מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
מציג 1 - 12 of 134
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $45,000
לא נמכר
"סדר ברכת המזון בציורים נאים, גם סדר ברכת הנהני'[ן]... וסדר קריא'[ת] שמ'[ע] על המטה..." - כתב-יד מאויר על קלף. [גרמניה/אוסטריה, המאה ה-18]. פורמט כיס.
דיו על קלף, עם איורים צבעוניים. כריכת קלף מהתקופה, עם עיטורים פרחוניים נאים. לפנינו ספר ברכות עם איורים ועיטורים האופייניים ל"אסכולת מורביה" מגרמניה או אוסטריה, מהמאה ה-18.
מאייר כתב היד שלפנינו הכיר, כנראה, את הספרים שיצרו חברי האסכולה: אהרן וולף שרייבר הרלינגן מגיביטש, משולם זימל מפולנה ואחרים. כתב היד כתוב על 17 דפי קלף. כתיבה אשכנזית מרובעת נאה, מנוקדת, עם הוראות בעברית (בכתב רש"י) וביידיש-דייטש (גרמנית באותיות עבריות - באותיות צו"ר). בתיבות הפתיחה ובחלק מהאותיות מופיעים עיטורים וקישוטים מיניאטוריים. הטקסט בכל עמוד מופיע בתוך מסגרת מלבנית. בראש כתב היד, דף שער עם איור ארכיטקטוני של שער עם שני עמודים, ומעליהם קשת שעליה מונחים שלושה אגרטלים. בשולי השער: "באותיות אמשטרדם", כשהמילה אמשטרדם מודגשת (כמנהג המדפיסים באותם ימים). בדף הבא, בראש סדר ברכת המזון, מופיע קישוט פתיחה צבעוני, שבתוכו המילים "ברוך הוא וברוך שמו". בסדר "על הנסים" מופיעים שני איורים מיניאטוריים, האחד מתאר הדלקת נרות בחג החנוכה, והשני את עשרת בני המן תלויים על גרדום. בדף [14א], בראש נוסח "המלאך הגואל", מופיע קישוט פתיחה מעוטר בפרחים, במלאך ובמסגרת סגלגלה שבתוכה מופיעה הכיתוב "המלאך".
[17] דף (33 עמ' כתובים). 12.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. דהיות דיו קלות במספר מקומות בטקסט. מריחות דיו וצבע באיורים. נקבים זעירים בשוליים הפנימיים של הדפים, כתוצאה מתפירה קודמת של הדפים. דפי בטנה חדשים. כריכת קלף מהתקופה, משוקמת. כתמים בכריכה.
דיו על קלף, עם איורים צבעוניים. כריכת קלף מהתקופה, עם עיטורים פרחוניים נאים. לפנינו ספר ברכות עם איורים ועיטורים האופייניים ל"אסכולת מורביה" מגרמניה או אוסטריה, מהמאה ה-18.
מאייר כתב היד שלפנינו הכיר, כנראה, את הספרים שיצרו חברי האסכולה: אהרן וולף שרייבר הרלינגן מגיביטש, משולם זימל מפולנה ואחרים. כתב היד כתוב על 17 דפי קלף. כתיבה אשכנזית מרובעת נאה, מנוקדת, עם הוראות בעברית (בכתב רש"י) וביידיש-דייטש (גרמנית באותיות עבריות - באותיות צו"ר). בתיבות הפתיחה ובחלק מהאותיות מופיעים עיטורים וקישוטים מיניאטוריים. הטקסט בכל עמוד מופיע בתוך מסגרת מלבנית. בראש כתב היד, דף שער עם איור ארכיטקטוני של שער עם שני עמודים, ומעליהם קשת שעליה מונחים שלושה אגרטלים. בשולי השער: "באותיות אמשטרדם", כשהמילה אמשטרדם מודגשת (כמנהג המדפיסים באותם ימים). בדף הבא, בראש סדר ברכת המזון, מופיע קישוט פתיחה צבעוני, שבתוכו המילים "ברוך הוא וברוך שמו". בסדר "על הנסים" מופיעים שני איורים מיניאטוריים, האחד מתאר הדלקת נרות בחג החנוכה, והשני את עשרת בני המן תלויים על גרדום. בדף [14א], בראש נוסח "המלאך הגואל", מופיע קישוט פתיחה מעוטר בפרחים, במלאך ובמסגרת סגלגלה שבתוכה מופיעה הכיתוב "המלאך".
[17] דף (33 עמ' כתובים). 12.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. דהיות דיו קלות במספר מקומות בטקסט. מריחות דיו וצבע באיורים. נקבים זעירים בשוליים הפנימיים של הדפים, כתוצאה מתפירה קודמת של הדפים. דפי בטנה חדשים. כריכת קלף מהתקופה, משוקמת. כתמים בכריכה.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $8,750
כולל עמלת קונה
כתב-יד על קלף, "סדר קריאת שמע של לילה". [איטליה, המאה ה-19 בקירוב].
כתב-יד מיניאטורי. דיו על דפי קלף דקים, כתיבה איטלקית מרובעת, עם הוראות בכתיבה איטלקית בינונית. שער עם מסגרת מאויירת: "ספר ק"ש של לילה". בדף שאחרי השער כותרת: "סדר קריאת שמע של לילה עד"ה [=על דרך הקבלה]".
סדר קריאת שמע שעל המיטה, עם תפילות ופסוקים לאמירה. מחולק לשבעת ימי השבוע: בכל יום סדר שונה של מזמורים. סדר זה מקורו בגדולי המקובלים, רבי משה קורדובירו (הרמ"ק) והאריז"ל (נדפס ב"סדר ותיקון ק"ש שעל המטה", פראג שע"ה). נוסח זה נדפס גם בסידור "שער השמים" להשל"ה (אמשטרדם תע"ז, דף קנא), בשם "חכמי המקובלים איש מפי איש" ועפ"י "סידור הספרדיים".
[54] דף. 8.7 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכת עור.
כתב-יד מיניאטורי. דיו על דפי קלף דקים, כתיבה איטלקית מרובעת, עם הוראות בכתיבה איטלקית בינונית. שער עם מסגרת מאויירת: "ספר ק"ש של לילה". בדף שאחרי השער כותרת: "סדר קריאת שמע של לילה עד"ה [=על דרך הקבלה]".
סדר קריאת שמע שעל המיטה, עם תפילות ופסוקים לאמירה. מחולק לשבעת ימי השבוע: בכל יום סדר שונה של מזמורים. סדר זה מקורו בגדולי המקובלים, רבי משה קורדובירו (הרמ"ק) והאריז"ל (נדפס ב"סדר ותיקון ק"ש שעל המטה", פראג שע"ה). נוסח זה נדפס גם בסידור "שער השמים" להשל"ה (אמשטרדם תע"ז, דף קנא), בשם "חכמי המקובלים איש מפי איש" ועפ"י "סידור הספרדיים".
[54] דף. 8.7 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכת עור.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $60,000
נמכר ב: $212,500
כולל עמלת קונה
כתב-יד מיניאטורי על קלף - מחזור למועדי השנה - לימים נוראים, שלושה רגלים וראש חודש. [איטליה, המאה ה-15].
כתב-יד עברי מעוטר - יוצא דופן, יחיד במינו ונדיר באופן מיוחד - משלהי ימי הביניים.
כתב-יד מיניאטורי, כתוב על שני צדדיה של יריעת קלף הגזורה ל-76 עיגולים, שקוטרם כ-3.5 עד 4 ס"מ, המחוברים אלה לאלה בשוליהם. העיגולים ערוכים בשבע שורות, כל שורה בת אחד-עשר עיגולים (עיגול אחד חסר). כתב-היד שלפנינו כולל בסך הכל 151 עמודי טקסט (ועמוד נוסף חלק). צורתו החריגה של כתב היד מאפשרת קריאה ושימוש דינאמיים, על-ידי קיפול וקיפול-חוזר של יריעת העיגולים, עד שקטעי הטקסט הרלוונטיים יופיעו עליונים וישמשו לתפילה. בסיום השימוש, יריעת הקלף ניתנת לקיפול עד לקוטר של עיגול בודד, לאחסון ולנשיאה בכיס.
כתב-היד עצמו נכתב בכתיבה איטלקית בינונית, בתוך מסגרות עגולות. תיבות הפתיחה מעוטרות בעלים זעירים ומקושטות בצבעי כחול ואדום עזים. חלק מראשי הפסקאות מסומנים באדום (סימני Tab). כותרות מעוטרות במסגרות או בפסים מעוקלים. ההוראות וההנחיות נכתבו או עוטרו בצבע אדום. סגנון העיטור וצורת האותיות תואמים כתבי-יד עבריים שנכתבו באירופה בשלהי ימי הביניים.
תוכן כתב-היד:
כתב-היד כולל את נוסח תפילות העמידה לראש השנה, יום הכפורים ושלושת הרגלים - חג הפסח, חג השבועות וחג הסוכות - לפי נוסח יהודי איטליה (מנהג בני רומא), וכן את "ענין ראש חודש", הכולל מוסף לראש חודש, מוסף לשבת-ראש-חודש וסדר "הלל לכל השנה".
