שתי מהדורות של ספר התניא שנדפסו על פי מהדורת אדמו"ר הרש"ב (ווילנא תר"ס):

1. ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרע"ב] 1912. שני דפי שער. דפוס צילום של מהדורת ווילנא תרס"ט.

[2], ב-קסג דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה חדשה.

2. ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. ווילנא, תר"צ [1930]. "יצא לאור ע"י חברת תומכי-תמימים דלובאוויטש". שני דפי שער.

בשער הראשון, חתימת הרה"ח ר' ברוך ב"ר אברהם פריז (תרפ"א-תשל"ו), מחשובי חסידי חב"ד בתל אביב, ממנהלי "חדרי תורה אור".

[2], ב-קסג דף. 16.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים ובלאי קל. קרעים בשולי כמה דפים, מחוזקים ברצועות נייר ודבק. חתימה. כריכה חדשה.

מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, לב/לד, עמ' 114.

אוסף מהדורות שונות של ספר הפולמוס הנודע בין חסידים למתנגדים, מאת ר' יעקב בכרך מקיידאן (בעל "סיפורים נוראים"). הספר נכתב, הועתק ונדפס בעיבודים שונים, עם הוספות והשמטות, בספרים "מצרף העבודה", "ויכוחא רבה", "משיבת נפש".

לפנינו שלושה עיבודים שונים של הספר:

1. ספר מצרף העבודה. קניגסברג, דפוס גרובער עט לאנגריען, [תרי"ח 1858]. מהדורה ראשונה.

לח, [2] דף. 18.5 ס"מ. רישומים וחתימות בשערים. מצב טוב. כתמים ובלאי; קרעים וקמטים, חלקם עם פגיעות קלות בטקסט.

2. ספר ויכוחא רבה. [ווארשא], תרכ"ו [1866]. מהדורה שניה. שני שערים (בשער מהדורא קמא נדפס בטעות "תנינא"); זיוף מקום דפוס בשני השערים – "פרעסבורג".

ט, [3]; [20] דף. 17.5 ס"מ. חתימה בשער. מצב טוב. כתמים קלים. חיתוך דפים אינו אחיד.

3. ספר משיבת נפש. ווארשא, דפוס יוסף לעבענזאהן ואהרן גלינקא, תר"ס 1900. מהדורה ראשונה.

[3], כב דף. 21.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש בכל דפי הספר. קרעים בשולי השער. חותמות. כריכות חדשות.

                                                                                      ספר הפולמוס לר' יעקב מקיידאן

בשנת תרי"ח (1858), הדפיס דוב בער בן שלום הלוי סגלוביץ בקניגסברג את ספר "מצרף העבודה" – "הוא ויכוח אשר היה זה כשבעים ושתים שנה [=תקמ"ו 1786] בין שני גדולי הדור, האחד מעדת החסידים והשני מעדת המתנגדים". זהות המתווכחים כותבי האגרות מתבררת בעיבוד מאוחר יותר של הספר – ספר "ויכוחא רבה", שנדפס בשנת תרכ"ד בטשרנוביץ. את שיטת ה"מתנגדים" מייצג תלמיד הגאון מווילנא – ר' בנימין זאב מסלונים, ואת דרך החסידים מייצג תלמיד רבי לוי יצחק מברדיטשוב – ר' יוסף מנמירוב. על קיומן של שתי הדמויות לא ידוע מאף מקור אחר.

הוויכוח הספרותי-דמיוני, שנועד להציג את עמדת החסידות אל מול טענות ה"מתנגדים", נערך באמצעות חליפת אגרות בין חסיד למתנגד. באגרות המתנגד ר' בנימין זאב מסלונים ובתשובות החסיד ר' יוסף מנמירוב מתבררות ומתלבנות סוגיות מהותיות הנוגעות בליבת המחלוקת בין החסידים למתנגדים – שינוי נוסח התפילה, אימוץ מנהגי האריז"ל, איסור "בל תתגודדו", אמונת חכמים, יחס הקבלה וההלכה, קדמוניות ספר הזהר, ונושאים נוספים העוסקים בדרכי ומנהגי החסידים והחסידות, ובייחוד שיטתה ודרכה של חסידות חב"ד.

