מכירה 42 - פריטים נדירים ומיוחדים
מציג 1 - 12 of 112
מכירה 42 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.11.2014
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $3,500
כולל עמלת קונה
סדר תפלות מכל השנה, כמנהג אשכנז ופולין. אמשטרדם, [תקכ"ב 1762]. דפוס הירץ לוי רופא וחתנו קאשמן. תפילות למועדי השנה, עם "פרקים" (פרקי אבות), פרשיות, שיר היחוד וזמירות, ספירת העומר ועוד. פורמט מיניאטורי, עם כריכת עור מקורית, פינות ואבזם מכסף (ללא הסוגר). חיתוך שוליים מוזהב (עם חריטת עיטורים על גביו). סימניית בד. בכריכה הקדמית והאחורית הטבעות מוזהבות עם ראשי תיבות שם הבעלים ופרט שנה עברי (במספרים). ההטבעות נעשו בשני מועדים שונים. ההטבעה הראשונה: 5563 - M.v.H (תקס"ג 1803). ההטבעה השניה: 5637 - M.G. (תרל"ז 1877). [כנראה, ההטבעה השניה נעשתה עבור בנו או נכדו של הבעלים הראשון]. רמ דף. 7 ס"מ (כריכה: 8 ס"מ). מצב טוב - טוב מאד. כתמים. בלאי קל. סוגר חסר באבזם.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 42 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.11.2014
פתיחה: $4,000
נמכר ב: $6,250
כולל עמלת קונה
תלמוד בבלי, עם המפרשים. מהדורת אמשטרדם, ת"ד-ת"ח (1644-1648) דפוס עמנואל בנבנישתי. חמשה כרכים במצב טוב מאד, עם כריכות מפוארות מקוריות. כריכת עץ מחופה בקלף, עם הטבעות עיטורים מוזהבים. אבזמי מתכת מקוריים. חיתוך שוליים מוזהב, עם חריטת עיטורים פרחוניים על גביו. בשלושה מן הכרכים תויות עור על השדרה עם שמות המסכתות. חמשה כרכים, בכל כרך מספר מסכתות (שער נפרד לכל מסכת), לפי הפירוט הבא: 1. ברכות (ת"ד) וסדר זרעים (ת"ו). 2. שבת (ת"ה) ועירובין (ת"ו). 3. פסחים, חגיגה, ביצה ומועד קטן (ת"ה). 4. סנהדרין, עבודה זרה (ת"ה), הוריות ועדיות (ת"ז), מסכת אבות ומסכתות קטנות. 5. נדה (ת"ז) וטהרות (ת"ז). 27 ס"מ (כריכה: 29 ס"מ). מצב טוב - טוב מאד. כתמים. קרעים בודדים. בלאי ופגמים (רובם קלים) בכריכות. בכרכים 1 ו-4 חסר אבזם אחד. פגמים בתויות העור על השדרות.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 42 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.11.2014
פתיחה: $3,500
לא נמכר
תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן. [פיזרו (איטליה), רע"ה 1515]. דפוס גרשם בן משה שונצינו.
עותק חסר. מספר הגהות בכתיבה ספרדית.
נמצאים הדפים הבאים: קונטרס א: דפים ב-ו (חסר שער), קונטרס ב: א-ה (חסר דף ו). קונטרס ד: ו דף. קונטרס ו: ב-ז (סוף). חסרים: קונטרסים ג, ה. סה"כ 22 דף.
32 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. שיקומים מקצועיים של קרעים ופגיעות בשולי הדפים. כריכה חדשה.
משפחת שונצינו, משפחה יהודית שבניה היו מראשוני המדפיסים העבריים, נקראה על שם העיר שונצינו (סונצ'ינו) שבצפון איטליה, בה התיישבו בני המשפחה והקימו את בית דפוסם הראשון. בני שונצינו היו הראשונים שהחלו להעלות את מסכתות התלמוד הבבלי על מזבח הדפוס (במקביל להם נדפסו מספר מסכתות בספרד). המסכת הראשונה, מסכת ברכות, נדפסה בשנת רמ"ד ("שנת גמר"א"). בשל קשיים וצרות שהתרגשו עליהם, נאלצו בני שונצינו לנדוד יחד עם כלי הדפוס, והתגוררו בערים שונות ברחבי איטליה, כשבכל אחת מהן המשיכו במלאכתם והדפיסו ספרים עבריים חשובים. אחת התחנות היתה העיר פיזרו (פזארו) שבצפון מזרח איטליה, בה שהה גרשם בן משה שונצינו מספר שנים והדפיס כמה ממסכתות התלמוד. הדפסה זו, המכונה כיום "דפוס פיזרו", היתה לאבן היסוד בתולדות הדפסת התלמוד הבבלי. גם דניאל בומברג, המדפיס הוונציאני הנודע, השתמש במסכתות שנדפסו בפיזרו כבסיס למהדורתו המפורסמת. במהדורה זו נקבעו לראשונה "התוספות" כחלק אינטגרלי מדף הגמרא לצד פירוש רש"י (להבדיל מדפוסי ספרד שבהם נדפס רק פירוש רש"י בצד הגמרא). גם סוג ה"תוספות" שצורפו לכל מסכת נקבע אז לדורות (ברובם תוספות רבי אליעזר מטוך). לעומת זאת, "צורת הדף" (ומספור הדפים) בדפוס זה שונה מהמקובל בימינו, שכן זו נקבעה רק במהדורת בומברג שנדפסה אחריה. גרשום שונצינו החל להדפיס בפיזרו בשנת רס"ט, ובסך הכל הדפיס כעשרים ושלוש מסכתות, אך לא השלים את התלמוד הבבלי כולו.
עותק חסר. מספר הגהות בכתיבה ספרדית.
נמצאים הדפים הבאים: קונטרס א: דפים ב-ו (חסר שער), קונטרס ב: א-ה (חסר דף ו). קונטרס ד: ו דף. קונטרס ו: ב-ז (סוף). חסרים: קונטרסים ג, ה. סה"כ 22 דף.
32 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. שיקומים מקצועיים של קרעים ופגיעות בשולי הדפים. כריכה חדשה.
משפחת שונצינו, משפחה יהודית שבניה היו מראשוני המדפיסים העבריים, נקראה על שם העיר שונצינו (סונצ'ינו) שבצפון איטליה, בה התיישבו בני המשפחה והקימו את בית דפוסם הראשון. בני שונצינו היו הראשונים שהחלו להעלות את מסכתות התלמוד הבבלי על מזבח הדפוס (במקביל להם נדפסו מספר מסכתות בספרד). המסכת הראשונה, מסכת ברכות, נדפסה בשנת רמ"ד ("שנת גמר"א"). בשל קשיים וצרות שהתרגשו עליהם, נאלצו בני שונצינו לנדוד יחד עם כלי הדפוס, והתגוררו בערים שונות ברחבי איטליה, כשבכל אחת מהן המשיכו במלאכתם והדפיסו ספרים עבריים חשובים. אחת התחנות היתה העיר פיזרו (פזארו) שבצפון מזרח איטליה, בה שהה גרשם בן משה שונצינו מספר שנים והדפיס כמה ממסכתות התלמוד. הדפסה זו, המכונה כיום "דפוס פיזרו", היתה לאבן היסוד בתולדות הדפסת התלמוד הבבלי. גם דניאל בומברג, המדפיס הוונציאני הנודע, השתמש במסכתות שנדפסו בפיזרו כבסיס למהדורתו המפורסמת. במהדורה זו נקבעו לראשונה "התוספות" כחלק אינטגרלי מדף הגמרא לצד פירוש רש"י (להבדיל מדפוסי ספרד שבהם נדפס רק פירוש רש"י בצד הגמרא). גם סוג ה"תוספות" שצורפו לכל מסכת נקבע אז לדורות (ברובם תוספות רבי אליעזר מטוך). לעומת זאת, "צורת הדף" (ומספור הדפים) בדפוס זה שונה מהמקובל בימינו, שכן זו נקבעה רק במהדורת בומברג שנדפסה אחריה. גרשום שונצינו החל להדפיס בפיזרו בשנת רס"ט, ובסך הכל הדפיס כעשרים ושלוש מסכתות, אך לא השלים את התלמוד הבבלי כולו.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 42 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.11.2014
פתיחה: $8,000
נמכר ב: $10,000
כולל עמלת קונה
תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא. [ונציה, רפ"א 1521]. דפוס דניאל בומברג, מהדורה ראשונה.
