שלחן ערוך, חלק אורח חיים, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. מהדורה ראשונה. 

שלושה חלקים בשלושה כרכים:

* שלחן ערוך אורח חיים, חלק ראשון (סימנים א-קלא, קנח-קסח, קעד, קעז-רז, ריב-רטו). ללא דף שער [קאפוסט, דפוס האחים יהודא וישראל בני א"ש (אורי שרגא) פייווש יפה, תקע"ו 1816]. עשרות הגהות ותיקונים בשולי הדפים (משנות הת"ר בקירוב). רישום בעלות מתמשך (בדפים קמג-קעו): "זה השולחן ערוך שייך לה"ה הרבני המופלג אי"א חו"נ מו"ה קלונימוס קלמן חתנו של ר' יצחק זצ"ל שהיה דר שנת הדר"ת [=תר"ט] בלשצינקע"; רישומי בעלות של ר' יצחק יעקב כץ (דף יג/1) ושל ר' ארי' ליב הכהן (דף קעד/2).

עותק חסר. ד-ח; פג; [1], עג-קצא, [1]. חסרים 111 דף: [3] דפים ראשונים (דף שער ושני דפים לאחריו), ומדף קצג ואילך (במקור: [2], ג-ח; פג; עג-רצט, [1] דף). בראש הספירה השלישית נכרך דף בכתב יד (רישום תוכן ענינים). 15.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, מרביתם משוקמים במילוי והשלמת נייר. כריכה חדשה.

* שלחן ערוך אורח חיים, חלק שני הלכות שבת (סימנים רמב-שג, שה-שכא, שכג-שמד). קאפוסט, דפוס האחים יהודא וישראל בני א"ש (אורי שרגא) פייווש יפה, [תקע"ו 1816].

חתימות בשער (ובדפים נוספים): "שייך להרב וכו' מו"ה חיים שניאור"; "שניאור בר"נ ז"ל"; "שייך להמופ' מו"ה חיים שניאור בהב"י...". חותמת בשער (ובדפים נוספים): "יוסף דוד אלקנה".

[1], ב-צב, [2], צז-[ר]פ; צח דף. [2] דף לאחר דף צב מהספירה הראשונה נכרכו שלא במקומם. 17.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה קלה בטקסט, חלקם משוקמים בהדבקות נייר. דף השער וכמה דפים לאחריו במצב בינוני (סימני עש וקרעים עם פגיעה בטקסט; בלאי; הדבקות נייר ודבק בדף השער). חיתוך שוליים לא אחיד. רישומים. כריכה חדשה.

* שלחן ערוך אורח חיים, חלק שלישי הלכות עירובין (סימנים: שבת שמה-תח; יו"ט תצה-תקכט; ראש השנה תקפב-תרג; יום הכפורים תרד-תרכד; סוכה תרכה-תרכט, תרלא, תרלו-תרמד; לולב תרמה-תרנא). קאפוסט, דפוס האחים יהודא וישראל בני א"ש (אורי שרגא) פייווש יפה, [תקע"ו 1816].

רישומי בעלות בדף השער: "שייך לר' מנחם נחום ב"ר שלום קאזארנווער מדובראוונא" - ר' מנחם נחום קאזארנווער מדובראוונא נזכר בספר "ילקוט משפחות – אגרת יוחסין למשפחת אלכסנדראוו" (אודסה, תרנ"ג), סימן יא, אות צב (אביו "הגביר הישיש הנכבד ונשוא פנים" ר' שלום קאזארנווער מדובראוונא נזכר שם, אות צא); "שייך לר' צבי הירש שחור נ"י מדובראוונע" – ר' צבי הירש שחור מדובראוונא, בן הרה"ג ר' אלכסנדר זיסקינד מדובראוונא (מגדולי התורה בדורו, בן דורו של הגאון ר' חיים מוולוז'ין. חתימתו מופיעה לאחר חתימת הגר"ח בהחלטת רבני מינסק מחודש סיון תקע"ו. ראה אגה"ק אדמו"ר האמצעי, עמ' רצא-רצד, ובהערה בעמ' רחצ), וחתן הרה"ג ר' יהושע השיל סירקין משקלוב (בן הגאון ר' נחמן סירקין אב"ד בריסק, נכד ה"שאגת אריה").