לפני תפילת מוסף לראש השנה מופיע הפיוט "רשות דנשמת להר' יואב" - פיוט מאת רבי יואב בן יחיאל מרומא, המתחיל "אכרע אקוד לפני מלכּי אקראה מפניו אברך" (דוידזון, אוצר השירה והפיוט, מס' 3291).
בתפילת נעילה של יום הכפורים ובתפילות שלושה רגלים, לא טרח הסופר לחזור ולכתוב את שלוש הברכות הראשונות והשלוש האחרונות, שנוסחן אינו משתנה, אלא רק את הברכות האמצעיות של כל תפילה.
להלן פירוט סדר כתב-היד:
עמודים [1-15]: תפילת עמידה לשחרית, מנחה וערבית של ראש השנה.
עמודים [15-22]: תפילת "אבינו מלכנו".
עמודים [23-60]: מוסף לראש השנה (נוסח מלא, עם ברכות "מלכויות זכרונות ושופרות"). בעמוד [60] קולופון סיום: "סליק ענין ראש השנה, תהלה לאלהי קדם מעונה", וכותרת התחלה: "סדר יום הכפורים".
עמוד [61]: הוראות לתפילת מנחה של ערב יום הכפורים, ולאחר מכן כותרת מעוטרת "תפלת צום כפור".
עמודים [62-82]: תפילת עמידה ליום הכפורים.
עמוד [83]: עמוד זה מחוק. ככל הנראה הופיעו בו שורת הסיום של נוסח "אלהי נצור" של תפילת העמידה ליום הכפורים, וכן כותרת לתפילת המוסף ליום הכפורים.
עמודים [84-97]: תפילת מוסף ליום הכפורים (שלוש הברכות האחרונות לא הועתקו, והסופר מפנה את המתפלל לנוסח בתפילה הקודמת).
עמודים [98-103]: תפילת נעילה.
עמוד [104] קולופון סיום: "תפלת ראש השנה ויום הכפורים נשלם שבח ותהלה לבורא עולם אמן ואמן סלה".
עמוד [105] כותרת פתיחה: "תפילת שלפסח שבועו'[ת] וסוכות".
עמודים [106-110]: תפילת עמידה לשלושה רגלים.
עמודים [111-132]: תפילת מוסף לשלושה רגלים (קטעים נפרדים לכל חג, ובסוף נוסח האמירה לשמונת ימי חג הסוכות, עם הכותרת: "מוספין שלחג"). בעמוד [132] קולופון סיום: "נשלם ענין פסח שבועות וסוכות, תהלה לרוכב ערבות, א'[מן]".
עמודים [133-137]: תפילת מוסף לראש חודש, עם כותרת פתיחה: "עניין ראש חדש".
עמודים [137-142]: תפילת מוסף לשבת-ראש-חודש, עם הכותרת: "מוסף לשבת וראש חדש".
עמודים [143-152]: "סדר קריאת ההלל לכל השנה". בין עמודים [146] ו-[147] חסר עמוד אחד, עם חסרון בטקסט בנוסח ההלל.
ידועות דוגמאות בודדות של כתבי-יד נוצריים ומוסלמיים, מהמאה ה-15, המזכירים במקצת את כתב היד שלפנינו; הידוע שבהם הוא Codex Rotundus, כתב-יד של "ספר השעות" שנכתב ואוייר בברוז' במאה ה-15 ושזכה לכינויו - Rotundus - בגלל צורתו העגולה, אך אף אחד מאלה אינו כולל את המאפיינים העיקריים של כתב היד שלפנינו: ממדיו הזעירים במיוחד, היותו כתוב על גבי יריעת-קלף אחת גדולה המאפשרת קיפול, ושפת הכתיבה - עברית. שלושת המאפיינים הללו הופכים כתב-יד זה לפריט בלתי-שגרתי ונדיר באופן יוצא מן הכלל.
ידועות שתי מקבילות לכתב-היד שלפנינו: בשנת 1984 הוצע למכירה בבית המכירות הפומביות סות'ביס כתב-יד דומה, הכולל 49 עיגולים בלבד, בקוטר 6.5 ס"מ, ומכיל רק את תפילות שלושת הרגלים. כתב-יד נוסף שמור באוסף מוזיאון הסקירבול בלוס-אנג'לס, והוא כולל 64 עיגולים, ומכיל את סדר ההגדה של פסח.
מצורף נרתיק מתכת (עם שרידי זכוכית), דמוי נרתיק של שעון-כיס, בתוכו היה שמור כתב היד.
[152] עמ'. קוטר כל עיגול 3.5 עד 4 ס"מ. גודל היריעה כולה 27X43 ס"מ. מצב משתנה, בינוני עד טוב. עיגול אחד חסר בראש השורה הראשונה (שבצדו האחורי היה קטע מנוסח ההלל, ראה בפירוט התוכן לעיל). עיגול אחד מנותק. עמ' [83] חלק, וגונו כהה (ככל הנראה, הכתוב בו נשחק ודהה לגמרי). כתמים, קרעים ופגיעות בטקסט בעיגולים הממוקמים בשוליים החיצוניים. כתמים כתוצאה מהתחמצנות נרתיק המתכת בעיגולים החיצוניים, שבאו במגע עמו בהיות כתב היד מקופל. העיגולים הפנימיים במצב טוב, עם מעט כתמים. קורוזיה ופגמים בנרתיק המתכת. הזכוכית שבורה וחסרה.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $6,875
כולל עמלת קונה
כתב-יד העוסק בענייני בית המקדש, עם איור מאת בנימין שניאור גודיניץ. [אמשטרדם], תמ"ח 1688. ספרדית ופורטוגזית.
קונטרס הכולל שני חיבורים, איור, תחריטים ומגזרת-נייר. על שער הקונטרס מופיעים הכותרת "חשן המשפט" ואיור איכותי ונאה של החושן, צבעוני ומוזהב, חתום "על ידי הצעיר בנימין שניאור יצו"א, שנת תמ"ח לפ"ק".
החיבור הראשון (ספרדית) עוסק באבני החושן, שמותיהן, תכונותיהן וזיהויין כיום. בראש הדברים מצוין כי החיבור ערוך על פי הספר "שלטי הגבורים" (לרבי אברהם הרופא פורטלאונה, 1542-1612).
החיבור השני (פורטוגזית) עוסק בענייני בניין בית המקדש: מידותיו, זמן בנייתו, כמויות הכסף והזהב הנדרשות לכליו השונים, כמות השמן והיין הנצרכת למקדש בשנה, ועוד. חיבור זה נמצא גם בכתב-יד אחר שהיה בבעלות רבי יצחק בן מתתיה אבוהב, שנמצא היום בספריית עץ חיים באמשטרדם (כת"י 26 E 48, מספור שלישי, דפים 28/ב-33/ב).
בין שני החיבורים נתונים שלושה תחריטים: האחד, צבוע ביד ומעוטר בזהב, מציג את המשכן וכליו, והשניים הנוספים מציגים את בית המקדש וכליו. התחריט המציג את המשכן לקוח מן הספר Retrato Del Tabernaculo De Moseh, ושני התחריטים המציגים את המקדש וכליו לקוחים מאחת המהדורות של הספר Retrato del templo de Selomo, שניהם לרבי יהודה לאון טמפלו (1603-1675), מחכמי אמשטרדם, שעסק רבות בענייני המקדש והמשכן ואף בנה דגם של בית המקדש שאותו הציג ברחבי אירופה. מגזרת-נייר ייחודית בצורת האפוד והחושן מודבקת על הדף הריק שלאחר התחריטים.
בנימין שניאור גודיניץ (Binyamin Senior Godines) היה צייר, סופר אומן וחרט מפורסם, מבני הקהילה הפורטוגזית באמשטרדם. העתיק חיבורים עבור רבי יצחק בן מתתיה אבוהב מאמשטרדם (1631-1707). הוציא לאור את הספר "מאה ברכות" (נקרא גם: סדר ברכות, Orden de Benediciones, אמשטרדם תמ"ז ותמ"ח), והתחריט שבשער ספר זה הוא מעשה ידיו (חתום: B.G.). בהקדמת הספר "מאה ברכות" כותב גודיניץ שהוא מביאו לדפוס עפ"י כתב-יד שמצא בספריית רבי יצחק בן מתתיה אבוהב, בעוד למעשה כתב-היד נכתב על ידו בהזמנת רבי יצחק אבוהב (כת"י זה נמצא כיום בספריית עץ חיים באמשטרדם, מס' 33 Eי 47). במוזיאון היהודי בלונדון נמצאים שלושה ציורים שצייר גודיניץ "במצות יצחק בן מתתיה אבוהב יצו"א", ובספריית עץ חיים באמשטרדם נמצאים כמה כתבי-יד שכתב וצייר, כולל ציור קבלי של אילן ספירות (סוף כת"י 16 Aי 48).
[1] מעטפת, [7] דף + [3] לוחות תחריט. מצב טוב. מעט כתמים. מעט קמטים.
