מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
מציג 49 - 60 of 134
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $7,500
כולל עמלת קונה
כתב-יד, ספר "עץ חיים" מהאר"י, נערך מכתבי תלמידו רבי חיים ויטאל, על-ידי רבי מאיר פאפירש. [אירופה, המאה ה-18].
כתיבה אשכנזית עתיקה ונאה. בגליונות כתב-היד ובין השורות מופיעות מאות הגהות רבות תוכן, בכתיבה אשכנזית [שנות הת"ק בקירוב, המאה ה-18/19], חלקן ארוכות במיוחד. לפנינו הגהות בכתיבה אוטוגרפית מקורית של מקובל לא-מזוהה, שניכר כי היה בקי ויודע בספרי הקבלה. תוכן ההגהות: קושיות ותירוצים, חידושים וביאורים, השוואות ושינויי נוסח. חלק מההגהות ביקורתיות וחריפות ביותר (שקשה למצוא להן תקדים בכתבי המקובלים). הכותב מפקפק על פרקים וקטעים מסוימים, אם אכן הם יצאו מתחת קולמוסו של מהרח"ו, ומעיר על תוכן הספר כל היכן שדבריו אינם נראים לו, כשהוא תולה את הטעות בכתבי תלמידים. להלן מספר דוגמאות מייצגות: "זה אינו נ"ל... ויש לספק אם יצאו כל הדברים מ"ש בפרק זה מפי רח"ו ז"ל כי הם סותרי' כמה עיקרי' אמיתי'..." (דף סז/2); "הנה דברים אלו בנ[ו]י על מ"ש בפ"ג, אבל כבר כתבתי לעיל שאינם נ[ראים] ל[י], גם כל מ"ש כאן בפרק זה אינם נ"ל ואין להפסיד זמנו בדברי' כאלה" (דף עא/2); "הנה אלו ד' פרקים נ"ל שאינם ממהרח"ו ז"ל, גם הם סותרים כמה דברים עיקרים, ולכן אין לסמוך עליהם ולא להשגיח בהם כלל..." (דף עד/1); "פרק זה נ"ל שכתבו א' מהתלמידים מדעתו, וכל דבריו אינו נ"ל, וגם עיקר הקושי' אינו כלום..." (דף קיט/1); "כל מ"ש בפרק זה הם דברי'[ם] מלוקטים מאיזה תלמיד ולא נאמרו מפי רח"ו ז"ל, דוק ותשכח" (דף קמב/1). בהגהות אלו נמצאים אף ביאורי הלכות ומנהגים על פי הקבלה, ראה לדוגמה: "ונ"ל דזה הוא סוד שנוהגים לזלף יין על המילה אחר הפריעה ודו"ק, גם מה שמוצצין בפה..." (דף ריב/1).
כתבי האר"י האחרים המוזכרים בהגהותיו הם "ספר הגלגולים" ו"מבוא שערים". בהגהותיו מעתיק גם הגהות קדומות בתוספת פתיחה "מ[צאתי] כ[תוב]" (חלק מהגהות אלו, הן הגהותיו של המקובל רבי יצחק פוזנא. ראה בהגהות ר"י מפוזנא שנדפסו במוריה, גליון עד, אדר א' תשד"מ, עמ' לג-לז). בנוסף, מציין הכותב גם לספר "אור ישראל" (מאת רבי ישראל יפה. פרנקפורט, תס"ב).
בראשי העמודים כותרות וסיכומי תוכן שנכתבו ע"י כותב שלישי, בכתיבה אשכנזית [המאה ה-19].
בכשליש מדפי הספר, הטקסט של ה"עץ חיים" הינו בלתי קריא מחמת חומציות הדיו, שחרך את הנייר במשך השנים. אולם ההגהות של המשיג, שנכתבו בדיו אחר, נותרו בשלמותן, וניתנות לקריאה בקלות.
שח, [1] דף. 32.5 ס"מ. מצב משתנה, בינוני עד גרוע. קרעים ובלאי. דפים מנותקים. כשליש מהספר עם נזקי חריכה קשים מחומציות הדיו, ללא אפשרות לקרוא את הטקסט. בדפים אלו מופיעים קרעים רבים בטקסט הפנימי (ללא פגיעה בהגהות שבשוליים). הדף האחרון והכריכה האחורית מנותקים. כריכת עור עתיקה, בלויה ופגומה, ללא שדרה.
כתיבה אשכנזית עתיקה ונאה. בגליונות כתב-היד ובין השורות מופיעות מאות הגהות רבות תוכן, בכתיבה אשכנזית [שנות הת"ק בקירוב, המאה ה-18/19], חלקן ארוכות במיוחד. לפנינו הגהות בכתיבה אוטוגרפית מקורית של מקובל לא-מזוהה, שניכר כי היה בקי ויודע בספרי הקבלה. תוכן ההגהות: קושיות ותירוצים, חידושים וביאורים, השוואות ושינויי נוסח. חלק מההגהות ביקורתיות וחריפות ביותר (שקשה למצוא להן תקדים בכתבי המקובלים). הכותב מפקפק על פרקים וקטעים מסוימים, אם אכן הם יצאו מתחת קולמוסו של מהרח"ו, ומעיר על תוכן הספר כל היכן שדבריו אינם נראים לו, כשהוא תולה את הטעות בכתבי תלמידים. להלן מספר דוגמאות מייצגות: "זה אינו נ"ל... ויש לספק אם יצאו כל הדברים מ"ש בפרק זה מפי רח"ו ז"ל כי הם סותרי' כמה עיקרי' אמיתי'..." (דף סז/2); "הנה דברים אלו בנ[ו]י על מ"ש בפ"ג, אבל כבר כתבתי לעיל שאינם נ[ראים] ל[י], גם כל מ"ש כאן בפרק זה אינם נ"ל ואין להפסיד זמנו בדברי' כאלה" (דף עא/2); "הנה אלו ד' פרקים נ"ל שאינם ממהרח"ו ז"ל, גם הם סותרים כמה דברים עיקרים, ולכן אין לסמוך עליהם ולא להשגיח בהם כלל..." (דף עד/1); "פרק זה נ"ל שכתבו א' מהתלמידים מדעתו, וכל דבריו אינו נ"ל, וגם עיקר הקושי' אינו כלום..." (דף קיט/1); "כל מ"ש בפרק זה הם דברי'[ם] מלוקטים מאיזה תלמיד ולא נאמרו מפי רח"ו ז"ל, דוק ותשכח" (דף קמב/1). בהגהות אלו נמצאים אף ביאורי הלכות ומנהגים על פי הקבלה, ראה לדוגמה: "ונ"ל דזה הוא סוד שנוהגים לזלף יין על המילה אחר הפריעה ודו"ק, גם מה שמוצצין בפה..." (דף ריב/1).
כתבי האר"י האחרים המוזכרים בהגהותיו הם "ספר הגלגולים" ו"מבוא שערים". בהגהותיו מעתיק גם הגהות קדומות בתוספת פתיחה "מ[צאתי] כ[תוב]" (חלק מהגהות אלו, הן הגהותיו של המקובל רבי יצחק פוזנא. ראה בהגהות ר"י מפוזנא שנדפסו במוריה, גליון עד, אדר א' תשד"מ, עמ' לג-לז). בנוסף, מציין הכותב גם לספר "אור ישראל" (מאת רבי ישראל יפה. פרנקפורט, תס"ב).
בראשי העמודים כותרות וסיכומי תוכן שנכתבו ע"י כותב שלישי, בכתיבה אשכנזית [המאה ה-19].
בכשליש מדפי הספר, הטקסט של ה"עץ חיים" הינו בלתי קריא מחמת חומציות הדיו, שחרך את הנייר במשך השנים. אולם ההגהות של המשיג, שנכתבו בדיו אחר, נותרו בשלמותן, וניתנות לקריאה בקלות.
שח, [1] דף. 32.5 ס"מ. מצב משתנה, בינוני עד גרוע. קרעים ובלאי. דפים מנותקים. כשליש מהספר עם נזקי חריכה קשים מחומציות הדיו, ללא אפשרות לקרוא את הטקסט. בדפים אלו מופיעים קרעים רבים בטקסט הפנימי (ללא פגיעה בהגהות שבשוליים). הדף האחרון והכריכה האחורית מנותקים. כריכת עור עתיקה, בלויה ופגומה, ללא שדרה.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
כתב-יד, ביאור הגר"א מווילנא על תיקוני הזוהר. [ליטא?/צפת?, שנות התק"ע-תק"פ בקירוב].
כתיבה אשכנזית נאה. בראש הדף הראשון, חותמת עתיקה של "הק' חיים בהרב מ"ו פרץ כ"ץ זצ"ל מווילנא, חונה בק"ק פינסק". הגהות ותיקונים, חלקם בכתב-יד הסופר עצמו, וחלקם בכתב-יד שונה, שכפי הנראה הוא כתב-ידו של רבי חיים כהן אב"ד פינסק.
חלק מחיבורו הגדול של הגר"א מווילנא על תיקוני הזהר. בכתב היד שלפנינו מופיעה העתקת החיבור, מאמצע תיקון ס"ט עד סוף התיקון השבעים. חיבור זה נדפס רק לאחר עשרות שנים (ווילנא, תרכ"ז), עפ"י כתבי יד והעתקות [בהקדמת ההוצאה הנ"ל נכתב כי עד תיקון נ"ח היו בידם כתבי יד של הגר"א עצמו, ואילו מתיקון נ"ח והלאה הם הדפיסו רק עפ"י "העתקות מבוררות"]. כתב היד שלפנינו הינו אחד מההעתקות המוקדמות לחיבור זה, וכפי הנראה לא עמד לפני המדפיסים.
הגאון רבי חיים כ"ץ, בן רבי פרץ הכהן רפפורט מווילנא. כיהן כרבה של פינסק כעשרים שנה משנת תקס"ז. בשנת תקפ"ו עלה לארץ ישראל והיה מראשי הישוב של ה"פרושים" תלמידי הגר"א, בצפת ובארץ ישראל. עמד בראשות בית הדין של ה"פרושים" בצפת, והביא לאיחוד הקהילות עם הקהילה החסידית בעיר. נפטר בחודש טבת שנת תקצ"א, ובהלוויתו נעשו נסים גדולים כאשר בלילה שלפני קבורתו ירדו גשמים, ונתמלאו כל הבורות היבשים מים. דבר זה מוזכר ברמז בנוסח מצבתו (ראה אודות כך בספר תולדות חכמי ירושלים, חלק ג', ירושלים תרפ"ט, עמ' 170). חתניו היו: האדמו"ר מלובושוב (לובשיי) רבי יחיאל מיכל ווינגרטן (אנצי' לחסידות, ב', עמ' רטו), רבי משולם זלמן בן רבי צבי הירש מלובלין, ורבי אברהם אייזנשטיין מדרוהוטשין (ראה אודותיו: קטלוג קדם 59, פריט 251).
[84] דף. 20.5 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. נקבי עש עם מעט פגיעה בטקסט. קרעים משוקמים בשני הדפים הראשונים ובדף האחרון. כתמים. בדף [32] כתם רטיבות עם פגיעה בטקסט. בדף [73/ב]-[74/א] כעמוד וחצי ריקים, עם חסרון בהעתקה (בנדפס דף קנח/1). כריכה חדשה, מעט פגומה.
כתיבה אשכנזית נאה. בראש הדף הראשון, חותמת עתיקה של "הק' חיים בהרב מ"ו פרץ כ"ץ זצ"ל מווילנא, חונה בק"ק פינסק". הגהות ותיקונים, חלקם בכתב-יד הסופר עצמו, וחלקם בכתב-יד שונה, שכפי הנראה הוא כתב-ידו של רבי חיים כהן אב"ד פינסק.
חלק מחיבורו הגדול של הגר"א מווילנא על תיקוני הזהר. בכתב היד שלפנינו מופיעה העתקת החיבור, מאמצע תיקון ס"ט עד סוף התיקון השבעים. חיבור זה נדפס רק לאחר עשרות שנים (ווילנא, תרכ"ז), עפ"י כתבי יד והעתקות [בהקדמת ההוצאה הנ"ל נכתב כי עד תיקון נ"ח היו בידם כתבי יד של הגר"א עצמו, ואילו מתיקון נ"ח והלאה הם הדפיסו רק עפ"י "העתקות מבוררות"]. כתב היד שלפנינו הינו אחד מההעתקות המוקדמות לחיבור זה, וכפי הנראה לא עמד לפני המדפיסים.
הגאון רבי חיים כ"ץ, בן רבי פרץ הכהן רפפורט מווילנא. כיהן כרבה של פינסק כעשרים שנה משנת תקס"ז. בשנת תקפ"ו עלה לארץ ישראל והיה מראשי הישוב של ה"פרושים" תלמידי הגר"א, בצפת ובארץ ישראל. עמד בראשות בית הדין של ה"פרושים" בצפת, והביא לאיחוד הקהילות עם הקהילה החסידית בעיר. נפטר בחודש טבת שנת תקצ"א, ובהלוויתו נעשו נסים גדולים כאשר בלילה שלפני קבורתו ירדו גשמים, ונתמלאו כל הבורות היבשים מים. דבר זה מוזכר ברמז בנוסח מצבתו (ראה אודות כך בספר תולדות חכמי ירושלים, חלק ג', ירושלים תרפ"ט, עמ' 170). חתניו היו: האדמו"ר מלובושוב (לובשיי) רבי יחיאל מיכל ווינגרטן (אנצי' לחסידות, ב', עמ' רטו), רבי משולם זלמן בן רבי צבי הירש מלובלין, ורבי אברהם אייזנשטיין מדרוהוטשין (ראה אודותיו: קטלוג קדם 59, פריט 251).
