מכירה פומבית 046 מכירת חב"ד מיוחדת לרגל יום הבהיר י"א ניסן - יום הולדתו של הרבי מליובאוויטש, ולרגל חג הפסח
- (-) Remove האמצעי filter האמצעי
- האדמו (9) Apply האדמו filter
- האדמור (9) Apply האדמור filter
- מליובאוויטש (9) Apply מליובאוויטש filter
- האדמו"ר (9) Apply האדמו"ר filter
- lubavitch (9) Apply lubavitch filter
- mittel (9) Apply mittel filter
- of (9) Apply of filter
- rebb (9) Apply rebb filter
- the (9) Apply the filter
- הצמח (4) Apply הצמח filter
- חסידי (4) Apply חסידי filter
- ואדמור (4) Apply ואדמור filter
- ואדמו (4) Apply ואדמו filter
- אדמו (4) Apply אדמו filter
- הזקן, (4) Apply הזקן, filter
- הזקן (4) Apply הזקן filter
- אדמור (4) Apply אדמור filter
- צדק (4) Apply צדק filter
- ואדמו"ר (4) Apply ואדמו"ר filter
- אדמו"ר (4) Apply אדמו"ר filter
- chassidim (4) Apply chassidim filter
ספר ביאורי הזהר, ביאורים בספר הזהר ע"פ חסידות, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. ללא דף שער. [קאפוסט, דפוס רבי ישראל במהור"ר יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של אדמו"ר הזקן), תקע"ו 1816].
מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש.
ביאורים בספר הזהר, שנאמרו מפי האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע בלילות שבת, לפני בניו ויחידי סגולה מתלמידיו, ונכתבו ע"י בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. הביאורים נאמרו ע"י אדמו"ר הזקן החל מי"ט כסלו תקס"ב, עד לשנותיו האחרונות (בספר נדפסו רק כרבע מביאוריו על הזהר, כדברי בנו בסוף ההקדמה).
בשער הספר מספר האדמו"ר האמצעי: "...ורובם ככולם מ"ק [מכתבי קודש] הנ"ל היו לפני כ"ק אדמו"ר נ"ע [אדמו"ר הזקן] ומאד ישרו בעיניו" [משום שהתורות הן של האדמו"ר הזקן והכתיבה היא של בנו האדמו"ר האמצעי, מיוחס החיבור "ביאורי הזהר" לעיתים לאדמו"ר הזקן ולעיתים לאדמו"ר האמצעי].
בהקדמה בראש הספר מספר אדמו"ר האמצעי על תוכן הביאורים: "...שמענו מפי רוח קדשו ז"ל בכל ליל שבת ושבת, פירושים וביאורים מאמרי הזהר בכל סדרא דף א', זה כמה שנים, אשר נראה בעליל לכל עיני ישראל אשר רוה"ק [רוח הקודש] הופיע עליו בהגלות נגלות אורו בסתרי סודות ורזין דאורייתא... שמעתי מפי קדשו ז"ל לא פעם ושתים, שכל ימיו עשה קבע ללמוד הזה"ק בשבת דוקא... ואמר על עצמו שאין רגילותו ללמוד בכל שבת רק דף א' או ב' אבל בעיון והעמקה גדולה וביגיעה רבה בדקדוק הלשון בכל מלה שיהי' מכוון ע"פ אמיתי' חכמת הקבלה...".
בסוף ההקדמה מתאר אדמו"ר האמצעי את אופן כתיבתו ועריכתו את הספר: "ידוע לכל באי שערי אור תורתו של אאמו"ר ז"ל [אדמו"ר הזקן], שבכל הכתבים שלו שבידי אין דבר נוסף מעצמי, כי אם במה שבא באיזה מקומות לפרש ולבאר בתוס' ביאור במקום שקיצר בלשונו הקדוש ז"ל, וגם זה נלקח מדברי אור תורתו המבוארים בתוס' במקומות אחרים...".
הגהות (בעט).
עותק חסר דף שער ושלושה דפים לאחריו. קלט; נז דף. 19 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל בחלקו. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים חסרים בדפים הראשונים, ובכמה דפים נוספים, משוקמים בהדבקות נייר עם פגיעה בטקסט. סימני עש עם פגיעות בטקסט. חותמות. חיתוך הדפים אינו אחיד; חיתוך דפים על גבול הטקסט. כריכה חדשה.
ספר אמרי בינה, על מצות אחדות השם, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. חלק ראשון על קריאת שמע וחלק שני על ציצית ותפילין. קאפוסט, דפוס רבי ישראל יפה, [תקפ"א 1821].
מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש.
ספר אמרי בינה הוא החיבור העמוק ביותר מהספרים שחיבר והדפיס אדמו"ר האמצעי, המיוסד על תורת אביו אדמו"ר הזקן בעל התניא. הספר מחולק לארבעה מדורים: פתח השער, שער הקריאת שמע, שער הציצית ושער התפילין, והוא עוסק ברובו בביאור המושגים "יחודא עילאה" ו"יחודא תתאה".
אדמו"ר האמצעי הדפיס בחייו עשרה חיבורים, ואמר שכל אחד מהם מיועד לסוג שונה של חסידים. על הספר "אמרי בינה" אמר שאותו הוא מייעד למעמיקים ביותר, ופעם אף אמר שייעד אותו לתלמידו רבי יקותיאל ליעפליער. אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש סיפר שפעם התקשה בהבנתם של פרקים לב ו-לז שבספר, ונכנס לשאול את אביו האדמו"ר ה"צמח צדק" את פירושם, והשיב לו אביו שישאל את ר' יקותיאל (האדמו"ר הריי"ץ, לימוד החסידות, עמ' 30).
מסופר על האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז שהיה מעיין בכל לילה לפני קריאת שמע שעל המיטה בספר "אמרי בינה" של האדמו"ר האמצעי (שלשת הרואים, ברוקלין תשס"ד, עמ' שכ). ה"דברי חיים" אף מביא מדבריו בספרו "דברי חיים" על התורה בפרשת ויקהל (כח/2): "מבואר בספרים וביותר ביאור בספר אמרי בינה בכוונת יחודא עילאה דשמע".
[2], כא; נו, [1], נה-קמ דף. 19.5 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי קל. קרע חסר בשולי השער, משוקם בהשלמת נייר. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעה בכותרות ובמספור הדפים בכמה מקומות. כריכת עור חדשה ונאה.
שנים מספרי רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש:
* ספר ביאורי הזהר, ביאורים בספר הזהר ע"פ חסידות, "ועתה נתוסף... דברים יקרים מהרב המחבר... אשר לא באו בדפוס". לבוב, דפוס S.L. Flecker, [תרכ"א] 1861. מהדורה ראשונה של "הוספות לספר ביאורי הזהר" (נדפס בספירה חדשה, עם שער נפרד). פרטי הדפוס "בקאפוסט בשנת תקע"ו" הובלטו בשני דפי השער.
אדמו"ר האמצעי הדפיס בחייו עשרה חיבורים, ואמר שכל אחד מהם מיועד לסוג שונה של חסידים. על הספר "אמרי בינה" אמר שאותו הוא מייעד למעמיקים ביותר, ופעם אף אמר שייעד אותו לתלמידו רבי יקותיאל ליעפליער. אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש סיפר שפעם התקשה בהבנתם של פרקים לב ו-לז שבספר, ונכנס לשאול את אביו האדמו"ר ה"צמח צדק" את פירושם, והשיב לו אביו שישאל את ר' יקותיאל (האדמו"ר הריי"ץ, לימוד החסידות, עמ' 30).
ביאורים בספר הזהר, שנאמרו מפי אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע בלילות שבת, לפני בניו ויחידי סגולה מתלמידיו, ונכתבו ע"י בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. הביאורים נאמרו ע"י אדמו"ר הזקן החל מי"ט כסלו תקס"ב, עד לשנותיו האחרונות [משום שהתורות הן של האדמו"ר הזקן והכתיבה היא של בנו האדמו"ר האמצעי, מיוחס החיבור "ביאורי הזהר" לעיתים לאדמו"ר הזקן ולעיתים לאדמו"ר האמצעי].
בדף השער, חתימתו וחותמתו של הרה"ג ר' שמחה בונם גרינברגר, ראב"ד פרשבורג, ולאחר מכן רב דקהל עדת "חתם סופר" בברוקלין ניו יורק (נפטר תשל"ז): "שמחה בונם גרינבערגער דיין דק"ק ברטיסלבא"; "הק' שמחה בונם גרינבערגער". חתימות נוספות: "חנני ד' בזה הק' בן ציון סגל מ"ש"; "יוסף שטארק".
[2], סד, לא-לד, סט-פד; מ, לא-לד דף. דפים ה-ח מהספירה השניה נכרכו פעמיים. הוספות לספר ביאורי הזהר: [12], יג-כ, [1] דף. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים (כתמי דיו בעמ' האחרון). קרעים קלים בשולי השער. כריכת עור נאה חדשה.
* ספר אמרי בינה, על מצות אחדות השם. וריאנט ללא דפוסת בדף השער. [לבוב, דפוס Ab. Nis. Suess und B. L. Necheles, תרכ"ב 1862]. המילה "בקאפוסט" הובלטה בשער.
ספר אמרי בינה הוא החיבור העמוק ביותר מהספרים שחיבר והדפיס אדמו"ר האמצעי, המיוסד על תורת אביו אדמו"ר הזקן בעל התניא. הספר מחולק לארבעה מדורים: פתח השער, שער הקריאת שמע, שער הציצית ושער התפילין, והוא עוסק ברובו בביאור המושגים "יחודא עילאה" ו"יחודא תתאה".
אדמו"ר האמצעי הדפיס בחייו עשרה חיבורים, ואמר שכל אחד מהם מיועד לסוג שונה של חסידים. על הספר "אמרי בינה" אמר שאותו הוא מייעד למעמיקים ביותר, ופעם אף אמר שייעד אותו לתלמידו רבי יקותיאל ליעפליער. אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש סיפר שפעם התקשה בהבנתם של פרקים לב ו-לז שבספר, ונכנס לשאול את אביו האדמו"ר ה"צמח צדק" את פירושם, והשיב לו אביו שישאל את ר' יקותיאל (האדמו"ר הריי"ץ, לימוד החסידות, עמ' 30).
חתימה בשער: "דוד בן משה נפתלי היילפערין".
[2], פב; כה דף. 24 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי קל. קרעים קלים בשוליים בכמה דפים. כריכה חדשה.
שני קונטרסים מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, כרוכים יחד. לכל קונטרס שער מיוחד וספירה נפרדת.
* ספר קונטרס ההתפעלות. [זאלקווא?, תקצ"א?]. מעבר לשער דברי המלה"ד; בעמ' האחרון דברי המעתיק ומודעה.
"קונטרס ההתפעלות" נכתב בשנת תקע"ד על ידי אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, כמענה לשיטתו המנוגדת של הרה"ק ר' אהרן מסטראשעלע בסוגיית ה"התפעלות". הקונטרס עוסק בביאורם של חמישה סוגי "התפעלות" בעבודת השם, ומאריך לבאר מהי "התפעלות חיצונית" ממנה יש להתרחק.
* קונטרס קטן מעניני הבחירה "אשר הועתק מגוף כתיבת יד קדשו... מהו' דוב בער... אשר היה נדפס בעיר שקלאב והראשונים כבר אזדו[!] ואינם בנמצא... ע"כ הדפסנוהו שנית בניר יפח[!]... לפר"ט ובחרת בחיים [תע"ח!]. [זאלקווא?, תקצ"א?].
בכותרות הדפים נקרא "שער הבחירה". נדפס לראשונה בספר "שער התשובה והתפלה", חלק א (שקלוב תקע"ז); ונדפס אז גם בקונטרס בפני עצמו.
קונטרס ההתפעלות: [1], ב-ד, ט-כא, [1] דף; קונטרס קטן מעניני הבחירה: [1], ב-ח, [1] דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וכתמים כהים. בלאי. רישומים בעט. חיתוך דפים לא אחיד. כריכת עור חדשה (על השדרה נדפסה שנה שגויה – תר"י).
הדפוסת נרשמה ע"פ ספר התולדות לאדמו"ר האמצעי (ברוקלין, תשל"ו), עמ' 191. וראה גם: ספר "שערי תשובה" (ברוקלין, תשמ"ה), רשימת הדפוסים, "קונטרס קטן מעניני בחירה – שער הבחירה", אות ב', עמ' 456; ספר "מאמרי אדמו"ר האמצעי – קונטרסים" (ברוקלין, תשס"ח), עמ' קפט, סעיף ג, הערה 6; שערי חב"ד, מס' 234 ו-244 [בספר "שערי תשובה" מציין כי יתכן ש"קונטרס קטן מעניני בחירה" נדפס בזאלקווא בשנת תקפ"ו, כלומר, שהקונטרס נדפס עוד בחיי המחבר האדמו"ר האמצעי].
ספר "דרך חיים ותוכחת מוסר השכל", שני חלקים, "שער התשובה" ו"שער התפלה", מאת רבי דוב בער אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. יאס, דפוס צבי גאלדנער, תרי"ט [1859].
ספר "דרך חיים", והוא חלק שלישי מספר "שער התשובה והתפלה" (נקרא גם "שערי תשובה"; נדפס לראשונה בקאפוסט תקע"ט). מעבר לשער אזהרת המביא לדפוס, הרב יצחק משה בר' שמואל מיאס (שימש כרב ומשפיע לחסידי חב"ד ביאס. נפטר בי"ז ניסן תרכ"א כבן שמונים שנה ועל מצבתו נכתב: "יצק מים על ידי רבי שניאור זלמן מליאדי ובנו רבי דוב בער מליובאוויטש". ה"צמח צדק" העריכו מאוד והיה "חשוב וספון אצלו ואומר לו ד"ח ביחידות").
עותק עם שלוש הדפים האחרונים, בהם "שמות האנשים אשר נדב לבם אותם" לרכוש הספר.
[2], ב-קמח, [3] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. התכהות הנייר במספר דפים. בלאי קל. כריכת עור חדשה.
ספר נר מצוה ותורה אור, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. שני חלקים בשני כרכים:
* "ספר נר מצוה ותורה אור, חלק ראשון שער האמונה". [לבוב, דפוס F. Galinski u. S.L. Flecker, תר"כ 1860]. הקדמת האדמו"ר האמצעי בראש הכרך.
עותק ללא הדפוסת (עם נוסח השער המלא, כולל הקטע השני: "ומצורף לזה חלק שני במצות היחוד". במרבית העותקים מופיעים מקום ושנת הדפוס, ונדפס בהם נוסח חלקי של השער בלבד, ללא הקטע השני).
[1], קז דף. 20.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים ובלאי קל. חותמת ברוסית. רישום בעלות ישן בדף המגן הקדמי. כריכת עור חדשה.
* "חלק שני מספר נר מצוה ותורה אור הנקרא שער היחוד". טשערנאוויץ, דפוס Johann Eckhardt und Sohn, [תרי"ח] 1858. הובא לדפוס ע"י ר' משולם היללער (ישנם עותקים בהם נשמטו שם המביא לדפוס ומקום ושנת הדפוס).
[1], ב-מ דף. 20.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. רצועת דבק שקוף בשולי השער לחיזוק. חתימת בעלות בשער: "הק' רפאל פריינד". כריכה חדשה.
ספר "נר מצוה ותורה אור" כולל שני חלקים: חלק ראשון הוא "שער האמונה" – "מדבר במהות ענין מצות האמונה שהוא היסוד ושרש לכל המצות". פרקיו עוסקים בענייני חג הפסח: יציאת מצרים, אכילת מצה וקריעת ים סוף. חלק שני הוא "שער היחוד", ובו ביאור תמציתי על השתלשלות העולמות והספירות (כדי לבאר את עומק הדברים ב"שער היחוד", חיבר תלמידו המובהק של המחבר, ר' הלל פאריטשער, ספר בשם "לקוטי ביאורים", ורשה, תרכ"ח). אדמו"ר המהר"ש אמר שכל ספר מספרי אדמו"ר האמצעי היה מיועד לסוג חסידים מסוים, אך "שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות", ואותו כתב אדמו"ר האמצעי עבור כל החסידים (קונטרס לימוד החסידות להריי"ץ, עמ' 30).
"ספר רפואות - ספר פוקח עורים עם ספר תעלה ארוכה... רפואות הנפש עם רפואות הגוף ביחד". [לבוב], S. L. Kugel, Lewin & Comp., [תרכ"א 1861?]. עברית ויידיש.
קונטרס ובו ספר "פוקח עורים" מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, עם ספר "תעלה ארוכה" – "רפואות לכל מחלה ונגע מרופא מומחה". בסופו: ספר "דרכי ישרים", הנהגות טובות מאת ר' שמואל שמעלקא מניקלשבורג.
ספר "פוקח עורים" נכתב ביידיש על ידי אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, ונועד עבור נשים ופשוטי העם שאינם מסוגלים לעיין בספרי מוסר והדרכה בלשון הקודש. אדמו"ר הריי"ץ מספר כי ספר "פוקח עורים" נכתב ביחוד עבור בעל התשובה ר' שלמה ליב, שאשתו ובניו הנוכריים מתו לאחר ששב בתשובה שלמה (ראה בארוכה באגה"ק שלו, חלק ג, אגרת תתכה).
הספר, הכולל כ"ח פרקים, נדפס לראשונה בשנת תקע"ז והיה חיבורו הראשון של אדמו"ר האמצעי שבא בדפוס. מאז נדפס החיבור בעשרות מהדורות נפרדות או כנספח לספרים שונים. החיבור צורף גם לסידורי התפילה "קרבן מנחה" נוסח חב"ד, עם תרגום ליידיש, שנועדו לנשים ולפשוטי עם.
בית רבי כותב על החיבור: "פוקח עורים – ספר קטן בלשון אשכנז, לעורר הלבבות לתשובה ולהורות דרכי התשובה, הדפיסו רבינו [האמצעי] בעצמו" (חלק ב, פרק ט).
החיבור תורגם לשון הקודש על ידי חסיד ה"צמח צדק" ר' שמואל דובער מבוריסוב (הרשד"ם), שהוסיף עליו ביאור משלו (נדפס לראשונה בביטאון החב"די "התמים", חוברת ה' עמ' סח ואילך, וחוברת ו' עמ' נה ואילך).
בשנת ת"ש נדפסו י"ב פרקים נוספים של החיבור ביידיש – פרק כ"ט עד פרק מ, שנמצאו עד אז רק בכתבי יד (על חלקי הספר, תרגומו ושלבי הדפסתו ראה ספר מאמרי אדמו"ר האמצעי – קונטרסים, עמ' תקכה-תקל).
[16] דף. 17 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי רב. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בשוליים עם פגיעה קלה בטקסט בכמה מקומות. כריכה חדשה.
ספר מאמרים יקרים, מאמרי חסידות מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [קניגסברג, תרכ"ד 1864]. מהדורה יחידה. שני דפי שער (הראשון מקוצר).
כולל שני דרושים ארוכים בחסידות: א. "ענין גביע הכסף", הנחלק לי"ב פרקים, ו"בו מבואר כל כוס של ברכה, ברכת המזון, וכוס של קידוש, וכוס שלעתיד לבא" (נדפס בספר מאמרי אדמו"ר האמצעי, בראשית, עמ' רעט ואילך); ב. "ענין ברכת חתנים", הנחלק לכ"ד פרקים, "יבואר בו ענין האמונה, וענין חתן וכלה... ועוד עניינים נפלאים" (נדפס בספר מאמרי אדמו"ר האמצעי, דרושי חתונה, עמ' קסח ואילך).
הדרושים נאמרו על ידי אדמו"ר האמצעי בשנים תקפ"ב-תקפ"ג ומיוסדים על תורת אביו רבי שניאור זלמן מליאדי האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. לאחר הסתלקות אדמו"ר האמצעי, נמצאו הכתבים בכתי"ק והובאו לראשונה לדפוס בספר שלפנינו.
[2], סג, [1] דף. 19 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים וסימני עש בדפים רבים, עם פגיעות בטקסט. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה; נכרך עם נייר מעטפת מקורית (רישומים בעט על נייר המעטפת).
ספר עיון תפלה, "והוא חיבור יקר הערך... על עבודה שבלב זו תפלה", מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. חסר מקום דפוס ושנה. [ווארשא, תרל"א 1871]. יידיש.
מאמר בענין עבודת התפילה על פי דרך החסידות, נכתב כנראה בשנת תקפ"ז, ביידיש, ונקרא לעיתים "ענין תפלה" על שום הפתיחה שלו: "אתחיל לבאר ענין התפלה".
מהדורתו הראשונה נדפסה בשנת תרי"ט, בשם "מוסר השכל ומורה דרך". המהדורה שלפנינו נדפסה על פי גוכתי"ק המחבר אדמו"ר האמצעי, כפי שנזכר בשער: "נדפס כעת פעם ראשונה מכת"י אות באות כפי מה שיצא מפי המחבר" (על פי נוסח זה נדפס המאמר בספר "מאמרי אדמו"ר האמצעי – קונטרסים"; בספר מונה העורך שלושים ואחת העתקות בכתב-יד שעמדו לנגד עיניו).
לאחר המאמר, נדפסה אגרת אדמו"ר האמצעי משנת תקפ"ג, "בעניני התפלה מה שכתב לאנ"ש נעתק... מכ"י הטהורה" (נדפס בשינויים באגה"ק אדמו"ר האמצעי, עמ' רסב ואילך).
בענין זהותו של מחבר מאמר "עיון תפלה" - מחבר "בית רבי" מציין אמנם את המאמר בין ספרי אדמו"ר האמצעי: "נדפס ס[פר] קטן עיון תפלה בל"א [בלשון אשכנז] על שם רבינו", אך מוסיף וכותב על כך: "שמענו שא"ז [שאין זה] שלו כ"א [כי אם] מחסיד א[חד]". הרבי מליובאוויטש בקונטרס "תורת החסידות" מציין את ההסתייגות של "בית רבי": "יש אומרים שהוא לחסיד א[חד]", אך בהקדמת "שלשלת היחס" ללוח "היום יום" מביא את המאמר בין ספרי אדמו"ר האמצעי (וראה בספר "מאמרי אדמו"ר האמצעי – קונטרסים", עמ' תרא, שם מוכיח על פי כתבי יד שונים כי מקורו של המאמר אכן באדמו"ר האמצעי).
יד, [2], יט-כב עמ'. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים גדולים. בלאי. רישומים בשער. כריכה חדשה.
ספר עבודת הלוי, דרושי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, הפטרות, מגילות, אגרות, ליקוטים שונים ושו"ת בהלכה, מאת הרה"ק רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה (ר' אהרן מסטראשעלע). [לבוב]-וורשא, [תר"ב-תרכ"ו 1842-1866]. מהדורה ראשונה. סט שלם – ארבעת החלקים.
ספריו של ר' אהרן מסטראשעלע לא נדפסו בשנית במשך שנים רבות, ועל כן נחשבים כנדירים. וריאנט בדף השער של חלק א (נוסח שונה). בסוף חלק ב (לקוטים ושו"ת), נכרך קונטרס בן יח דף – עם שאלות ותשובות, שלא נרשמו ביבליוגרפית.
ארבעה חלקים בארבעה כרכים:
* כרך א (בראשית, שמות, ויקרא, מועדים ומגילות – לבוב, תר"ב): [2], צג, [1]; עו; נו דף.
* כרך ב (ליקוטים ושו"ת – לבוב, תר"ב): [1], לה, [2], מה-קו; יח דף (קונטרס שו"ת).
* כרך ג (במדבר – וורשא, תרכ"ו): [2], עו דף.
* כרך ד (דברים – וורשא, תרכ"ו): [3], ב-סב; יח, [4] דף (עם לוח הטעות והשמטות).
23.5-24.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים ופגעי רטיבות. קמטים ובלאי. קרעים, חלקם מחוזקים בדבק. קרע חסר גדול בדף אחרון של חלק ב (ללא פגיעה בטקסט). חתימה וחותמות אחדות בכרך א. כריכות חדשות.
הרה"ק רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), "האחד המיוחד שבתלמידי רבינו הגדול... מו"ה שניאור זלמן נ"ע אשר יצק מים על ידו שלשים שנה ולא זז מחבבו עד שגילה לו כל תעלומות חכמתו וכל רז לא אניס ליה וכל דמיטמרן איתגליין ליה". מגיל י"ז שנים לא מש מאהלו של רבו האדמו"ר הזקן בעל התניא, והיה לאיש סודו וליד ימינו. כשעבר אדמו"ר הזקן להתגורר בליאדי בשנת תקס"ב, העתיק גם רבי אהרן את מקום מגוריו לשם, כדי להיות סמוך לרבו.
ברוב שנות הנהגת רבו היה ידיד נפש של בן האדמו"ר, רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. יחד הדריכו בעבודת ה' את הצעירים שנהרו לחצרו של האדמו"ר הזקן, ויחד חברו אגרות בענייני עבודת ה' לחסידים. בשנת תקס"ט לערך חל פירוד בינו לבין רבי דוב בער מסיבות שונות, וכן נוצר ריחוק מסוים בינו לבין רבו בעל התניא, ומפני כך עקר את דירתו מליאדי ושב לעיירת מולדתו אשווע. אדמו"ר הזקן שהצטער על עזיבתו, התבטא: "נקרו עין מראשי".
לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בין ר' אהרן לבין אדמו"ר האמצעי על מהותה של חסידות חב"ד ותורתו של אדמו"ר הזקן – פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' ע"פ דרך חסידות חב"ד. אגרות, קונטרסים וספרים נכתבו ונדפסו על ידי שני הצדדים, בהם הראה כל אחד פנים לשיטתו ודרכו, וסתר את שיטת מתנגדו. בעקבות כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. אדמו"ר האמצעי קבע את מקום מושבו בעיירה ליובאוויטש, ואילו ר' אהרן התיישב בעיירה סטרשלה, שם הנהיג את עדת חסידיו במשך ט"ו שנה לערך. כמה מגדולי תלמידיו של בעל התניא קבלו את דרכו של ר' אהרן, ובראשם ר' אברהם שיינעס חתנו של \אדמו"ר הזקן ור' משה וילנקר.
בהיותו בסטרשלה החל להדפיס את ביאוריו בחסידות. בשנת תק"פ הדפיס בשקלוב את חיבורו הראשון "שערי היחוד והאמונה", ה' שערים, פתיחה והקדמה, והוא ביאור על "שער היחוד והאמונה" של בעל התניא. בשנת תקפ"א הדפיס את חיבורו השני, ספר "שערי עבודה", ובו ה' שערים, והוא ביאור לחלקים "לקוטי אמרים" ו"אגרת התשובה" שבספר התניא. בהקדמה לספרו "שערי עבודה" הוא מתפלמס באריכות עם שיטת אדמו"ר האמצעי.
לאחר הסתלקותו נדפסו ספריו "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, ובהם גם תשובות הלכתיות שהשיב לשואליו בעומק העיון.
ספר פלח הרמון, מאמרי חסידות על חומש בראשית ועל חנוכה, בדרך חסידות חב"ד. ווילנא, דפוס ש"י פין, א"צ ראזענקראנץ ומ"מ שריפטזעטצער, [תרמ"ז] 1887. מהדורה ראשונה. שני שערים.
הסכמות נכדי ה"צמח צדק": בני המהר"ש – הרז"א ור' מנחם מענדל, בני המהרי"ל – ה"מגן אבות מקאפוסט" ורבי שמריה נח מבאברויסק, המהרי"ד מליאדי וגיסו רבי לוי יצחק גוטרמן, רבי מרדכי (בן ר' ברוך שלום) שניאורסון, וכן הסכמות מגדולי הרבנים, בהם הסכמת רבי אברהם דוד לאוואט, זקנו של הרבי מליובאוויטש.
VIII עמ', קמ דף. 26 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. קמטים וקרעים קלים. כריכת עור חדשה ונאה.
הרה"ג הרה"ח המשפיע ר' הלל הלוי מאליסוב אב"ד פאריטש ובאברויסק (תקנ"ה-תרכ"ד), מגדולי חסידי אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. בתחילת דרכו היה תלמיד בנגלה של האדמו"ר רבי אברהם דב אב"ד ז'יטומיר ואווריטש בעל "בת עין", ותלמידו בחסידות של האדמו"ר רבי מרדכי מטשרונוביל. באמצע שנות התק"ע הגיע לידיו ספר התניא, וכן נזדמן לו לפגוש בחסיד אדמו"ר הזקן ר' זלמן זעזמיר, שביאר לו את תורת רבו בעל התניא "והריחו ביראת השם ואהבתו ע"פ דרך חסידות חב"ד". מאורעות אלו חוללו מהפך בנפשו עד שקם ונסע אל אדמו"ר האמצעי בליובאוויטש, "ומני אז לא מש מאהלו ולא זז מלחבב דבריו".
לאחר הסתלקות אדמו"ר האמצעי בשנת תקפ"ח נעשה חסידו של אדמו"ר ה"צמח צדק". היה נוסע אליו פעמיים בשנה, לחנוכה ולחג השבועות, "והיה שותה בצמא דברי קדשו". בסביבות שנת ת"ר החל לכהן ברבנות העיר פאריטש, ובערך בשנת תרי"ב התמנה לרב הקהילה החסידית בבאברויסק.
בהוראת אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר ה"צמח צדק", ר' הלל היה נוסע בחודשים אב ואלול אל המושבות היהודיות שבפלך חרסון, "לקבץ גשמיות ולזרוע רוחניות". בפלך זה התיישבו חסידי חב"ד רבים, שהיו איכרים ועסקו בעבודת אדמה. מחמת ריחוקן של אותן מושבות מליובאוויטש, התרחקו רבים מהם מדרכי החסידות ומעבודת ה'. ר' הלל היה מבקר באותן מושבות, חוזר בפני היהודים הפשוטים מאמרי חסידות ומקרבם ומעוררם לעבודת ה'. עסק רבות גם בצרכי צדקה עבור פדיון שבויים ועבור החזקת מטבחים כשרים לחיילים יהודים בצבא הצאר.
במשך הזמן החל לנהוג בגינוני אדמו"רות ורבים שיחרו לפתחו, נעזרו בעצותיו ונושעו בתפילותיו. ידידו ר' אייזיק הומלער התבטא פעם אודותיו: היה איכר ונעשה רופא. תלמידו רבי אברהם דוד לאוואט (זקנו של הרבי מליובאוויטש) כותב עליו: "וראיתי ממנו דברים נפלאים אשר ה' היה בעזרו שלא להשיב דבריו ריקם, גם בעניני גשמיות בבני חיי ומזוני".
לאחר פטירתו נדפס ספרו "פלח הרמון", הכולל מאמרים ששמע מרבותיו, עם ביאורים משלו לדבריהם, וכן מאמרים משלו שמיוסדים על תורת רבותיו. נכדו רבי פנחס, המו"ל של "פלח הרמון" כותב בהקדמתו: "הפלגת צדקתו וחסידותו לא יכילנו הכתב. הוא היה ענו חסיד ומדקדק במצוות וזהיר בהם עד קצה האחרון, וגם על דקדוק קל של דברי סופרים וחומרות הפוסקים או על הנהגה טובה שהנהיג בנפשו, מסר נפשו כעל החמורות... הוא היה האחד המיוחד אשר הקריב את נפשו כליל על מזבח האהבה לאחיו בני עמו, בין על הכלל בין על הפרט, בין בהטבת מצבם החומרי ובין בתיקון מעמדם הרוחני".
ספר חנה אריאל, דרושים עמוקים על סדר פרשיות התורה והמועדים, וכן ד' אמרות טהורות, מאת הרה"ג החסיד ר' יצחק אייזיק הלוי אפשטיין אב"ד הומיל (ר' אייזיק הומלער). ברדיטשוב, דפוס "שעפטיל", [תרע"ב 1912]. מהדורה ראשונה. סט שלם.
מאמרים ודרושים בדרך חסידות חב"ד - חמשה חלקים על חמשה חומשי תורה והמועדים, "אשר דרוש דרש... לפני יחידי סגולתו בשבתות ומועדים", וחלק נוסף הכולל ד' אמרות טהורות - מאמר השבת, מאמר הבדלה, מאמר הברכות ומאמר כללות התורה (וכן ליקוטים ודרושים שונים, ובהם ביאור ארוך לפרק ל"ג שבתניא, שאלות ותשובות, אגרות קודש, ועוד).
בליקוט ובסידור הכתבים, ובעריכתם, הגהתם והבאתם לדפוס, נטלו חלק שלושה מחסידי חב"ד לאדמו"רי קאפוסט וליאדי – ר' יעקב יואל סארקין אב"ד קאראפ, ר' חיים אליעזר הכהן ביחובסקי ור' חיים מאיר היילמן (מחבר ספר "בית רבי").
ששה חלקים בשלושה כרכים:
* כרך א (בראשית וחנוכה, שמות ואמרות טהורות): [2], ב-עה דף; [1], ב-עו דף; [2], ב-עט, [1], ב-ה דף. ללא שער בראשית ודף (הקדמת המדפיסים) לאחריו (שער שמות נכרך בראש הספר). דפים מה-מח מהספירה השלישית נכרכו שלא כסדרם (לאחר דף מ).
* כרך ב (ויקרא, ל"ג בעומר ושיר השירים, ובמדבר): [3], ב-נא דף; [3], ב-סט דף.
* כרך ג (דברים ושו"ת): [3], נו דף; [1], ב-ו דף.
23.5-25 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי. קרעים וסימני עש קלים. רצועות דבק לחיזוק בכמה מקומות. כריכות חדשות (כריכות עור תואמות לכרכים ב-ג).
הרב החסיד הגאון ר' יצחק אייזיק הלוי אפשטיין אב"ד הומיל (תק"ל-תרי"ז), מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר ה"צמח צדק", ומגדולי רבני דורו. העמיק בתורת רבותיו והוסיף ביאורים משלו. בחיבוריו "חנה אריאל" על התורה ומועדים, ובסדרת הספרים "עשרה מאמרות", שנדפסו כולם לאחר פטירתו, סלל דרך חדשה בהבנת תורת הקבלה ותורת חסידות חב"ד. בספריו מובאים שמועות ויסודות שקיבל מפי רבו בעל התניא, שאינם ידועים ממקורות אחרים.
בסביבות שנת תקס"ה התמנה לרב בהומיל, ובה כיהן ברבנות למעלה מחמישים שנה. נוסף על משרת הרבנות עמד גם בראש כולל אברכים בעירו. לאחר פטירת רבו אדמו"ר האמצעי בקשו רבים מחסידי חב"ד להכתיר את ר' אייזיק לרבם, וכמעט שנענה להם וכבר לבש בגדי לבן, אלא שבסוף מיאן לקבל את עול ההנהגה. בשנותיו האחרונות נהג אמנם בגינוני אדמו"רות.
כמה מתשובותיו נדפסו בספרי גדולי דורו. נודע בכוח ההיתר המיוחד שלו, והיה רגיל בפיו מאמר חז"ל: "כחא דהיתרא עדיף". חולל סערה בעולם הרבנות כשהתיר לאכילה דג בשם 'שאייטרע', שהיה מוחזק עד אז כדג טמא. היו רבנים שקבלו את ראיותיו והיו שחלקו על דעתו בתוקף (בהם רבו אדמו"ר ה"צמח צדק"); "והגאון רשכב"ה רבינו עקיבא איגר זצללה"ה... התפלא על רחב בינת האדם הגדול הזה בתלמוד ובפוסקים, ואמר שלא האמין כמעט לשמועתו שכוכב מאיר כזה יאיר בשמי רוסיה הלבנה, וכבוד גדול חלק להרב רבי אייזיק... " (כנסת הגדולה, וורשא תר"נ, עמ' 20 מספירת הדפים השלישית).