קונטרס הכולל שני חיבורים, איור, תחריטים ומגזרת-נייר. על שער הקונטרס מופיעים הכותרת "חשן המשפט" ואיור איכותי ונאה של החושן, צבעוני ומוזהב, חתום "על ידי הצעיר בנימין שניאור יצו"א, שנת תמ"ח לפ"ק".
החיבור הראשון (ספרדית) עוסק באבני החושן, שמותיהן, תכונותיהן וזיהויין כיום. בראש הדברים מצוין כי החיבור ערוך על פי הספר "שלטי הגבורים" (לרבי אברהם הרופא פורטלאונה, 1542-1612).
החיבור השני (פורטוגזית) עוסק בענייני בניין בית המקדש: מידותיו, זמן בנייתו, כמויות הכסף והזהב הנדרשות לכליו השונים, כמות השמן והיין הנצרכת למקדש בשנה, ועוד. חיבור זה נמצא גם בכתב-יד אחר שהיה בבעלות רבי יצחק בן מתתיה אבוהב, שנמצא היום בספריית עץ חיים באמשטרדם (כת"י 26 E 48, מספור שלישי, דפים 28/ב-33/ב).
בין שני החיבורים נתונים שלושה תחריטים: האחד, צבוע ביד ומעוטר בזהב, מציג את המשכן וכליו, והשניים הנוספים מציגים את בית המקדש וכליו. התחריט המציג את המשכן לקוח מן הספר Retrato Del Tabernaculo De Moseh, ושני התחריטים המציגים את המקדש וכליו לקוחים מאחת המהדורות של הספר Retrato del templo de Selomo, שניהם לרבי יהודה לאון טמפלו (1603-1675), מחכמי אמשטרדם, שעסק רבות בענייני המקדש והמשכן ואף בנה דגם של בית המקדש שאותו הציג ברחבי אירופה. מגזרת-נייר ייחודית בצורת האפוד והחושן מודבקת על הדף הריק שלאחר התחריטים.
בנימין שניאור גודיניץ (Binyamin Senior Godines) היה צייר, סופר אומן וחרט מפורסם, מבני הקהילה הפורטוגזית באמשטרדם. העתיק חיבורים עבור רבי יצחק בן מתתיה אבוהב מאמשטרדם (1631-1707). הוציא לאור את הספר "מאה ברכות" (נקרא גם: סדר ברכות, Orden de Benediciones, אמשטרדם תמ"ז ותמ"ח), והתחריט שבשער ספר זה הוא מעשה ידיו (חתום: B.G.). בהקדמת הספר "מאה ברכות" כותב גודיניץ שהוא מביאו לדפוס עפ"י כתב-יד שמצא בספריית רבי יצחק בן מתתיה אבוהב, בעוד למעשה כתב-היד נכתב על ידו בהזמנת רבי יצחק אבוהב (כת"י זה נמצא כיום בספריית עץ חיים באמשטרדם, מס' 33 Eי 47). במוזיאון היהודי בלונדון נמצאים שלושה ציורים שצייר גודיניץ "במצות יצחק בן מתתיה אבוהב יצו"א", ובספריית עץ חיים באמשטרדם נמצאים כמה כתבי-יד שכתב וצייר, כולל ציור קבלי של אילן ספירות (סוף כת"י 16 Aי 48).
[1] מעטפת, [7] דף + [3] לוחות תחריט. מצב טוב. מעט כתמים. מעט קמטים.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,750
כולל עמלת קונה
כתב-יד, הלכות שחיטה וטריפות, עם שאלות ותשובות בהלכות אלה, ופסוקים לספירת העומר. [איטליה, ראשית שנות הש' - המחצית השניה של המאה ה-16 בקירוב].
כתיבה איטלקית רהוטה, על נייר עבה ואיכותי (סימן מים באחד הדפים מתאים לנייר שיוצר בגרמניה במחצית המאה ה-16).
בראש כתב-היד חיבור בהלכות שחיטה ובהלכות טריפות, בקיצור, ממחבר לא ידוע. אחריו שאלות ותשובות קצרות לבחינת בקיאות בהלכות הנ"ל.
החל מדף [26ב] ליקוט מיוחד של פסוקים הרומזים למספרים מא' ועד מ"ט לימי ספירת העומר, לפי מנהג ידוע לציין את מספר היום בספירה באמצעות פסוק [מנהג זה מובא בספר 'מועד דוד', לרבי דוד מילדולה, אמשטרדם ת"ק, המספר כי "נהגו הסופרים כשכותבים איזו אגרת שלומים לאיזה מאוהביהם ומקרוביהם בזמן ספירת העומר, שבמקום רשימת אותו היום... לכתוב פסוק אחד של תורה או של כתובים הרומז מספר של אותו יום מספירת העומר...". מכתב-היד שלפנינו עולה כי מנהג זה נהג כבר בימים קדומים]. ברוב המספרים אוסף גדול ומגוון של פסוקים. לצד הפסוקים מופיע ציון המקור לכל פסוק.
כריכת הקלף של כתב-היד הוכנה מקטע של כתב-יד עתיק בלטינית.
46 דף. 13.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, עקבות רטיבות. דהיית דיו במספר מקומות. פגעי עש בחלק מהדפים, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. כריכת קלף מקורית, פגומה.
כתיבה איטלקית רהוטה, על נייר עבה ואיכותי (סימן מים באחד הדפים מתאים לנייר שיוצר בגרמניה במחצית המאה ה-16).
בראש כתב-היד חיבור בהלכות שחיטה ובהלכות טריפות, בקיצור, ממחבר לא ידוע. אחריו שאלות ותשובות קצרות לבחינת בקיאות בהלכות הנ"ל.
החל מדף [26ב] ליקוט מיוחד של פסוקים הרומזים למספרים מא' ועד מ"ט לימי ספירת העומר, לפי מנהג ידוע לציין את מספר היום בספירה באמצעות פסוק [מנהג זה מובא בספר 'מועד דוד', לרבי דוד מילדולה, אמשטרדם ת"ק, המספר כי "נהגו הסופרים כשכותבים איזו אגרת שלומים לאיזה מאוהביהם ומקרוביהם בזמן ספירת העומר, שבמקום רשימת אותו היום... לכתוב פסוק אחד של תורה או של כתובים הרומז מספר של אותו יום מספירת העומר...". מכתב-היד שלפנינו עולה כי מנהג זה נהג כבר בימים קדומים]. ברוב המספרים אוסף גדול ומגוון של פסוקים. לצד הפסוקים מופיע ציון המקור לכל פסוק.
כריכת הקלף של כתב-היד הוכנה מקטע של כתב-יד עתיק בלטינית.
46 דף. 13.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, עקבות רטיבות. דהיית דיו במספר מקומות. פגעי עש בחלק מהדפים, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. כריכת קלף מקורית, פגומה.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה
כתב-יד, Libro de Capitoli della Unione de Compari [ספר התקנות של חברת סנדקאות]. סניגאליה (Senigallia, איטליה), ת"ק-תק"א 1740.
ספר תקנות של "חברת סנדקאות" שפעלה בעיר סיניגאליה. רוב כתב-היד באיטלקית, מלבד שני עמודים ומספר כותרות בעברית. לאחר עמוד השער, מופיע עמוד בעברית, עם הכותרת: "גודל מצות סנדקאות", ובו ציטוטים מספר שני לוחות הברית (של"ה) על חשיבות המצוה של הסנדק האוחז בזמן ברית המילה את התינוק על ברכיו. בתחתית העמוד עיטורים נאים. המילים שבסוף הטקסט - "והסנדק הוא מזבח" הודגשו באותיות מוגדלות.
לאחר מכן מופיעה ההקדמה, באיטלקית, ובה תאריך כתיבת התקנות (באותיות עבריות): "ר"ח ניסן הת"ק". על גבי כריכת הקרטון נכתב: "Libro de Capitoli" [ספר התקנות], ופרט השנה: "1740".
בסוף כתב היד (עמודים 26ב-27א) חתימות חברי האגודה (באיטלקית), ולאחר מכן (עמוד 27ב) שטר עדות (בעברית, בכתיבה איטלקית), שנכתב ונחתם בראשית שנת תק"א, ובו פירוט שמות החברים בעברית:
"בפנינו עח"מ [עדים חתומים מטה] באו המעולים והמפוארים כל החתום בשטר הזה ואמרו לנו הוו עלינו עדים נאמנים וכשרי'[ם] איך מרצון נפשנו הטוב עשינו חבורה זו בינינו, והנה אנחנו קראנו לכם כדי שתהיו לנו לעדים, כי בעינינו ראינו ובאזנינו שמענו כל הכתוב בספר הקפיטו' הזאת עם כל הדברים והתנאים אשר הוזכר שם, וקנינא אנן ספרי דחתימי לתתא מידי... [כאן בא פירוט השמות]... יום א' לחדש חשון בשנת התק"א לפ"ק פה סיניגאליא".
על שטר העדות חתומים: "יצחק מ' דילאלמו" ו"מנחם וטרבי".
בקהילות איטליה, כמו גם באשכנז, נהגו "חברות סנדקאות", אשר שימשו כאגודות צדקה. חבריהן נהגו לספק את הוצאות הסעודה וצרכי ברית המילה לעניים ומעוטי יכולת, ובתמורה שימשו כסנדקים בברית.