[84] דף. 20.5 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. נקבי עש עם מעט פגיעה בטקסט. קרעים משוקמים בשני הדפים הראשונים ובדף האחרון. כתמים. בדף [32] כתם רטיבות עם פגיעה בטקסט. בדף [73/ב]-[74/א] כעמוד וחצי ריקים, עם חסרון בהעתקה (בנדפס דף קנח/1). כריכה חדשה, מעט פגומה.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $11,875
כולל עמלת קונה
כתב-יד, "אגר[ו]ת מא"י [מארץ ישראל]" - העתקי אגרותיהם של רבי מנחם מנדל מוויטבסק, רבי אברהם הכהן מקאליסק ותלמידיהם, ואגרות רבי שניאור זלמן מלאדי "בעל התניא". קאדין (קאדינו Kadino, מחוז מסטיסלב סמוך לוויטבסק), [תק"ן 1790].
כתיבה נאה בעימוד מעוצב, עם עיטורים קליגרפיים ופרחוניים.
אגרות גדולי החסידות שעלו לארץ ישראל בשנת תקל"ז, ושלחו את אגרותיהם לצאן מרעיתם בחו"ל - גדולי תלמידיהם וידידיהם שבמדינת רייסין. כתב-היד שלפנינו הוא ההעתקה הקדומה ביותר מהאגרות שנותרה וידועה כיום, והיא אחת מן ההעתקות היחידות שנעשו עוד בחיי רבי אברהם מקאליסק וסמוך לפטירתו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק (נפטר תקמ"ח).
בכתב היד שני חלקים. לכל חלק שער בפני עצמו. בנוסח שער חלק א: "אגרת מא"י חלק ראשון. מאה"ק[!] טבריא ומעה"ק צפת, מרבותינו הקדושים והטהורים... אשר בארץ הקדושה המה... כבוד הרב... אדמ"ו מה"ו מנחם מענדל נ"ע, וה"ה כבוד הרב הגדול... אדמ"ו מ"ה אברהם הכהן שיחי' לאי"ט... נכתב בק"ק קאדין... זיסקינד קירפיל בן כהר"ר בצלאל מקיניגשבורג". בנוסח שער חלק ב': "איגרת הקודש - חלק שני. מד"ק של הרב... מוהר"ר שנייאר[!] זלמן נ"י... נכתב בקאדינוע...".
החלק הראשון כולל העתקי אגרותיהם של אבות החסידות ברייסין (רוסיה הלבנה, בלרוס), שעלו לארץ ישראל: רבי מנחם מנדל מוויטבסק, רבי אברהם הכהן מקאליסק, רבי ישראל פאליצקר, וגדולי תלמידיהם: רבי אהרן הגדול מטבריה, רבי משה בנו של הרמ"מ מוויטבסק, רבי שלמה זלמן ווילנר, רבי צבי הירש הארקר, ועוד. בדפים שבסוף חלק א נוספו מספר העתקות נוספות (על ידי מעתיק אחר - בתקופה מאוחרת יותר): פסקה מליקוטי מוהר"ן תורה מז, בתוספת כותרת "שמעתי מפי הרב" (דף מח/2); צוואתו של רבי אהרן הגדול מקרלין, וחלק מנוסח הווידוי שלו לערב יום הכפורים (דפים נא-נד).
החלק השני כולל: העתקי אגרותיו של "האדמו"ר הזקן" רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל ה"תניא"), מתקופת ראשית הנהגתו. חלק זה כולל בין היתר: אגרת התשובה [לבעל התניא, נוסח "מהדורא קמא", עם שינויים מ"מהדורא קמא" הנדפס (זולקווא, תקנ"ט)]; אגרתו של רבי אריה ליב האנעלש מטבריה לבנו (דף יח); שיר "תנאים" ליום מתן תורה, שחיבר רבי ישראל נג'ארה (בשימוש עם התאריך: חג השבועות תקמ"ז).
לדברי חוקר החסידות ר"י מונדשיין ז"ל (קתדרה, ניסן תשנ"ב, גליון 63, עמ' 66), כתב-יד זה שלפנינו הוא ההעתקה הקדומה ביותר (הידועה כיום) של אגרות גדולי החסידות שעלו לארץ ישראל.
האגרות שלפנינו נדפסו בספרים ובמאספים שונים. לראשונה נדפסו כמה מאגרות אלו בספר "אגרת הקודש" (מעזירוב, תקנ"ד), ובספר "פרי הארץ" (קאפוסט, תקע"ד). מלבד זאת קיימים כתבי-יד רבים של העתקת האגרות מארץ הקודש. כל נוסחאות הדפוס וכתבי היד שונים אלו מאלו, כשבכל אחד מהם אגרות שונות וכן שינויי נוסח. גם בכתב היד שלפנינו ישנן נוסחאות יחידאיות שאינן מופיעות בכל המקורות האחרים.
להלן מספר דוגמאות לייחודיות של כתב-יד זה:
· במכתבו של רמ"מ מוויטבסק לבעל התניא משבט תקמ"ו [דף ל/2], נוסף בנוסח שלפנינו: "בני לומדי ה' ובני בני, ובפרט נכדי שמואל הקטן, פורסים בשלמא דמר ניהו רבא, ומבקשים ברכתו סלה...". משפט זה נשמט מכל ההעתקות האחרות ולא נדפס.
· בדף לט נעתק מכתב מרבי אהרן הגדול מטבריה, מחשובי תלמידי רמ"מ מוויטבסק, ובו בקשת מחילה מבעל התניא על שהעיז פנים נגדו. במכתב מספר רבי אהרן שמאז אותה תקרית, מסרב רבו רמ"מ לראות את פניו. ממכתב זה שרדו עוד שתי העתקות משובשות, והוא נדפס על פי אחת מהן (יגדיל תורה, ניו-יורק, שנה ד עמ' שעב-שעד), ואילו בכתב היד שלפנינו הנוסח ברור יותר. סביב אותו פולמוס מופיע מכתב נוסף (חלק ב, דף ד) מאת רבי שניאור זלמן מלאדי, שאינו מצוי רק בהעתקה אחת נוספת בלבד, ונדפס רק במהדורות המאוחרות של "אגרות קודש אדמו"ר הזקן" (ראה מהדורת קה"ת, תשע"ב, עמ' לט).
· בכתב היד שלפנינו נעתקו מכתבי המינוי ששלחו המנהיגים מטבריה לרבי שניאור זלמן מלאדי המכתירים אותו לעמוד בראשות הנהגת העדה החסידית ברייסין, וכן צוואתו של רמ"מ מוויטבסק בה כותב את נימוקיו למינוי זה. לפנינו ההעתקה המוקדמת ביותר של מסמכים היסטוריים אלו שיש בידינו.
רישומי בעלות ורישומים שונים. בדף האחרון (כה/2) רישום בעלות: "שייך להרבני הנגיד המפורסם... מוהר"ר ישראל בלא"א מוה' יצחק אייזיק הי"ו היום יום ה' יד ימים לחודש אלול תקפ"א...".
כ-[129] עמודים כתובים. [1], ח, [4], יב-סו דף; א-טו, יח-כ, כב-כג, כה דף. [במספור הדפים של חלק ב' נתלשו מספר דפים, מהדפים הריקים של המחברת]. 20 ס"מ. דפים עבים בצבע תכלכל. מצב טוב-בינוני. דפים מנותקים. כתמים. סימני עש. כריכה מקורית בלויה ופגומה.
מקור: עזבון החוקר אברהם כהנא (1874-1946), שהשתמש בכתב-
יד זה, והעתיק ממנו אגרות ב"ספר החסידות" (ווארשא, תרפ"ב).
כתיבה נאה בעימוד מעוצב, עם עיטורים קליגרפיים ופרחוניים.
אגרות גדולי החסידות שעלו לארץ ישראל בשנת תקל"ז, ושלחו את אגרותיהם לצאן מרעיתם בחו"ל - גדולי תלמידיהם וידידיהם שבמדינת רייסין. כתב-היד שלפנינו הוא ההעתקה הקדומה ביותר מהאגרות שנותרה וידועה כיום, והיא אחת מן ההעתקות היחידות שנעשו עוד בחיי רבי אברהם מקאליסק וסמוך לפטירתו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק (נפטר תקמ"ח).
בכתב היד שני חלקים. לכל חלק שער בפני עצמו. בנוסח שער חלק א: "אגרת מא"י חלק ראשון. מאה"ק[!] טבריא ומעה"ק צפת, מרבותינו הקדושים והטהורים... אשר בארץ הקדושה המה... כבוד הרב... אדמ"ו מה"ו מנחם מענדל נ"ע, וה"ה כבוד הרב הגדול... אדמ"ו מ"ה אברהם הכהן שיחי' לאי"ט... נכתב בק"ק קאדין... זיסקינד קירפיל בן כהר"ר בצלאל מקיניגשבורג". בנוסח שער חלק ב': "איגרת הקודש - חלק שני. מד"ק של הרב... מוהר"ר שנייאר[!] זלמן נ"י... נכתב בקאדינוע...".
החלק הראשון כולל העתקי אגרותיהם של אבות החסידות ברייסין (רוסיה הלבנה, בלרוס), שעלו לארץ ישראל: רבי מנחם מנדל מוויטבסק, רבי אברהם הכהן מקאליסק, רבי ישראל פאליצקר, וגדולי תלמידיהם: רבי אהרן הגדול מטבריה, רבי משה בנו של הרמ"מ מוויטבסק, רבי שלמה זלמן ווילנר, רבי צבי הירש הארקר, ועוד. בדפים שבסוף חלק א נוספו מספר העתקות נוספות (על ידי מעתיק אחר - בתקופה מאוחרת יותר): פסקה מליקוטי מוהר"ן תורה מז, בתוספת כותרת "שמעתי מפי הרב" (דף מח/2); צוואתו של רבי אהרן הגדול מקרלין, וחלק מנוסח הווידוי שלו לערב יום הכפורים (דפים נא-נד).
החלק השני כולל: העתקי אגרותיו של "האדמו"ר הזקן" רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל ה"תניא"), מתקופת ראשית הנהגתו. חלק זה כולל בין היתר: אגרת התשובה [לבעל התניא, נוסח "מהדורא קמא", עם שינויים מ"מהדורא קמא" הנדפס (זולקווא, תקנ"ט)]; אגרתו של רבי אריה ליב האנעלש מטבריה לבנו (דף יח); שיר "תנאים" ליום מתן תורה, שחיבר רבי ישראל נג'ארה (בשימוש עם התאריך: חג השבועות תקמ"ז).
לדברי חוקר החסידות ר"י מונדשיין ז"ל (קתדרה, ניסן תשנ"ב, גליון 63, עמ' 66), כתב-יד זה שלפנינו הוא ההעתקה הקדומה ביותר (הידועה כיום) של אגרות גדולי החסידות שעלו לארץ ישראל.
האגרות שלפנינו נדפסו בספרים ובמאספים שונים. לראשונה נדפסו כמה מאגרות אלו בספר "אגרת הקודש" (מעזירוב, תקנ"ד), ובספר "פרי הארץ" (קאפוסט, תקע"ד). מלבד זאת קיימים כתבי-יד רבים של העתקת האגרות מארץ הקודש. כל נוסחאות הדפוס וכתבי היד שונים אלו מאלו, כשבכל אחד מהם אגרות שונות וכן שינויי נוסח. גם בכתב היד שלפנינו ישנן נוסחאות יחידאיות שאינן מופיעות בכל המקורות האחרים.
להלן מספר דוגמאות לייחודיות של כתב-יד זה:
· במכתבו של רמ"מ מוויטבסק לבעל התניא משבט תקמ"ו [דף ל/2], נוסף בנוסח שלפנינו: "בני לומדי ה' ובני בני, ובפרט נכדי שמואל הקטן, פורסים בשלמא דמר ניהו רבא, ומבקשים ברכתו סלה...". משפט זה נשמט מכל ההעתקות האחרות ולא נדפס.
· בדף לט נעתק מכתב מרבי אהרן הגדול מטבריה, מחשובי תלמידי רמ"מ מוויטבסק, ובו בקשת מחילה מבעל התניא על שהעיז פנים נגדו. במכתב מספר רבי אהרן שמאז אותה תקרית, מסרב רבו רמ"מ לראות את פניו. ממכתב זה שרדו עוד שתי העתקות משובשות, והוא נדפס על פי אחת מהן (יגדיל תורה, ניו-יורק, שנה ד עמ' שעב-שעד), ואילו בכתב היד שלפנינו הנוסח ברור יותר. סביב אותו פולמוס מופיע מכתב נוסף (חלק ב, דף ד) מאת רבי שניאור זלמן מלאדי, שאינו מצוי רק בהעתקה אחת נוספת בלבד, ונדפס רק במהדורות המאוחרות של "אגרות קודש אדמו"ר הזקן" (ראה מהדורת קה"ת, תשע"ב, עמ' לט).
