כתב-יד, "האילן הקדוש", סדר השתלשלות העולמות, הפרצופים והספירות. [מרכז או מערב אירופה (איטליה? אמשטרדם?), המאה ה-18 בקירוב]. כתב-יד על מגילת קלף ארוכה. כתיבת רש"י וכתיבה מרובעת. כתוב ומעוטר ביד אמן. "אילן" שלם, עם קטעים יחידאיים בתוכנם ובסגנונם. כולל תיאור מפורט של השתלשלות העולמות. ההשתלשלות מופיעה פעמיים (ולמעשה יש לפנינו שני "אילנות" בזה אחר זה): בחלק העליון מופיע אילן מפורט לפי קבלת רבי ישראל סרוק, עם תיאור גרפי נאה של "אדם קדמון" (מעל ה"ראש" איור כתר נאה). בסוף חלק זה נכתב "עד כאן מהר"י [רבי ישראל סרוק] זלה"ה". בחלקה השני של המגילה מופיע אילן מפורט נוסף, על פי קבלת רבי חיים ויטאל, עשוי אף הוא בעריכה מוקפדת ונאה. חלק מן התכנים שב"אילן" זה הם יחידאיים ואינם מופיעים ב"אילנות" הרגילים, כדוגמת שרטוט העיגולים שבסוף המגילה המתאר את הצמצום והקו, כשבעיגול הפנימי מופיע ה"עפר" ובצדיו "ים אוקיינוס". 5 יריעות קלף תפורות, אורך כולל: 3.5 מטר. רוחב: 42.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קמטים ובלאי. דהיית דיו במספר מקומות.

תקון סדר סעודה. [גרמניה/אוסטריה], המאה ה-18. קלף כתוב בדיו ומצויר; כריכת עור מקורית עם אבזם כסף; נרתיק עור וקרטון מקורי. לפנינו ספר ברכות עם איורי מיניאטורות האופיניים ל"אסכולת מורביה" מגרמניה או אוסטריה, מהמאה ה-18. מאייר כתב היד שלפנינו הכיר, כנראה, את הספרים שיצרו חברי האסכולה: אהרן וולף שרייבר הרלינגן מגיביטש, משולם זימל מפולנה ואחרים. לספר שלפנינו אין קולופון ושם הסופר/צייר אינו מצוין. בדרך כלל, נעשו ספרים אלה כמתנות חתונה עבור נשים מהמעמד הגבוה ולכן יש בהם דגש על שלוש מצוות חנ"ה: חלה, נידה והדלקת הנר, עם ציורים תואמים. בכתב היד עמוד שער מקושט, מילות פתיחה מקושטות ועשרה ציורי מיניאטורה המתייחסים לתוכן, בגודל של כשליש עמוד. כתב היד כתוב על 31 דפי קלף, ועוד שני דפי קלף ריקים שעליהם נוספו רישומים משפחתיים בכתב-יד אשכנזי רהוט, המוקדם בהם משנת 1761. שלושה דפי מגן מחוברים, שניים בראש ואחד בסוף כתב היד. מספר השורות בעמוד אינו קבוע. כתיבה מרובעת ומנוקדת. הדינים וההוראות שלפני הברכות כתובים ביידיש-דייטש (גרמנית באותיות עבריות), ב"אותיות צו"ר". הברכות המופיעות הן: "סדר הסעודה" - פתיחה [ביידיש] על נטילת ידים (ועל חשיבותה), פסוקים ומזמורים הנאמרים בעת הסעודה: קובץ פסוקים לאמירה המתחיל "להודות להלל לשבח..." [מובא לראשונה במשניות אמשטרדם ת"ו, והתפרסם בספר 'קיצור של"ה' שנדפס בשנת תפ"ב, שם נכתב כי "פסוקים אלה המה מסוגלים שלא יחסר מזונו כל ימי חייו"], שיר של יום [מנהג המובא בספר 'שני לוחות הברית' - של"ה], מזמור 'למנצח' (בצורת מנורה), מזמורים ופסוקים נוספים; "סדר של ברכת המזון"; ברכת היין וברכה מעין שלוש; "סדר ברכת הנהנין" - כולל ברכות הראיה והריח, ברכה למבריא ממחלה, לעסק הרפואה, ברכה לכניסת היום ויציאתו; "סדר חלה"; "סדר נדה"; "סדר הדלקה" (הדלקת נרות שבת) ו"סדר קריאת שמע על המטה". תיאור הציורים: דף השער (דף 1) – ערוך בצורה ארכיטקטונית מקובלת, עם עמודים כחולים על רקע שער אפור. בראשי העמודים, משני צידי הכותרת, יושבים שני מלאכי-פוטי. נוסח הכתוב בעמוד השער: "תקון / סדר סעודה / האיך להתנהג דב"ר / יום ביומו מלבד