ספר אמרי בינה, על מצות אחדות השם, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. חלק ראשון על קריאת שמע וחלק שני על ציצית ותפילין. קאפוסט, דפוס רבי ישראל יפה, [תקפ"א 1821].

מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש.

ספר אמרי בינה הוא החיבור העמוק ביותר מהספרים שחיבר והדפיס אדמו"ר האמצעי, המיוסד על תורת אביו אדמו"ר הזקן בעל התניא. הספר מחולק לארבעה מדורים: פתח השער, שער הקריאת שמע, שער הציצית ושער התפילין, והוא עוסק ברובו בביאור המושגים "יחודא עילאה" ו"יחודא תתאה". 

אדמו"ר האמצעי הדפיס בחייו עשרה חיבורים, ואמר שכל אחד מהם מיועד לסוג שונה של חסידים. על הספר "אמרי בינה" אמר שאותו הוא מייעד למעמיקים ביותר, ופעם אף אמר שייעד אותו לתלמידו רבי יקותיאל ליעפליער. אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש סיפר שפעם התקשה בהבנתם של פרקים לב ו-לז שבספר, ונכנס לשאול את אביו האדמו"ר ה"צמח צדק" את פירושם, והשיב לו אביו שישאל את ר' יקותיאל (האדמו"ר הריי"ץ, לימוד החסידות, עמ' 30).

מסופר על האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז שהיה מעיין בכל לילה לפני קריאת שמע שעל המיטה בספר "אמרי בינה" של האדמו"ר האמצעי (שלשת הרואים, ברוקלין תשס"ד, עמ' שכ). ה"דברי חיים" אף מביא מדבריו בספרו "דברי חיים" על התורה בפרשת ויקהל (כח/2): "מבואר בספרים וביותר ביאור בספר אמרי בינה בכוונת יחודא עילאה דשמע".

[2], כא; נו, [1], נה-קמ דף. 19.5 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי קל. קרע חסר בשולי השער, משוקם בהשלמת נייר. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעה בכותרות ובמספור הדפים בכמה מקומות. כריכת עור חדשה ונאה.

ספר נר מצוה ותורה אור, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. שני חלקים בשני כרכים:

* "ספר נר מצוה ותורה אור, חלק ראשון שער האמונה". [לבוב, דפוס F. Galinski u. S.L. Flecker, תר"כ 1860]. הקדמת האדמו"ר האמצעי בראש הכרך.

עותק ללא הדפוסת (עם נוסח השער המלא, כולל הקטע השני: "ומצורף לזה חלק שני במצות היחוד". במרבית העותקים מופיעים מקום ושנת הדפוס, ונדפס בהם נוסח חלקי של השער בלבד, ללא הקטע השני). 

[1], קז דף. 20.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים ובלאי קל. חותמת ברוסית. רישום בעלות ישן בדף המגן הקדמי. כריכת עור חדשה.

* "חלק שני מספר נר מצוה ותורה אור הנקרא שער היחוד". טשערנאוויץ, דפוס Johann Eckhardt und Sohn, [תרי"ח] 1858. הובא לדפוס ע"י ר' משולם היללער (ישנם עותקים בהם נשמטו שם המביא לדפוס ומקום ושנת הדפוס). 

[1], ב-מ דף. 20.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. רצועת דבק שקוף בשולי השער לחיזוק. חתימת בעלות בשער: "הק' רפאל פריינד". כריכה חדשה.

ספר "נר מצוה ותורה אור" כולל שני חלקים: חלק ראשון הוא "שער האמונה" – "מדבר במהות ענין מצות האמונה שהוא היסוד ושרש לכל המצות". פרקיו עוסקים בענייני חג הפסח: יציאת מצרים, אכילת מצה וקריעת ים סוף. חלק שני הוא "שער היחוד", ובו ביאור תמציתי על השתלשלות העולמות והספירות (כדי לבאר את עומק הדברים ב"שער היחוד", חיבר תלמידו המובהק של המחבר, ר' הלל פאריטשער, ספר בשם "לקוטי ביאורים", ורשה, תרכ"ח). אדמו"ר המהר"ש אמר שכל ספר מספרי אדמו"ר האמצעי היה מיועד לסוג חסידים מסוים, אך "שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות", ואותו כתב אדמו"ר האמצעי עבור כל החסידים (קונטרס לימוד החסידות להריי"ץ, עמ' 30).

ספר מאמרים יקרים, מאמרי חסידות מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [קניגסברג, תרכ"ד 1864]. מהדורה יחידה. שני דפי שער (הראשון מקוצר).

כולל שני דרושים ארוכים בחסידות: א. "ענין גביע הכסף", הנחלק לי"ב פרקים, ו"בו מבואר כל כוס של ברכה, ברכת המזון, וכוס של קידוש, וכוס שלעתיד לבא" (נדפס בספר מאמרי אדמו"ר האמצעי, בראשית, עמ' רעט ואילך); ב. "ענין ברכת חתנים", הנחלק לכ"ד פרקים, "יבואר בו ענין האמונה, וענין חתן וכלה... ועוד עניינים נפלאים" (נדפס בספר מאמרי אדמו"ר האמצעי, דרושי חתונה, עמ' קסח ואילך).

הדרושים נאמרו על ידי אדמו"ר האמצעי בשנים תקפ"ב-תקפ"ג ומיוסדים על תורת אביו רבי שניאור זלמן מליאדי האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. לאחר הסתלקות אדמו"ר האמצעי, נמצאו הכתבים בכתי"ק והובאו לראשונה לדפוס בספר שלפנינו.

[2], סג, [1] דף. 19 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים וסימני עש בדפים רבים, עם פגיעות בטקסט. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה; נכרך עם נייר מעטפת מקורית (רישומים בעט על נייר המעטפת).

ספר עבודת הלוי, דרושי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, הפטרות, מגילות, אגרות, ליקוטים שונים ושו"ת בהלכה, מאת הרה"ק רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה (ר' אהרן מסטראשעלע). [לבוב]-וורשא, [תר"ב-תרכ"ו 1842-1866]. מהדורה ראשונה. סט שלם – ארבעת החלקים.

ספריו של ר' אהרן מסטראשעלע לא נדפסו בשנית במשך שנים רבות, ועל כן נחשבים כנדירים. וריאנט בדף השער של חלק א (נוסח שונה). בסוף חלק ב (לקוטים ושו"ת), נכרך קונטרס בן יח דף – עם שאלות ותשובות, שלא נרשמו ביבליוגרפית.

ארבעה חלקים בארבעה כרכים:

* כרך א (בראשית, שמות, ויקרא, מועדים ומגילות – לבוב, תר"ב): [2], צג, [1]; עו; נו דף.

* כרך ב (ליקוטים ושו"ת – לבוב, תר"ב): [1], לה, [2], מה-קו; יח דף (קונטרס שו"ת).

* כרך ג (במדבר – וורשא, תרכ"ו): [2], עו דף.

* כרך ד (דברים – וורשא, תרכ"ו): [3], ב-סב; יח, [4] דף (עם לוח הטעות והשמטות).

23.5-24.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים ופגעי רטיבות. קמטים ובלאי. קרעים, חלקם מחוזקים בדבק. קרע חסר גדול בדף אחרון של חלק ב (ללא פגיעה בטקסט). חתימה וחותמות אחדות בכרך א. כריכות חדשות.

הרה"ק רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), "האחד המיוחד שבתלמידי רבינו הגדול... מו"ה שניאור זלמן נ"ע אשר יצק מים על ידו שלשים שנה ולא זז מחבבו עד שגילה לו כל תעלומות חכמתו וכל רז לא אניס ליה וכל דמיטמרן איתגליין ליה". מגיל י"ז שנים לא מש מאהלו של רבו האדמו"ר הזקן בעל התניא, והיה לאיש סודו וליד ימינו. כשעבר אדמו"ר הזקן להתגורר בליאדי בשנת תקס"ב, העתיק גם רבי אהרן את מקום מגוריו לשם, כדי להיות סמוך לרבו.

ברוב שנות הנהגת רבו היה ידיד נפש של בן האדמו"ר, רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. יחד הדריכו בעבודת ה' את הצעירים שנהרו לחצרו של האדמו"ר הזקן, ויחד חברו אגרות בענייני עבודת ה' לחסידים. בשנת תקס"ט לערך חל פירוד בינו לבין רבי דוב בער מסיבות שונות, וכן נוצר ריחוק מסוים בינו לבין רבו בעל התניא, ומפני כך עקר את דירתו מליאדי ושב לעיירת מולדתו אשווע. אדמו"ר הזקן שהצטער על עזיבתו, התבטא: "נקרו עין מראשי".

לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בין ר' אהרן לבין אדמו"ר האמצעי על מהותה של חסידות חב"ד ותורתו של אדמו"ר הזקן – פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' ע"פ דרך חסידות חב"ד. אגרות, קונטרסים וספרים נכתבו ונדפסו על ידי שני הצדדים, בהם הראה כל אחד פנים לשיטתו ודרכו, וסתר את שיטת מתנגדו. בעקבות כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. אדמו"ר האמצעי קבע את מקום מושבו בעיירה ליובאוויטש, ואילו ר' אהרן התיישב בעיירה סטרשלה, שם הנהיג את עדת חסידיו במשך ט"ו שנה לערך. כמה מגדולי תלמידיו של בעל התניא קבלו את דרכו של ר' אהרן, ובראשם ר' אברהם שיינעס חתנו של \אדמו"ר הזקן ור' משה וילנקר.

בהיותו בסטרשלה החל להדפיס את ביאוריו בחסידות. בשנת תק"פ הדפיס בשקלוב את חיבורו הראשון "שערי היחוד והאמונה", ה' שערים, פתיחה והקדמה, והוא ביאור על "שער היחוד והאמונה" של בעל התניא. בשנת תקפ"א הדפיס את חיבורו השני, ספר "שערי עבודה", ובו ה' שערים, והוא ביאור לחלקים "לקוטי אמרים" ו"אגרת התשובה" שבספר התניא. בהקדמה לספרו "שערי עבודה" הוא מתפלמס באריכות עם שיטת אדמו"ר האמצעי.

לאחר הסתלקותו נדפסו ספריו "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, ובהם גם תשובות הלכתיות שהשיב לשואליו בעומק העיון.