בשלשה שמות נדפס הוויכוח: "מצרף העבודה" (קניגסברג, תרי"ח), "ויכוחא רבה" (טשרנוביץ תרכ"ד), "משיבת נפש" (וורשא תר"ס); ומיוחדות הן ההדפסות זו מזו, הבאות כל אחת בשינויים, הוספות והשמטות, ויש באחת מה שאין ברעותה, ולהיפך. כמו כן, ידועים כמה וכמה כתבי יד מוקדמים של החיבור (אחד מהם ידוע בשם ספר "משפטי צדק"), שמתוך הגרסאות השונות שלהן זקקו וביררו המדפיסים השונים את נוסח ההדפסה שלהם.

על אף תיארוך הוויכוח בדף השער לשנת תקמ"ו, ברור מתוכן הספר כי נתחבר זמן רב לאחר מכן, ולכל הפחות לאחר שנת תק"פ (בחיבור נזכרים ספרים שנדפסו בשנת תק"פ). לדעת החוקר והביבליוגרף החב"די יהושע מונדשיין, קדם נוסח "ויכוחא רבה" לנוסח "מצרף העבודה"; היינו, שנוסח "ויכוחא רבה" היה בכתב-יד בכמה גרסאות, ומתוכן עיבד לאחר מכן ר' יעקב מקיידאן את ספר "מצרף העבודה" (ראה בהרחבה במאמרו "הספרים 'מצרף העבודה' ו'ויכוחא רבה'", עלי ספר, ה, תשל"ח, עמ’ 165-175).

זהות המחבר אמנם אינה נזכרת באף אחת ממהדורות הספר, אולם מקריאת החיבור עולה באופן מובהק כי החיבור נכתב בידי חסיד חב"ד: הוויכוח כולו ספוג בדרך חסידות חב"ד, כתביה, מנהגיה ויסודותיה. ואכן, דעת רוב החוקרים היא שהספר נערך, וככל הנראה גם נתחבר כולו, בידי חסיד אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש – ר' יעקב בכרך מקיידאן (המכונה לעיתים יעקיל קידאנער או יעקב קאדאנער). הדבר נרמז גם במילות הסיום להקדמת "מצרף העבודה" – "ירום עוז קרנו בכבוד במהרה כן רוממות כבודו נצח יראנו", היוצר את האקרוסטיכון: "יעקב בכרך נ"י" - כך כותב גם מחבר "בית רבי": "ר’ יעקב... מקידאן... הביא לדפוס ס’ מצרף העבודה – הנקרא בשם וויכוחא רבא – והוסיף בו הוספות רבות וע"כ נקרא על שמו", וכך מובא גם בשער ספרו "ספורים נוראים" (ראה פריט הבא), לבוב תרל"ה: "נכתבו ע"י... מוה’ יעקב קאדאניר... בעהמ"ח ספר מצרף העבודה (וויכוחא רבה)".

בסוף ספר "מצרף העבודה" שלפנינו נדפסה לראשונה אחת מאגרותיו המפורסמות ביותר של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא: אגרת פולמוסית ארוכה שכתב בראשית שנת תקנ"ז, במענה לבקשת החסידים בווילנא שיעמוד לוויכוח עם הגאון מווילנא, על מנת לבאר לפניו את כל הקושיות והטענות על תורת החסידות (האיגרת נדפסה על פי העתקות מדויקות שנעתקו עוד בחיי בעל התניא בספר אגרות קודש מאת אדמו"ר הזקן, מהדורת ברוקלין תשע"ב, אגרת נב).

המחבר, ר' יעקב בכרך מקיידאן (שלהי שנות התק"נ? – נפטר בין השנים תרכ"ו-תרל"ה), נקרא על שם מקום מגוריו בקיידאן (מכונה לעיתים יעקיל קידאנער או יעקב קאדאנער), במחוז קובנה שבליטא. חד מחסידי קמאי, הסתופף בנעוריו אצל אדמו"ר הזקן בעל התניא ושמע ממנו שיחות וסיפורים על רבותיו. בהמשך (כנראה בשנות התק"ע) למד בישיבת וולוז'ין, וקיבל תורה מפי הגר"ח מוולוז'ין ובנו רבי איצל'ה. לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן התקרב אל תלמידו הרה"ק ר' אהרן הלוי מסטראשעלע, אולם בהמשך התקשר באדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. לאחר הסתלקות אדמו"ר האמצעי התקשר אל ה"צמח צדק" (לא ברור אם גם נהג לנסוע אליו). מחבר ספר הפולמוס הנודע "מצרף העבודה" (הוא ספר "ויכוחא רבה"; ראה פריט קודם).

