ספר מנחת חינוך, "והוא ביאור רחב על ספר החינוך, בפלפול עצום ובקיאות נפלא הפלא ופלא". חלקים א-ג. לעמברג (לבוב), [תרכ"ט 1869]. דפוס רבי אורי זאב וואלף סאלאט.
מהדורה ראשונה של הספר שיצאה לאור בעילום שם, בחיי רבינו המחבר הגאון רבי יוסף באב"ד אב"ד טארניפול, וכפי שנכתב בשער: "חברו חד מגאונים המובהקים שבזמנינו הקדוש והטהור נ"י ומרוב ענוותנותו העלים את שמו ד' יגן עליו... יצא לאור בהשתדלות והתאמצות הרב וכו' מ' ראובן כהן רפאפורט נ"י". רק במהדורה השניה שנדפסה בלמברג תרמ"ט, כ-15 שנה לאחר פטירת המחבר, מגלה המו"ל את שמו של הרב המחבר. ספר "מנחת חינוך", הפך עם השנים לאחד מספרי היסוד של עולם הלמדנות וההעמקה, בכל בתי המדרשות, בגליציה ובפולין, בליטא ובהונגריה, ובכל תפוצות ישראל עד היום הזה. במשך השנים נדפסו ממנו מאות אלפי עותקים בעשרות מהדורות שונות, מלבד עשרות ספרים שיצאו לדון בדבריו ובשאלותיו.
בדף לז/1 הגהה למדנית בכתב-יד אשכנזי, חתומה: "יזכ"ה".
שלשת החלקים בכרך אחד: [2], קטז דף; [1], קמח דף; [2], קה, ד, [3] דף. כ-36.5 ס"מ. נייר משתנה, חלקו איכותי וחלקו יבש. מצב טוב. כתמים. חלק מהדפים על נייר כהה. כריכת עור מקורית, עם עטורים מוזהבים. פגמים בכריכה.

מכתב ארוך (4 עמ') בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי "נחום וויידענפעלד". דומברובה, [שנות התר"פ בקירוב].
תשובה הלכתית ארוכה בדיני שביעית, שנשלחה אל הגאון רבי ישעיה הלוי הורביץ מרבני צפת, כתשובה על קונטרסו בדין "תערובת פירות שביעית" [שנדפס בספרו "יבוא שילה", סנט לואיס, תרפ"ו, סימן א']. בשולי הגליון הגהה ארוכה (בדיו סגולה) בכתב ידו של מקבל המכתב רבי ישעיה הורביץ.
הגאון "שר התורה" רבי נחום וידנפלד (תרל"ה-כסלו ת"ש 1875-1939), מגדולי גאוני דורו ומגדולי ההוראה בגליציה. בנו השני של הגאון מהרימלוב בעל "כוכב מיעקב". נודע מצעירותו כעילוי גאוני ובגיל ט"ו כבר התכתב בהלכה עם גדולי הרבנים בדורו, אשר התייחסו לדבריו כדברי אחד הרבנים המפורסמים. בגיל 21 עלה על כסא הרבנות בעיר דומברובה (גליציה), על מקום זקנו אבי-אמו רבי שבתי הכהן רפופורט. כבר בשנה הראשונה לרבנותו נזדקק להכרעה בשאלה מסובכת של היתר עגונה שנחלקו עליה רבני גליציה. האדמו"ר רבי יחזקאל משיניווא שלח את השאלה להכרעתו של הרב הצעיר בדומברובה, דבר שהיכה הדים רבים בעולם התורני בגליציה. באותה שנה מזכירו רבי יצחק שמעלקיש בספרו בתואר "הרב הגדול מ' נחום נ"י וכעת אב"ד דאמבראווע" (שו"ת בית יצחק, אבן העזר, ח"ב סימן א'. תשובה משנת תרנ"ו אל האדמו"ר רבי יששכר דוב מבעלז). בשנת תרס"ז נשלח לארץ ישראל מטעם נשיאות "כולל גליציה" ובסמכותו התורנית העמיד את סדרי ניהול הכולל. עסק רבות בדיני ארץ ישראל והמצוות התלויות בארץ, ופרסם את קונטרסיו הידועים בהלכות שמיטה ואת דעתו בפולמוס "היתר המכירה" בשנת השמיטה תר"ע. עמד בקשרי ידידות ושו"ת עם גאוני גליציה ופולין: בעל ה"אבני נזר", המהרש"ם ומהר"ש ענגיל מרדומישלא, רבי יוסף ענגיל ורבי מאיר אריק, ה"חלקת יואב" ורבי מאיר דן פלוצקי בעל ה"כלי חמדה", ובספריהם מובאים דברים רבים מההתכתבויות עמו.
עם פרוץ השואה נמלט מעירו דרך קולבסוב, עד שהגיע למעבר הגבול בין גליציה לרוסיה. שם התעללו בו שומרי הגבול הגרמנים. לפי המסופר, הגרמנים מצאו בין חפציו את התפילין הקדושות שלו והשליכום ארצה. רבי נחום לא נבהל, רכן אל הקרקע והגביה את התפילין ונישקם. הרוצחים חטפו את התפילין מידיו, ושוב זרקו אותן בברוטליות לארץ, כשהם מאיימים עליו ברובה לבל ירימם. בזיון הקודש נגע ללבו הטהור של רבי נחום, שלא עמד בפני הזוועה של חילול הקודש בידי הטמאים. תוך כדי מנוסתו מזרחה, אחזו השבץ בפאתי העיר שיניווא, שם השיב את נשמתו ונקבר סמוך לציונו של האדמו"ר הקדוש משיניווא. מכל צאצאיו הרבים, בניו ובנותיו, חתניו וכלותיו, נכדיו ונכדותיו, לא שרד אף אחד את השואה האיומה. ה' יקום דמם.
חלקו הראשון של ספרו "חזון נחום" נדפס בבילגורייא בקיץ תרצ"ט, רוב המהדורה נאבדה ונשרפה בימי השואה, אך נותרו ממנה בעולם עותקים ספורים. מתוך אחד העותקים האלו הדפיס אחיו הצעיר הגאון מטשיבין את הספר בשנת תשי"א. בהקדמתו כותב רבי דוב בעריש וויידנפלד על גדולתו של אחיו הגדול "הגאון המובהק שר התורה". בהקדמת אותה מהדורה נכתב כי מהמהדורה הראשונה נותרו רק שנים או שלשה עותקים, ואילו שאר כתבי-ידו הרבים (חידושים על הש"ס בבלי וירושלמי, דרושים למועדים ולשבתות השנה, חידושי אגדה, מהדורא בתרא לספר השו"ת, ועוד) נשלחו לשמירה בבית חתנו בקולבסוב ואבדו לבסוף בזמן השואה. חלק ב' של הספר נדפס במהדורה החדשה בירושלים בשנת תשנ"ג, ובה נדפסו עשרות תשובות שנלקטו ממקומות שונים. שם גם נדפסה התשובה שלפנינו בסימן ס"ד.
מקבל המכתב: הגאון רבי ישעיה הלוי הורוויץ (תרמ"ג-תשל"ח, אוצר הרבנים 11697), נולד בצפת, בן אחר בן עד רבינו ישעיהו הלוי הורוויץ בעל השל"ה הקדוש. משנת תרס"ח רב קהילת חב"ד בצפת, תרס"ט נתמנה כחבר בית דינו של מורו ורבו הרידב"ז. במלחמת העולם הראשונה סבל תלאות רבות, ולאחריה עקר לארצות הברית, שם שימש כרב לקהילת חב"ד בניו-יורק. מתרפ"ג רב בקהילת ויניפג וראש הרבנים במערב-קנדה שנים רבות. לעת זקנה חזר לארץ הקודש. ספריו: יבא שילה, פרד"ס הארץ ו-עדן ציון.
נייר מסמכים רשמי, [4] עמ' כתובים, 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, בלאי וקרעים קלים בקיפולי הדף.

קונטרס בכתב-יד - "דקדוקי סופרים" - הערות, הגהות וציונים לספר "ברייתא מעשה תורה" להגר"א מווילנא, בכתב-ידו של הגאון האדר"ת - רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים. [אחרי תרמ"ה]. חיבור שלא נדפס.
חיבור מקורי של האדר"ת, ובו הערות וציונים, הגהות והוספות, שכתב על ספר "ברייתא מעשה תורה".
בעמוד הראשון, מופיע כעין שער: "קונטרס דקדוקי סופרים - על ברייתא דמעשה תורה המיוחס לרבינו הקדוש רבינו יהודא הנשיא, עם ההוספות מאת רבינו הגדול מרן הגר"א מווילנא זצ"ל, שהוציא לאור הרב ר' נח חיים מקאברין שי'". לאחר מכן כתב האדר"ת הקדמה קצרה על הסיבה שקרא לחיבור "דקדוקי סופרים", ובה כותב בין היתר כי "כמעשה הברייתא דמעשה תורה היתה כבר בימי מרע"ה [משה רבינו עליו השלום]...".
הספר "ברייתא מעשה תורה" נדפס במלואו ובצורתו המורחבת ע"י רבי נח חיים לוין מקוברין בוורשא תרמ"ה. הגרעין המקורי של החיבור הוא ברייתא עתיקה, בשם "מעשה תורה", המיוחסת לרבי יהודה הנשיא - מחבר המשנה, ובה ליקוט של כל דברי חז"ל שבאו במספר ומניין. הגר"א מווילנא התבסס על ברייתא זו, הוסיף מאות סעיפים מכל חלקי הש"ס והתוספתא, והרחיבה לכדי חיבור גדול; אחריו הוסיף והשלים בנו - רבי אברהם - גם ממקורות המדרש. בקונטרס "דקדוקי סופרים" שלפנינו מעיר האדר"ת ומתקן, מציין מקורות ומגיה טעויות, ואף מוסיף תוספות מקוריות. כך לדוגמה, על הוספות רבי אברהם בן הגר"א, אות ו' (עמ' 87), "קיום העוה"ז נקנה בששה דברים... קיום העוה"ב נקנה בששה דברים...", מוסיף האדר"ת: "וע"ז יש להוסיף מה שראיתי בשם מרן הגר"א ז"ל עוד עיקרי התורה: בטחון, רצון ד', אהבה, שתיקה, יראה תורה, מרומזים ב'בראשית'".
הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים - האדר"ת (תר"ה-תרס"ה) אב"ד פוניבז', מיר וירושלים. נודע מילדותו באהבת הלימוד והתמדתו, ובגיל צעיר כבר צמח לגאון מופלא, בקי וחריף, היודע את כל התורה כולה, ומחדש בה חידושים גאוניים. עודו רך בשנים כבר נתמנה לרבנות העיר פוניבז'. לאחר כעשרים שנה עבר לכהן ברבנות מיר, ומשם נקרא ע"י רבי שמואל סלנט, רבה הישיש של ירושלים, לעלות לכהן תחתיו ברבנות עיה"ק. כשנתיים וחצי לאחר שעלה לירושלים נפטר בשנת תרס"ה בגיל שישים, עוד בחיי הגר"ש סלנט [שנפטר בשנת תרס"ט קרוב לגיל מאה]. הותיר אחריו בכת"י למעלה ממאה חיבורים, שרובם לא נדפסו. חתנו היה הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי לארץ ישראל.
[10] דף (20 עמ' כתובים, הממוספרים: קצג-[רד], רז-[ריד] עמ' - לא התברר לנו האם חסר דף לפני עמ' רז, או שזו טעות דילוג במספור. כמו כן, יתכן וחסר דף אחרון בסוף כתב-היד). 21.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. קרעים ובלאי עם מעט פגיעה בטקסט. כתמים. דפים מנותקים. ללא כריכה.

ספר שערי יֹשר, חקירות וחידושים בדינים שונים, מאת הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופ. חלקים א-ב. ווארשא (פיעטרקוב), תרפ"ח [1928]. מהדורה ראשונה.
בראש השער הקדשה מעניינת בכתב ידו וחתימתו של המחבר: "הנני מגיש ספרי זה למקור[בי], אשר יצק מים על ידי בישיבת טע[לז], הרב חיים ב"ר שמואל יצחק קרוג[ער], עם התקוה למזכרת קדומים, שמעון יהודא הכהן שקאפ, המחבר".
ספר "שערי יושר", כולל שבעה שערים "חקרי הלכות בדיני הספקות, רובא וחזקה, ובדיני עדות". ספרו הראשון של הגאון רבי שמעון שקופ, אשר דרכו בלימוד פרצה דרך חדשה בלימוד הישיבתי, בעומק ההגיון והבנת הסוגיות. עם צאת הספר לאור עולם התקבלו הדברים באהבה בכל היכלי הישיבות ברחבי העולם התורני. מסופר כי כמה חודשים לאחר צאת הספר לאור הזדמן רבי שמעון לאחת הישיבות ומסר בה שיעור. לאחר תום השיעור נגשו אליו הבחורים עם תשורה מקורית. הם הגישו לו את ספרו החדש "שערי יושר", כשהוא בלוי וקרוע מרוב שימוש. המחבר רבי שמעון שקופ התרגש מאד ממתנה זו, לראות כי יש שכר לפעולתו וכי ספרו התקבל באהבה בעולם הישיבות.
הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ (תר"כ-ת"ש), תלמיד רבי חיים סולובייצ'יק בישיבת וואלוז'ין שהדריכו בדרכי העיון העמוק. בגיל 24 מונה לר"מ בישיבת טעלז [שייסד דודו הגאון רבי אליעזר גורדון], בה הנחיל לרבים את שיטת עיונו בהגיון חדש - השיטה שכבשה את עולם התורה עד ימינו. מתלמידיו הנודעים באותה תקופה היה רבי אלחנן ווסרמן. בשנת תר"פ נקרא לעמוד בראשות ישיבת "שער התורה" בגרודנה. חיבוריו: "שערי יושר", "מערכת הקנינים" ו"חידושי רבי שמעון יהודה הכהן".
שני החלקים בכרך אחד: [3], ב-ד, [1], 4-342, [2] עמ’; [3], 4-112, 114-306, [1], [5] עמ’. 30 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני. דפים וקונטרסים מנותקים. בלאי וקרעים במספר דפים. דף השער הראשון פגום בשוליו עם פגימות בטקסט ההקדשה. כריכה מקורית בלויה ומנותקת, ללא שדרה.
בעותק זה נוספו בסוף חלק ב': [5] עמ', של "לוח הטעות והתיקון", שאינם רשומים במפעל הביבליוגרפיה רשומה 000171723.