ליטוגרפיות מעשה ידי נחום כהן לפואמה "אקולוגיה" מאת מאיר ויזלטיר ואוסף מכתבים אשר שלח מאיר ויזלטיר לנחום כהן בשנים 1974-1976. • שמונה ליטוגרפיות צבעוניות מאת נחום כהן, לפואמה "אקולוגיה" מאת מאיר ויזלטיר. הפואמה מועתקת בכתב-ידו של כהן, בעברית ובתרגום אנגלי. הליטוגרפיות מממוספרות כולן: 8/25 וחתומות בידי נחום כהן. הפואמה "אקולוגיה" נכתבה בידי ויזלטיר ביוני 1973 והוקדשה לידידו, הצייר והארכיטקט נחום כהן. באותה עת שהה כהן בלונדון, שם יצר סדרת ציורים בהשראת הפואמה. את ציוריו עיבד כהן לשמונה ליטוגרפיות, בהן שילב את מילות הפואמה, מועתקות בכתב-ידו, במקור העברי ובתרגום אנגלי מאת ויזלטיר, Curtis Arnson ו- Carlsle Russel. סדרת הליטוגרפיות ראתה אור בלונדון במרץ 1975, במהדורה מצומצמת בת 25 עותקים – כל סט נארז בתיקיית קרטון אליה צורף דף מודפס ובו הטקסט המקורי, בעברית ובאנגלית. • כ-25 מכתבים (בכתב-יד ובמכונת כתיבה) מאת מאיר ויזלטיר אל נחום כהן. במכתבים, המבטאים פתיחות רבה, הומור ושנינות, באה לידי ביטוי ידידותם הקרובה של השניים. מבין הנושאים הנדונים: עבודתם המשותפת של ויזלטיר וכהן על תיקיית הליטוגרפיות "אקולוגיה", ענייני ספרות וכתיבה, החיים בתל-אביב, אנשי-רוח, אמנים ומשוררים ישראלים, מצב הבריאות, ועוד כהנה וכהנה רעיונות ונושאים. רבים מן המכתבים נוגעים בעבודה על הדפסת תיקיית הליטוגרפיות "אקולוגיה". ויזלטיר מביע את דעתו על איוריו של כהן והתאמתם לפואמה; כותב על הקושי שבעבודה על התרגום בהתכתבות, שולח הערות ושינויי-נוסח לתרגום ודן בסוגיות שונות הקשורות לעיצוב ולהדפסת התיקייה. כך כותב ויזלטיר על תרגום הפואמה: "קיבלתי משאר-בשרך את המכתב + הליטוגרפיה (נחמדה אם כי קצת גראפית). כבר תמהתי מדוע אינני מקבל תשובה אחר משלוח התרגום. התרגום הזה משגע אותי. לו יכולנו לשבת יחד עם ראס ועם קרטיס, היינו מוציאים בערב אחד תרגום מתקבל על הדעת. אבל תכתובת היא מכשיר מגושם מאד לתהליכים כאלה, ביחוד כאשר מדובר ב-4 אנשים שרק אחד מהם יודע בדיוק איך עושים שיר. אני מציע שנשתמש עכשיו בנוסח של קרטיס כנקודת-מוצא ונכניס בו אי-אלו שינויים כמו שתראה להלן..." (11.1.1975). לא פעם נזכרים במכתבים ענייני ספרות והתייחסותו של ויזלטיר למשוררים ואנשי-רוח בתל-אביב. כך, למשל, כותב ויזלטיר על יונה וולך: "פרי הראה לי שירים שמסרה לו יונה וולך. מדובר בחמש או שש פואמות... הקריאה בחומר הזה היתה קשה מאוד. מה אומר ומה אדבר. לא האמנתי שיונה תוכל להגיע לאפסות כזאת. טורים מתמשכים עד אין סוף של אפסות מוחלטת. שעמום ושטות טוטאליים. לא מעניין אפילו כמסמך פסיכיאטרי". (20.2.1975). כן נזכרים במכתביו של ויזלטיר מקסים גילן, נתן זך, גבריאל מוקד, יוסף שרון, מנשה קדישמן, מיכאיל גרובמן ורבים אחרים. ויזלטיר מתאר במכתביו את שגרת החיים בתל-אביב, ולא פעם שולח לידידו אשר שוהה בניו-יוק עדכונים קצרים מן הנעשה בעיר. בחלק מן המכתבים מוזכר גם המצב הפוליטי בישראל. במכתב מנובמבר 1974 כותב: "כאן נכנס בימים האחרונים החורף, ומזג-האוויר הזה מיטיב אתי. מצד שני, ההידרדרות הכלכלית הנוראה והמועקה השיגרתית של ההוויה הישראלית והטיפשות האנושית. הבוקר חדרו מחבלים לבית בבית-שאן, ועוד לא ברור מה מתרחש שם (ברגע זה מהדורת חדשות נוספת: כוחות הביטחון פרצו לבניין. 4 המחבלים נהרגו. 