[1], 28 דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכת קרטון מקורית, עם כתמים ובלאי.
ספר תקנות של "חברת סנדקאות" שפעלה בעיר סיניגאליה. רוב כתב-היד באיטלקית, מלבד שני עמודים ומספר כותרות בעברית. לאחר עמוד השער, מופיע עמוד בעברית, עם הכותרת: "גודל מצות סנדקאות", ובו ציטוטים מספר שני לוחות הברית (של"ה) על חשיבות המצוה של הסנדק האוחז בזמן ברית המילה את התינוק על ברכיו. בתחתית העמוד עיטורים נאים. המילים שבסוף הטקסט - "והסנדק הוא מזבח" הודגשו באותיות מוגדלות.
לאחר מכן מופיעה ההקדמה, באיטלקית, ובה תאריך כתיבת התקנות (באותיות עבריות): "ר"ח ניסן הת"ק". על גבי כריכת הקרטון נכתב: "Libro de Capitoli" [ספר התקנות], ופרט השנה: "1740".
בסוף כתב היד (עמודים 26ב-27א) חתימות חברי האגודה (באיטלקית), ולאחר מכן (עמוד 27ב) שטר עדות (בעברית, בכתיבה איטלקית), שנכתב ונחתם בראשית שנת תק"א, ובו פירוט שמות החברים בעברית:
"בפנינו עח"מ [עדים חתומים מטה] באו המעולים והמפוארים כל החתום בשטר הזה ואמרו לנו הוו עלינו עדים נאמנים וכשרי'[ם] איך מרצון נפשנו הטוב עשינו חבורה זו בינינו, והנה אנחנו קראנו לכם כדי שתהיו לנו לעדים, כי בעינינו ראינו ובאזנינו שמענו כל הכתוב בספר הקפיטו' הזאת עם כל הדברים והתנאים אשר הוזכר שם, וקנינא אנן ספרי דחתימי לתתא מידי... [כאן בא פירוט השמות]... יום א' לחדש חשון בשנת התק"א לפ"ק פה סיניגאליא".
על שטר העדות חתומים: "יצחק מ' דילאלמו" ו"מנחם וטרבי".
בקהילות איטליה, כמו גם באשכנז, נהגו "חברות סנדקאות", אשר שימשו כאגודות צדקה. חבריהן נהגו לספק את הוצאות הסעודה וצרכי ברית המילה לעניים ומעוטי יכולת, ובתמורה שימשו כסנדקים בברית.
[1], 28 דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכת קרטון מקורית, עם כתמים ובלאי.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $500
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה
דף גדול (כרוז) בכתב-יד, "תקנת החתנים" ותקנות נוספות של קהילת אנקונה למניעת פריצות וחיזוק גדרי ההלכה, מאת רבני אנקונה, ובראשם רב העיר רבי יוסף פיאמיטה. [אנקונה], תנ"א [1691].
דף בפורמט גדול במיוחד. כתיבה איטלקית מרובעת, על נייר עבה. בשולי התקנות הועתקו חתימות רב העיר - רבי יוסף ב"ר שלמה פיאמיטה (רבה של אנקונה, מגדולי חכמי ומקובלי איטליה. חותנו של רבי שמשון מורפורגו בעל "שמש צדקה"), ושניים מרבני העיר, רבי יהודה אלקוסטנטיני ורבי יוסף פירמי.
בראש הדף: "תקנת החתנים" - תקנה למניעת "מנהג בורות ורקות המוליד אלף אלפי מיני גיהנם" שהחתנים נפגשים עם הכלות במקומות פרטיים. התקנה אוסרת על כל מפגש כזה, למעט מפגשים במקומות ציבוריים, בתוספת איומים על חתנים שיפרו את האיסור ["אם המצא... חתן שיעבור על דברי ההסכמה... לא יאמרו עליו מנחת חתנים ולא ישימו לו מקום כבוד בבית הכנסת..."].
במרכז הדף כותרת נוספת, "תקנות שבת ויום טוב" - תקנות שונות על סגירת חנויות בערב שבת סמוך למנחה, ביטול מלאכה לאחר קבלת שבת, איסור לחמם אוכל ומשקה על ידי גויים, למעט עבור חולים או ילדים, איסור ללכת אל מחוץ לגטו היהודי ("חוץ לגט") לקנות בשבת מצרכים מן הגויים, איסור לנשים להסתרק במסרק בשבת, ועוד.
בהמשך הדף תקנות נוספות, ביניהן: איסור על קניית תירוש ענבים ללא כשרות, איסור על משחקים משותפים בין גברים ונשים שאינם קרובי משפחה מדרגה ראשונה (עם פירוט המשחקים: "צחוק דפים היינו קארטי" - קלפים, "קוביא", "סקאקי" - שחמט, ועוד), איסור על מסיבות שבהן משתכרים גברים ונשים או נשים לבד, איסור על "הנשים המשודכות (נערות לקראת שידוכים) וכל שכן הארוסות ונשואות" ללכת בבגדים קצרים, איסור על גילוח הפאות בתער, ועוד.
דף בכתב-יד. גובה: 56.6 ס"מ. רוחב: 42.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים כהים. סימני קיפול. קרעים גסים בסימני הקיפול במספר מקומות, עם פגיעה בטקסט.
דף בפורמט גדול במיוחד. כתיבה איטלקית מרובעת, על נייר עבה. בשולי התקנות הועתקו חתימות רב העיר - רבי יוסף ב"ר שלמה פיאמיטה (רבה של אנקונה, מגדולי חכמי ומקובלי איטליה. חותנו של רבי שמשון מורפורגו בעל "שמש צדקה"), ושניים מרבני העיר, רבי יהודה אלקוסטנטיני ורבי יוסף פירמי.
בראש הדף: "תקנת החתנים" - תקנה למניעת "מנהג בורות ורקות המוליד אלף אלפי מיני גיהנם" שהחתנים נפגשים עם הכלות במקומות פרטיים. התקנה אוסרת על כל מפגש כזה, למעט מפגשים במקומות ציבוריים, בתוספת איומים על חתנים שיפרו את האיסור ["אם המצא... חתן שיעבור על דברי ההסכמה... לא יאמרו עליו מנחת חתנים ולא ישימו לו מקום כבוד בבית הכנסת..."].
במרכז הדף כותרת נוספת, "תקנות שבת ויום טוב" - תקנות שונות על סגירת חנויות בערב שבת סמוך למנחה, ביטול מלאכה לאחר קבלת שבת, איסור לחמם אוכל ומשקה על ידי גויים, למעט עבור חולים או ילדים, איסור ללכת אל מחוץ לגטו היהודי ("חוץ לגט") לקנות בשבת מצרכים מן הגויים, איסור לנשים להסתרק במסרק בשבת, ועוד.
בהמשך הדף תקנות נוספות, ביניהן: איסור על קניית תירוש ענבים ללא כשרות, איסור על משחקים משותפים בין גברים ונשים שאינם קרובי משפחה מדרגה ראשונה (עם פירוט המשחקים: "צחוק דפים היינו קארטי" - קלפים, "קוביא", "סקאקי" - שחמט, ועוד), איסור על מסיבות שבהן משתכרים גברים ונשים או נשים לבד, איסור על "הנשים המשודכות (נערות לקראת שידוכים) וכל שכן הארוסות ונשואות" ללכת בבגדים קצרים, איסור על גילוח הפאות בתער, ועוד.
דף בכתב-יד. גובה: 56.6 ס"מ. רוחב: 42.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים כהים. סימני קיפול. קרעים גסים בסימני הקיפול במספר מקומות, עם פגיעה בטקסט.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
כתב-יד, הסכמה על פסק דינם של חכמי ישיבת אנקונה, בכתב-ידו וחתימתו של רבי דוד פינצי אב"ד מנטובה, חותנו של רבי משה חיים לוצאטו - הרמח"ל, "בשם חכמי הישיבה" במנטובה. מנטובה, תפ"ו [1726].
הסכמה לפסק דין בהלכות שכנים ["הזיז אשר נעשה על גבי החלון"] מאת חכמי אנקונה: "ראה ראיתי פסק דין של חכמי ישיבת אנקונה הרמתה...". בסופה חותם רבי דוד פינצי: "...ואפלה אין כאן, אורה יש כאן, ה' יאיר עינינו במשפטיו ויראנו מתורתו נפלאו' אכי"ר, מנטובה יום ה' כ"ב שבט תפ"ו, הצעיר דוד בכמהח"ר עזריאל פנצי זלה"ה הכותב בשם חכמי הישיבה יע"א".
פסק הדין, ערעור עליו והסכמות חכמי איטליה לדעתם של רבני אנקונה, נדפסו בשו"ת שמש צדקה לרבי שמשון מורפורגו אב"ד אנקונה, חלק חושן משפט סי' יג-לב. ההסכמה שלפנינו נדפסה שם [בשינויים קלים], בסימן יט.