כרך מתוך מהדורת התלמוד הראשונה של המדפיס הנודע דניאל בומברג בונציה. במהדורה זו נדפס לראשונה התלמוד הבבלי בשלמותו. מהדורה נודעת זו ("דפוס ונציה") היתה למהדורת האם של כל מהדורות הש"ס שבאו אחריה. בה נקבע לדורות נוסח הגמרא, וכן "צורת הדף" עם מספור הדפים שנוהג עד ימינו.
ג-ריז דף (הדף האחרון סומן בטעות 'תרט'). חסר דף השער ודף ב. 33.5 ס"מ. מצב כללי טוב. בדפים ג-ו כתמים ותיקונים עם נייר לחיזוק השוליים, ללא פגיעה בטקסט. דף אחרון מנותק עם תיקוני נייר ללא פגיעה בטקסט וקרע לאורך הפינה הפנימית, משוקם עם פגיעה בטקסט. מעט פגעי עש בשוליים הפנימים. מלבד זאת הספר נקי. מעט הגהות בכתיבה מזרחית עתיקה (ציוני מקורות ותיקונים). חותמות רבות: "הבֹּטח באל עליון יוסף בן ששון". כריכה מאוחרת עם שדרת קלף. תו-ספר של לזרוס גולדשמידט, חוקר היהדות הידוע.
כרך מתוך מהדורת התלמוד הראשונה של המדפיס הנודע דניאל בומברג בונציה. במהדורה זו נדפס לראשונה התלמוד הבבלי בשלמותו. מהדורה נודעת זו ("דפוס ונציה") היתה למהדורת האם של כל מהדורות הש"ס שבאו אחריה. בה נקבע לדורות נוסח הגמרא, וכן "צורת הדף" עם מספור הדפים שנוהג עד ימינו.
ג-ריז דף (הדף האחרון סומן בטעות 'תרט'). חסר דף השער ודף ב. 33.5 ס"מ. מצב כללי טוב. בדפים ג-ו כתמים ותיקונים עם נייר לחיזוק השוליים, ללא פגיעה בטקסט. דף אחרון מנותק עם תיקוני נייר ללא פגיעה בטקסט וקרע לאורך הפינה הפנימית, משוקם עם פגיעה בטקסט. מעט פגעי עש בשוליים הפנימים. מלבד זאת הספר נקי. מעט הגהות בכתיבה מזרחית עתיקה (ציוני מקורות ותיקונים). חותמות רבות: "הבֹּטח באל עליון יוסף בן ששון". כריכה מאוחרת עם שדרת קלף. תו-ספר של לזרוס גולדשמידט, חוקר היהדות הידוע.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 42 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.11.2014
פתיחה: $10,000
לא נמכר
הגדה של פסח, "בלשון הקדש ופתרונו בלשון איטליאנו, עם כמה צורות על כל האותות והמופתים אשר נעשו לאבותינו...". ונציה, שפ"ט [1629]. דפוס ייואני קאליוני, Brag. & Lorenzo Pietro, Alvise i.
הגדה כמנהג בני רומא. עם פירוש "צלי אש" מאת רבי יהודה אריה ממודינה [קיצור "זבח פסח" לאברבנאל], ותרגום לאיטלקית [באותיות עבריות]. כל העמודים מעוטרים במסגרת שער מאויירת. התרגום לאיטלקית נדפס בעמודי ה"שער" ובתחתית העמודים. איורים רבים ותיבות פתיחה מאויירות בחיתוכי עץ. בעמוד האחרון מופיע השיר "אלמעכטיגר גוט" באשכנזית-יהודית [יידיש].
במקביל יצאה הגדה "בלשון ספרדים" [לאדינו], ו"בלשון אשכנזים" [יידיש]. הגדה זו שימשה יסוד לכמה הוצאות שנדפסו כמתכונתה.
[26] דף. 33 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. פגיעות וקרעים משוקמים באופן מקצועי (עם פגיעה בטקסט במספר מקומות). כריכת עור חדשה ונאה.
יערי 41; אוצר ההגדות 55.
הגדה כמנהג בני רומא. עם פירוש "צלי אש" מאת רבי יהודה אריה ממודינה [קיצור "זבח פסח" לאברבנאל], ותרגום לאיטלקית [באותיות עבריות]. כל העמודים מעוטרים במסגרת שער מאויירת. התרגום לאיטלקית נדפס בעמודי ה"שער" ובתחתית העמודים. איורים רבים ותיבות פתיחה מאויירות בחיתוכי עץ. בעמוד האחרון מופיע השיר "אלמעכטיגר גוט" באשכנזית-יהודית [יידיש].
במקביל יצאה הגדה "בלשון ספרדים" [לאדינו], ו"בלשון אשכנזים" [יידיש]. הגדה זו שימשה יסוד לכמה הוצאות שנדפסו כמתכונתה.
[26] דף. 33 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. פגיעות וקרעים משוקמים באופן מקצועי (עם פגיעה בטקסט במספר מקומות). כריכת עור חדשה ונאה.