3 אזרחים נהרגו. ויש 8 פצועים)". ויזלטיר (נולד 1941) – מבכירי המשוררים והמתרגמים הפועלים כיום בישראל. חתן פרס ישראל בשנת תש"ס. מנימוקי השופטים בהענקת הפרס: "שירתו של ויזלטיר מעמידה במרכזה בחינה ביקורתית של העולם, הסביבה והזולת, והיא בעלת אפקט חברתי-מוסרי-פוליטי נוקב. העיר תל-אביב היא המרחב שבו הוא מכונן את שירתו, והיא מתקיימת בה כמושא ליחסי קרבה והסתייגות כאחת. ויזלטיר ניחן במערכת חישה מחודדת היטב, הקולטת את זמנו-זמננו ומאבחנת את פגעיו; שירתו היא שירה שופטת, המפרקת מוסכמות, מערערת על תדמיות מקובלות, וחותרת אל 'אמת' החורגת משגרת דיבור או מחשבה. אך מאחורי הדיבור המתגרה, האגרסיבי - האופייני כל כך לויזלטיר - משוקע כוח רגשי, ומסתמנת נוכחות אנושית מעורבת ומחויבת המגלה אחריות לחיי אדם. 'שירה היא נשיקת האקלים, הלשון, האמת' - כדברי ויזלטיר עצמו בשירו 'שירה היא'". • מצורפים: שלושה איורים (עט על נייר), כפי הנראה מאת נחום כהן; שלושה גזירי-עתונים – טקסטים מאת ויזלטיר (השיר "עוד שרטוטים תל-אביביים", אשר פורסם ב"מעריב", עליו סימן ויזלטיר בעט את שגיאות ההדפסה; ועוד); השיר "צורך חתימה", מודפס במכונת כתיבה; תרגום אנגלי לפואמה "אקולוגיה" (מודפס במכונת כתיבה), עם הערות ותיקונים בכתב-יד. סה"כ - 8 ליטוגרפיות (ללא תיקייה וללא הדף עם הטקסט המקורי אשר צורף במקור לתיקיה), 29X39 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים ופגמים בשוליים. כ-25 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב (בחלקם כתמים, סימני קיפול או קרעים קלים). חלק מן המכתבים אינם שלמים.

• מיקי הקוסם, מאת מַרְיָם ברטוב. ספר ילדים ייחודי אשר נדפס בדפוס-משי בתהליך ידני, ב-20 עותקים בלבד. הוצאה עצמית, 1981. חתום בידי ברטוב. ספר ילדים נאה, ללא טקסט, המורכב מהדפסי משי צבעוניים – איורים נאיביים חינניים המספרים את סיפורו של "מיקי הקוסם", ילד המוצא מטה קסמים אשר גורם לדברים סביבו להפוך לגדולים. הסיפור מסופר באמצעות שימוש בהדפסים בגדלים שונים. על מרבית הדפים מכסים דף אחד או יותר, צרים מרוחב הספר. האיורים על הדפים משלימים זה את זה, והדפדוף ביניהם חושף את השתלשלות האירועים. לספר מצורף עלון מקופל, בו נדפס טקסט הסיפור הנלווה לאיורים (עברית). בתחילתו מופיעים פרטי הדפוס: "הספר הודפס בהדפס-יד במהדורה של 20 עותקים על ידי מרים ברטוב ורות באומן, עומר 1981". שמה של רות באומן הופיע גם על הכריכה האחורית של הספר, אך נמחק בצבע לבן. בדף השער מופיעה חתימתה של ברטוב בדיו אדומה. ספר בפורמט אלבומי, 35.5X27 ס"מ. [26] דף. כריכת קרטון, נדפסה גם היא בדפוס משי. ההדפסים כרוכים בחוט אדום. מצב טוב. כתמים על הכריכה, וקמטים ופגמים קלים בשוליה. פנים הספר במצב טוב מאוד. תיקונים בצבע לבן על גבי חלק מן ההדפסים (במקומות בהם גלשו הצבעים ממסגרת הציור). כריכת הספר מוגנת בעטיפת פלסטיק דקה. • מכתב בכתב-ידה של מרים ברטוב, ממוען למר ברגמן (Bergmann), נציג הוצאת הספרים הגרמנית Bundesverlag. נתניה, 1985. גרמנית. ברטוב מודה לנמען המכתב על ההתעניינות בספר "מיקי ומטה הקסמים" ומספרת כי הכנת הספר בעבודת-יד ארכה למעלה משנתיים, וכי הספר, אשר מיועד לילדים בגילאי 3-5, הנו מתנתה להוצאת הספרים, בתקווה שזו תבחר להוציאו לאור. דף 20 ס"מ. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול. מצורף צילום דף בכתב-ידה של ברטוב – תרגום חלקו הראשון של הסיפור לאנגלית (התרגום האנגלי מוזכר במכתבה). מַרְיָם ברטוב (1914-2012Mariam Bartov ), סופרת ילדים, ציירת ומאיירת ישראלית, ילידת המבורג. ב-1949 יצרה את ספרה הראשון, עֲליקָמָא הקטן (הסיפור נכתב בהנחייתה בידי יהודה גבאי, על-פי סיפור שנהגה לספר לילדיה), אשר זכה להצלחה רבה. בהמשך כתבה ואיירה ספרים רבים נוספים. כן איירה לעיתונים "דבר" ו"משמר לילדים". ברטוב עסקה גם בציור; עבודותיה זכו להכרה אמנותית והוצגו בתערוכות שונות ברחבי הארץ. בשנת 1986 זכתה בפרס בן-יצחק, המוענק על ידי מוזיאון ישראל למאייר המצטיין לספרי ילדים.