· בכתב היד שלפנינו נעתקו מכתבי המינוי ששלחו המנהיגים מטבריה לרבי שניאור זלמן מלאדי המכתירים אותו לעמוד בראשות הנהגת העדה החסידית ברייסין, וכן צוואתו של רמ"מ מוויטבסק בה כותב את נימוקיו למינוי זה. לפנינו ההעתקה המוקדמת ביותר של מסמכים היסטוריים אלו שיש בידינו.
רישומי בעלות ורישומים שונים. בדף האחרון (כה/2) רישום בעלות: "שייך להרבני הנגיד המפורסם... מוהר"ר ישראל בלא"א מוה' יצחק אייזיק הי"ו היום יום ה' יד ימים לחודש אלול תקפ"א...".
כ-[129] עמודים כתובים. [1], ח, [4], יב-סו דף; א-טו, יח-כ, כב-כג, כה דף. [במספור הדפים של חלק ב' נתלשו מספר דפים, מהדפים הריקים של המחברת]. 20 ס"מ. דפים עבים בצבע תכלכל. מצב טוב-בינוני. דפים מנותקים. כתמים. סימני עש. כריכה מקורית בלויה ופגומה.
מקור: עזבון החוקר אברהם כהנא (1874-1946), שהשתמש בכתב-
יד זה, והעתיק ממנו אגרות ב"ספר החסידות" (ווארשא, תרפ"ב).
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $4,000
נמכר ב: $20,000
כולל עמלת קונה
כתב-יד, דרשות על התורה, עפ"י דרך הדרוש ותורת הקבלה. [רוסיה-פולין?], תקמ"ט [1789].
כתב-יד בפורמט גדול, כתיבה אשכנזית מסולסלת.
כתיבה אוטוגרפית של מחבר לא מזוהה, עם הוספות רבות והגהות שנוספו ע"י המחבר עצמו לאורך תקופות שונות [עד שנת תקס"ו, ואולי אף לאחר מכן]. לפי תוכן הדברים ניכר כי המחבר היה דרשן חשוב, בקי בספרי הקבלה, ובקי בסוגיות ההלכה. הדברים שנכתבו בחיבור זה נאמרו בדרשות שנשא המחבר ברבים, ובראש רוב הדרשות הוא טורח לציין שהדברים נכתבו רק "ברמז רמיזה". סגנון הדברים [וסגנון הכתב] אופיינים לרבנים ומגידים באזור רוסיה-פולין באותה תקופה [ראשית תקופת החסידות והתפשטות לימוד הקבלה].
רוב הדרשות מכילות חידושים מקוריים של הכותב עצמו, בביאורי המקראות ומאמרי חז"ל. במספר מקומות הוא מציין (בראשי תיבות) לדברי ספרים העוסקים באותה פרשה ("בסדרן"). במספר מקומות הוא מביא דברים ששמע, חלק מהם כנראה בשם גדולי החסידות בדורו. ראה למשל: בפרשת חוקת [דף 61/א] ביאור ששמע בשם המגיד ממזריטש: "שמעתי בשם החסיד המפורסם מו"ה בעריש ז"ל שאמר, שלכך מצאנו שאפילו פושעי ישראל לפעמים מוסר נפשו על קדוש השם... אין לדמות כל התורה ששמעו מפי בשו"ד [בשר ודם] משה רבינו ע"ה... נגד יחוד השם ששמעו מפיו יתב"ש, ע"כ שמעתי" (רעיון זה נמצא בספר "קדושת לוי", סוף פרשת יתרו, על הפסוק "לבעבור נסות אתכם").
במקום נוסף הוא מביא רעיון חסידי מובהק (באמצע הדרוש לפרשת תרומה, דף [30/א]): "לפי מה ששמעתי הפי'[רוש] בפסוק רבות מחשבות בלב איש, ולכך עצת ה' היא תקום, אבל אם עובד בלי שום פני'[ה], צדיק מבטל כדין הקב"ה שקנה עבד עברי. כן שמעתי" [רעיונות דומים לדברים אלו, מובאים בספרי חסידות שונים. ראה ב"קדושת לוי" (ליקוטים, בענין "רעווא דרעווין"), שהביא רעיון דומה בשם רבו המגיד ממזריטש, וראה בספר "מאמר מרדכי" (נדבורנה), פרשת נח בשם רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב]. גם בסוף פרשת יתרו הוא דן ב"קושי'[ת] הגאון ששמעתי האיך ויקדו וישתחוו על בשורה שיאמרו אליהם בניהם... שהיא שאלת בן רשע..." (דף [22/ב]). קושיא זו כבר הובאה ברמז בדבריו לעיל בדרוש לפרשת בשלח (דף 18/א]): "...ומתורץ במה ששמעתי להקשות בשם גאון", והובאה באריכות בדרוש לפרשת כי תבוא [דף [83/ב]: "...תרצתי קושית העולם מה ששמעתי בשם גאון...". [קושיא ידועה המובאת בספרי דרוש וחסידות רבים. ראה בשו"ת רשב"ש סימן תצד; הגדה "גבורות ישראל" להמגיד מקוזניץ, ובספרו "עבודת ישראל" פרשת בא; "פנים יפות", פרשת בא; ועוד].
בכותרת הדף הראשון: "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך - פנקסי בעזרת ה', המתחיל מסדר ויגש שנת תקמ"ט לפ"ק". באותו עמוד מציין הכותב למחברתו הקודמת של חיבורו: "כבר הארכתי בפנקסי המתחיל שמיני תקמ"ח, והארכתי שם בסדר וישלח תקמ"ט". בתוך הדברים הוא מציין רבות לדברים שכתב "בפנקסי זה" וב"פנקסים" של שנים קודמות (ראה למשל בדף [34/א] הוא מציין לפנקס נוסף: "והנה עיין בפנקסי האחרי'[ם] בהעלותך סדר תקמ"ג"). במספר מקומות הוא גם מציין לדברים שכתב בפתקאות: "בניירותי". בסוף הדרשה לפרשת אמור (דף [46/ב]) נוסף רישום [מתקופה יותר מאוחרת]: "אמרתי בי"ג אייר תקס"ו. אמנם המאמר... לא העירותי ולא אמרתי, והשאר... אמרתי ביום הנ"ל".
[91] דף + [5] דף מנותקים [כנראה דפים מתוך כרך אחר של אותו מחבר]. כ-35.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי ופגימות קלות בשולי הדפים. כתמים. בדפים הראשונים הדבקות ישנות של נייר דבק (חומצי) בשולי הדפים. כריכת קלף חדשה ומהודרת.
כתב-יד בפורמט גדול, כתיבה אשכנזית מסולסלת.
כתיבה אוטוגרפית של מחבר לא מזוהה, עם הוספות רבות והגהות שנוספו ע"י המחבר עצמו לאורך תקופות שונות [עד שנת תקס"ו, ואולי אף לאחר מכן]. לפי תוכן הדברים ניכר כי המחבר היה דרשן חשוב, בקי בספרי הקבלה, ובקי בסוגיות ההלכה. הדברים שנכתבו בחיבור זה נאמרו בדרשות שנשא המחבר ברבים, ובראש רוב הדרשות הוא טורח לציין שהדברים נכתבו רק "ברמז רמיזה". סגנון הדברים [וסגנון הכתב] אופיינים לרבנים ומגידים באזור רוסיה-פולין באותה תקופה [ראשית תקופת החסידות והתפשטות לימוד הקבלה].
רוב הדרשות מכילות חידושים מקוריים של הכותב עצמו, בביאורי המקראות ומאמרי חז"ל. במספר מקומות הוא מציין (בראשי תיבות) לדברי ספרים העוסקים באותה פרשה ("בסדרן"). במספר מקומות הוא מביא דברים ששמע, חלק מהם כנראה בשם גדולי החסידות בדורו. ראה למשל: בפרשת חוקת [דף 61/א] ביאור ששמע בשם המגיד ממזריטש: "שמעתי בשם החסיד המפורסם מו"ה בעריש ז"ל שאמר, שלכך מצאנו שאפילו פושעי ישראל לפעמים מוסר נפשו על קדוש השם... אין לדמות כל התורה ששמעו מפי בשו"ד [בשר ודם] משה רבינו ע"ה... נגד יחוד השם ששמעו מפיו יתב"ש, ע"כ שמעתי" (רעיון זה נמצא בספר "קדושת לוי", סוף פרשת יתרו, על הפסוק "לבעבור נסות אתכם").
במקום נוסף הוא מביא רעיון חסידי מובהק (באמצע הדרוש לפרשת תרומה, דף [30/א]): "לפי מה ששמעתי הפי'[רוש] בפסוק רבות מחשבות בלב איש, ולכך עצת ה' היא תקום, אבל אם עובד בלי שום פני'[ה], צדיק מבטל כדין הקב"ה שקנה עבד עברי. כן שמעתי" [רעיונות דומים לדברים אלו, מובאים בספרי חסידות שונים. ראה ב"קדושת לוי" (ליקוטים, בענין "רעווא דרעווין"), שהביא רעיון דומה בשם רבו המגיד ממזריטש, וראה בספר "מאמר מרדכי" (נדבורנה), פרשת נח בשם רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב]. גם בסוף פרשת יתרו הוא דן ב"קושי'[ת] הגאון ששמעתי האיך ויקדו וישתחוו על בשורה שיאמרו אליהם בניהם... שהיא שאלת בן רשע..." (דף [22/ב]). קושיא זו כבר הובאה ברמז בדבריו לעיל בדרוש לפרשת בשלח (דף 18/א]): "...ומתורץ במה ששמעתי להקשות בשם גאון", והובאה באריכות בדרוש לפרשת כי תבוא [דף [83/ב]: "...תרצתי קושית העולם מה ששמעתי בשם גאון...". [קושיא ידועה המובאת בספרי דרוש וחסידות רבים. ראה בשו"ת רשב"ש סימן תצד; הגדה "גבורות ישראל" להמגיד מקוזניץ, ובספרו "עבודת ישראל" פרשת בא; "פנים יפות", פרשת בא; ועוד].
בכותרת הדף הראשון: "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך - פנקסי בעזרת ה', המתחיל מסדר ויגש שנת תקמ"ט לפ"ק". באותו עמוד מציין הכותב למחברתו הקודמת של חיבורו: "כבר הארכתי בפנקסי המתחיל שמיני תקמ"ח, והארכתי שם בסדר וישלח תקמ"ט". בתוך הדברים הוא מציין רבות לדברים שכתב "בפנקסי זה" וב"פנקסים" של שנים קודמות (ראה למשל בדף [34/א] הוא מציין לפנקס נוסף: "והנה עיין בפנקסי האחרי'[ם] בהעלותך סדר תקמ"ג"). במספר מקומות הוא גם מציין לדברים שכתב בפתקאות: "בניירותי". בסוף הדרשה לפרשת אמור (דף [46/ב]) נוסף רישום [מתקופה יותר מאוחרת]: "אמרתי בי"ג אייר תקס"ו. אמנם המאמר... לא העירותי ולא אמרתי, והשאר... אמרתי ביום הנ"ל".
[91] דף + [5] דף מנותקים [כנראה דפים מתוך כרך אחר של אותו מחבר]. כ-35.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי ופגימות קלות בשולי הדפים. כתמים. בדפים הראשונים הדבקות ישנות של נייר דבק (חומצי) בשולי הדפים. כריכת קלף חדשה ומהודרת.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $100,000
נמכר ב: $162,500
כולל עמלת קונה
כתב-יד, "ספר החזון" (החזיונות) לרבינו חיים ויטאל, בכתב יד קדשו של רבי נתן שטרנהרץ מברסלב (מוהרנ"ת), תלמידו הגדול של רבי נחמן מברסלב, עם בקשתו לשלוח העתק מכתב-היד במתנה ל"הרב הגדול מאפטע" בעל "אוהב ישראל". [לפני תקפ"ה 1825].
54 דף, מתוכם 48 דף בכתיבה אשכנזית (רוסיה-פולין) אשר זוהתה בוודאות ככתיבת יד קדשו של רבי נתן מברסלב; ולאחר מכן ששה דפים מהעתקה נוספת, מכותב אחר. כתב-היד מכיל את "ספר החזיונות" מאת רבי חיים ויטאל (בעריכת נכדו רבי משה ויטאל). בראש כתב היד מופיעה הכותרת: "זה ספר שבחי הרב הגדול מהרח"ו זלה"ה מה שעלה בימיו עם האריז"ל וזולתו, ונק'[רא] ספר החזון הנז'[כר] בשאר ספרים".
בשולי דף מח/2 מופיע קולופון המעתיק - רבי נתן. הדף קרוע בחלקו וחלק מהטקסט נפגע, אך רובו שרד וכך אנו קוראים בו: "[ה]ספר הזה הובא מירושלים ונתנו ששים אריות כדי [שיתנ]ו להעתיקו, ואני נתתי בעד העתקה הזו ארבעה אריות [כדי?] לשלוח לכם, כי אין בידי לשלוח כלל, כי לא נשאר כ"א [=כי אם] ---ה על שלשה שבועות בחודש אב הבע"ל [=הבא עלינו לטובה] ולדעתי [יקחו/יעתיקו?] הספר הנ"ל, וישלחו מתנה להרב הגדול מאפטע.
[--------]ברסלב".
המילה "ברסלב" מופיעה בתחתית הדף - על גבול הקרע החסר. ניתן להניח כי השורה האחרונה שבתחתית הדף הכילה את חתימתו המלאה של רבי נתן (כפי שנהג לחתום: "נתן בא"א מוה"ר נפתלי הירץ נ"י מברסלב"), אך שרד ממנה רק שם עיר מגוריו "ברסלב".
זיהוי כתב-היד ככתיבת ידו של רבי נתן נעשה בהשוואה לכתבי היד הידועים שלו, ראה באישור המומחה המצורף.
על קיומו של כתב-יד "ספר החזון" בידיו של רבי נתן מברסלב אנו למדים ממכתב ששלח לבנו (עלים לתרופה, מכתב מאור ליום א' וארא תקצ"ו, מהדורת ירושלים תש"ס, עמ' תיב) המצטט ממנו: "ובפירוש ראיתי בכתב הרב הקדוש מו"ה ר' חיים וויטאל ז"ל, הנקרא ספר החזון".
יש לציין כי ספר החזיונות לא ידוע משום מקור אחר בכינוי "ספר החזון", מלבד במכתבו הנ"ל של רבי נתן וכך גם בכותרות כתב-היד שלפנינו [ספר החזיונות לא היה מוכר באירופה עד הדפסתו לראשונה בשנת תקפ"ו (שנה לאחר פטירת ה"אוהב ישראל" מאפטא) באוסטראה, תחת הכותר "שבחי רבי חיים וויטאל". בהמשך התפרסם הספר בכינוי "ספר החזיונות" על פי דברי החיד"א שמכנהו כך בספרו "שם הגדולים"].
בסוף הקולופון מבקש רבי נתן ש"ישלחו מתנה להרב הגדול מאפטע". כפי העולה מן הדברים, ביקש רבי נתן כי יכינו העתקה מכתב-היד שלפנינו וישלחו להאדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל בעל "אוהב ישראל" מאפטא, זקן צדיקי הדור. ידוע כי רבי נתן עמד עם ה"אוהב ישראל" בקשרי ידידות אמיצים ואף ביקר בהיכלו במז'יבוז' מספר פעמים (ראה בימי מוהרנ"ת ח"א, אות ק, על ביקורו האחרון אצל הרב מאפטא בשנת תקפ"ד).
המשמעות של תוכן הקולופון לא התבררה לנו לגמרי שכן הוא קטוע במקצת. מאחר וה"אוהב ישראל" מאפטא נפטר בשנת תקפ"ה ברור שרבי נתן העתיק את כתב היד קודם לשנה זו. מספר שנים קודם לכן, בשנת תקפ"ב, עלה רבי נתן לחון את עפרה של ארץ הקודש ושהה בה זמן קצר בחודשים סיון ותמוז. בדרכו לארץ ישראל עבר במדינות שהיו תחת השלטון העות'מאני דאז: תורכיה, מצרים ולבנון, וכפי שתיאר בהרחבה ביומנו האישי (ימי מוהרנ"ת ח"ב). בקולופון שלפנינו כותב רבי נתן על שימוש במטבע "אריות" - כינוי רווח ל"גרוש" התורכי, שהיה מטבע עובר לסוחר באימפריה העות'מנית של אז, ויש מקום להנחה שכתב-היד נכתב על ידו בהיותו בארץ ישראל, או במסעו לשם. אם הנחה זו נכונה, הרי שניתן לשער כי "חודש אב" המוזכר בקולופון הוא התאריך בו תכנן רבי נתן לעזוב את ארץ ישראל, בדרכו חזרה לאירופה, על מנת להגיע לראש השנה ל"קיבוץ" המתפללים באומן.
כתב-היד מכיל את "ספר החזיונות" - יומנו האישי של רבי חיים ויטאל, בעריכת נכדו רבי משה ויטאל - הכולל שני חלקים: הראשון פותח "מה שעלה בימיו [של מהרח"ו] עם האריז"ל וזולתו" (דף א, א), והשני "ועתה אתחיל לכתוב החלומות שחלמתי" (דף כ, א). עריכתו של רבי משה ויטאל שונה מהנוסח המקורי שהגיע אלינו בעצם כתב-ידו של רח"ו (ראה על כך: י' אביב"י, קבלת האר"י, כרך ב', סעיף צג, עמ' 714).
בסוף כתב-היד לאחר הקולופון כרוכים ששה דפים נוספים, עם העתקה נוספת מחלק ב' של החיבור. כפי הנראה, נעשתה העתקה זו על ידי אחד מתלמידיו של רבי נתן, וניתן לשער כי זו ההעתקה שנעשתה עבור ה"אוהב ישראל" מאפטא.
החוקר אברהם כהנא פרסם קטעים נבחרים מכתב-יד זה ב"ספרות ההסטוריא הישראלית" (ורשה, תרפ"ג, ספר שני, עמ' 237 ואילך), אך לא זיהה מי כותבו, כנראה בשל הקולופון הקרוע בחלקו. זיהוי כתב-היד ככתיבת ידו של רבי נתן הוא תגלית שנחשפת כעת לראשונה.
רבי נתן שטרנהארץ מנמירוב - מוהרנ"ת מברסלב (תק"מ-תר"ה 1780-1844), תלמידו המובהק ומפיץ תורתו של האדמו"ר רבי נחמן מברסלב, ומנהיגה של חסידות ברסלב לאחר פטירת רבו. גילם בחייו דמות מובהקת של "תלמיד", ובדומה לרבינו חיים ויטאל שהיה מפיץ ומגלה תורת רבו האר"י, כך גם רבי נתן היה מגלה ומפיץ תורת רבו לכל העולם. ערך והדפיס את חיבורי רבו (בהם: ליקוטי מוהר"ן, ספר המידות, סיפורי מעשיות, ועוד). מסופר כי רבי נחמן אמר כי לולא רבי נתן לא היה נשאר אפילו דף אחד מספריו. חיבוריו הם פיתוח וביאור לתורת רבו מוהר"ן. יצירתו העיקרית היא ספרו "ליקוטי הלכות" ובו דברי חסידות ועבודת השם על סדר כל חלקי השולחן ערוך, בדרכי רבו מוהר"ן. רבי נתן נודע מנעוריו כלמדן מופלג, עובד ה' במסירות נפש ובהתעוררות גדולה. תפילותיו וקדושתו נודעו בישראל. תולדותיו נכתבו בהרחבה בספר "חיי מוהרנ"ת" ובספר "באש ובמים - תולדות מוהרנ"ת", ירושלים, תשנ"ו.
מח דף (96 עמודים) בכתיבת יד קדשו של רבי נתן (כ-22 שורות בעמוד) + ו דף מכותב אחר. 18 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי רב, נזקי רטיבות ופטריה, פגעי עש. דף מח עם הקולופון קרוע בשוליו, וחסר בגוף הטקסט. תפור בתפירה גסה. ללא כריכה.
מקור: עזבון החוקר אברהם כהנא (1874-1946).
מצורף אישור מומחה על זיהוי כתב היד ככתב-יד קדשו של מוהרנ"ת, עם פרטים נוספים והרחבה על חשיבות כתב-היד ועל דמותו של מהרח"ו בעיני רבי נתן ובתורת ברסלב.
54 דף, מתוכם 48 דף בכתיבה אשכנזית (רוסיה-פולין) אשר זוהתה בוודאות ככתיבת יד קדשו של רבי נתן מברסלב; ולאחר מכן ששה דפים מהעתקה נוספת, מכותב אחר. כתב-היד מכיל את "ספר החזיונות" מאת רבי חיים ויטאל (בעריכת נכדו רבי משה ויטאל). בראש כתב היד מופיעה הכותרת: "זה ספר שבחי הרב הגדול מהרח"ו זלה"ה מה שעלה בימיו עם האריז"ל וזולתו, ונק'[רא] ספר החזון הנז'[כר] בשאר ספרים".
בשולי דף מח/2 מופיע קולופון המעתיק - רבי נתן. הדף קרוע בחלקו וחלק מהטקסט נפגע, אך רובו שרד וכך אנו קוראים בו: "[ה]ספר הזה הובא מירושלים ונתנו ששים אריות כדי [שיתנ]ו להעתיקו, ואני נתתי בעד העתקה הזו ארבעה אריות [כדי?] לשלוח לכם, כי אין בידי לשלוח כלל, כי לא נשאר כ"א [=כי אם] ---ה על שלשה שבועות בחודש אב הבע"ל [=הבא עלינו לטובה] ולדעתי [יקחו/יעתיקו?] הספר הנ"ל, וישלחו מתנה להרב הגדול מאפטע.
[--------]ברסלב".
המילה "ברסלב" מופיעה בתחתית הדף - על גבול הקרע החסר. ניתן להניח כי השורה האחרונה שבתחתית הדף הכילה את חתימתו המלאה של רבי נתן (כפי שנהג לחתום: "נתן בא"א מוה"ר נפתלי הירץ נ"י מברסלב"), אך שרד ממנה רק שם עיר מגוריו "ברסלב".
זיהוי כתב-היד ככתיבת ידו של רבי נתן נעשה בהשוואה לכתבי היד הידועים שלו, ראה באישור המומחה המצורף.
על קיומו של כתב-יד "ספר החזון" בידיו של רבי נתן מברסלב אנו למדים ממכתב ששלח לבנו (עלים לתרופה, מכתב מאור ליום א' וארא תקצ"ו, מהדורת ירושלים תש"ס, עמ' תיב) המצטט ממנו: "ובפירוש ראיתי בכתב הרב הקדוש מו"ה ר' חיים וויטאל ז"ל, הנקרא ספר החזון".
יש לציין כי ספר החזיונות לא ידוע משום מקור אחר בכינוי "ספר החזון", מלבד במכתבו הנ"ל של רבי נתן וכך גם בכותרות כתב-היד שלפנינו [ספר החזיונות לא היה מוכר באירופה עד הדפסתו לראשונה בשנת תקפ"ו (שנה לאחר פטירת ה"אוהב ישראל" מאפטא) באוסטראה, תחת הכותר "שבחי רבי חיים וויטאל". בהמשך התפרסם הספר בכינוי "ספר החזיונות" על פי דברי החיד"א שמכנהו כך בספרו "שם הגדולים"].
בסוף הקולופון מבקש רבי נתן ש"ישלחו מתנה להרב הגדול מאפטע". כפי העולה מן הדברים, ביקש רבי נתן כי יכינו העתקה מכתב-היד שלפנינו וישלחו להאדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל בעל "אוהב ישראל" מאפטא, זקן צדיקי הדור. ידוע כי רבי נתן עמד עם ה"אוהב ישראל" בקשרי ידידות אמיצים ואף ביקר בהיכלו במז'יבוז' מספר פעמים (ראה בימי מוהרנ"ת ח"א, אות ק, על ביקורו האחרון אצל הרב מאפטא בשנת תקפ"ד).
המשמעות של תוכן הקולופון לא התבררה לנו לגמרי שכן הוא קטוע במקצת. מאחר וה"אוהב ישראל" מאפטא נפטר בשנת תקפ"ה ברור שרבי נתן העתיק את כתב היד קודם לשנה זו. מספר שנים קודם לכן, בשנת תקפ"ב, עלה רבי נתן לחון את עפרה של ארץ הקודש ושהה בה זמן קצר בחודשים סיון ותמוז. בדרכו לארץ ישראל עבר במדינות שהיו תחת השלטון העות'מאני דאז: תורכיה, מצרים ולבנון, וכפי שתיאר בהרחבה ביומנו האישי (ימי מוהרנ"ת ח"ב). בקולופון שלפנינו כותב רבי נתן על שימוש במטבע "אריות" - כינוי רווח ל"גרוש" התורכי, שהיה מטבע עובר לסוחר באימפריה העות'מנית של אז, ויש מקום להנחה שכתב-היד נכתב על ידו בהיותו בארץ ישראל, או במסעו לשם. אם הנחה זו נכונה, הרי שניתן לשער כי "חודש אב" המוזכר בקולופון הוא התאריך בו תכנן רבי נתן לעזוב את ארץ ישראל, בדרכו חזרה לאירופה, על מנת להגיע לראש השנה ל"קיבוץ" המתפללים באומן.
כתב-היד מכיל את "ספר החזיונות" - יומנו האישי של רבי חיים ויטאל, בעריכת נכדו רבי משה ויטאל - הכולל שני חלקים: הראשון פותח "מה שעלה בימיו [של מהרח"ו] עם האריז"ל וזולתו" (דף א, א), והשני "ועתה אתחיל לכתוב החלומות שחלמתי" (דף כ, א). עריכתו של רבי משה ויטאל שונה מהנוסח המקורי שהגיע אלינו בעצם כתב-ידו של רח"ו (ראה על כך: י' אביב"י, קבלת האר"י, כרך ב', סעיף צג, עמ' 714).
בסוף כתב-היד לאחר הקולופון כרוכים ששה דפים נוספים, עם העתקה נוספת מחלק ב' של החיבור. כפי הנראה, נעשתה העתקה זו על ידי אחד מתלמידיו של רבי נתן, וניתן לשער כי זו ההעתקה שנעשתה עבור ה"אוהב ישראל" מאפטא.
