מכירה פומבית 046 מכירת חב"ד מיוחדת לרגל יום הבהיר י"א ניסן - יום הולדתו של הרבי מליובאוויטש, ולרגל חג הפסח
- rebb (85) Apply rebb filter
- lubavitch (43) Apply lubavitch filter
- מכתבי (32) Apply מכתבי filter
- letter (32) Apply letter filter
- הרבי (31) Apply הרבי filter
- בית (27) Apply בית filter
- רבי (27) Apply רבי filter
- "bei (27) Apply "bei filter
- bei (27) Apply bei filter
- rebbe" (27) Apply rebbe" filter
- item (24) Apply item filter
- מבית (18) Apply מבית filter
- ופריטים (18) Apply ופריטים filter
- חפצים (18) Apply חפצים filter
- מ"בית (18) Apply מ"בית filter
- רבי" (18) Apply רבי" filter
- object (18) Apply object filter
- האדמו (16) Apply האדמו filter
- האדמור (16) Apply האדמור filter
- האדמו"ר (16) Apply האדמו"ר filter
- הזקן (15) Apply הזקן filter
- ואדמו (15) Apply ואדמו filter
- ואדמור (15) Apply ואדמור filter
- מליובאוויטש (15) Apply מליובאוויטש filter
- ואדמו"ר (15) Apply ואדמו"ר filter
- האמצעי (13) Apply האמצעי filter
- ממזריטש (11) Apply ממזריטש filter
- תניא (11) Apply תניא filter
- סידורים (11) Apply סידורים filter
- וספרי (11) Apply וספרי filter
- המגיד (11) Apply המגיד filter
- הבעשט (11) Apply הבעשט filter
- הבעש (11) Apply הבעש filter
- הבעש"ט, (11) Apply הבעש"ט, filter
- alter (11) Apply alter filter
- besht (11) Apply besht filter
- besht, (11) Apply besht, filter
- maggid (11) Apply maggid filter
- mezeritch (11) Apply mezeritch filter
- siddurim (11) Apply siddurim filter
- tanya (11) Apply tanya filter
- וגלילותיה (9) Apply וגלילותיה filter
- ליובאוויטש (9) Apply ליובאוויטש filter
- mittel (9) Apply mittel filter
- הריי (7) Apply הריי filter
- הרייץ (7) Apply הרייץ filter
- הריי"ץ (7) Apply הריי"ץ filter
- rayatz (7) Apply rayatz filter
- biographi (6) Apply biographi filter
- chassid (6) Apply chassid filter
שני קונטרסים מאת אדמו"ר הרש"ב ומאת בנו אדמו"ר הריי"ץ:
* קונטרס "הכתב והמכתב", מאת רבי שלום דובער שניאורסון האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ניו יורק, דפוס א. ח. ראזענבערג, [תרע"ז 1917]. החוברת הראשונה שנדפסה על ידי חסידי חב"ד בארה"ב.
מכתב חריף מאת אדמו"ר הרש"ב כנגד הציונות. נכתב בתמוז תרנ"ט, ונדפס לראשונה בתוך הספר "אור לישרים" (ווילנא תר"ס), לצד מכתביהם של גדולי הרבנים. הקונטרס עורר בזמנו הד גדול. בקונטרס שלפנינו נדפס המכתב בשנית, על ידי הרה"ח ר' דוד שיפרין, לצד מכתבים נוספים מהרש"ב בענייני חינוך ובענייני ישיבת "תומכי תמימים", שנדפסו כאן לראשונה.
32 עמ'. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים בשולי הדפים האחרונים, ללא פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
* מאמר "קנין החיים", מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. "נדפס ע"י סניף קה"ת אשר במינכען", [תש"ז 1947]. יידיש. דפוס צילום של מהדורת ניו יורק תרפ"ט.
"מדבר בעניני תשובה ותפלה שבהם ועל ידם ימצא האדם חיים". "יוצא לאור ביידיש על ידי הרבי [הריי"ץ] מליובאוויטש בעצמו, על מנת שכולם יוכלו להבין". בראשו אגרת הריי"ץ ששלח לאנ"ש והתמימים עם הופעת המהדורה הראשונה.
במעטפת הקדמית, חותמת של "יצחק אייזיק שאהנבערגער, פרנולד", וחתימת הרה"ח ר' "יעקב פריעדמאנן, פאקינג – ואלדשטאט... F.7. צימער 13" [פאקינג ופרנוולד, שני מחנות עקורים באזור הכיבוש האמריקני בגרמניה, הסמוכים לעיר מינכן. ר' יעקב פרידמן, מחסידי חב"ד בבורו פארק, נפטר אדר תשס"א].
לב עמ’. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים בשוליים הפנימיים. אחד הדפים מנותק. כריכה חדשה.
ספר נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה, מאת רבי אלימלך מליז'נסק. ניו יורק, דפוס האחים שלזינגר, [תש"ב 1942]. חלק מאותיות השער נדפסו בדיו אדומה.
ספר סגולה "למשמרת הצלחה". בדף [2] מכתב הסכמה וברכה שהעניק רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש למו"ל הספר הרב יהושע וואגשאהל (ט' שבט תש"א): "אודות הדפסת הספר הקדוש 'נועם אלימלך', בודאי הוא דבר נעלה במאד ובטח ירבו, בעה"י, הקונים להיות להם למשמרת הצלחה... וראוי הדבר לעשות מבוא הדור" (נדפס באגה"ק להריי"ץ, חלק ה', אגרת א'שסז).
הסכמה זו של הריי"ץ נדפסה בעותק שלפנינו על פני עמוד שלם (ידועים עותקים אחרים ממהדורה זו בהם נדפסה ההסכמה בצורה מוקטנת, בצדו הימני-עליון של העמוד, לצד מסכימים אחרים).
הספר הקדוש "נועם אלימלך" הוא מראשוני ספרי החסידות ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת.
מסורת בקרב זקני חסידי חב"ד מספרת בשם האדמו"ר הזקן בעל התניא: "כי בעוד שספרו [ספר התניא] הוא ספרן של בינונים, הרי ה'נועם אלימלך' הוא ספרן של צדיקים" (ספר אור יקרות, א, ירושלים תשנ"ח, עמ' רנ).
מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל ונדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן.
[7] דף, רלא עמ'. 28 ס"מ. מצב טוב. התכהות הנייר של אחדים מהדפים. קרעים קלים בשולי דפים אחדים. חותמת הרב יהושע וויינבערגער בעמוד האחרון. כריכת עור חדשה ומהודרת (מעוטרת בהטבעת כתר ואריות; שם הספר בהטבעה מוזהבת על השדרה).
קובץ "התמים – תומכי תמימים ליובאוויץ", ביטאון חב"ד מטעם "איגוד תלמידי התמימים" של ישיבת "תומכי תמימים" בוורשה. ורשה, דפוס "הוטנר" / "חי שיק", תרצ"ה-תרצ"ח [1935-1937]. שמונה חוברות.
כל קובצי "התמים" שיצאו לאור בוורשה בשנים תרצ"ה-תרצ"ח: חוברות החודשים תמוז תרצ"ה, כסלו, ניסן ותמוז תרצ"ו, כסלו, ניסן ותמוז תרצ"ז, כסלו תרצ"ח.
"התמים"
קובץ "התמים" הינו ביטאון תורני-ספרותי חב"די, שיצא לאור בין השנים תמוז תרצ"ה – כסלו תרצ"ח, על ידי "איגוד תלמידי התמימים" של ישיבת "תומכי תמימים" בוורשה [ה"איגוד" נוסד בשנת תרצ"ד ומרכזו היה בחצר הרבי הריי"ץ בוורשה. מטרתו הייתה לחבר ולאגד את תלמידי ישיבות "תומכי תמימים" הפזורים ברחבי תבל והוא עסק, בין היתר, בהדפסת שיחות ומאמרי החסידות ובהפצתם בריכוזי חסידי חב"ד ברחבי עולם. אחד ממפעליו העיקריים של ה"איגוד" היה הוצאתו לאור של קובץ "התמים"].
"התמים" הופיע שלוש פעמים בשנה, בשלושה תאריכים הקשורים ביומא דפגרא חב"דיים – חג הגאולה י"ט כסלו, ימי ההילולא ב' וי"ג ניסן וחג הגאולה י"ב תמוז. כל קובץ הכיל קרוב למאה עמודים, שבהם נדפסו מאמרים בהלכה ובתורת חסידות חב"ד, וחומר עשיר ומגוון אודות תולדות החסידות ואישיה. העורך הכללי של הקובץ היה הרה"ח ר' שמואל זלמנוב, ובכתיבתו נטלו חלק תלמידי הישיבה וראשיה, רבנים ותלמידי חכמים, משכילים בתורת חסידות חב"ד וכותבי תולדות ימי החסידים. בחוברות אלו נחשפו לראשונה אגרות וכתבי יד נדירים מאוצרותיה הכמוסים של ספריית האדמו"ר הריי"ץ, בהם מכתבים ורשימות מתוך ה"גניזה החרסונית", בליווי תמונות ופקסימיליות רבות.
שבעה מדורים כלל קובץ ה"התמים": א. "אגרות קודש" מאת אדמו"רי חב"ד ואבות הדורות הראשונים של תנועת החסידות. ב. "שערי חסידות" ובו קונטרסים ומאמרי חסידות מאת אדמו"רי חב"ד, וכן ביאורים ודיונים בתורת החסידות שנכתבו ע"י חסידים. עורך מדור זה היה מזכיר הריי"ץ הרה"ח ר' יחזקאל (חאטשע) פייגין. ג. "שערי תורה" ובו חידושים בתורת ה'נגלה', עיונים בש"ס ובירורים ודיונים בהלכה. עורך המדור היה ראש ישיבת "תומכי תמימים" בוורשה הרה"ג ר' יהודה עבער. ד. "שערי ישיבה" ובו פלפולים וחידושי תורה מאת תלמידי ישיבת "תומכי תמימים". ה. "דברי ימי החסידים" ובו תולדות גדולי וחשובי החסידים בדורות הקודמים (סקירות אלו נכתבו ברובם על ידי האדמו"ר הריי"ץ). ו. "שלום אחים" ובו ידיעות על הנעשה ונשמע בריכוזי חב"ד בעולם ובקרב תלמידי ה"תמימים". ז. "מעבודתינו" ובו סקירה על פעילות חב"ד ברחבי תבל ועל ייסודם של סניפי ישיבת "תומכי תמימים" במקומות שונים.
ב"מעין הקדמה להדפסה החדשה של שמונת חוברות "התמים" בשנת תשל"א, כותב העורך הכללי הרה"ח ר' שמואל זלמנוב: "לדאבוננו הרב לא הספקנו להוציא רק שמונה חוברות של התמים, וכשהיינו עסוקים באוסף והכנת החומר לחוברת התשיעית (כשמסיבות טכניות נתאחר זמן הדפסתה) בשלהי שנת תרצ"ט, פרצה מלחמת העולם השנייה ולצערנו נתפזרה החבילה. החומר המוכן נאבד, האנשים שהשתתפו בעריכת התמים נתפזרו למקומות שונים ורובם נספו ל"ע בשואה, ובתוכם הני תרי צנתרי דדהבא הרה"ג והרה"ח מוהר"י פייגין, עורך המדור 'שערי חסידות' ומוהר"י עבער, עורך המדור 'שערי תורה'".
8 חוברות. מספור עמודים משתנה (חוברת א חסרה מעטפת אחורית, חוברת ב חסרה שני דף בסופה, חוברת ח חסרה דף אחד בראשה ומעטפת אחורית). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. חתימות וחותמות. כריכות חדשות תואמות.
ספר חינוך בית יהודה, דרושים בקבלה ובחסידות, מאת האדמו"ר רבי יעקב צבי יאליש מדינוב בעל "מלוא הרועים". ווארשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרכ"ט [1869]. מהדורה ראשונה.
הסכמות גדולי האדמו"רים והרבנים בפולין, בהם האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז, הגאון רבי שניאור זלמן פרדקין בעל "התורת חסד" מלובלין, רבי שמעון סופר בעל ה"מכתב סופר" אב"ד קראקא (בן ה"חתם סופר"), האדמו"ר רבי שלמה יהודה ליב מלענטשנא, האדמו"ר רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזימין, ואחרים.
רישום בראש דף השער: "מספרי הרה"ג מהורד"ץ שליט"א חן". הרד"ץ – רבי דוד צבי חן (תר"ו-כסלו תרפ"ו 1846-1925), מחשובי חסידי אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. מדמויות ההוד הנודעות של חסידות חב"ד. גאון מופלג בנגלה ובחסידות. מגדולי הפוסקים והרבנים של חסידות חב"ד. היה אחד משלשת הרבנים היחידים שהוסמכו לרבנות ע"י אדמו"ר המהר"ש. בשנת תרמ"ג הוכתר לרב העיר צ'רניגוב, על מקום אביו רבי פרץ חן אב"ד צ'רניגוב. בימי מלחמת העולם הראשונה אירח בעירו ובביתו קבוצה של תלמידי ישיבת "תומכי תמימים", שהקימו סניף לישיבה. בשנת תרפ"ה בערך עלה לארץ ישראל והרביץ תורה בישיבת "תורת אמת". קברו נמצא בחלקת רבני חב"ד בהר הזיתים. מצאצאיו משפחות גדולות, חסידים ואנשי מעשה. בנו רבי מנחם מנדל כיהן ברבנות העיר ניעז'ין. חתנו הרב שלום שלמה שניאורסון, אחיו של רבי לוי יצחק שניאורסון ודודו של הרבי מליובאוויטש. נכדתו "זלדה המשוררת" כתבה מספר שירים על דמותו המרשימה ומתארת אותו כדמות "אברהם אבינו" והבעל שם טוב.
האדמו"ר רבי יעקב צבי יאליש מדינוב (תקל"ח-תקפ"ה), מגדולי אדמו"רי וגאוני פולין, בקי מופלג בתורת הנגלה והנסתר, אב"ד דינוב, גלוגוב והולסוב. תלמידם של החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ ורבי מנחם מנדל מרימנוב. חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, ביניהם הגהות "מלא הרועים" שנדפסו במהדורות הש"ס.
כולל שער מעטפת; בדף האחרון "שמות המתנדבים".
[1] שער מעטפת, [8], לג, לה-נב דף. ללא דף לד. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים ובלאי. קרע חסר גדול בדף לה, עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
כרזה גדולה שנדפסה מטעם הנהלת כולל חב"ד, לרגל ביקורו בירושלים של רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. דפוס צוקרמן, [ירושלים, אב תרפ"ט 1929].
נוסח הכרזה: "ירושלים הקדושה תזכה לקבל את פני מגינה ולוחמה הגדול של התורה והיהדות ברוסיא כ"ק מרן אדמו"ר מליבאוויץ שליט"א" (המילים "אדמו"ר מליבאוויץ" נדפסו בדיו זהובה).
ביקור האדמו"ר הריי"ץ בארץ ישראל
כשנתיים לאחר שחרורו מהכלא הסובייטי (י"ב-י"ג תמוז תרפ"ז) והעתקת מקום מגוריו לעיר ריגה (תשרי תרפ"ח), ערך האדמו"ר הריי"ץ ביקור בארץ ישראל, מלווה בחתנו הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג). מטרת הביקור הייתה לבקר במקומות הקדושים ולהשתטח על קברי צדיקים, לפעול להטבת מצבם של יהודי רוסיה, וכן לבחון אפשרות של מגורים בארץ ישראל.
הריי"ץ יצא מביתו שבריגה בכ"ב תמוז תרפ"ט, והגיע ברכבת דרך ברלין וּוינה לעיר הנמל האיטלקית טריסט, שם עלה על אנייה לאלכסנדריה שבמצרים. בשעות הבוקר המוקדמות של יום חמישי ב' מנחם אב, בתום עשרה ימי נסיעה, הריי"ץ הגיע לתחנת הרכבת בלוד. בתחנה המתינו לבואו המוני אנשים ונערכה לכבודו קבלת פנים רשמית מטעם הרבנות הראשית לארץ ישראל, הרבנות הראשית לתל-אביב, ראשי ונכבדי מושבות שונות, מנהלי ישיבת "תורת אמת", ונכבדי וזקני חסידי חב"ד.
לאחר מעמד קבלת הפנים, הריי"ץ המשיך בדרכו והגיע אל תחנת הרכבת של ירושלים בסביבות תשע וחצי בבוקר. עוד טרם הגעתו, התפרסמו כרזות ברחבי העיר ומודעות בעיתונות מטעם גופים ומוסדות שונים המזמינים את הקהל הרחב לבוא ולקבל את פניו. ואכן, קהל רב של אלפי אנשים המתין בתחנת הרכבת בירושלים, וקבלת פנים נוספת נערכה לכבודו בהשתתפות נכבדי וראשי העדות.
ביומנו מתאר מזכיר ישיבת "תורת אמת" הרה"ח ר' שמעון גליצנשטיין את קבלת הפנים שנערכה לכבודו של הריי"ץ: "על-יד תחנת הרכבת בירושלם צבאו המונים רבים... בשעה 9.15 הגיעה הרכבת להתחנה. הקהל שהתאסף הגיע כפי המשוער לחמשת אלפים איש, כולם נחפזים להקרון של כק"ש ומרגע לרגע אתה שומע קריאה – הנה, זהו האדמו"ר, הנה זהו האדמו"ר! ומיד תנועה ותנודה, זע נחשול של ראשים, ואולם הקהל מתנהג בשקט ובחשיבות. המשטרה שלחה משמר-כבוד... שמרה על הסדר וחלקה לכק"ש את הכבוד הראוי. באולם ההמתנה על-יד הרכבת קבל את פני כק"ש הרב רש"א וועבר ב"כ הרבנות הראשית לאר"י בירושלם, ב"כ הגאון ראי"ה קוק הרב הראשי לא"י, ב"כ הגאון הראשון לציון הרב יעקב מאיר, ב"כ הגאון רי"ח זוננפלד הרב ואב"ד בירושלם, הגאון ר"א קלצקין הרב מלובלין, הרה"ג רי"מ חרל"פ רב דשכונת שערי-חסד, הרה"ג ווידאל סורנגה ב"כ עדת הספרדים ומזכירה מר קוסטו, החסיד הישיש רא"ל אראנין, הרב משה בלוי והרב ראובן שלמה יונגרייז מנהלי מרכז אגודת-ישראל באר"י... ברציף ובמגרש שלפני הרכבת לא היה מקום פנוי, נראה ים של ראשים ובקושי גדול עלה ביד המשטרה לעשות דרך עבור כק"ש לעלות אל האוטו... קבלת פנים ברוב הדר כזו – היא הראשונה בירושלם" ("יומן רשמי בקורי כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש בארץ ישראל", אב תרפ"ט, עמ' ה-ו).
במשך כל ימי שבתו בירושלים התאכסן הריי"ץ במלון "אמדורסקי", שהיה בזמנו מבתי המלון המפוארים ביותר בארץ ישראל. הריי"ץ נפגש עם הרבנים הראשיים הרב אברהם יצחק קוק והרב יוסף חיים זוננפלד, עם הראשון לציון הרב יעקב מאיר, עם רבני העדה החרדית, וכן עם אדמו"רים, מנהיגים, עסקנים ואישי ציבור רבים. במהלך ביקורו בארץ קיבל הריי"ץ על עצמו מחדש את הנשיאות על מוסד "כולל חב"ד" בארץ ישראל, ואף ערך ביקור במשרדי הכולל בשכונת מאה שערים בירושלים [אדמו"רי חב"ד לדורותיהם כיהנו כולם כנשיאי "כולל חב"ד", אולם במשך מספר שנים סירב האדמו"ר הריי"ץ ליטול על עצמו את עול הנשיאות בשל מחלוקות ופילוגים שונים בכולל].
חמישה-עשר ימים שהה האדמו"ר הריי"ץ בארץ ישראל. בין היתר, ביקר בערים צפת, טבריה ומירון, בחברון, תל-אביב, עפולה, פתח תקווה, בני ברק, ובמקומות נוספות. ביום חמישי ט"ז מנחם אב תרפ"ט, עם תום מעמד הפרידה הרשמי בתחנת הרכבת בלוד, עלה הריי"ץ על רכבת לאלכסנדריה, ומשם הפליג בחזרה לאירופה.
47X62 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. קמטים ובלאי קל.
"מעמק חברון", כרוז גדול מטעם "ועד ישיבת מגן אבות ובתי תלמוד תורה לתשב"ר" של עדת האשכנזים בחברון. [חברון, שנות התר"נ בקירוב].
הכרוז נדפס כנראה בסמיכות לייסוד הישיבה ותלמוד התורה "מגן אבות" בחברון, בשנת תרמ"ט, ובו קריאה אל אחינו בני ישראל בתפוצות לתמוך ולתרום לטובת המוסד. הכרוז חתום בחתימת ידם של שלושה מראשי עדת חסידי חב"ד והקהילה האשכנזית בחברון – הרב שניאור זלמן סלונים (תרכ"ב-תרצ"ו; נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים בת אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש), בן דודו הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב (תרכ"ג-תשי"ב; נין הרבנית מנוחה רחל סלונים בת אדמו"ר האמצעי. חותם בשם משפחת אשתו אשכנזי); והרב שמעון ב"ר ליב הויזמן (נפטר ניסן ת"ש; השתייך על המתיישבים האשכנזיים בחברון, אך לא היה מבני העדה החב"דית).
בחלקו התחתון שתי חותמות רשמיות: "חותם ישיבת מגן אבות ובתי תלמוד תורה לתשב"ר לעדת האשכנזים בעיה"ק חברון" (בעברית, גרמנית וצרפתית).
בראש הכרוז מופיע איור מבנה מערת המכפלה, מוקף בפסוק: "וזכרתי את בריתי יעקוב, ואף את בריתי יצחק, ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור", ומעליו הכותרת: "מעמק חברון".
על מוסד "מגן אבות" בחברון, ראה בהרחבה בספר "תולדות חב"ד בארץ הקודש", בעריכת ר' שלום דובער לוין (ברוקלין, תשמ"ח), פרק כ"ה; ספר "שלושה עולמות", מאת חיים האמבורגר, חלק שני (ירושלים, תש"ו), פרק יד.
כרוז נדיר. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
[1] דף מודפס. 38.5 ס"מ. מצב בינוני. סימני קיפול וקמטים. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי. קרעים בשוליים ובקווי הקפל, מחוזקים בגב בנייר דבק שקוף.
פריט 79 מכתב היסטורי נדיר מאת הרב שלמה יוסף זוין – תרס"ח – אל הציר היהודי בדומה הרוסית לזר ניסלוביץ'
מכתב (בכתב יד) חתום בידי הרה"ג ר' שלמה יוסף זוין. קזמירוב (Kazimirovo), פלך מינסק, בלארוס, י"ג סיון תרס"ח, 30 במאי 1908.
דף (מקופל לשניים), המכתב כתוב על גבי עמוד אחד; בגב מופיעה כתובתו של הרב זוין (באותיות קריליות).
נשלח אל מר אלעזר (לזר) ניסלוביץ' (1854-1914; Lazar Nisselovich), הנציג היהודי ב"דומה הממלכתית השלישית של האימפריה הרוסית" ומראשי הלוחמים נגד האנטישמיות ובעד זכויות היהודים ברוסיה הצארית (על פעילותו באותן שנים יחד עם אדמו"ר הרש"ב לטובת יהדות רוסיה, ראה אגה"ק הרש"ב, חלק ב, אגרות רסד-רסה, רפז, רצז, רצט, וראה סיפור מעניין המובא בספר "במחיצתם של גדולים", עמ' 182-184).
עדות היסטורית נדירה לפעילותו הציבורית המוקדמת של הרב זוין, בתקופת כהונתו כרבה של קזמירוב, בהיותו כבן עשרים ושתיים שנה בלבד. במכתבו שלפנינו, הרב זוין מחזק את ידיו של הציר היהודי מר לזר ניסלוביץ', לאחר שנשא נאום תקיף בפני חברי הדומה הרוסית, שבו הגן בעוז ובגאווה על כבודו של העם היהודי. הרב זוין כותב: "ירשני נא כבודו להביע לפניו בזה את רגשי הכבוד והתודה [...] בעד הופעתו על הקתדרא של דומת-הממלכה, בישיבת-הערב של יום 27 מאי, בתור דיפוטט יהודי המגין ברמה על כבודו המחולל של עמו [...] הפרקציות הימניות [...] גרמו לו עכובים ומעצורים ברעש-קולותיהם ובתהלוכותיהם הפראיות; אבל – רוחו לא נפל מעל כבודו ובאופן מצוין עלתה לו להתגבר עליהם ולהגן על כבוד עם משולל-זכוית האדם. הריני מביע את תקותי וברכתי – ביחד עם הרבה הרבה מאד מאחינו הנדכאים והנאנקים – כי, עד כמה, שלדאבוננו, מעטים מאד הם מספר באי-כחנו בהדומה השלישית, לא יהיה בכ"ז הופעת כבודו [...] ובאמץ ובמרץ כבודו כפעם בפעם להגן על כבודו וזכיותיו של עמנו, בין בנאומי-הגנה ובין – מה שעוד יותר נכבד הוא לנו – בנאומי-האשמה, בקראו את הקריאה הגדולה: 'אנחנו מאשימים!' על גזל-המשפט ועל שלילת-הזכיות [...] ואלקי ישראל יהיה בעזרו!".
הרה"ג הרה"ח ר' שלמה יוסף זוין (כסלו תרמ"ז-תשל"ח), מגדולי הגאונים הרבנים בדור האחרון, סופר פורה, עורך האנציקלופדיה התלמודית, חתן פרס ישראל, אב בית הדין של רבני חב"ד בארץ ישראל וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. נולד לאביו הרה"ח ר' אהרן מרדכי אב"ד קזמירוב, מחסידי חב"ד-קאפוסט. מצד אמו היה נכד לר' שמואל אברהם אב"ד פאריטש (מתלמידי ר' הלל פאריטשער). נסמך לרבנות על ידי האדמו"ר רבי שמרי' נח שניאורסון מבוברויסק (בן המהרי"ל מקאפוסט, בן ה"צמח צדק"), שהיה רבו המובהק בתורת החסידות, ועל ידי הגאון הרוגוצ'ובי. לאחר פטירת אביו בכ' סיון תרס"ג, בהיותו בגיל שבע-עשרה שנים בלבד, עלה על מקומו בכס הרבנות. בהמשך שימש ברבנות קלימוב, מגלין, ונובוזיבקוב.
בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל וכיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב. בשנת תרצ"ז עבר לירושלים, שם כיהן ברבנות. הן בתקופת רבנותו ברוסיה והן לאחר עלייתו לארץ ישראל, נטל חלק בעסקנות ציבורית לטובת העם היהודי. במשך השנים עמד בקשר הדוק עם אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש וסייע במאמציו הרבים להטבת מצבם של יהודי רוסיה. לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"ץ, היה בין הראשונים שחתמו על "כתב התקשרות" לרבי מליובאוויטש.
[1] דף (מקופל לשניים). 21 ס"מ. מצב טוב. סימן קיפול. כתמים ובלאי קל.
מכתב ארוך (דף כתוב משני צדיו), בדברי תורה, מאת הרה"ג ר' שלמה יוסף זוין. יום ו' עש"ק פ' חיי שרה תש"י [1949].
דף כתוב על נייר מכתבים רשמי של הרב זוין, חתום בצדו השני: "שלמה יוסף זוין".
נשלח אל המשפיע הגאון החסיד ר' שאול דובער זיסלין (תרמ"א-תשכ"ד), "מזקני תלמידי תומכי תמימים דליובאוויטש בליובאוויטש", מחשובי רבני וחסידי חב"ד בארץ ישראל, מייסד ויו"ר אגודת חסידי חב"ד הראשון בארה"ק, חבר הנהלת כולל חב"ד, וחבר הנהלת תלמוד תורה "בני תמימים" וישיבת "אחי תמימים" בתל אביב.
במכתבו דן הרב זוין ומפלפל בסוגיא המובאת במסכת שבת (דף יט ע"א), בענין "נותנין מזונות לפני הכלב בחצר", ומציין בתוך דבריו מספר פעמים לדבריו של אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו. בפתח דבריו מסביר הרב זוין את הסיבה למכתבו: "כאשר באתי לביתי עיינתי קצת בשאלה שעוררתי היום בשעת השיעור לתלמידי, בנוכחותו של כת"ר... וכת"ר לפני יציאתו התענין גם בתשובה לשאלה זו, וע"כ אכתוב לו מה שנראה לי כעת".
הרה"ג הרה"ח ר' שלמה יוסף זוין (כסלו תרמ"ז-תשל"ח), מגדולי הגאונים הרבנים בדור האחרון, סופר פורה, עורך האנציקלופדיה התלמודית, חתן פרס ישראל, אב בית הדין של רבני חב"ד בארץ ישראל וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. נולד לאביו הרה"ח ר' אהרן מרדכי אב"ד קזמירוב, מחסידי חב"ד-קאפוסט. מצד אמו היה נכד לר' שמואל אברהם אב"ד פאריטש (מתלמידי ר' הלל פאריטשער). נסמך לרבנות על ידי האדמו"ר רבי שמרי' נח שניאורסון מבוברויסק (בן המהרי"ל מקאפוסט, בן ה"צמח צדק"), שהיה רבו המובהק בתורת החסידות, ועל ידי הגאון הרוגוצ'ובי. לאחר פטירת אביו בכ' סיון תרס"ג, בהיותו בגיל שבע-עשרה שנים בלבד, עלה על מקומו בכס הרבנות. בהמשך שימש ברבנות קלימוב, מגלין, ונובוזיבקוב.
בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל וכיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב. בשנת תרצ"ז עבר לירושלים, שם כיהן ברבנות. הן בתקופת רבנותו ברוסיה והן לאחר עלייתו לארץ ישראל, נטל חלק בעסקנות ציבורית לטובת העם היהודי. במשך השנים עמד בקשר הדוק עם אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש וסייע במאמציו הרבים להטבת מצבם של יהודי רוסיה. לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"ץ, היה בין הראשונים שחתמו על "כתב התקשרות" לרבי מליובאוויטש.
[1] דף. 22 ס"מ. מצב טוב. סימן קיפול. כתמים רבים. בלאי קל.
ספר ליקוטי אמרים - תניא, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. הוצאת קה"ת, ברוקלין ניו יורק, י"א ניסן תשמ"ב 1982. "שמונים שנה לכ"ק אדמו"ר שליט"א".
מהדורה מיוחדת של ספר התניא (הוצאה קסד) שנדפסה לרגל יום הולדתו השמונים של הרבי מליובאוויטש – י"א ניסן תשמ"ב. בסופה נדפסו צילומי השערים של כל הוצאות ספר התניא ותרגומיו עד לשנה זו ופקסימיליות של כתבי-יד התניא מהדורה קמא.
הספר חולק על ידי הרבי למשתתפים בהתוועדות י"א ניסן תשמ"ב, בצרוף דולר לצדקה – לפנינו עותק של ספר התניא בלבד, ללא הדולר המצורף.
רישום מאת המקבל: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א".
מעמד החלוקה
בקובץ לחיזוק ההתקשרות - כט (עמ' 13-15) מתואר מעמד חלוקת ספר התניא שלפנינו:
"י"א ניסן 'שמונים שנה' היה אחד מהאירועים הגדולים שהיו בתולדות ליובאוויטש. ביום י"א תשמ"ב גדשו את 770 המוני אורחים מכל רחבי תבל. כבר משעות אחה"צ המוקדמות החלו לתפוס מקומות להתוועדות, ולערך מהשעה שש בערב כבר הי' קשה למצוא מקום טוב. מחמת ריבוי האורחים המצופים, תוכנן שיעשו אוהל מחוץ ל-770 ואלו שלא יוכלו להיכנס, יצפו שם בהתוועדות במסך וידאו ענק. אך לפועל, מחמת הקור והרוח פירקו את כל היתדות שבנו, והרעיון נגנז. התוועדות זו זכורה כאחת ההתוועדות עם ריבוי משתתפים הגדול ביותר. הרבי ישב קרוב לעמוד שלכיוון ארון הקודש [בדרך כלל יושב בצד העמוד לכיוון מערב]. בהתוועדות השתתפו רבנים מכובדים, ואנשי ציבור נבחרים. בסיום ההתוועדות אמר כ"ק אדמו"ר, שכעת יחלק תניא לכל אחד מהמשתתפים, כאות הוקרה על כך שהגיעו הנה. הרבי ציין שהוצאה זו הודפסו כל עמודי השער של כל התניא'ס שהודפסו עד לאותו היום. והדגיש, כי החלוקה היא בכדי שילמדו בספרים עד שיקרעו, ויזדקקו להדפיס תניא'ס חדשים. כמו"כ אמר: 'לכן אתן לכל אחד ואחד שרוצה תניא, וכן דולר לצדקה, ולאחרי שיקבלו האנשים יקבלו ג"כ הנשים, כי גם הן מחוייבות בידיעת אלוקות וכו''. קודם החלוקה הודיע כ"ק אדמו"ר אודות ברכה אחרונה, ולאחרי' ברך בעצמו. אח"כ אמר שילכו לפי סדר, שיעברו מצד אחד לצד שני, ומבקשים שלא ידחקו כי כולם יקבלו, וסימן בידיו הק'. בין הדברים אמר: 'כל אחד יקבל תניא ודולר ואין נוגע אם קודם או אח"כ, ואין נפק"מ בזה, ושלא יהי' בלבולים שזהו היפך 'כי לא בחפזון תצאון', ולא נורא אם יקח כמה דקות', ואמר כ"ק אדמו"ר שבעצמו יחכה עוד יותר, עד שיבוא לקחת האחרון שבישראל הנמצא כאן. כן אמר שהנשים ירדו לקבל רק אחרי שיצאו האנשים קודם, בכדי שלא לעשות בלבולים, והסביר מדוע ג"כ הנשים חייבות בלימוד החסידות. אח"כ חזר שוב שלא ידחפו, כי זה רק יבלבל, וכשזה יבלבל זה יקח יותר זמן. לפועל החל לחלק כ"ק אדמו"ר כמה תניא'ס, אך כשהקהל לא הפסיק מלדחוף, אמר שאם ידחפו אזי יפסיקו (לחלק), יותר טוב שירגעו. כשהמשיך להיות המולה ובלבול, התיישב כ"ק אדמו"ר, ואמר שכל זמן שלא יפסיקו לדחוף לא ימשיכו בהחלוקה. וכשנהי' סדר מוחלט ואף אחד לא דחף, נעמד שוב והמשיך לחלק. במהלך החלוקה, כ"ק אדמו"ר עמד מלא קומתו וחילק תניא לכאו"א, לקח בידו הימנית והעבירה לשמאלית ונתן למקבל. בעת ההתוועדות אמר כ"ק אדמו"ר שיקבלו זאת בסבר פנים יפות. ובאמת הי' אפשר לראות על פני כ"ק אדמו"ר כמין שביעות רצון... היו כאלו שכ"ק אדמו"ר חייך אליהם במיוחד, ובעיקר לילדים קטנים... כ"ק אדמו"ר הורה בידו הק' להגברת השירה בשירים 'כי אלוקים יושיע ציון' ו'מי לי בשמים וגו''. עברו שני שוטרים, וביניהם גוי, ואח"כ חייך כ"ק אדמו"ר לריל"ג ואמר לו משהו ע"ז שעבר גוי בתור לקבל בתניא כמו כולם. כ"ק אדמו"ר התיישב בשעה רבע-לארבע והמשיך לחלק עד חמש דקות-לחמש. לאחרי שנגמר התור, קם כ"ק אדמו"ר ממקומו בחיוך והורה בידו הק' שהקהל ייצא (סימן בידו העברה, מצד ימין לשמאל) והתחיל לשיר 'כי בשמחה תצאו', כשמורה להגברת השירה. לאחרי שיצאו כמעט כולם, החל לחלק לנשים כשהוא עומד על רגליו... לאחרי שחילק לנשים כחצי שעה, התיישב וחילק להם עד השעה שש-ועשר דקות (!). לכל אחת ואחת איחל פסח כשר ושמח... לאחר החלוקה, שאלו את כ"ק אדמו"ר מה לעשות התניא'ס שנשארו (כ-3000). וענה שישיב על כך כשיחזור מהאוהל. לאחרי שחזר אמר שימכרו אותם בזול לקהל הרחב, אלא שישנו את התאריך 'י"א ניסן' שבדף השער, ואכן שינו זאת ל'י"ג ניסן'".
[5], שלד, [3] דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב. חיתוך שוליים על גבול הטקסט. כריכה מנותקת, ללא השדרה (מפורקת לשני חלקים).
קונטרס י"א ניסן – תש"נ, בצירוף דולר לצדקה, שניתנו מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. הוצאת קה"ת, ברוקלין ני-יורק, תש"נ [1990]. "מאתיים שנה להולדת כ"ק אדמו"ר הצ"צ; ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א".
רישום בשולי שטר הדולר: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א".
בליל י"א ניסן תש"נ, לרגל יום הולדתו השמונים ושמונה, חילק הרבי מליובאוויטש את הקונטרס שלפנינו, בצירוף דולר לצדקה. החלוקה נערכה בתוך ביתו של הרבי, לאחר תפילת ערבית. בפתח דבר מאת המערכת נכתב: "לקראת יום הבהיר י"א ניסן, יום הולדת השמונים ושמונה של כ"ק אדמו"ר שליט"א, לאורך ימים ושנים טובות - הננו מוציאים לאור את המאמר ד"ה כי ישאלך בנך גו', שאמר כ"ק אדמו"ר שליט"א בהתוועדות די"א ניסן ה'תשל"ח".
מעמד החלוקה בביתו של הרבי
בקובץ לחיזוק ההתקשרות – כט (עמ' 33-34) מסופר על מעמד חלוקת הקונטרס שלפנינו במוצאי יום חמישי, אור לי"א ניסן תש"נ: "כ"ק אדמו"ר לחלק לכ"א [לכל אחד] אנשים נשים וטף, את 'קונטרס י"א ניסן תש"נ' בכריכה חגיגית בצבע תכלת, כשאומר לכ"א: 'א כשר'ן און פריילאכען פסח' [פסח כשר ושמח]. בתוך כל קובץ היה דולר אחד. החלוקה הייתה בהפתעה גמורה, והקהל לא ידע עליה קודם. הגיעו משפחות שלימות עם ילדים קטנים לרגל יום הולדתו של כ"ק אדמו"ר, לזכות ולקבל את הקונטרס מידו הק'. בשעת תפילת מעריב חיכו בחוץ רובם של ההמונים שהגיעו, ונכנסו בתוך ביתו הק' בעיקר שלוחים ואורחים מיוחדים מחמת חוסר המקום. בשעת החלוקה פניו של הוד כ"ק אדמו"ר היו מאירות במיוחד. וכמה פעמים ביקש להכריז על הדולר המצורף... החלוקה הסתיימה בשעה אחת-עשרה וחמישים בלילה. הקהל הלך ל-770 וישבו להתוועדות חסידים רבתית. בתחילה לימד ר"י [ה"חוזר" ר' יואל] כהן את הקונטרס, אח"כ ישבו קבוצות והתוועדו עד אור הבוקר".
קונטרס: 11, [2] עמ', 23 ס"מ. מצב טוב מאוד.
"קונטרס חג הגאולה יב-יג תמוז, תרפ"ח", ודולר לצדקה, שניתנו מאת האדמו"ר מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. הוצאת קה"ת, ברוקלין ני-יורק, תש"נ [1990]. "מאתיים שנה להולדת כ"ק אדמו"ר הצ"צ; ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א".
רישום על גבי עטיפת הקונטרס: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א"; רישום בשולי שטר הדולר: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א".
במוצאי יום ראשון, אור לט' תמוז תש"נ, לאחר ששב מציון חותנו אדמו"ר הריי"ץ ובתום תפילת ערבית, חילק הרבי את הקונטרס שלפנינו. בקונטרס נדפסו אגרת ומאמר חסידות ששלח הריי"ץ לרגל חג הגאולה הראשון יב-יג תמוז תרפ"ח, שנה לאחר שחרורו מהמאסר ברוסיה הסובייטית, ובסופו חמישה מכתבים נוספים של הריי"ץ משנת תרפ"ח. אל הקונטרס צירף הרבי דולר לצדקה.
מעמד החלוקה
בקובץ לחיזוק ההתקשרות - כט (עמ' 38-39) מסופר על מעמד חלוקת הקונטרס שלפנינו: "הדפיסו אלפי עותקים של 'קונטרס חג הגאולה י"ב י"ג תמוז תרפ"ח' במהדורה חדשה ומהודרת, ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר, ובהוספת כמה מכתבים מתרפ"ח. כ"ק אדמו"ר חזר מהאוהל בשעה רבע-לעשר לערך, ואחר כמה דקות נכנסת לזאל הגדול לתפילות מנחה ומעריב. בינתיים נודע שאחר תפילת מעריב יחלק כ"ק אדמו"ר את הקונטרס החדש שהדפיסו, ולשם כך הגיע קהל גדול יותר... בסיום תפילת ערבית, ירד כ"ק אדמו"ר למקום 'החלוקות' שליד הבימה שלו, והחל בחלוקת הקונטרס כשמצורף בתוכו שטר של דולר לצדקה... החלוקה הסתיימה בשעה אחת עשרה ארבעים". לפנינו קונטרס ודולר שניתנו מידיו הקדושות של הרבי במעמד החלוקה הנ"ל, באור לט' תמוז תש"נ.
קונטרס: 16 עמ'. 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב מאוד.
שני שטרות של דולר אחד שהתקבלו מאת רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש.
רישום בעט בשולי שני השטרות: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א – יום השישי ר"ח סיון תש"ן אחר תפילת מנחה". מצורף אישור חתום על קבלת הדולרים מידי הרבי באותו המעמד.
הדולרים שלפנינו חולקו על ידי הרבי במעמד נדיר ומיוחד מסוגו, שהתקיים בערב כניסת שבת ראש חודש סיון שנת תש"נ. מעמד נדיר זה מתועד בגליון 40 של עיתון תלמידי הישיבה ב-770 "בית חיינו": "יום שישי ר"ח סיון... תפילת מנחה התקיימה בשעה 3:15... בסיום התפילה הניף בידו לעבר הקהל, אולם אח"כ החל בחלוקת דולרים לצדקה שטר אחד לכל אחד, לאנשים נשים וטף. החלוקה נמשכה כרבע שעה ובסיומה יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א כשהוא מעודד בידו את השירה". תיעוד נוסף מובא בביטאון "התמים" יח (מוסף לשבועון "בית משיח"), יומן ר' שניאור זלמן הרצל מיום ו' ר"ח סיון: "מנחה ב3:20 לערך... כשירד מהבימה, חילק דולקים מספר דקות" (עמ' 64).
מצב טוב.