מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
מציג 133 - 134 of 134
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $9,000
נמכר ב: $12,500
כולל עמלת קונה
חמישה חומשי תורה, נביאים וכתובים. אמשטרדם, [שצ"א-שצ"ה 1631-1635]. דפוס מנשה בן ישראל. שער נפרד לכל חלק.
עותק שנבזז מספריה בצרפת ונשמר בספרייתו הפרטית של הרמן וילהלם גרינג, בביתו שב"מתחם הפיהרר" באלפים הבוואריים.
עותק נאה במיוחד של התנ"ך שנדפס בידי מנשה בן-ישראל באמשטרדם במאה ה-17, ואשר נחשב לאחד התנ"כים הבודדים שנדפסו בידי יהודי באותה תקופה.
מול השער מודבקת תווית-נייר מודפסת עליה מופיע הכיתוב "Cette piece provident des collections personnelles d'Hermann GOERING au Berghof, [Berchtesgaden] 4-5-1945…" - המעיד כי הפריט נלקח מבין אוספיו הפרטיים של גרינג ב"ברגהוף" שבאיזור ברכטסגאדן; תחת הכיתוב מופיעה חותמת הדיוויזיה הצרפתית שחייליה כבשו את המתחם ביום 4 במאי 1945: "Deuxième Division Blindée G. 5".
"ברגהוף" (Berghof) הוא הכינוי שניתן לביתו הפרטי של אדולף היטלר במתחם הנופש, האירוח והשליטה הנאצי באוברזלצברג (Obersalzberg) הסמוך לעיירה הבווארית ברכטסגאדן (Berchtesgaden). הממשל הנאצי הפקיע את האיזור לצרכיו והקים למרגלותיו מחנה צבאי גדול וכן מבני אירוח ונופש ששימשו את צמרת המפלגה הנאצית בביקוריהם במקום. באיזור, שזכה לכינוי "מתחם הפיהרר" (Führersperrgebiet) הוקמו גם אחוזות מפוארות עבור מקורביו של היטלר - הרמן גרינג, אלברט שפייר (Speer) ומרטין בורמן (Bormann), בית-תה ונקודת-תצפית גבוהה מאד, אשר כונתה "קן הנשרים".
אזור אוברזלצברג הופצץ קשות מן האוויר בתקופת המלחמה, וחלק מן ההפצצות גרמו נזקים קשים גם ל"ברגהוף". ב-4 במאי 1945, לאחר התאבדותו של היטלר, הציתו חיילי האס.אס. הנסוגים את הריסות המבנה, וחיילי בעלות הברית שכבשו את המתחם בזזו את שנותר ממנו.
הרמן וילהלם גרינג (Göring,י 12 בינואר 1893 - 15 באוקטובר 1946) היה מראשי המשטר הנאצי, מפקד ה"לופטוואפה" (הזרוע האווירית של הוורמאכט) ומשרד התעופה הגרמני. פושע-מלחמה נאצי (הנאצי הבכיר ביותר שנלכד חי בסיום המלחמה), אשר נידון לעונש מוות במשפטי נירנברג, אך התאבד בבליעת כמוסת ציאניד בטרם הוצא גזר-דינו אל הפועל. גרינג נודע באורח חייו הנהנתני והראוותני, שכלל ביזה של אוצרות אמנות מכל רחבי אירופה הכבושה, לאוספיו הפרטיים ולשם קישוט אחוזותיו.
לפי תו-הספר המודבק בשולי עמוד השער, התנ"ך שלפנינו היה שייך, במקור, לספרייתו של הדוקטור J. N. Pellieux מבוז'אנסי (Beaugency), צרפת. נראה כי הספר הוחרם בידי הנאצים בסביבות שנת 1940 (לאחר כיבוש צרפת), הגיע לספרייתו הפרטית של גרינג, נלקח ממנה כשלל בסוף המלחמה, ולבסוף - על-פי פתק המצורף לעותק שלפנינו - ניתן בשנת 2005 למר רוזנפלד מלונדון, מאת הכומר של הדיוויזיה הצרפתית אשר פרצה לביתו של גרינג.
ארבעה חלקים בכרך אחד. [1], קכח; קכד, [2]; קכט-קמד; [קמה]-רנד; [רנה]-שסט דף. דפים קכד, [2] של הכתובים נכרכו לאחר חמישה חומשי תורה ולפני חמש המגילות (שלהן ספירת דפים הממשיכה את התורה). [2] דף בסוף הכתובים ובהם לוח הפטרות השנה לפי כל המנהגים נמצאים רק בחלק מן העותקים. כרך 22.5 ס"מ. מצב טוב. מרבית הדפים נדפסו על נייר בהיר, עבה ואיכותי. כתמים. כריכת קלף מקורית, בלויה ופגומה מעט. רישומים בכתב יד (עברי ולטיני) בתחילת הכרך ובסופו. תו-ספר ישן מודבק בתחתית דף השער.