החוקר אברהם כהנא פרסם קטעים נבחרים מכתב-יד זה ב"ספרות ההסטוריא הישראלית" (ורשה, תרפ"ג, ספר שני, עמ' 237 ואילך), אך לא זיהה מי כותבו, כנראה בשל הקולופון הקרוע בחלקו. זיהוי כתב-היד ככתיבת ידו של רבי נתן הוא תגלית שנחשפת כעת לראשונה.
רבי נתן שטרנהארץ מנמירוב - מוהרנ"ת מברסלב (תק"מ-תר"ה 1780-1844), תלמידו המובהק ומפיץ תורתו של האדמו"ר רבי נחמן מברסלב, ומנהיגה של חסידות ברסלב לאחר פטירת רבו. גילם בחייו דמות מובהקת של "תלמיד", ובדומה לרבינו חיים ויטאל שהיה מפיץ ומגלה תורת רבו האר"י, כך גם רבי נתן היה מגלה ומפיץ תורת רבו לכל העולם. ערך והדפיס את חיבורי רבו (בהם: ליקוטי מוהר"ן, ספר המידות, סיפורי מעשיות, ועוד). מסופר כי רבי נחמן אמר כי לולא רבי נתן לא היה נשאר אפילו דף אחד מספריו. חיבוריו הם פיתוח וביאור לתורת רבו מוהר"ן. יצירתו העיקרית היא ספרו "ליקוטי הלכות" ובו דברי חסידות ועבודת השם על סדר כל חלקי השולחן ערוך, בדרכי רבו מוהר"ן. רבי נתן נודע מנעוריו כלמדן מופלג, עובד ה' במסירות נפש ובהתעוררות גדולה. תפילותיו וקדושתו נודעו בישראל. תולדותיו נכתבו בהרחבה בספר "חיי מוהרנ"ת" ובספר "באש ובמים - תולדות מוהרנ"ת", ירושלים, תשנ"ו.
מח דף (96 עמודים) בכתיבת יד קדשו של רבי נתן (כ-22 שורות בעמוד) + ו דף מכותב אחר. 18 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי רב, נזקי רטיבות ופטריה, פגעי עש. דף מח עם הקולופון קרוע בשוליו, וחסר בגוף הטקסט. תפור בתפירה גסה. ללא כריכה.
מקור: עזבון החוקר אברהם כהנא (1874-1946).
מצורף אישור מומחה על זיהוי כתב היד ככתב-יד קדשו של מוהרנ"ת, עם פרטים נוספים והרחבה על חשיבות כתב-היד ועל דמותו של מהרח"ו בעיני רבי נתן ובתורת ברסלב.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי "נחמן הלוי חזן" מטולטשין. [טולצ'ין או אומן?, ללא תאריך].
נשלח לידידו רבי יחזקאל העשיל מזאשקעוו (Zaschkow, פלך קיוב). כפי שעולה מן המכתב, הוא צורף למכתבים נוספים שנשלחו לחותנו של ר' יחזקאל העשיל. רבי נחמן כותב לו כי בכוונה לא סגר את המכתבים המצורפים, כדי שבינתיים יוכל אף הוא לקרוא בהם לפני שיעביר אותם לחותנו, ויהיה בכך חיזוק לנפשו: "...מוסגר פה מכתב לחותנו, בצירוף מכתב ממחו'[תנו] ר"י מטשעהרין, וידידי לא סגרתי אותם כראוי, מטעם אשר כבודו יקרא בו, אולי יחיה את נפשו בזה העיקר שיקרא בו, ולפעמים מזכירין א"ע באיזה דיבור טוב, איז ג"כ זייעיר מחי'[ה] [=זה גם כן מאד מחיה], כי כל דברינו אשר השי"ת עוזר אותנו לדבר לפרקים דברים טובים כולם נוסעים למקור חיותנו שיש להם כח להחיות נפש כל חי תמיד... ואח"כ בקשתי לסגרו כראוי ולשלחו לחותנו בטח". בסיום המכתב ברכות לימי הפורים וחג הפסח הקרבים: "יערב לו שמחת פורים יחד עם כל ב"ב שיחיו... ומברכו בברכת ימי פורים הבא עלינו לטובה, ובברכת יו"ט פסח כשר, התלוי במצוות פורים, והכל בששון ושמחה...".
רבי נחמן מטולטשין (נפטר תרמ"ד), יורשו וממלא מקומו של רבי נתן מברסלב (מוהרנ"ת) בהנהגת חסידי ברסלב. שימש את רבי נתן במשך שנים רבות, נאמן ביתו ושליחו הנאמן לשליחויות שונות. נסע בשליחותו של רבי נתן לעסוק בהדפסת הספר "ליקוטי הלכות". לפני פטירתו של רבי נתן בשנת תר"ה (1844) הועיד מוהרנ"ת את רבי נחמן מטולטשין להנהיג את קהל אנשי שלומם, ואמר עליו: "איך גרייט וא אלדינג מיט דער פען, דער נאך וועט נחמן טאלטשינר אויך קענען פירען עס רעדיל" [="אני מכין את הכל עם העט, ואח"כ יהי יכולת גם לר' נחמן מטאלטשין להנהיג הגלגל" - "הגלגל" הוא כינוי ידוע של רבי נתן לציבור אנ"ש ההולכים בדרכו של רבי נחמן מברסלב] ("שיחות וסיפורים", ירושלים תרצ"ג, עמ' ס'). רבו מוהרנ"ת אף מסר לו את "מגילת הסתרים" שקיבל מרבו רבי נחמן מברסלב.
במשך השנים עבר רבי נחמן לגור בעיר אומן, והיה אחראי לכל הפעילות בקלויז הברסלבי שבעיר. רבי נחמן מטולטשין ורעו רבי נפתלי מאומן היו ממובילי הקו הברסלבאי להמשיך להתקשר ל"צדיק האמיתי" רבי נחמן מברסלב שעלה לגנזי מרומים, ולא ללכת לאדמו"רים חדשים שהיו חיים בדורם. שם משפחתו של רבי נחמן נקרא "חזן" על שם כהונתו כשליח ציבור בתפילות מוסף בראש-השנה ב"קיבוץ" על קברו של רבי נחמן באומן. תפילתו הביאה רבים להתעוררות עצומה. לפי המסופר, אפילו כמה מהמתנגדים לחסידי ברסלב באו לשמוע את תפילתו הנלבבת והתעוררו ע"י כך לתשובה שלימה.
מעט מתורתו ומכתביו נדפסו בספר "עלים לתרופה" יחד עם מכתבי רבו המוהרנ"ת, אך עיקר תורתו נמסרה מפה לאוזן, ע"י גדולי חסידי ברסלב. מובאות רבות בשמו בספרי בנו הנודע רבי אברהם חזן בעל "כוכבי אור", מנהיגה של חסידות ברסלב בארץ ישראל (ראה אודותיו בפריט הבא). חתנו הוא רבי משה יהושע בזשיליאנסקי, הנודע בכינויו "ר' אלתר טפליקר", מראשי חסידות ברסלב, מחבר הספרים "משיבת נפש" ו"השתפכות הנפש".
דף כפול. 17.5 ס"מ. 21 שורות בכתב-יד. מצב בינוני. כתמים וקרעים (משוקמים במילוי נייר). סימני קיפול מכתב. בדף האחורי רישום כתובת המקבל: "להנגיד ר' העשיל הירשענאוו נ"י, בזאשקעוו". "ש"ט קפ' 10" [שכר טרחה 10 קופיקות].
נשלח לידידו רבי יחזקאל העשיל מזאשקעוו (Zaschkow, פלך קיוב). כפי שעולה מן המכתב, הוא צורף למכתבים נוספים שנשלחו לחותנו של ר' יחזקאל העשיל. רבי נחמן כותב לו כי בכוונה לא סגר את המכתבים המצורפים, כדי שבינתיים יוכל אף הוא לקרוא בהם לפני שיעביר אותם לחותנו, ויהיה בכך חיזוק לנפשו: "...מוסגר פה מכתב לחותנו, בצירוף מכתב ממחו'[תנו] ר"י מטשעהרין, וידידי לא סגרתי אותם כראוי, מטעם אשר כבודו יקרא בו, אולי יחיה את נפשו בזה העיקר שיקרא בו, ולפעמים מזכירין א"ע באיזה דיבור טוב, איז ג"כ זייעיר מחי'[ה] [=זה גם כן מאד מחיה], כי כל דברינו אשר השי"ת עוזר אותנו לדבר לפרקים דברים טובים כולם נוסעים למקור חיותנו שיש להם כח להחיות נפש כל חי תמיד... ואח"כ בקשתי לסגרו כראוי ולשלחו לחותנו בטח". בסיום המכתב ברכות לימי הפורים וחג הפסח הקרבים: "יערב לו שמחת פורים יחד עם כל ב"ב שיחיו... ומברכו בברכת ימי פורים הבא עלינו לטובה, ובברכת יו"ט פסח כשר, התלוי במצוות פורים, והכל בששון ושמחה...".
רבי נחמן מטולטשין (נפטר תרמ"ד), יורשו וממלא מקומו של רבי נתן מברסלב (מוהרנ"ת) בהנהגת חסידי ברסלב. שימש את רבי נתן במשך שנים רבות, נאמן ביתו ושליחו הנאמן לשליחויות שונות. נסע בשליחותו של רבי נתן לעסוק בהדפסת הספר "ליקוטי הלכות". לפני פטירתו של רבי נתן בשנת תר"ה (1844) הועיד מוהרנ"ת את רבי נחמן מטולטשין להנהיג את קהל אנשי שלומם, ואמר עליו: "איך גרייט וא אלדינג מיט דער פען, דער נאך וועט נחמן טאלטשינר אויך קענען פירען עס רעדיל" [="אני מכין את הכל עם העט, ואח"כ יהי יכולת גם לר' נחמן מטאלטשין להנהיג הגלגל" - "הגלגל" הוא כינוי ידוע של רבי נתן לציבור אנ"ש ההולכים בדרכו של רבי נחמן מברסלב] ("שיחות וסיפורים", ירושלים תרצ"ג, עמ' ס'). רבו מוהרנ"ת אף מסר לו את "מגילת הסתרים" שקיבל מרבו רבי נחמן מברסלב.
במשך השנים עבר רבי נחמן לגור בעיר אומן, והיה אחראי לכל הפעילות בקלויז הברסלבי שבעיר. רבי נחמן מטולטשין ורעו רבי נפתלי מאומן היו ממובילי הקו הברסלבאי להמשיך להתקשר ל"צדיק האמיתי" רבי נחמן מברסלב שעלה לגנזי מרומים, ולא ללכת לאדמו"רים חדשים שהיו חיים בדורם. שם משפחתו של רבי נחמן נקרא "חזן" על שם כהונתו כשליח ציבור בתפילות מוסף בראש-השנה ב"קיבוץ" על קברו של רבי נחמן באומן. תפילתו הביאה רבים להתעוררות עצומה. לפי המסופר, אפילו כמה מהמתנגדים לחסידי ברסלב באו לשמוע את תפילתו הנלבבת והתעוררו ע"י כך לתשובה שלימה.
מעט מתורתו ומכתביו נדפסו בספר "עלים לתרופה" יחד עם מכתבי רבו המוהרנ"ת, אך עיקר תורתו נמסרה מפה לאוזן, ע"י גדולי חסידי ברסלב. מובאות רבות בשמו בספרי בנו הנודע רבי אברהם חזן בעל "כוכבי אור", מנהיגה של חסידות ברסלב בארץ ישראל (ראה אודותיו בפריט הבא). חתנו הוא רבי משה יהושע בזשיליאנסקי, הנודע בכינויו "ר' אלתר טפליקר", מראשי חסידות ברסלב, מחבר הספרים "משיבת נפש" ו"השתפכות הנפש".
דף כפול. 17.5 ס"מ. 21 שורות בכתב-יד. מצב בינוני. כתמים וקרעים (משוקמים במילוי נייר). סימני קיפול מכתב. בדף האחורי רישום כתובת המקבל: "להנגיד ר' העשיל הירשענאוו נ"י, בזאשקעוו". "ש"ט קפ' 10" [שכר טרחה 10 קופיקות].
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
דף בכתב ידו של רבי אברהם חזן, בנו של רבי נחמן מטולטשין, שהיה מגדולי תלמידי רבי נתן מברסלב [מוהרנ"ת].
נושא הדברים הוא ענין הכאת הבנים במשנתו של רבי נחמן מברסלב, והוא מביא על כך שמועה ששמע מאביו, ששמע מרבי נתן בשם רבינו [רבי נחמן]: "שמעתי מאבי ששמע ממורנ"ת, שמאד הקפיד רבינו ז"ל על הכאת הבנים [כי יש בזה סכנה], ובלשון תמי'[ה] אמר פ"א רבינו למורנ"ת: א קינד שלאגט מען..." [=לילד מרביצים?!]. בהמשך הדברים הוא מביא מקור לדברי רבי נחמן, מדברי הגמרא שאמרה שאין להכות את הילד רק ברצועת הנעל, שאין בה סכנה.
