מכירה פומבית 046 מכירת חב"ד מיוחדת לרגל יום הבהיר י"א ניסן - יום הולדתו של הרבי מליובאוויטש, ולרגל חג הפסח
- rebb (85) Apply rebb filter
- lubavitch (43) Apply lubavitch filter
- מכתבי (32) Apply מכתבי filter
- letter (32) Apply letter filter
- הרבי (31) Apply הרבי filter
- בית (27) Apply בית filter
- רבי (27) Apply רבי filter
- "bei (27) Apply "bei filter
- bei (27) Apply bei filter
- rebbe" (27) Apply rebbe" filter
- item (24) Apply item filter
- מבית (18) Apply מבית filter
- ופריטים (18) Apply ופריטים filter
- חפצים (18) Apply חפצים filter
- מ"בית (18) Apply מ"בית filter
- רבי" (18) Apply רבי" filter
- object (18) Apply object filter
- האדמו (16) Apply האדמו filter
- האדמור (16) Apply האדמור filter
- האדמו"ר (16) Apply האדמו"ר filter
- הזקן (15) Apply הזקן filter
- ואדמו (15) Apply ואדמו filter
- ואדמור (15) Apply ואדמור filter
- מליובאוויטש (15) Apply מליובאוויטש filter
- ואדמו"ר (15) Apply ואדמו"ר filter
- האמצעי (13) Apply האמצעי filter
- ממזריטש (11) Apply ממזריטש filter
- תניא (11) Apply תניא filter
- סידורים (11) Apply סידורים filter
- וספרי (11) Apply וספרי filter
- המגיד (11) Apply המגיד filter
- הבעשט (11) Apply הבעשט filter
- הבעש (11) Apply הבעש filter
- הבעש"ט, (11) Apply הבעש"ט, filter
- alter (11) Apply alter filter
- besht (11) Apply besht filter
- besht, (11) Apply besht, filter
- maggid (11) Apply maggid filter
- mezeritch (11) Apply mezeritch filter
- siddurim (11) Apply siddurim filter
- tanya (11) Apply tanya filter
- וגלילותיה (9) Apply וגלילותיה filter
- ליובאוויטש (9) Apply ליובאוויטש filter
- mittel (9) Apply mittel filter
- הריי (7) Apply הריי filter
- הרייץ (7) Apply הרייץ filter
- הריי"ץ (7) Apply הריי"ץ filter
- rayatz (7) Apply rayatz filter
- biographi (6) Apply biographi filter
- chassid (6) Apply chassid filter
ספר קב נקי, על סדרי גטין והלכות גטין, מאת רבי אברהם דוד לאוואט [לבוט], "מן קאלאניא ראמאנאווקא הסמוכה לק"ק חערסאן, מורה הוראה בק"ק ניקאלאייעב", זקנו של הרבי מליובאוויטש. ווארשא, דפוס נתן שריפטגיסער, תרכ"ח 1868. מהדורה ראשונה. שני חלקים. שני שערים לחלק א'; שער נפרד לחלק ב'.
בסוף חלק שני נכרכו שני דפים – "לוח הטעות והשמטות לספר קב נקי", שנדפסו באודסה בשנת תר"ל (1870).
הספר כרוך עם: מהדורה ראשונה של "ספר השלמת הסדרים" – מהדורה בתרא לסדרי גטין ושמות גטין. וילנא, דפוס ר' יהודה ליב מ"ץ, תרמ"ה [1885].
מספר הגהות בכתב יד.
חתימת הגאון רבי דוב אריה ריטר אב"ד רוטרדם (תרט"ו-תרצ"ו), מגדולי התורה הנודעים בהולנד, עמד בקשרי שו"ת והנהגה ציבורית עם גדולי ישראל מכל הארצות. בבקיאותו הגאונית גילה את הזיוף שב"ירושלמי קדשים" והיה הראשון שיצא במאמרים ומכתבים על כך [ידוע הסיפור כי המהרש"ם השיב לו כי הוא "מטיל מום בקדשים" והרב ריטר ענה כי הוא "מביא חולין לעזרה"....]. רבי דוב אריה כיהן כרב בפרענצלויא, הסמוכה לברלין, בשנים תרל"ט-תרמ"ה. לאחר מכן עבר לכהן ברבנות רוטרדם, בה כיהן כארבעים שנה.
חלק ראשון: [4], ד-כו, [1], כז-נט דף. חלק שני: [1], ב-לט, [2] דף. ספר "השלמת הסדרים": [2], ג-יב דף.
29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי עובש בכמה דפים. התכהות הדפים בספר "השלמת הסדרים". חותמות. כריכת עור חדשה.
"קב נקי"
בספר "קב נקי" מבוררים הלכות סדר כתיבת ומסירת הגט, ואופן כתיבת השמות ושינויי הלכות. בחיבורו התיר הרא"ד לאוואט ספקות רבים באופן כתיבת השמות, שנידונו רבות בספרות הפוסקים, ובפרט בנוגע לשמות המצויים בימינו, שכתיבתם משתנה ממקום למקום, בהתאם לשפת הדיבור והמבטא והסגנון. בחלק ב של "קב נקי" ערך המחבר רשימות מסודרות של כל שם ושם. ההלכות הותאמו גם לקהילות הספרדים. הספר יועד בעיקר לרבנים, פוסקים ועורכי גטין, ואכן עד היום מהווה החיבור מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו.
בהקדמתו מסביר המחבר את טעם קריאת הספר בשם זה, מפני שמנין שם "קב נקי" עולה בגימטריה לשמו "אברהם דוד" – רס"ב (262); ומנין "גטין" עולה בגימטריה לשם אביו "יהודה ליב" = ע"ב (72).
בספר מופיעה הסכמת בנו בכורו של אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש", רבי ברוך שלום שניאורסון, שלימים צאצאיו נישאו עם צאצאי המחבר הרא"ד לאוואט – רבי לוי יצחק שניאורסון והרבנית חנה בת ר' מאיר שלמה ינובסקי (הוריו של הרבי מליובאוויטש).
בהסכמתו מספר ר' ברוך שלום כי נקרה בדרכו והגיע לניקולייב, שם הראה לו המחבר ר' אברהם דוד לאוואט את חיבורו על סדרי והלכות גטין, ונוכח לדעת כי "סדר כל אלה בסדר נכון, כל דבר על מקומו, למען יהיו כל ההלכות מסודרים בטעמיהן לפני מסדרי גיטין. ולדעתי דבר גדול ונחוץ עשה... לזאת אף ידי תכון עמו, והנני מסכים הולך להדפיס את הכתבים הללו".