[1], ב-ג, ה-קסד, קסט-רנ, [2], כג דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי. סימני עש וקרעים עם פגיעה קלה בטקסט בכמה מקומות. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.

מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, א, עמ' 32-39.

                                                                                   חיבור והדפסת שלחן ערוך הרב

אחד ממפעלי חייו של אדמו"ר הזקן היה חיבורו ההלכתי הגדול המכונה "שלחן ערוך הרב". בספרו זה ערך ועיבד מחדש את ההלכות של רוב חלק "אורח חיים" כפי שהן מופיעות אצל "המחבר" והרמ"א ונושאי כליהם, ובראשם ה"מגן אברהם". כל הלכה נכתבה בבהירות, בשפה צחה וברורה בטעמה ובנימוקה, ובצורה מתומצתת וממצה. הלכה ש"המחבר" רבי יוסף קארו מקדיש לה סעיף אחד בלבד ב"שלחן ערוך" שלו, לעתים תופסת אצל אדמו"ר הזקן שבעה סעיפים. במקומות בהם אדמו"ר הזקן מביא מחלוקת הפוסקים, הוא מכריע כדעת מי נפסקה ההלכה ומסביר מדוע.

היוזמה לכתיבת החיבור הגיעה מרבו המובהק המגיד ממזריטש, כפי שמספרים בניו בהקדמה לכרך הראשון של "שלחן ערוך הרב", הלכות פסח (שקלוב, תקע"ד). הם כותבים כי המגיד בחר בו מכל תלמידיו למפעל זה, כשהוא אומר לו: "אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימיות טעמי ההלכות הנזכרים בכל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו, בלי בלבול ותערובות, ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים עד חכמי זמנינו".

במקור היה כתב היד של החיבור גדול יותר וכלל סימנים נוספים בחלקים אורח חיים ויורה דעה שלא הגיעו לידינו. בשנת תק"ע פרצה שרפה גדולה בעיירה ליאדי שכילתה את ביתו ורכושו של האדמו"ר הזקן, כולל את כתבי יד קדשו, ובהם כתב היד המלא של "שלחן ערוך הרב". הסימנים שהובאו לדפוס הם רק אלו שנמסרו להעתקה קודם השרפה ונותרו בידי המעתיקים.

את "שלחן ערוך הרב" לא הספיק האדמו"ר הזקן להדפיס בחייו. החיבור נדפס לאחר הסתלקות המחבר (טבת תקע"ג), בשקלוב ובקאפוסט, בשנים תקע"ד ותקע"ו, בששה חלקים. חלק ראשון - הלכות פסח (סימנים תכט-תצד), נדפס בשקלוב תקע"ד (ראה פריט 25). חלק שני, הכולל חלק מהלכות נדה, שחיטה וטריפות, וכן י"ח תשובות מהמחבר, נדפס לאחר מכן בקאפוסט תקע"ד (ראה פריט קודם). חלק שלישי - "הלכות הצריכות מלוקטות מטור חושן משפט", "הלכות תלמוד תורה" והלכות רבית, נדפס לאחר מכן בקאפוסט תקע"ד. שלושת חלקי אורח-חיים הנותרים - שלפנינו - נדפסו בהמשך, בקאפוסט תקע"ו.

שלחן ערוך מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. הוצאת קה"ת, ברוקלין [נדפס במינכן], תש"ח-[תש"ט 1948-1949]. סט שלם.