יערי 41; אוצר ההגדות 55.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 42 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.11.2014
פתיחה: $3,500
נמכר ב: $5,250
כולל עמלת קונה
ספר הנהגת החיים – ליברו אינטיטולאדו ריגימיינטו דילה וירה. חיבור מוסרי בשפת הלאדינו, "אשר חבר החכם השלם הכולל כמהר"ר משה אלמושנינו נר"ו", עם חבור על פשר החלומות "אשר חבר המחבר עצמו לדרישת השר המאושר האדון דון יוסף נשיא...". [שאלוניקי], אלול שכ"ד [1564]. דפוס יצחק בן יוסף יעב"ץ. מהדורה יחידה. ככל הנראה, לפנינו החיבור המקורי הראשון שנדפס בשפת הלאדינו – שפתם של יהודי ספרד, שנפוצה לאחר הגירוש בקהילות יוצאי ספרד בארצות המזרח. מוסר ואגדה, עצות וחכמת חיים. הספר נכתב כולו בשפת הלאדינו, עם הקדמה ומפתחות מפורטים בעברית. מחולק לשלושה חלקים, כפי שכותב המחבר בהקדמתו. החלק הראשון: "ההנהגה הנאותה... באכילה ובשתיה, בשינה... בשכיבה ובקימה, בהליכה ובישיבה, בדבור ובשתיקה...". החלק השני על עשר המדות המוסריות (של אריסטו): "הגבורה וההסתפקות והנדיבות ומעלת השוע... גדולת הלב ומעלת אהבת הכבוד והסבלנות, ומעלת המשמח בדבורו, ומעלת השמח בהתחברות ומעלת האמת". החלק השלישי דן על "הצדק ומעלת האהבה... החכמה והשכל, והתבונה והמלאכה". הקדמה ומפתחות גם בעברית. ראשי הפרקים והעניינים נרשמו בצדי העמודים בעברית. בסוף הספר נדפס "ביאור המלות הזרות" - מילון לאדינו-עברית. לאדינו (ספניולית) היא שפתם הייחודית של מגורשי ספרד בארצות פזוריהם. השפה התגבשה מתוך ניבים שונים של השפה הספרדית שהיו שגורים בפי יהודי ספרד קודם הגירוש, ועל כן שימרה בתוכה מילים, ביטויים ותחבירים שנעלמו מן השפה הספרדית של ימינו. חלק נכבד ממגורשי ספרד התיישב בגבולות האימפריה העות'מנית, אך במשך מאות שנים המשיכו לשמור על שפת המוצא שלהם ולא אמצו את השפה המקומית. במשך הדורות השתלבו בשפת הלאדינו מילים ומונחים מן השפה העברית ומאוצר המילים של שפות רבות של המדינות בהן התגוררו מגורשי ספרד, כגון טורקית, ערבית, יוונית, בולגרית ועוד. בלאדינו נעשה שימוש בשפת היום יום, ואף בתפילה ובלימוד התורה. ספרי קודש רבים תורגמו ללאדינו, ואף יצירות מקוריות נכתבו בשפה זו. המפורסמת שבהן היא סדרת הספרים "ילקוט מעם לועז", שנכתבה על ידי רבי יעקב כולי ותלמידיו. כיום דוברי הלאדינו מתמעטים והולכים, ונעשים מאמצים רבים לשימור שפה זו. רבי משה אלמושנינו (רע"ו בקירוב-ש"ם, אוצר הרבנים 14420). רב גאון ומופלא, מחכמי שאלוניקי במאה ה-16. פוסק, דרשן ופילוסוף, למד גם מדע ורפואה ושלט במספר שפות. בעל "תורת משה", "תפילה למשה" ו"ידי משה". כן חבר פירוש על פירושו של אבן עזרא ועל רש"י, כתב חידושים, שיטות בש"ס, ועוד. כפי שכתב בהקדמתו, את הספר שלפנינו כתב לבקשת בן אחותו, שהפציר בו לכתוב את דבריו "בלשון לועזי", על אף שהדבר היה קשה בעיניו מחמת אהבתו את לשון הקודש. כפי הנראה, זוהי גם הפעם הראשונה שנתחבר מילון עברי לשפת הלאדינו, כפי שעשה המחבר בסוף ספרו "למען ירוץ הקורא בו". קסב, [1] דף (כפי הנראה, חסרים 3 דף בחלק "ביאור המלות הזרות"). 21 ס"מ. שוליים רחבים. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרע בדף השער (עם פגיעה בטקסט). פגעי עש ורטיבות. כריכה עם שדרת עור, בלויה.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 42 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.11.2014
פתיחה: $35,000
נמכר ב: $47,500
כולל עמלת קונה
ספר "שחיטות" מאת רבי יעקב ווייל, "עם ההגהות, ונדפסו בשם כמ"ר אברהם בר פרץ הכהן", וספר "בדיקות" מאת רבי יעקב ווייל, עם ההגהות ועם "דיני ניקור הבשר לרבינו שלמה [רש"י] זצ"ל". מנטובה, ר"ח אייר שי"ו [1556]. דפוס יעקב כהן מגאזולו, בבית ווינטורין רופינילו.
עותק שלם שנדפס על קלף.
שער עם מסגרת מאוירת בחיתוכי עץ, שבראשה סמל כהונה (ידים). שער נפרד לספר "בדיקות". בתחילת כל חיבור, חיתוכי עץ מקושטים סביב תיבות הפתיחה. בדפים [5-6] איורים מודפסים של סכינים [להמחשת הפגמים שפוסלים את סכין השחיטה].
קולופון בסוף ספר "שחיטות": "נשלמו ההגהות מהשחיטות... והוגהו ע"י הסופר כמ"ר מאיר יצ"ו ב"ר אפרים זצ"ל מפדובה בד’ ימים לחדש אייר שנת ו’י’ש’ [שי"ו] תקוה לאחריתנו...", קולופון דומה בסוף ספר "בדיקות".
מעבר לשער רישומי בעלות וחתימות מסולסלות: "קניתי אותו לע"ק [לעבודת קוני] איש צעיר מקוה רחמי האל הזן, ישראל משה חזן" [הגאון רבי ישראל משה חזן, אב"ד רומא, קורפו ואלכסנדריה, מחבר "כרך של רומי", הגהות "איי הים" על תשובות הגאונים, ועוד]; "איסטי ליברו -- אליעזר ירוחם אלישר הי"ו והקב"ה יפקדהו בבנים ובני בנים אמן" [אולי הוא רבי אליעזר ירוחם אלישר, דיין ומ"ץ בצפת, אביו של "הראשון לציון" רבי יעקב שאול אלישר]; "הגואל האחרון והוא הצעיר מכל בני העיר, מסעוד ביטון". (מעבר לשער השני, רישום [לא שלם] של "שויתי").
החיבורים 'שחיטות' ו'בדיקות' לרבי יעקב בן יהודה ווייל, תלמיד המהרי"ל ומגדולי הפוסקים באשכנז, נדפסו כחלק מספר שו"ת מהר"י ווייל בונציה ש"ט, ולאחר מכן הופיעו כחיבור בפני עצמו ביותר ממאה מהדורות בדפוסים שונים. במהדורות השונות נוספו במשך הזמן הגהות, הערות ופירושים מגדולי הדורות, כגון הרמ"א, המהרש"ל ועוד. ספר זה הפך לספר יסוד בפסיקת ההלכה בדיני שחיטה וטריפות, והרמ"א הכלילו בפירושו לטור וב"מפה" על השולחן ערוך.
במאה ה-14 התפשט באירופה השימוש בנייר, ואט אט כבש את מקומו של הקלף כמצע הכתיבה העיקרי. תהליך זה תרם תרומה משמעותית להמצאת הדפוס, שנזקק לחומר זול לשם שכפול המוני של ספרים. הספרים העבריים נדפסו בדרך כלל על נייר, אך היו מקרים שבהם הכינו המדפיסים עותק מיוחד, או מספר קטן של עותקים, שהודפסו על קלף במקום על נייר. על פי רוב, בשל מחירו היקר של הקלף, נעשתה ההדפסה בהזמנה אישית עבור אנשים אמידים, עקב כך ספרים מודפסים על קלף הנם נדירים ביותר. לפנינו עותק שלם של ספר 'שחיטות ובדיקות' שנדפס על קלף.
4 קונטרסים של 4 דף. [16] דף. 15.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בדף השער הראשון. דפים מנותקים. ללא כריכה.
ידוע על עותק יחיד נוסף על קלף שנמצא בספריה הבריטית.
עותק שלם שנדפס על קלף.
שער עם מסגרת מאוירת בחיתוכי עץ, שבראשה סמל כהונה (ידים). שער נפרד לספר "בדיקות". בתחילת כל חיבור, חיתוכי עץ מקושטים סביב תיבות הפתיחה. בדפים [5-6] איורים מודפסים של סכינים [להמחשת הפגמים שפוסלים את סכין השחיטה].
קולופון בסוף ספר "שחיטות": "נשלמו ההגהות מהשחיטות... והוגהו ע"י הסופר כמ"ר מאיר יצ"ו ב"ר אפרים זצ"ל מפדובה בד’ ימים לחדש אייר שנת ו’י’ש’ [שי"ו] תקוה לאחריתנו...", קולופון דומה בסוף ספר "בדיקות".
מעבר לשער רישומי בעלות וחתימות מסולסלות: "קניתי אותו לע"ק [לעבודת קוני] איש צעיר מקוה רחמי האל הזן, ישראל משה חזן" [הגאון רבי ישראל משה חזן, אב"ד רומא, קורפו ואלכסנדריה, מחבר "כרך של רומי", הגהות "איי הים" על תשובות הגאונים, ועוד]; "איסטי ליברו -- אליעזר ירוחם אלישר הי"ו והקב"ה יפקדהו בבנים ובני בנים אמן" [אולי הוא רבי אליעזר ירוחם אלישר, דיין ומ"ץ בצפת, אביו של "הראשון לציון" רבי יעקב שאול אלישר]; "הגואל האחרון והוא הצעיר מכל בני העיר, מסעוד ביטון". (מעבר לשער השני, רישום [לא שלם] של "שויתי").
