ספר נר מצוה ותורה אור, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. שני חלקים בשני כרכים:

* "ספר נר מצוה ותורה אור, חלק ראשון שער האמונה". [לבוב, דפוס F. Galinski u. S.L. Flecker, תר"כ 1860]. הקדמת האדמו"ר האמצעי בראש הכרך.

עותק ללא הדפוסת (עם נוסח השער המלא, כולל הקטע השני: "ומצורף לזה חלק שני במצות היחוד". במרבית העותקים מופיעים מקום ושנת הדפוס, ונדפס בהם נוסח חלקי של השער בלבד, ללא הקטע השני). 

[1], קז דף. 20.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים ובלאי קל. חותמת ברוסית. רישום בעלות ישן בדף המגן הקדמי. כריכת עור חדשה.

* "חלק שני מספר נר מצוה ותורה אור הנקרא שער היחוד". טשערנאוויץ, דפוס Johann Eckhardt und Sohn, [תרי"ח] 1858. הובא לדפוס ע"י ר' משולם היללער (ישנם עותקים בהם נשמטו שם המביא לדפוס ומקום ושנת הדפוס). 

[1], ב-מ דף. 20.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. רצועת דבק שקוף בשולי השער לחיזוק. חתימת בעלות בשער: "הק' רפאל פריינד". כריכה חדשה.

ספר "נר מצוה ותורה אור" כולל שני חלקים: חלק ראשון הוא "שער האמונה" – "מדבר במהות ענין מצות האמונה שהוא היסוד ושרש לכל המצות". פרקיו עוסקים בענייני חג הפסח: יציאת מצרים, אכילת מצה וקריעת ים סוף. חלק שני הוא "שער היחוד", ובו ביאור תמציתי על השתלשלות העולמות והספירות (כדי לבאר את עומק הדברים ב"שער היחוד", חיבר תלמידו המובהק של המחבר, ר' הלל פאריטשער, ספר בשם "לקוטי ביאורים", ורשה, תרכ"ח). אדמו"ר המהר"ש אמר שכל ספר מספרי אדמו"ר האמצעי היה מיועד לסוג חסידים מסוים, אך "שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות", ואותו כתב אדמו"ר האמצעי עבור כל החסידים (קונטרס לימוד החסידות להריי"ץ, עמ' 30).

ספר מאמרים יקרים, מאמרי חסידות מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [קניגסברג, תרכ"ד 1864]. מהדורה יחידה. שני דפי שער (הראשון מקוצר).

כולל שני דרושים ארוכים בחסידות: א. "ענין גביע הכסף", הנחלק לי"ב פרקים, ו"בו מבואר כל כוס של ברכה, ברכת המזון, וכוס של קידוש, וכוס שלעתיד לבא" (נדפס בספר מאמרי אדמו"ר האמצעי, בראשית, עמ' רעט ואילך); ב. "ענין ברכת חתנים", הנחלק לכ"ד פרקים, "יבואר בו ענין האמונה, וענין חתן וכלה... ועוד עניינים נפלאים" (נדפס בספר מאמרי אדמו"ר האמצעי, דרושי חתונה, עמ' קסח ואילך).

הדרושים נאמרו על ידי אדמו"ר האמצעי בשנים תקפ"ב-תקפ"ג ומיוסדים על תורת אביו רבי שניאור זלמן מליאדי האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. לאחר הסתלקות אדמו"ר האמצעי, נמצאו הכתבים בכתי"ק והובאו לראשונה לדפוס בספר שלפנינו.

[2], סג, [1] דף. 19 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים וסימני עש בדפים רבים, עם פגיעות בטקסט. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה; נכרך עם נייר מעטפת מקורית (רישומים בעט על נייר המעטפת).

ספר עבודת הלוי, דרושי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, הפטרות, מגילות, אגרות, ליקוטים שונים ושו"ת בהלכה, מאת הרה"ק רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה (ר' אהרן מסטראשעלע). [לבוב]-וורשא, [תר"ב-תרכ"ו 1842-1866]. מהדורה ראשונה. סט שלם – ארבעת החלקים.

ספריו של ר' אהרן מסטראשעלע לא נדפסו בשנית במשך שנים רבות, ועל כן נחשבים כנדירים. וריאנט בדף השער של חלק א (נוסח שונה). בסוף חלק ב (לקוטים ושו"ת), נכרך קונטרס בן יח דף – עם שאלות ותשובות, שלא נרשמו ביבליוגרפית.

ארבעה חלקים בארבעה כרכים:

* כרך א (בראשית, שמות, ויקרא, מועדים ומגילות – לבוב, תר"ב): [2], צג, [1]; עו; נו דף.

* כרך ב (ליקוטים ושו"ת – לבוב, תר"ב): [1], לה, [2], מה-קו; יח דף (קונטרס שו"ת).

* כרך ג (במדבר – וורשא, תרכ"ו): [2], עו דף.

* כרך ד (דברים – וורשא, תרכ"ו): [3], ב-סב; יח, [4] דף (עם לוח הטעות והשמטות).

23.5-24.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים ופגעי רטיבות. קמטים ובלאי. קרעים, חלקם מחוזקים בדבק. קרע חסר גדול בדף אחרון של חלק ב (ללא פגיעה בטקסט). חתימה וחותמות אחדות בכרך א. כריכות חדשות.

הרה"ק רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), "האחד המיוחד שבתלמידי רבינו הגדול... מו"ה שניאור זלמן נ"ע אשר יצק מים על ידו שלשים שנה ולא זז מחבבו עד שגילה לו כל תעלומות חכמתו וכל רז לא אניס ליה וכל דמיטמרן איתגליין ליה". מגיל י"ז שנים לא מש מאהלו של רבו האדמו"ר הזקן בעל התניא, והיה לאיש סודו וליד ימינו. כשעבר אדמו"ר הזקן להתגורר בליאדי בשנת תקס"ב, העתיק גם רבי אהרן את מקום מגוריו לשם, כדי להיות סמוך לרבו.

ברוב שנות הנהגת רבו היה ידיד נפש של בן האדמו"ר, רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. יחד הדריכו בעבודת ה' את הצעירים שנהרו לחצרו של האדמו"ר הזקן, ויחד חברו אגרות בענייני עבודת ה' לחסידים. בשנת תקס"ט לערך חל פירוד בינו לבין רבי דוב בער מסיבות שונות, וכן נוצר ריחוק מסוים בינו לבין רבו בעל התניא, ומפני כך עקר את דירתו מליאדי ושב לעיירת מולדתו אשווע. אדמו"ר הזקן שהצטער על עזיבתו, התבטא: "נקרו עין מראשי".

לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בין ר' אהרן לבין אדמו"ר האמצעי על מהותה של חסידות חב"ד ותורתו של אדמו"ר הזקן – פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' ע"פ דרך חסידות חב"ד. אגרות, קונטרסים וספרים נכתבו ונדפסו על ידי שני הצדדים, בהם הראה כל אחד פנים לשיטתו ודרכו, וסתר את שיטת מתנגדו. בעקבות כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. אדמו"ר האמצעי קבע את מקום מושבו בעיירה ליובאוויטש, ואילו ר' אהרן התיישב בעיירה סטרשלה, שם הנהיג את עדת חסידיו במשך ט"ו שנה לערך. כמה מגדולי תלמידיו של בעל התניא קבלו את דרכו של ר' אהרן, ובראשם ר' אברהם שיינעס חתנו של \אדמו"ר הזקן ור' משה וילנקר.

בהיותו בסטרשלה החל להדפיס את ביאוריו בחסידות. בשנת תק"פ הדפיס בשקלוב את חיבורו הראשון "שערי היחוד והאמונה", ה' שערים, פתיחה והקדמה, והוא ביאור על "שער היחוד והאמונה" של בעל התניא. בשנת תקפ"א הדפיס את חיבורו השני, ספר "שערי עבודה", ובו ה' שערים, והוא ביאור לחלקים "לקוטי אמרים" ו"אגרת התשובה" שבספר התניא. בהקדמה לספרו "שערי עבודה" הוא מתפלמס באריכות עם שיטת אדמו"ר האמצעי.

לאחר הסתלקותו נדפסו ספריו "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, ובהם גם תשובות הלכתיות שהשיב לשואליו בעומק העיון.

ספר חנה אריאל, דרושים עמוקים על סדר פרשיות התורה והמועדים, וכן ד' אמרות טהורות, מאת הרה"ג החסיד ר' יצחק אייזיק הלוי אפשטיין אב"ד הומיל (ר' אייזיק הומלער). ברדיטשוב, דפוס "שעפטיל", [תרע"ב 1912]. מהדורה ראשונה. סט שלם. 

מאמרים ודרושים בדרך חסידות חב"ד - חמשה חלקים על חמשה חומשי תורה והמועדים, "אשר דרוש דרש... לפני יחידי סגולתו בשבתות ומועדים", וחלק נוסף הכולל ד' אמרות טהורות - מאמר השבת, מאמר הבדלה, מאמר הברכות ומאמר כללות התורה (וכן ליקוטים ודרושים שונים, ובהם ביאור ארוך לפרק ל"ג שבתניא, שאלות ותשובות, אגרות קודש, ועוד).

בליקוט ובסידור הכתבים, ובעריכתם, הגהתם והבאתם לדפוס, נטלו חלק שלושה מחסידי חב"ד לאדמו"רי קאפוסט וליאדי – ר' יעקב יואל סארקין אב"ד קאראפ, ר' חיים אליעזר הכהן ביחובסקי ור' חיים מאיר היילמן (מחבר ספר "בית רבי").

ששה חלקים בשלושה כרכים:

* כרך א (בראשית וחנוכה, שמות ואמרות טהורות): [2], ב-עה דף; [1], ב-עו דף; [2], ב-עט, [1], ב-ה דף. ללא שער בראשית ודף (הקדמת המדפיסים) לאחריו (שער שמות נכרך בראש הספר). דפים מה-מח מהספירה השלישית נכרכו שלא כסדרם (לאחר דף מ).

* כרך ב (ויקרא, ל"ג בעומר ושיר השירים, ובמדבר): [3], ב-נא דף; [3], ב-סט דף.

* כרך ג (דברים ושו"ת): [3], נו דף; [1], ב-ו דף.

23.5-25 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי. קרעים וסימני עש קלים. רצועות דבק לחיזוק בכמה מקומות. כריכות חדשות (כריכות עור תואמות לכרכים ב-ג).

הרב החסיד הגאון ר' יצחק אייזיק הלוי אפשטיין אב"ד הומיל (תק"ל-תרי"ז), מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר ה"צמח צדק", ומגדולי רבני דורו. העמיק בתורת רבותיו והוסיף ביאורים משלו. בחיבוריו "חנה אריאל" על התורה ומועדים, ובסדרת הספרים "עשרה מאמרות", שנדפסו כולם לאחר פטירתו, סלל דרך חדשה בהבנת תורת הקבלה ותורת חסידות חב"ד. בספריו מובאים שמועות ויסודות שקיבל מפי רבו בעל התניא, שאינם ידועים ממקורות אחרים.

בסביבות שנת תקס"ה התמנה לרב בהומיל, ובה כיהן ברבנות למעלה מחמישים שנה. נוסף על משרת הרבנות עמד גם בראש כולל אברכים בעירו. לאחר פטירת רבו אדמו"ר האמצעי בקשו רבים מחסידי חב"ד להכתיר את ר' אייזיק לרבם, וכמעט שנענה להם וכבר לבש בגדי לבן, אלא שבסוף מיאן לקבל את עול ההנהגה. בשנותיו האחרונות נהג אמנם בגינוני אדמו"רות.

כמה מתשובותיו נדפסו בספרי גדולי דורו. נודע בכוח ההיתר המיוחד שלו, והיה רגיל בפיו מאמר חז"ל: "כחא דהיתרא עדיף". חולל סערה בעולם הרבנות כשהתיר לאכילה דג בשם 'שאייטרע', שהיה מוחזק עד אז כדג טמא. היו רבנים שקבלו את ראיותיו והיו שחלקו על דעתו בתוקף (בהם רבו אדמו"ר ה"צמח צדק"); "והגאון רשכב"ה רבינו עקיבא איגר זצללה"ה... התפלא על רחב בינת האדם הגדול הזה בתלמוד ובפוסקים, ואמר שלא האמין כמעט לשמועתו שכוכב מאיר כזה יאיר בשמי רוסיה הלבנה, וכבוד גדול חלק להרב רבי אייזיק... " (כנסת הגדולה, וורשא תר"נ, עמ' 20 מספירת הדפים השלישית).

ספר מגן אבות, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, שיר השירים, ליקוטים על נ"ך ודרושים לחתונה, מאת האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט, נכד ה"צמח צדק" מליובאוויטש. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרס"ב 1902. מהדורה ראשונה. סט שלם; שבעה חלקים (בשני כרכים); שני שערים לכל חלק.

ששת החלקים הראשונים כוללים מאמרים שנדפסו מכתב-יד המחבר. בחלק השביעי נדפסו מאמרים שנכתבו על ידי "השומעים המובהקים", והמחבר "הגיהם ותקנם בכי"ק".

בראש חלק א' הקדמת המו"ל בן המחבר ר' יהודה ליב שניאורסון, הכותב: "וקראנו את הספר בשם מגן אבות להיותו נושא את מספר שמו הקדוש שלמה זלמן". בהקדמתו מביא המו"ל את דברי אביו ה"מגן אבות": "אני נזהר לבלי לשנות מלשונו הזהב של אאזמו"ר [ה"צמח צדק"] נ"ע שהוא היה שומר לשונו הזהב של אדמו"ר הזקן נ"ע כמו שקבל מהרב המגיד [ממזריטש] נ"ע והרב המגיד מהבעש"ט, וכשאני שומר לשונו הזהב של אאזמו"ר נ"ע הנה על לשוני דברי קדשם של כל רבותינו הנ"ל".

בהגהת והדפסת הספר נטל חלק ר' חיים מאיר היילמן (מחבר ספר "בית רבי"), מחסידי חב"ד-קאפוסט.

רישום בעלות בדף המגן הקדמי של כרך א: "שייך ליהודא ליב ב"ר גרשון ז"ל פאנעדעל".

שבעה חלקים בשני כרכים:

* כרך א (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר): [4], מח דף; [2], נז דף; [2], נ דף; [2], פ, [2] דף.

* כרך ב (דברים, שיר השירים, לקוטים ודרושים לחתונה, והוספות מהעתקות השומעים): [2], קה, [1] דף; [2], מט דף; [2], עד, [1] דף; טו דף.

30.5-32 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי קל. קרעים וסימני עש קלים. כריכות חדשות ותואמות.

האדמו"ר מקאפוסט הרה"ק רבי שלמה זלמן שניאורסון (תק"צ-תר"ס), בנו בכורו של האדמו"ר רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט, "דור חמישי לנשיאי חב"ד". זקנו אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש קירבו מאוד ונהג ללמוד עמו נגלה וחסידות: "בערך שנת תר"כ לקחו רבינו אליו שיהיה אצלו עמו במחיצתו והיה לומד עמו נגלה וד"ח ולא מש מאהלו עד כי גלה לו כל סתרי חכמתו... והיה נחשב אצל רבינו כאחד מבניו" (בית רבי, חלק ג, פרק ח, עמ' טז).

עוד בחיי ה"צמח צדק" היו החסידים משחרים לפתחו של רבי שלמה זלמן, להאזין לחזרתו על מאמרי החסידות של זקנו בהרחבה ובטוב טעם (שם). היה מתחכך בגדולי החסידים ושמע חסידות מר' אייזיק הומלער ומר' הלל פאריטשער. לאחר הסתלקות ה"צמח צדק", הכתירו רוב חסידי חב"ד לאדמו"ר עליהם את אביו רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט. רבי יהודה ליב נפטר כחצי שנה בלבד לאחר הסתלקות אביו ה"צמח צדק", בחשון תרכ"ז, ועל מקומו התמנה בנו בכורו רבי שלמה זלמן שהנהיג את עדת חסידי חב"ד-קאפוסט במשך קרוב לשלשים וארבע שנים. לאחר פטירתו נדפס חלק קטן ממאמריו בסדרת הספרים "מגן אבות" שלפנינו.

הרבי מליובאוויטש אמר על מאמרי ה"מגן אבות" שהם "געשמאקע מאמרים" [מאמרים ערבים], ושהם מיוסדים על תורת ה"צמח צדק" (המלך במסיבו, ב, עמ' פד).

על הגותו המיוחדת והמעמיקה, כתב הסופר ואיש הרוח ר' הלל צייטלין, במכתב לידיד: "איעצך להשיג את הספר 'מגן אבות' מהצדיק מקאפוסט, וללמוד שם בעיון בהגבהת הלב, את המאמרים על פסוק ויכל אלוקים... וביחוד את הדרוש לפרשת שמיני, שמאחד הוא מסר נורא עם שעשוע חב"די מסתורי שקשה למצוא כמוהו. אם תקרא כל אלו המאמרים לא בהעברה בעלמא כפי שנוהגין, כי אם בעיון עמוק בהדרגה ובסדר, מובטחני שישיב לי תודה עמוקה בעד עצתי זאת" (הרב, ליקווד תשע"ה, עמ' תשנג).