מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
מציג 121 - 132 of 134
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
איינער פון די ציוניסטישע וועלט קאנגרעסען אין באזעל [אחד הקונגרסים הציוניים העולמיים בבאזל]. כרזה בהוצאת בנימין הלוי טפליצקי. דפוס J. Sikorski, ורשה, [1902]. יידיש ומעט עברית (אישור צנזורה ברוסית מפברואר 1902).
כרזה מוקדמת ונדירה הקוראת לתמוך במפעל הציוני ובתנועה הציונית. במרכז הכרזה נדפסה תמונה של משתתפי הקונגרס הציוני הראשון בבאזל (בחזית נראים, בין היתר, תיאודור הרצל, מקס נורדאו ומקס עמנואל מנדלשטם). תחת התמונה נדפסו שמות הצירים שהשתתפו בקונגרס, ומעליה נדפסו הכותרת "איינער פון די ציוניסטישע וועלט קאנגרעסען אין באזעל" [אחד הקונגרסים הציוניים העולמיים בבאזל], הפסוקים "עת לחננה כי בא מועד, כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו" (תהלים ק"ב) ו-"והיו למשסה שאסיך ורחקו כל מבלעיך", והכתובת "כי גדול הד"ר מתתיהו הערצל ליהודים ורצוי לרב אחיו דרש טוב לעמו ודבר שלום לכל זרעו".
מימין ומשאל לתמונה נדפסו טקסטים שונים הקשורים לציונות. ביניהם: מילות "התקווה" (ביידיש), בליווי תווי נגינה; מילות השיר "דאָרט ווא די צעדער" ("שם במקום ארזים", שירו של יצחק פלד אשר נכתב ברוח רעיונותיה של תנועת "חיבת ציון" והיה אהוב בקרב שוחרי התנועה הציונית) בליווי תווי נגינה; מודעה הקוראת לרכוש מניות של ה-"יודישער קאלאניאל באנק" (אוצר התיישבות היהודים); נוסח מטרתה של "תוכנית באזל" ("הציונות שואפת להקים בית מולדת לעם היהודי בארץ ישראל, המובטח לפי משפט הכלל"); ועוד.
90X61.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים ופגעי עובש. סימני קיפול וקמטים. קרעים לאורך קווי הקפל ובשוליים, ובהם קרעים חסרים (פיסות גדולות חסרות בשוליים העליונים והתחתונים), עם פגיעה בטקסט. הכרזה שוקמה באופן מקצועי ומודבקת לנייר לא חומצי.
כרזה מוקדמת ונדירה הקוראת לתמוך במפעל הציוני ובתנועה הציונית. במרכז הכרזה נדפסה תמונה של משתתפי הקונגרס הציוני הראשון בבאזל (בחזית נראים, בין היתר, תיאודור הרצל, מקס נורדאו ומקס עמנואל מנדלשטם). תחת התמונה נדפסו שמות הצירים שהשתתפו בקונגרס, ומעליה נדפסו הכותרת "איינער פון די ציוניסטישע וועלט קאנגרעסען אין באזעל" [אחד הקונגרסים הציוניים העולמיים בבאזל], הפסוקים "עת לחננה כי בא מועד, כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו" (תהלים ק"ב) ו-"והיו למשסה שאסיך ורחקו כל מבלעיך", והכתובת "כי גדול הד"ר מתתיהו הערצל ליהודים ורצוי לרב אחיו דרש טוב לעמו ודבר שלום לכל זרעו".
מימין ומשאל לתמונה נדפסו טקסטים שונים הקשורים לציונות. ביניהם: מילות "התקווה" (ביידיש), בליווי תווי נגינה; מילות השיר "דאָרט ווא די צעדער" ("שם במקום ארזים", שירו של יצחק פלד אשר נכתב ברוח רעיונותיה של תנועת "חיבת ציון" והיה אהוב בקרב שוחרי התנועה הציונית) בליווי תווי נגינה; מודעה הקוראת לרכוש מניות של ה-"יודישער קאלאניאל באנק" (אוצר התיישבות היהודים); נוסח מטרתה של "תוכנית באזל" ("הציונות שואפת להקים בית מולדת לעם היהודי בארץ ישראל, המובטח לפי משפט הכלל"); ועוד.
90X61.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים ופגעי עובש. סימני קיפול וקמטים. קרעים לאורך קווי הקפל ובשוליים, ובהם קרעים חסרים (פיסות גדולות חסרות בשוליים העליונים והתחתונים), עם פגיעה בטקסט. הכרזה שוקמה באופן מקצועי ומודבקת לנייר לא חומצי.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $4,000
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
46 פריטים הקשורים לתחרויות ה"מכביה" הראשונה (1932) והשניה (1935) שהתקיימו בארץ ישראל, ולתחרויות ספורט אחרות של הסתדרות "מכבי" בארץ ובחו"ל. תל-אביב ומקומות נוספים, סוף שנות ה-20 ושנות ה-30.
האוסף כולל:
32 גלויות, תצלומים וגלויות מצולמות (Real Photo). ביניהם: · גלויה עם תצלום טקס הפתיחה של ה"מכביה" הראשונה (1932). · גלויה מצולמת המתעדת תחרות קפיצה לגובה ב"מכביה" הראשונה וגלויות נוספות עם תצלומים מה"מכביה" הראשונה. · שתי גלויות מטעם קק"ל (עם תצלומים של זולטן קלוגר) לכבוד ה"מכביה" השניה. · גלויה רשמית של ה"מכביה" השניה, בעיצוב פרנץ קראוס. · שש-עשרה גלויות מצולמות מה"מכביה" השניה (1935): טקס הפתיחה, המגרש, מופע ראווה של אופנוענים, קבוצות ספורטאים ממדינות שונות צועדות במגרש. · פריטים נוספים.
14 פריטי דפוס וסיכות. ביניהם: · מכתב חוזר מספר 1, מספר 18 ומספר 20 של "ידיעות המכביה" - עלון מידע שיצא לקראת ובזמן ה"מכביה" הראשונה. · "מדוע אין אנו משתתפים במכביה", כרוז מטעם "מרכז הפועל" המסביר את השתלשלות הסיבות שבעטיין אין קבוצותיו משתתפות ב"מכביה" הראשונה. · "מכביה תרצ"ב" - חוברת ובה מאמרים קצרים ומידע לגבי ה"מכביה". · קול קורא לנשות תל אביב לארח בבתיהן את אורחי ה"מכביה" הראשונה. · כרטיס משתתף ב"מכביה" הראשונה. · כרטיס משתתף ב"מכביה" השנייה. · כרטיס כניסה לטקס נעילת ה"מכביה" השנייה. · סיכת כסף של ה"מכביה" השנייה. · פריטים נוספים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
האוסף כולל:
32 גלויות, תצלומים וגלויות מצולמות (Real Photo). ביניהם: · גלויה עם תצלום טקס הפתיחה של ה"מכביה" הראשונה (1932). · גלויה מצולמת המתעדת תחרות קפיצה לגובה ב"מכביה" הראשונה וגלויות נוספות עם תצלומים מה"מכביה" הראשונה. · שתי גלויות מטעם קק"ל (עם תצלומים של זולטן קלוגר) לכבוד ה"מכביה" השניה. · גלויה רשמית של ה"מכביה" השניה, בעיצוב פרנץ קראוס. · שש-עשרה גלויות מצולמות מה"מכביה" השניה (1935): טקס הפתיחה, המגרש, מופע ראווה של אופנוענים, קבוצות ספורטאים ממדינות שונות צועדות במגרש. · פריטים נוספים.