אוסף גלויות אנטישמיות. אירופה, סוף המאה ה-19 / המחצית הראשונה של המאה ה-20. כ-500 גלויות, ביניהן גלויות מוקדמות רבות (לא מחולקות). בגלויות מופיעים תיאורים של יהודים רודפי כסף, נוכלים, מעוותים וכדומה. מצב משתנה. נתונות בחמישה אלבומים. חלק מהגלויות מופיעות במספר עותקים.

1. J'accuse ...! Lettre au Président de la République [אני מאשים...! מכתב אל נשיא הרפובליקה], מאת אמיל זולא. בתוך: גליון מס' 87 של עתון "L' aurore ". פריז, 13 בינואר 1898. צרפתית. מאמרו המפורסם של אמיל זולא, להגנת אלפרד דרייפוס – מכתב גלוי אל נשיא צרפת, בו מאשים זולא את ראשי הצבא, את משרד המלחמה ואת בית הדין הצבאי בעיוות דין. פרסום המכתב עורר הדים רבים בצרפת. זולא נתבע לדין על הוצאת דיבה, נדון לשנת מאסר ונאלץ להמלט לאנגליה. [4] עמ', 61 ס"מ. כתמים. קרעים משוקמים שיקום מקצועי עם פגיעות מזעריות בטקסט. כרוך בכריכת קרטון (השוליים השמאליים מודבקים בנייר דבק לא חומצי). כרוך עמו: 2. L'affaire Dreyfus, דף מודפס עם צילומי כתב-ידם של אלפרד דרייפוס ופרדיננד אסטרהאזי, וצילום האיגרת (Bordereau) אשר בכתיבתה הואשם דרייפוס (האיגרת, אשר חשיפתה היוותה את תחילת פרשת דרייפוס, כללה מידע צבאי צרפתי חסוי ונשלחה אל השגרירות הגרמנית בפריז). מטרת פרסום הדף היתה לאפשר השוואה בין כתבי-היד. דף, 44.5X35.5 ס"מ. סימני קיפול. פגמים קלים. מודבק בנייר דבק על אחד הדפים הכרוכים עם גליון "אני מאשים". 3-24. עשרים ושניים גליונות עתונים וכרזות בנושא פרשת דרייפוס. הכרזות והעתונים שלפנינו נדפסו בצרפת במהלך 1898-1899, בעיצומו של השיח הציבורי סביב דרייפוס; חלקם תומכים בחפותו וחלקם מביאים עדויות לבגידתו. בין הפריטים: • Dreyfus un Traitre [דרייפוס הוא בוגד]. דפוס E. Charaire, [נובמבר 1898]. כרזה עם תצלומי-דיוקן של חמישה אישים; מתחת לכל דיוקן מובאות מדבריהם -עדויות על אשמת דרייפוס. • Dreyfus est Innocent [דרייפוס חף מפשע]. דפוס E. Charaire, [דצמבר 1898]. כרזה בפורמט דומה לכרזת "דרייפוס הוא בוגד", המציגה דיוקנאות אחד-עשר אישים חשובים המצהירים על חפותו של דרייפוס. • גליון העתון Le Siècle (ינואר, 1899). בדפי הגליון סדרת תמונות; כל תמונה מורכבת משני תצלומים אשר חוברו יחידיו ומציגים אויבים מושבעים זה בצד זה. סדרת התצלומים פורסמה על ידי תומכיו של דרייפוס על מנת להמחיש לציבור כמה קל לזייף תצלומים. • גליונות העתונים Le Siècle, La Presse, Le Jour, Le Matin, Le Radical, ועתונים נוספים, עם מאמרים בעד ונגד דרייפוס. גודל ומצב משתנים. מרבית הגליונות במצב טוב. בגליון Le Siècle מתאריך 31.7.1898 – קרעים ופיסה חסרה, משוקמת בהדבקת נייר. כרוכים יחד בכריכת קרטון (מודבקים בשוליהם השמאליים). כרוכים עמם שני קטעי עתונים מאוחרים יותר. אלפרד דרייפוס (1859-1935) - קצין יהודי בצבא צרפת, הואשם בבגידה על לא עוול בכפו, במהלכהּ הפתלתל של "פרשת דרייפוס", שהסעירה את צרפת ואת העולם היהודי כולו בעשור האחרון של המאה ה-19. בזמן משפט דרייפוס עלה כוחה של העיתונות ואך הקריקטורות נעשו אמצעי להעברת מסרים להמונים, שעטו על העיתונים ברגע פרסומם. רשימה מפורטת של גליונות העתונים והכרזות תישלח לפי בקשה.