הגאון המקובל רבי דוד ב"ר עזריאל פינצי (נפטר תצ"ה), תלמידם של רבי יהודה בריאל בנגלה ושל המקובל רבי משה זכות - הרמ"ז בחכמת הנסתר, אב"ד מנטובה ומחשובי רבני איטליה בדורו. כמה מתשובותיו נדפסו בספרי חכמי בני דורו. עמד לצידו של הרמח"ל בפולמוס נגדו, ואף שלח אגרת תמיכה בו אל רבי שמשון מורפורגו, בעל "שמש צדקה" (נדפסה בספר אגרות רמח"ל ובני דורו, אגרת נז). לימים הפך לחותנו של הרמח"ל כאשר נתן לו את בתו צפורה לאשה. על פטירתו חיבר הרמח"ל קינה ארוכה (מתחילה: "הוי מעינות דמעה". נדפסה בספר ירים משה, עמ' שז-שיא).
דף מקופל, [1] עמ' כתוב. 21 ס"מ. מצב טוב. נייר איכותי. מעט כתמים. סימני קיפול.
הסכמה לפסק דין בהלכות שכנים ["הזיז אשר נעשה על גבי החלון"] מאת חכמי אנקונה: "ראה ראיתי פסק דין של חכמי ישיבת אנקונה הרמתה...". בסופה חותם רבי דוד פינצי: "...ואפלה אין כאן, אורה יש כאן, ה' יאיר עינינו במשפטיו ויראנו מתורתו נפלאו' אכי"ר, מנטובה יום ה' כ"ב שבט תפ"ו, הצעיר דוד בכמהח"ר עזריאל פנצי זלה"ה הכותב בשם חכמי הישיבה יע"א".
פסק הדין, ערעור עליו והסכמות חכמי איטליה לדעתם של רבני אנקונה, נדפסו בשו"ת שמש צדקה לרבי שמשון מורפורגו אב"ד אנקונה, חלק חושן משפט סי' יג-לב. ההסכמה שלפנינו נדפסה שם [בשינויים קלים], בסימן יט.
הגאון המקובל רבי דוד ב"ר עזריאל פינצי (נפטר תצ"ה), תלמידם של רבי יהודה בריאל בנגלה ושל המקובל רבי משה זכות - הרמ"ז בחכמת הנסתר, אב"ד מנטובה ומחשובי רבני איטליה בדורו. כמה מתשובותיו נדפסו בספרי חכמי בני דורו. עמד לצידו של הרמח"ל בפולמוס נגדו, ואף שלח אגרת תמיכה בו אל רבי שמשון מורפורגו, בעל "שמש צדקה" (נדפסה בספר אגרות רמח"ל ובני דורו, אגרת נז). לימים הפך לחותנו של הרמח"ל כאשר נתן לו את בתו צפורה לאשה. על פטירתו חיבר הרמח"ל קינה ארוכה (מתחילה: "הוי מעינות דמעה". נדפסה בספר ירים משה, עמ' שז-שיא).
דף מקופל, [1] עמ' כתוב. 21 ס"מ. מצב טוב. נייר איכותי. מעט כתמים. סימני קיפול.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $1,200
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
כתב-יד (שני דפים), סדר תפילה ללידה קלה, בעד הקיסרית מריה לואיזה אשת נפוליאון, מאת רבי רפאל ישעיה אזולאי בן החיד"א, אב"ד אנקונה. [אנקונה (איטליה), תקע"א 1810/1].
כתיבה איטלקית, עם תיקונים והוספות בכתב איטלקי ובכתב ספרדי.
בראש כתב-היד: "תפלה אשר סידר מעלת הרב המובהק כמוהר"ר מורינו ורבינו רפאל ישעיה אזולאי נר"ו, בעד המלכה הקיסרית אשת אדונינו המלך אדיר הקיסר הגדול, בימי עיבורה כדי שה' ישמע תפלתינו ויושיעה בעת לדתה שתלד בריוח ושלוה בלי שום צער אמן".
במקור השאיר הסופר מקום ריק לשם הקיסר ולאשתו, ובמספר מקומות כתב תחת זאת: "פ' הנק'" [=פלונית הנקראת], או רק: "פ'" [=פלונית]. לאחר מכן, הושלם שמה של הקיסרית "מאריא לוויגייא" (איטלקית: Maria Luigia), בין השורות במספר מקומות. בשני מקומות נוסף שמו של נפוליאון עם תארי כבוד באיטלקית (באותיות עבריות): "נאפוליאוני פרימו אימפיראטור די פראנציסי אי רי די איטלייא".
לאחר התפילה מופיעה תפילת "הנותן תשועה למלכים" עבור נפוליאון ומשפחתו [כאן שולבו השמות מלכתחילה בתוך הטקסט ע"י הסופר]. לאחר מכן מופיעה תפילת "מי שבירך" עבור "הקהל הקדוש הזה".
במספר מקומות תיקונים ומחיקות, בהם מספר תיקונים בכתיבה ספרדית ורישום נוסף בעמוד האחרון, אף הוא בכתיבה ספרדית: "תפלה בעד הקסרית". יתכן והתיקונים ו/או הרישום הם בכתב-ידו של רבי רפאל ישעיה אזולאי עצמו.
בסביבות שנת 1810 נשא נפוליאון בונפרטה, קיסר צרפת, את הארכידוכסית מריה לואיזה, בתו של פרנץ השני, קיסר אוסטריה, לאחר שגירש את אשתו הראשונה שלא העמידה לו יורש. ב-20 במרץ 1811 ילדה מריה לואיזה את יורש העצר, נפוליאון פרנסואה ז'וזף שארל בונפרט, הידוע כנפוליאון השני.
הגאון רבי רפאל ישעיה אזולאי (תק"ג-תקפ"ו), נולד בירושלים, בן בכור לאביו הגדול רבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א. גדול בתורה, רב ופוסק וממנהיגי יהדות איטליה בדורו. כמה מתשובותיו בהלכה נדפסו בספרי אביו הגדול שהוקירו וכבדו ותמיד הזכירו בחיבוריו בחיבה יתירה ("הבן יקיר לי", "בני בכורי החכם השלם עצום ורב", "אור עיני", "ידיד נפשי", ועוד לשונות של חיבה והערכה). משנפטר רבי אברהם ישראל רבה של אנקונה בשנת תקמ"ה, פנו ראשי הקהילה אל החיד"א והוא רמז להם כי בנו רבי רפאל ישעיה מתאים לתפקיד זה. שנים רבות שימש כרבה של אנקונה, עד עלותו לגנזי מרומים ביום ט' שבט תקפ"ו וימיו כימי אביו פ"ג שנה, כבוד גדול עשו לו במותו ובני קהילתו התאבלו עליו ימים רבים [ראה עוד אודותיו בספרו של מאיר בניהו על החיד"א, עמ' תעו-תפז].
[4] עמודים. 26 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים ונזקי עש עם פגיעה בטקסט. סימני קיפול.
כתיבה איטלקית, עם תיקונים והוספות בכתב איטלקי ובכתב ספרדי.
בראש כתב-היד: "תפלה אשר סידר מעלת הרב המובהק כמוהר"ר מורינו ורבינו רפאל ישעיה אזולאי נר"ו, בעד המלכה הקיסרית אשת אדונינו המלך אדיר הקיסר הגדול, בימי עיבורה כדי שה' ישמע תפלתינו ויושיעה בעת לדתה שתלד בריוח ושלוה בלי שום צער אמן".
במקור השאיר הסופר מקום ריק לשם הקיסר ולאשתו, ובמספר מקומות כתב תחת זאת: "פ' הנק'" [=פלונית הנקראת], או רק: "פ'" [=פלונית]. לאחר מכן, הושלם שמה של הקיסרית "מאריא לוויגייא" (איטלקית: Maria Luigia), בין השורות במספר מקומות. בשני מקומות נוסף שמו של נפוליאון עם תארי כבוד באיטלקית (באותיות עבריות): "נאפוליאוני פרימו אימפיראטור די פראנציסי אי רי די איטלייא".
לאחר התפילה מופיעה תפילת "הנותן תשועה למלכים" עבור נפוליאון ומשפחתו [כאן שולבו השמות מלכתחילה בתוך הטקסט ע"י הסופר]. לאחר מכן מופיעה תפילת "מי שבירך" עבור "הקהל הקדוש הזה".
במספר מקומות תיקונים ומחיקות, בהם מספר תיקונים בכתיבה ספרדית ורישום נוסף בעמוד האחרון, אף הוא בכתיבה ספרדית: "תפלה בעד הקסרית". יתכן והתיקונים ו/או הרישום הם בכתב-ידו של רבי רפאל ישעיה אזולאי עצמו.
בסביבות שנת 1810 נשא נפוליאון בונפרטה, קיסר צרפת, את הארכידוכסית מריה לואיזה, בתו של פרנץ השני, קיסר אוסטריה, לאחר שגירש את אשתו הראשונה שלא העמידה לו יורש. ב-20 במרץ 1811 ילדה מריה לואיזה את יורש העצר, נפוליאון פרנסואה ז'וזף שארל בונפרט, הידוע כנפוליאון השני.