רבי אברהם הלוי חזן (תר"ט-כסלו תרע"ח 1849-1917), מגדולי המנהיגים של חסידות ברסלב בחו"ל ובירושלים, ומחבר ספרים רבים בתורת ברסלב. בנו של רבי נחמן מטולטשין, שהיה גדול תלמידיו של רבי נתן מברסלב. בשנת תרנ"ד עלה לירושלים, אך נסע מדי תקופה לאומן שבאוקראינה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נסע לאומן, ונפטר ונקבר שם. מספריו: "כוכבי אור" (ירושלים, תרנ"ו), "ביאור הליקוטים" (ירושלים, תרס"ח), "סיפורים נפלאים", "ימי התלאות", ועוד. רבי אברהם היה מ"מעתיקי השמועה" של תורת ברסלב. ספריו הנם מהמקורות החשובים ל"תורה שבעל-פה" של תורת ברסלב, ובכתביו הוא מביא רבות את דברי אביו. "מגילת הסתרים" הנודעת של רבי נחמן מברסלב אותה קיבל מאביו רבי נחמן מטולטשין, עברה אף היא דרכו, והוא אשר מסרה לתלמידו רבי אייזיק מאומן.
תלמידיו בירושלים, הוציאו מתורתו ספרים נוספים, המפורסם ביניהם הוא הספר "אבני"ה ברזל" (ירושלים, תרצ"ה) הנקרא בשם זה, שהוא נוטריקון שמו של מורם ורבם: אבני"ה [=אברהם בן נחמן ישראל הלוי]. נודע כאיש קדוש בעל "רוח הקודש". בשנת תרע"ה כבר צפה את העתיד בדורנו, על התפשטותה והתחדשותה של תורת ברסלב ש"תבער" בקרב ציבור רחב עד ביאת הגואל. ראה עוד אודותיו: אנציקלופדיה לחסידות, א', עמ' כג-כד.
דף 20.5 ס"מ. מצב בינוני. קרעים בקפלי הנייר (משוקמים במילוי נייר).
נושא הדברים הוא ענין הכאת הבנים במשנתו של רבי נחמן מברסלב, והוא מביא על כך שמועה ששמע מאביו, ששמע מרבי נתן בשם רבינו [רבי נחמן]: "שמעתי מאבי ששמע ממורנ"ת, שמאד הקפיד רבינו ז"ל על הכאת הבנים [כי יש בזה סכנה], ובלשון תמי'[ה] אמר פ"א רבינו למורנ"ת: א קינד שלאגט מען..." [=לילד מרביצים?!]. בהמשך הדברים הוא מביא מקור לדברי רבי נחמן, מדברי הגמרא שאמרה שאין להכות את הילד רק ברצועת הנעל, שאין בה סכנה.
רבי אברהם הלוי חזן (תר"ט-כסלו תרע"ח 1849-1917), מגדולי המנהיגים של חסידות ברסלב בחו"ל ובירושלים, ומחבר ספרים רבים בתורת ברסלב. בנו של רבי נחמן מטולטשין, שהיה גדול תלמידיו של רבי נתן מברסלב. בשנת תרנ"ד עלה לירושלים, אך נסע מדי תקופה לאומן שבאוקראינה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נסע לאומן, ונפטר ונקבר שם. מספריו: "כוכבי אור" (ירושלים, תרנ"ו), "ביאור הליקוטים" (ירושלים, תרס"ח), "סיפורים נפלאים", "ימי התלאות", ועוד. רבי אברהם היה מ"מעתיקי השמועה" של תורת ברסלב. ספריו הנם מהמקורות החשובים ל"תורה שבעל-פה" של תורת ברסלב, ובכתביו הוא מביא רבות את דברי אביו. "מגילת הסתרים" הנודעת של רבי נחמן מברסלב אותה קיבל מאביו רבי נחמן מטולטשין, עברה אף היא דרכו, והוא אשר מסרה לתלמידו רבי אייזיק מאומן.
תלמידיו בירושלים, הוציאו מתורתו ספרים נוספים, המפורסם ביניהם הוא הספר "אבני"ה ברזל" (ירושלים, תרצ"ה) הנקרא בשם זה, שהוא נוטריקון שמו של מורם ורבם: אבני"ה [=אברהם בן נחמן ישראל הלוי]. נודע כאיש קדוש בעל "רוח הקודש". בשנת תרע"ה כבר צפה את העתיד בדורנו, על התפשטותה והתחדשותה של תורת ברסלב ש"תבער" בקרב ציבור רחב עד ביאת הגואל. ראה עוד אודותיו: אנציקלופדיה לחסידות, א', עמ' כג-כד.
דף 20.5 ס"מ. מצב בינוני. קרעים בקפלי הנייר (משוקמים במילוי נייר).
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
דף בכתב-יד, קטע מסיפור "מעשה מהלחם" מאת רבי נחמן מברסלב, בכתיבת ידו של רבי יצחק אייזיק גולדשטיין.
העתקה ישנה (סוף המאה ה-19 בקירוב) של סיפור בעל רמזים עמוקים וסודיים, אותו סיפר רבי נחמן לתלמידיו. סיפור זה לא נדפס בספר "סיפורי מעשיות". לפי המסופר, רבי נחמן הזהיר את תלמידיו בכל תוקף שלא לגלות אותו לאיש, והשביע אותם "שכל השומעים ערבים זה לזה שלא לספרה לזר". במשך שנים רבות היה הסיפור אחד מן הסודות השמורים ביותר בחסידות ברסלב, והוא עבר רק מפה לאוזן, והותר לסיפור בסוד רק למתי מעט מחסידי ברסלב. בין המוטיבים בסיפור מופיעים חלומות של "איש רך בשנים" שאליו מגיע "זקנו" בחלום (כפי הנראה, מדובר באלגוריה על רבי נחמן עצמו וזקנו הבעש"ט), לחם שהופך לאותיות, טבילה בנהר די-נור, ועוד. הסיפור עוסק בענייני קבלת התורה וקדושת האכילה ורומז לענייני קבלה עמוקים ונסתרים. עד לאחרונה נשמר הסיפור במספר כתבי יד, ורק קטעים או רמזים ממנו החלו להופיע בדפוס, עד שנדפס במלואו בשנים האחרונות בכמה ספרים (ראה על כך: צבי מרק, 'מעשה מהלחם': מגנזי הצנזורה הברסלבית, תרביץ, כרך עב, חוברת ג - תשס"ג, עמ' 415-451; וראה גם חומר מצורף).
הכותב, רבי יצחק אייזיק גולדשטיין מבוקרשט, מחשובי חסידי ברסלב במחצית השניה של המאה ה-19. בספר 'נתיב צדיק', מאת הרב החסיד רבי נתן ב"ר יהודה (תלמיד מוהרנ"ת), מוזכר רבי יצחק אייזיק מספר פעמים ומופיעים בו מכתבים שנשלחו אליו מטבריה בשנות התר"מ. בשנת תרמ"ט כתב חיבור אודות רבי נחמן מברסלב ותלמידיו, בתגובה למאמרים משכיליים שהתפרסמו בכתבי העת "האסיף" ו"העברי". חיבור זה נותר בכתב-יד (כת"י ספריית הקונגרס בוושינגטון, מס' 83; העתקה בכתיבת ידו של ר' סנדר טרוביץ מצפת).
דף בכתב-יד, כתוב משני צדיו (הסיפור אינו מופיע במלואו). 16 ס"מ. מצב בינוני. קרוע בשוליים, עם פגיעה בטקסט, משוקם באופן מקצועי.
מצורף אישור מומחה.
העתקה ישנה (סוף המאה ה-19 בקירוב) של סיפור בעל רמזים עמוקים וסודיים, אותו סיפר רבי נחמן לתלמידיו. סיפור זה לא נדפס בספר "סיפורי מעשיות". לפי המסופר, רבי נחמן הזהיר את תלמידיו בכל תוקף שלא לגלות אותו לאיש, והשביע אותם "שכל השומעים ערבים זה לזה שלא לספרה לזר". במשך שנים רבות היה הסיפור אחד מן הסודות השמורים ביותר בחסידות ברסלב, והוא עבר רק מפה לאוזן, והותר לסיפור בסוד רק למתי מעט מחסידי ברסלב. בין המוטיבים בסיפור מופיעים חלומות של "איש רך בשנים" שאליו מגיע "זקנו" בחלום (כפי הנראה, מדובר באלגוריה על רבי נחמן עצמו וזקנו הבעש"ט), לחם שהופך לאותיות, טבילה בנהר די-נור, ועוד. הסיפור עוסק בענייני קבלת התורה וקדושת האכילה ורומז לענייני קבלה עמוקים ונסתרים. עד לאחרונה נשמר הסיפור במספר כתבי יד, ורק קטעים או רמזים ממנו החלו להופיע בדפוס, עד שנדפס במלואו בשנים האחרונות בכמה ספרים (ראה על כך: צבי מרק, 'מעשה מהלחם': מגנזי הצנזורה הברסלבית, תרביץ, כרך עב, חוברת ג - תשס"ג, עמ' 415-451; וראה גם חומר מצורף).
הכותב, רבי יצחק אייזיק גולדשטיין מבוקרשט, מחשובי חסידי ברסלב במחצית השניה של המאה ה-19. בספר 'נתיב צדיק', מאת הרב החסיד רבי נתן ב"ר יהודה (תלמיד מוהרנ"ת), מוזכר רבי יצחק אייזיק מספר פעמים ומופיעים בו מכתבים שנשלחו אליו מטבריה בשנות התר"מ. בשנת תרמ"ט כתב חיבור אודות רבי נחמן מברסלב ותלמידיו, בתגובה למאמרים משכיליים שהתפרסמו בכתבי העת "האסיף" ו"העברי". חיבור זה נותר בכתב-יד (כת"י ספריית הקונגרס בוושינגטון, מס' 83; העתקה בכתיבת ידו של ר' סנדר טרוביץ מצפת).
דף בכתב-יד, כתוב משני צדיו (הסיפור אינו מופיע במלואו). 16 ס"מ. מצב בינוני. קרוע בשוליים, עם פגיעה בטקסט, משוקם באופן מקצועי.
מצורף אישור מומחה.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $5,000
לא נמכר
ספר סיפורי מעשיות, לרבי נחמן מברסלב, "מה שזכינו לשמוע מפי רבינו הקדוש אור הגנוז הר"נ זצוק"ל". [למברג, תר"י בערך]. יידיש. מהדורה נדירה ומוקדמת.
כרוך עם ארבעה ספרי דרוש ומוסר בשפת היידיש (ראה פירוט להלן).
ספר סיפורי מעשיות נדפס לראשונה על-ידי רבי נתן מברסלב בשנת תקע"ה באוסטראה או מוהילוב. במהדורה זו מופיעים הסיפורים בשתי שפות: למעלה בלשון הקודש ולמטה ביידיש, וזאת על-פי צוואתו המפורשת של רבי נחמן מברסלב, כפי שכתב רבי נתן בהקדמה לספר: "אשר פעם אחד גלה דעתו שרוצה להדפיס ספורי מעשיות, ואמר בזה הלשון לפני כמה אנשים: בדעתי להדפיס ספר מעשיות ויהיה למעלה כתוב בלשון הקודש ולמטה בלשון לעז" [רבי נחמן סיפר את המעשיות במקור ביידיש, ורבי נתן הוא שתרגם אותן ללשון הקודש]. המהדורה השניה הידועה לנו, הוכנה כנראה לדפוס ע"י רבי נתן (שהוסיף לה הקדמה שניה), אך נדפסה לאחר פטירתו (בשנת תר"ה), תחת הכותר "סיפ"ם" [=סיפורי מעשיות], ע"י אחד מתלמידיו, בלמברג תר"י בערך. גם מהדורה זו היא דו לשונית. המהדורה שלפנינו היא המהדורה החד-לשונית הראשונה, ביידיש בלבד. במרוצת השנים נדפסו מהדורות חד-לשוניות נוספות, ביידיש ובעברית.
המהדורה שלפנינו לא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה, ואף לא נרשמה ע"י גרשום שלום בביבליוגרפיה לספרי ברסלב "אלה שמות" (ירושלים תרפ"ח). בשער הספר לא מופיעים מקום ושנת הדפוס. כפי הנראה, נדפס בלמברג, אך תאריך ההדפסה אינו ברור לגמרי. פרידברג (בית עקד ספרים, ג, מס' 552) משער שנדפס בסביבות שנת תק"פ, כלומר בחיי הכותב והמו"ל רבי נתן מברסלב (מוהרנ"ת; נפטר בשנת תר"ה). אם השערת פרידברג נכונה, הרי שלפנינו מהדורה שניה של הספר. עם זאת, מסתבר יותר לתארך מהדורה זו לסביבות שנת תר"י, וכנראה שנדפסה בסמוך למהדורה השניה הידועה ("סיפ"ם"), המתוארכת אף היא לתר"י בערך. יש לציין כי מסגרת השער ואותיות הדפוס מתאימים לספרים שנדפסו בלמברג בין השנים ת"ר-תר"י. לפנינו, אם כן, המהדורה השניה או השלישית של ספר סיפורי מעשיות, והמהדורה החד-לשונית (ביידיש) הראשונה (על המהדורה שלפנינו ראה: מ' פייקאז', חסידות ברסלב: פרקים בחיי מחוללה, בכתביה ובספיחיה, ירושלים תשנ"ו, עמ' 186-185).