עותק שנבזז מספריה בצרפת ונשמר בספרייתו הפרטית של הרמן וילהלם גרינג, בביתו שב"מתחם הפיהרר" באלפים הבוואריים.
עותק נאה במיוחד של התנ"ך שנדפס בידי מנשה בן-ישראל באמשטרדם במאה ה-17, ואשר נחשב לאחד התנ"כים הבודדים שנדפסו בידי יהודי באותה תקופה.
מול השער מודבקת תווית-נייר מודפסת עליה מופיע הכיתוב "Cette piece provident des collections personnelles d'Hermann GOERING au Berghof, [Berchtesgaden] 4-5-1945…" - המעיד כי הפריט נלקח מבין אוספיו הפרטיים של גרינג ב"ברגהוף" שבאיזור ברכטסגאדן; תחת הכיתוב מופיעה חותמת הדיוויזיה הצרפתית שחייליה כבשו את המתחם ביום 4 במאי 1945: "Deuxième Division Blindée G. 5".
"ברגהוף" (Berghof) הוא הכינוי שניתן לביתו הפרטי של אדולף היטלר במתחם הנופש, האירוח והשליטה הנאצי באוברזלצברג (Obersalzberg) הסמוך לעיירה הבווארית ברכטסגאדן (Berchtesgaden). הממשל הנאצי הפקיע את האיזור לצרכיו והקים למרגלותיו מחנה צבאי גדול וכן מבני אירוח ונופש ששימשו את צמרת המפלגה הנאצית בביקוריהם במקום. באיזור, שזכה לכינוי "מתחם הפיהרר" (Führersperrgebiet) הוקמו גם אחוזות מפוארות עבור מקורביו של היטלר - הרמן גרינג, אלברט שפייר (Speer) ומרטין בורמן (Bormann), בית-תה ונקודת-תצפית גבוהה מאד, אשר כונתה "קן הנשרים".
אזור אוברזלצברג הופצץ קשות מן האוויר בתקופת המלחמה, וחלק מן ההפצצות גרמו נזקים קשים גם ל"ברגהוף". ב-4 במאי 1945, לאחר התאבדותו של היטלר, הציתו חיילי האס.אס. הנסוגים את הריסות המבנה, וחיילי בעלות הברית שכבשו את המתחם בזזו את שנותר ממנו.
הרמן וילהלם גרינג (Göring,י 12 בינואר 1893 - 15 באוקטובר 1946) היה מראשי המשטר הנאצי, מפקד ה"לופטוואפה" (הזרוע האווירית של הוורמאכט) ומשרד התעופה הגרמני. פושע-מלחמה נאצי (הנאצי הבכיר ביותר שנלכד חי בסיום המלחמה), אשר נידון לעונש מוות במשפטי נירנברג, אך התאבד בבליעת כמוסת ציאניד בטרם הוצא גזר-דינו אל הפועל. גרינג נודע באורח חייו הנהנתני והראוותני, שכלל ביזה של אוצרות אמנות מכל רחבי אירופה הכבושה, לאוספיו הפרטיים ולשם קישוט אחוזותיו.
לפי תו-הספר המודבק בשולי עמוד השער, התנ"ך שלפנינו היה שייך, במקור, לספרייתו של הדוקטור J. N. Pellieux מבוז'אנסי (Beaugency), צרפת. נראה כי הספר הוחרם בידי הנאצים בסביבות שנת 1940 (לאחר כיבוש צרפת), הגיע לספרייתו הפרטית של גרינג, נלקח ממנה כשלל בסוף המלחמה, ולבסוף - על-פי פתק המצורף לעותק שלפנינו - ניתן בשנת 2005 למר רוזנפלד מלונדון, מאת הכומר של הדיוויזיה הצרפתית אשר פרצה לביתו של גרינג.
ארבעה חלקים בכרך אחד. [1], קכח; קכד, [2]; קכט-קמד; [קמה]-רנד; [רנה]-שסט דף. דפים קכד, [2] של הכתובים נכרכו לאחר חמישה חומשי תורה ולפני חמש המגילות (שלהן ספירת דפים הממשיכה את התורה). [2] דף בסוף הכתובים ובהם לוח הפטרות השנה לפי כל המנהגים נמצאים רק בחלק מן העותקים. כרך 22.5 ס"מ. מצב טוב. מרבית הדפים נדפסו על נייר בהיר, עבה ואיכותי. כתמים. כריכת קלף מקורית, בלויה ופגומה מעט. רישומים בכתב יד (עברי ולטיני) בתחילת הכרך ובסופו. תו-ספר ישן מודבק בתחתית דף השער.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $5,000
לא נמכר
היועץ המשפטי לממשלה נגד אדולף אייכמן, נאום פתיחה ע"י גדעון האוזנר, היועץ המשפטי לממשלה. תיק פלילי 40/61, בית המשפט המחוזי בירושלים, [תשכ"א 1961].