החיבורים 'שחיטות' ו'בדיקות' לרבי יעקב בן יהודה ווייל, תלמיד המהרי"ל ומגדולי הפוסקים באשכנז, נדפסו כחלק מספר שו"ת מהר"י ווייל בונציה ש"ט, ולאחר מכן הופיעו כחיבור בפני עצמו ביותר ממאה מהדורות בדפוסים שונים. במהדורות השונות נוספו במשך הזמן הגהות, הערות ופירושים מגדולי הדורות, כגון הרמ"א, המהרש"ל ועוד. ספר זה הפך לספר יסוד בפסיקת ההלכה בדיני שחיטה וטריפות, והרמ"א הכלילו בפירושו לטור וב"מפה" על השולחן ערוך.
במאה ה-14 התפשט באירופה השימוש בנייר, ואט אט כבש את מקומו של הקלף כמצע הכתיבה העיקרי. תהליך זה תרם תרומה משמעותית להמצאת הדפוס, שנזקק לחומר זול לשם שכפול המוני של ספרים. הספרים העבריים נדפסו בדרך כלל על נייר, אך היו מקרים שבהם הכינו המדפיסים עותק מיוחד, או מספר קטן של עותקים, שהודפסו על קלף במקום על נייר. על פי רוב, בשל מחירו היקר של הקלף, נעשתה ההדפסה בהזמנה אישית עבור אנשים אמידים, עקב כך ספרים מודפסים על קלף הנם נדירים ביותר. לפנינו עותק שלם של ספר 'שחיטות ובדיקות' שנדפס על קלף.
4 קונטרסים של 4 דף. [16] דף. 15.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בדף השער הראשון. דפים מנותקים. ללא כריכה.
ידוע על עותק יחיד נוסף על קלף שנמצא בספריה הבריטית.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 42 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.11.2014
פתיחה: $45,000
נמכר ב: $56,250
כולל עמלת קונה
אוסף ענק של כמאה ותשעים כותרים מדפוסי ירושלים הראשונים, בין השנים תר"א-תר"ן (1841-1890). האוסף כולל ספרים, חוברות וכרזות, מהם נדירים ויקרי המציאות, כולל הספר העברי הראשון שנדפס בירושלים. עשרות ספרים מדפוסו של רבי ישראל בּ"ק. הדפסות בלתי-ידועות. וספרים רבים מהדפוסים האחרים שפעלו בירושלים בין השנים תרכ"ג-תר"ן (דפוסי סלומון, רוטנברג, גאשצינני, אג"ן, לילינטהל, צוקרמן ועוד).
הספרים שנדפסו בירושלים, מגוונים מאד בסוגיהם ובתוכנם, וכוללים חיבורי חכמים מכל עדות ישראל: ספרי תפילה ופרשנות המקרא, ספרי הזהר וספרי קבלה וסגולות, ספרי שו"ת וחידושי ש"ס, חיבורי הלכה ופרשנות לספרי השולחן ערוך וספרי הרמב"ם, ספרי חסידות ומוסר, חיבורי הגר"א מווילנא ותלמידיו, ספרי חכמי המזרח וחכמי המגרב (צפון-אפריקה), ספרי חכמי תימן, ספרים בלאדינו, עתונים וקבצים תורניים, כתבי פולמוס שונים, אגרות בקשת כספים ליחידים ולמוסדות הציבור, ועוד.
נציין רשימה קצרה ומדגמית של ספרים והדפסות מתוך האוסף שלפנינו (רשימה מפורטת תשלח לכל דורש):
• ספר "עבודת הקודש" להגאון חיד"א. מהדורת תר"א [1841] – הספר העברי הראשון שנדפס בירושלים, ומהדורות תר"ד [1844] ותר"ז [1847].
• הגדה של פסח "חוקת הפסח". ירושלים, תר"ג [1843] – ההגדה הראשונה שנדפסה בירושלים, והגדות של פסח נוספות ("ביזת מצרים" ועוד).
• ספר "בת עין", מהאדמו"ר רבי אברהם דוב מאווריטש וצפת. ירושלים, תר"ז [1847]. מהדורה ראשונה. סטפנסקי חסידות מס' 103.
• ספר "באר שבע", מהאדמו"ר רבי משה דוד אשכנזי מטולטשווא וצפת [זקנם של אדמו"רי סטמאר וקלויזנבורג]. ירושלים, תרי"ג [1853]. מהדורה ראשונה (עותק ללא השער וההסכמות). סטפנסקי חסידות מס' 75.
• מחזור מועדי ה' וקריאי מועד. ירושלים, תר"ד [1844]. שני עותקים עם שינויים ביניהם (באחד מהם, אשר יועד ליצוא לארצות האימפריה הבריטית, נדפסה בתפילת "הנותן תשועה", ברכה מיוחדת למלכת בריטניה).
• ספר "חבת ירושלים". ירושלים, תר"ד [1844]. עם דף נוסף של הסכמת האדמו"ר רבי אהרן משה מגזע צבי מבראד. – בש' הלוי מס' 23, רשומים רק [2], ס דף. ואילו בעותק שלפנינו נמצאים [3], ס דף. [במהדורת הזיוף מלמברג נמצאת הסכמה זו בעותק שונה – בספירת דפים: [3], סג דף].
• ספרי הזוהר ותיקוני זהר שנדפסו בשנים תר"ד-תר"ו [1844-1846]; ספרי קבלה רבים, וספר "אדרא רבא", שנדפס במהדורה מיניאטורית "והיא נסדרה בק"ק [=בקונטרסים קטנים?] – להקל מעל הקורא", בדפוס רבי יואל משה סלומון, בשנת תרמ"ה.
• ספרי רבי יהוסף שווארץ, תבואת הארץ ודברי יוסף, שנדפסו בשנים תר"ג [1843], תר"ה [1845], תרכ"א [1861] ותרכ"ב [1862]. – בספר הראשון הקדשה בכת"י, מאת "המחבר" אל רבי גדליה טיקטין אב"ד ברסלוי.
• ספר "יעלזו חסידים", תפילות. ירושלים, תרמ"ה [1885]. דפוס ר' יצחק ב"ר צבי [גאשצינני] יליד ווארשא. בסופו כרוך כותר לא-ידוע ביבליוגרפית: "לעשרת ימי תשובה", תפילת "אבינו מלכנו". [תרמ"ה?]. "נדפס בדפוס ר"י גאשצינני נ"י". ב דף.
• לוחות "מזרח" מאויירים, חלקם לא נרשמו אצל ש' הלוי.
• שני ספרים עם זיוף השם "ירושלים" בשער: ספר חבת ירושלים, [קניגסברג, תרי"ח בקירוב]. ספר שער השמים, [למברג, תר"ל בקירוב].
כ-190 כותרים. גודל ומצב משתנים. רובם כרוכים, בכריכות שונות, מארצות ומתקופות שונות. בחלקם חתימות וחותמות בעלים עתיקות. דפי הקדשה מודפסים והקדשות בכת"י.
מקור האוסף שלפנינו מאוצרו של אספן פרטי, שאסף את הספרים במשך שנים רבות במקצועיות. בכמה מן הכותרים שבאוסף זה מצויים שינויים והוספות מהרישומים הביבליוגרפיים המופיעים במחקריה המקיפים של שושנה הלוי. ישנם גם כותרים שאינם מופיעים כלל ברשימותיה.
הספרים שנדפסו בירושלים, מגוונים מאד בסוגיהם ובתוכנם, וכוללים חיבורי חכמים מכל עדות ישראל: ספרי תפילה ופרשנות המקרא, ספרי הזהר וספרי קבלה וסגולות, ספרי שו"ת וחידושי ש"ס, חיבורי הלכה ופרשנות לספרי השולחן ערוך וספרי הרמב"ם, ספרי חסידות ומוסר, חיבורי הגר"א מווילנא ותלמידיו, ספרי חכמי המזרח וחכמי המגרב (צפון-אפריקה), ספרי חכמי תימן, ספרים בלאדינו, עתונים וקבצים תורניים, כתבי פולמוס שונים, אגרות בקשת כספים ליחידים ולמוסדות הציבור, ועוד.
