שני ספרים כרוכים יחד:

* ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. חלק א – "הנקרא בשם ספר של בינונים, וחלק ב – "הנקרא בשם חינוך קטן"; כולל גם את שלושת חלקי התניא הנוספים: "אגרת התשובה", "אגרת הקודש" ו"קונטרס אחרון". "ווין" [וורשא, אחרי תרט"ז 1856].

המהדורה שלפנינו נדפסה על פי מהדורת לבוב תרט"ז (בהשמטת ההסכמות). מחמת הצנזורה 'תקנו' המדפיסים את הנוסח במהדורה שלפנינו יותר מכפי ש'תוקן' במהדורת לבוב תרט"ז.

זיוף מקום הדפוס

בשולי השער של מהדורת ספר התניא שלפנינו מופיע מקום הדפוס – "ווין" [וינה]. בספרו "אוהל רח"ל" (עמ' 412, הערה 8), מסביר החוקר והביבליוגרף ר' חיים ליברמן את הטעם לזיוף מקום הדפוס של המדפיסים בוורשה: "מכמה טעמים נהגו מדפיסי ווארשא להעלים לפעמים את שם ווארשא בשער ולהדפיס שם עיר בחוץ לארץ, כגון: קניגסבורג, טשרנוביץ, פרסבורג, ווין, לבוב ועוד... אבל הרגיל בדפוסי ווארשא יכירם בטביעת עין" [קישוטי הדפוס במהדורת התניא שלפנינו דומים לאלו שנדפסו בספר "עבודת הלוי" מהדורת וורשא תרכ"ו, בדפוס אפרים בומריטטער ויצחק ראהטבלאט. ראה: מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, עמ' 86, הערה 1].

[1], ב-כד, יח-כא, כט-מד דף. חתימות בשער ובעטיפה: אלימלך שפירא". מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, יח I, עמ' 86 ואילך.

* ספר תורת חסד, ליקוטים על פרשיות השבוע בדרך פרד"ס, מאת הרה"ק רבי אברהם מרדכי מלוצק, תלמידו המובהק של ה"אוהב ישראל" מאפטא, ותלמיד "החוזה מלובלין". ווארשא, דפוס צבי יעקב באמבערג, תרכ"ו 1866. מהדורה ראשונה.

בהסכמתו כותב רבי ישעיה מושקאט אב"ד פראגא על המחבר: "...ידעתי את האיש ואת שיחו נאה דורש ונאה מקיים כי היה ממש מופשט מגשמיות עוה"ז חסיד גדול ושימש הרבה גדולי צדיקים הקדושים... ומצוה רבה להפיץ ע"פ [על פני] תבל דברים קדושים כאלה...".

[2], ב-כו דף. ללא [2] דף בסוף.

שני ספרים בכרך אחד: 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי. סימני עש קלים. חיתוך דפים עם פגיעה בשולי הטקסט בכמה מקומות. כריכה חדשה (על השדרה: "ווין").