עובדיה את המשך ממשלת האחדות בתנאים מפורטים, בצורה מרשימה המעידה על בקיאותו ומעורבותו: "...אני מבקש מאד שתסכימו להצעת הפשרה דלהלן: 1. הממשלה תכונס מיידית על מנת למנות מחדש את כל שרי המערך בתפקידיהם הקודמים [...] 2. המערך מבטל את הצעת אי-אמון שהגיש נגד הממשלה [...] 3. הקבינט יכונס לא יאוחר משבוע ימים מהיום ויוחלט בו כדלהלן. א. תנתן תשובה חיובית למזכיר המדינה של ארה"ב מר בייקר [...] ב. אחדות ושלמות ירושלים בריבונות ישראל אינה ניתנת לשום ערעור או דיון כלל. [...] ג. האוטונומיה לא תחול על השטח הריבוני של ישראל, ובמיוחד על מזרח ירושלים. ד. באשר להשתתפותם בבחירות לאוטונומיה של תושבי מזרח ירושלים [...] יוחלט בקבינט [...]. ה. תימנע השתלטות אש"ף על המשלחת הפלישתנאית לקהיר [...]".
את מכתבו חותם הרב עובדיה במילים הבאות: "אני מפציר מאד בכם ידידי היקרים לקבל הצעה הנ"ל כמקשה אחת, ללא כל שינוי, ולחתום מיד עליה. באם לא תתקבל ההצעה הנ"ל ע"י צד כל שהוא, נראה בו כאחראי לפירוק האחדות הלאומית ונסיק את המסקנות הנדרשות מכך...".
כאמור, פרס נענה להצעה ולתנאים שהציב הרב עובדיה, אך יצחק שמיר סירב לחתום על מסמך זה. בעקבות כך התפרקה ממשלת האחדות באותו יום עקב הצעת אי-אימון.
2 דפים (נייר מכתבים רשמי. כתובים בצדם האחד). 20 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים בדף הראשון. גירוד בדף הראשון עם פגיעה במספר מילים. סימני קיפול. נקבי תיוק.

גביע מצופה כסף שבירך עליו האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש, ברכת המזון, והבדיל עליו במוצאי חגים, וחילק ומזג ממנו יין "כוס של ברכה" לרבים מחסידיו ומעריציו.
במוצאי החגים, ראש השנה, שמחת תורה, אחרון של פסח, שבועות - נהג הרבי מליובאוויטש לעשות "הבדלה" על גביע היין שעליו בירך ברכת המזון בסעודת החג. לאחר ששתה את רוב הגביע היה עומד הרבי במשך שעות ארוכות ומוזג משיירי המצווה אל תוך כוסיותיהם של החסידים שעברו לפניו. לכל אחד ואחד מהעוברים לפניו, זקנים עם נערים, היה הרבי מברך בפנים שוחקות ומאירות: "לחיים ולברכה". כך עמד הרבי על רגליו שעות ארוכות עד סמוך לעלות השחר (גם בהיותו קרוב לגיל 90 המשיך במנהגו זה לעמוד על רגליו במשך שעות ארוכות). מידי פעם היה הרבי מפסיק את מזיגת היין ומלהיב את הקהל בתנועות נמרצות בשירי שמחה בשני ידיו כשפניו זורחות ומאירות משמחה. מעמד מרומם זה נקרא בשם "כוס של ברכה". סיפורי מופת רבים מסופרים על אנשים שנושעו מברכותיו של הרבי במעמד זה.
האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון - "הרבי מליובאוויטש" (תרס"ב-תשנ"ד), האדמו"ר השביעי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד-ליובאוויטש. בן רבי לוי יצחק אב"ד יקטרינסלאוו, דור שישי בן אחר בן לבעל ה"צמח צדק". כבר מילדותו ניכרו בו כשרונותיו הגאוניים וכשרון ההנהגה. נשא את בתו של האדמו"ר הריי"צ ועם הגיעם לארה"ב עמד לימין חותנו בניהול ענייני החסידות. בין היתר ניהל את המוסדות המרכזיים של חסידות חב"ד והיה העורך הראשי של הוצאת הספרים קה"ת לאחר פטירת חותנו בשנת תש"י הוכתר לאדמו"ר ולנשיא חסידות ליובאוויטש העולמית. הקים את מפעל ה"שלוחים" המתפרס על כל קצווי העולם. התפרסם באהבתו העצומה ובהתמסרותו ודאגתו הכנה לכל יהודי באשר הוא. נודע כאיש מופת בכוחותיו המופלאים ובראייתו למרחוק ורבים נושעו מברכותיו ותפילותיו. בקיאותו ושליטתו המקיפה בכל מרחבי התורה בנגלה ובנסתר וביסודות היהדות היו לשם דבר. חיבר עשרות ספרים בכל מרחבי התורה.
גובה: 8 ס"מ. קוטר: 7 ס"מ. קוטר הבסיס: 4 ס"מ. מצב טוב.
מצורף אישור מאחד ממקורבי הרבי, המעיד שבגביע שלפנינו השתמש הרבי במשך תקופה.

ציור שמן מעשה ידי המקובל רבי יהודה לאון פטילון.
שמן על מזוניט. חתום: "פטילון".
בציור נראית דמות יהודי שבידיו סל ומקל הליכה.
המקובל רבי יהודה לאון פטילון (נפטר חשון תשל"ה) היה ידוע כבעל מופת ובקי בעולם הנשמות והגלגולים. התפרנס כצייר וזכה לכינוי "הצייר הקדוש". ראה עוד אודותיו בפריט קודם.
27.5X37 ס"מ, נתון במסגרת. מצב טוב.