בספר מופיעה גם הסכמת הרה"ג ר' יוסף תומרקין, אב"ד קרמנצ'וג ומגדולי רבני חב"ד, בה מתאר מעלת החיבור, שעד עתה היו עורכי גטין "ממשמשין כעוור באפלה", ובפרט בעניין שינויי השמות שכתיבתם משתנה ממקום למקום וממדינה למדינה, וכעת בחיבור שלפנינו הכול נערך בסדר נכון וברור.
החיבור נדפס בפעם השניה בפיעטרקוב בשנת תרע"ד, ופעם נוספת בוורשה בשנת תרצ"ז, ע"י ר' שניאור זלמן שמוטקין. בשנת תשי"א נדפס הספר בפעם הרביעית ע"י הרבי מליובאוויטש, שהוסיף בראשו "ראשי פרקים מתולדות המחבר", כפי שקיבל מאמו הרבנית חנה, נינת המחבר.
הגה"ח רבי אברהם דוד לאוואט (לבוט) אב"ד ניקולייב (תקע"ה-תר"נ), זקנו מצד אמו של הרבי מליובאוויטש (אמו הרבנית חנה, בת ר' מאיר שלמה, בן הרבנית בילא רבקה, בת המחבר אברהם דוד לאוואט). "הצטיין בשכלו החד, כשרונותיו הנעלים וידיעתו הרחבה בים התלמוד. גם בצדקתו וטוב לבו קנה לו מעריצים רבים אשר רחשו לו אהבה רבה כל ימיו" ("ראשי פרקים מתולדות המחבר" במהדורת "קב נקי" תשי"א). היה מחסידי האדמו"ר ה"צמח צדק" ובנו האדמו"ר המהר"ש, ומחשובי רבני חב"ד. היה מקורב לשניים מגדולי חסידי האדמו"ר האמצעי וה"צמח צדק" – רבי הלל מפאריטש ורבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין. כיהן בתחילה כרב המושבה רומנובקה, ועמד בראש כולל לאברכים שייסד ה"צמח צדק" במקום. בהמשך נתמנה לרב העיר ניקולייב, וארבעים מושבות הסמוכות לה, וכיהן בתפקיד זה במשך כארבעים שנים, עד יומו האחרון. "הודות להשפעתו הטובה נעשה כל הגליל דפלח חרסון למקום תורה ומצוה" (שם).
חיבר מספר חיבורים חשובים, אך התפרסם במיוחד בשניים מהם: בשניים מהם: ספר "קב נקי" על הלכות גיטין, כתיבת גטין ואופן כתיבת שמות בגטין (חיבור יסודי המהווה מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו); וסידור "תורה אור" – סידור האדמו"ר הזקן מוגה ומדויק, אליו צירף המחבר את חיבוריו "שערי תפלה" (מקורות לנוסחאותיו ופסקיו של האדמו"ר הזקן) ו"שער הכולל" (הלכות ומנהגי התפילה).
ספר בית אהרן והוספת, מראי מקומות לתלמוד, ספרות חז"ל, ספרי קבלה וחסידות חב"ד, לפי סדר פסוקי התנ"ך, מאת רבי אברהם דוד לאוואט [לבוט] אב"ד ניקולייב. ווילנא (וילנה), דפוס יהודה ליב מ"ץ, תרמ"א 1880. מהדורה יחידה.
הסכמת רבי שמואל אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש, בדף [2] ע"א. בהסכמתו הכותב המהר"ש: "מלבד מעלת עצם הספר מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה לחזק ידי העוסקים בתקון אזנים לקופה ולראיה באתי על החתום יום ה' י"א מנחם אב תרל"ט לפ"ק, נאם שמואל". מתחת להסכמה, חותמת הדיו וחתימת יד קדשו של המחבר: "נאו' אברהם דוד לאוואוט מו"ץ דק' ניקאלאייעב".
[3], ב-קפ דף. 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים כהים רבים. התכהות הנייר. קרעים קלים בשולי אחדים מהדפים (קרעים ובלאי בשולי דף השער, ובשני הדפים האחרונים, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט בדפים האחרונים). מספר הגהות קצרות. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר בית אהרן והוספת
ספר בית אהרן והוספת כולל מראי מקומות לתלמוד, ספרות חז"ל, ספרי ראשונים, ספרי קבלה וספרי חסידות חב"ד, על פי סדר פסוקי התנ"ך. בספר שולבו החיבורים "תולדות אהרן" (פריירבורג, שמ"ג-שמ"ד) מאת רבי אהרן מפיסרו, "בית אהרן" (פרנקפורט דאודר, ת"נ-תנ"א) מאת רבי אהרן ב"ר שמואל, ועוד ספרי ציונים ומקורות. את כל אלה סידר וערך המחבר מחדש, והוסיף עליהם תוספת מרובה על העיקר. בהקדמתו מפרט המחבר את אופני סידורו, עריכתו והוספותיו.
אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש כותב בהסכמתו לספר: "מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה".
הגה"ח רבי אברהם דוד לאוואט (לבוט) אב"ד ניקולייב (תקע"ה-תר"נ), זקנו מצד אמו של הרבי מליובאוויטש (אמו הרבנית חנה, בת ר' מאיר שלמה, בן הרבנית בילא רבקה, בת המחבר אברהם דוד לאוואט). "הצטיין בשכלו החד, כשרונותיו הנעלים וידיעתו הרחבה בים התלמוד. גם בצדקתו וטוב לבו קנה לו מעריצים רבים אשר רחשו לו אהבה רבה כל ימיו" ("ראשי פרקים מתולדות המחבר" במהדורת "קב נקי" תשי"א). היה מחסידי אדמו"ר ה"צמח צדק" ובנו אדמו"ר המהר"ש, ומחשובי רבני חב"ד. היה מקורב לשניים מגדולי חסידי אדמו"ר האמצעי וה"צמח צדק" – רבי הלל מפאריטש ורבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין.
כיהן בתחילה כרב המושבה רומנובקה, ועמד בראש כולל לאברכים שייסד ה"צמח צדק" במקום. בשנת תר"י לערך נתמנה לרב העיר ניקולייב, וארבעים מושבות הסמוכות לה, וכיהן בתפקיד זה במשך כארבעים שנים, עד יומו האחרון. "הודות להשפעתו הטובה נעשה כל הגליל דפלח חרסון למקום תורה ומצוה" (שם).
חיבר מספר חיבורים חשובים, אך התפרסם במיוחד בשניים מהם: בשניים מהם: ספר "קב נקי" על הלכות גיטין, כתיבת גטין ואופן כתיבת שמות בגטין (חיבור יסודי המהווה מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו); וסידור "תורה אור" – סידור האדמו"ר הזקן מוגה ומדויק, אליו צירף המחבר את חיבוריו "שערי תפלה" (מקורות לנוסחאותיו ופסקיו של האדמו"ר הזקן) ו"שער הכולל" (הלכות ומנהגי התפילה).
סדור תורה אור ושערי תפלה, מאת רבי אברהם דוד לאוואט [לבוט] אב"ד ניקולייב. ווילנא (וילנה), דפוס האלמנה והאחים ראם, תרמ"ז 1886. חלק שני. הוצאה ראשונה של סידור "תורה אור".
סידור "תורה אור" נחשב לנוסח המוסמך והמדויק ביותר של "סדור הרב" שתיקן אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. את הסידור הגיה וערך רבי אברהם דוד לאוואט אב"ד ניקולייב, והוסיף עליו את חיבוריו "שערי תפלה" ו"נתיב החיים" (ראה להלן בהרחבה).
לפנינו הוצאה ראשונה של חלקו השני של סידור "תורה אור", הכולל את "כל הענינים שלא היו בסדורים הראשונים שנדפסו בשקלאוו וקאפוסט... עם שערי תפלה". מעבר לשער, הקדמתו הנודעת של הרב לאוואט לחיבורו "שערי תפלה".
[2], ה-מ; טו; כא; עז דף. 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים כהים והתכהות הנייר. קרעים קלים. קרעים וקרעים חסרים בשולי השער, ללא פגיעה בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
לוין, רשימת דפוסי סדור תורה אור, א; אובערלנדר, הסידור, ס, עמ' שכט.
סידור "תורה אור"
סידור תפלה בעריכתו של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי - "סידור הרב", נדפס לראשונה כבר בחייו במספר מהדורות, בשקלוב ובקאפוסט. מאז הסתלקות אדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג ועד שנת תרמ"ז, נדפס הסידור בעשרות מהדורות נוספות. בחלק גדול מהמהדורות לא שמרו המדפיסים על הנוסח המדויק של התפילות וההלכות, ובחלק מהמהדורות עירבו המדפיסים את הנוסח עם נוסחאות של סידורים נפוצים אחרים.
בשנות התר"מ החל רבי אברהם דוד לאוואט אב"ד ניקולייב (זקנו של הרבי מליובאוויטש), לחקור ולברר את הנוסח המקורי של "סידור הרב". לשם כך החל הוא לחפש את מהדורות הסידור שנדפסו בחיי אדמו"ר הזקן. כשמצא את אחת המהדורות שנדפסו בחיי המחבר, החל לערוך ולהגיה את נוסח "סידור הרב" על פי מה שמצא, ובשנת תרמ"ז הדפיס בווילנא את "סידור הרב" בשמו החדש – סידור "תורה אור".
"שערי תפלה" ו"נתיב החיים"
אל הסידור "תורה אור" הוסיף המחבר "חלק שני", ובו שני חיבורים: א. "שערי תפלה" (מהדורא קמא של חיבורו הגדול "שער הכולל"), שבו עמל ויגע המחבר להגיה ולברר את מקורותיו, נוסחאותיו ומנהגיו של אדמו"ר הזקן בסידורו; ב. "נתיב החיים" על "דרך החיים" לגאון רבי יעקב מליסא, שבו עורך המחבר השוואה בין פסקי הגאון מליסא המנוגדים לפסקי אדמו"ר הזקן, בסידור ובשו"ע שלו.
סידור "תורה אור" נחשב לסידור המוסמך והקרוב ביותר בנוסחתו לנוסח סידור אדמו"ר הזקן. כפי שכותב אדמו"ר הרש"ב אל המחבר: "נהניתי מאד מה שמו"ל סדור התפלה נוסח האמיתי של כ"ק אדמו"ר [הזקן]" (אגה"ק הרש"ב, חלק א, עמ' ו'); וכפי שכותב אדמו"ר הריי"ץ עם הדפסת מהדורת תש"א: "סדור תפלה מדויק בנוסח הוד כ"ק אדמו"ר הזקן... אשר רבות בשנים הי' המחסור בסידור תפלה מדויק נרגש מאד והרבה מאנ"ש היו מצטערים על אשר היו מוכרחים להתפלל בסידורים משובשים" (אגה"ק הריי"ץ, חלק ו, עמ' מה); וכפי שכותב נכד המחבר הרבי מליובאוויטש: "הנוסח היותר מדויק שראיתי הוא בסידור תורה אור" (אגה"ק הרבי, חלק ב, עמ' שכז).
רבי חיים נאה כותב בהקדמת ספרו "קונטרס הסידור": "הסידור תורה אור נוסח האר"י שנדפס ע"י הגה"ח ראב"ד לאוואוט ז"ל עם שער הכולל, נתפשט בין אנ"ש חב"ד, וחושבים אותו לסידור מדויק ומתאים עם נוסח רבינו הגדול אדמו"ר הזקן נ"ע בתיבותיו אותיותיו ונקודותיו... ואמנם סדור תורה אור מצטיין בדייקנות לגבי אחרים...".
סדר תפלה עם תורה אור ועם שערי תפלה, על פי נוסח האר"י ז"ל, מאת רבי אברהם דוד לאוואט [לבוט] אב"ד ניקולייב. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרמ"ט 1889.
שני חלקים בכרך אחד. שני שערים ל"תורה אור" ושער נפרד ל"שערי תפלה"; השער הראשון נדפס בדיו כחולה ואדומה.
סידור "תורה אור" נחשב לנוסח המוסמך והמדויק ביותר של "סדור הרב" שתיקן האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. את הסידור הגיה וערך רבי אברהם דוד לאוואט אב"ד ניקולייב, והוסיף עליו את חיבוריו "שערי תפלה" ו"נתיב החיים" (ראה להלן בהרחבה). בראש "תורה אור" נדפסה הסכמת אחיו של בעל התניא, הרה"ק רבי יהודה ליב מיאנאוויטש (למהדורת קאפוסט תקפ"ג). בראש "שערי תפלה" נדפסה הקדמת המחבר רבי אברהם דוד לאוואט.
הסידור נדפס לראשונה בשנת תרמ"ז (ראה פריט קודם), "ועתה נדפס בהוצאה חדשה בזהירות יתרה לתקן כל הפרטים שלא היה באפשר בפעם הראשונה לעשותו בתכלית השלימות"; "נתוסף להשערי תפלה קונטרס הוספות כולל כ"ו פרקים".
חתימת בעלות בשער של "אברהם בן ציון מייזליש"; רישום משפחתי שלו בשער "שערי תפלה" (בו מונה עד זקנו של ר' משה ב"ר מרדכי מייזליש, מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן בעל התניא): "אברהם בן ציון ב"ר מאיר נ"י ב"ר אב"צ ב"ר שמרי' שמואל בה"ר מרדכי בה"ר צבי הירש בה"ר משה בה"ר מרדכי בה"ר אליעזר". חתימה בעמוד האחרון של צבי אביגדור קליין.
* חלק א (סדור תורה אור): [4], ה-קפז, [1] דף. * חלק ב (שערי תפלה ונתיב החיים): [2], ה-כח; [1], ב-ס; עג, [4] דף.
21.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמי רטיבות וכתמים כהים. קמטים ובלאי. קרעים וסימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
לוין, רשימת דפוסי סדור תורה אור, ב; אובערלנדר, הסידור, עה, עמ' שלא-שלב.
סידור "תורה אור"
סידור תפלה בעריכתו של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי - "סידור הרב", נדפס לראשונה כבר בחייו במספר מהדורות, בשקלוב ובקאפוסט. מאז הסתלקות אדמו"ר הזקן בשת תקע"ג ועד שנת תרמ"ז, נדפס הסידור בעשרות מהדורות נוספות. בחלק גדול מהמהדורות לא שמרו המדפיסים על הנוסח המדויק של התפילות וההלכות, ובחלק מהמהדורות עירבו המדפיסים את הנוסח עם נוסחאות של סידורים נפוצים אחרים.
בשנות התר"מ החל רבי אברהם דוד לאוואט אב"ד ניקולייב (זקנו של הרבי מליובאוויטש), לחקור ולברר את הנוסח המקורי של "סידור הרב". לשם כך החל הוא לחפש את מהדורות הסידור שנדפסו בחיי אדמו"ר הזקן. כשמצא את אחת המהדורות שנדפסו בחיי המחבר, החל לערוך ולהגיה את נוסח "סידור הרב" על פי מה שמצא, ובשנת תרמ"ז הדפיס בווילנא את "סידור הרב" בשמו החדש – סידור "תורה אור".
אולם מיד לאחר גמר ההדפסה, הצליח הרב לאוואט להשיג מהדורה נוספת של "סידור הרב" שנדפסה בחיי אדמו"ר הזקן. בעקבות כך התיישב הרב לאוואט להגיה ולערוך מהדורה נוספת מעודכנת של סידור "תורה אור" – מהדורת ווילנא תרמ"ט שלפנינו.
"שערי תפלה" ו"נתיב החיים"
אל הסידור "תורה אור" הוסיף המחבר "חלק שני", ובו שני חיבורים: א. "שערי תפלה" (מהדורא קמא של חיבורו הגדול "שער הכולל"), שבו עמל ויגע המחבר להגיה ולברר את מקורותיו, נוסחאותיו ומנהגיו של אדמו"ר הזקן בסידורו; ב. "נתיב החיים" על "דרך החיים" לגאון רבי יעקב מליסא, שבו עורך המחבר השוואה בין פסקי הגאון מליסא המנוגדים לפסקי אדמו"ר הזקן, בסידור ובשו"ע שלו.
סידור "תורה אור" נחשב לסידור המוסמך והקרוב ביותר בנוסחתו לנוסח סידור אדמו"ר הזקן. כפי שכותב אדמו"ר הרש"ב אל המחבר: "נהניתי מאד מה שמו"ל סדור התפלה נוסח האמיתי של כ"ק אדמו"ר [הזקן]" (אגה"ק הרש"ב, חלק א, עמ' ו'); וכפי שכותב אדמו"ר הריי"ץ עם הדפסת מהדורת תש"א: "סדור תפלה מדויק בנוסח הוד כ"ק אדמו"ר הזקן... אשר רבות בשנים הי' המחסור בסידור תפלה מדויק נרגש מאד והרבה מאנ"ש היו מצטערים על אשר היו מוכרחים להתפלל בסידורים משובשים" (אגה"ק הריי"ץ, חלק ו, עמ' מה); וכפי שכותב נכד המחבר הרבי מליובאוויטש: "הנוסח היותר מדויק שראיתי הוא בסידור תורה אור" (אגה"ק הרבי, חלק ב, עמ' שכז).
רבי חיים נאה כותב בהקדמת ספרו "קונטרס הסידור": "הסידור תורה אור נוסח האר"י שנדפס ע"י הגה"ח ראב"ד לאוואוט ז"ל עם שער הכולל, נתפשט בין אנ"ש חב"ד, וחושבים אותו לסידור מדויק ומתאים עם נוסח רבינו הגדול אדמו"ר הזקן נ"ע בתיבותיו אותיותיו ונקודותיו... ואמנם סדור תורה אור מצטיין בדייקנות לגבי אחרים...".
סדר תפלה עם תורה אור ועם שערי תפלה, על פי נוסח האר"י ז"ל, מאת רבי אברהם דוד לאוואט [לבוט] אב"ד ניקולייב. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרנ"ב 1891.
שני חלקים בכרך אחד. שני שערים ל"תורה אור" ושער נפרד ל"שערי תפלה"; השער הראשון נדפס בדיו כחולה ואדומה.
הסידור נדפס לראשונה בשנת תרמ"ז, ושוב בשנת תרמ"ט: "נדפס בהוצאה חדשה בזהירות יתרה לתקן כל הפרטים שלא היה באפשר בפעם הראשונה לעשותו בתכלית השלימות"; "נתוסף להשערי תפלה קונטרס הוספות כולל כ"ו פרקים". הסידור שלפנינו הוא דפוס סטריאוטיפי של מהדורת תרמ"ט – מלבד פרט השנה בשער לא שונה כלום בדפוס זה (המחבר שנפטר קודם הבאת הספר לדפוס, בח"י אדר תר"נ, עדיין נזכר בברכת החיים).
סידור "תורה אור" נחשב לנוסח המוסמך והמדויק ביותר של "סדור הרב" שתיקן אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. את הסידור הגיה וערך רבי אברהם דוד לאוואט אב"ד ניקולייב, והוסיף עליו את חיבוריו "שערי תפלה" ו"נתיב החיים" (ראה להלן בהרחבה). בראש "תורה אור" נדפסה הסכמת הרה"ק רבי יהודה ליב מיאנאוויטש (למהדורת קאפוסט תקפ"ג). בראש "שערי תפלה" נדפסה הקדמת המחבר רבי אברהם דוד לאוואט.
* חלק א (סדור תורה אור): [4], ה-כד, כז-מט, נא-קפז, [1] דף. חסרים שלושה דפים (דפים כה-כו, נ). * חלק ב (שערי תפלה ונתיב החיים): [2], ה-כח; [1], ב-ס; ע דף. חסרים שבעה דפים בסוף.
20 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים כהים והתכהות הנייר. קמטים ובלאי. קרעים וסימני עש עם פגיעות בטקסט. שולי השער הראשון קצוצים, עם פגיעה במסגרת השער (רצועות דבק בגב לחיזוק). אחד הדפים מנותק. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות ומספור הדפים. כריכה חדשה.
לוין, רשימת דפוסי סדור תורה אור, ד; אובערלנדר, הסידור, פד, עמ' שלד.
סידור "תורה אור"
סידור תפלה בעריכתו של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי - "סידור הרב", נדפס לראשונה כבר בחייו במספר מהדורות, בשקלוב ובקאפוסט. מאז הסתלקות אדמו"ר הזקן בשת תקע"ג ועד שנת תרמ"ז, נדפס הסידור בעשרות מהדורות נוספות. בחלק גדול מהמהדורות לא שמרו המדפיסים על הנוסח המדויק של התפילות וההלכות, ובחלק מהמהדורות עירבו המדפיסים את הנוסח עם נוסחאות של סידורים נפוצים אחרים.
בשנות התר"מ החל רבי אברהם דוד לאוואט אב"ד ניקולייב (זקנו של הרבי מליובאוויטש), לחקור ולברר את הנוסח המקורי של "סידור הרב". לשם כך החל הוא לחפש את מהדורות הסידור שנדפסו בחיי אדמו"ר הזקן. כשמצא את אחת המהדורות שנדפסו בחיי המחבר, החל לערוך ולהגיה את נוסח "סידור הרב" על פי מה שמצא, ובשנת תרמ"ז הדפיס בווילנא את "סידור הרב" בשמו החדש – סידור "תורה אור" (פריט 51).
אולם מיד לאחר גמר ההדפסה, הצליח הרב לאוואט להשיג מהדורה נוספת של "סידור הרב" שנדפסה בחיי אדמו"ר הזקן. בעקבות כך התיישב הרב לאוואט להגיה ולערוך מהדורה נוספת מעודכנת של סידור "תורה אור" – מהדורת ווילנא תרמ"ט (שהיווה מקור לדפוס שלפנינו; ראה פריט קודם).
"שערי תפלה" ו"נתיב החיים"
אל הסידור "תורה אור" הוסיף המחבר "חלק שני", ובו שני חיבורים: א. "שערי תפלה" (מהדורא קמא של חיבורו הגדול "שער הכולל"), שבו עמל ויגע המחבר להגיה ולברר את מקורותיו, נוסחאותיו ומנהגיו של אדמו"ר הזקן בסידורו; ב. "נתיב החיים" על "דרך החיים" לגאון רבי יעקב מליסא, שבו עורך המחבר השוואה בין פסקי הגאון מליסא המנוגדים לפסקי אדמו"ר הזקן, בסידור ובשו"ע שלו.
סידור "תורה אור" נחשב לסידור המוסמך והקרוב ביותר בנוסחתו לנוסח סידור אדמו"ר הזקן. כפי שכותב אדמו"ר הרש"ב אל המחבר: "נהניתי מאד מה שמו"ל סדור התפלה נוסח האמיתי של כ"ק אדמו"ר [הזקן]" (אגה"ק הרש"ב, חלק א, עמ' ו'); וכפי שכותב אדמו"ר הריי"ץ עם הדפסת מהדורת תש"א: "סדור תפלה מדויק בנוסח הוד כ"ק אדמו"ר הזקן... אשר רבות בשנים הי' המחסור בסידור תפלה מדויק נרגש מאד והרבה מאנ"ש היו מצטערים על אשר היו מוכרחים להתפלל בסידורים משובשים" (אגה"ק הריי"ץ, חלק ו, עמ' מה); וכפי שכותב נכד המחבר הרבי מליובאוויטש: "הנוסח היותר מדויק שראיתי הוא בסידור תורה אור" (אגה"ק הרבי, חלק ב, עמ' שכז).
רבי חיים נאה כותב בהקדמת ספרו "קונטרס הסידור": "הסידור תורה אור נוסח האר"י שנדפס ע"י הגה"ח ראב"ד לאוואוט ז"ל עם שער הכולל, נתפשט בין אנ"ש חב"ד, וחושבים אותו לסידור מדויק ומתאים עם נוסח רבינו הגדול אדמו"ר הזקן נ"ע בתיבותיו אותיותיו ונקודותיו... ואמנם סדור תורה אור מצטיין בדייקנות לגבי אחרים...".
סדר תפלה עם תורה אור ועם שער הכולל, על פי נוסח האר"י ז"ל, מאת רבי אברהם דוד לאוואט [לבוט] אב"ד ניקולייב. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרנ"ו 1896.
מהדורה ראשונה של "שער הכולל". שני חלקים בכרך אחד. שני שערים ל"תורה אור" ושני שערים ל"שער הכולל"; חלק מאותיות השער הראשון של "תורה אור" נדפסו באותיות אדומות.
סידור "תורה אור" נחשב לנוסח המוסמך והמדויק ביותר של "סדור הרב" שתיקן האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. את הסידור הגיה וערך רבי אברהם דוד לאוואט אב"ד ניקולייב, והוסיף עליו את חיבוריו "שער הכולל" ו"נתיב החיים" (ראה להלן בהרחבה). בראש "תורה אור" נדפסה הסכמת הרה"ק רבי יהודה ליב מיאנאוויטש למהדורת קאפוסט תקפ"ג. בראש "שער הכולל" נדפסה הקדמת המחבר רבי אברהם דוד לאוואט.
* חלק א (תורה אור): [4], קפז, [1] דף. * חלק ב (שער הכולל ונתיב החיים): [2], ג-מט, מט-פ, פב-פט, פט-צו; עז דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים והתכהות הנייר. קרעים ובלאי קל. הדבקת נייר דבק שקוף באחד הדפים. כריכה חדשה.
לוין, רשימת דפוסי סדור תורה אור, ה-ו; אובערלנדר, הסידור, צח, עמ' שלז (מספור העמודים בעותק שלפנינו שונה הן מרשימת לוין והן מרשימת אובעלנדר).
סידור "תורה אור"
סידור תפלה בעריכתו של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי - "סידור הרב", נדפס לראשונה כבר בחייו במספר מהדורות, בשקלוב ובקאפוסט. מאז הסתלקות אדמו"ר הזקן בשת תקע"ג ועד שנת תרמ"ז, נדפס הסידור בעשרות מהדורות נוספות. בחלק גדול מהמהדורות לא שמרו המדפיסים על הנוסח המדויק של התפילות וההלכות, ובחלק מהמהדורות עירבו המדפיסים את הנוסח עם נוסחאות של סידורים נפוצים אחרים.