שלחן ערוך הרב שנדפס בגרמניה לאחר השואה, עבור "שארית הפליטה" מבני החסידים, על ידי חתן אדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש). מעבר לשער הראשון של כל חלק דברי המו"ל (י"ט כסלו תש"ח): "הוצאה זו היא פוטוגרפיא משו"ע דפוס ווילנא שנת תרס"ה ובאו בה שינוים אלו: א) בסוף... חלק ראשון נדפסו פסקי רבנו הזקן אשר בסידוריו... ויש לנהוג כהסידור מפני שהסידור חובר לאחרונה. ב) בתחלת חלק שאלות ותשובות באה פאקסימיליא... מגוף כי"ק אדמו"ר הזקן. ג) נשמטו פה חידושי אדמו"ר ה'צמח צדק'... מנחם שניאורסוהן, י"ט כסלו ה'תש"ח".

בכרך ג, לוח גדול מקופל – "פאקסימיליא של התשובה סימן יד", ארבעה עמודים בגוכת"יק אדמו"ר הזקן.

שלושה חלקים בשלושה כרכים:

* כרך א (אורח חיים חלק ראשון וחלק שני): [4], ה-קנו; 45 עמ'; [2], ג-קסג, קסג-קסט דף.

* כרך ב (אורח חיים חלק שלישי וחלק רביעי): [2], ג-קמג; ח דף; [1] דף ריק; [2], ג-קיט דף.

* כרך ג (יורה דעה חלק חמישי, עם חושן משפט ושו"ת): [2], ג-קו דף; [1], ב-לו דף; [1], כה דף + [1] לוח גדול מקופל.

21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קרעים ופגמים קלים. שאריות הדבקה עם פגיעה בטקסט דף השער של חלק ה'. כריכות חדשות. שאריות הדבקה על אחת הכריכות.

מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לח, עמ' 137-138.

ספר שני המאורות, מאמרי חסידות מאת רבי שניאור זלמן מליאדי האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע; "הנחות" מכתיבת בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. לבוב, דפוס Karl Budweiser, [תרמ"ב 1882]. מהדורה יחידה.  

מאמרים קצרים בתורת החסידות, שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן בתקופת מגוריו בליאוזנא, קודם מאסרו בפטרבורג, ונכתבו על ידי בנו האדמו"ר האמצעי, באותה לשון שבה נאמרו (ראה "התמים", ד, עמ' מד – שלושה אופנים בהם כתב אדמו"ר האמצעי את תורות אביו אדמו"ר הזקן, בשלוש תקופות שונות).

בהקדמתו מעבר לשער, מסביר המביא לבית הדפוס ("ר' דוד כהן דאתי ממערבא") את טעם קריאת הספר בשם "שני המאורות" - תחילה מצטט את דברי המגיד ר' נחום מטשרנוביל בשעה שהובא לפניו ספר התניא: "המחבר הס'[פר] הק'[דוש] שמו שניאור זלמן מרומז לשנ"י או"ר, א"י ואו"ח [אור ישר ואור חוזר], תורה שבכתב ותורה שבע"פ"; ובהמשך כותב שהתורות שבספר שייכות הן לאדמו"ר הזקן והן לבנו אדמו"ר האמצעי: "הדברים האלו שמע אדמו"ר [האמצעי] נ"ע מפי אביו הק'[דוש] אדמו"ר הזקן נ"ע, וכתב הדברים כהוויתן, שמו נאה לקראתו ספר שני המאורות".

בשער הספר שלפנינו נזכר שם אדמו"ר האמצעי בלבד, ולא נזכר שם המחבר אדמו"ר הזקן, ולפיכך יש המייחסים את חיבורו לאדמו"ר האמצעי. כך מובא ב"שלשלת היחס" שבפתח לוח "היום יום", שם נמנה הספר בין ספרי אדמו"ר האמצעי, וכך מונה גם הרבי מליובאוויטש ב"שלשלת קבלת תורת החסידות" שבסוף קונטרס "תורת החסידות", ומציין את החיבור בתוך מדור ספרי אדמו"ר האמצעי.

בספר "בית רבי" (חלק ב, פרק ט) כותב: "שני המאורות - מאמרים קצרים בד"ח שרשם רבינו [אדמו"ר האמצעי] דברי מר אביו הקדוש [אדמו"ר הזקן] כמו שאמרם". (ראה בהרחבה במאמרו של החוקר ר' יהושע מונדשיין, קובץ יגדיל תורה, ניו-יורק, חוברת כ"ח, עמ' קפב).

מח דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים קלים בשוליים, חלקם מחוזקים בנייר ובנייר דבק שקוף. רישומים. חתימות. חותמות בית כנסת חב"ד "אהל יצחק" במאה שערים. כריכה חדשה.

ספר ביאורי הזהר, ביאורים בספר הזהר ע"פ חסידות, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. ללא דף שער. [קאפוסט, דפוס רבי ישראל במהור"ר יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של אדמו"ר הזקן), תקע"ו 1816].

מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש.

ביאורים בספר הזהר, שנאמרו מפי האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע בלילות שבת, לפני בניו ויחידי סגולה מתלמידיו, ונכתבו ע"י בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. הביאורים נאמרו ע"י אדמו"ר הזקן החל מי"ט כסלו תקס"ב, עד לשנותיו האחרונות (בספר נדפסו רק כרבע מביאוריו על הזהר, כדברי בנו בסוף ההקדמה).

בשער הספר מספר האדמו"ר האמצעי: "...ורובם ככולם מ"ק [מכתבי קודש] הנ"ל היו לפני כ"ק אדמו"ר נ"ע [אדמו"ר הזקן] ומאד ישרו בעיניו" [משום שהתורות הן של האדמו"ר הזקן והכתיבה היא של בנו האדמו"ר האמצעי, מיוחס החיבור "ביאורי הזהר" לעיתים לאדמו"ר הזקן ולעיתים לאדמו"ר האמצעי].

בהקדמה בראש הספר מספר אדמו"ר האמצעי על תוכן הביאורים: "...שמענו מפי רוח קדשו ז"ל בכל ליל שבת ושבת, פירושים וביאורים מאמרי הזהר בכל סדרא דף א', זה כמה שנים, אשר נראה בעליל לכל עיני ישראל אשר רוה"ק [רוח הקודש] הופיע עליו בהגלות נגלות אורו בסתרי סודות ורזין דאורייתא... שמעתי מפי קדשו ז"ל לא פעם ושתים, שכל ימיו עשה קבע ללמוד הזה"ק בשבת דוקא... ואמר על עצמו שאין רגילותו ללמוד בכל שבת רק דף א' או ב' אבל בעיון והעמקה גדולה וביגיעה רבה בדקדוק הלשון בכל מלה שיהי' מכוון ע"פ אמיתי' חכמת הקבלה...".

בסוף ההקדמה מתאר אדמו"ר האמצעי את אופן כתיבתו ועריכתו את הספר: "ידוע לכל באי שערי אור תורתו של אאמו"ר ז"ל [אדמו"ר הזקן], שבכל הכתבים שלו שבידי אין דבר נוסף מעצמי, כי אם במה שבא באיזה מקומות לפרש ולבאר בתוס' ביאור במקום שקיצר בלשונו הקדוש ז"ל, וגם זה נלקח מדברי אור תורתו המבוארים בתוס' במקומות אחרים...".

הגהות (בעט).

עותק חסר דף שער ושלושה דפים לאחריו. קלט; נז דף. 19 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל בחלקו. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים חסרים בדפים הראשונים, ובכמה דפים נוספים, משוקמים בהדבקות נייר עם פגיעה בטקסט. סימני עש עם פגיעות בטקסט. חותמות. חיתוך הדפים אינו אחיד; חיתוך דפים על גבול הטקסט. כריכה חדשה.

שנים מספרי רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש:

* ספר ביאורי הזהר, ביאורים בספר הזהר ע"פ חסידות, "ועתה נתוסף... דברים יקרים מהרב המחבר... אשר לא באו בדפוס". לבוב, דפוס S.L. Flecker, [תרכ"א] 1861. מהדורה ראשונה של "הוספות לספר ביאורי הזהר" (נדפס בספירה חדשה, עם שער נפרד). פרטי הדפוס "בקאפוסט בשנת תקע"ו" הובלטו בשני דפי השער.

אדמו"ר האמצעי הדפיס בחייו עשרה חיבורים, ואמר שכל אחד מהם מיועד לסוג שונה של חסידים. על הספר "אמרי בינה" אמר שאותו הוא מייעד למעמיקים ביותר, ופעם אף אמר שייעד אותו לתלמידו רבי יקותיאל ליעפליער. אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש סיפר שפעם התקשה בהבנתם של פרקים לב ו-לז שבספר, ונכנס לשאול את אביו האדמו"ר ה"צמח צדק" את פירושם, והשיב לו אביו שישאל את ר' יקותיאל (האדמו"ר הריי"ץ, לימוד החסידות, עמ' 30).

ביאורים בספר הזהר, שנאמרו מפי אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע בלילות שבת, לפני בניו ויחידי סגולה מתלמידיו, ונכתבו ע"י בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. הביאורים נאמרו ע"י אדמו"ר הזקן החל מי"ט כסלו תקס"ב, עד לשנותיו האחרונות [משום שהתורות הן של האדמו"ר הזקן והכתיבה היא של בנו האדמו"ר האמצעי, מיוחס החיבור "ביאורי הזהר" לעיתים לאדמו"ר הזקן ולעיתים לאדמו"ר האמצעי].

בדף השער, חתימתו וחותמתו של הרה"ג ר' שמחה בונם גרינברגר, ראב"ד פרשבורג, ולאחר מכן רב דקהל עדת "חתם סופר" בברוקלין ניו יורק (נפטר תשל"ז): "שמחה בונם גרינבערגער דיין דק"ק ברטיסלבא"; "הק' שמחה בונם גרינבערגער". חתימות נוספות: "חנני ד' בזה הק' בן ציון סגל מ"ש"; "יוסף שטארק".

[2], סד, לא-לד, סט-פד; מ, לא-לד דף. דפים ה-ח מהספירה השניה נכרכו פעמיים. הוספות לספר ביאורי הזהר: [12], יג-כ, [1] דף. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים (כתמי דיו בעמ' האחרון). קרעים קלים בשולי השער. כריכת עור נאה חדשה.

* ספר אמרי בינה, על מצות אחדות השם. וריאנט ללא דפוסת בדף השער. [לבוב, דפוס Ab. Nis. Suess und B. L. Necheles, תרכ"ב 1862]. המילה "בקאפוסט" הובלטה בשער.

ספר אמרי בינה הוא החיבור העמוק ביותר מהספרים שחיבר והדפיס אדמו"ר האמצעי, המיוסד על תורת אביו אדמו"ר הזקן בעל התניא. הספר מחולק לארבעה מדורים: פתח השער, שער הקריאת שמע, שער הציצית ושער התפילין, והוא עוסק ברובו בביאור המושגים "יחודא עילאה" ו"יחודא תתאה".

אדמו"ר האמצעי הדפיס בחייו עשרה חיבורים, ואמר שכל אחד מהם מיועד לסוג שונה של חסידים. על הספר "אמרי בינה" אמר שאותו הוא מייעד למעמיקים ביותר, ופעם אף אמר שייעד אותו לתלמידו רבי יקותיאל ליעפליער. אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש סיפר שפעם התקשה בהבנתם של פרקים לב ו-לז שבספר, ונכנס לשאול את אביו האדמו"ר ה"צמח צדק" את פירושם, והשיב לו אביו שישאל את ר' יקותיאל (האדמו"ר הריי"ץ, לימוד החסידות, עמ' 30).

חתימה בשער: "דוד בן משה נפתלי היילפערין".

[2], פב; כה דף. 24 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי קל. קרעים קלים בשוליים בכמה דפים. כריכה חדשה.