גרסה ראשונית ו"פנימית" של נאומו המפורסם של גדעון האוזנר (שכפול של הדפסה במכונת כתיבה), שנעשה לשימושם של חברי צוות התביעה במשפט.
"משפט אייכמן" היה משפטו של בכיר ה"אס. אס." אדולף אייכמן, מדמויות המפתח בביצוע "הפתרון הסופי" להשמדת יהודי אירופה, שנערך במדינת ישראל בשנת 1961. המשפט, שהתנהל בנוכחות מאות כתבים ושודר בחלקו ב"קול ישראל", עורר תהודה רחבה בישראל ובעולם, השמיע לראשונה את עדויותיהם של מאות קרבנות, ונחשב לאבן דרך בעיצוב זכרון השואה.
המשפטן גדעון האוזנר (1915-1990), אז היועץ המשפטי לממשלה, מונה לתובע המרכזי, ונעשה לדמות המזוהה ביותר עם התביעה הישראלית. זכור במיוחד נאום הפתיחה שנשא במשפט אייכמן, בו שטח האוזנר את מהלך ההשמדה של יהדות אירופה בכללותו, תוך ציטוט אינספור מסמכים ועדויות, נתונים מספריים, שמות קצינים גרמנים ובעלי תפקיד, קהילות שחרבו ואף שירים שנכתבו בידי הקרבנות.
על נאום הפתיחה, שנמשך קרוב לשבע שעות, העיד האוזנר בספרו "משפט ירושלים" (הוצאת בית לוחמי הגיטאות והקיבוץ המאוחד, 1980): "שמעתי בכי חרישי בקהל, נדמתי ולא יכולתי להמשיך. למזלי, קרבה השעה שש אחרי הצהריים, שעת הפסקת הדיון. אב בית-הדין הבחין, כנראה, במה שאירע לי ושאל אם זהו מקום מתאים להפסיק. הנעתי בראשי בהסכמה ובתודה".
העותק שלפנינו שימש, כפי הנראה, את צוות התביעה בהכנות למשפט, והוא מכיל כמה עשרות תיקונים בכתב-יד (מרביתם תיקוני הגהה). בפרק האחרון של כתב האישום ("אישום וראיות", עמ' 102), מופיעה הערה בכתב-יד, בסוף פסקה העוסקת בחומר הראיות: "כן נשתמרו מסמכים בידי אנשים שונים ורבים נמסרו לנו"; באותו עמוד מופיעים שני תיקונים מעניינים נוספים: במשפט "אשמתו של אדולף אייכמן היא בתכנון, יזום, ארגון וביצוע הפשעים המפורטים בכתב-האישום", הוקדמה המילה "יזום" כך שתופיע לפני המלה "תכנון". כמו כן, באותו עמוד, בהתייחס למדינות אשר מוסדותיהן הרשמיים פרסמו דו"חות ותעודות בנושא פשעי הנאצים - פולין, הולנד, דנמרק ובלגיה - נוסף בכתב יד גם שמה של צרפת.
בסרטוני הוידאו המתעדים את מהלך משפט אייכמן, שהועלו לאינטרנט בידי ארכיון המדינה ו"יד ושם" בשנת 2011, נראה האוזנר כשהוא קורא את נאום הפתיחה שלו מתוך חוברת הזהה לזו שלפנינו (ראה באתר YouTube, בסרטוני "משפט אייכמן" - ישיבה 06, ישיבה 07, ישיבה 08 וישיבה 09).
עותק זה של נאום הפתיחה ניתן לשוטר אליהו וענונו ז"ל, אחד השוטרים שאבטחו את אייכמן בתא הזכוכית ובמהלך תקופת המשפט, מאת אחד מאנשי צוות התביעה (וענונו שירת כשוטר ב"יחידה לביטחון היקפי", יחידה שהוקמה לצורך שמירה על אייכמן עד מתן וביצוע גזר הדין, מחשש לנסיונות נקמה בו).
החוברת נתונה בעטיפת בריסטול (עם מנגנון-תיוק ממתכת) אשר הוכנה בידי וענונו, ועל עטיפתה מופיע בכתב ידו הכיתוב שנדפס בדף השער, בתוספת המלים "בית העם" (כיום "מרכז ז'ראר בכר", שם נערך משפטו של אייכמן) ובתוספת השם "קרל" לשמו של אייכמן.
[1], 103 עמ', 33 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קמטים וקרעים קלים, בעיקר בשולי הדפים הראשונים והאחרונים. קרעים חסרים וכתמים רבים בעטיפת הבריסטול.
מהדורה נדירה. עותק אחד בלבד מופיע ב-OCLC, מאוסף הספריה הלאומית בירושלים.
גרסה ראשונית ו"פנימית" של נאומו המפורסם של גדעון האוזנר (שכפול של הדפסה במכונת כתיבה), שנעשה לשימושם של חברי צוות התביעה במשפט.
"משפט אייכמן" היה משפטו של בכיר ה"אס. אס." אדולף אייכמן, מדמויות המפתח בביצוע "הפתרון הסופי" להשמדת יהודי אירופה, שנערך במדינת ישראל בשנת 1961. המשפט, שהתנהל בנוכחות מאות כתבים ושודר בחלקו ב"קול ישראל", עורר תהודה רחבה בישראל ובעולם, השמיע לראשונה את עדויותיהם של מאות קרבנות, ונחשב לאבן דרך בעיצוב זכרון השואה.
המשפטן גדעון האוזנר (1915-1990), אז היועץ המשפטי לממשלה, מונה לתובע המרכזי, ונעשה לדמות המזוהה ביותר עם התביעה הישראלית. זכור במיוחד נאום הפתיחה שנשא במשפט אייכמן, בו שטח האוזנר את מהלך ההשמדה של יהדות אירופה בכללותו, תוך ציטוט אינספור מסמכים ועדויות, נתונים מספריים, שמות קצינים גרמנים ובעלי תפקיד, קהילות שחרבו ואף שירים שנכתבו בידי הקרבנות.
על נאום הפתיחה, שנמשך קרוב לשבע שעות, העיד האוזנר בספרו "משפט ירושלים" (הוצאת בית לוחמי הגיטאות והקיבוץ המאוחד, 1980): "שמעתי בכי חרישי בקהל, נדמתי ולא יכולתי להמשיך. למזלי, קרבה השעה שש אחרי הצהריים, שעת הפסקת הדיון. אב בית-הדין הבחין, כנראה, במה שאירע לי ושאל אם זהו מקום מתאים להפסיק. הנעתי בראשי בהסכמה ובתודה".
העותק שלפנינו שימש, כפי הנראה, את צוות התביעה בהכנות למשפט, והוא מכיל כמה עשרות תיקונים בכתב-יד (מרביתם תיקוני הגהה). בפרק האחרון של כתב האישום ("אישום וראיות", עמ' 102), מופיעה הערה בכתב-יד, בסוף פסקה העוסקת בחומר הראיות: "כן נשתמרו מסמכים בידי אנשים שונים ורבים נמסרו לנו"; באותו עמוד מופיעים שני תיקונים מעניינים נוספים: במשפט "אשמתו של אדולף אייכמן היא בתכנון, יזום, ארגון וביצוע הפשעים המפורטים בכתב-האישום", הוקדמה המילה "יזום" כך שתופיע לפני המלה "תכנון". כמו כן, באותו עמוד, בהתייחס למדינות אשר מוסדותיהן הרשמיים פרסמו דו"חות ותעודות בנושא פשעי הנאצים - פולין, הולנד, דנמרק ובלגיה - נוסף בכתב יד גם שמה של צרפת.
בסרטוני הוידאו המתעדים את מהלך משפט אייכמן, שהועלו לאינטרנט בידי ארכיון המדינה ו"יד ושם" בשנת 2011, נראה האוזנר כשהוא קורא את נאום הפתיחה שלו מתוך חוברת הזהה לזו שלפנינו (ראה באתר YouTube, בסרטוני "משפט אייכמן" - ישיבה 06, ישיבה 07, ישיבה 08 וישיבה 09).
עותק זה של נאום הפתיחה ניתן לשוטר אליהו וענונו ז"ל, אחד השוטרים שאבטחו את אייכמן בתא הזכוכית ובמהלך תקופת המשפט, מאת אחד מאנשי צוות התביעה (וענונו שירת כשוטר ב"יחידה לביטחון היקפי", יחידה שהוקמה לצורך שמירה על אייכמן עד מתן וביצוע גזר הדין, מחשש לנסיונות נקמה בו).
החוברת נתונה בעטיפת בריסטול (עם מנגנון-תיוק ממתכת) אשר הוכנה בידי וענונו, ועל עטיפתה מופיע בכתב ידו הכיתוב שנדפס בדף השער, בתוספת המלים "בית העם" (כיום "מרכז ז'ראר בכר", שם נערך משפטו של אייכמן) ובתוספת השם "קרל" לשמו של אייכמן.
[1], 103 עמ', 33 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קמטים וקרעים קלים, בעיקר בשולי הדפים הראשונים והאחרונים. קרעים חסרים וכתמים רבים בעטיפת הבריסטול.
מהדורה נדירה. עותק אחד בלבד מופיע ב-OCLC, מאוסף הספריה הלאומית בירושלים.
קָטָלוֹג