קובץ "התמים – תומכי תמימים ליובאוויץ", ביטאון חב"ד מטעם "איגוד תלמידי התמימים" של ישיבת "תומכי תמימים" בוורשה. ורשה, דפוס "הוטנר" / "חי שיק", תרצ"ה-תרצ"ח [1935-1937]. שמונה חוברות.

כל קובצי "התמים" שיצאו לאור בוורשה בשנים תרצ"ה-תרצ"ח: חוברות החודשים תמוז תרצ"ה, כסלו, ניסן ותמוז תרצ"ו, כסלו, ניסן ותמוז תרצ"ז, כסלו תרצ"ח.

                                                                                                          "התמים"

קובץ "התמים" הינו ביטאון תורני-ספרותי חב"די, שיצא לאור בין השנים תמוז תרצ"ה – כסלו תרצ"ח, על ידי "איגוד תלמידי התמימים" של ישיבת "תומכי תמימים" בוורשה [ה"איגוד" נוסד בשנת תרצ"ד ומרכזו היה בחצר הרבי הריי"ץ בוורשה. מטרתו הייתה לחבר ולאגד את תלמידי ישיבות "תומכי תמימים" הפזורים ברחבי תבל והוא עסק, בין היתר, בהדפסת שיחות ומאמרי החסידות ובהפצתם בריכוזי חסידי חב"ד ברחבי עולם. אחד ממפעליו העיקריים של ה"איגוד" היה הוצאתו לאור של קובץ "התמים"].

"התמים" הופיע שלוש פעמים בשנה, בשלושה תאריכים הקשורים ביומא דפגרא חב"דיים – חג הגאולה י"ט כסלו, ימי ההילולא ב' וי"ג ניסן וחג הגאולה י"ב תמוז. כל קובץ הכיל קרוב למאה עמודים, שבהם נדפסו מאמרים בהלכה ובתורת חסידות חב"ד, וחומר עשיר ומגוון אודות תולדות החסידות ואישיה. העורך הכללי של הקובץ היה הרה"ח ר' שמואל זלמנוב, ובכתיבתו נטלו חלק תלמידי הישיבה וראשיה, רבנים ותלמידי חכמים, משכילים בתורת חסידות חב"ד וכותבי תולדות ימי החסידים. בחוברות אלו נחשפו לראשונה אגרות וכתבי יד נדירים מאוצרותיה הכמוסים של ספריית האדמו"ר הריי"ץ, בהם מכתבים ורשימות מתוך ה"גניזה החרסונית", בליווי תמונות ופקסימיליות רבות.

שבעה מדורים כלל קובץ ה"התמים": א. "אגרות קודש" מאת אדמו"רי חב"ד ואבות הדורות הראשונים של תנועת החסידות. ב. "שערי חסידות" ובו קונטרסים ומאמרי חסידות מאת אדמו"רי חב"ד, וכן ביאורים ודיונים בתורת החסידות שנכתבו ע"י חסידים. עורך מדור זה היה מזכיר הריי"ץ הרה"ח ר' יחזקאל (חאטשע) פייגין. ג. "שערי תורה" ובו חידושים בתורת ה'נגלה', עיונים בש"ס ובירורים ודיונים בהלכה. עורך המדור היה ראש ישיבת "תומכי תמימים" בוורשה הרה"ג ר' יהודה עבער. ד. "שערי ישיבה" ובו פלפולים וחידושי תורה מאת תלמידי ישיבת "תומכי תמימים". ה. "דברי ימי החסידים" ובו תולדות גדולי וחשובי החסידים בדורות הקודמים (סקירות אלו נכתבו ברובם על ידי האדמו"ר הריי"ץ). ו. "שלום אחים" ובו ידיעות על הנעשה ונשמע בריכוזי חב"ד בעולם ובקרב תלמידי ה"תמימים". ז. "מעבודתינו" ובו סקירה על פעילות חב"ד ברחבי תבל ועל ייסודם של סניפי ישיבת "תומכי תמימים" במקומות שונים.

ב"מעין הקדמה להדפסה החדשה של שמונת חוברות "התמים" בשנת תשל"א, כותב העורך הכללי הרה"ח ר' שמואל זלמנוב: "לדאבוננו הרב לא הספקנו להוציא רק שמונה חוברות של התמים, וכשהיינו עסוקים באוסף והכנת החומר לחוברת התשיעית (כשמסיבות טכניות נתאחר זמן הדפסתה) בשלהי שנת תרצ"ט, פרצה מלחמת העולם השנייה ולצערנו נתפזרה החבילה. החומר המוכן נאבד, האנשים שהשתתפו בעריכת התמים נתפזרו למקומות שונים ורובם נספו ל"ע בשואה, ובתוכם הני תרי צנתרי דדהבא הרה"ג והרה"ח מוהר"י פייגין, עורך המדור 'שערי חסידות' ומוהר"י עבער, עורך המדור 'שערי תורה'".

8 חוברות. מספור עמודים משתנה (חוברת א חסרה מעטפת אחורית, חוברת ב חסרה שני דף בסופה, חוברת ח חסרה דף אחד בראשה ומעטפת אחורית). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. חתימות וחותמות. כריכות חדשות תואמות.

ספר ליקוטי אמרים - תניא, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. הוצאת קה"ת, ברוקלין ניו יורק, י"א ניסן תשמ"ב 1982. "שמונים שנה לכ"ק אדמו"ר שליט"א".

מהדורה מיוחדת של ספר התניא (הוצאה קסד) שנדפסה לרגל יום הולדתו השמונים של הרבי מליובאוויטש – י"א ניסן תשמ"ב. בסופה נדפסו צילומי השערים של כל הוצאות ספר התניא ותרגומיו עד לשנה זו ופקסימיליות של כתבי-יד התניא מהדורה קמא.

הספר חולק על ידי הרבי למשתתפים בהתוועדות י"א ניסן תשמ"ב, בצרוף דולר לצדקה – לפנינו עותק של ספר התניא בלבד, ללא הדולר המצורף.

רישום מאת המקבל: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א".

                                                                                                                מעמד החלוקה

בקובץ לחיזוק ההתקשרות - כט (עמ' 13-15) מתואר מעמד חלוקת ספר התניא שלפנינו:

"י"א ניסן 'שמונים שנה' היה אחד מהאירועים הגדולים שהיו בתולדות ליובאוויטש. ביום י"א תשמ"ב גדשו את 770 המוני אורחים מכל רחבי תבל. כבר משעות אחה"צ המוקדמות החלו לתפוס מקומות להתוועדות, ולערך מהשעה שש בערב כבר הי' קשה למצוא מקום טוב. מחמת ריבוי האורחים המצופים, תוכנן שיעשו אוהל מחוץ ל-770 ואלו שלא יוכלו להיכנס, יצפו שם בהתוועדות במסך וידאו ענק. אך לפועל, מחמת הקור והרוח פירקו את כל היתדות שבנו, והרעיון נגנז. התוועדות זו זכורה כאחת ההתוועדות עם ריבוי משתתפים הגדול ביותר. הרבי ישב קרוב לעמוד שלכיוון ארון הקודש [בדרך כלל יושב בצד העמוד לכיוון מערב]. בהתוועדות השתתפו רבנים מכובדים, ואנשי ציבור נבחרים. בסיום ההתוועדות אמר כ"ק אדמו"ר, שכעת יחלק תניא לכל אחד מהמשתתפים, כאות הוקרה על כך שהגיעו הנה. הרבי ציין שהוצאה זו הודפסו כל עמודי השער של כל התניא'ס שהודפסו עד לאותו היום. והדגיש, כי החלוקה היא בכדי שילמדו בספרים עד שיקרעו, ויזדקקו להדפיס תניא'ס חדשים. כמו"כ אמר: 'לכן אתן לכל אחד ואחד שרוצה תניא, וכן דולר לצדקה, ולאחרי שיקבלו האנשים יקבלו ג"כ הנשים, כי גם הן מחוייבות בידיעת אלוקות וכו''. קודם החלוקה הודיע כ"ק אדמו"ר אודות ברכה אחרונה, ולאחרי' ברך בעצמו. אח"כ אמר שילכו לפי סדר, שיעברו מצד אחד לצד שני, ומבקשים שלא ידחקו כי כולם יקבלו, וסימן בידיו הק'. בין הדברים אמר: 'כל אחד יקבל תניא ודולר ואין נוגע אם קודם או אח"כ, ואין נפק"מ בזה, ושלא יהי' בלבולים שזהו היפך 'כי לא בחפזון תצאון', ולא נורא אם יקח כמה דקות', ואמר כ"ק אדמו"ר שבעצמו יחכה עוד יותר, עד שיבוא לקחת האחרון שבישראל הנמצא כאן. כן אמר שהנשים ירדו לקבל רק אחרי שיצאו האנשים קודם, בכדי שלא לעשות בלבולים, והסביר מדוע ג"כ הנשים חייבות בלימוד החסידות. אח"כ חזר שוב שלא ידחפו, כי זה רק יבלבל, וכשזה יבלבל זה יקח יותר זמן. לפועל החל לחלק כ"ק אדמו"ר כמה תניא'ס, אך כשהקהל לא הפסיק מלדחוף, אמר שאם ידחפו אזי יפסיקו (לחלק), יותר טוב שירגעו. כשהמשיך להיות המולה ובלבול, התיישב כ"ק אדמו"ר, ואמר שכל זמן שלא יפסיקו לדחוף לא ימשיכו בהחלוקה. וכשנהי' סדר מוחלט ואף אחד לא דחף, נעמד שוב והמשיך לחלק. במהלך החלוקה, כ"ק אדמו"ר עמד מלא קומתו וחילק תניא לכאו"א, לקח בידו הימנית והעבירה לשמאלית ונתן למקבל. בעת ההתוועדות אמר כ"ק אדמו"ר שיקבלו זאת בסבר פנים יפות. ובאמת הי' אפשר לראות על פני כ"ק אדמו"ר כמין שביעות רצון... היו כאלו שכ"ק אדמו"ר חייך אליהם במיוחד, ובעיקר לילדים קטנים... כ"ק אדמו"ר הורה בידו הק' להגברת השירה בשירים 'כי אלוקים יושיע ציון' ו'מי לי בשמים וגו''. עברו שני שוטרים, וביניהם גוי, ואח"כ חייך כ"ק אדמו"ר לריל"ג ואמר לו משהו ע"ז שעבר גוי בתור לקבל בתניא כמו כולם. כ"ק אדמו"ר התיישב בשעה רבע-לארבע והמשיך לחלק עד חמש דקות-לחמש. לאחרי שנגמר התור, קם כ"ק אדמו"ר ממקומו בחיוך והורה בידו הק' שהקהל ייצא (סימן בידו העברה, מצד ימין לשמאל) והתחיל לשיר 'כי בשמחה תצאו', כשמורה להגברת השירה. לאחרי שיצאו כמעט כולם, החל לחלק לנשים כשהוא עומד על רגליו... לאחרי שחילק לנשים כחצי שעה, התיישב וחילק להם עד השעה שש-ועשר דקות (!). לכל אחת ואחת איחל פסח כשר ושמח... לאחר החלוקה, שאלו את כ"ק אדמו"ר מה לעשות התניא'ס שנשארו (כ-3000). וענה שישיב על כך כשיחזור מהאוהל. לאחרי שחזר אמר שימכרו אותם בזול לקהל הרחב, אלא שישנו את התאריך 'י"א ניסן' שבדף השער, ואכן שינו זאת ל'י"ג ניסן'".

[5], שלד, [3] דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב. חיתוך שוליים על גבול הטקסט. כריכה מנותקת, ללא השדרה (מפורקת לשני חלקים).

"קונטרס חג הגאולה יב-יג תמוז, תרפ"ח", ודולר לצדקה, שניתנו מאת האדמו"ר מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. הוצאת קה"ת, ברוקלין ני-יורק, תש"נ [1990]. "מאתיים שנה להולדת כ"ק אדמו"ר הצ"צ; ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א". 

רישום על גבי עטיפת הקונטרס: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א"; רישום בשולי שטר הדולר: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א".

במוצאי יום ראשון, אור לט' תמוז תש"נ, לאחר ששב מציון חותנו אדמו"ר הריי"ץ ובתום תפילת ערבית, חילק הרבי את הקונטרס שלפנינו. בקונטרס נדפסו אגרת ומאמר חסידות ששלח הריי"ץ לרגל חג הגאולה הראשון יב-יג תמוז תרפ"ח, שנה לאחר שחרורו מהמאסר ברוסיה הסובייטית, ובסופו חמישה מכתבים נוספים של הריי"ץ משנת תרפ"ח. אל הקונטרס צירף הרבי דולר לצדקה.

מעמד החלוקה

בקובץ לחיזוק ההתקשרות - כט (עמ' 38-39) מסופר על מעמד חלוקת הקונטרס שלפנינו: "הדפיסו אלפי עותקים של 'קונטרס חג הגאולה י"ב י"ג תמוז תרפ"ח' במהדורה חדשה ומהודרת, ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר, ובהוספת כמה מכתבים מתרפ"ח. כ"ק אדמו"ר חזר מהאוהל בשעה רבע-לעשר לערך, ואחר כמה דקות נכנסת לזאל הגדול לתפילות מנחה ומעריב. בינתיים נודע שאחר תפילת מעריב יחלק כ"ק אדמו"ר את הקונטרס החדש שהדפיסו, ולשם כך הגיע קהל גדול יותר... בסיום תפילת ערבית, ירד כ"ק אדמו"ר למקום 'החלוקות' שליד הבימה שלו, והחל בחלוקת הקונטרס כשמצורף בתוכו שטר של דולר לצדקה... החלוקה הסתיימה בשעה אחת עשרה ארבעים". לפנינו קונטרס ודולר שניתנו מידיו הקדושות של הרבי במעמד החלוקה הנ"ל, באור לט' תמוז תש"נ. 

קונטרס: 16 עמ'. 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב מאוד.