עותק נדיר. ככל הידוע לנו נמצא עותק אחד בספריה הלאומית, אך הוא חסר שני דפים (יא-יב). עותק נוסף נמצא כנראה גם בספריית שוקן. לא ידוע לנו על עותקים נוספים.
במהדורה שלפנינו מספר שינויים והשמטות מהמהדורה הראשונה, להלן העיקריים שבהם: מעשה בבעל תפלה לא נדפס; ה"מעשה בבן מלך ושפחה שנתחלפו" נדפס עד חציו בלבד, וסיומו נמסר בקיצור נמרץ, בתוספת ההערה מהמו"ל כי רבי נחמן הפליג כאן בדברי קבלה ואיש מן השומעים לא הצליח לרדת לעומק דעתו; ה"מעשה מהז' בעטלירס" וכן מחציתו הראשונה של "מעשה מבן מלך ושפחה שנתחלפו" וכן נוסח ההקדמה שבשער נדפסו בהשמטות ובשינויים לשוניים קלים.
חידוש נוסף במהדורה זו הן הכותרות המופיעות בראשי העמודים, עם שמות הסיפורים ["מעשה מאבידת בת מלך", "מעשה ממלך וקיסר", וכן הלאה]. כותרות אלה לא מופיעות במהדורה הראשונה שהדפיס רבי נתן, ומופיעות לראשונה במהדורה שלפנינו ובמהדורת סיפ"ם הנ"ל (בנוסח זהה). יש לציין כי שמות המעשיות כפי שהם לפנינו שונים מהשמות המוכרים במהדורות מאוחרות יותר. לדוגמה: במקום "מעשה מזבוב ועכביש", מופיע לפנינו "מעשה במלך שכבש כמה מלחמות"; במקום "מעשה מחיגר", מופיע לפנינו "מעשה מחכם"; במקום "מעשה ממלך שגזר שמד", לפנינו "מעשה נסים", ועוד.
הבדל מעניין מופיע בפסקה החותמת את הספר. במהדורה הראשונה, וכן בכל המהדורות הבאות אחריה, נדפס בסוף הסיפור האחרון, המשפט הבא: "...מי יוכל לשער אפס קצה אחד מאלפי אלפים... רמזי פלאי פלאות מסודות נוראות ונשגבות של המעשה הנוראה הזאת [של הז' בעטלירס] אשר היא מלאה סודי סודות...", אך במהדורה שלפנינו שונה הנוסח ללשון רבים: "...סודות נוראות ונשגבות... של המעשים הנוראים האלו [כלומר, כל המעשיות שבספר] אשר הם מלאים סודי סודות... ".
על חשיבות הדפסת סיפורי המעשיות בשפת היידיש, ועל כך שיש בכוח דבר זה לשמש כסגולה לפקידת עקרות, מובא מפי רבי נחמן מברסלב עצמו: "שרצונו היה שיודפסו הסיפורי מעשיות גם בלשון טייטש שאנו מדברים בו, ואמר אז שיכול להיות בנקל שאשה שהיא עקרה תקרא בהם איזה מעשה ועל ידי זה תפקד לטובה ותזכה לבנים" (חיי מוהר"ן, כה).
רבי נחמן מברסלב הפליג בשגב עמקותם וקדושתם של סיפוריו, ואמר: "שכל דבור ודבור של אלו המעשיות יש בו כונה עצומה... ואמר שאלו המעשיות הם חידושים נפלאים ונוראים מאד מאד, ויש בהם דרכים ונסתרות ועמקות מופלג מאד, וראויים לדרשם ברבים לעמוד בבית הכנסת ולספר מעשה מאלו המעשיות" (מתוך הקדמת רבי נתן לסיפורי מעשיות). הספורים התקדשו בפיהם של חסידי ברסלב ולאחר התפלה בשבת בבוקר קוראים מהם קטעים בצבור, במשך הדורות התפרשו הספורים בשבעים פנים ובדרכים שונות על פי תורת הסוד וספרות ענפה התפתחה אצל גדולי חסידי ברסלב סביב סיפורי המעשיות.
יח, כא-כב, כא-מב, מה-מח דף (שלם. ספירת דפים משובשת). 24.5 ס"מ. שוליים רחבים. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי.
כרוך עם ארבעה ספרים ביידיש:
· ספר נחלת צבי, ליקוט ותרגום מאמרי מוסר מספר הזהר לשפת היידיש, על-פי סדר הפרשיות, מאת רבי צבי הירש חוטש מקראקא. מהדורה לא מזוהה. יב, [130] דף. ללא דף השער.
· ספר קב הישר, מוסר על-פי תורת הקבלה, מאת רבי צבי הירש קוידאנובר, מתורגם ליידיש. יאס, תרי"ח [1858]. נח, ס-עט דף (חסר דף נט).
· ספר קהל חסידים, סיפורי צדיקים, מאת רבי אהרן וואלדן, מתורגם ליידיש. מהדורה לא מזוהה. [3], נט דף. חסר הדף האחרון.
· ספר קול יעקב, על חמשה מגילות, מאת רבי יעקב קראנץ - המגיד מדובנא, מתורגם ליידיש. למברג, [תרל"ג] 1873. [26] דף. חסרים 16 הדפים האחרונים.
חמשה ספרים כרוכים יחד. 24 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. כריכה פגומה.
כרוך עם ארבעה ספרי דרוש ומוסר בשפת היידיש (ראה פירוט להלן).
ספר סיפורי מעשיות נדפס לראשונה על-ידי רבי נתן מברסלב בשנת תקע"ה באוסטראה או מוהילוב. במהדורה זו מופיעים הסיפורים בשתי שפות: למעלה בלשון הקודש ולמטה ביידיש, וזאת על-פי צוואתו המפורשת של רבי נחמן מברסלב, כפי שכתב רבי נתן בהקדמה לספר: "אשר פעם אחד גלה דעתו שרוצה להדפיס ספורי מעשיות, ואמר בזה הלשון לפני כמה אנשים: בדעתי להדפיס ספר מעשיות ויהיה למעלה כתוב בלשון הקודש ולמטה בלשון לעז" [רבי נחמן סיפר את המעשיות במקור ביידיש, ורבי נתן הוא שתרגם אותן ללשון הקודש]. המהדורה השניה הידועה לנו, הוכנה כנראה לדפוס ע"י רבי נתן (שהוסיף לה הקדמה שניה), אך נדפסה לאחר פטירתו (בשנת תר"ה), תחת הכותר "סיפ"ם" [=סיפורי מעשיות], ע"י אחד מתלמידיו, בלמברג תר"י בערך. גם מהדורה זו היא דו לשונית. המהדורה שלפנינו היא המהדורה החד-לשונית הראשונה, ביידיש בלבד. במרוצת השנים נדפסו מהדורות חד-לשוניות נוספות, ביידיש ובעברית.
המהדורה שלפנינו לא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה, ואף לא נרשמה ע"י גרשום שלום בביבליוגרפיה לספרי ברסלב "אלה שמות" (ירושלים תרפ"ח). בשער הספר לא מופיעים מקום ושנת הדפוס. כפי הנראה, נדפס בלמברג, אך תאריך ההדפסה אינו ברור לגמרי. פרידברג (בית עקד ספרים, ג, מס' 552) משער שנדפס בסביבות שנת תק"פ, כלומר בחיי הכותב והמו"ל רבי נתן מברסלב (מוהרנ"ת; נפטר בשנת תר"ה). אם השערת פרידברג נכונה, הרי שלפנינו מהדורה שניה של הספר. עם זאת, מסתבר יותר לתארך מהדורה זו לסביבות שנת תר"י, וכנראה שנדפסה בסמוך למהדורה השניה הידועה ("סיפ"ם"), המתוארכת אף היא לתר"י בערך. יש לציין כי מסגרת השער ואותיות הדפוס מתאימים לספרים שנדפסו בלמברג בין השנים ת"ר-תר"י. לפנינו, אם כן, המהדורה השניה או השלישית של ספר סיפורי מעשיות, והמהדורה החד-לשונית (ביידיש) הראשונה (על המהדורה שלפנינו ראה: מ' פייקאז', חסידות ברסלב: פרקים בחיי מחוללה, בכתביה ובספיחיה, ירושלים תשנ"ו, עמ' 186-185).
עותק נדיר. ככל הידוע לנו נמצא עותק אחד בספריה הלאומית, אך הוא חסר שני דפים (יא-יב). עותק נוסף נמצא כנראה גם בספריית שוקן. לא ידוע לנו על עותקים נוספים.
במהדורה שלפנינו מספר שינויים והשמטות מהמהדורה הראשונה, להלן העיקריים שבהם: מעשה בבעל תפלה לא נדפס; ה"מעשה בבן מלך ושפחה שנתחלפו" נדפס עד חציו בלבד, וסיומו נמסר בקיצור נמרץ, בתוספת ההערה מהמו"ל כי רבי נחמן הפליג כאן בדברי קבלה ואיש מן השומעים לא הצליח לרדת לעומק דעתו; ה"מעשה מהז' בעטלירס" וכן מחציתו הראשונה של "מעשה מבן מלך ושפחה שנתחלפו" וכן נוסח ההקדמה שבשער נדפסו בהשמטות ובשינויים לשוניים קלים.
חידוש נוסף במהדורה זו הן הכותרות המופיעות בראשי העמודים, עם שמות הסיפורים ["מעשה מאבידת בת מלך", "מעשה ממלך וקיסר", וכן הלאה]. כותרות אלה לא מופיעות במהדורה הראשונה שהדפיס רבי נתן, ומופיעות לראשונה במהדורה שלפנינו ובמהדורת סיפ"ם הנ"ל (בנוסח זהה). יש לציין כי שמות המעשיות כפי שהם לפנינו שונים מהשמות המוכרים במהדורות מאוחרות יותר. לדוגמה: במקום "מעשה מזבוב ועכביש", מופיע לפנינו "מעשה במלך שכבש כמה מלחמות"; במקום "מעשה מחיגר", מופיע לפנינו "מעשה מחכם"; במקום "מעשה ממלך שגזר שמד", לפנינו "מעשה נסים", ועוד.
הבדל מעניין מופיע בפסקה החותמת את הספר. במהדורה הראשונה, וכן בכל המהדורות הבאות אחריה, נדפס בסוף הסיפור האחרון, המשפט הבא: "...מי יוכל לשער אפס קצה אחד מאלפי אלפים... רמזי פלאי פלאות מסודות נוראות ונשגבות של המעשה הנוראה הזאת [של הז' בעטלירס] אשר היא מלאה סודי סודות...", אך במהדורה שלפנינו שונה הנוסח ללשון רבים: "...סודות נוראות ונשגבות... של המעשים הנוראים האלו [כלומר, כל המעשיות שבספר] אשר הם מלאים סודי סודות... ".
על חשיבות הדפסת סיפורי המעשיות בשפת היידיש, ועל כך שיש בכוח דבר זה לשמש כסגולה לפקידת עקרות, מובא מפי רבי נחמן מברסלב עצמו: "שרצונו היה שיודפסו הסיפורי מעשיות גם בלשון טייטש שאנו מדברים בו, ואמר אז שיכול להיות בנקל שאשה שהיא עקרה תקרא בהם איזה מעשה ועל ידי זה תפקד לטובה ותזכה לבנים" (חיי מוהר"ן, כה).
רבי נחמן מברסלב הפליג בשגב עמקותם וקדושתם של סיפוריו, ואמר: "שכל דבור ודבור של אלו המעשיות יש בו כונה עצומה... ואמר שאלו המעשיות הם חידושים נפלאים ונוראים מאד מאד, ויש בהם דרכים ונסתרות ועמקות מופלג מאד, וראויים לדרשם ברבים לעמוד בבית הכנסת ולספר מעשה מאלו המעשיות" (מתוך הקדמת רבי נתן לסיפורי מעשיות). הספורים התקדשו בפיהם של חסידי ברסלב ולאחר התפלה בשבת בבוקר קוראים מהם קטעים בצבור, במשך הדורות התפרשו הספורים בשבעים פנים ובדרכים שונות על פי תורת הסוד וספרות ענפה התפתחה אצל גדולי חסידי ברסלב סביב סיפורי המעשיות.
יח, כא-כב, כא-מב, מה-מח דף (שלם. ספירת דפים משובשת). 24.5 ס"מ. שוליים רחבים. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי.
כרוך עם ארבעה ספרים ביידיש:
· ספר נחלת צבי, ליקוט ותרגום מאמרי מוסר מספר הזהר לשפת היידיש, על-פי סדר הפרשיות, מאת רבי צבי הירש חוטש מקראקא. מהדורה לא מזוהה. יב, [130] דף. ללא דף השער.
· ספר קב הישר, מוסר על-פי תורת הקבלה, מאת רבי צבי הירש קוידאנובר, מתורגם ליידיש. יאס, תרי"ח [1858]. נח, ס-עט דף (חסר דף נט).
· ספר קהל חסידים, סיפורי צדיקים, מאת רבי אהרן וואלדן, מתורגם ליידיש. מהדורה לא מזוהה. [3], נט דף. חסר הדף האחרון.