נציין רשימה קצרה ומדגמית של ספרים והדפסות מתוך האוסף שלפנינו (רשימה מפורטת תשלח לכל דורש):
• ספר "עבודת הקודש" להגאון חיד"א. מהדורת תר"א [1841] – הספר העברי הראשון שנדפס בירושלים, ומהדורות תר"ד [1844] ותר"ז [1847].
• הגדה של פסח "חוקת הפסח". ירושלים, תר"ג [1843] – ההגדה הראשונה שנדפסה בירושלים, והגדות של פסח נוספות ("ביזת מצרים" ועוד).
• ספר "בת עין", מהאדמו"ר רבי אברהם דוב מאווריטש וצפת. ירושלים, תר"ז [1847]. מהדורה ראשונה. סטפנסקי חסידות מס' 103.
• ספר "באר שבע", מהאדמו"ר רבי משה דוד אשכנזי מטולטשווא וצפת [זקנם של אדמו"רי סטמאר וקלויזנבורג]. ירושלים, תרי"ג [1853]. מהדורה ראשונה (עותק ללא השער וההסכמות). סטפנסקי חסידות מס' 75.
• מחזור מועדי ה' וקריאי מועד. ירושלים, תר"ד [1844]. שני עותקים עם שינויים ביניהם (באחד מהם, אשר יועד ליצוא לארצות האימפריה הבריטית, נדפסה בתפילת "הנותן תשועה", ברכה מיוחדת למלכת בריטניה).
• ספר "חבת ירושלים". ירושלים, תר"ד [1844]. עם דף נוסף של הסכמת האדמו"ר רבי אהרן משה מגזע צבי מבראד. – בש' הלוי מס' 23, רשומים רק [2], ס דף. ואילו בעותק שלפנינו נמצאים [3], ס דף. [במהדורת הזיוף מלמברג נמצאת הסכמה זו בעותק שונה – בספירת דפים: [3], סג דף].
• ספרי הזוהר ותיקוני זהר שנדפסו בשנים תר"ד-תר"ו [1844-1846]; ספרי קבלה רבים, וספר "אדרא רבא", שנדפס במהדורה מיניאטורית "והיא נסדרה בק"ק [=בקונטרסים קטנים?] – להקל מעל הקורא", בדפוס רבי יואל משה סלומון, בשנת תרמ"ה.
• ספרי רבי יהוסף שווארץ, תבואת הארץ ודברי יוסף, שנדפסו בשנים תר"ג [1843], תר"ה [1845], תרכ"א [1861] ותרכ"ב [1862]. – בספר הראשון הקדשה בכת"י, מאת "המחבר" אל רבי גדליה טיקטין אב"ד ברסלוי.
• ספר "יעלזו חסידים", תפילות. ירושלים, תרמ"ה [1885]. דפוס ר' יצחק ב"ר צבי [גאשצינני] יליד ווארשא. בסופו כרוך כותר לא-ידוע ביבליוגרפית: "לעשרת ימי תשובה", תפילת "אבינו מלכנו". [תרמ"ה?]. "נדפס בדפוס ר"י גאשצינני נ"י". ב דף.
• לוחות "מזרח" מאויירים, חלקם לא נרשמו אצל ש' הלוי.
• שני ספרים עם זיוף השם "ירושלים" בשער: ספר חבת ירושלים, [קניגסברג, תרי"ח בקירוב]. ספר שער השמים, [למברג, תר"ל בקירוב].
כ-190 כותרים. גודל ומצב משתנים. רובם כרוכים, בכריכות שונות, מארצות ומתקופות שונות. בחלקם חתימות וחותמות בעלים עתיקות. דפי הקדשה מודפסים והקדשות בכת"י.
מקור האוסף שלפנינו מאוצרו של אספן פרטי, שאסף את הספרים במשך שנים רבות במקצועיות. בכמה מן הכותרים שבאוסף זה מצויים שינויים והוספות מהרישומים הביבליוגרפיים המופיעים במחקריה המקיפים של שושנה הלוי. ישנם גם כותרים שאינם מופיעים כלל ברשימותיה.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 42 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.11.2014
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה
• ספר בית יוסף חדש, חידושי תורה בהלכה ובאגדה, תוכחת מוסר וענינים ציבוריים. מאת הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר בעל "לב העברי". כולל ירושלים, [תרל"ה-תרמ"א 1875-1881].
הספר נדפס בין השנים תרל"ה-תרמ"א, בשני בתי דפוס, תחילה בדפוסו של רבי יואל משה סלומון, אך כשעיין רי"מ סלומון בתוכנו הפולמוסי של הספר סירב להמשיך בהדפסה, והמשכה נעשה בדפוס "העברי" [של רבי יצחק גאשצינני]. חלקים מהספר הופצו טרם סיום ההדפסה, ומכאן ההבדלים הרבים בין עותקי הספר הבודדים שנותרו בעולם. בעותק זה של "בית יוסף חדש", נמצאים בתחילתו [18] דף שאינם נמצאים ברוב העותקים, ובהם מכתב "קול מבשר" ממחבר הספר, מכתבי הסכמות ותמיכה ברע"י שלזינגר, מרבנים מירושלים, צפת וחברון, מפתחות מפורטים לספר ומאמר "קול ברמה". הספר גם כולל את הדפים ז-ט שחסרים בהרבה עותקים [בדפים אלו של "פסק בית דין" נגד הרפורמים, מתקיף המחבר את רבני הונגריה החרדים מ"נוסח אשכנז", הדורשים בשפה הגרמנית וההונגרית, ולא בשפת היידיש]. כמו כן נמצאים הדפים האחרונים קיט-קכד: "בדק הבית" - השמטות והוספות שנדפסו בשנת תרמ"א.
[18], ב-קכד דף (ללא השער הנוסף הנמצא בחלק מן העותקים אחרי דף י), כ-28 ס"מ. מצב טוב-בינוני, חלק מהדפים על נייר יבש, בלאי וכתמים, קרעים ופגעי עש. כריכת חצי-עור מפוארת. ש' הלוי 231.
• קונטרס "ניתוץ הבית", מכתבי רבנים ובתי דין נגד הספר "בית יוסף חדש" - "יהרס וינתץ את הבית יוסף חדש, אשר בנה ר"ע יוסף שלעזינגער, ואשר כנגע נראה לכל חכמי ישראל בהבית, ועל זה באו כל הרבנים הגאונים להבדיל החיבור הזה מקהל ישראל". ירושלים, תרל"ה (1875).
[1], 8 עמ'. 19.5 ס"מ. מצב טוב. נכרך בין דפי הספר "בית יוסף חדש". ש' הלוי 232 [גם הרישום בש' הלוי מס' 233 "על דבר החיבור... בית יוסף חדש", היא למעשה קונטרס ניתוץ הבית – שנרשם ע"י ש' הלוי עפ"י עותק חסר-שער, ראה בצרור המכתבים דלהלן].
• שלשה קונטרסים נדירים שיצאו בפולמוס זה: "חרב פיפיות". [ירושלים, תרל"ה 1875 - דפוס גאשצינני]; עם קונטרס "צעקת הדל", מכתב מודפס מרבי עקיבא יוסף שלזינגר, אודות הפולמוס על ספרו "בית יוסף חדש"; ודף נוסף "ואלה דברי חברת עזרת ישראל- אשכנזים מחסידים ופרושים" - מכתב מודפס בעד רבי עקיבא יוסף שלזינגר. [ירושלים, תרל"ה 1875].
[8] עמ'. (ללא מעטפת השער המודפסת). כ-18 ס"מ. מצב בינוני, פגומים בשוליהם ומוקפים בהדבקות נייר.