הגאון רבי רפאל ישעיה אזולאי (תק"ג-תקפ"ו), נולד בירושלים, בן בכור לאביו הגדול רבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א. גדול בתורה, רב ופוסק וממנהיגי יהדות איטליה בדורו. כמה מתשובותיו בהלכה נדפסו בספרי אביו הגדול שהוקירו וכבדו ותמיד הזכירו בחיבוריו בחיבה יתירה ("הבן יקיר לי", "בני בכורי החכם השלם עצום ורב", "אור עיני", "ידיד נפשי", ועוד לשונות של חיבה והערכה). משנפטר רבי אברהם ישראל רבה של אנקונה בשנת תקמ"ה, פנו ראשי הקהילה אל החיד"א והוא רמז להם כי בנו רבי רפאל ישעיה מתאים לתפקיד זה. שנים רבות שימש כרבה של אנקונה, עד עלותו לגנזי מרומים ביום ט' שבט תקפ"ו וימיו כימי אביו פ"ג שנה, כבוד גדול עשו לו במותו ובני קהילתו התאבלו עליו ימים רבים [ראה עוד אודותיו בספרו של מאיר בניהו על החיד"א, עמ' תעו-תפז].
[4] עמודים. 26 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים ונזקי עש עם פגיעה בטקסט. סימני קיפול.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $12,500
כולל עמלת קונה
דף (שני עמודים) בכתב-יד קדשו של רבינו החיד"א, חידושים על אבן העזר, סימן ט.
תוכן הדברים נדפס בספרו של החיד"א "ברכי יוסף" (ליוורנו תקל"ד), אלא שלפנינו שינויים רבים מהנדפס.
דוגמאות לשינויים:
· לפנינו ביטוי מליצי על הרמב"ם: "הדבר יצא מפי המלך הרמב"ם תשובה הובאה בשו"ת מהרם אלשקר...". בנדפס הושמטה מליצה זו, וכך נדפס: "הרמב"ם בתשובה הביאה מהר"ם אלשקר...".
· לפנינו מופיע: "וראיתי למהרלנ"ח תשובה סי' ל"ו שעל מדוכה זו ישב..." ובנדפס: "ובצפייתנו צפינו להרב מהר"ר לוי ן' חביב בתשו' סי' ל"ו דעל מדוכה זו ישב...".
· לפנינו מופיע: "וק"ק דבתחילת דבריו כתב דראיה זו...", ואילו בנדפס: "ויש להעיר דתחילת דיבר כתב דראיה זו...".
בראש העמוד הראשון הקדים החיד"א הערה מעניינת, המתייחסת לסדר כתיבתו: "בסימן ט' כתוב אצלי בקונט'[רס] נ"א מאות רכ"ז ואילך, ובעה"י בל"נ [א]שיבה ידי על כל מ"ש ויעת"ק משם, הן עתה מה שאכתוב פה הוא במקום מה שכתוב שם באות רל"ב". הערה זו לא נדפסה.
רבינו החיד"א - רבי חיים יוסף דוד אזולאי (תפ"ד-תקס"ו), מגדולי הפוסקים, מקובל אלוקי, גאון מופלג, מחבר פורה ושד"ר מפורסם. נולד בירושלים לרבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי, מחכמי ירושלים ונינו של המקובל רבי אברהם אזולאי בעל "חסד לאברהם". מנערותו יצק מים על ידיהם של גדולי החכמים והמקובלים בירושלים, ביניהם רבינו חיים בן עטר - ה"אור החיים" הקדוש. את לימודיו בחכמת הסוד החל בישיבת המקובלים "בית אל", אצל רבי שלום מזרחי שרעבי - הרש"ש הקדוש. יחד עם החיד"א למד אז אצל הרש"ש חברו המהרי"ט אלגאזי.
בשנת תקי"ג יצא במסע שליחות ראשון כשד"ר [=שלוחא דרבנן] מטעם קהילת חברון, מסע שנמשך כחמש שנים בהן עבר בערי איטליה, גרמניה, הולנד, אנגליה וצרפת. בשליחות זו החל שמו להתפרסם. הופעתו עוררה תשומת לב רבה, ובמקומות רבים הכירו בגדולתו. בשנת תקל"ג יצא החיד"א לשליחות נוספת מטעם קהילת חברון. שליחותו השניה הטביעה חותם עמוק בכל המקומות בהם ביקר. בסוף מסע זה השתקע בליוורנו שבאיטליה, בה כיהן ברבנות והוציא את רוב ספריו.
החיד"א היה מגדולי מחברי הספרים בכל הדורות. הוא כתב למעלה מ-80 חיבורים בכל מקצועות התורה. ספריו התקבלו בכל תפוצות ישראל וזכו להערכה רבה. את רוב חיבוריו כתב תוך כדי טרדותיו ומסעותיו, כשבידיו ספרים מועטים, ומתוך כך משתקפת גאונותו האדירה וכוח זכרונו הבלתי מצוי. בכל מקום אליו הגיע נהג החיד"א לבדוק את אוצרות הספרים והספריות המקומיות, וחקר אחרי כתבי יד וחיבורים של גדולי ישראל שלא נודעו. בזכות הכבוד וההערצה להם זכה, קיבל אישורי כניסה לספריות גדולות ומוזיאונים, כדוגמת הספריה הלאומית בפריז, בה ישב שעות רבות והעתיק כתבי יד חשובים. גילוייו וידיעותיו הרבות בענייני ספרים, שרכש בביקורים אלה, משוקעים בכל ספריו, אך במיוחד בספרו הביבליוגרפי החשוב "שם הגדולים".
בין ספריו מתבלט חיבורו הגדול "ברכי יוסף" - פירוש וחידושים לשולחן ערוך, שהתפרסם ביותר ונודע בהשפעתו הרבה בתחום פסיקת ההלכה. את הספר התחיל לחבר בחברון אך הוסיף וכתב אותו גם בימי נדודיו. בראשית שליחותו השניה, כשהגיע לליוורנו, בשנת תקל"ד, העלה אותו על מזבח הדפוס. הספר התפשט בכל תפוצות ישראל וכבר בחיי החיד"א נעשו ממנו קיצורים, האחד הוא ספר "משפט כתוב" לרבי אברהם ב"ר ישראל פינסו, והשני ספר "קמח סולת" לרבי יהודה ב"ר משה עלי (שני הספרים נדפסו בשאלוניקי, בשנת תקנ"ח).
דף, שני עמודים כתובים בכתב-יד קדשו של החיד"א. 31 שורות בעמוד. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. פגעי עש, עם פגיעה חלקית בטקסט.
מצורף אישור מומחה על זיהוי כתב-היד ככתיבת ידו של רבינו החיד"א.
תוכן הדברים נדפס בספרו של החיד"א "ברכי יוסף" (ליוורנו תקל"ד), אלא שלפנינו שינויים רבים מהנדפס.
דוגמאות לשינויים:
· לפנינו ביטוי מליצי על הרמב"ם: "הדבר יצא מפי המלך הרמב"ם תשובה הובאה בשו"ת מהרם אלשקר...". בנדפס הושמטה מליצה זו, וכך נדפס: "הרמב"ם בתשובה הביאה מהר"ם אלשקר...".
· לפנינו מופיע: "וראיתי למהרלנ"ח תשובה סי' ל"ו שעל מדוכה זו ישב..." ובנדפס: "ובצפייתנו צפינו להרב מהר"ר לוי ן' חביב בתשו' סי' ל"ו דעל מדוכה זו ישב...".
· לפנינו מופיע: "וק"ק דבתחילת דבריו כתב דראיה זו...", ואילו בנדפס: "ויש להעיר דתחילת דיבר כתב דראיה זו...".
בראש העמוד הראשון הקדים החיד"א הערה מעניינת, המתייחסת לסדר כתיבתו: "בסימן ט' כתוב אצלי בקונט'[רס] נ"א מאות רכ"ז ואילך, ובעה"י בל"נ [א]שיבה ידי על כל מ"ש ויעת"ק משם, הן עתה מה שאכתוב פה הוא במקום מה שכתוב שם באות רל"ב". הערה זו לא נדפסה.
רבינו החיד"א - רבי חיים יוסף דוד אזולאי (תפ"ד-תקס"ו), מגדולי הפוסקים, מקובל אלוקי, גאון מופלג, מחבר פורה ושד"ר מפורסם. נולד בירושלים לרבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי, מחכמי ירושלים ונינו של המקובל רבי אברהם אזולאי בעל "חסד לאברהם". מנערותו יצק מים על ידיהם של גדולי החכמים והמקובלים בירושלים, ביניהם רבינו חיים בן עטר - ה"אור החיים" הקדוש. את לימודיו בחכמת הסוד החל בישיבת המקובלים "בית אל", אצל רבי שלום מזרחי שרעבי - הרש"ש הקדוש. יחד עם החיד"א למד אז אצל הרש"ש חברו המהרי"ט אלגאזי.