· ספר קול יעקב, על חמשה מגילות, מאת רבי יעקב קראנץ - המגיד מדובנא, מתורגם ליידיש. למברג, [תרל"ג] 1873. [26] דף. חסרים 16 הדפים האחרונים.
חמשה ספרים כרוכים יחד. 24 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. כריכה פגומה.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $2,500
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה
ספר אוהב ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות, מהאדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. זיטומיר, תרכ"ג 1863. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא. מהדורה ראשונה.
בעותק שלפנינו מופיע דף שער נוסף ("קדם שער") מלבד השער הרגיל. שער זה אינו נמצא ברוב העותקים ולא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.
[4], ג-קיז דף. כולל דף "קדם שער" שנכרך אחרי השער הרגיל. 26 ס"מ. מצב כללי טוב. נייר איכותי. שוליים רחבים. כתמים. קרעים משוקמים בשולי דף השער ודף ההסכמות, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש וקרעים משוקמים בשני הדפים האחרונים. כפי הנראה, מספר דפים הושלמו מעותק אחר. במספר דפים השלמת השוליים במילוי נייר, לצורך התאמה לשאר הדפים. כריכת עור מהודרת, חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 19.
בעותק שלפנינו מופיע דף שער נוסף ("קדם שער") מלבד השער הרגיל. שער זה אינו נמצא ברוב העותקים ולא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.
[4], ג-קיז דף. כולל דף "קדם שער" שנכרך אחרי השער הרגיל. 26 ס"מ. מצב כללי טוב. נייר איכותי. שוליים רחבים. כתמים. קרעים משוקמים בשולי דף השער ודף ההסכמות, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש וקרעים משוקמים בשני הדפים האחרונים. כפי הנראה, מספר דפים הושלמו מעותק אחר. במספר דפים השלמת השוליים במילוי נייר, לצורך התאמה לשאר הדפים. כריכת עור מהודרת, חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 19.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $4,000
כולל עמלת קונה
ספר ליקוטי אמרים - תניא, עם אגרת הקודש, מאת רבי שניאור זלמן מלאדי. שקלוב, [אחרי תקע"ד 1814]. [דפוס ר' עזריאל זעליג בן יעקב].
עותק נאה עם שוליים רחבים וכריכת עור מקורית.
בדף המגן הקדמי והאחורי חתימות וחותמות רבי דובער שפירא מראמען, מכולל חב"ד בירושלים, שהיה משמש הגאון רבי שניאור זלמן מלובלין בעל "תורת חסד". רישומים וחתימות נוספות מבני משפחתו: "שייך להרבני המופלא מו"ה צבי הירש במו"ה יהודא נר"ו...", "ניתן במתנה לבנו ישראל בא"א מו"ה צבי הירש שפירא מראמען", "אברהם בלא"א מו"ה יהודא... זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו". רישומי חשבונות משנת תקפ"ד ורישומים בערבית.
[2], צ [2] דף. (הדפים האחרונים סומנו: פו, עט). 20 ס"מ. שוליים רחבים. חלק מהדפים בצבע ירקרק. מצב טוב. כתמים. במספר דפים קרעים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט. כריכת עור מקורית, פגומה במספר מקומות.
בשנת תקע"ה נסגר בית דפוסו של ר' מרדכי ב"ר שמואל הורוויץ בשקלוב ותחתיו הוקם דפוסו של ר' עזריאל זעליג בן יעקב, שרכש ממנו את החומר הטיפוגרפי. בית דפוסו של ר' עזריאל זעליג פעל בין השנים תקע"ה-תקפ"ד, והמהדורה שלפנינו נדפסה בפרק זמן זה. נוסח השער במהדורה שלפנינו הועתק במלואו ממהדורת שקלוב תקע"ד, כולל פרט השנה. המהדורה כולה נדפסה דף על דף ושורה על שורה על פי מהדורת תקע"ד, חוץ מאגרת הקודש שנדפסה בעימוד שונה. ראה: יערי, הדפוס העברי בשקלאוו, קרית ספר, כב, תש"ה-תש"ו, עמ’ 53; מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, עמ’ 63, ט.
עותק נאה עם שוליים רחבים וכריכת עור מקורית.
בדף המגן הקדמי והאחורי חתימות וחותמות רבי דובער שפירא מראמען, מכולל חב"ד בירושלים, שהיה משמש הגאון רבי שניאור זלמן מלובלין בעל "תורת חסד". רישומים וחתימות נוספות מבני משפחתו: "שייך להרבני המופלא מו"ה צבי הירש במו"ה יהודא נר"ו...", "ניתן במתנה לבנו ישראל בא"א מו"ה צבי הירש שפירא מראמען", "אברהם בלא"א מו"ה יהודא... זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו". רישומי חשבונות משנת תקפ"ד ורישומים בערבית.
[2], צ [2] דף. (הדפים האחרונים סומנו: פו, עט). 20 ס"מ. שוליים רחבים. חלק מהדפים בצבע ירקרק. מצב טוב. כתמים. במספר דפים קרעים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט. כריכת עור מקורית, פגומה במספר מקומות.
בשנת תקע"ה נסגר בית דפוסו של ר' מרדכי ב"ר שמואל הורוויץ בשקלוב ותחתיו הוקם דפוסו של ר' עזריאל זעליג בן יעקב, שרכש ממנו את החומר הטיפוגרפי. בית דפוסו של ר' עזריאל זעליג פעל בין השנים תקע"ה-תקפ"ד, והמהדורה שלפנינו נדפסה בפרק זמן זה. נוסח השער במהדורה שלפנינו הועתק במלואו ממהדורת שקלוב תקע"ד, כולל פרט השנה. המהדורה כולה נדפסה דף על דף ושורה על שורה על פי מהדורת תקע"ד, חוץ מאגרת הקודש שנדפסה בעימוד שונה. ראה: יערי, הדפוס העברי בשקלאוו, קרית ספר, כב, תש"ה-תש"ו, עמ’ 53; מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, עמ’ 63, ט.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $3,500
כולל עמלת קונה
ספר בת עין, מהאדמו"ר רבי אברהם דוב מאווריטש. ירושלים, [תר"ז 1847]. דפוס רבי ישראל ב"ק. מהדורה ראשונה.
מספרי היסוד של תורת החסידות, שיש בו מקדושת ארץ ישראל. נכתב ע"י תלמידיו של המחבר, אך הוגה ביסודיות על ידו לאחר שהאדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל פקד עליו להדפיס את הדברים. הספר נדפס במהדורתו הראשונה דווקא בארץ ישראל ולא בחו"ל, וזאת בעקבות הוראתו של האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, וכפי שנכתב בהקדמת המו"ל. במהדורת זיטומיר תרכ"ט, נוספו בהקדמת המחבר שורות נוספות, בו כותב כי הכניס בספר מקדושת ארץ ישראל: "ושמו קראתיו בת עין מפני שעולה כשמי... עוד טעם מפני שהכנסתי בכתבים קדושת ארץ ישראל אשר עיני ה' אלהיך בה תמיד".
האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל כותב בהסכמתו למהדורת תרכ"ט מבטיח: "הנני... לברך... כל איש ואיש אשר יקח הספר הקדוש ההוא בכסף מלא שיזכו לראות שכר טוב בעמלם".
המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי אברהם דוב מאווריטש (תקכ"ה-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים. מתלמידי רבי נחום מטשרנוביל ובנו רבי מרדכי, ומתלמידי רבי זושא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. כארבעים שנה כיהן כאב"ד העיר אווריטש שעל שמה נודע שמו "הרב הקדוש מאווריטש". בשנת תקצ"ג עלה לארץ-ישראל, לעיר צפת בה יסד את בית מדרשו והיה רבם ומנהיגם של קהילות החסידים בעיר צפת. מפורסם הסיפור על נס הצלתו בעת רעידת האדמה הקשה בשנת תקצ"ז, שארעה כידוע בשעת תפלת מנחה בבתי הכנסיות, הרב מאווריטש הזהיר את חסידיו שלא לצאת מבית הכנסת, נשכב על הארץ בבית מדרשו, וכל הקהל סביבו אוחזים באבנטו. כל הבנין התמוטט, מלבד שטח מצומצם בו היו הרב והציבור. [לאחר זמן סיפר הרב מאווריטש, כי ראה שהרעש היה שלא כדרך הטבע, כשאבנים נזרקו לצדדים ולא נפלו למטה לארץ מחמת הכובד, הבין שכח הסט"א תקיף, לכן נשכב בהכנעה על הארץ - "חבי רגע עד יעבור זעם"]. לאחר הרעש שיקם מחדש את קהילת צפת, ולא נתן לנטוש את העיר הקדושה. נפטר במגפת הדבר בשנת תר"א ולאחר פטירתו פסקה המגפה. סיפורי מופת רבים מסופרים על גודל קדושתו וכוחו הגדול לפעול ישועות עבור עם ישראל.
[2], קכה, [1] דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. הספר עבר שיקום אמנותי מקרעים ופגיעות עש קשים בשער ובדפים נוספים. במספר מקומות פגיעה בטקסט. כריכת עור מהדורת, חדשה.
זמן קצר לאחר הדפסת מהדורה זו בירושלים נדפסה מהדורה נוספת של הספר, בזיטומיר תר"י. ככל הנראה, לא ידע המדפיס בזיטומיר כי הספר כבר נדפס בירושלים. הספר בזיטומיר נדפס מכתב-יד אחר, ועל כן קיימים שינויים בין המהדורות [ראה על כך: נ’ בן-מנחם, קרית ספר, כרך לז, תשכ"ב, עמ’ 402-401; בשערי ספר, ירושלים תשכ"ז, עמ’ 53-49].
ש' הלוי, מס' 38; סטפנסקי חסידות, מס' 103.
מספרי היסוד של תורת החסידות, שיש בו מקדושת ארץ ישראל. נכתב ע"י תלמידיו של המחבר, אך הוגה ביסודיות על ידו לאחר שהאדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל פקד עליו להדפיס את הדברים. הספר נדפס במהדורתו הראשונה דווקא בארץ ישראל ולא בחו"ל, וזאת בעקבות הוראתו של האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, וכפי שנכתב בהקדמת המו"ל. במהדורת זיטומיר תרכ"ט, נוספו בהקדמת המחבר שורות נוספות, בו כותב כי הכניס בספר מקדושת ארץ ישראל: "ושמו קראתיו בת עין מפני שעולה כשמי... עוד טעם מפני שהכנסתי בכתבים קדושת ארץ ישראל אשר עיני ה' אלהיך בה תמיד".
האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל כותב בהסכמתו למהדורת תרכ"ט מבטיח: "הנני... לברך... כל איש ואיש אשר יקח הספר הקדוש ההוא בכסף מלא שיזכו לראות שכר טוב בעמלם".
המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי אברהם דוב מאווריטש (תקכ"ה-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים. מתלמידי רבי נחום מטשרנוביל ובנו רבי מרדכי, ומתלמידי רבי זושא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. כארבעים שנה כיהן כאב"ד העיר אווריטש שעל שמה נודע שמו "הרב הקדוש מאווריטש". בשנת תקצ"ג עלה לארץ-ישראל, לעיר צפת בה יסד את בית מדרשו והיה רבם ומנהיגם של קהילות החסידים בעיר צפת. מפורסם הסיפור על נס הצלתו בעת רעידת האדמה הקשה בשנת תקצ"ז, שארעה כידוע בשעת תפלת מנחה בבתי הכנסיות, הרב מאווריטש הזהיר את חסידיו שלא לצאת מבית הכנסת, נשכב על הארץ בבית מדרשו, וכל הקהל סביבו אוחזים באבנטו. כל הבנין התמוטט, מלבד שטח מצומצם בו היו הרב והציבור. [לאחר זמן סיפר הרב מאווריטש, כי ראה שהרעש היה שלא כדרך הטבע, כשאבנים נזרקו לצדדים ולא נפלו למטה לארץ מחמת הכובד, הבין שכח הסט"א תקיף, לכן נשכב בהכנעה על הארץ - "חבי רגע עד יעבור זעם"]. לאחר הרעש שיקם מחדש את קהילת צפת, ולא נתן לנטוש את העיר הקדושה. נפטר במגפת הדבר בשנת תר"א ולאחר פטירתו פסקה המגפה. סיפורי מופת רבים מסופרים על גודל קדושתו וכוחו הגדול לפעול ישועות עבור עם ישראל.
[2], קכה, [1] דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. הספר עבר שיקום אמנותי מקרעים ופגיעות עש קשים בשער ובדפים נוספים. במספר מקומות פגיעה בטקסט. כריכת עור מהדורת, חדשה.
זמן קצר לאחר הדפסת מהדורה זו בירושלים נדפסה מהדורה נוספת של הספר, בזיטומיר תר"י. ככל הנראה, לא ידע המדפיס בזיטומיר כי הספר כבר נדפס בירושלים. הספר בזיטומיר נדפס מכתב-יד אחר, ועל כן קיימים שינויים בין המהדורות [ראה על כך: נ’ בן-מנחם, קרית ספר, כרך לז, תשכ"ב, עמ’ 402-401; בשערי ספר, ירושלים תשכ"ז, עמ’ 53-49].
ש' הלוי, מס' 38; סטפנסקי חסידות, מס' 103.
קָטָלוֹג