שושנה הלוי בספרה (מס' 232), מזכירה את קונטרס "צעקת הדל", עפ"י מכתבו של המהר"ם שיק אודות רבי עקיבא יוסף, וכותבת שלא מצאה לו זכר. קונטרסים אלו אינם נמצאים בספריה הלאומית [ראה מאמר מצורף מאת י' פריידין: 'חרב פיפיות' ו'צעקת הדל' - קונטרסים אבודים מפולמוס 'בית יוסף חדש' – עפ"י עותק שמצא בארכיון עירית ירושלים].
• צרור מכתבים אודות נדירותם ותוכנם של הקונטרסים הנ"ל, מאת הביבליוגרפים: שושנה הלוי [מחברת הספר "ספרי ירושלים הראשונים"], ד"ר יעקב יוסף כהן [מנהל הקטלוג העברי ב"בית הספרים הלאומי"] והרב ראובן אליצור [ממנהלי "ספריית הרמב"ם" בתל אביב]. ההתכתבות נעשתה באביב תשל"ו, והפרטים המובאים בהתכתבויות זו, לא הספיקו להכנס במהדורה השניה של ספרה של שושנה הלוי, שנגמרה בתמוז תשל"ה ונדפסה באמצע שנת תשל"ו. שושנה הלוי כותבת במכתבה שלפנינו, כי אין לה אפשרות לתקן את הדברים בספר.
6 מכתבים, גודל משתנה, מצב טוב.
מחבר הספר "בית יוסף חדש" - הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ה-תרפ"ב) בעל "לב העברי", חתן הגאון רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא, תלמידם של גדולי רבני הונגריה ומן הקנאים הבולטים שלחמו ברפורמה ובהשכלה. בשנת תר"ל עלה לירושלים, בה המשיך את מאבקו באפיקורסים וב"מחדשים". פעל לטובת התיישבות יהודית ברחבי הארץ, ואף נקלע למחלוקת חריפה ולחיכוכים עם אנשי היישוב הישן כשיצא נגד שיטת ה"חלוקה", ובפרשיות ופולמוסים אחרים. בספרו "בית יוסף חדש", יצא רבי עקיבא יוסף שלזינגר בביקורת חריפה נגד מוסדות הציבור בירושלים ושיטת ה"חלוקה" הבלתי-צודקת בכולל אונגרן אליו השתייך, וקרא לייסד כולל חדש בשם "כולל העברים" אשר יעודד התיישבות חקלאית, ובכך יציל את יהדות אירופה הנתונה בסכנת ההתבוללות וההשכלה.
עם צאת הספר "בית יוסף חדש" לאור, התלקחה מחלוקת עזה. נגד הספר יצאו מספר פרסומים, במחאה על ביזוי נשיאי וראשי כולל אונגרן. את הספר דנו בשריפה ואת מחברו ב"חרם". בנוסף ניסו להתנכל לחייו ע"י עלילות אצל השלטון הטורקי. תקופה ארוכה חשש רבי עקיבא יוסף לחייו ולא יצא מביתו, פן יתנקשו בו. פעולות שונות נעשו ע"י המחרימים להשיג את הספרים ולשרפם. בעלי קשרים בקונסוליה האוסטרית ניסו לעצור ביפו את משלוח הספרים, ע"י הדואר האוסטרי, ולהחזירם לשריפה בירושלים. וגם לאחר שנודע כי הספרים כבר יצאו לדרכם לחו"ל, ניסו להשיבם משם.
בארצות הונגריה נחלקו הדעות בין הרבנים בענין הספר. רבו רבי חיים סופר בעל ה"מחנה חיים" שהיה באותה תקופה אב"ד מונקאטש תמך בו, וכתב מספר מכתבים בנסיון להרגיע את הרוחות. אולם נשיאי ה"כולל" הרבנים מפרשבורג ומאונגוואר לא הסכימו לתמוך בו. אף מורו ורבו המהר"ם שיק אב"ד חוסט, כותב בהסתייגות בתשובתו לאדם ששאל אם יש לחוש לחרם על הספר "בית יוסף חדש", וכה כתב: "והנה ספר הנ"ל לא ראיתי ולא בא לידי, ואם אמנם שהרב המחבר הנ"ל מוחזק בכשרות ולירא ה', בכל זה כשנשלח לידי מירושלים תוכן ענין הספר שנתנו עליו חרם בב"ד דשם, חששתי לדבריהם... והיום שבא לידי קונטרס נדפס בירושלים בשם חרב פיפיות וגם בסופו נדפס קונטרס קטן בשם צעקת הדל מהרב המחבר הנ"ל שצועק חמס שרודפין אותו שלא כדין ושאין ממש בלעז שהוציאו עליו. ומי יודע ויבין זאת. עכ"פ צריכין אנו לחוש עוד עד דיצא האמת לאמיתו ויתבררו הדברים..." (שו"ת מהר"ם שיק, יורה דעה, סימן רי"א).
בינתיים התחבר רבי עקיבא יוסף לחכמי הספרדים בירושלים ובחברון, ששבו לתמוך בו. בקונטרס "חרב פיפיות" קיבל גם מכתבי תמיכה מהרב מרדישקוביץ ומרבנים נוספים [שהושמצו בשל כך בקונטרס "שומר ישראל"]. גם בראש העותק שלפנינו מופיעים מכתבי התמיכה שקיבל מרבני הספרדים בארץ ישראל.
מתנגדיו שלא בחלו באמצעים, הוציאו בהמשך הפולמוס, קונטרס נוסף בשם "שומר ישראל" ובו טענות רבות נגד הספר, ביניהם: א. שעבר על "חרם דרבינו גרשום", כשהתיר לאיש שאשתו סירבה לעלות עמו לארץ ישראל, לשאת אשה שניה [רע"י השיב על טענה זו שרבינו גרשום החרים אשה שנפרדה מבעלה למעלה מי"ח חודש]. ב. שהכותב מתיימר להיות משיח וזאת על פי משפטים שהוצאו מהקשרם, מציטוטים שציטט המחבר בשם אליהו הנביא ב"תנא דבי אליהו". ג. שהספר נדפס בדפוס של המיסיון [טענה כוזבת, כאמור הספר נדפס ברובו בדפוס רבי יצחק גאשצינני]. ד. שהמחבר מארגן מרד בממשלה הטורקית, טענה שהיה בה משום סכנת נפשות למחבר.
המאבק נגד רבי עקיבא יוסף החריף ובהנהלת "כולל שומרי החומות" סירבו לתת "חלוקה", למי שיסרב לחתום כי הוא מצטרף לחרם. כרוזים שונים הוצאו נגדו ואת חתימתו הידועה "עי"ש" פירשו במילים ע'וכר יש'ראל. [הכינוי עי"ש תפס מקום נרחב בתיאוריו של ש"י עגנון בספרו "תמול שלשום", בו הוא מתאר קצת את דמותו של רבי עקיבא יוסף. הישוב בני עי"ש שליד גדרה, קרוי על שמו של רבי עקיבא יוסף].
בסופו של דבר התפשר רבי עקיבא יוסף עם מתנגדיו שהסירו את החרם, ומעניין לציין כי בפטירתו הספידו הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, שהיה מראשי כולל אונגרן. רבי עקיבא יוסף חידש בחייו חידושים הלכתיים שונים, שחלקם לא התקבלו בקרב הרבנים, כדוגמת תקיעת שופר בכותל המערבי בראש השנה שחל בשבת, לבישת תכלת ועוד.
