אוסף פתקים ודפי-רשימות בכתב-יד, אשר שימשו להכנת ערכי "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה" ("מילון בן יהודה"), ועוסקים במלים המתחילות באות שי"ן.
האוסף כולל:
· כ-108 פתקים עליהם נכתבו בכתב-יד מלים והערות קצרות הנוגעות להן: מראי-מקומות, מקורות, מובאות, עדויות ודוגמאות מהספרות העברית לאורך הדורות, אשר שימשו את בן-יהודה ואת ממשיכי דרכו בהכנת ערכי האות שי"ן למילון. לפחות 18 מהפתקים נכתבו בידי אליעזר בן-יהודה ועוסקים במלים שפיות, משופין, שׁפה, שפיר, שיפוע, שיפועים, שפיפון, שפופרות, ובמלים נוספות שכלל בן-יהודה במילונו (בחלקם רק מלים בודדות בכתב ידו). כ-90 מהפתקים נכתבו בכתב ידם של ממשיכי דרכו של בן-יהודה בעריכת המילון (ראה להלן).
· 40 דפים בכתב-יד (כתבי-יד שונים, של ממשיכי דרכו של בן-יהודה), טיוטות לערכים שִׁפְשֵׁף עד שורש ש-ק-ה (וכן כמה דפים העוסקים בערך שְׁמָמָה).
אליעזר בן-יהודה (1858-1922) היה חלוץ הדיבור העברי וחוקר השפה העברית. הוא חולל והניע את תהליך השיבה המלאה אל השפה העברית. בן-יהודה פעל להפצת רעיונותיו באמצעות עיתוניו, הקים את ועד הלשון העברית וחיבר את מילונו הגדול, "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה", אשר נחשב למפעל חייו הגדול ביותר. המילון יצא לאור בהדרגה בשנים 1908-1959, ובשלמותו הוא מונה שישה עשר כרכים, שעליהם נוסף כרך מבוא גדול. חמשת כרכיו הראשונים של המילון נדפסו עוד טרם מלחמת העולם הראשונה, והם היחידים שראו אור טרם מותו של בן-יהודה. בן-יהודה הספיק לערוך את הכרכים השישי והשביעי, אך אלה נדפסו רק לאחר מותו (בזכות השתדלותם של אלמנתו חמדה ושל בנם אהוד ובעזרת מזכירו של אליעזר בן-יהודה, משה בר-נסים). את הכרכים השמיני והתשיעי ערך משה צבי סגל, ואת שאר הכרכים, לרבות כרך המבוא הגדול, ערך נפתלי הרץ טורטשינר (טור-סיני).
הפריטים הוצגו בתערוכה שעסקה בחייו ובמפעלו של אליעזר בן-יהודה בחולון בשנת 1964. מצורפים ארבעה תצלומים מהתערוכה (באחד התצלומים נראה בנו של בן-יהודה, אהוד, מספר על אביו).
גודל הפתקים משתנה, 12X8 ס"מ בממוצע (חלקם קטנים יותר או גדולים יותר). נייר יבש ושביר. קרעים וקמטים בשוליים. חלק מהפתקים מודפסים בצדם האחורי (שימוש משני). 40 דף, 12X30 ס"מ בקירוב. קרעים בשוליים, מעט סימני קיפול וקמטים. התצלומים מודבקים לדפי בריסטול.