בשנת תקי"ג יצא במסע שליחות ראשון כשד"ר [=שלוחא דרבנן] מטעם קהילת חברון, מסע שנמשך כחמש שנים בהן עבר בערי איטליה, גרמניה, הולנד, אנגליה וצרפת. בשליחות זו החל שמו להתפרסם. הופעתו עוררה תשומת לב רבה, ובמקומות רבים הכירו בגדולתו. בשנת תקל"ג יצא החיד"א לשליחות נוספת מטעם קהילת חברון. שליחותו השניה הטביעה חותם עמוק בכל המקומות בהם ביקר. בסוף מסע זה השתקע בליוורנו שבאיטליה, בה כיהן ברבנות והוציא את רוב ספריו.
החיד"א היה מגדולי מחברי הספרים בכל הדורות. הוא כתב למעלה מ-80 חיבורים בכל מקצועות התורה. ספריו התקבלו בכל תפוצות ישראל וזכו להערכה רבה. את רוב חיבוריו כתב תוך כדי טרדותיו ומסעותיו, כשבידיו ספרים מועטים, ומתוך כך משתקפת גאונותו האדירה וכוח זכרונו הבלתי מצוי. בכל מקום אליו הגיע נהג החיד"א לבדוק את אוצרות הספרים והספריות המקומיות, וחקר אחרי כתבי יד וחיבורים של גדולי ישראל שלא נודעו. בזכות הכבוד וההערצה להם זכה, קיבל אישורי כניסה לספריות גדולות ומוזיאונים, כדוגמת הספריה הלאומית בפריז, בה ישב שעות רבות והעתיק כתבי יד חשובים. גילוייו וידיעותיו הרבות בענייני ספרים, שרכש בביקורים אלה, משוקעים בכל ספריו, אך במיוחד בספרו הביבליוגרפי החשוב "שם הגדולים".
בין ספריו מתבלט חיבורו הגדול "ברכי יוסף" - פירוש וחידושים לשולחן ערוך, שהתפרסם ביותר ונודע בהשפעתו הרבה בתחום פסיקת ההלכה. את הספר התחיל לחבר בחברון אך הוסיף וכתב אותו גם בימי נדודיו. בראשית שליחותו השניה, כשהגיע לליוורנו, בשנת תקל"ד, העלה אותו על מזבח הדפוס. הספר התפשט בכל תפוצות ישראל וכבר בחיי החיד"א נעשו ממנו קיצורים, האחד הוא ספר "משפט כתוב" לרבי אברהם ב"ר ישראל פינסו, והשני ספר "קמח סולת" לרבי יהודה ב"ר משה עלי (שני הספרים נדפסו בשאלוניקי, בשנת תקנ"ח).
דף, שני עמודים כתובים בכתב-יד קדשו של החיד"א. 31 שורות בעמוד. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. פגעי עש, עם פגיעה חלקית בטקסט.
מצורף אישור מומחה על זיהוי כתב-היד ככתיבת ידו של רבינו החיד"א.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $3,500
כולל עמלת קונה
דף בכתב-יד, תשובה הלכתית בכתב-ידו וחתימתו של רבי משה בן חביב בעל "גט פשוט". [ירושלים, המחצית השניה של המאה ה-16].
דף כתוב משני צדיו. כתיבה אוטוגרפית של הרב המחבר, עם מחיקות ותיקונים, בעניין ביאור התוספות במסכת ראש השנה, דף ד' ד"ה צדקות ומעשרות. לפנינו מחציתה השניה של התשובה, עם חתימתו בסיום התשובה: "הנלע"ד כתבתי הצעיר משה ן' חביב". תשובה זו נדפסה בספר "קול גדול" (ירושלים תרס"ז, סימן פד; נדפסה שנית בשו"ת מהר"ם חביב, מהדורת חכמת שלמה, סימן רעד).
הגאון הנודע רבי משה (מהר"ם) אבן (בן) חביב (תי"ד-תנ"ו), מגדולי דורו ומגדולי חכמי ארץ ישראל, ה"ראשון לציון" ורבה של ירושלים, בעל "שמות בארץ וכפות תמרים", "גט פשוט" וחיבורים נוספים. זכה לכינויי הערצה רבה על גדלותו המופלגת בתורה. החיד"א מכנהו: "גדול הדור", "המאור הגדול בדורו", ועוד, ובין היתר הוכתר גם בתואר "גדול האחרונים". כך לדוגמה כותב עליו בעל ה"פני יהושע" (כתובות יד/א, קונטרס אחרון, אות מו): "צא ולמד מה שכתב גדול האחרונים מהר"ם ן' חביב ז"ל בספר גט פשוט...", וכך מופיע כינויו במקורות נוספים (ראה חומר מצורף). נולד בשאלוניקי למשפחה מיוחסת ממגורשי ספרד (מצאצאי רבי יעקב ן' חביב בעל "עין יעקב" ובנו רבי לוי ן' חביב - מהרלב"ח), בגיל צעיר - בשנות העשרה לחייו - עלה לארץ ישראל ללמוד בירושלים בישיבתו של רבי יעקב חאגיז. עד מהרה תפס את מקומו כאחד מהאריות שבחבורה, ועל אף שנותיו הצעירות היו גדולי החכמים בישיבה, כרבי חזקיה די סילווה בעל "פרי חדש", רבי שלמה אלגזי, רבי משה גאלנטי ועוד, נושאים ונותנים עמו במלחמה של תורה כאחד מהם. בהיותו כבן חמש עשרה נשא לאשה את בתו של ראש הישיבה - רבי יעקב חאגיז. לאחר פטירת אשתו זו, נשא לאשה את בתו של רבי יונתן גאלנטי, אביו של רבי משה גאלנטי - הרב המג"ן. עם פטירת הרב המג"ן, נתמנה במקומו כ"ראשון לציון" ואב"ד ירושלים. במשרה זו שימש כשבע שנים עד פטירתו בדמי ימיו. הותיר אחריו כתבים רבים, מהם נדפסו לאחר פטירתו: "גט פשוט", "עזרת נשים" ו"שמות בארץ" (הכולל את החיבורים "יום תרועה" - על מסכת ראש השנה, "תוספת יום הכפורים" - על מסכת יומא, ו"כפות תמרים" - על מסכת סוכה). הספרים "גט פשוט" ו"עזרת נשים" הפכו לספרי יסוד בפסיקת ההלכה. הספר "שמות בארץ" התקבל כספר חשוב בפרשנות המסכתות הנזכרות. בעל ה"פני יהושע" מרבה להביאו ובמקום אחד כותב כי קיצר את חיבורו בשל קיומו של ספר זה, והגאון רבי עקיבא איגר כתב עליו את הגהותיו. בדורות האחרונים יצאו לאור עוד מחיבוריו, בהם: תשובותיו בהלכה (בספר 'קול גדול' ובספר 'שו"ת מהר"ם בן חביב'), פירושו על הירושלמי - פני משה, וספר דרשותיו.
[1] דף, כתוב משני צדיו, 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים ועקבות רטיבות, בלאי וקרעים גסים בשוליים.
דף כתוב משני צדיו. כתיבה אוטוגרפית של הרב המחבר, עם מחיקות ותיקונים, בעניין ביאור התוספות במסכת ראש השנה, דף ד' ד"ה צדקות ומעשרות. לפנינו מחציתה השניה של התשובה, עם חתימתו בסיום התשובה: "הנלע"ד כתבתי הצעיר משה ן' חביב". תשובה זו נדפסה בספר "קול גדול" (ירושלים תרס"ז, סימן פד; נדפסה שנית בשו"ת מהר"ם חביב, מהדורת חכמת שלמה, סימן רעד).
הגאון הנודע רבי משה (מהר"ם) אבן (בן) חביב (תי"ד-תנ"ו), מגדולי דורו ומגדולי חכמי ארץ ישראל, ה"ראשון לציון" ורבה של ירושלים, בעל "שמות בארץ וכפות תמרים", "גט פשוט" וחיבורים נוספים. זכה לכינויי הערצה רבה על גדלותו המופלגת בתורה. החיד"א מכנהו: "גדול הדור", "המאור הגדול בדורו", ועוד, ובין היתר הוכתר גם בתואר "גדול האחרונים". כך לדוגמה כותב עליו בעל ה"פני יהושע" (כתובות יד/א, קונטרס אחרון, אות מו): "צא ולמד מה שכתב גדול האחרונים מהר"ם ן' חביב ז"ל בספר גט פשוט...", וכך מופיע כינויו במקורות נוספים (ראה חומר מצורף). נולד בשאלוניקי למשפחה מיוחסת ממגורשי ספרד (מצאצאי רבי יעקב ן' חביב בעל "עין יעקב" ובנו רבי לוי ן' חביב - מהרלב"ח), בגיל צעיר - בשנות העשרה לחייו - עלה לארץ ישראל ללמוד בירושלים בישיבתו של רבי יעקב חאגיז. עד מהרה תפס את מקומו כאחד מהאריות שבחבורה, ועל אף שנותיו הצעירות היו גדולי החכמים בישיבה, כרבי חזקיה די סילווה בעל "פרי חדש", רבי שלמה אלגזי, רבי משה גאלנטי ועוד, נושאים ונותנים עמו במלחמה של תורה כאחד מהם. בהיותו כבן חמש עשרה נשא לאשה את בתו של ראש הישיבה - רבי יעקב חאגיז. לאחר פטירת אשתו זו, נשא לאשה את בתו של רבי יונתן גאלנטי, אביו של רבי משה גאלנטי - הרב המג"ן. עם פטירת הרב המג"ן, נתמנה במקומו כ"ראשון לציון" ואב"ד ירושלים. במשרה זו שימש כשבע שנים עד פטירתו בדמי ימיו. הותיר אחריו כתבים רבים, מהם נדפסו לאחר פטירתו: "גט פשוט", "עזרת נשים" ו"שמות בארץ" (הכולל את החיבורים "יום תרועה" - על מסכת ראש השנה, "תוספת יום הכפורים" - על מסכת יומא, ו"כפות תמרים" - על מסכת סוכה). הספרים "גט פשוט" ו"עזרת נשים" הפכו לספרי יסוד בפסיקת ההלכה. הספר "שמות בארץ" התקבל כספר חשוב בפרשנות המסכתות הנזכרות. בעל ה"פני יהושע" מרבה להביאו ובמקום אחד כותב כי קיצר את חיבורו בשל קיומו של ספר זה, והגאון רבי עקיבא איגר כתב עליו את הגהותיו. בדורות האחרונים יצאו לאור עוד מחיבוריו, בהם: תשובותיו בהלכה (בספר 'קול גדול' ובספר 'שו"ת מהר"ם בן חביב'), פירושו על הירושלמי - פני משה, וספר דרשותיו.