הספר נדפס בין השנים תרל"ה-תרמ"א, בשני בתי דפוס, תחילה בדפוסו של רבי יואל משה סלומון, אך כשעיין רי"מ סלומון בתוכנו הפולמוסי של הספר סירב להמשיך בהדפסה, והמשכה נעשה בדפוס "העברי" [של רבי יצחק גאשצינני]. חלקים מהספר הופצו טרם סיום ההדפסה, ומכאן ההבדלים הרבים בין עותקי הספר הבודדים שנותרו בעולם. בעותק זה של "בית יוסף חדש", נמצאים בתחילתו [18] דף שאינם נמצאים ברוב העותקים, ובהם מכתב "קול מבשר" ממחבר הספר, מכתבי הסכמות ותמיכה ברע"י שלזינגר, מרבנים מירושלים, צפת וחברון, מפתחות מפורטים לספר ומאמר "קול ברמה". הספר גם כולל את הדפים ז-ט שחסרים בהרבה עותקים [בדפים אלו של "פסק בית דין" נגד הרפורמים, מתקיף המחבר את רבני הונגריה החרדים מ"נוסח אשכנז", הדורשים בשפה הגרמנית וההונגרית, ולא בשפת היידיש]. כמו כן נמצאים הדפים האחרונים קיט-קכד: "בדק הבית" - השמטות והוספות שנדפסו בשנת תרמ"א.
[18], ב-קכד דף (ללא השער הנוסף הנמצא בחלק מן העותקים אחרי דף י), כ-28 ס"מ. מצב טוב-בינוני, חלק מהדפים על נייר יבש, בלאי וכתמים, קרעים ופגעי עש. כריכת חצי-עור מפוארת. ש' הלוי 231.
• קונטרס "ניתוץ הבית", מכתבי רבנים ובתי דין נגד הספר "בית יוסף חדש" - "יהרס וינתץ את הבית יוסף חדש, אשר בנה ר"ע יוסף שלעזינגער, ואשר כנגע נראה לכל חכמי ישראל בהבית, ועל זה באו כל הרבנים הגאונים להבדיל החיבור הזה מקהל ישראל". ירושלים, תרל"ה (1875).
[1], 8 עמ'. 19.5 ס"מ. מצב טוב. נכרך בין דפי הספר "בית יוסף חדש". ש' הלוי 232 [גם הרישום בש' הלוי מס' 233 "על דבר החיבור... בית יוסף חדש", היא למעשה קונטרס ניתוץ הבית – שנרשם ע"י ש' הלוי עפ"י עותק חסר-שער, ראה בצרור המכתבים דלהלן].
• שלשה קונטרסים נדירים שיצאו בפולמוס זה: "חרב פיפיות". [ירושלים, תרל"ה 1875 - דפוס גאשצינני]; עם קונטרס "צעקת הדל", מכתב מודפס מרבי עקיבא יוסף שלזינגר, אודות הפולמוס על ספרו "בית יוסף חדש"; ודף נוסף "ואלה דברי חברת עזרת ישראל- אשכנזים מחסידים ופרושים" - מכתב מודפס בעד רבי עקיבא יוסף שלזינגר. [ירושלים, תרל"ה 1875].
[8] עמ'. (ללא מעטפת השער המודפסת). כ-18 ס"מ. מצב בינוני, פגומים בשוליהם ומוקפים בהדבקות נייר.
שושנה הלוי בספרה (מס' 232), מזכירה את קונטרס "צעקת הדל", עפ"י מכתבו של המהר"ם שיק אודות רבי עקיבא יוסף, וכותבת שלא מצאה לו זכר. קונטרסים אלו אינם נמצאים בספריה הלאומית [ראה מאמר מצורף מאת י' פריידין: 'חרב פיפיות' ו'צעקת הדל' - קונטרסים אבודים מפולמוס 'בית יוסף חדש' – עפ"י עותק שמצא בארכיון עירית ירושלים].
• צרור מכתבים אודות נדירותם ותוכנם של הקונטרסים הנ"ל, מאת הביבליוגרפים: שושנה הלוי [מחברת הספר "ספרי ירושלים הראשונים"], ד"ר יעקב יוסף כהן [מנהל הקטלוג העברי ב"בית הספרים הלאומי"] והרב ראובן אליצור [ממנהלי "ספריית הרמב"ם" בתל אביב]. ההתכתבות נעשתה באביב תשל"ו, והפרטים המובאים בהתכתבויות זו, לא הספיקו להכנס במהדורה השניה של ספרה של שושנה הלוי, שנגמרה בתמוז תשל"ה ונדפסה באמצע שנת תשל"ו. שושנה הלוי כותבת במכתבה שלפנינו, כי אין לה אפשרות לתקן את הדברים בספר.
6 מכתבים, גודל משתנה, מצב טוב.
מחבר הספר "בית יוסף חדש" - הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ה-תרפ"ב) בעל "לב העברי", חתן הגאון רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא, תלמידם של גדולי רבני הונגריה ומן הקנאים הבולטים שלחמו ברפורמה ובהשכלה. בשנת תר"ל עלה לירושלים, בה המשיך את מאבקו באפיקורסים וב"מחדשים". פעל לטובת התיישבות יהודית ברחבי הארץ, ואף נקלע למחלוקת חריפה ולחיכוכים עם אנשי היישוב הישן כשיצא נגד שיטת ה"חלוקה", ובפרשיות ופולמוסים אחרים. בספרו "בית יוסף חדש", יצא רבי עקיבא יוסף שלזינגר בביקורת חריפה נגד מוסדות הציבור בירושלים ושיטת ה"חלוקה" הבלתי-צודקת בכולל אונגרן אליו השתייך, וקרא לייסד כולל חדש בשם "כולל העברים" אשר יעודד התיישבות חקלאית, ובכך יציל את יהדות אירופה הנתונה בסכנת ההתבוללות וההשכלה.
עם צאת הספר "בית יוסף חדש" לאור, התלקחה מחלוקת עזה. נגד הספר יצאו מספר פרסומים, במחאה על ביזוי נשיאי וראשי כולל אונגרן. את הספר דנו בשריפה ואת מחברו ב"חרם". בנוסף ניסו להתנכל לחייו ע"י עלילות אצל השלטון הטורקי. תקופה ארוכה חשש רבי עקיבא יוסף לחייו ולא יצא מביתו, פן יתנקשו בו. פעולות שונות נעשו ע"י המחרימים להשיג את הספרים ולשרפם. בעלי קשרים בקונסוליה האוסטרית ניסו לעצור ביפו את משלוח הספרים, ע"י הדואר האוסטרי, ולהחזירם לשריפה בירושלים. וגם לאחר שנודע כי הספרים כבר יצאו לדרכם לחו"ל, ניסו להשיבם משם.
בארצות הונגריה נחלקו הדעות בין הרבנים בענין הספר. רבו רבי חיים סופר בעל ה"מחנה חיים" שהיה באותה תקופה אב"ד מונקאטש תמך בו, וכתב מספר מכתבים בנסיון להרגיע את הרוחות. אולם נשיאי ה"כולל" הרבנים מפרשבורג ומאונגוואר לא הסכימו לתמוך בו. אף מורו ורבו המהר"ם שיק אב"ד חוסט, כותב בהסתייגות בתשובתו לאדם ששאל אם יש לחוש לחרם על הספר "בית יוסף חדש", וכה כתב: "והנה ספר הנ"ל לא ראיתי ולא בא לידי, ואם אמנם שהרב המחבר הנ"ל מוחזק בכשרות ולירא ה', בכל זה כשנשלח לידי מירושלים תוכן ענין הספר שנתנו עליו חרם בב"ד דשם, חששתי לדבריהם... והיום שבא לידי קונטרס נדפס בירושלים בשם חרב פיפיות וגם בסופו נדפס קונטרס קטן בשם צעקת הדל מהרב המחבר הנ"ל שצועק חמס שרודפין אותו שלא כדין ושאין ממש בלעז שהוציאו עליו. ומי יודע ויבין זאת. עכ"פ צריכין אנו לחוש עוד עד דיצא האמת לאמיתו ויתבררו הדברים..." (שו"ת מהר"ם שיק, יורה דעה, סימן רי"א).
