מכירה פומבית 92 חלק א' פריטים נדירים ומיוחדים
- book (65) Apply book filter
- חסידות (40) Apply חסידות filter
- chassidut (25) Apply chassidut filter
- יד (21) Apply יד filter
- מיוחסים (21) Apply מיוחסים filter
- עותקים (21) Apply עותקים filter
- import (21) Apply import filter
- manuscript (21) Apply manuscript filter
- ownership (21) Apply ownership filter
- print (21) Apply print filter
- ספרי (20) Apply ספרי filter
- מכתבים (18) Apply מכתבים filter
- letter (18) Apply letter filter
- שנות (15) Apply שנות filter
- דפוסי (15) Apply דפוסי filter
- הר (15) Apply הר filter
- ודפוסים (15) Apply ודפוסים filter
- והש (15) Apply והש filter
- וקבלה (15) Apply וקבלה filter
- ערש (15) Apply ערש filter
- עתיקים (15) Apply עתיקים filter
- chassid (15) Apply chassid filter
- earli (15) Apply earli filter
- kabbalist (15) Apply kabbalist filter
- כתבי (13) Apply כתבי filter
- ארץ (11) Apply ארץ filter
- מפורסמים (11) Apply מפורסמים filter
- מאישים (11) Apply מאישים filter
- ישראל (11) Apply ישראל filter
- וציונות, (11) Apply וציונות, filter
- וציונות (11) Apply וציונות filter
- autograph (11) Apply autograph filter
- eretz (11) Apply eretz filter
- from (11) Apply from filter
- israel (11) Apply israel filter
- israel, (11) Apply israel, filter
- notabl (11) Apply notabl filter
- person (11) Apply person filter
- zionism (11) Apply zionism filter
- zionism, (11) Apply zionism, filter
- וכתבי (8) Apply וכתבי filter
- ומפרשיו (7) Apply ומפרשיו filter
- תלמוד (7) Apply תלמוד filter
- commentari (7) Apply commentari filter
- talmud (7) Apply talmud filter
- איטליה (6) Apply איטליה filter
- italian (6) Apply italian filter
- item (6) Apply item filter
- jewri (6) Apply jewri filter
- prayer (6) Apply prayer filter
ספר הרוקח, "אשר יסד הרב רבינו אלעזר [מגרמייזא] בן רבינו יהודה זצ"ל". [פאנו, דפוס גרשם שונצינו, ערב פסח רס"ה 1505]. מהדורה ראשונה.
מחשובי ספרי ההלכה והיראה.
לדעת ביבליוגרפים רבים ספר זה הוא הספר העברי הראשון אשר נדפס עם דף שער. בשער נכתב, באותיות גדולות: "ספר הרוקח אשר יסד הרב רבינו אלעזר בן רבינו יהודה זצ"ל". באותיות קטנות יותר נכתב: "מוגה עם רוב הדיוק על יד האלוף מאור גלותינו מהר"ר יהודה יע"לה איש פיז"רו צ"בי".
המחבר, רבינו אלעזר מגרמייזא (ד'תתק"כ-תתקצ"ד 1160-1234 בקירוב), מקובל ופוסק, מגדולי חסידי אשכנז ומבעלי התוספות. תלמידם של רבי יהודה החסיד, בן דודו של אביו, ושל אביו רבי יהודה בן קלונימוס ממגנצא (הריב"ק). הוא חיבר ספרים רבים, בהלכה, בפרשנות, במוסר ובקבלה, אך נודע יותר מכל על שם ספרו הגדול "הרוקח", אותו חיבר לאחר שנהרגו אשתו וילדיו לנגד עיניו ("רקח" בגימטריא של שמו אלעזר, כפי שכותב בהקדמתו לספר). ספר הרוקח מכיל בתוכו פסקי הלכות ומנהגים, והוא מהווה מקור חשוב לפסקים רבים של ראשוני בעלי התוספות וחכמי אשכנז במאה ה-12. הספר מקיף מגוון נושאים וסוגות – פלפולי הלכה, מסקנות תמציתיות, מנהגים, טעמי ההלכות, מוסר ופרפראות.