14 פריטי דפוס וסיכות. ביניהם: · מכתב חוזר מספר 1, מספר 18 ומספר 20 של "ידיעות המכביה" - עלון מידע שיצא לקראת ובזמן ה"מכביה" הראשונה. · "מדוע אין אנו משתתפים במכביה", כרוז מטעם "מרכז הפועל" המסביר את השתלשלות הסיבות שבעטיין אין קבוצותיו משתתפות ב"מכביה" הראשונה. · "מכביה תרצ"ב" - חוברת ובה מאמרים קצרים ומידע לגבי ה"מכביה". · קול קורא לנשות תל אביב לארח בבתיהן את אורחי ה"מכביה" הראשונה. · כרטיס משתתף ב"מכביה" הראשונה. · כרטיס משתתף ב"מכביה" השנייה. · כרטיס כניסה לטקס נעילת ה"מכביה" השנייה. · סיכת כסף של ה"מכביה" השנייה. · פריטים נוספים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $16,250
כולל עמלת קונה
תעודה מפוארת על קלף, כתובה ומאוירת ביד, אשר הוענקה להרברט סמואל עם מינויו לתפקיד הנציב העליון הבריטי בארץ ישראל, מטעם "ועד העיר ליהודי ירושלים". ירושלים, כ"ו תמוז תר"ף (12 ביולי 1920). חתומה בחתימות-ידם של חברי נשיאות הועד.
דיו וצבע מים על קלף.
תעודה אשר הוענקה להרברט סמואל לרגל מינויו לתפקיד הנציב העליון בארץ ישראל. במרכזה מופיעה ברכה "להוד רום מעלתו סיר הרברט סמואל נציב ארץ ישראל", כתובה בכתיבה קליגרפית בשילוב דיו זהובה: "העדה היהודית בירושלם מלאה רגשי אשר וגאון לראותך בתוכה בתור הנציב היהודי הראשון בארץ הקדש אחרי אלפים שנה ומביעה הכרת תודה עמוקה לממשלת הוד מלכותו על בחרה בך להיות המוציא לאורה את ההבטחות שנתנו לעמנו בהצהרת בלפור...".
הברכה חתומה בחתימות-ידם של שלושה מחברי "ועד העיר ליהודי ירושלים" (גוף שאיחד תחתיו את רוב חוגי יהודי ירושלים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל): ש. גורדון, זלמן הכהן רובין ושמואל לופו.
סביב הברכה מופיעה מסגרת צבעונית, המשלבת בתוכה עיטורים צמחיים ושני מגני דוד. בראש המסגרת מופיע איור של העיר ירושלים על רקע שמש זורחת. תחת הברכה מופיע איור של אריה המנפץ את השלשלאות האוזקות אותו (המסמל את "גור אריה יהודה").
53X42 ס"מ. מצב טוב. קמטים וכתמים קלים. קרעים בשוליים העליונים.
דיו וצבע מים על קלף.
תעודה אשר הוענקה להרברט סמואל לרגל מינויו לתפקיד הנציב העליון בארץ ישראל. במרכזה מופיעה ברכה "להוד רום מעלתו סיר הרברט סמואל נציב ארץ ישראל", כתובה בכתיבה קליגרפית בשילוב דיו זהובה: "העדה היהודית בירושלם מלאה רגשי אשר וגאון לראותך בתוכה בתור הנציב היהודי הראשון בארץ הקדש אחרי אלפים שנה ומביעה הכרת תודה עמוקה לממשלת הוד מלכותו על בחרה בך להיות המוציא לאורה את ההבטחות שנתנו לעמנו בהצהרת בלפור...".
הברכה חתומה בחתימות-ידם של שלושה מחברי "ועד העיר ליהודי ירושלים" (גוף שאיחד תחתיו את רוב חוגי יהודי ירושלים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל): ש. גורדון, זלמן הכהן רובין ושמואל לופו.
סביב הברכה מופיעה מסגרת צבעונית, המשלבת בתוכה עיטורים צמחיים ושני מגני דוד. בראש המסגרת מופיע איור של העיר ירושלים על רקע שמש זורחת. תחת הברכה מופיע איור של אריה המנפץ את השלשלאות האוזקות אותו (המסמל את "גור אריה יהודה").
53X42 ס"מ. מצב טוב. קמטים וכתמים קלים. קרעים בשוליים העליונים.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $1,200
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
לקט גילויי-דעת ומנשרים מודפסים בנושא מאורעות תרפ"ט ובנושא המנשר שפרסם הנציב העליון צ'נסלור ביום 1 בספטמבר 1929, בו הפנה אצבע מאשימה כלפי הציבור הערבי. ירושלים, אוגוסט-ספטמבר 1929. עברית, אנגלית וערבית.
מאורעות תרפ"ט היו סדרה של פרעות אלימות ומעשי טרור שהחלו בירושלים ביום 23 באוגוסט 1929, התפשטו לרחבי הארץ ונמשכו כשבוע ימים. במהלך המאורעות נהרגו 133 יהודים ו-339 נפצעו, וקהילות ויישובים יהודיים ננטשו ונחרבו; מבין הערבים נהרגו 113 ונפצעו 232. בעקבות מסקנות הועדה הבריטית שחקרה את המאורעות פורסם "הספר הלבן" השני, אשר היווה נסיגה ממדיניות בריטניה ומ"הצהרת בלפור".
1. ביוליטין רשמי, ממשלת פלשתינה (א"י), גליון ג'. דפוס המנזר היווני, ירושלים, 27 באוגוסט 1929.
כרוז ובו עדכונים בנוגע למצב ברחבי הארץ, לפי הידיעות שנתקבלו עד אותו יום בצהריים.
[1] דף, 43 ס"מ. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול. קרעים קלים בשוליים ומספר נקבים, חלקם מחוזקים בנייר דבק לא-חומצי.
2-3. מנשר / Proclamation. שני מנשרים מטעם הנציב העליון ג'ון צ'נסלור. דפוס המנזר היווני, ירושלים, 4 בספטמבר 1929.
מנשרים בנושא חקירת המאורעות ותפקידם של בתי המשפט. עותק אחד בעברית ועותק אחד באנגלית.
[2] דף, 53 ס"מ כל אחד. מצב כללי טוב. קמטים וסימני קיפול. קרעים קלים בשוליים ומספר נקבים, חלקם מחוזקים בנייר דבק לא-חומצי. שוליים קצוצים באופן לא-אחיד.
4. The Palestine Arab Executive sent the following telegram To His Excellency The High Commissioner…. דפוס Beyt-Ul-Makdes, ירושלים, [ספטמבר 1929]. אנגלית. מנשר שפורסם כתגובה למנשר של הנציב העליון מיום 1 בספטמבר 1929, מטעם מוסא כּאט'ם אל-חוסייני (מנהיגה הראשון של התנועה הלאומית הפלסטינית מ-1920 ועד מותו) ונציגי "הועד הערבי".
[1] דף, 42 ס"מ. מצב טוב. קמטים קלים וסימני קיפול. מעט כתמים. מספר נקבים. שוליים קצוצים.
5. The Protest Of The Arab Advocates Against the Proclamation of His Excellency the High Commissioner…. דפוס Beyt-Ul-Makdes, ירושלים, 4 בספטמבר 1929. אנגלית.
כרוז עם גילוי-דעת מטעם עורכי-הדין הערבים בארץ ישראל, בנוגע למנשר שפרסם הנציב העליון ביום 1 בספטמבר 1929.
57X45 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים.
6. احتجاج الأطباء والصيادلة العرب [מחאת הרופאים והרוקחים הערבים]. דפוס بيت المقدس (Beyt-Ul-Makdes), ירושלים, 4 בספטמבר 1929. ערבית. כרוז עם גילוי דעת שפרסמו הרופאים והרוקחים הערבים, בנוגע למנשר מיום 1 בספטמבר 1929.
[1] דף, 45 ס"מ. מצב טוב. מספר נקבים, מחוזקים בהדבקת נייר מאחור.
מאורעות תרפ"ט היו סדרה של פרעות אלימות ומעשי טרור שהחלו בירושלים ביום 23 באוגוסט 1929, התפשטו לרחבי הארץ ונמשכו כשבוע ימים. במהלך המאורעות נהרגו 133 יהודים ו-339 נפצעו, וקהילות ויישובים יהודיים ננטשו ונחרבו; מבין הערבים נהרגו 113 ונפצעו 232. בעקבות מסקנות הועדה הבריטית שחקרה את המאורעות פורסם "הספר הלבן" השני, אשר היווה נסיגה ממדיניות בריטניה ומ"הצהרת בלפור".
1. ביוליטין רשמי, ממשלת פלשתינה (א"י), גליון ג'. דפוס המנזר היווני, ירושלים, 27 באוגוסט 1929.
כרוז ובו עדכונים בנוגע למצב ברחבי הארץ, לפי הידיעות שנתקבלו עד אותו יום בצהריים.
[1] דף, 43 ס"מ. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול. קרעים קלים בשוליים ומספר נקבים, חלקם מחוזקים בנייר דבק לא-חומצי.
2-3. מנשר / Proclamation. שני מנשרים מטעם הנציב העליון ג'ון צ'נסלור. דפוס המנזר היווני, ירושלים, 4 בספטמבר 1929.
מנשרים בנושא חקירת המאורעות ותפקידם של בתי המשפט. עותק אחד בעברית ועותק אחד באנגלית.
[2] דף, 53 ס"מ כל אחד. מצב כללי טוב. קמטים וסימני קיפול. קרעים קלים בשוליים ומספר נקבים, חלקם מחוזקים בנייר דבק לא-חומצי. שוליים קצוצים באופן לא-אחיד.
4. The Palestine Arab Executive sent the following telegram To His Excellency The High Commissioner…. דפוס Beyt-Ul-Makdes, ירושלים, [ספטמבר 1929]. אנגלית. מנשר שפורסם כתגובה למנשר של הנציב העליון מיום 1 בספטמבר 1929, מטעם מוסא כּאט'ם אל-חוסייני (מנהיגה הראשון של התנועה הלאומית הפלסטינית מ-1920 ועד מותו) ונציגי "הועד הערבי".
[1] דף, 42 ס"מ. מצב טוב. קמטים קלים וסימני קיפול. מעט כתמים. מספר נקבים. שוליים קצוצים.
5. The Protest Of The Arab Advocates Against the Proclamation of His Excellency the High Commissioner…. דפוס Beyt-Ul-Makdes, ירושלים, 4 בספטמבר 1929. אנגלית.
כרוז עם גילוי-דעת מטעם עורכי-הדין הערבים בארץ ישראל, בנוגע למנשר שפרסם הנציב העליון ביום 1 בספטמבר 1929.
57X45 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים.
6. احتجاج الأطباء والصيادلة العرب [מחאת הרופאים והרוקחים הערבים]. דפוס بيت المقدس (Beyt-Ul-Makdes), ירושלים, 4 בספטמבר 1929. ערבית. כרוז עם גילוי דעת שפרסמו הרופאים והרוקחים הערבים, בנוגע למנשר מיום 1 בספטמבר 1929.
[1] דף, 45 ס"מ. מצב טוב. מספר נקבים, מחוזקים בהדבקת נייר מאחור.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $1,800
לא נמכר
ארבעה עשר תצלומים לעתונות מתקופת "המרד הערבי הגדול" בארץ ישראל. ירושלים, תל-אביב, עכו ומקומות נוספים, 1936-1939 (תצלום אחד משנת 1933).
בין היתר, מופיעים בתצלומים: עמדות בריטיות שרופות בדרך לשדה התעופה בלוד; הריסות בנק "ברקלי" בחברון; חיילים בריטיים בעמדת ירי בעיר העתיקה; התנגשות בין כוחות בריטיים לבין המון ערבי במהלך הפגנה נגד היהודים; תצלום של כוחות המורדים בהרים (בפתקת המידע לעתונות נכתב: "התצלום המקורי האותנטי הראשון של המורדים הערבים... מאת צלם שניהל משא ומתן במשך שבועות לפני שהורשה להיכנס"); כוחות בריטיים מפנים נפגעים מפיצוץ שביצע ארגון האצ"ל בשוק הירקות הערבי בעיר העתיקה, ביום 15.7.1938; תצלום מהתקופה שלאחר המאורעות - מחסום בריטי בתל-אביב משמש כחבל כביסה עבור יהודים וערבים; ועוד. מצורף תצלום משנת 1933 בו נראים כוחות רכובים מפזרים עימות בין יהודים וערבים בשוק ביפו.
בצדם האחורי של התצלומים מודבקות פתקאות מידע לעתונות, ולצדן מופיעות חותמות דיו: Acme Newspictures, Wide World Photos, Associated Press Photo, וחותמות נוספות.
גודל ומצב משתנים. גודל ממוצע: 18X23 ס"מ בקירוב. מצב כללי בינוני-טוב. קמטים, פגמים וקרעים בשוליים (ברובם קלים). רישומים בעפרון ועקבות הדבקה בצדם האחורי. פיסות חסרות בפינות שניים מהתצלומים; תצלום אחד עם נקבים זעירים ורישום בשוליים העליונים. תצלום אחד עם מדבקת ברקוד בצדו האחורי.
בין היתר, מופיעים בתצלומים: עמדות בריטיות שרופות בדרך לשדה התעופה בלוד; הריסות בנק "ברקלי" בחברון; חיילים בריטיים בעמדת ירי בעיר העתיקה; התנגשות בין כוחות בריטיים לבין המון ערבי במהלך הפגנה נגד היהודים; תצלום של כוחות המורדים בהרים (בפתקת המידע לעתונות נכתב: "התצלום המקורי האותנטי הראשון של המורדים הערבים... מאת צלם שניהל משא ומתן במשך שבועות לפני שהורשה להיכנס"); כוחות בריטיים מפנים נפגעים מפיצוץ שביצע ארגון האצ"ל בשוק הירקות הערבי בעיר העתיקה, ביום 15.7.1938; תצלום מהתקופה שלאחר המאורעות - מחסום בריטי בתל-אביב משמש כחבל כביסה עבור יהודים וערבים; ועוד. מצורף תצלום משנת 1933 בו נראים כוחות רכובים מפזרים עימות בין יהודים וערבים בשוק ביפו.
בצדם האחורי של התצלומים מודבקות פתקאות מידע לעתונות, ולצדן מופיעות חותמות דיו: Acme Newspictures, Wide World Photos, Associated Press Photo, וחותמות נוספות.
גודל ומצב משתנים. גודל ממוצע: 18X23 ס"מ בקירוב. מצב כללי בינוני-טוב. קמטים, פגמים וקרעים בשוליים (ברובם קלים). רישומים בעפרון ועקבות הדבקה בצדם האחורי. פיסות חסרות בפינות שניים מהתצלומים; תצלום אחד עם נקבים זעירים ורישום בשוליים העליונים. תצלום אחד עם מדבקת ברקוד בצדו האחורי.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
שישה תצלומים לעתונות המתעדים אניות מעפילים שנתפסו בדרכן לארץ ישראל. 1946-1948.
בתצלומים מתועדים: האנייה "תל חי" (אסיה) מגיעה לנמל חיפה בשנת 1946, דגלים עם כיתוב בעברית תלויים על סיפונה; מעפילים יורדים מן האנייה "אקסודוס" אל נמל חיפה בשנת 1947, תחת השגחה של חיילים בריטיים (בתצלום נראה החור שנפער בדופן האנייה בעקבות הקרב הימי עם האניות הבריטיות); חיילים בריטיים מורידים בכוח את מעפילי "אקסודוס" מאחת מאניות הגירוש בנמל המבורג, בשנת 1947; חיילים בריטיים נושאים על אלונקה פצוע מן האנייה "מדינת היהודים" בנמל חיפה, בשנת 1947; האניות "עצמאות" (פאן יורק) ו-"קיבוץ גלויות" (פאן קרסנט) שטות בסמוך לאיסטנבול בשנת 1948; תצלום אניות בנמל בארץ ישראל, מבעד לגדרות תיל שהקימו הבריטים.
בצדם האחורי של ארבעה מהתצלומים מודבקות פתקאות מידע לעתונות, ולצדם מופיעות חותמות דיו.
תצלומים בגודל 17.5X9 ס"מ עד 23X22.5 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. מצב כללי טוב. קמטים ופגמים קלים. מעט כתמים (קלים, בעקר בצדם האחורי). אחד התצלומים עם קרע לרוחבו בסמוך לשוליים התחתונים, מחוזק בנייר דבק.
בתצלומים מתועדים: האנייה "תל חי" (אסיה) מגיעה לנמל חיפה בשנת 1946, דגלים עם כיתוב בעברית תלויים על סיפונה; מעפילים יורדים מן האנייה "אקסודוס" אל נמל חיפה בשנת 1947, תחת השגחה של חיילים בריטיים (בתצלום נראה החור שנפער בדופן האנייה בעקבות הקרב הימי עם האניות הבריטיות); חיילים בריטיים מורידים בכוח את מעפילי "אקסודוס" מאחת מאניות הגירוש בנמל המבורג, בשנת 1947; חיילים בריטיים נושאים על אלונקה פצוע מן האנייה "מדינת היהודים" בנמל חיפה, בשנת 1947; האניות "עצמאות" (פאן יורק) ו-"קיבוץ גלויות" (פאן קרסנט) שטות בסמוך לאיסטנבול בשנת 1948; תצלום אניות בנמל בארץ ישראל, מבעד לגדרות תיל שהקימו הבריטים.
בצדם האחורי של ארבעה מהתצלומים מודבקות פתקאות מידע לעתונות, ולצדם מופיעות חותמות דיו.
תצלומים בגודל 17.5X9 ס"מ עד 23X22.5 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. מצב כללי טוב. קמטים ופגמים קלים. מעט כתמים (קלים, בעקר בצדם האחורי). אחד התצלומים עם קרע לרוחבו בסמוך לשוליים התחתונים, מחוזק בנייר דבק.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
תשעה תצלומים לעתונות מתקופת מלחמת העצמאות. ירושלים ומקומות נוספים בארץ ישראל (תצלום אחד מקפריסין), 1948.
בין היתר, מופיעים בתצלומים: משוריין ישראלי חוצה את רחוב "בן יהודה" בירושלים; לוחמים יהודיים בתפילת שחרית מעל שקי חול ורובים, לאחר שמירת לילה בסמוך לירושלים; שני לוחמים בקיבוץ נגבה, בין שוחות שנחפרו באחד המטעים; שיירת ג'יפים יוצאת מיישוב יהודי אל עבר הקרבות בנגב (על גבי המכוניות נראים הלוחמים, חלקם עוטים לבוש ערבי); שיירת אספקה נכנסת לירושלים הנצורה במהלך "ההפוגה הראשונה"; ילדים ערביים ברחבת הכותל המערבי; תצלום צריפי מגורים במחנות המעצר בקפריסין; ועוד.
בצדם האחורי של חמישה מהתצלומים מודבקות פתקאות מידע לעתונות. חותמות דיו בצדם האחורי של שבעה מהם (רובן של סוכנות העתונות Acme Newspictures). בצדו האחורי של תצלום אחד מודבק גזיר עתון עם הדפסה של התצלום.
תצלומים בגודל 18X22.5 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. מצב כללי טוב. קמטים ופגמים קלים (בעיקר בשוליים ובצדם האחורי). קרעים קלים בשוליים העליונים של אחד התצלומים (ללא נזק לתמונה). סימון בעט באחד התצלומים. בצדו האחורי של אחד התצלומים מודבקת מדבקת ברקוד.
בין היתר, מופיעים בתצלומים: משוריין ישראלי חוצה את רחוב "בן יהודה" בירושלים; לוחמים יהודיים בתפילת שחרית מעל שקי חול ורובים, לאחר שמירת לילה בסמוך לירושלים; שני לוחמים בקיבוץ נגבה, בין שוחות שנחפרו באחד המטעים; שיירת ג'יפים יוצאת מיישוב יהודי אל עבר הקרבות בנגב (על גבי המכוניות נראים הלוחמים, חלקם עוטים לבוש ערבי); שיירת אספקה נכנסת לירושלים הנצורה במהלך "ההפוגה הראשונה"; ילדים ערביים ברחבת הכותל המערבי; תצלום צריפי מגורים במחנות המעצר בקפריסין; ועוד.
בצדם האחורי של חמישה מהתצלומים מודבקות פתקאות מידע לעתונות. חותמות דיו בצדם האחורי של שבעה מהם (רובן של סוכנות העתונות Acme Newspictures). בצדו האחורי של תצלום אחד מודבק גזיר עתון עם הדפסה של התצלום.
תצלומים בגודל 18X22.5 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. מצב כללי טוב. קמטים ופגמים קלים (בעיקר בשוליים ובצדם האחורי). קרעים קלים בשוליים העליונים של אחד התצלומים (ללא נזק לתמונה). סימון בעט באחד התצלומים. בצדו האחורי של אחד התצלומים מודבקת מדבקת ברקוד.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $2,000
לא נמכר
שלושה עשר תצלומים לעתונות המתעדים את הצד הערבי במלחמת העצמאות. ירושלים, שכם, חברון, בית לחם, ומקומות נוספים, 1948 בקירוב (תצלום אחד משנת 1946).
בין היתר, מופיעים בתצלומים: צוות לוחמים ערבי מפעיל תותח משוריין בסמוך לשער הגיא; לוחמים ערביים בהרי ירושלים, במהלך אחד מקרבות הקסטל; תצלום פורטרט של נער ערבי בן 13 שהרג שניים מלוחמי ה"הגנה"; תצלום מפקדים ערביים לצד אוהל שבו מוחזקים שבויים יהודיים, לפני משפטם הצבאי; אחות חובשת את רגלו של פצוע בבית החולים הצבאי ביפו; אימון ירי משותף של חיילים עיראקים וסורים בשכם; חיילים מצריים וסוריים במהלך ההפוגות; נשים ערביות בירושלים בתור לחלוקת שמן; תצלום תעמולה ערבי, המציג סצינה מבוימת של כניעת לוחם פלמ"ח לכוחות ערביים (הלוחם בתצלום הנו 'שחקן' ערבי מחופש); ועוד.
בצדם האחורי של תשעה מהתצלומים מודבקות פתקאות מידע לעתונות. חותמות דיו בצדם האחורי, (רובן של סוכנות העתונות Acme Newspictures). בצדו האחורי של תצלום אחד מודבקים גזירי עתון עם מידע על התצלום.
גודל ומצב משתנים. גודל ממוצע: 22.5X17.5 ס"מ. מצב כללי טוב. קמטים ופגמים קלים. תצלום אחד עם קרעים בשוליים השמאליים (ללא נזק לתמונה). רישומים וסימונים בצדם האחורי ובשוליים של חלקם. תצלום אחד עם תוספת צבע. על אחד התצלומים מצויר חץ.
בין היתר, מופיעים בתצלומים: צוות לוחמים ערבי מפעיל תותח משוריין בסמוך לשער הגיא; לוחמים ערביים בהרי ירושלים, במהלך אחד מקרבות הקסטל; תצלום פורטרט של נער ערבי בן 13 שהרג שניים מלוחמי ה"הגנה"; תצלום מפקדים ערביים לצד אוהל שבו מוחזקים שבויים יהודיים, לפני משפטם הצבאי; אחות חובשת את רגלו של פצוע בבית החולים הצבאי ביפו; אימון ירי משותף של חיילים עיראקים וסורים בשכם; חיילים מצריים וסוריים במהלך ההפוגות; נשים ערביות בירושלים בתור לחלוקת שמן; תצלום תעמולה ערבי, המציג סצינה מבוימת של כניעת לוחם פלמ"ח לכוחות ערביים (הלוחם בתצלום הנו 'שחקן' ערבי מחופש); ועוד.
בצדם האחורי של תשעה מהתצלומים מודבקות פתקאות מידע לעתונות. חותמות דיו בצדם האחורי, (רובן של סוכנות העתונות Acme Newspictures). בצדו האחורי של תצלום אחד מודבקים גזירי עתון עם מידע על התצלום.
גודל ומצב משתנים. גודל ממוצע: 22.5X17.5 ס"מ. מצב כללי טוב. קמטים ופגמים קלים. תצלום אחד עם קרעים בשוליים השמאליים (ללא נזק לתמונה). רישומים וסימונים בצדם האחורי ובשוליים של חלקם. תצלום אחד עם תוספת צבע. על אחד התצלומים מצויר חץ.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
"ממסע הקרב על מתקיפי משמר-העמק, כבוש הגליל וכבוש רמלה-לוד - לפריצת המצור בנגב" - אלבום ובו 117 תצלומים המתעדים את חיילי הגדוד השני של הפלמ"ח (חטיבת יפתח) במהלך מבצע יואב לכיבוש הנגב במלחמת העצמאות. [תש"ט. אוקטובר-דצמבר 1948 בקירוב].
מבצע יואב נערך בשלב האחרון של מלחמת העצמאות, בין ה-15 ל-22 באוקטובר 1948, במטרה לפרוץ את הדרך אל הנגב המנותק, להשמיד ולדחוק את הכוחות המצריים, ולהבטיח שהנגב ייכלל בשטח מדינת ישראל. מבצע זה נחשב לאחד המבצעים הגדולים ביותר במלחמת העצמאות, והוא נחל הצלחה: הדרך לנגב נפרצה, הכוחות המצריים נדחקו, ולקראת סוף המבצע כבש צה"ל את באר שבע.
בפתח האלבום מופיעה הקדשה מיום א' כסלו תש"ט [3 בדצמבר 1948], המעידה כי האלבום ניתן כשי מאת חיילי הגדוד השני של הפלמ"ח, לאחד מיישובי הנגב בו שהו החיילים בזמן המצור על הנגב ובמהלך המבצע. מבצע יואב התנהל באזור כביש הרוחב בין מג'דל-אשקלון לבית ג'וברין (כביש 35 כיום), והתצלומים שבאלבום מתעדים אתרים, יישובים ומשלטים באזורים אלה.
בין התצלומים שבאלבום: פועלים בסדנאות בקיבוץ, מגדל המים בקיבוץ יד מרדכי, מטוסים קלים של "טייסת הנגב" (באוויר ועל הקרקע), פעילות חבלנים (הנחת מוקשים), חיילים וחיילות על ג'יפים בבית חנון, שבויים ערבים, כלי רכב וכלי נשק שנלקחו שלל, השחקן רפאל קלצ'קין מופיע בפני החיילים (קלצ'קין הוא מחברם של הפזמונים "האמיני יום יבוא" ו"בערבות הנגב", אשר נכתבו בזמן המלחמה), חיי יום-יום של החיילים - בשוחות ובמשלטים (אוחזים פגז, עם מכשיר קשר, מבשלים וכו'), ותצלומים נוספים. בפתח האלבום מופיע תצלום גדול של סמל הגדוד השני של הפלמ"ח - גמל וחרב על רקע שיבולים.
מרבית דפי האלבום מלווים בציטוטים מן המקורות ומשירים אקטואליים, בפסוקי נחמה, עידוד או נקמה מתהלים, ציטוטים מהתנ"ך בנוגע ליישוב ארץ ישראל ולקוממיותה, ועוד. לקראת סוף האלבום מופיע טקסט המתייחס באופן ישיר למבצע: "עם תום הסבוב הראשון במערכה על שחרור הנגב רושמת חטיבתנו דף נוסף בתולדות קרבותיה. הוסר המצור משערי הנגב! הנגב פתוח לרווחה בפנינו! צבאות פרעה נגפו בפני חילותינו והתפזרו לכל רוח. הושם מצור על רכוזיו. לא יאחר היום לבוא וימוגר כוחו כליל!". בעמוד האחרון מופיעים המנון הפלמ"ח וסמל הפלמ"ח (בכתב יד).
סה"כ 117 תצלומים: 92 בגודל 9X14 ס"מ + 24 בגודל 6X9 ס"מ + 1 בגודל 22.5X17.5 ס"מ בקירוב (סמל הגדוד השני). התצלומים במצב טוב. רובם נושאים בצדם האחורי כיתוב בעפרון או בטוש. חלק מהתצלומים מודבקים לדפי האלבום. כמה תצלומים חסרים. כמה תצלומים מנותקים. אלבום 43X31 ס"מ. מצב כללי טוב. קרעים ובלאי בשולי הכריכה. דפי פרגמנט חסרים; קרעים וקמטים בדפי הפרגמנט.
מבצע יואב נערך בשלב האחרון של מלחמת העצמאות, בין ה-15 ל-22 באוקטובר 1948, במטרה לפרוץ את הדרך אל הנגב המנותק, להשמיד ולדחוק את הכוחות המצריים, ולהבטיח שהנגב ייכלל בשטח מדינת ישראל. מבצע זה נחשב לאחד המבצעים הגדולים ביותר במלחמת העצמאות, והוא נחל הצלחה: הדרך לנגב נפרצה, הכוחות המצריים נדחקו, ולקראת סוף המבצע כבש צה"ל את באר שבע.
בפתח האלבום מופיעה הקדשה מיום א' כסלו תש"ט [3 בדצמבר 1948], המעידה כי האלבום ניתן כשי מאת חיילי הגדוד השני של הפלמ"ח, לאחד מיישובי הנגב בו שהו החיילים בזמן המצור על הנגב ובמהלך המבצע. מבצע יואב התנהל באזור כביש הרוחב בין מג'דל-אשקלון לבית ג'וברין (כביש 35 כיום), והתצלומים שבאלבום מתעדים אתרים, יישובים ומשלטים באזורים אלה.
בין התצלומים שבאלבום: פועלים בסדנאות בקיבוץ, מגדל המים בקיבוץ יד מרדכי, מטוסים קלים של "טייסת הנגב" (באוויר ועל הקרקע), פעילות חבלנים (הנחת מוקשים), חיילים וחיילות על ג'יפים בבית חנון, שבויים ערבים, כלי רכב וכלי נשק שנלקחו שלל, השחקן רפאל קלצ'קין מופיע בפני החיילים (קלצ'קין הוא מחברם של הפזמונים "האמיני יום יבוא" ו"בערבות הנגב", אשר נכתבו בזמן המלחמה), חיי יום-יום של החיילים - בשוחות ובמשלטים (אוחזים פגז, עם מכשיר קשר, מבשלים וכו'), ותצלומים נוספים. בפתח האלבום מופיע תצלום גדול של סמל הגדוד השני של הפלמ"ח - גמל וחרב על רקע שיבולים.
מרבית דפי האלבום מלווים בציטוטים מן המקורות ומשירים אקטואליים, בפסוקי נחמה, עידוד או נקמה מתהלים, ציטוטים מהתנ"ך בנוגע ליישוב ארץ ישראל ולקוממיותה, ועוד. לקראת סוף האלבום מופיע טקסט המתייחס באופן ישיר למבצע: "עם תום הסבוב הראשון במערכה על שחרור הנגב רושמת חטיבתנו דף נוסף בתולדות קרבותיה. הוסר המצור משערי הנגב! הנגב פתוח לרווחה בפנינו! צבאות פרעה נגפו בפני חילותינו והתפזרו לכל רוח. הושם מצור על רכוזיו. לא יאחר היום לבוא וימוגר כוחו כליל!". בעמוד האחרון מופיעים המנון הפלמ"ח וסמל הפלמ"ח (בכתב יד).
סה"כ 117 תצלומים: 92 בגודל 9X14 ס"מ + 24 בגודל 6X9 ס"מ + 1 בגודל 22.5X17.5 ס"מ בקירוב (סמל הגדוד השני). התצלומים במצב טוב. רובם נושאים בצדם האחורי כיתוב בעפרון או בטוש. חלק מהתצלומים מודבקים לדפי האלבום. כמה תצלומים חסרים. כמה תצלומים מנותקים. אלבום 43X31 ס"מ. מצב כללי טוב. קרעים ובלאי בשולי הכריכה. דפי פרגמנט חסרים; קרעים וקמטים בדפי הפרגמנט.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
הגדה של פסח. טולוזע (טולוז, צרפת), [תש"א 1941]. שכפול (סטנסיל) של כתב-יד.
ההגדה נדפסה ללא שער.
זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה, נעצרו אזרחים יהודים שאינם ילידי צרפת, וכן פליטים יהודים מגרמניה ואוסטריה, בידי הרשויות הצרפתיות, ונכלאו במספר מחנות הסגר בדרום-מערב צרפת. ההגדה שלפנינו נכתבה באחד ממחנות אלו, ככל הנראה עפ"י הזיכרון, שוכפלה במספר עותקים וחולקה בין האסירים, במטרה לקיים את ליל הסדר, על אף התנאים הקשים והבידוד מן העולם החיצון.
לאחר הכיתוב הרגיל החותם את ההגדה "לשנה הבאה בירושלים!" נוספו שתי שורות בהן נכתב: "S. R. Kapel, Rabbin de Mulhouse, Aumonier des Camps, Toulouse" [שמואל רנה קאפל, רב העיר מילוז, רב המחנות, טולוז]; ולאחר מכן, ביידיש: "די הגדה זאל זיין די לעצטע אין גלות! בינדיגער" [הגדה זו תהיה האחרונה בגלות! בינדיגער].
יודלוב (אוצר ההגדות 3847, עמ' 281) הניח ש"בינדיגער" הוא שמו של מדפיס ההגדה, אך יוסף חיים ירושלמי בספרו Haggadah and History, סובר שמדובר באדם שכתב במו ידיו את ההגדה.
הרב שמואל רנה קפל (1907-1994), יליד צרפת. בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 כיהן כרב בעיר בלפור ובפרברי פריז. בשנת 1939 התמנה לרבה של מילוז ולאחר מכן של אורליאן. עם פרוץ מלחמת העולם השניה התמנה לרבה הצבאי של הארמיה החמישית בצבא הצרפתי. באוגוסט 1940 התוודע למעצרם של אלפי יהודים במחנות ההסגר בדרום-מערב צרפת, והחל בפעילות נמרצת לסייע להם ככל הניתן ולהביא לשחרורם. במקביל, ניסה בדרכים שונות למנוע מעצר של יהודים נוספים ולהזהירם מבעוד מועד. בפעילות זו המשיך עד שנעצר, בשנת 1942. הרב קפל שרד את המלחמה לאחר תלאות רבות ונפטר בירושלים בשנת 1994. עוד על אודותיו, ראה בספרו "מאבק יהודי בצרפת הכבושה, 1940-1944", הוצאת יד-ושם, ירושלים, תשמ"א.
10 עמ'. 28 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים קלים בשולי חלק מהדפים, ללא חסרון ופגיעה בטקסט. דיו מרוח במספר מקומות. דפים נפרדים, ללא כריכה.
אחד משני כותרים עבריים יחידים שנדפסו בעיר טולוז. הכותר השני הוא מחזור לימים נוראים, שנדפס אף הוא בהכפלה, באותם ימים במחנות המעצר.
אוצר ההגדות 3847.
ההגדה נדפסה ללא שער.
זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה, נעצרו אזרחים יהודים שאינם ילידי צרפת, וכן פליטים יהודים מגרמניה ואוסטריה, בידי הרשויות הצרפתיות, ונכלאו במספר מחנות הסגר בדרום-מערב צרפת. ההגדה שלפנינו נכתבה באחד ממחנות אלו, ככל הנראה עפ"י הזיכרון, שוכפלה במספר עותקים וחולקה בין האסירים, במטרה לקיים את ליל הסדר, על אף התנאים הקשים והבידוד מן העולם החיצון.
לאחר הכיתוב הרגיל החותם את ההגדה "לשנה הבאה בירושלים!" נוספו שתי שורות בהן נכתב: "S. R. Kapel, Rabbin de Mulhouse, Aumonier des Camps, Toulouse" [שמואל רנה קאפל, רב העיר מילוז, רב המחנות, טולוז]; ולאחר מכן, ביידיש: "די הגדה זאל זיין די לעצטע אין גלות! בינדיגער" [הגדה זו תהיה האחרונה בגלות! בינדיגער].
יודלוב (אוצר ההגדות 3847, עמ' 281) הניח ש"בינדיגער" הוא שמו של מדפיס ההגדה, אך יוסף חיים ירושלמי בספרו Haggadah and History, סובר שמדובר באדם שכתב במו ידיו את ההגדה.
הרב שמואל רנה קפל (1907-1994), יליד צרפת. בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 כיהן כרב בעיר בלפור ובפרברי פריז. בשנת 1939 התמנה לרבה של מילוז ולאחר מכן של אורליאן. עם פרוץ מלחמת העולם השניה התמנה לרבה הצבאי של הארמיה החמישית בצבא הצרפתי. באוגוסט 1940 התוודע למעצרם של אלפי יהודים במחנות ההסגר בדרום-מערב צרפת, והחל בפעילות נמרצת לסייע להם ככל הניתן ולהביא לשחרורם. במקביל, ניסה בדרכים שונות למנוע מעצר של יהודים נוספים ולהזהירם מבעוד מועד. בפעילות זו המשיך עד שנעצר, בשנת 1942. הרב קפל שרד את המלחמה לאחר תלאות רבות ונפטר בירושלים בשנת 1994. עוד על אודותיו, ראה בספרו "מאבק יהודי בצרפת הכבושה, 1940-1944", הוצאת יד-ושם, ירושלים, תשמ"א.
10 עמ'. 28 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים קלים בשולי חלק מהדפים, ללא חסרון ופגיעה בטקסט. דיו מרוח במספר מקומות. דפים נפרדים, ללא כריכה.
אחד משני כותרים עבריים יחידים שנדפסו בעיר טולוז. הכותר השני הוא מחזור לימים נוראים, שנדפס אף הוא בהכפלה, באותם ימים במחנות המעצר.
אוצר ההגדות 3847.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
Pesach 5707 / "כי הנה הסתו עבר...". חוברת בהוצאת Co. Co. C. G. E. [Comitato Coordinatore Circoli Giovanili Ebraici] - הועד המתאם של חוגי הנוער היהודיים, [ג'נובה - Genova, איטליה], תש"ז [1947]. איטלקית ומעט עברית.
חוברת שנדפסה עבור בני הנוער היהודיים ששהו באיטליה לאחר המלחמה ומוקדשת לחג הפסח. החוברת שימשה, כפי הנראה, כהגדה לא-מסורתית לערב החג, והיא כוללת אסופת טקסטים מגוונת, עם הסברים היסטוריים ארוכים ומפורטים על פרקי ההגדה, על תולדות החג ומנהגי הסדר, ומלווה באיורים נאיביים וחינניים, בשירים ובתווי נגינה.
פרק שלם (6 עמ') ואיור מוקדשים לסיפור מרד גטו ורשה. בכפולת האמצע מופיע הפיוט "חד גדיא", והעמודים הבאים אחריו מוקדשים לעלייה לארץ ישראל. איורים נוספים מתארים אניית מעפילים בלב-ים, ריקוד "הורה" סביב דגל מונף על תורן, נערים מסבים לשולחן הסדר, את ארבעת האחים, ועוד.
בין השנים 1945-1951 שהו באיטליה כ-70,000 פליטים ועקורים יהודים משארית-הפליטה, בכ-35 מחנות עקורים. לצד מחנות העקורים פעלו גם כ-77 הכשרות חלוציות, בתי-ילדים של "עליית הנוער" וקיבוצי-הכשרה לנוער, אשר הוקמו והופעלו על בסיס השתייכות פוליטית ואידיאולוגית ונוהלו על ידי שליחים מארץ ישראל ועל ידי נציגי המפלגות הפוליטיות ותנועות הנוער באירופה. במהלך השנים 1945-1946 נעשו מספר ניסיונות להקים הסתדרות ציונית-חלוצית מאוחדת, שתאגד את הנוער היהודי על כל תנועותיו ומפלגותיו, דוגמת ״ההסתדרות הציונית האחידה״ ו"נח"ם" (נוער חלוצי מאוחד) בגרמניה, "איחוד" בפולין ו"החלוץ האחיד" באיטליה, אולם נסיונות אלה נכשלו ובדרך-כלל שמרו קבוצות שארית-הפליטה על שיוכן התנועתי או המפלגתי המקורי. החוברת שלפנינו נדפסה בידי ארגון כזה - "הועד המתאם של חוגי הנוער היהודיים", שפעל בעיר ג'נובה שבצפון איטליה, אשר מנמלהּ הפליגו רבים משארית-הפליטה בדרכם לארץ ישראל.
[1] שער-מעטפת, 35, [4] עמ', 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. נייר שביר. עטיפה קדמית, דפים ראשונים ואחרונים וכפולת האמצע מנותקים או מנותקים חלקית. קרעים קלים בשולי הדפים (סמוך לשדרה), עם מספר פיסות חסרות. רישום בעלות (מהתקופה) בצדה הפנימי של העטיפה הקדמית.
חוברת שנדפסה עבור בני הנוער היהודיים ששהו באיטליה לאחר המלחמה ומוקדשת לחג הפסח. החוברת שימשה, כפי הנראה, כהגדה לא-מסורתית לערב החג, והיא כוללת אסופת טקסטים מגוונת, עם הסברים היסטוריים ארוכים ומפורטים על פרקי ההגדה, על תולדות החג ומנהגי הסדר, ומלווה באיורים נאיביים וחינניים, בשירים ובתווי נגינה.
פרק שלם (6 עמ') ואיור מוקדשים לסיפור מרד גטו ורשה. בכפולת האמצע מופיע הפיוט "חד גדיא", והעמודים הבאים אחריו מוקדשים לעלייה לארץ ישראל. איורים נוספים מתארים אניית מעפילים בלב-ים, ריקוד "הורה" סביב דגל מונף על תורן, נערים מסבים לשולחן הסדר, את ארבעת האחים, ועוד.
בין השנים 1945-1951 שהו באיטליה כ-70,000 פליטים ועקורים יהודים משארית-הפליטה, בכ-35 מחנות עקורים. לצד מחנות העקורים פעלו גם כ-77 הכשרות חלוציות, בתי-ילדים של "עליית הנוער" וקיבוצי-הכשרה לנוער, אשר הוקמו והופעלו על בסיס השתייכות פוליטית ואידיאולוגית ונוהלו על ידי שליחים מארץ ישראל ועל ידי נציגי המפלגות הפוליטיות ותנועות הנוער באירופה. במהלך השנים 1945-1946 נעשו מספר ניסיונות להקים הסתדרות ציונית-חלוצית מאוחדת, שתאגד את הנוער היהודי על כל תנועותיו ומפלגותיו, דוגמת ״ההסתדרות הציונית האחידה״ ו"נח"ם" (נוער חלוצי מאוחד) בגרמניה, "איחוד" בפולין ו"החלוץ האחיד" באיטליה, אולם נסיונות אלה נכשלו ובדרך-כלל שמרו קבוצות שארית-הפליטה על שיוכן התנועתי או המפלגתי המקורי. החוברת שלפנינו נדפסה בידי ארגון כזה - "הועד המתאם של חוגי הנוער היהודיים", שפעל בעיר ג'נובה שבצפון איטליה, אשר מנמלהּ הפליגו רבים משארית-הפליטה בדרכם לארץ ישראל.
[1] שער-מעטפת, 35, [4] עמ', 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. נייר שביר. עטיפה קדמית, דפים ראשונים ואחרונים וכפולת האמצע מנותקים או מנותקים חלקית. קרעים קלים בשולי הדפים (סמוך לשדרה), עם מספר פיסות חסרות. רישום בעלות (מהתקופה) בצדה הפנימי של העטיפה הקדמית.
קָטָלוֹג
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
אוסף פריטים (יומן בכתב-יד, תצלומים ומסמכים) שהיו שייכים ליהודה זינגר (Yehuda Zerzy Singer), ומתעדים את שהותו בפולין וברוסיה בתקופת מלחמת העולם השניה, ואת חייו בארץ ישראל לאחר עלייתו ארצה עם קבוצת "ילדי טהראן". פולין וארץ ישראל, סוף שנות ה-30 עד שנות ה-40.
זינגר נולד בקרקוב בשנת 1928 ועלה לארץ בפברואר 1943 כחלק מקבוצת "ילדי טהראן" - קבוצת ילדים ניצולי שואה שהובאו לארץ על ידי הסוכנות היהודית לאחר ששהו במחנה שהוקם עבורם בטהראן (איראן). לאחר עלייתו ארצה נשלח זינגר (יחד עם קבוצת ילדים מ"ילדי טהרן") לקיבוץ עין חרוד.
האוסף כולל:
· יומן בכתב-יד (פולנית), אותו כתב זינגר במהלך מלחמת העולם השניה, ובו הוא מתאר אירועים להם היה עד החל מה-1 בספטמבר 1939, יום פלישת גרמניה הנאצית לפולין, ועד לחודשים הראשונים של שנת 1942 (כשנה לפני הגעתו לארץ ישראל).
רשימות היומן מתארות, בין היתר, את כיבוש פולין (ב-1 בספטמבר כותב זינגר כי התעורר באמצע הלילה לצלילי נפילת פצצות), את תכניות המשפחה לברוח מזרחה, נסיעת המשפחה ללבוב (שם הוא ומשפחתו מתגוררים אצל קרובי משפחה), פליטים במנוסה בצדי הדרכים, גיוסו של אביו לצבא (כפי הנראה, התגייס לצבא אנדרס הפולני - Anders' Army), כיבוש לבוב ע"י הרוסים, קבלת מכתב המודיע כי אבי המשפחה נפל בשבי, עבודת האם בניסור עצים ועבודת האח בשמירה (מן התיאורים מסתבר כי המשפחה נמצאת במחנה-שבי כלשהו, אולי בסיביר), פלישת גרמניה לרוסיה, הגעת אנשי נ. ק. ו. ד. (אֶן-קָה-וֶה-דֶּה), ולבסוף - נסיעה דרומה ברכבת והיכרות עם חברים חדשים (כפי הנראה - בדרך אל ובטהראן). 32 עמ' (כתובים בעפרון), 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים בשולי כמה דפים. חלק מהטקסט דהוי מעט. ללא עטיפה.
· תעודת בית-ספר בקרקוב, על שם זינגר. הונפקה בשנת 1938.
· אישור רשמי (אנגלית), מודפס על-גבי נייר מכתבים של "הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הלשכה לעלית ילדים ונוער", המעיד על כך שזינגר הגיע לארץ ישראל בשנת 1943 ולומד בעין חרוד.
· 24 תצלומים אשר היו שייכים לזינגר. רובם תצלומים קבוצתיים של נערות ונערים, אשר צולמו, כפי הנראה, בתקופה בה חי זינגר בקיבוץ עין חרוד. 8.5X6 ס"מ בממוצע. מצב כללי טוב.
· תעודת "רשיון לנהג כלי-רכב משא", על שם יהודה זינגר. הונפקה בשנת 1949.
מצורפים: שני מסמכים וגלויה, הקשורים, כנראה, לבני משפחתו של זינגר.
סה"כ 28 פריטים. גודל ומצב משתנים.
זינגר נולד בקרקוב בשנת 1928 ועלה לארץ בפברואר 1943 כחלק מקבוצת "ילדי טהראן" - קבוצת ילדים ניצולי שואה שהובאו לארץ על ידי הסוכנות היהודית לאחר ששהו במחנה שהוקם עבורם בטהראן (איראן). לאחר עלייתו ארצה נשלח זינגר (יחד עם קבוצת ילדים מ"ילדי טהרן") לקיבוץ עין חרוד.
האוסף כולל:
· יומן בכתב-יד (פולנית), אותו כתב זינגר במהלך מלחמת העולם השניה, ובו הוא מתאר אירועים להם היה עד החל מה-1 בספטמבר 1939, יום פלישת גרמניה הנאצית לפולין, ועד לחודשים הראשונים של שנת 1942 (כשנה לפני הגעתו לארץ ישראל).
רשימות היומן מתארות, בין היתר, את כיבוש פולין (ב-1 בספטמבר כותב זינגר כי התעורר באמצע הלילה לצלילי נפילת פצצות), את תכניות המשפחה לברוח מזרחה, נסיעת המשפחה ללבוב (שם הוא ומשפחתו מתגוררים אצל קרובי משפחה), פליטים במנוסה בצדי הדרכים, גיוסו של אביו לצבא (כפי הנראה, התגייס לצבא אנדרס הפולני - Anders' Army), כיבוש לבוב ע"י הרוסים, קבלת מכתב המודיע כי אבי המשפחה נפל בשבי, עבודת האם בניסור עצים ועבודת האח בשמירה (מן התיאורים מסתבר כי המשפחה נמצאת במחנה-שבי כלשהו, אולי בסיביר), פלישת גרמניה לרוסיה, הגעת אנשי נ. ק. ו. ד. (אֶן-קָה-וֶה-דֶּה), ולבסוף - נסיעה דרומה ברכבת והיכרות עם חברים חדשים (כפי הנראה - בדרך אל ובטהראן). 32 עמ' (כתובים בעפרון), 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים בשולי כמה דפים. חלק מהטקסט דהוי מעט. ללא עטיפה.
· תעודת בית-ספר בקרקוב, על שם זינגר. הונפקה בשנת 1938.
· אישור רשמי (אנגלית), מודפס על-גבי נייר מכתבים של "הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הלשכה לעלית ילדים ונוער", המעיד על כך שזינגר הגיע לארץ ישראל בשנת 1943 ולומד בעין חרוד.
· 24 תצלומים אשר היו שייכים לזינגר. רובם תצלומים קבוצתיים של נערות ונערים, אשר צולמו, כפי הנראה, בתקופה בה חי זינגר בקיבוץ עין חרוד. 8.5X6 ס"מ בממוצע. מצב כללי טוב.
· תעודת "רשיון לנהג כלי-רכב משא", על שם יהודה זינגר. הונפקה בשנת 1949.
מצורפים: שני מסמכים וגלויה, הקשורים, כנראה, לבני משפחתו של זינגר.
סה"כ 28 פריטים. גודל ומצב משתנים.
קָטָלוֹג