בינתיים התחבר רבי עקיבא יוסף לחכמי הספרדים בירושלים ובחברון, ששבו לתמוך בו. בקונטרס "חרב פיפיות" קיבל גם מכתבי תמיכה מהרב מרדישקוביץ ומרבנים נוספים [שהושמצו בשל כך בקונטרס "שומר ישראל"]. גם בראש העותק שלפנינו מופיעים מכתבי התמיכה שקיבל מרבני הספרדים בארץ ישראל.
מתנגדיו שלא בחלו באמצעים, הוציאו בהמשך הפולמוס, קונטרס נוסף בשם "שומר ישראל" ובו טענות רבות נגד הספר, ביניהם: א. שעבר על "חרם דרבינו גרשום", כשהתיר לאיש שאשתו סירבה לעלות עמו לארץ ישראל, לשאת אשה שניה [רע"י השיב על טענה זו שרבינו גרשום החרים אשה שנפרדה מבעלה למעלה מי"ח חודש]. ב. שהכותב מתיימר להיות משיח וזאת על פי משפטים שהוצאו מהקשרם, מציטוטים שציטט המחבר בשם אליהו הנביא ב"תנא דבי אליהו". ג. שהספר נדפס בדפוס של המיסיון [טענה כוזבת, כאמור הספר נדפס ברובו בדפוס רבי יצחק גאשצינני]. ד. שהמחבר מארגן מרד בממשלה הטורקית, טענה שהיה בה משום סכנת נפשות למחבר.
המאבק נגד רבי עקיבא יוסף החריף ובהנהלת "כולל שומרי החומות" סירבו לתת "חלוקה", למי שיסרב לחתום כי הוא מצטרף לחרם. כרוזים שונים הוצאו נגדו ואת חתימתו הידועה "עי"ש" פירשו במילים ע'וכר יש'ראל. [הכינוי עי"ש תפס מקום נרחב בתיאוריו של ש"י עגנון בספרו "תמול שלשום", בו הוא מתאר קצת את דמותו של רבי עקיבא יוסף. הישוב בני עי"ש שליד גדרה, קרוי על שמו של רבי עקיבא יוסף].
בסופו של דבר התפשר רבי עקיבא יוסף עם מתנגדיו שהסירו את החרם, ומעניין לציין כי בפטירתו הספידו הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, שהיה מראשי כולל אונגרן. רבי עקיבא יוסף חידש בחייו חידושים הלכתיים שונים, שחלקם לא התקבלו בקרב הרבנים, כדוגמת תקיעת שופר בכותל המערבי בראש השנה שחל בשבת, לבישת תכלת ועוד.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 42 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.11.2014
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
"תפלת ישראל יושבי עיר הקדושה ירושלם ליום ניתן כתר מלכות בראש הקיסר האדיר אלכסנדר השלישי... קיסר רוסיא...". [ירושלים], תרמ"ג 1883. דפוס לא ידוע.
דף מודפס בדיו זהובה. תפילה וברכות לצאר אלכסנדר, לאשתו מריה פיודורובנה ולבנו ניקולאי (השני). התפילה נערכה לכבודו בבית הכנסת "בית יעקב" בירושלים.
דף, 32 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים בסימני הקיפול.
לא ידוע ביבליוגרפית.
דף מודפס בדיו זהובה. תפילה וברכות לצאר אלכסנדר, לאשתו מריה פיודורובנה ולבנו ניקולאי (השני). התפילה נערכה לכבודו בבית הכנסת "בית יעקב" בירושלים.
דף, 32 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים בסימני הקיפול.
לא ידוע ביבליוגרפית.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 42 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.11.2014
פתיחה: $6,000
נמכר ב: $7,500
כולל עמלת קונה
ספר תהלים, Liber Psalmorum Hebraice cum notis selectis ex editione Francisci Hare; et cum selecta lectionum varietate ex ed. Vet. Test. Heb. Benj. Kennicott. [הוצאת אוניברסיטת הרווארד]. דפוס Hilliard et Metcalf. קיימברידג', 1809. עברית ולטינית. ספר תהלים בעברית, עם תרגום ופירושים בלטינית. נדפס על-פי מהדורה משנת 1736 אשר הוצאה לאור בידי הבישוף האנגלי Francis Hare, עם טקסט מתוך תנ"ך קניקוט. הדפסה ראשונה של אחד מחלקי התנ"ך בעברית בארצות הברית. ספרי התנ"ך הראשונים אשר נדפסו בארה"ב נדפסו באנגלית, למען קהילת הנוצרים הפוריטנים אשר ייחסה חשיבות לכתבי הקודש היהודיים. בראשית המאה ה-19 התעוררו הצורך והעניין בהדפסת התנ"ך בשפה העברית. הדפסת ספר התהלים שלפנינו היתה הפעם הראשונה בה נדפס בארצות הברית חלק כלשהו מתוך התנ"ך בעברית. זמן לא רב לאחר צאתו לאור כבר היו שהחלו לתכנן את הדפסת התנ"ך בשלמותו, ובשנת 1814 יצא לאור התנ"ך העברי הראשון בארה"ב (ראה פריט הבא). הספר שלפנינו היה בבעלות כמה דורות למשפחת אוסגוד (Osgood). במקור היה שייך לחנה פ. אוסגוד, ועם מותה עבר בירושה לאחיינה, ג'ייקוב אוסגוד. בדפים הריקים שלפני דף השער, רישום בעלות בכתב-יד (שמונה שורות), וחתימתו של פיטר אוסגוד. [1], 495 עמ', 18 ס"מ. מצב טוב. כריכת עור מקורית, נאה. שם הספר מוטבע על השדרה. כתמים. כריכה קדמית מעט רופפת, עם קרעים בשדרה. גולדמן 1. אינו מתועד אצל סינגרמן, בתקליטור "מפעל הביבליוגרפיה", בקטלוג הספריה הלאומית וב"אוצר הספר העברי".
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 42 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.11.2014
פתיחה: $8,000
נמכר ב: $10,000
כולל עמלת קונה
תורה נביאים וכתובים, Biblia Hebraica, Secundum Ultimam Editionem Jos. Athiae, a Johanne Leusden Denuo Recognitam, Recensita Variisque Notis Latinis Illustrata Ab Everardo Van der Hooght. הוצאת Thomae Dobson. דפוס Gulielmi Fry. פילדלפיה, 1814. עברית, עם מעט לטינית. שני כרכים. תנ"ך בשני כרכים, נדפס על-פי המהדורה השניה של התנ"ך בהוצאת Joseph Athias (אמשטרדם), בעריכת Johann Leusden, עם הקדמה והערות בלטינית מאת Van der Hooght. אינו מנוקד. התנ"ך הראשון אשר נדפס בעברית בארצות הברית. בשנת 1812 הציע ג'ונתן הורויץ (Jonathan Horwitz) להדפיס מהדורה עברית של התנ"ך, תוך שימוש באותיות הדפוס אשר הביא עמו לארצות הברית. במהרה למד כי אינו היחיד המתכנן את הוצאת המהדורה, וב-1813, לאור התחרות בה נתקל, מכר את אותיות הדפוס, את רשיון ההדפסה ואת רשימת המנויים שלו, לתומס דובסון (Thomas Dobson) וויליאם פריי (William Fry) והם אשר הדפיסו והוציאו לאור את המהדורה שלפנינו. כרך א: [6], 296 דף. (ספירת דפים זהה מופיעה אצל גולדמן; ידוע על עותקים שבהם [2] דף נוספים בתחילת הספר). כרך ב': [4], 3-312 דף, 22 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט כתמים. שיקום מקצועי בפינות מספר דפים בראשית הכרך הראשון. בכרך השני: שיקום מקצועי בפינות הדפים הראשונים, בדף האחרון (בשולי הדף), ובדפים 32-33 (קרעים משוקמים לאורך הדפים, עם פגיעה בטקסט). דפים 305-308 נכרכו במהופך. כריכות עור יפות, חדשות, בסגנון התקופה. סינגרמן 236, גולדמן 4.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג