מכירה 42 - פריטים נדירים ומיוחדים
מציג 25 - 36 of 112
מכירה 42 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.11.2014
פתיחה: $14,000
לא נמכר
ספר מקדש מלך, ביאור על הזוהר - חלק ג' ספר ויקרא, מאת המקובל רבי שלום בוזאגלו. אמשטרדם, [תק"י 1750]. מהדורה ראשונה.
• בדפים הריקים שלפני השער, ארבעה עמודים בכת"י צפוף, בכתב-יד קדשו של רבי משה שלמה מטלאטשין תלמיד הגר"א מווילנא, הכוללים ביאורים על ספר הזוהר בדרך הסוד והקבלה. את אחד הקטעים חותם בראשי התיבות "נלמ"ש" [=נראה לי משה שלמה]. באחד המקומות כותב בתוך דבריו: "ועיי' בכתבי מו"ר החסיד מוהר"א מווילנא בביאור אעבר וזעיר נטיל וגניז...". • בגליונות הספר למעלה מ-30 הגהות בכתב-יד קדשו [שתיים מהן חתומות "נלמ"ש"]. כתב-היד וההגהות לא נדפסו.
המקובל רבי משה שלמה מטלאטשין, מגדולי תלמידיו של הגר"א מווילנא ומעורכי כתביו בחכמת הנסתר, כיהן כמגיד מישרים ומו"ץ בקהילת ווילנא. ברשימת תלמידי הגר"א שכתבו בניו [בהקדמה לביאור הגר"א על אורח חיים] נכתב עליו: "והחמישי [מתלמידי הגר"א] הרב המאה"ג המפורסם מו' שלמה ז"ל מטלאטשין... כמה חיבה יתירה נודעת לו שלמד אתו זוהר וספר יצירה, וכל דבר הקשה לו בכתבי גורי האר"י ז"ל הסביר לו פנים לפי כחו ותכונת מדעו...". רבי אברהם דנציג בעל "חיי אדם" כתב עליו: "הגדול והטהור חסידא ופרישא המקובל הרב המאה"ג מהור"ר משה שלמה זלה"ה שהיה מ"מ ומ"ץ פה קהילתינו... שעסק כל ימיו בתורה ועבודה ובתעניתים ובסיגופים... והיה גדול בחכמת האמת עד שמחותני מרנא ורבנא הגאון החסיד ר"א ז"ל העיד עליו שראוי למסור לו סתרי תורה". רבי משה שלמה היה צדיק ומקובל מופלג, ועוד קודם הגיעו לווילנא היה גדול בחכמת הנסתר. כאשר זכה להסתופף בצלו של הגר"א, הפך לתלמידו המובהק בעניינים נשגבים אלה וזכה לקבל ממנו דברים הנמסרים מפה לאוזן, עד כי רבי שמואל לוריא שהוציא לאור את ספרו "שער השירים" (וורשא תר"ן), מכנהו "תלמיד חבר של הגר"א בנסתרות". מלבד היותו מתלמידיו המובהקים של הגר"א, נטל חלק חשוב בהפצת תורתו, העתיק את כתבי הגר"א בתורת הסוד מעצם כתב ידו, ערך אותם והוסיף עליהם את הגהותיו, ולמעשה, אין כמעט חיבור של הגר"א בתורת הסוד שאינו מעוטר בהגהותיו. נתפרסמו הגהותיו על ביאור הגר"א לספרא דצניעותא, על ביאורי הגר"א לזוהר ולתיקוני זוהר, על פירוש הגר"א לספר יצירה, ועוד. פעמים מרחיב ומבאר את הדברים על פי מה ששמע מרבו בעל פה. חלק מן הביאורים והשמועות מפי הגר"א נשתמרו לדורות רק בזכות העתקותיו, וכמה מכתבי הגר"א בתורת הסוד נדפסו מעריכותיו. נפטר בחיי רבו, ובני הגר"א מספרים כי לאחר פטירתו הצטער הגר"א שלא הוסיף וגילה לו סודות וסתרי תורה נוספים, באמרו "מדוע כסיתי ממנו דברים הכבושים, הלא בכל כחו היה ירא את ה' מנעוריו...". שנת פטירתו ומקום קבורתו אינם ידועים. ראה חומר מצורף [הכולל גם את ספרו "שער השירים"].
[1], קפג דף (חסר שער ראשון ודף שאחריו) + 3 דף [4 עמ'] בכת"י. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. סימני עש. קונטרסים ודפים מנותקים. כריכת עור עתיקה, פגומה ובלויה.
• בדפים הריקים שלפני השער, ארבעה עמודים בכת"י צפוף, בכתב-יד קדשו של רבי משה שלמה מטלאטשין תלמיד הגר"א מווילנא, הכוללים ביאורים על ספר הזוהר בדרך הסוד והקבלה. את אחד הקטעים חותם בראשי התיבות "נלמ"ש" [=נראה לי משה שלמה]. באחד המקומות כותב בתוך דבריו: "ועיי' בכתבי מו"ר החסיד מוהר"א מווילנא בביאור אעבר וזעיר נטיל וגניז...". • בגליונות הספר למעלה מ-30 הגהות בכתב-יד קדשו [שתיים מהן חתומות "נלמ"ש"]. כתב-היד וההגהות לא נדפסו.
המקובל רבי משה שלמה מטלאטשין, מגדולי תלמידיו של הגר"א מווילנא ומעורכי כתביו בחכמת הנסתר, כיהן כמגיד מישרים ומו"ץ בקהילת ווילנא. ברשימת תלמידי הגר"א שכתבו בניו [בהקדמה לביאור הגר"א על אורח חיים] נכתב עליו: "והחמישי [מתלמידי הגר"א] הרב המאה"ג המפורסם מו' שלמה ז"ל מטלאטשין... כמה חיבה יתירה נודעת לו שלמד אתו זוהר וספר יצירה, וכל דבר הקשה לו בכתבי גורי האר"י ז"ל הסביר לו פנים לפי כחו ותכונת מדעו...". רבי אברהם דנציג בעל "חיי אדם" כתב עליו: "הגדול והטהור חסידא ופרישא המקובל הרב המאה"ג מהור"ר משה שלמה זלה"ה שהיה מ"מ ומ"ץ פה קהילתינו... שעסק כל ימיו בתורה ועבודה ובתעניתים ובסיגופים... והיה גדול בחכמת האמת עד שמחותני מרנא ורבנא הגאון החסיד ר"א ז"ל העיד עליו שראוי למסור לו סתרי תורה". רבי משה שלמה היה צדיק ומקובל מופלג, ועוד קודם הגיעו לווילנא היה גדול בחכמת הנסתר. כאשר זכה להסתופף בצלו של הגר"א, הפך לתלמידו המובהק בעניינים נשגבים אלה וזכה לקבל ממנו דברים הנמסרים מפה לאוזן, עד כי רבי שמואל לוריא שהוציא לאור את ספרו "שער השירים" (וורשא תר"ן), מכנהו "תלמיד חבר של הגר"א בנסתרות". מלבד היותו מתלמידיו המובהקים של הגר"א, נטל חלק חשוב בהפצת תורתו, העתיק את כתבי הגר"א בתורת הסוד מעצם כתב ידו, ערך אותם והוסיף עליהם את הגהותיו, ולמעשה, אין כמעט חיבור של הגר"א בתורת הסוד שאינו מעוטר בהגהותיו. נתפרסמו הגהותיו על ביאור הגר"א לספרא דצניעותא, על ביאורי הגר"א לזוהר ולתיקוני זוהר, על פירוש הגר"א לספר יצירה, ועוד. פעמים מרחיב ומבאר את הדברים על פי מה ששמע מרבו בעל פה. חלק מן הביאורים והשמועות מפי הגר"א נשתמרו לדורות רק בזכות העתקותיו, וכמה מכתבי הגר"א בתורת הסוד נדפסו מעריכותיו. נפטר בחיי רבו, ובני הגר"א מספרים כי לאחר פטירתו הצטער הגר"א שלא הוסיף וגילה לו סודות וסתרי תורה נוספים, באמרו "מדוע כסיתי ממנו דברים הכבושים, הלא בכל כחו היה ירא את ה' מנעוריו...". שנת פטירתו ומקום קבורתו אינם ידועים. ראה חומר מצורף [הכולל גם את ספרו "שער השירים"].
[1], קפג דף (חסר שער ראשון ודף שאחריו) + 3 דף [4 עמ'] בכת"י. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. סימני עש. קונטרסים ודפים מנותקים. כריכת עור עתיקה, פגומה ובלויה.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 42 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.11.2014
פתיחה: $2,500
לא נמכר
ספר הזוהר, מרבי שמעון בר יוחאי, חלק ב', שמות. [מנטובה, שי"ט 1558]. הדפסה ראשונה של ספר הזוהר, לאחר שבמשך כתשעים השנים הראשונות למלאכת הדפוס לא ניתנה רשות רבנים להדפיסו. [תוך כדי הדפסתו התחילו מדפיסי קרימונה להדפיס את הזוהר, והחלקים האחרונים נדפסו בקרימונה קודם שנדפסו במנטובה].
מאות הגהות מכמה כותבים (כארבעה-חמישה כותבים) בכתב-יד מזרחי קדום, מתקופת ההדפסה (המאה ה-16/17), חלק מההגהות בכתב-יד האופייני לשנות הת' (המאה ה-17/18). ההגהות כוללות פירושים והערות, חלק מההערות חתומות בתחילתן: א"ש [=אמר ש---]. בנוסף, ישנן הערות רבות בשולי הקטעים, של סיכומי תוכן [שנכתבו ע"י תלמיד חכם מעמיק ומחדש].
אלפי תיקוני נוסח בכתב-יד עתיק מתקופת ההדפסה, הכוללים הוספות מילים ומשפטים שלמים, [בבדיקה מול ספרי הזהר ממהדורות מאוחרות יותר, נמצא כי חלק גדול מהתיקונים וההוספות אינם ידועים, וכנראה נעשו עפ"י כתבי יד קדומים של ספר הזהר ועפ"י מסורות קבלה מתורת האר"י ז"ל].
עותק חסר, דפים סה-רא מתוך רסט דף. כ-21 ס"מ. מצב בינוני, כתמים ובלאי. סימני פטריה. כריכה ישנה.
מאות הגהות מכמה כותבים (כארבעה-חמישה כותבים) בכתב-יד מזרחי קדום, מתקופת ההדפסה (המאה ה-16/17), חלק מההגהות בכתב-יד האופייני לשנות הת' (המאה ה-17/18). ההגהות כוללות פירושים והערות, חלק מההערות חתומות בתחילתן: א"ש [=אמר ש---]. בנוסף, ישנן הערות רבות בשולי הקטעים, של סיכומי תוכן [שנכתבו ע"י תלמיד חכם מעמיק ומחדש].
אלפי תיקוני נוסח בכתב-יד עתיק מתקופת ההדפסה, הכוללים הוספות מילים ומשפטים שלמים, [בבדיקה מול ספרי הזהר ממהדורות מאוחרות יותר, נמצא כי חלק גדול מהתיקונים וההוספות אינם ידועים, וכנראה נעשו עפ"י כתבי יד קדומים של ספר הזהר ועפ"י מסורות קבלה מתורת האר"י ז"ל].
עותק חסר, דפים סה-רא מתוך רסט דף. כ-21 ס"מ. מצב בינוני, כתמים ובלאי. סימני פטריה. כריכה ישנה.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 42 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.11.2014
פתיחה: $2,000
לא נמכר
ספר צפנת פענח, ביאור על הלכות תרומות של הרמב"ם, מאת רבי יוסף ראזין אב"ד דווינסק. פיעטרקוב, תרס"ח 1908. מהדורה ראשונה (כרך רביעי מסדרת ספרי הגאון המחבר שנדפסו בחייו).
בגליונות הספר חמש הגהות בכתב-יד קדשו של המחבר - הגאון הרוגוצ'ובר [נדפסו בקובץ 'מוריה', קכד, שנה כב ח-ט, עמ' נג].
הגאון המפורסם רבי יוסף רוזין (תרי"ח-תרצ"ו) - הידוע בכינויו "הרוגוצ'ובר" (על שם עיר הולדתו רוגוטשוב), נמנה על חסידי חב"ד-קאפוסט, בצעירותו למד אצל הגאון רבי יוסף דב בער סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" יחד עם בנו רבי חיים מבריסק. במשך כארבעים שנה, החל משנת תרמ"ט, כיהן כרב עדת חסידי חב"ד בעיר דווינסק שבליטא, לצד אב"ד העיר הגאון בעל "אור שמח". דמות פלאית ויוצאת דופן בחריפותו וגאונותו המופלגת, בידיעת התורה כולה לכל חלקיה ופרטיה, בחידוש הגדרות וסברות עמוקות ודרכי לימוד מקוריות. אגדות רבות מסופרות על גאונותו ושקידתו העצומה בתורה. עסק רבות בביאור תורת הרמב"ם, והשיב תשובות רבות בהלכה. תשובותיו וחידושיו פורסמו בסדרת ספריו "צפנת פענח". מחמת עמקות דבריו ובשל כתיבתו המקוצרת והמרומזת, הוקמו בדורות האחרונים מספר פרויקטים במטרה לפענח ולפרש את דבריו, ולהוציא את חיבוריו במהדורות מבוארות. גאונותו האגדית זכתה להערכה גם בקרב הציבור הכללי בדורו, וידוע מאמר ביאליק אודותיו: "מן המוח שלו אפשר לחצוב שני איינשטיינים".
134 עמ', [2] דף (כולל דף עם חידושים מאת חתן המחבר הרב ישראל אבא ציטרון, שלא נרשם במפעל הביבליוגרפיה). 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בלאי קל ומספר קרעים בשולי דפים.
מצורף אישור מומחה על זיהוי כתב היד.
בגליונות הספר חמש הגהות בכתב-יד קדשו של המחבר - הגאון הרוגוצ'ובר [נדפסו בקובץ 'מוריה', קכד, שנה כב ח-ט, עמ' נג].
הגאון המפורסם רבי יוסף רוזין (תרי"ח-תרצ"ו) - הידוע בכינויו "הרוגוצ'ובר" (על שם עיר הולדתו רוגוטשוב), נמנה על חסידי חב"ד-קאפוסט, בצעירותו למד אצל הגאון רבי יוסף דב בער סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" יחד עם בנו רבי חיים מבריסק. במשך כארבעים שנה, החל משנת תרמ"ט, כיהן כרב עדת חסידי חב"ד בעיר דווינסק שבליטא, לצד אב"ד העיר הגאון בעל "אור שמח". דמות פלאית ויוצאת דופן בחריפותו וגאונותו המופלגת, בידיעת התורה כולה לכל חלקיה ופרטיה, בחידוש הגדרות וסברות עמוקות ודרכי לימוד מקוריות. אגדות רבות מסופרות על גאונותו ושקידתו העצומה בתורה. עסק רבות בביאור תורת הרמב"ם, והשיב תשובות רבות בהלכה. תשובותיו וחידושיו פורסמו בסדרת ספריו "צפנת פענח". מחמת עמקות דבריו ובשל כתיבתו המקוצרת והמרומזת, הוקמו בדורות האחרונים מספר פרויקטים במטרה לפענח ולפרש את דבריו, ולהוציא את חיבוריו במהדורות מבוארות. גאונותו האגדית זכתה להערכה גם בקרב הציבור הכללי בדורו, וידוע מאמר ביאליק אודותיו: "מן המוח שלו אפשר לחצוב שני איינשטיינים".
134 עמ', [2] דף (כולל דף עם חידושים מאת חתן המחבר הרב ישראל אבא ציטרון, שלא נרשם במפעל הביבליוגרפיה). 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בלאי קל ומספר קרעים בשולי דפים.
מצורף אישור מומחה על זיהוי כתב היד.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 42 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.11.2014
פתיחה: $1,000
לא נמכר
ספר בית מאיר, על שלחן ערוך אבן העזר, עם: צלעות הבית - "ויכוחים" על אבן העזר, מאת רבי מאיר פוזנר. פרנקפורט דאודר, [תקמ"ז 1787]. שער מיוחד ל'צלעות הבית'.
בתחתית עמוד השער הערה בכתב-יד המחבר על הטעות שעשו המדפיסים: "...מם סתומה במקום ז' וכן להיפך ודעת לנבון נקל מקום שצ"ל אז או אם". בגליונות הספר הגהות בכתב-יד המחבר. תיקונים או הוספת מילים שנשמטו בדפוס (לעתים שורה שלמה שנשמטה, ראה דף ה/2), והגהות ארוכות בעלות תוכן [לדוגמה: בדף יז/2 חוזר בו מדבריו: "גם כי נתקשתי בזה מעיקרא מ"מ לע"ד לק"מ..."].
בראש השער הקדשה עצמית: "במתנה נתנה לי הרב --- שייך למרדכי פינטשוב י"צ פה מיטלבורג[?] יע"א". בתחתית השער הקדשה: "למשה למנה, הספר הנכבד מהרב המופלג... כמוהר"ר מרדכי נ"י מפינטשוף איש כלבבי". הקדשה דומה בשער 'צלעות הבית'. [באותו זמן חי הצדיק רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, מגדולי החסידות, תלמידם של החוזה מלובלין, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אלימלך מליז'נסק, רבי זושא מאניפולי, ועוד; לא התברר לנו אם זו חתימת ידו].
הגאון רבי מאיר פוזנר (תפ"ט-תקס"ז, אוצר הרבנים 12928), מגדולי רבני ופוסקי דורו. לאחר נישואיו גר אצל חותנו בפוזנא ועל שם אותה תקופה כונה "פוזנר". לאחר פטירת אשתו עבר לליסא, שם למד בדיבוק חברים עם ידידו רבי דוד טעביל מליסא. בתקכ"ג אב"ד מעזריטש, משם נתפרסם בכל רחבי פולין וגדולי דורו הפנו אליו את שאלותיהם [ביניהם: רבי עקיבא איגר שמכנהו "הגאון הגדול האמיתי, נזר הקודש, רבא דעמיה, מדברנא דאומתיה, בוצינא דנהורא", החמדת שלמה, רבי אברהם דנציג בעל חיי אדם, ועוד]. לאחר מכן כיהן כרב בקניגסברג, ולאחר מכן אב"ד דנציג ושו"ב [שאטלאנד, לאנגפור, ווינבערג]. חיבורו "בית מאיר" על שולחן ערוך "אבן העזר" הוא אחד מספרי היסוד בהלכות אלו, מלבדו כתב חיבורים רבים נוספים.
[1], קנ; [1], כ דף. 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי, פגעי עש. כריכה פגומה.
בתחתית עמוד השער הערה בכתב-יד המחבר על הטעות שעשו המדפיסים: "...מם סתומה במקום ז' וכן להיפך ודעת לנבון נקל מקום שצ"ל אז או אם". בגליונות הספר הגהות בכתב-יד המחבר. תיקונים או הוספת מילים שנשמטו בדפוס (לעתים שורה שלמה שנשמטה, ראה דף ה/2), והגהות ארוכות בעלות תוכן [לדוגמה: בדף יז/2 חוזר בו מדבריו: "גם כי נתקשתי בזה מעיקרא מ"מ לע"ד לק"מ..."].
בראש השער הקדשה עצמית: "במתנה נתנה לי הרב --- שייך למרדכי פינטשוב י"צ פה מיטלבורג[?] יע"א". בתחתית השער הקדשה: "למשה למנה, הספר הנכבד מהרב המופלג... כמוהר"ר מרדכי נ"י מפינטשוף איש כלבבי". הקדשה דומה בשער 'צלעות הבית'. [באותו זמן חי הצדיק רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, מגדולי החסידות, תלמידם של החוזה מלובלין, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אלימלך מליז'נסק, רבי זושא מאניפולי, ועוד; לא התברר לנו אם זו חתימת ידו].
הגאון רבי מאיר פוזנר (תפ"ט-תקס"ז, אוצר הרבנים 12928), מגדולי רבני ופוסקי דורו. לאחר נישואיו גר אצל חותנו בפוזנא ועל שם אותה תקופה כונה "פוזנר". לאחר פטירת אשתו עבר לליסא, שם למד בדיבוק חברים עם ידידו רבי דוד טעביל מליסא. בתקכ"ג אב"ד מעזריטש, משם נתפרסם בכל רחבי פולין וגדולי דורו הפנו אליו את שאלותיהם [ביניהם: רבי עקיבא איגר שמכנהו "הגאון הגדול האמיתי, נזר הקודש, רבא דעמיה, מדברנא דאומתיה, בוצינא דנהורא", החמדת שלמה, רבי אברהם דנציג בעל חיי אדם, ועוד]. לאחר מכן כיהן כרב בקניגסברג, ולאחר מכן אב"ד דנציג ושו"ב [שאטלאנד, לאנגפור, ווינבערג]. חיבורו "בית מאיר" על שולחן ערוך "אבן העזר" הוא אחד מספרי היסוד בהלכות אלו, מלבדו כתב חיבורים רבים נוספים.
[1], קנ; [1], כ דף. 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי, פגעי עש. כריכה פגומה.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 42 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.11.2014
פתיחה: $3,000
לא נמכר
ספר באר יעקב, על ארבעה חלקי שלחן ערוך וכללי הסוגיות. מאת רבי יאקב ברלין. פיורדא, תקכ"ז (1767).
חתימות רבות ורישומי בעלות בשער: חתימת יד-קדשו של "הקטן נתן בלא"א מוהר"ר יעקב שמעון אדלר כ"ץ זללה"ה" ורישומי בעלות שהספר שייך לרבי נתן אדלר מפרנקפורט דמיין. חתימות נוספות בכתיבה ספרדית של רבי עזרא חייא לחמי ורבי יוסף רחמים לחמי, ורישום בעלות חתום של הרב מעט דב"ש [רבי דוד בן שמעון], שקנה את הספר ממהר"ש לחמי.
הגאון הקדוש רבי נתן הכהן אדלר (תק"ב-תק"ס 1741-1800), נולד בפרנקפורט דמיין לאביו רבי יעקב שמעון אדלר. גאון בתורה וגדול בחכמת הקבלה. עמד בראשות ישיבה שיסד בביתו בפרנקפורט, והיה רבו המובהק של רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר" – שמזכירו רבות בספריו בעניני הלכה ובעניני תורת הקבלה, וכותב עליו: "רבי המובהק הגאון החסיד המפורסם הנש"ר הגדול" ["נשר" – מליצה על משמעות השם "אדלר"], "מורי הגאון החסיד", "מורי החסיד שבכהונה". סבל רדיפות רבות מאנשי העיר, שאף אסרו עליו לקיים את המניין בבית מדרשו, שהיה מבוסס על מנהגיו המיוחדים עפ"י תורת הקבלה. תקופה מסויימת כיהן כאב"ד בוסקוביץ, אך לאחר תקופה חזר לביתו ולבית מדרשו בפרנקפורט.
רבני משפחת לחמי – מספר רבנים ידועים ממשפחת לחמי כיהנו כשד"רי ארץ ישראל: רבי שלום לחמי, בנו רבי עזרא חייא לחמי שכיהן כשד"ר במצרים ובתוניס (בעל "שערי עזרא" בכת"י – ראה אודותיו זכור לאברהם, תשנ"ו, עמ' צג-צו, לקדושים אשר באר"ץ ערך רלה וערך תפא) ורבי יוסף רחמים לחמי.
החותם האחרון "מעט דב"ש" – הגאון רבי דוד בן שמעון, (תקפ"ו-תר"ם 1826-1879), נולד במרוקו, עלה לירושלים בשנת תרט"ו וייסד את קהילת עדת המערבים (יוצאי המג'רב, צפון אפריקה), בה כיהן כרב. מספריו: "שערי צדק" ועוד. בנו הוא הגאון רבי רפאל אהרן בן-שמעון, רבה הראשי של אלכסנדריה שבמצרים.
[3], קמד דף, 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, נזקי עש, כתמים ובלאי, כריכה ישנה מירושלים במאה ה-19, עם שדרת עור.
מצורף אישור מומחה על זיהוי החתימה כחתימת הגאון רבי נתן אדלר.
חתימות רבות ורישומי בעלות בשער: חתימת יד-קדשו של "הקטן נתן בלא"א מוהר"ר יעקב שמעון אדלר כ"ץ זללה"ה" ורישומי בעלות שהספר שייך לרבי נתן אדלר מפרנקפורט דמיין. חתימות נוספות בכתיבה ספרדית של רבי עזרא חייא לחמי ורבי יוסף רחמים לחמי, ורישום בעלות חתום של הרב מעט דב"ש [רבי דוד בן שמעון], שקנה את הספר ממהר"ש לחמי.
הגאון הקדוש רבי נתן הכהן אדלר (תק"ב-תק"ס 1741-1800), נולד בפרנקפורט דמיין לאביו רבי יעקב שמעון אדלר. גאון בתורה וגדול בחכמת הקבלה. עמד בראשות ישיבה שיסד בביתו בפרנקפורט, והיה רבו המובהק של רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר" – שמזכירו רבות בספריו בעניני הלכה ובעניני תורת הקבלה, וכותב עליו: "רבי המובהק הגאון החסיד המפורסם הנש"ר הגדול" ["נשר" – מליצה על משמעות השם "אדלר"], "מורי הגאון החסיד", "מורי החסיד שבכהונה". סבל רדיפות רבות מאנשי העיר, שאף אסרו עליו לקיים את המניין בבית מדרשו, שהיה מבוסס על מנהגיו המיוחדים עפ"י תורת הקבלה. תקופה מסויימת כיהן כאב"ד בוסקוביץ, אך לאחר תקופה חזר לביתו ולבית מדרשו בפרנקפורט.
רבני משפחת לחמי – מספר רבנים ידועים ממשפחת לחמי כיהנו כשד"רי ארץ ישראל: רבי שלום לחמי, בנו רבי עזרא חייא לחמי שכיהן כשד"ר במצרים ובתוניס (בעל "שערי עזרא" בכת"י – ראה אודותיו זכור לאברהם, תשנ"ו, עמ' צג-צו, לקדושים אשר באר"ץ ערך רלה וערך תפא) ורבי יוסף רחמים לחמי.
החותם האחרון "מעט דב"ש" – הגאון רבי דוד בן שמעון, (תקפ"ו-תר"ם 1826-1879), נולד במרוקו, עלה לירושלים בשנת תרט"ו וייסד את קהילת עדת המערבים (יוצאי המג'רב, צפון אפריקה), בה כיהן כרב. מספריו: "שערי צדק" ועוד. בנו הוא הגאון רבי רפאל אהרן בן-שמעון, רבה הראשי של אלכסנדריה שבמצרים.
[3], קמד דף, 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, נזקי עש, כתמים ובלאי, כריכה ישנה מירושלים במאה ה-19, עם שדרת עור.
מצורף אישור מומחה על זיהוי החתימה כחתימת הגאון רבי נתן אדלר.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 42 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.11.2014
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $4,000
כולל עמלת קונה
ספר לקוטי הלכות, בו נאסף ונקבץ מסקנת הסוגיות להלכה. כרך ב'. חלקים ד'-ח'. פסחים, חגיגה, ר"ח סגן הכהנים, ב"ק, ראש השנה, יומא, סוכה, תענית, סנהדרין, שבועות מכות, הוריות, חולין. מרבינו ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים". ווארשא-פיעטרקוב, [תרפ"ב 1922]. חלק מהספרים בכרך זה הם מהדורה ראשונה וחלקם מהדורות סטריאוטיפיות של מהדורות קודמות. כולם נכרכו יחד בכריכה מקורית עם ההטבעה "לקוטי הלכות". חתימת בעלים: "אפרים שמואל לערנער". בגליונות הספר עשרות הגהות של תיקוני טעויות ותיקוני מחיקות הדפוס בכתב-יד הנראה לנו ככתב יד קדשו של המחבר, רבינו ישראל מאיר הכהן בעל "חפץ חיים". בדף לפני השער, רשימת מפתח לפי מסכתות, שנכתבה בעפרון ובדיו שחור, על הכתוב בעפרון עבר לחיזוק כותב אחר, בדיו כחול של עט כדורי. האותיות בדיו שחור ובעפרון הן כתב יד-קדשו של החפץ חיים, והכתיבה בעט כחול נראית ככתיבה בכתב ידו של הרב לרנר. ספרי לקוטי הלכות נדפסו ע"י רבינו ה"חפץ חיים" לעת זקנתו בשנים תר"ע-תרפ"ב, גם ההוצאות החוזרות לא נעשו בסדר חדש של האותיות, רק בשיטת הדפסה סטריאוטיפית. בשיטה זו של הדפסה אין אפשרות להוסיף שינויים ולתקן טעויות - זאת בשונה מספרי "חפץ חיים" ו"משנה ברורה" שבהם נעשו מספר מהדורות עם סְדַר חדש שבו תוקנו הטעויות. זהו העותק הראשון הידוע לנו, שנמצאו בו תיקונים אלו. כמעט כל הטעויות שתוקנו בכת"י שלפנינו, נותרו ונדפסו כבראשונה בכל המהדורות הבאות של ספר לקוטי הלכות, כולל במהדורה החדשה, שנדפסה בירושלים תשס"ה. (מלבד שתי טעויות). 82 עמ'; 8; 3-7; 24 עמ'; 66 עמ'; 102; 14; 3-34; 18; 3-54 עמ'. 22 ס"מ. מצב טוב, נייר יבש, פגיעות קלות ובלאי שימוש. כריכה מקורית, מעט משופשפת.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 42 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.11.2014
פתיחה: $8,000
נמכר ב: $11,875
כולל עמלת קונה
שני פנקסי מילה בכתב-יד של המוהל רבי בנימין וואלף טעבין, מפרנסי ומנהיגי קהילת פרשבורג, בהם תיעד למעלה מאלף ומאתיים בריתות שערך במשך כחמישים וחמש שנים, משנת תק"ח ועד שנת תקס"ג (1748-1803).
הפנקסים כוללים אלפי שמות ופרטים חשובים על מאות מבני המשפחות המיוחסות בעיר פרשבורג, והקהילות היהודיות החשובות שבאזור - קיצע, יערגן, וינה ואייזנשטט, כולל תיעוד ברית המילה של הגאון רבינו עקיבא איגר.
הפנקס הראשון מכיל תיעוד על תרי"ג (613) בריתות שערך רבי בנימין וואלף טעבין. הוא פותח בברית הראשונה שערך ביום ט' תמוז תק"ח (1748): "היום יום ו' עש"ק... תק"ח לפ"ק התחלתי במצוה זו להיות מוהל... ה' יחזק ויאמץ את ידי להרבות ולהכניס בניו תחת כנפי השכינה, אמן". הברית האחרונה בפנקס היא מיום ג' דחנוכה תקל"ט (1779), ורבי בנימין וואלף חותם ברשימה ארוכה, בתפילה והודאה על "שזכיתי להשלים המנין תרי"ג כמנין מצות עשה ול"ת [ולא תעשה]... ותחשב לי בזה כאילו הקרבתי לפניך על גבי מזבחך מנין קרבנות האלה, והם יליצו בעדי כשיגיע יום פקודתי...". בסוף הרשימה כותב את תאריך הולדתו: "נגמר בכי טוב היום יום ד' ג' דחנוכה תקל"ט, בירח שנולדתי בו במז"ט בשנת תצ"ג לפ"ק".
הפנקס השני פותח בברית שערך רבי בנימין וואלף ביום ג' עשרה בטבת תקל"ט (1779) לנכדו: "זכני ה' להתחיל המספר חדש בבן בתי הנולד לי במז"ט והיית סנדק ומוהל...". ומסתיים ביום כ' אדר תקס"ג (1803). באמצע הפנקס (ברית תט) כותב רבי בנימין וואלף: "יום ה' כ"ח אדר, אחר שהקים ה' אותי מחולי הקשה עלי מאוד זכיתי להחזיק במצוה זו כקדם להיות סנדק ומוהל...". גם בפנקס זה מתועדות תרי"ג בריתות, כשאחריהן חתימה ארוכה של רבי בנימין וואלף המודה לה' על כי זכה "להשלים המספר של תרי"ג השני מילדי העברים אשר נמולו על ידי בעזרתו, ואקוה לה' חסדו שאלו יצטרפו עם אלו המספר תרי"ג הראשון... והמה ימליצו בעדי...". בהמשך כותב כי טרח ויגע "זה חמשים וחמשה שנים במצוה זו" [מכאן ומתאריך הולדתו שרשם בפנקס הקודם, עולה כי החל למול בגיל 15!]. לאחר קטע זה, תחילתה של הספירה השלישית, רישום בודד של ברית מילה וסנדקאות בראש חודש ניסן באותה שנה.
את הבריתות ערך רבי בנימין וואלף בעיקר בעירו פרשבורג, אך גם בקהילות החשובות באזור, כגון יערגן הסמוכה, קיצע, איזנשטט ווינה. חלק מהבריתות נעשו בשיתוף עם אישים שונים, כפי המנהג בימים עברו לחלק את המצווה לשני מוהלים: כשאחד מבצע את ה"מילה" (החיתוך) והשני את ה"פריעה". בין האישים שנרשמו כשותפים למצוה היו: "הרב הגאון אב"ד דקהילתנו" - הלא הוא הגאון רבי יצחק הלוי לנדא (רבי יצחק דוקלא) בעל אמרות טהורות ומעיני הישועה, שכיהן כאב"ד פרשבורג באותם ימים (בפנקס הראשון, בריתות קפה, רכג, רכח, רל). הגאון רבי צבי הירש ברודא אב"ד קיצע, בעל 'ארץ צבי ותאומי צביה' (בפנקס השני, בריתות תקיא, תקעב), רבי הירש לבוב (דיין בפרשבורג וגיסו של רבי בנימין וואלף). מוהלים נוספים: ר' קלמן שטאמפי, ר' קאפיל או"ה, ר' הירש פלוהן, ר' משה טריבטש ור' אייזיק ראב (רובם אישים ידועים בפרשבורג, ראה עליהם בספר 'אבני בית היוצר', לפי מפתח השמות).
בפנקס הראשון נמצאה תגלית ייחודית - רישום ברית המילה של הגאון הנודע רבי עקיבא איגר בשנת תקכ"ב. בברית מס' רכא נכתב כך: "יום ו' עש"ק [ערב שבת קודש] ט' מרחשון הייתי מוהל לבד אצל הילד עקיבא בן ש"ב התו' ר' משה גינז". מרישום זה עולים פרטים חדשים על תולדות הגאון רבי עקיבא איגר: א. ברית המילה של רבי עקיבא איגר לא התקיימה באייזנשטט - העיר בה התגוררו הוריו, אלא בפרשבורג - בה גרו הורי אמו (שאם לא כן היה רבי בנימין וואלף מצייין שהברית התקיימה באייזנשטט, כפי שעשה כאשר ערך ברית מילה בעיר אחרת), ומסתבר שגם לידתו היתה בפרשבורג עצמה. ב. בווימפל שעשתה אמו של רבי עקיבא איגר לכבוד ברית המילה שלו, מצויין תאריך לידתו ביום ה' ר"ח חשוון תקכ"ב. לפי זה, שמיני למילה חל ביום ח' בחשוון ולא ט', כפי שנרשם בפנקס, וצריך לומר שהיתה זו מילה שלא בזמנה, או שנולד ביום ה' בין השמשות.
בשנה שלאחר מכן רושם רבי בנימין וואלף (ברית רלג) את בריתו של "הילד שמואל בן ש"ב התו' ר' משה גינז" - אחיו של רבי עקיבא איגר.
מלבד זאת, נרשמו בפנקס ילדים נוספים שנימולו ע"י רבי בנימין וואלף ונתפרסמו לימים כגדולי תורה, כגון רבי אברהם ליטש סג"ל רוזנבוים, תלמיד המהר"ם בנעט והחתם סופר, בעל שו"ת בן יהודה (ראה עליו: אישים בתשובות החת"ס, עמ' כח; בפנקס ב', ברית תרו); רבי מרדכי ליב לאשברין, תלמיד המהר"ם בנעט, אב"ד זשאמבאקרעט (ראה עליו: אישים בתשובות החת"ס, עמ' רעה; בפנקס א', ברית תקסט); בניהם של גדולי ישראל, כגון בניו של רבי מרדכי טאסק ראב"ד פרשבורג (בריתות רפז, תעח, תקו, תריא), בניו של רבי דניאל פרוסטיץ, שכיהן אף כראב"ד פרשבורג (בריתות תקכא, תקפב), והילד צבי הירש בן הגאון רבי יעקב קאפיל אלטקונשטאט אב"ד קארלבורג (ברית תרג); ובניהם של נכבדי ופרנסי קהילת פרשבורג.
בסוף הפנקס השני שתי רשימות היסטוריות מעניינות, חתומות ע"י רבי בנימין וואלף טעבין. בראשונה מספר רבי בנימין וואלף על גזירת הקיסר פרנץ יוזף השני בשנת תקמ"ג (1783), "שמחויבים היהודים הדרים במדינה זו לגלח את זקנם... ונשלוח פקודה זו לכל הקומידאטר שבמדינה זו, והמה ששים ושמחים כשיבא יום המוגבל...". רבי בנימין וואלף מספר על השתתפותו במשלחת מיוחדת שנסעה לוינה לפגישה עם הקיסר, על מנת לנסות לבטל את הגזירה. הוא מתאר את הפגישה עם הקיסר ביום שביעי של פסח, כשעמדו לפניו "בבכי ובתחנונים, ונתמלא רחמיו עלינו", ומצטט את דברי הקיסר (בגרמנית, באותיות עבריות).
ברשימה השניה מספר רבי בנימין וואלף סיפור מופת שאירע בעת "ברכת החמה" (המתקיימת אחת ל-28 שנים) בעיר פרשבורג, בחודש ניסן תקמ"ה. בזמן המיועד היתה הארץ מושלגת והשמים מלאים עננים והשמש לא נראתה, "והי' ספיקא דדינא אם לא יראה החמה ביום ההוא אם מקדשין אותה", אך הגאון רבי מאיר ברבי אב"ד פרשבורג, ציוה על כל הקהל להשכים למחרת ל"בית הכנסת הגדולה", ולאחר התפילה ייצאו יחד לקדש את החמה "במקהלות וברוב עם" ולא אגודות אגודות. למחרת, באורח פלא, בדיוק בשעה המיועדת, זרחה לפתע השמש, לאחר כמה ימים מעוננים. הקהל קידש את החמה, ושוב נעלמה השמש בימים הבאים.
כותב הפנקס, פרנס ומנהיג קהילת פרשבורג, רבי בנימין וואלף טעבין, נולד בשנת תצ"ג (1732, כפי שעולה מעדותו בפנקס שלפנינו) למשפחה מיוחסת וותיקה בפרשבורג, שבניה שמשו כמנהיגי ופרנסי הקהילה. היה מחותנו של הנודע ביהודה. נודע בצדקותו והיה מהדר מאד במצוות מילה. נדיב מחזיק תורה ובעל צדקה. בפעילותו השתדלנית למען יהודי אוסטריה-הונגריה הצליח לבטל מספר פעמים גזירות שנגזרו על היהודים (כדוגמת הסיפור שמובא בסוף הפנקס השני על גזירת גילוח הזקן). לאחר פטירת רבי מאיר ברבי אב"ד פרשבורג, נתמנה ע"פ צוואתו לאפוטרופוס על נכסיו והוציא לאור את חידושי מהר"ם ברבי חלק ב' (פראג תקנ"ג). נפטר בשנת תקס"ט (1809) ובעת פטירתו נספד ע"י החתם סופר, שכתב עליו "צדיק מפורסם לשבח, מנהיג הקהילה ימים ושנים".
פנקסי המילה שלפנינו היו ברשותו של רבי יצחק ווייס אב"ד ווערבוי, ומהם לקח חומר רב לתולדות הקהילה לספרו 'אבני בית היוצר' (פאקש תר"ס, ראה שם פרק נז).
שני פנקסים. פנקס א': [58] דף. 14 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב. כריכת עור מקורית עם עיטורים. פנקס ב': [59] דף. 15 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב. כריכת עור מקורית מעוטרת. עם הטבעת שם בעלים: "זה שייך להקצין מהור"ר וואלף טעבין יצ"ו נעשה בר"ח טבת תקל"ט לפ"ק פה פרעשבורג". מצב כללי של שני הפנקסים טוב. כתמים, בלאי קל. פגמים ובלאי בכריכות.
הפנקסים כוללים אלפי שמות ופרטים חשובים על מאות מבני המשפחות המיוחסות בעיר פרשבורג, והקהילות היהודיות החשובות שבאזור - קיצע, יערגן, וינה ואייזנשטט, כולל תיעוד ברית המילה של הגאון רבינו עקיבא איגר.
הפנקס הראשון מכיל תיעוד על תרי"ג (613) בריתות שערך רבי בנימין וואלף טעבין. הוא פותח בברית הראשונה שערך ביום ט' תמוז תק"ח (1748): "היום יום ו' עש"ק... תק"ח לפ"ק התחלתי במצוה זו להיות מוהל... ה' יחזק ויאמץ את ידי להרבות ולהכניס בניו תחת כנפי השכינה, אמן". הברית האחרונה בפנקס היא מיום ג' דחנוכה תקל"ט (1779), ורבי בנימין וואלף חותם ברשימה ארוכה, בתפילה והודאה על "שזכיתי להשלים המנין תרי"ג כמנין מצות עשה ול"ת [ולא תעשה]... ותחשב לי בזה כאילו הקרבתי לפניך על גבי מזבחך מנין קרבנות האלה, והם יליצו בעדי כשיגיע יום פקודתי...". בסוף הרשימה כותב את תאריך הולדתו: "נגמר בכי טוב היום יום ד' ג' דחנוכה תקל"ט, בירח שנולדתי בו במז"ט בשנת תצ"ג לפ"ק".
הפנקס השני פותח בברית שערך רבי בנימין וואלף ביום ג' עשרה בטבת תקל"ט (1779) לנכדו: "זכני ה' להתחיל המספר חדש בבן בתי הנולד לי במז"ט והיית סנדק ומוהל...". ומסתיים ביום כ' אדר תקס"ג (1803). באמצע הפנקס (ברית תט) כותב רבי בנימין וואלף: "יום ה' כ"ח אדר, אחר שהקים ה' אותי מחולי הקשה עלי מאוד זכיתי להחזיק במצוה זו כקדם להיות סנדק ומוהל...". גם בפנקס זה מתועדות תרי"ג בריתות, כשאחריהן חתימה ארוכה של רבי בנימין וואלף המודה לה' על כי זכה "להשלים המספר של תרי"ג השני מילדי העברים אשר נמולו על ידי בעזרתו, ואקוה לה' חסדו שאלו יצטרפו עם אלו המספר תרי"ג הראשון... והמה ימליצו בעדי...". בהמשך כותב כי טרח ויגע "זה חמשים וחמשה שנים במצוה זו" [מכאן ומתאריך הולדתו שרשם בפנקס הקודם, עולה כי החל למול בגיל 15!]. לאחר קטע זה, תחילתה של הספירה השלישית, רישום בודד של ברית מילה וסנדקאות בראש חודש ניסן באותה שנה.
את הבריתות ערך רבי בנימין וואלף בעיקר בעירו פרשבורג, אך גם בקהילות החשובות באזור, כגון יערגן הסמוכה, קיצע, איזנשטט ווינה. חלק מהבריתות נעשו בשיתוף עם אישים שונים, כפי המנהג בימים עברו לחלק את המצווה לשני מוהלים: כשאחד מבצע את ה"מילה" (החיתוך) והשני את ה"פריעה". בין האישים שנרשמו כשותפים למצוה היו: "הרב הגאון אב"ד דקהילתנו" - הלא הוא הגאון רבי יצחק הלוי לנדא (רבי יצחק דוקלא) בעל אמרות טהורות ומעיני הישועה, שכיהן כאב"ד פרשבורג באותם ימים (בפנקס הראשון, בריתות קפה, רכג, רכח, רל). הגאון רבי צבי הירש ברודא אב"ד קיצע, בעל 'ארץ צבי ותאומי צביה' (בפנקס השני, בריתות תקיא, תקעב), רבי הירש לבוב (דיין בפרשבורג וגיסו של רבי בנימין וואלף). מוהלים נוספים: ר' קלמן שטאמפי, ר' קאפיל או"ה, ר' הירש פלוהן, ר' משה טריבטש ור' אייזיק ראב (רובם אישים ידועים בפרשבורג, ראה עליהם בספר 'אבני בית היוצר', לפי מפתח השמות).
בפנקס הראשון נמצאה תגלית ייחודית - רישום ברית המילה של הגאון הנודע רבי עקיבא איגר בשנת תקכ"ב. בברית מס' רכא נכתב כך: "יום ו' עש"ק [ערב שבת קודש] ט' מרחשון הייתי מוהל לבד אצל הילד עקיבא בן ש"ב התו' ר' משה גינז". מרישום זה עולים פרטים חדשים על תולדות הגאון רבי עקיבא איגר: א. ברית המילה של רבי עקיבא איגר לא התקיימה באייזנשטט - העיר בה התגוררו הוריו, אלא בפרשבורג - בה גרו הורי אמו (שאם לא כן היה רבי בנימין וואלף מצייין שהברית התקיימה באייזנשטט, כפי שעשה כאשר ערך ברית מילה בעיר אחרת), ומסתבר שגם לידתו היתה בפרשבורג עצמה. ב. בווימפל שעשתה אמו של רבי עקיבא איגר לכבוד ברית המילה שלו, מצויין תאריך לידתו ביום ה' ר"ח חשוון תקכ"ב. לפי זה, שמיני למילה חל ביום ח' בחשוון ולא ט', כפי שנרשם בפנקס, וצריך לומר שהיתה זו מילה שלא בזמנה, או שנולד ביום ה' בין השמשות.
בשנה שלאחר מכן רושם רבי בנימין וואלף (ברית רלג) את בריתו של "הילד שמואל בן ש"ב התו' ר' משה גינז" - אחיו של רבי עקיבא איגר.
מלבד זאת, נרשמו בפנקס ילדים נוספים שנימולו ע"י רבי בנימין וואלף ונתפרסמו לימים כגדולי תורה, כגון רבי אברהם ליטש סג"ל רוזנבוים, תלמיד המהר"ם בנעט והחתם סופר, בעל שו"ת בן יהודה (ראה עליו: אישים בתשובות החת"ס, עמ' כח; בפנקס ב', ברית תרו); רבי מרדכי ליב לאשברין, תלמיד המהר"ם בנעט, אב"ד זשאמבאקרעט (ראה עליו: אישים בתשובות החת"ס, עמ' רעה; בפנקס א', ברית תקסט); בניהם של גדולי ישראל, כגון בניו של רבי מרדכי טאסק ראב"ד פרשבורג (בריתות רפז, תעח, תקו, תריא), בניו של רבי דניאל פרוסטיץ, שכיהן אף כראב"ד פרשבורג (בריתות תקכא, תקפב), והילד צבי הירש בן הגאון רבי יעקב קאפיל אלטקונשטאט אב"ד קארלבורג (ברית תרג); ובניהם של נכבדי ופרנסי קהילת פרשבורג.
בסוף הפנקס השני שתי רשימות היסטוריות מעניינות, חתומות ע"י רבי בנימין וואלף טעבין. בראשונה מספר רבי בנימין וואלף על גזירת הקיסר פרנץ יוזף השני בשנת תקמ"ג (1783), "שמחויבים היהודים הדרים במדינה זו לגלח את זקנם... ונשלוח פקודה זו לכל הקומידאטר שבמדינה זו, והמה ששים ושמחים כשיבא יום המוגבל...". רבי בנימין וואלף מספר על השתתפותו במשלחת מיוחדת שנסעה לוינה לפגישה עם הקיסר, על מנת לנסות לבטל את הגזירה. הוא מתאר את הפגישה עם הקיסר ביום שביעי של פסח, כשעמדו לפניו "בבכי ובתחנונים, ונתמלא רחמיו עלינו", ומצטט את דברי הקיסר (בגרמנית, באותיות עבריות).
ברשימה השניה מספר רבי בנימין וואלף סיפור מופת שאירע בעת "ברכת החמה" (המתקיימת אחת ל-28 שנים) בעיר פרשבורג, בחודש ניסן תקמ"ה. בזמן המיועד היתה הארץ מושלגת והשמים מלאים עננים והשמש לא נראתה, "והי' ספיקא דדינא אם לא יראה החמה ביום ההוא אם מקדשין אותה", אך הגאון רבי מאיר ברבי אב"ד פרשבורג, ציוה על כל הקהל להשכים למחרת ל"בית הכנסת הגדולה", ולאחר התפילה ייצאו יחד לקדש את החמה "במקהלות וברוב עם" ולא אגודות אגודות. למחרת, באורח פלא, בדיוק בשעה המיועדת, זרחה לפתע השמש, לאחר כמה ימים מעוננים. הקהל קידש את החמה, ושוב נעלמה השמש בימים הבאים.
כותב הפנקס, פרנס ומנהיג קהילת פרשבורג, רבי בנימין וואלף טעבין, נולד בשנת תצ"ג (1732, כפי שעולה מעדותו בפנקס שלפנינו) למשפחה מיוחסת וותיקה בפרשבורג, שבניה שמשו כמנהיגי ופרנסי הקהילה. היה מחותנו של הנודע ביהודה. נודע בצדקותו והיה מהדר מאד במצוות מילה. נדיב מחזיק תורה ובעל צדקה. בפעילותו השתדלנית למען יהודי אוסטריה-הונגריה הצליח לבטל מספר פעמים גזירות שנגזרו על היהודים (כדוגמת הסיפור שמובא בסוף הפנקס השני על גזירת גילוח הזקן). לאחר פטירת רבי מאיר ברבי אב"ד פרשבורג, נתמנה ע"פ צוואתו לאפוטרופוס על נכסיו והוציא לאור את חידושי מהר"ם ברבי חלק ב' (פראג תקנ"ג). נפטר בשנת תקס"ט (1809) ובעת פטירתו נספד ע"י החתם סופר, שכתב עליו "צדיק מפורסם לשבח, מנהיג הקהילה ימים ושנים".
פנקסי המילה שלפנינו היו ברשותו של רבי יצחק ווייס אב"ד ווערבוי, ומהם לקח חומר רב לתולדות הקהילה לספרו 'אבני בית היוצר' (פאקש תר"ס, ראה שם פרק נז).
שני פנקסים. פנקס א': [58] דף. 14 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב. כריכת עור מקורית עם עיטורים. פנקס ב': [59] דף. 15 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב. כריכת עור מקורית מעוטרת. עם הטבעת שם בעלים: "זה שייך להקצין מהור"ר וואלף טעבין יצ"ו נעשה בר"ח טבת תקל"ט לפ"ק פה פרעשבורג". מצב כללי של שני הפנקסים טוב. כתמים, בלאי קל. פגמים ובלאי בכריכות.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 42 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.11.2014
פתיחה: $100,000
לא נמכר
כתב-יד, ספר חמדת ימים, מדרש על התורה - ספר בראשית-שמות, בכתב-יד קדשו של המחבר, גדול משוררי תימן וחכמיה, רבינו שלום שבזי. תימן, [תי"ח 1658 בקירוב].
כרך בן למעלה מ-300 עמודים, בכתב-ידו של המחבר. מתחיל באמצע פרשת לך לך ומסתיים באמצע פרשת משפטים.
סימני מים בנייר: כתר, כוכב וסהר זה מעל זה, והאותיות M C. סימן זהה נמצא בכת"י ירושלים - הספרייה הלאומית Ms. AP Ar. 499 משנת 1658.
רבינו שלום (שָׁלֵם) שבזי - הרש"ש (שע"ט-תנ"ה), המכונה בפי יהודי תימן "אבא שלום שבזי". גדול משוררי תימן, צדיק בעל מופת, חכם ומקובל, והאישיות הנערצת ביותר על יהדות תימן. נולד בכפר נג'ד אלוליד הסמוך לתעז שבדרום תימן, למשפחת משתא, שנודעה כמשפחה מיוחסת של חכמים וסופרים. בצעירותו נדד לצנעא, שם התוודע לחכמיה ולמד בישיבותיה. לאחר מכן, חזר לעיר תעז ובה חי ופעל עד פטירתו. רבי שלום שבזי היה בקי עצום בכל חלקי התורה, בנגלה ובנסתר, בקבלה ובפילוסופיה, והיה מן המחברים הפוריים ביותר בדורו. כמו כן, עסק בקבלה מעשית והיה חכם בחכמת התכונה. בעיקר נתפרסם בשיריו ובפיוטיו הרבים, שהגיעו ליותר מאלף ומהם ידועים כיום למעלה מחמש מאות, אשר בהם טמונים סודות ורמזים עמוקים מחכמת הקבלה. שיריו ופיוטיו מלווים את יהודי תימן בשבתות ובחגים, בסעודות מצוה, ובכל תחנות וטקסי החיים.
בקרב יהודי תימן נפוצים אודותיו סיפורי נפלאות ומופתים. האגדה מספרת כי בכל ערב שבת נעשה לו נס "קפיצת הדרך", והיה מגיע לארץ ישראל לשבות בה, פעם בירושלים, פעם בטבריה, פעם בעכו או בחברון, ובמוצאי השבת היה שב אל ארצו. רבי יעקב ספיר שביקר בתימן כותב כי ראה באחד מחיבוריו של רבי שלום שבזי כי כותב על כך במפורש: "הייתי בירושלים וראיתי מחזה כך וכך, ובצפת כך וכך...". באחד משיריו כותב: "לבי בתימן, רק נשמתי פרחה ארץ צבי, הומה כמו אילת". ידועים מעשי נסים שפעל לישועת הכלל, ועל כוחותיו המופלאים ברפואת חולים, בפקידת עקרות, ועוד. בין היתר כתב ספר בשם "גורל החול" בקבלה מעשית, על מנת שיהודי דורו לא ילכו אחרי עושי נפלאות מקרב הגויים. גם קברו בעיר תעז ידוע כמקום קדוש אליו נהגו יהודי תימן לעלות לרגל מדי שנה בשנה.
אחד מחיבוריו החשובים הוא הספר "חמדת ימים" על התורה. חיבור זה הנו "מדרש" על התורה על דרך הפשט, הדרש, הפילוסופיה ותורת הקבלה, המלוקט ממקורות שונים ומגוונים [בהם גם מקורות שאינם ידועים בימינו], ערוכים בלשונו וסגנונו. את החיבור כתב לראשונה בשנת א'תתקנ"ז לשטרות (ת"ו ליצירה), בהיותו כבן עשרים ושבע שנים, אך לאחר מכן הוסיף וכתב לו מהדורות נוספות (במקום אחד כתב כי הוסיף על המהדורה הראשונה "עשר ידות"). ידועים מספר אוטוגרפים של חיבור זה, חלקם בנוסח קצר מן ה"מהדורא קמא". כתב היד שלפנינו הוא מן המהדורה האחרונה של החיבור, הכוללת הגהות והוספות המחבר, המשולבות ב"חלונות" בתוך הטקסט עם מילת הפתיחה 'ת"ט' = תוספת טעם. בכתב-היד שינויים משמעותיים מן המהדורות הנדפסות.
181 דף. חסר בתחילתו וסופו; מספר דפים חסרים גם בגוף כתב-היד. מצב משתנה בין הדפים, בינוני-טוב. כתמים, עקבות רטיבות ובלאי, פגעי עש, קרעים גסים במספר דפים וקרעים בשולי דפים. דפים וקונטרסים מנותקים. ללא כריכה.
כרך בן למעלה מ-300 עמודים, בכתב-ידו של המחבר. מתחיל באמצע פרשת לך לך ומסתיים באמצע פרשת משפטים.
סימני מים בנייר: כתר, כוכב וסהר זה מעל זה, והאותיות M C. סימן זהה נמצא בכת"י ירושלים - הספרייה הלאומית Ms. AP Ar. 499 משנת 1658.
רבינו שלום (שָׁלֵם) שבזי - הרש"ש (שע"ט-תנ"ה), המכונה בפי יהודי תימן "אבא שלום שבזי". גדול משוררי תימן, צדיק בעל מופת, חכם ומקובל, והאישיות הנערצת ביותר על יהדות תימן. נולד בכפר נג'ד אלוליד הסמוך לתעז שבדרום תימן, למשפחת משתא, שנודעה כמשפחה מיוחסת של חכמים וסופרים. בצעירותו נדד לצנעא, שם התוודע לחכמיה ולמד בישיבותיה. לאחר מכן, חזר לעיר תעז ובה חי ופעל עד פטירתו. רבי שלום שבזי היה בקי עצום בכל חלקי התורה, בנגלה ובנסתר, בקבלה ובפילוסופיה, והיה מן המחברים הפוריים ביותר בדורו. כמו כן, עסק בקבלה מעשית והיה חכם בחכמת התכונה. בעיקר נתפרסם בשיריו ובפיוטיו הרבים, שהגיעו ליותר מאלף ומהם ידועים כיום למעלה מחמש מאות, אשר בהם טמונים סודות ורמזים עמוקים מחכמת הקבלה. שיריו ופיוטיו מלווים את יהודי תימן בשבתות ובחגים, בסעודות מצוה, ובכל תחנות וטקסי החיים.
בקרב יהודי תימן נפוצים אודותיו סיפורי נפלאות ומופתים. האגדה מספרת כי בכל ערב שבת נעשה לו נס "קפיצת הדרך", והיה מגיע לארץ ישראל לשבות בה, פעם בירושלים, פעם בטבריה, פעם בעכו או בחברון, ובמוצאי השבת היה שב אל ארצו. רבי יעקב ספיר שביקר בתימן כותב כי ראה באחד מחיבוריו של רבי שלום שבזי כי כותב על כך במפורש: "הייתי בירושלים וראיתי מחזה כך וכך, ובצפת כך וכך...". באחד משיריו כותב: "לבי בתימן, רק נשמתי פרחה ארץ צבי, הומה כמו אילת". ידועים מעשי נסים שפעל לישועת הכלל, ועל כוחותיו המופלאים ברפואת חולים, בפקידת עקרות, ועוד. בין היתר כתב ספר בשם "גורל החול" בקבלה מעשית, על מנת שיהודי דורו לא ילכו אחרי עושי נפלאות מקרב הגויים. גם קברו בעיר תעז ידוע כמקום קדוש אליו נהגו יהודי תימן לעלות לרגל מדי שנה בשנה.
אחד מחיבוריו החשובים הוא הספר "חמדת ימים" על התורה. חיבור זה הנו "מדרש" על התורה על דרך הפשט, הדרש, הפילוסופיה ותורת הקבלה, המלוקט ממקורות שונים ומגוונים [בהם גם מקורות שאינם ידועים בימינו], ערוכים בלשונו וסגנונו. את החיבור כתב לראשונה בשנת א'תתקנ"ז לשטרות (ת"ו ליצירה), בהיותו כבן עשרים ושבע שנים, אך לאחר מכן הוסיף וכתב לו מהדורות נוספות (במקום אחד כתב כי הוסיף על המהדורה הראשונה "עשר ידות"). ידועים מספר אוטוגרפים של חיבור זה, חלקם בנוסח קצר מן ה"מהדורא קמא". כתב היד שלפנינו הוא מן המהדורה האחרונה של החיבור, הכוללת הגהות והוספות המחבר, המשולבות ב"חלונות" בתוך הטקסט עם מילת הפתיחה 'ת"ט' = תוספת טעם. בכתב-היד שינויים משמעותיים מן המהדורות הנדפסות.
181 דף. חסר בתחילתו וסופו; מספר דפים חסרים גם בגוף כתב-היד. מצב משתנה בין הדפים, בינוני-טוב. כתמים, עקבות רטיבות ובלאי, פגעי עש, קרעים גסים במספר דפים וקרעים בשולי דפים. דפים וקונטרסים מנותקים. ללא כריכה.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 42 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.11.2014
פתיחה: $6,000
נמכר ב: $10,000
כולל עמלת קונה
כתב-יד, מדרש החפץ, מאת רבינו זכריה בן שלמה הרופא. [תימן, המאה ה-16]. מדרש החפץ הוא חיבור מדרשי על התורה וההפטרות. נכתב ע"י רבינו זכריה הרופא [המכונה גם: הרז"ה], מגדולי חכמי תימן במאה ה-15. החיבור נכתב בערבית-יהודית, שהיתה הלשון השגורה בקרב יהודי תימן. כרך עבה, כתיבה תימנית עתיקה על נייר איכותי. כותרות צבעוניות בדיו אדומה וירוקה. בעמ' [64] שני איורים (בדיו אדומה ושחורה) של תיבת נח. בעמ' [116] איור "צורת מערת המכפלה". מספר הגהות בשולי העמודים. מתחת לאיור תיבת נח הגהה ארוכה בערבית-יהודית, חתומה בחתימה מסולסלת. מכתבי-היד הקדומים של החיבור. כתב-היד היה ברשותו של הגאון רבי יחיא יצחק הלוי (תרכ"ז-תרצ"ב), ראב"ד צנעא והרב הראשי של תימן וממנהיגיה הגדולים של יהדות תימן, אשר חתם עליו בחתימת-ידו (עמ' [321]) ואף שיער את תאריך כתיבתו למאה ה-16: "זה ספר מדרש החפץ אופן כתיבתו יותר מארבע מאות שנה, הצ' יחיא יצחק ב"ר משה הלוי" [חתימה מסולסלת]. [682] עמ' (כתב-היד מתחיל בסוף ההקדמה ותחילת ספר בראשית ומסתיים בתחילת פרשת כי תבוא). 24 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. רוב הדפים במצב טוב, חלקם במצב בינוני. דפים ספורים במצב גרוע (חלקם מודבקים לשיקום). כתמים, קרעים ובלאי בשולי דפים. כריכה חדשה.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 42 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.11.2014
פתיחה: $5,000
לא נמכר
כתב-יד, דפים מספר הזוהר לפרשת בראשית. [צפון איטליה, אמצע המאה ה-16]. קונטרס בן ארבעה גליונות [שמונה דפים]. כתיבה ספרדית, רהוטה למחצה. כ-25 שורות בעמוד. כולל נוסחאות שונות מן הנדפס. הגהות עתיקות מכותב אחר. מתחיל: "ר' יוסי אמר ישראל הוא מקוה דכתי' מקוה ישראל ה'..." (מקביל לטקסט שבדפוס מנטובה שי"ח, דף לג ע"א). ומסתיים: "אלה תולדות יעקב יוסף משה לא שמש בה עד שנטל" (מקביל לדפוס מנטובה, דף כא ע"ב). שינויי נוסח שונים. דוגמה לחילופי הנוסח: בכתה"י (דף לט, ב, שורה 16): "והחיות רצוא ושוב... דההוא אופן קאים עלייהו ובגוויהו" ובנדפס (מנטובה שי"ח, דף כא, א) "דההוא אופן קאי' בגוויהו" (וכך גם בדפוס קרימונה שי"ט, דף כח, ב). המשכו של קטע זה בקטע המתחיל "רזא דקמאה (דף מ בכתה"י), השונה משמעותית מקטע ההמשך בדפוס (ראה בהרחבה בחוות הדעת המצורפת). בהגהות שבשולי הגליונות ובין השורות הוספת נוסחאות ותיקונים, בכתיבה ספרדית מאותה תקופה. סימני המים בנייר תואמים לנייר מצפון-איטליה מאמצע המאה ה-16. 8 דף (16 עמ' כתובים), עם מספור דפים: לג-מ. 21.5 ס"מ. מצב טוב, כתמים ובלאי. נתון בכריכת עור, עם הטבעה מוזהבת. נכתב על פי מאמר חוות דעת [מצורף] מאת פרופ' שלמה צוקר, מומחה לכתבי-יד עבריים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 42 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.11.2014
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $11,250
כולל עמלת קונה
כתב-יד, ספר "אוצרות חיים" ודרושים נוספים, קבלת האריז"ל מתלמידו רבי חיים ויטאל, בעריכת רבי יעקב צמח. צפת, [ת"פ 1720 בקירוב]. כתיבה מזרחית [ארץ ישראל] רהוטה. נכתב ע"י רבי אברהם ב"ר יצחק נעאמיאש (נחמיאס) מצפת שחתם בקולופון: "בריך רחמנא דסייען... להעתיק ספר הקדוש הזה אוצרות חיים מהרב המקובל האלהי מוהר"ר חיים ויטאל זלה"ה... הדל באלפי אני המעתיק... אברהם בן לא"א החכם השלם נעים זמירות ישראל כמה"ר יצחק נעאמיאש זלה"ה אחד ומיוחד מרבני עה"ק צפת תובב"א". ספר "אוצרות חיים" נערך בסביבות שנת ת"ג על-ידי המקובל רבי יעקב צמח, מתוך כתבי-יד של רבי חיים ויטאל שנגנזו על ידו ונתגלו בירושלים. מכתבים אלה ערך ספרים נוספים: "קהילות יעקב", "אדם ישר", ועוד. כתב-היד שלפנינו מכיל את ספר "אוצרות חיים", עם הוספות מספר "אדם ישר" ("ענין פנימיות וחיצוניות", "ד' עולמות אבי"ע בקיצור") ומספר "קהילות יעקב" ("שער גן עדן וציור כל העולמות"). הסופר הוסיף בסוף כתב-היד גם את "שער הנבואה ורוח הקודש" ("שער היחודים" - הענף הרביעי של ספר "פרי עץ חיים", בעריכת רבי מאיר פופרש). בכתיבת סופר אחר נוספו: "ביאור ענין הקליפות" ("שער הקליפות") ו"כסא הכבוד דבריאה" (מתוך "שער כסא הכבוד" בספר "עץ חיים"). חתימות רבי "דוד די מדינה" בדף הראשון ובמקומות נוספים. בגליונות כתב-היד מאות הגהות בכתב-ידו: חלקן מגדולי המקובלים, רבי יוסף אבן טבול [מהרי"ט], רבי משה זכות [רמ"ז], רבי נתן שפירא [הרנ"ש], רבי אברהם אזולאי [א"א = אמר אברהם] ורבי ישראל בנימין [מהרי"ב], ומהן עשרות הגהות מקוריות משלו, ארוכות ובעלות תוכן (כמה מהן פותחות במילים "פליאה דעת ממני" או "ולענ"ד"), חתומות בשם "דוד". [יתכן שמספר הגהות הן מכותב אחר]. בדף ריב/2 שני קטעים בכתב-יד רבי דוד די מודינה: "מ"כ [מצאתי כתוב] בל"ת [בליקוטי תורה] במצרים", עם שרטוט עיגולים; בעמוד הריק שבדף האחרון שרטוט סכמתי בכת"י של השתלשלות העולמות. בסוף כתב-היד, לאחר קולופון הסופר, חתם רבי דוד: "נשלם הגהת ספר אוצרות חיים היום כ"ב לחדש אלול... פה עה"ק צפת יום הנ"ל שנת פ"ו" [תפ"ו 1726]. רבי דוד די מדינה, חכם ומקובל, יליד שאלוניקי. עלה לארץ ישראל בשנת ת"פ והתיישב תחילה בצפת ואחר כך בירושלים. כפי הנראה, קודם לכן עשה זמן מסוים במצרים ושם חתום על פסקים עם רבי שמואל ויטאל (בן מהרח"ו) ועם המרא דאתרא רבי מרדכי הלוי (בשו"ת דרכי נועם, יורה דעה סימן ה, ואבן העזר סימן טו). בשנת תצ"ה היה בארם-צובא ושם חיבר את ספרו "נפש דוד" [פירוש על התורה בדרך קבלה] והדפיסו שנה לאחר מכן בקושטא. בשנת תק"ז נסע לערי טורקיה, מחמת הדוחק בירושלים, אז הדפיס בשאלוניקי את ספרו "רוח דוד ונשמת דוד" - פירוש על ה"אידרא רבא" ופירוש על שיר השירים בדרך הקבלה. על ספר זה הסכימו רבני שאלוניקי, רבי יצחק הלוי, רבי חיים משה אמארילייו ורבי יוסף הכהן ן' ארדוט, המכנים אותו "חכם הרזים החכם השלם והכולל המקובל האלהי". כחכמים אחרים בני דורו נמשך אחרי השבתאות (ותכנים שבתאיים מופיעים בחיבוריו; ראה על כך: מאיר בניהו, התנועה השבתאית ביוון, ירושלים תשל"ג, עמ’ קצה-קצו). א-מ, מג-נה, [3], נו-ריב, ריב-ריד דף (חסרים דפים מא-מב). סה"כ 216 דף. 22 ס"מ. הדף הראשון הוא השלמה מכותב אחר, דפים קעט-קצו הם מכותב אחר. נייר איכותי, מצב טוב. כתמים. עקבות רטיבות, בלאי וקרעים במספר דפים. כריכת עור עתיקה, בלויה ופגומה.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 42 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.11.2014
פתיחה: $8,000
נמכר ב: $10,000
כולל עמלת קונה
כתב-יד, פירוש קבלי על "אדרא זוטא" שבספר הזוהר, מאת רבי אשר ב"ר יוסף מקראקא. חיבור שלם. כתיבה אשכנזית מכמה סופרים בתקופות שונות. כתיבה עתיקה משנות הש' והשלמות מתקופות מאוחרות יותר. בראש הפירוש כותב המחבר: "הנני אתחיל לבאר בעז"ה סוד האידרא זוטא, ממנה תשכיל ותבין סוד האדרא [רבא] וסוד ה' פרקים שבספר תרומה, ואם יקשה לך שום דבר בזה חזור ושואל [צ"ל ושאול] ואבאר לך עוד מה שתקשה לך, אבל ידעתי כי איש חכם אתה וידעתי". רבי אשר ב"ר יוסף הי"ד, מחכמי ומקובלי העיר קראקא בשנות הש', כתב פירושים על קינות שנדפסו בקראקא שמ"ה ובלובלין שע"ז; פירושים על יוצרות כמנהג אשכנז שנדפסו בקראקא שמ"ט, ופירושים על יוצרות כמנהג פולין ופיהם שנדפסו בקראקא שמ"ט. ידוע כי חיבר גם חיבורים בקבלה, וכן כתב הגהות על חיבורים בקבלת האר"י, הפותחות בראשי התיבות אבי"ר = אשר ב"ר יוסף (ראה: אביב"י, קבלת האר"י, עמ' 508-509). כמו כן, כתב חיבור בשם 'לחם אבירים' על שבת ומועדים, שלא הגיע לידינו. לפנינו חיבור שלם שכתב רבי אשר, שלא נדפס מעולם. החיבור מועתק ע"י מספר כותבים. סימני המים שבדפים העתיקים יותר הם משנת ש"כ (1560) בקירוב, ומכאן שחלק מכתב היד נכתב עוד בחיי המחבר, ויתכן שהוא הקדום ביותר מבין כתבי-היד של החיבור. [30] דף. 21 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב, כתמים. קרעים ובלאי במספר מקומות. כריכה חדשה. מצורף אישור מומחה מאת ר' יוסף אביב"י.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג