ארכיון הכנר מישה וייסבורד - "פגניני החדש" - מכתבים, כרזות, תצלומים, יומנים, תקליטים ופריטים נוספים

פתיחה: $7,000
לא נמכר
ארכיון הכולל למעלה מאלף מכתבים, מסמכים, כרזות, תצלומים, יומנים, תקליטים ופריטים נוספים, מעזבון הכנר מישה וייסבורד (Mischa Weisbord). מקומות שונים באירופה, ארה"ב, סין וארץ ישראל, שנות העשרה עד שנות ה-80 של המאה ה-20 (רובם משנות ה-20 עד שנות ה-40). גרמנית, צרפתית, רוסית, אנגלית, עברית ושפות נוספות.
מישה וייסבורד (1907-1991) היה כנר יהודי-רוסי שזכה להצלחה גדולה בעשורים הראשונים של המאה העשרים, וכונה בפי מעריציו "פגניני החדש".
וייסבורד החל לנגן בכינור בגיל שלוש. אביו, אלכסנדר, שהיה כנר בעצמו, גילה במהרה את כשרונו הגדול של בנו ושלחו ללימודים בסנט פטרסבורג, אצל הכנר לאופלד אאואר (Leopold Auer). בשנת 1917, עם פרוץ המהפכה הקומוניסטית, נאלצה המשפחה להגר לסין, ומשם נדדו מישה ואביו לבריסל, שם היה לתלמידו של הכנר אז'ן איזאיי (Eugène Ysaÿe) והחל להופיע לראשונה על במות גדולות.
הצלחתו היתה מהירה וסוחפת. לאורך שנות העשרה והעשרים הוכרז וייסבורד כ"ילד פלא", הוזמן להופיע ברחבי אירופה, ובשנת 1926 עלה להופיע לראשונה ב-"קרנגי הול" שבניו-יורק, והוא עוד לא בן עשרים.
שנת 1927 היתה אמורה להיות שנת הצלחתו הגדולה: לוייסבורד נקבעה הופעה שנייה ב"קרנגי הול", ואחריה יועד לו סיבוב הופעות גדול ברחבי ארה"ב. ואולם ערב ההופעה, מסיבות שאינן ידועות, סירב וייסבורד לעלות לבמה, ביטל את סיבוב ההופעות כולו ושב לאירופה, קוטע את הצלחתו באחת.
בשנים הבאות הוסיף וייסבורד להופיע באירופה, ביקר מספר פעמים בארץ ישראל ואף זכה לחוזה הקלטות (הוא הספיק להקליט שלוש יצירות בחייו), אולם הקריירה שלו לא השתקמה מעולם. את שנותיו האחרונות העביר בדירה בברוקלין, אלמוני לגמרי, עד שבשנת 1991, לאחר שנים שבהן לא ניגן עוד, נפטר לבדו.
הארכיון שלפנינו כולל, בין היתר:
· כ-30 תצלומי סטודיו גדולים של וייסבורד (תשעה מהם בפורמט גדול במיוחד, 35X45 ס"מ בקירוב), שניים מהם חתומים ומוקדשים בכתב-ידו.
· חמישה אלבומים הכוללים למעלה מ-800 תצלומים של בני משפחתו, ובהם עשרות תצלומים של מישה עצמו. בין היתר, מופיעים באלבומים תצלומים מתקופת ילדותו, תצלומים עם בני משפחה, תצלומי סטודיו מתקופת הצלחתו (חלקם חתומים), תצלומים מתקופת שהותה של המשפחה בסין, תצלומים של מישה משנים מאוחרות יותר, ותצלומים נוספים.
· ארבעה תקליטי מאסטר (78 סל"ד) שהוציאה חברת Gramophone Company, ובהם שלוש היצירות היחידות שהקליט וייסבורד בחייו.
· עותק של חוזה הקלטות שנערך בין מישה וייסבורד לבין החברה Gramophone Company, ביום 28.6.1922. מודפס במכונת כתיבה וחתום בידי נציג החברה Edmund Trevor Lloyd Williams (אנגלית).
· 20 כרזות פרסום להופעות שערך מישה בשנות ה-20 ושנות ה-30, בהן כרזות להופעות בבריסל, סטוקהולם, גטבורג, לונדון, ברלין, ושש כרזות לפרסום הופעות בארץ-ישראל, במהלך ביקור בשנת 1929 (באולם "ציון" בירושלים, בטכניון בחיפה, ב"בית העם" בתל-אביב, ועוד). בארבע מהכרזות מופיעים איורים ליטוגרפיים של וייסבורד.
· כ-110 תכניות ופרוספקטים להופעות של וייסבורד, מהשנים 1918-1955 (רובם משנות ה-20 וה-30), באירופה, ארה"ב וארץ ישראל.
· כ-40 מסמכים הקשורים לקריירה המקצועית של מישה: חוזים, לוחות-זמנים להופעות, ויזות כניסה לארצות שונות, מכתבי המלצה ומכתבי תלונה, מכתב תודה מאת "מחלקת ההסברה" של הפלמ"ח בעקבות הופעות בפני לוחמים במלחמת העצמאות, ועוד.
· שלושה יומנים מוקדמים בכתב-ידו של וייסבורד (רוסית), מן השנים 1925, 1927 ו-1930.
· כ-10 מכתבים וגלויות בכתב-ידו של וייסבורד, שנשלחו לאמו ולאחותו סוניה בין השנים 1933-1965.
· כ-50 מכתבים בכתב-יד, שנשלחו אל וייסבורד מאת בני משפחה שונים בין השנים 1922-1923, לאחר שעזב לאירופה עם אביו.
· מחברות, מכתבים, דפי תווים, גלויות, כרזות ופרוספקטים הקשורים לקריירת הנגינה של אחיו של מישה, ארמנד וריבה, ופריטים נוספים.
מצורפים: עשרות גזרי עתונים עם כתבות וחומרים אודות וייסבורד (מקצתם מודבקים בדפי אלבום).
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. חלק מהפריטים מופיעים ביותר מעותק אחד.
ספרות:
1. Gdal Saleski, Famous Musicians of a Wandering Race , הוצאת Bloch, ניו-יורק, 1927, עמ' 257.
2. Ruth Elizabeth Rodrigues, Selected Students of Leopold Auer - A Study in Violin Performance-Practice, עבודת דוקטורט עבור University of Birmingham, 2009 (באינטרנט).