[1] דף, כתוב משני צדיו, 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים ועקבות רטיבות, בלאי וקרעים גסים בשוליים.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
דף בכתב-יד, כתב שליחות לשד"ר רבי יצחק פרחי, בחתימותיהם של גדולי רבני ירושלים בדורו: "הראשון לציון" רבי יונה משה נבון (מחבר "פי שנים"), רבי יצחק קובו ("הראשון לציון" משנת תר"ח), רבי בנימין מרדכי נבון (ראב"ד ירושלים וראש ישיבת המקובלים בית אל), רבי חיים משה פיזאנטי (מחכמי ודייני ירושלים), רבי יום טוב רפאל מיוחס (מגדולי ירושלים, מחבר "מי באר") ורבי אברהם בכר אברהם (המכונה רבנו, "פקיד" ומפרנסי הקהילה ירושלים). ירושלים, חשון [תקצ"ז 1836].
דף נאה, בכתיבה ספרדית רהוטה, עם הדגשות באותיות מרובעות של המילים: "כתל המערבי", "ארבע בתי כנסיות", "יצחק פרחי", "מגישי מנחה", "פעמון זהב ורמון וכתר תורה ולוחות העדות", ועוד.
בראש הדף, במקום שהושאר ריק למילוי שם הקהילה אליה נוסע השד"ר, נכתב [בכתיבה אחרת] שם העיר: "אנקונה".
בשולי הדף לאחר החתימות, מופיע קטע ארוך בכתב-ידו וחתימתו של רבי יצחק פרחי, המכנה את עצמו "איש צעי"ר המשתל"ח", הכותב מכתב לקהילת אנקונה, בהיותו בעיר טרייסט ("ותשובתכם מהרה אני מצפה פה טריסטי יע"א"). רבי יצחק מתנצל על כך שלא מגיע בעצמו לאנקונה, מאחר ושמע כי הבאים לשם נדרשים לשהות קודם לכן "בקונדומאפייו" (contumàcia, מחנה הסגר לצורך מניעת מחלות) במשך י"ד יום, ומבקש כי יהודי הקהילה ישלחו אליו את התרומות ויזכו "לבנות א' מחרבות ירוש'[לים] ת"ו".
הדף קופל ונשלח בדואר לאנקונה. מעבר לדף כתובת הנמענים בכתב-ידו של רבי יצחק פרחי: "לפני מלכים תיצב ה"ה מלכי ואפרכי השרים והסגנים... אשר בעי"ת אנקונה...", עם רישום כתובת באיטלקית, חותמות דואר ושרידי חותמת שעוה.
החכם והמקובל רבי יצחק פרחי (תקמ"ב-תרי"ג), המכונה "המוכיח הירושלמי" או "המגיד הירושלמי", מגדולי ירושלים בדורו. נולד בצפת לאביו רבי שלמה פרחי שהיה דרשן ומרביץ תורה, התייתם בצעירותו ומאז גדל והתחנך בירושלים, בביתו של המהרי"ט אלגאזי שפרש עליו את חסותו. באותו פרק זמן שימש את גדולי המקובלים בירושלים, וביניהם גם את הרא"ש - רבי אברהם שלום מזרחי דידיע שרעבי (נכד הרש"ש). ברבות הזמן היה לאחד מהמפורסמים שבחכמי ודייני העיר, והתפרסם כמרביץ תורה, דרשן ומגיד מישרים. תקופה בולטת בחייו עסק בשד"רות, כאשר נסע מספר פעמים מטעם כוללות ירושלים לקהילות תורכיה, ארצות הבלקן ואיטליה. במהלך נסיעותיו הדפיס את ספריו הרבים, אותם נהג לחלק לנדיבי עם. בין ספריו: מתוק לנפש, זכות הרבים, מרפא לעצם, מוסר השכל, שבט מישור, הדרת זקנים (על האידרא), מיני מתיקה, צוף דבש, רוכב ערבות, זכות ומישור, ועוד. במיוחד התפרסם בספרו "מתוק מדבש", שזכה להתחבב על רבים בכל תפוצות ישראל, ונדפס כבר במאה ה-19 בלמעלה מעשר מהדורות, בין היתר בדפוסי זולקווא, זיטומיר, וילנא, וורשא, לובלין ולמברג.
דף (מקופל לשנים). 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים (בצדו החיצוני של הדף). סימני קיפול. נקב עש זעיר בודד.
דף נאה, בכתיבה ספרדית רהוטה, עם הדגשות באותיות מרובעות של המילים: "כתל המערבי", "ארבע בתי כנסיות", "יצחק פרחי", "מגישי מנחה", "פעמון זהב ורמון וכתר תורה ולוחות העדות", ועוד.
בראש הדף, במקום שהושאר ריק למילוי שם הקהילה אליה נוסע השד"ר, נכתב [בכתיבה אחרת] שם העיר: "אנקונה".
בשולי הדף לאחר החתימות, מופיע קטע ארוך בכתב-ידו וחתימתו של רבי יצחק פרחי, המכנה את עצמו "איש צעי"ר המשתל"ח", הכותב מכתב לקהילת אנקונה, בהיותו בעיר טרייסט ("ותשובתכם מהרה אני מצפה פה טריסטי יע"א"). רבי יצחק מתנצל על כך שלא מגיע בעצמו לאנקונה, מאחר ושמע כי הבאים לשם נדרשים לשהות קודם לכן "בקונדומאפייו" (contumàcia, מחנה הסגר לצורך מניעת מחלות) במשך י"ד יום, ומבקש כי יהודי הקהילה ישלחו אליו את התרומות ויזכו "לבנות א' מחרבות ירוש'[לים] ת"ו".
הדף קופל ונשלח בדואר לאנקונה. מעבר לדף כתובת הנמענים בכתב-ידו של רבי יצחק פרחי: "לפני מלכים תיצב ה"ה מלכי ואפרכי השרים והסגנים... אשר בעי"ת אנקונה...", עם רישום כתובת באיטלקית, חותמות דואר ושרידי חותמת שעוה.
החכם והמקובל רבי יצחק פרחי (תקמ"ב-תרי"ג), המכונה "המוכיח הירושלמי" או "המגיד הירושלמי", מגדולי ירושלים בדורו. נולד בצפת לאביו רבי שלמה פרחי שהיה דרשן ומרביץ תורה, התייתם בצעירותו ומאז גדל והתחנך בירושלים, בביתו של המהרי"ט אלגאזי שפרש עליו את חסותו. באותו פרק זמן שימש את גדולי המקובלים בירושלים, וביניהם גם את הרא"ש - רבי אברהם שלום מזרחי דידיע שרעבי (נכד הרש"ש). ברבות הזמן היה לאחד מהמפורסמים שבחכמי ודייני העיר, והתפרסם כמרביץ תורה, דרשן ומגיד מישרים. תקופה בולטת בחייו עסק בשד"רות, כאשר נסע מספר פעמים מטעם כוללות ירושלים לקהילות תורכיה, ארצות הבלקן ואיטליה. במהלך נסיעותיו הדפיס את ספריו הרבים, אותם נהג לחלק לנדיבי עם. בין ספריו: מתוק לנפש, זכות הרבים, מרפא לעצם, מוסר השכל, שבט מישור, הדרת זקנים (על האידרא), מיני מתיקה, צוף דבש, רוכב ערבות, זכות ומישור, ועוד. במיוחד התפרסם בספרו "מתוק מדבש", שזכה להתחבב על רבים בכל תפוצות ישראל, ונדפס כבר במאה ה-19 בלמעלה מעשר מהדורות, בין היתר בדפוסי זולקווא, זיטומיר, וילנא, וורשא, לובלין ולמברג.
דף (מקופל לשנים). 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים (בצדו החיצוני של הדף). סימני קיפול. נקב עש זעיר בודד.
קָטָלוֹג