שבתות / ה' ומועדים טובים. וסדר / ברכת המזון / לשובע ולא לרזון. אחר כך / תראה כל סדר / ברכת הנהנין / רשומים לשון אשכנז נשים / להתבונן. ושלש אלה יעשה / להן. הן הנה / חלה נדה הדלקה / שנצטווו להזהר בהן. וסדר / קריאת שמע / על המטה. / כל אלה בציורים נאים ויפים מלמעלה עד למטה". דף 2 - "סדר הסעודה". תיאור חדר שרצפתו קורות עץ ובו שני חלונות הפונים לנוף. במרכז החדר שולחן עליו שני תבשילים, סביבו ישובות ארבע נשים בשמלות צבעוניות וגבר חבוש בכובע יהודי טיפוסי. דף 8 – מנורת "למנצח", ללא איורים מיוחדים. דף 8 ב' – המילים "דהיינו... אלי" נתונות במסגרת קישוטית. דף 9 - "סדר ברכת המזון". מילת הפתיחה "ברוך" מוגדלת וכתובה בתוך מגינית מקושטת. דף 15 – "ברכה מעין שלוש". ציור של חדר האוכל (זהה לחדר המתואר בדף 2) בו יושבים גבר ואשה ולצידם עומדת משרתת. על השולחן דברי מאפה. דף 16 ב' - "בורא עשבי בשמים". ציור של "גן אנגלי" טיפוסי. דף 17 ב' - "זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו". ציור של סופת ברקים עם נוף הררי. דף 18 - "משנה הבריות". מצוירים בני זוג בלבוש יהודי טיפוסי, ולצידם, בקנה מידה של ענק, מצויר אינדיאני כהה עור עם כתר נוצות לראשו וחצאית למותניו. דף 18 ב' – מעל הברכה של "שעשה את הים הגדול" ציור של אוניה עם מפרש מפוספס באדום ולבן, מעל מים סוערים. דף 19 - "יהי רצון מלפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי שיהא עסק זה לרפואה כי רופא חנם אתה בא"ה רופא חולים". בתיאור יושבות שתי נשים ולצידן עומדים רופאים. דף 22 - "וצונו על הטבילה" - אשה יושבת בתוך גיגית עץ ומשרתת עומדת מעליה עם קנקן מים. דף 23 - ב"סדר הדלקה" בעלת הבית יושבת, אוחזת בסידור. לצדה שולחן עליו מפה צהובה. משרתת אוחזת בנר ומדליקה "יודנשטרן" התלוי מהתקרה. דף 24 - "סדר קריאת שמע על המטה" – ציור ובו אשה בשמלה אדומה יושבת על מטה, אוחזת בסידור פתוח. כתב היד נתון בכריכת עור מקורית, עם קישוטים מוטבעים בצבע זהב, ועם אבזם כסף מקורי, בדגם פרחוני. בדפי המגן הקדמיים מופיעה חותמת דיו של הרב ד"ר ארתור זכריה שווארץ מוינה. הרב ד"ר ארתור זכריה שווארץ (1880-1939), בנו של הרב אריה אדולף שווארץ, (מייסד ומנהל הסמינר הרבני בוינה במשך 40 שנה) - חוקר כתבי-יד, היה ידוע במחקריו הרבים בתחום הביבליוגרפיה היהודית. מחבר "קטלוג כתבי היד העבריים בוינה" (וינה, 1920) ופרסומים רבים, מו"ל ומהדיר דרשת הרמב"ן לראש השנה (ווייצען תרע"ב) ודרשת הרמב"ן על קהלת (פרנקפורט דמיין תרע"ג). היה אביה של תמר קולק (רעייתו של טדי קולק). על סדר ברכת המזון מאויר ועל אמני אסכולת מורביה, ראה: שלום צבר, "סדר ברכת המזון – וינה, ת"פ [1719/20]: כתב היד המצויר המוקדם ביותר של הסופר-אומן אהרן וולף שרייבר הרלינגן מגיביטש [Gewitsch]," בתוך: זכור דבר לעבדך: ספר הזיכרון לכבוד פרופ' דב רפל, בעריכת שמואל גליק ואברהם גרוסמן, ירושלים: המרכז להגות בחינוך היהודי ע"ש דב רפל - מכללת ליפשיץ, עמ' 472-455 ולוחות 17-8. [33] דפי קלף, כרך 10 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. פגמים קלים בכריכה (קרע בשדרה) ובאבזם. פגמים בנרתיק הקרטון. מקור: 1. אוסף הרב ד"ר ארתור זכריה שווארץ, וינה-ירושלים. 2. אוסף טדי ותמר קולק, ירושלים.

אוסף גדול של דפים בודדים וקטעי חיבורים שומרוניים, כולם בכתב-יד. המאה ה-18 עד ראשית המאה ה-20. אוסף עשיר ומגוון הכולל פיוטים לשמחות, שירים לאירועים שונים, הספדים, קטעי תפילות, ועוד. מבין המסמכים בולט במיוחד כתב-אישור של נכבדי העדה השומרונית בשכם משנת 1868 (חתום בחותמות ובחתימות), המאשר כי יעקב בן אהרן הוא הכהן הגדול ונשיאהּ הרוחני של העדה השומרונית [באותה תקופה שימש הכהן עמרם בן שלמה ככהן גדול לשומרונים, עד מותו בשנת 1874, אך בשל הביקורת הפנימית בעדה השומרונית, על כך שנשא אשה שבעלה אוסלם בכוח כדי להצילה מהמרת דתהּ כבעלהּ, נאלץ עמרם הכהן להעביר את תפקידו כמנהיג רוחני לבן אחיו, יעקב בן אהרן]. פריטים נוספים באוסף: • תחנון, כתב-יד על נייר. כתיבה: אב-סכוה בן אברהם הדנפי. [המאה ה-18]. בחלקו החיצוני של הדף מופיע כיתוב מעוטר, בכתב שומרוני, באותיות גדולות במיוחד, בחזית נוספו גם איורים נאים של ענפים עם עלים ופירות, בדיו סגולה. אב-סכוה בן אברהם הדנפי – ראש בית אב "הדנפים" חי בסוף המאה ה-17 ובראשית המאה ה-18. [4] עמ'. • דף בודד (נייר), עם איור צורת המשכן וכליו, על-פי המסורת השומרונית. [ראשית המאה ה-20]. • שני דפים בכתב-יד שומרוני, פיוטים ליום הכפורים ולכבוד הספר "מולד משה", מאת הכהן הגדול שלמה בן טביה ומאת משלמה בן אב-סכוה הדנפי, [המאות ה-18/19]. • שיר לחג השבועות, מאת אב-סכוה בן אברהם הדנפי (מעתיק לא ידוע), [המאה ה-18]. • שיר חתונה מאת טביה בן יצחק כהן גדול, בכתב-ידו. • קונטרס בכתב-יד, תפילות לשבת שלפני חג השבועות. כתיבה: מרחיב בן יהושע המרחיבי, [סוף המאה ה-18 (?); המאה ה-19]. [15] עמ' כתב-יד. • קטע מספר על מנהגי השומרונים, מאת יעקב בן אהרן כהן גדול. ~ דף ובו שני הספדים של הכהן הגדול יעקב בן אהרן, על מות בן-דודו הכהן פנחס [נפטר 1898]. • דף עליו נכתב באותיות גדולות פרק י"ב מספר שמות (הפסקה הנאמרת על-ידי הכהן הגדול בתחילת זבח פסח), בכתב ידו של אב-חסדה בן יעקב הכהן. • שיר תוכחה מאת יעקב בן אהרן הכהן. רשימה מלאה של הפריטים באוסף תישלח לכל דורש. ומסמכים נוספים. סה"כ 43 מסמכים, חלקם בני מספר דפים. גודל משתנה. מצב משתנה, בינוני-גרוע עד טוב. חלק מהמסמכים מתוארים בכתב-יד בעברית; חלקם אינם שלמים.

Fac-similes of Hebrew manuscripts, obtained at the Jewish synagogue in K'ae-fung-foo. פקסימיליה של כתב-יד עברי קדום של התנ"ך, מבית הכנסת בעיר קאיפנג שבסין. שנחאי, 1851. בהוצאת London Missionary Society's Press. הספר העברי הראשון שנדפס בסין. דפוס אבן על נייר אורז דק ועדין. ארבעה חלקים [שערים נפרדים] מפרשיות "ואלה שמות", "אלה פקודי", "קדשים", "ראה אנכי". הקהילה בקאפינג היתה הקהילה היהודית העתיקה ביותר בסין. היא נוסדה במאה ה-11 ובית הכנסת שלה הוקם בשנת 1163. כתב היד העתיק שהועתק בפקסימיליה זו נכתב בטכניקות הכתיבה הסינית ומכאן הדמיון שלו לקליגרפיה הסינית. 151 דף. נייר דק ועדין (חלק מהדפים לא הופרדו בדפוס). מצב טוב. כתמים, קרעים במספר דפים. דפי כריכה מנותקים. כריכה מקורית. רישומים וחותמות בעלות.