ספר "שבחי הרב", תולדות חייו של רבי שניאור זלמן מליאדי האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע, מאת המו"ל והמחבר מיכאל הלוי רודקינסון (פרומקין). ארבע מהדורות:

1. "ספר שבחי הרב, והמה קצות דרכי ושבחי... ר’ שניאור זלמן מלאדי... מהקורות אתו במאסר בפ"ב [בפטרבורג]...". לבוב, דפוס S. L. Kugel Lewin & Comp, שנת "ונגלה כבוד אדונינו הרב זלמן ז"ל" [תרכ"ד] 1864. מהדורה ראשונה. [52] עמ'.

2. "ספר שבחי הרב, והמה קצות דרכי ושבחי... ר’ שניאור זלמן מלאדי... מהקורות אתו במאסר בפ"ב [בפטרבורג]...". לבוב, דפוס S. L. Kugel Lewin & Comp, שנת "ונגלה כבוד אדונינו הרב זלמן ז"ל" [תרכ"ד] 1864. [48] עמ'. מהדורה שניה, שנדפסה בקיץ תרכ"ד, חודשים ספורים לאחר הדפסת המהדורה הראשונה בחורף תרכ"ד. על כך מספר בהקדמתו: "זה ירחים לא כבירים אשר נדפס הספר הזה ובעודי בכפי בלעום כי יקר בעיני כל המון בית ישראל"; ומתייחס לטענות כביכול פגע בכבודו של הגאון מווילנא בספרו זה: "אומרים כי בסיפורים האלו גרעתי בכבוד... ר' אליהו מווילנא... מעיד אני עלי שמים וארץ... כי לא הי' מחשבתי מעולם בדבר הזה...".

3. "ספר שבחי הרב, והמה קצות דרכי ושבחי... ר’ שניאור זלמן מלאדי... מהקורות אתו במאסר בפ"ב [בפטרבורג]...". מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, תרנ"ה 1895. [1], ב-כ דף.

4. "ספר שבחי הרב, והמה קצות דרכי ושבחי... ר’ שניאור זלמן מלאדי... מהקורות אותו במאסר בפ"ב [בפטרבורג]... בהוספת ספורים... אשר לא נדפסו... בהוצאות הקודמות". ירושלים, האחים לוין-אפשתין ושות', [אחרי שנת תרפ"ו]. "תמונת הרב" הנזכרת בדף השער לא נדפסה במהדורה זו. [1] מעטפת מודפסת, כג דף.

17.5-19.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב עד בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט בכמה מקומות. כריכות חדשות.

                                                                                                                 ספר "שבחי הרב"

ספר "שבחי הרב" הינו הספר הראשון בו נעשה ניסיון שיטתי ללקט חומר ושמועות אודות תולדות חייו של אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. בסופו מופיעה סקירה קצרה על תולדות הרה"ק רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה (ר' אהרן מסטראשעלע).

בהקדמתו מספר המחבר על המניע לכתיבת החיבור: "מנעורי נתגדלתי בין החכמים והחסידים אשר הסתופפו בצל קדושת רבינו... ר"ש זלמן מלאדי זצ"ל ותלמידיו, ומדי שנה בשנה ביום י"ט כסלו אשר אנחנו עושים אותו יום משתה ושמחה ויו"ט למזכרת... אשר נפדה ממאסרו... דרשתי וחקרתי תמיד מהזקנים והחכמים... את אשר קרה להרב במאסרו... וכאשר נודע לי דבר דיבור על אופניו מכל פרטי המעשה הייתי משתוקק תמיד לחקוק הדברים בעט ברזל... אך יראתי עד עתה לגשת אל המלאכה הזאת פן אגרע ח"ו בכבוד הרב. אך מאשר ראיתי בשנה העברה נדפסה המעשה על ע"ט [עברי טייטש] - נקראה בשם מעשה ר’ זלמינא [ספרון מאת אלעזר מרגליות מסקאליט; טשערנאוויץ 1863] - והיא מלאה שקרים ושטותים (כי כתבה יליד בוקאווינא אשר לא ידע ולא שמע מעולם את שם הרב וכאשר שמע מאיזה תינוק המעשה העלה אותה על הספר...) אמרתי... אציע לפני הקורא כל הסיפורים האמיתים אשר קרה את רבינו הק' מיום הולדו עד אשר נגנז... וקראתי שם הספר שבחי הרב, יען ועיקר המחברת היא מסיפור שבחיו...". על הגוזמאות וסיפורי הפלא שנדפסו בספר "שבחי הרב" התפרסמו ביקורות שונות.

מחבר "בית רבי" (ברדיטשוב, תרס"ב) כותב בהקדמתו: "הסיפורים הנדפסים מכבר נקבצו מפי שמועות שונות שאין להן כל יסוד... והנה הראשון לסיפורים אלו נדפס הסיפור המכונה בשם שבחי הרב". גם בהקדמת המו"ל רבי שמריהו שניאורסון לספר "הרב מלאדי ומפלגת חב"ד (ורשה, תר"ע) כותב: "בעל ספר 'שבחי הרב', 'קהל חסידים' וכיוצא באלה, הליטו את הפנים המאירות של הרב [אדמו"ר הזקן] בענן אגדות מפליאות, וייחסו לו בעיקר דברים היוצאים מדרך הטבע, כדי להציגו 'בעל מופת', ובזה דימו לצאת ידי חובתם".

חמישה ספרים המספרים את תולדות חייו של רבי שניאור זלמן מליאדי האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע:

1. Der Raw, kulturhistorische Erzählung [הרב, סיפור תרבותי-היסטורי], מאת Judäus (פסבדונים של הרב ד"ר נפתלי הרץ אהרמן). פרנקפורט דמיין, Israelit, תרע"ד [1914]. גרמנית.

סיפור היסטורי אודות חייו ויצירתו של רבי שניאור זלמן מליאדי האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. בפתח הספר לוח-הדפס – "Der Raw", דיוקן אדמו"ר הזקן בעל התניא.

הסופר הרב ד"ר נפתלי הרץ אהרמן (תר"ט-תרע"ז), אב"ד באדן שבשווייץ וטריר וליבק שגרמניה, היה מקורב לאדמו"ר הרש"ב ובנו אדמו"ר הריי"ץ ונטל חלק בפעילותם הציבורית. בשנת תרס"א שלח אליו האדמו"ר הרש"ב אגרת ארוכה, במסגרת מאבקו בבתי הספר של ה"חברה מפיצי השכלה", ובה מכנהו בתארי כבוד מופלגים.

הספר תורגם ליידיש בידי המחנכת הרבנית עטל צערנא חדקוב (אשת הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, מזכיר האדמו"ר הריי"ץ והרבי מליובאויטש), נדפס בהוצאת "קה"ת" (ברוקלין, תשמ"ו).

2. אין די געצעלטען פון חב"ד [באהלי חב"ד], "מעשיות על הרבי החסידי ר' שניאור זלמן מליאדי, הנודע בשם 'בעל התניא', וסיפורים חסידיים נוספים", מאת משה אליהו (מוריס) אינדריטץ. שיקגו, "קוריער", [תרפ"ז] 1927. יידיש.

לאחר השער, לוח-הדפס של "אדמו"ר ר' שניאור זלמן מליאדי".

3. "תולדות אנשי שם", תולדות חייהם של רבי שניאור זלמן מליאדי ושל אדמו"רי הונגריה ר' משה טייטלבוים (ה"ישמח משה"), ר' יקותיאל יהודה טייטלבוים (ה"ייטב לב"), וצדיקים נוספים, מאת יהושע ראקער. קליבלנד (ארה"ב), דפוס Progressive Printing Co., תרצ"ט [1939]. יידיש.

4. משנת יואל, תולדות אדמו"ר הזקן, שיטתו בחסידות, תקנותיו והנהגותיו. כולל לקט אגרות קודש מהאדמו"ר הזקן ומתלמידי המגיד ממזריטש. בעריכת ר' יואל דיסקין ור' יצחק אביגדור אורנשטיין. ירושלים, דפוס ח. צוקרמן, תש"א [1941].

5. בעל התניא, רבי שניאור זלמן מליאדי (ח"י אלול תק"ה – כ"ד טבת תקע"ג), מאת ד. זעירא (דוב רוזן). כפר חב"ד, דפוס "יד החמשה", תשכ"ב [1962].

בראש הספר צילום מכתב אדמו"ר הריי"ץ אל המחבר. כרטיס ביקור מודבק לגב השער, חתום בידי המחבר, "ממחרת י"ט כסלו תשכ"ג".

גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.