בשנות התר"מ החל רבי אברהם דוד לאוואט אב"ד ניקולייב (זקנו של הרבי מליובאוויטש), לחקור ולברר את הנוסח המקורי של "סידור הרב". לשם כך החל הוא לחפש את מהדורות הסידור שנדפסו בחיי אדמו"ר הזקן. כשמצא את אחת המהדורות שנדפסו בחיי המחבר, החל לערוך ולהגיה את נוסח "סידור הרב" על פי מה שמצא, ובשנת תרמ"ז הדפיס בווילנא את "סידור הרב" בשמו החדש – סידור "תורה אור" (ראה פריט 51).
אולם מיד לאחר גמר ההדפסה, הצליח הרב לאוואט להשיג מהדורה נוספת של "סידור הרב" שנדפסה בחיי אדמו"ר הזקן. בעקבות כך התיישב הרב לאוואט להגיה ולערוך מהדורה נוספת מעודכנת של סידור "תורה אור" – מהדורת ווילנא תרמ"ט (ראה פריט 52). אך אותו סיפור נשנה שוב. מיד לאחר הדפסת מהדורת תרמ"ט, השיג הרב לאוואט מהדורה שלישית של סידור שנדפס בחיי אדמו"ר הזקן, והוא החל לערוך ולהכין מהדורה שלישית מעודכנת של סידור "תורה אור" – המהדורה שלפנינו. מהדורה שלישית זו ראתה אור לאחר פטירת הרב לאוואט (אדר תר"נ), בווילנא תרנ"ו.
"שער הכולל" ו"נתיב החיים"
אל מהדורתו השלישית של סדור "תורה אור", הוסיף המחבר "חלק שני", ובו שני חיבורים: א. חיבורו הגדול "שער הכולל", שהוא מהדורא בתרא מורחבת של חיבורו "שערי תפלה", ושבו עמל ויגע המחבר להגיה ולברר את מקורותיו, נוסחאותיו ומנהגיו של אדמו"ר הזקן בסידורו – "לבאר הטעמים מפני מה בהסדור אשר יסד... העמיד כמה דברים דלא כהנוסחאות שבסדורים שנדפסו עם כוונות עפ"י קבלת האריז"ל, גם בכמה דברים הכריע בהסדור דלא כמנהגי האשכנזים ובכמה דברים דלא כמנהגי הספרדים, גם בכמה דברים הכריע בהסדור דלא כמו שפסק בשו"ע שלו" (נוסח השער); ב. "נתיב החיים" על "דרך החיים" לגאון רבי יעקב מליסא, שבו עורך המחבר השוואה בין פסקי הגאון מליסא המנוגדים לפסקי אדמו"ר הזקן, בסידור ובשו"ע שלו.
סידור "תורה אור" נחשב לסידור המוסמך והקרוב ביותר בנוסחתו לנוסח סידור אדמו"ר הזקן. כפי שכותב אדמו"ר הרש"ב אל המחבר: "נהניתי מאד מה שמו"ל סדור התפלה נוסח האמיתי של כ"ק אדמו"ר [הזקן]" (אגה"ק הרש"ב, חלק א, עמ' ו'); וכפי שכותב אדמו"ר הריי"ץ עם הדפסת מהדורת תש"א: "סדור תפלה מדויק בנוסח הוד כ"ק אדמו"ר הזקן... אשר רבות בשנים הי' המחסור בסידור תפלה מדויק נרגש מאד והרבה מאנ"ש היו מצטערים על אשר היו מוכרחים להתפלל בסידורים משובשים" (אגה"ק הריי"ץ, חלק ו, עמ' מה); וכפי שכותב נכד המחבר הרבי מליובאוויטש: "הנוסח היותר מדויק שראיתי הוא בסידור תורה אור" (אגה"ק הרבי, חלק ב, עמ' שכז).
רבי חיים נאה כותב בהקדמת ספרו "קונטרס הסידור": "הסידור תורה אור נוסח האר"י שנדפס ע"י הגה"ח ראב"ד לאוואוט ז"ל עם שער הכולל, נתפשט בין אנ"ש חב"ד, וחושבים אותו לסידור מדויק ומתאים עם נוסח רבינו הגדול אדמו"ר הזקן נ"ע בתיבותיו אותיותיו ונקודותיו... ואמנם סדור תורה אור מצטיין בדייקנות לגבי אחרים...".
"סדר תפלות מכל השנה עפ"י נוסח האר"י ז"ל", חלק ראשון – שחרית לחול, סדר סעודה וברכות, סדר אירוסין וקידושין, סדר מילה, תקון חצות, וחלק שני – תפילות לשבת, לראש חודש, לחגים ולמועדים, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. וורשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרכ"ז 1866-1867. שני חלקים בשני כרכים.
הובא לדפוס על ידי נכדי האדמו"ר הזקן – שניאור בה"ר מנחם נחום ורפאל מרדכי בה"ר ברוך שמואל. עם "הקדמת והסכמת" אדמו"ר האמצעי למהדורה הראשונה, קאפוסט תקע"ו. עם הסכמות מהדורת ז'יטומיר תרכ"ב-תרכ"ג והסכמה חדשה מאת ר' דובעריש מייזלש, וורשא, ט"ז סיון תרכ"ז.
חותמות וחתימת האספן ר' פנחס ברזאזע ממאקאווי (מקוב מזובייצקי, פולין), בחלק השני.
שני חלקים בשני כרכים: חלק ראשון: [2], קנד דף. חלק שני: [1], ב-סב; צד דף.
23.5-24 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים (כתמים כהים גדולים בכמה מהדפים). קמטים ובלאי. דף השער של חלק א (וכמה דפים לאחריו) במצב בינוני: כתמים כהים; בלאי; קרעים חסרים; רצועות דבק שקוף. כריכות עור חדשות, תואמות.
אובערלנדר, הסידור, טז, עמ' שיט.
"סדור עם דא"ח"
סדר תפילות מכל השנה, המכונה בקיצור בפי חסידי חב"ד "סידור עם דא"ח" (דברי אלוקים חיים). הסידור כולל: א. נוסח התפלה כפי שנסדר ע"י אדמו"ר הזקן ("היו לפניו ששים סידורים מנוסחאות שונות ומכולם בירר וליבן את הנוסחא שבסידור שלו"); ב. דיני ופסקי אדמו"ר הזקן (בכמה מהמנהגים והדינים הכריע לעיתים נגד מה שפסק בשו"ע שלו); ג. דרושי חסידות שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן מדי שבת בשבתו ביחידות לבניו ולכמה יחידי סגולה, נכתבו לאחר מכן בידי בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי, והוגהו לקראת ההדפסה על ידי נכדו רבי מנחם מענדל ה"צמח צדק" מליובאוויטש (חלק מהדרושים אף היו למראה עיניו של האדמו"ר הזקן אשר "הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאוד"). בפתח הסידור הקדמת והסכמת האדמו"ר האמצעי (להוצאה הראשונה, קאפוסט תקע"ו).
נוסח הסידור, ההלכות ושני דרושי חסידות (המאמרים: "הקול קול יעקב" ו"הערה לתיקון חצות") נכתבו ונערכו ע"י אדמו"ר הזקן, ואף נדפסו בחייו מספר פעמים, לראשונה בשקלוב תקס"ג (חלק זה מכונה "סידור הרב"). דרושי החסידות האחרים, שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן ונכתבו בידי בנו אדמו"ר האמצעי, נדפסו לראשונה בקאפוסט שנת תקע"ו.
"סדר התפלה עפ"י נוסח האר"י ז"ל", חלק ראשון – שחרית לחול, סדר סעודה וברכות, סדר אירוסין וקידושין, סדר מילה, תקון חצות, וחלק שני – תפילות לשבת, לראש חודש, לחגים ולמועדים, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. וורשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרמ"ו 1886. שני חלקים בכרך אחד.
עם "הקדמת והסכמת" אדמו"ר האמצעי למהדורה הראשונה, קאפוסט תקע"ו.
הובא לדפוס על ידי ר' שמריהו ב"ר לוי יצחק שניאורסון (ב"ר ברוך שמואל ב"ר חיים אברהם בן האדמו"ר הזקן); מעבר לדפי השער "אזהרה" – הודעה על מכירת הזכות להדפסת הספר למו"לים שמשון ובנו יצחק סובאלסקי. כולל שלושה מכתבים מאת האדמו"ר הזקן והאדמו"ר האמצעי, הנדפסים לראשונה במהדורת סידור זה: "הוספנו כעת דבר חדש שלא היה לעולמים, והם שלשה מכתבים קדושים וטהורים, מאד יקרים, כספירים מזהירים... לעורר לבבות על עוצם קדושת ענין התפלה וגדל ערכה מכ"ק אדמו"ר הזקן והאמצעי".
שני חלקים בכרך אחד: חלק ראשון: [5], ב-ג, ה-רלז דף. דפים י-יא כרוכים שלא כסדרם. חלק שני: [1], ב-רלז, [1] דף. דפים עד-עו כרוכים שלא כסדרם.
24 ס"מ. נייר שביר. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים בשוליים, חלקם משוקמים. קרע חסר בשולי השער הראשון, משוקם בהשלמת נייר. חותמות. כריכה ישנה, בלויה ופגומה מעט.
אובערלנדר, הסידור, נ, עמ' שכז.
"סדור עם דא"ח"
סדר תפילות מכל השנה, המכונה בקיצור בפי חסידי חב"ד "סידור עם דא"ח" (דברי אלוקים חיים). הסידור כולל: א. נוסח התפלה כפי שנסדר ע"י אדמו"ר הזקן ("היו לפניו ששים סידורים מנוסחאות שונות ומכולם בירר וליבן את הנוסחא שבסידור שלו"); ב. דיני ופסקי אדמו"ר הזקן (בכמה מהמנהגים והדינים הכריע לעיתים נגד מה שפסק בשו"ע שלו); ג. דרושי חסידות שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן מדי שבת בשבתו ביחידות לבניו ולכמה יחידי סגולה, נכתבו לאחר מכן בידי בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי, והוגהו לקראת ההדפסה על ידי נכדו רבי מנחם מענדל ה"צמח צדק" מליובאוויטש (חלק מהדרושים אף היו למראה עיניו של האדמו"ר הזקן אשר "הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאוד"). בפתח הסידור הקדמת והסכמת האדמו"ר האמצעי (להוצאה הראשונה, קאפוסט תקע"ו).
נוסח הסידור, ההלכות ושני דרושי חסידות (המאמרים: "הקול קול יעקב" ו"הערה לתיקון חצות") נכתבו ונערכו ע"י אדמו"ר הזקן, ואף נדפסו בחייו מספר פעמים, לראשונה בשקלוב תקס"ג (חלק זה מכונה "סידור הרב"). דרושי החסידות האחרים, שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן ונכתבו בידי בנו אדמו"ר האמצעי, נדפסו לראשונה בקאפוסט שנת תקע"ו.
סדור קול בני יהודה, כולל תפלות לכל השנה, נוסח האר"י. שנגחאי, נדפס על ידי "תלמוד-תורה שנגהי", תש"ו [1946]. דפוס צילום. שער מאויר.
סידור על פי נוסח האריז"ל כפי שנסדר על ידי אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. הסידור נדפס על ידי "תלמוד-תורה שנגהי", עבור ילדי "שארית הפליטה" מבני החסידים.
חותמות דיו של התלמוד תורה בשנגחאי בשער ובדפים נוספים.
[1] דף, 184 עמ'. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים והתכהות הנייר. סימני עש קלים. רישום בשער. כריכה חדשה.
אובערלנדר, הסידור, רנח, עמ' שעט.
ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. יאס, דפוס נטע וואסר מאן וגיסו ישראל בן יעקב סג"ל, תר"ג 1843.
במהדורה שלפנינו נדפסה הסכמתו הנלהבת של רבי יוסף לנדא אב"ד יאס, מחבר שו"ת "ברכת יוסף": "מי אנכי שפל ברך לאחוז בסנסני קודש של איש אלקי... לבוא בהסכמה על הספר הקדוש הלזה הנק' ספר של בינונים, עם אגרת התשובה ואגרת הקודש לפני ולפנים, יקרים מפז ומפנינים, לגלות מצפונים איך העבודה צורך גבוה בעולמות העליונים, מתוכו ילמד מה חובתו כל ימי משך דירתו בפרוזדר[!] הלז לישרו מדרך המעוקל ונילז, לבוא לטרקלין בגיל ועלז [...]".
[2], צב דף. 16 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים וכתמי רטיבות. התכהות הנייר. קרעים וסימני עש עם פגיעה בטקסט, חלקם משוקמים בהדבקות נייר (השלמת טקסט בכתב יד בדפים יד, צא-צב). חיתוך שוליים עם פגיעה בשולי הטקסט בכמה מקומות. חותמות. כריכה חדשה.
מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, טו, עמ' 78-80.
נסיבות חיבור הסכמת רבי יוסף לנדא
רבי יוסף לנדא אב"ד יאס (תקנ"א-תרי"ד) היה בצעירותו תלמיד מובהק של הרה"ק רבי ברוך ממז'יבוז' ושל ה"אוהב ישראל" מאפטא, אשר היו שניהם מפורסמים בהתנגדותם לדרכי חסידות חב"ד. לאחר פטירת ה"אוהב ישראל" התקרב רבי יוסף לנדא אל הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין, והיה ממקורביו הגדולים. רבי ישראל מרוז'ין אף למד עמו בחברותא את ספר "עץ חיים" לאר"י הקדוש. לאחר פטירת רבו, הדפיס תלמידו רבי יוסף קונטרס הספד בשם "קול נהי" (טשרנוביץ תרי"א).
כעשר שנים לפני הדפסת הספר שלפנינו ביאס, פרצה מחלוקת חריפה בין קהילת חסידי חב"ד בעיר – שבראשה עמד "המשפיע" רבי יצחק משה מיאס (תקכ"ו-תרכ"א, מחסידי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי) – ובין חסידיו של ה"אוהב ישראל" מאפטא, שכיהן אז כאב"ד העיר. בשנת תקצ"ד ביקר בעיר רבי ישראל מרוז'ין והשכין שלום בין המחנות הניצים. ייתכן שמאורע זה עומד ברקע הסכמתו המיוחדת של רב העיר רבי יוסף לנדא, אשר כאמור לעיל, היה לתלמידו המובהק של רבי ישראל מרוז'ין.
על ביקורו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין בעיר יאס, והשכנת השלום בין הצדדים, מסופר הסיפור הבא:
"הרדיפות... נמשכו עוד זמן רב עד ביאתו של הרה"ק המפורסם הר"י מרוזין זצ"ל לעיר יאס והתאכסן אצל הגביר המפורסם הרב [מיכל] דניאל... תיכף כשנכנס להבית וכל גדולי העיר עמו שאל איפה הר' יצחק משה [ראש חסידי חב"ד בעיר]. השיב לו הגביר הנ"ל [ר' מיכל דניאל] כי הוא אסור לבוא לביתו... אז עמד הרה"צ הנזכר [מרוז'ין] ואמר: אם כן גם לי אסור לבוא לביתכם! ורצה לצאת מביתו, אבל בעל הבית הפציר בו, ותיכף רצו והביאו את הרב יצחק משה. וכשבא הרב יצחק משה חקר הרה"צ מרוז'ין על כל הענין, והרי"מ סיפר לו את כל מצוקותיו, אז גער הרה"צ הנזכר [מרוז'ין] ונזף את כל הרודפים. גם סיפרו לו על שו"ב אחד שזרק את ספר התניא על הארץ, ואסר [הרה"ק מרוז'ין] את שחיטתו, ואמר: מי יהין לדבר סרה ע"ד בעל התניא, כי כל תורתו ושיטתו הכל קודש קדשים שקיבל מפי רבו הקדוש הוא אדוני אבי זקני הרב המגיד הקדוש ממעזריטש זי"ע, ופעם אחת ברקידת התלמידים שנפל האבנט מהרב זצ"ל [בעל התניא], הרב המגיד בכבודו ובעצמו חגרו ואמר שהוא גולל ספר תורה..." (יהושע מונדשיין, מגדל עז, עמ' רנ-רנא).
שני ספרים כרוכים יחד:
* ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. חלק א – "הנקרא בשם ספר של בינונים, וחלק ב – "הנקרא בשם חינוך קטן"; כולל גם את שלושת חלקי התניא הנוספים: "אגרת התשובה", "אגרת הקודש" ו"קונטרס אחרון". "ווין" [וורשא, אחרי תרט"ז 1856].
המהדורה שלפנינו נדפסה על פי מהדורת לבוב תרט"ז (בהשמטת ההסכמות). מחמת הצנזורה 'תקנו' המדפיסים את הנוסח במהדורה שלפנינו יותר מכפי ש'תוקן' במהדורת לבוב תרט"ז.
זיוף מקום הדפוס
בשולי השער של מהדורת ספר התניא שלפנינו מופיע מקום הדפוס – "ווין" [וינה]. בספרו "אוהל רח"ל" (עמ' 412, הערה 8), מסביר החוקר והביבליוגרף ר' חיים ליברמן את הטעם לזיוף מקום הדפוס של המדפיסים בוורשה: "מכמה טעמים נהגו מדפיסי ווארשא להעלים לפעמים את שם ווארשא בשער ולהדפיס שם עיר בחוץ לארץ, כגון: קניגסבורג, טשרנוביץ, פרסבורג, ווין, לבוב ועוד... אבל הרגיל בדפוסי ווארשא יכירם בטביעת עין" [קישוטי הדפוס במהדורת התניא שלפנינו דומים לאלו שנדפסו בספר "עבודת הלוי" מהדורת וורשא תרכ"ו, בדפוס אפרים בומריטטער ויצחק ראהטבלאט. ראה: מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, עמ' 86, הערה 1].
[1], ב-כד, יח-כא, כט-מד דף. חתימות בשער ובעטיפה: אלימלך שפירא". מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, יח I, עמ' 86 ואילך.
* ספר תורת חסד, ליקוטים על פרשיות השבוע בדרך פרד"ס, מאת הרה"ק רבי אברהם מרדכי מלוצק, תלמידו המובהק של ה"אוהב ישראל" מאפטא, ותלמיד "החוזה מלובלין". ווארשא, דפוס צבי יעקב באמבערג, תרכ"ו 1866. מהדורה ראשונה.
בהסכמתו כותב רבי ישעיה מושקאט אב"ד פראגא על המחבר: "...ידעתי את האיש ואת שיחו נאה דורש ונאה מקיים כי היה ממש מופשט מגשמיות עוה"ז חסיד גדול ושימש הרבה גדולי צדיקים הקדושים... ומצוה רבה להפיץ ע"פ [על פני] תבל דברים קדושים כאלה...".
[2], ב-כו דף. ללא [2] דף בסוף.
שני ספרים בכרך אחד: 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי. סימני עש קלים. חיתוך דפים עם פגיעה בשולי הטקסט בכמה מקומות. כריכה חדשה (על השדרה: "ווין").
ספר אגרת הקודש, חלק רביעי מספר התניא, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. [לבוב, תר"כ 1860]. נדפס על ידי ר' אבהם יהושיע העשיל דרוקר ב"ר יהודה גרשון.
נדפס שורה על שורה על פי מהדורת "זולצבאך תקמ"ז" [זאלקווא תר"י בערך]; יצא גם בתוך מהדורת ספר התניא שנדפסה בלבוב באותה שנה.
[28] דף. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים קלים בשוליים. חיתוך דפים לא אחיד. אחד הגליונות אינו חתוך. כריכת עור חדשה.
מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, כב, עמ' 96; חלקים ופרקים הנדפסים בפני עצמם, טז, עמ' 160-161.