הספר הוכר כאחד מיסודי ההלכה והמנהג, הוא השפיע רבות על ספרי ההלכה, וכך התפשטו והתקבלו דבריו בכל תפוצות ישראל. בעל ה"פני יהושע" כותב ששמח מאוד כשכיוון "לדעת הגדול בעל הרוקח ז"ל שזכה לרוח הקודש" (מגילה טז ע"א). כמה אחרונים כותבים על הרוקח שדבריו "דברי קבלה" (שו"ת נודע ביהודה, מהדורה קמא, או"ח סי' לה; שו"ת חתם סופר, ח"א אורח חיים, סי' קכז), וב"בני יששכר" מתארו כ"עיר וקדיש אשר דבריו דברי קבלה וקבל מאליהו ז"ל הלא הוא בעל הרוקח" (מאמרי חדשי כסלו טבת, מאמר ב, אות ב).
רישומים בכתיבה איטלקית בדף השער. מספר הגהות ותיקונים בכתיבה איטלקית.
מחיקות צנזורה (מחיקות רבות במספר דפים), וחתימת צנזור בעמוד האחרון: "Camillo Jaghel 1619".
[109] דף. 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש בשולי מספר דפים. קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים. הדבקות נייר בשולי הדפים הראשונים. כריכת עור ישנה, מהודרת, עם הטבעות מוזהבות (דפי בטנה חדשים), נתונה בנרתיק. פגמים וסימני עש מעטים בכריכה.
ספר מנהג אבות תניא, מנהגים והלכות, מאת רבי יחיאל ב"ר יקותיאל עניו, בעל "מעלות המדות". [מנטובה, דפוס שמואל לטיף, רע"ד 1514]. מהדורה ראשונה.
נדפס במקור בלי שער. בדף [99] קולופון המדפיס: "נשלם מנהג אבות ספר התניא, בחדש סיון שנת חמשת אלפים ושבעים וארבע לבריאת עולם... ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך... על יד הצעיר שמואל לטיף, פה מנטובה".
ספר תניא הוא עיבוד מקוצר של הספר "שבלי הלקט", עם הוספות רבות. הספר נערך כחיבור הלכתי המלווה את סידור התפלה כמנהג איטליה (מנהג בני רומא). נדפס בעילום שמו של המחבר, ויוחס במהדורות שונות לרבי יחיאל ב"ר אשר (הרא"ש) ולרבי יחיאל ב"ר צדקיה. ספר זה זכה למהדורות רבות, וברובן נקרא "תניא רבתי" או "תניא רבתא".
מחיקות צנזורה במספר מקומות. הגהה קצרה באחד מהדפים.
[99] דף. הדף האחרון (עם "סימני הספר") חסר (הושלם בצילום). שיבוש בסדר ארבעה דפים באמצע הספר ([81]-[84] – הלכות יום הכפורים). 20 ס"מ בקירוב. מרבית הדפים במצב טוב, שני הדפים הראשונים במצב בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט (בעיקר בשני הדפים הראשונים). קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים. בשני הדפים הראשונים, קרעים חסרים גדולים על גבול הטקסט, משוקמים במילוי נייר (יתכן שדפים אלו הושלמו מעותק אחר). כריכת עור חדשה.
על המחבר והחיבור, ראו: י"צ פיינטוך, מסורות ונוסחאות בתלמוד, רמת גן תשמ"ה, עמ' 65-76;
י' תא-שמע, בתוך: איטליה, יא, תשנ"ה, עמ' מח-מט.
מקור: אוסף ספריית קרן ולמדונה.
Opus toti christiane reipublice maxime utile, de arcanis catholice ueritatis, contra obstinatissimam iudeoru[m] nostre tempestatis p[er]fidiam: ex Talmud, aliisq[ue] hebraicis libris nuper excerptum [חיבור רב תועלת עבור הקהילה הנוצרית, אודות רזי האמונה הקתולית שנמצאו לאחרונה בתלמוד ובספרים עבריים אחרים, בניגוד לחולשתם קשת-הלב של היהודים בתקופתנו...], מאת פייטרו גאלאטינו. אורטונה (איטליה), דפוס גרשם שונצינו, [רע"ח] 1518. לטינית ומעט עברית.
בין השנים 1507-1509 פרסם יהודי מומר בשם יוהאנס פפרקורן סדרת עלונים אנטי-יהודיים חריפים, שיצאו במתקפה חסרת תקדים על הספרים היהודיים. העלונים ביקשו לזהות את ספרי היהודים, ובעיקר התלמוד, בתור "שורש כל רע", וקראו להפקיעם ולהחרימם לאלתר. בעקבות זאת, פרסם קיסר האימפריה הרומית הקדושה מקסימיליאן הראשון צו הקורא להחרמת ספרי היהודים, ופפרקורן עצמו עמד בראש מבצע החרמה בעיר פרנקפורט. ההחרמה עוררה את מחאתם של מספר מלומדים גרמנים, שניסו להגן על ספרי היהודים בטענה שמוצפנות בהם אמיתות נוצריות. בעקבות מחאת המלומדים, הופסקה לבסוף החרמת הספרים.
לפנינו דוגמא יוצאת דופן לספר אנטי-יהודי שנדפס בידי אחד מגדולי המדפיסים היהודיים באיטליה, גרשם שונצינו. הספר, חיבורו של ההבראיסט והמלומד הפרנציסקני פייטרו גאלאטינו (Pietro Colonna Galatino), מבקש לזהות אמיתות נוצריות בספרות היהודית. על אף שמדובר בחיבור אנטי-יהודי, הדפסת הספר היתה מהלך מתוכנן מצד שונצינו, שניסה בכך לזכות לתמיכה בהדפסת התלמוד מצד הזרמים הליברליים יותר בקרב הכנסייה הקתולית, שגם גאלאטינו נמנה עליהם (ראו:
Angelo Piattelli, New Documents Concerning Bomberg's Printing of the Talmud, in: Mehevah le-Menahem: Studies in Honor of Menahem Hayyim Schmelzer, Jerusalem, The Schocken Institute for Jewish Research, 2019. pp. 171*-199*).
בספר משולבים פסוקים רבים מן המקורות העבריים, ובתחילת כל פרק נדפסה מסגרת מאוירת בתחריט עץ, ששימשה בספרים העבריים שהדפיס גרשם שונצינו (כדוגמת ספר כל בו, רימיני רפ"ה-רפ"ו).
גרשם שונצינו, מגדולי המדפיסים העבריים, נדד עם כלי דפוסו בערים שונות באיטליה והדפיס שלושה ספרים באורטונה, מתוכם ספר אחד בעברית. הספר שלפנינו הוא הספר הראשון שהדפיס בעיר זו.
עותק נאה. CCCXI, י [1] דף. 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרעים בדף השער, עם פגיעות במסגרת השער, וקרע חסר קטן עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. כריכת קלף עתיקה. פגמים בכריכה.
ספר מקנה אברם, על חכמת הדקדוק - Peculium Abrae, Grammatica Hebraea, מאת הרופא והמדקדק רבי אברהם דבלמש. ונציה, דפוס דניאל בומברג, [רפ"ד 1523].
עותק מפואר, כרוך בכריכת עץ מחופה עור, מעוטרת בהטבעה, עם אבזמים לסגירה.
עברית (מנוקדת) ולטינית, עמוד מול עמוד. התרגום נעשה כנראה בידי קלונימוס בן דוד קלונימוס, אשר חיבר את השער האחרון של הספר, "שער בטעמי המקרא", והביא את הספר לדפוס.
מעבר לשער נדפס שיר בלטינית לכבוד דניאל בומברג, ואחריו נדפסה הקדמה בלטינית מאת בומברג. אף המחבר בהקדמתו מונה את שבחיו של בומברג.
במקביל נדפסה המהדורה בעברית בלבד (בשנת רפ"ג). סְדָר-האותיות של גוף החיבור כמעט זהה. במהדורה הנוכחית כל שורה ממוספרת.
[315] דף. 21 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי, עם שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים (בדפים הראשונים כתמים כהים). סימני עש קלים בשולי הדפים הראשונים. קרע חסר בשולי דף השער, משוקם במילוי נייר. כריכה מקורית נאה, עץ מחופה עור, עם עיטורים מוטבעים ואבזמים לסגירה. פגמים וסימני עש מעטים בכריכה.
הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 76.
מקור: אוסף ספריית קרן ולמדונה.
ספר שאלות ותשובות מהרי"ק, מאת רבי יוסף קולון. ונציה, דפוס דניאל בומברג, רע"ט [1519]. מהדורה ראשונה.
קולופון בעמוד האחרון: "והיתה השלמת הספר יום ד' כב אדר רע"ט על ידי האחים מזרע ישראל בני ברוך אדי"ל קינ"ד במצות ובבי'[ת] אדונינו דניאל בומבירגא מאנווירשה".
רבי יוסף קולון – מהרי"ק (ק"פ בערך-ר"מ), גדול רבני איטליה במאה ה-15 ומגדולי הפוסקים שבכל הדורות. נולד בצרפת לאביו רבי שלמה, שנקרא בפיו "מופת הדור", וייחוסו מגיע לרש"י. מצעירותו נדד בכמה מקהילות איטליה, התחיל את דרכו כמלמד דרדקי, אך כבר אז החל להשיב לשאלות בהלכה. ראשית רבנותו הייתה בקהילות פיימונטי, שם אף יסד ישיבה. לאחר שעבר במספר קהילות נוספות, הגיע בסביבות שנת ר"ל למנטובה. מגדולי תלמידיו היו רבי עובדיה מברטנורא, רבי אליהו דילמדיגו, רבי ישראל אשכנזי, רבי עזריאל דאיינה ועוד. ספרייתו של מהרי"ק הייתה גדולה ביותר, הוא החזיק בידו קבצי תוספות וספרי ראשונים שאינם ידועים, וככלל הוא מזכיר ספרים רבים וגרסאות שונות יותר מכל פוסק אחר.
תשובות מהרי"ק יצאו לאור לראשונה לאחר פטירתו על ידי תלמידו רבי חייא מאיר ב"ר דוד. בראש הספר הציב המו"ל "שורשים", המהווים כעין תמצית של הדברים העיקריים מכל תשובה, וכפי שכותב בהקדמתו: "יען כי אלו תשובות שאלות ארוכי' מארץ מדה... ובכל תשובה ותשובה על הרוב נכלל בהם עניינים מועלים זולת המכוון מאותה התשובה, לכן עוררתי רעיוני... ועשיתי מכל תשובה שורש אחד אשר עיקר תוכן התשובה בנויה עליו, וסעיפים המסתעפים ממנה ודינים אחרים אשר לא מעניין השאלה העליתי על ספר בתכלית הקצור...". ברבות הזמן החלו לקרוא לסימני התשובות בספר "שורשים". לאחר מהדורה זו ראו התשובות אור במהדורות נוספות, בהן באו שינויים מסוימים. המו"ל רבי חייא מאיר כותב כי ידוע על תשובות נוספות של מהרי"ק, אך למרות המאמצים לא עלה בידו להשיגן. רק בדור האחרון נדפס שו"ת מהרי"ק בתוספת כמה עשרות תשובות מכתב-יד. הספר הפך מיד עם צאתו לספר יסוד בהלכה, ולאחר כמה שנים, כאשר חיבר רבי יוסף קארו את ה"שולחן ערוך", והתבסס עליו במקומות רבים, הפך הספר לאחד מאדני הפסיקה שכל עם ישראל נשען עליהם (ראו: ר"י בוקסבוים, 'תולדות רבינו יוסף קולון ושיטתו', מבוא לשו"ת ופסקי מהרי"ק החדשים, מכון ירושלים, ירושלים תשנ"ט, עמ' יט-מט).
רישום בעלות בדף השער: "...אשר קניתי קנין כספי לעבודת קוני יצחק בן יוסף". הגהות (חלקן קצוצות), ממספר כותבים, בדף השער ובדפים נוספים.
[10], רלג דף. 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי מספר דפים, ללא פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. רישומים בכתב-יד בדף השער. כריכת עור חדשה.
הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 16.
תשובות שאילות לרבינו משה בר נחמן. ונציה, [דפוס דניאל בומברג, רע"ט 1519]. מהדורה ראשונה.
אסופת שאלות ותשובות מאת רבינו שלמה בן אדרת (רשב"א), שיוחסו בטעות לרמב"ן. בהקדמה כותב המגיה: "יען לא תהיה האמת נעדרת... אודיע... התשובות הלזו אשר נתייחסו ביחס... רבינו משה בר נחמן זצ"ל. אכן יש ויש ביניהם אשר זרים עברו בתוכו כרשב"א וסיעתו וכהנה בהרבה מקומות מאלו הגאונים אשר שתו מימיו...".
ייחוס הספר לרמב"ן נעשה בעקבות סימן רפד, בו מפורש שהיא תשובת הרמב"ן לרבינו יונה, אך למעשה רק תשובה זו היא מאת הרמב"ן ושאר הספר מהרשב"א (ראו דבריו של רבי יוסף קארו בהקדמה לספרו "בית יוסף", המתייחס למהדורת הדפוס שלפנינו: "בא לידי קצת תשובות הרשב"א כתובות בעט ברזל ועופרת בדפוס, וכתוב בתחלתן שהם תשובות הרמב"ן").
חתימות בדף השער בכתיבה איטלקית: "הגיע לחלקי יוחנן יצ"ו בכמ"ר יצחק זלה"ה מפאנו... שס"ג לי"א" (מחוקה בחלקה); "של[י] אני משה בכ"מ דוד פאנו יצ"ו".
חתימות נוספות בדף השער ובדף שאחריו: "אברהם אבוקארא יצ"ו" – כפי הנראה אלו חתימות רבי אברהם אבוקארא (נפטר תר"מ), מחכמי תוניסיה, דיין ומקובל, מחבר "בן אברהם" (ליוורנו, תרמ"ב).
מעבר לשער רישום בכתב-יד על הטעות בייחוס הספר לרמב"ן.
[94] דף. 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. הדבקות נייר בשולי מספר דפים. אחד הקונטרסים רופף. כריכת עור חדשה.
הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 10.
ספר התרומה, פסקי הלכות במגוון נושאים, מאת רבי ברוך בן רבי יצחק מצרפת. ונציה, דפוס דניאל בומברג, רפ"ג [1523]. מהדורה ראשונה.
ספר התרומה הוא מספרי הפסיקה החשובים שנכתבו בתקופת בעלי התוספות. הוא כולל הלכות במגוון נושאים: שחיטה, טרפות, איסור והיתר, חלה, נדה, גיטין, חליצה, עבודה זרה, יין נסך, ספר תורה, תפילין, ארץ ישראל ושבת.
המחבר, רבי ברוך בן רבי יצחק, מבעלי התוספות בצרפת (מכונה "בעל התרומה" על שם ספרו, ולעתים מכונה בטעות רבי ברוך מוורמייזא או מגרמיזא), תלמידו המובהק של רבי יצחק בן רבי שמואל (ר"י הזקן). סמוך לפטירתו עלה לארץ ישראל ובה נפטר. אפשר שבהתאם למנהג העלייה לארץ ישראל, שרווח בימיו, הקדיש בספרו, לאחר הלכות תפילין, פרק מיוחד ל"הלכות ארץ ישראל".
בראש הספר מפתח נרחב הכולל את תמצית ההלכות על פי סדר הפרקים.
רישומי בעלות בדף השער: "קניתי הספר הזה מהוני לכבוד קוני הק' מנשה במהר"ר איצק נ"י מליסא"; "תרמותי[?] קודש היא להרבני הקצין מו"ה מנשה בראשטיין[?] מליסא דברי מתגורר בביתו יוסף איש כהן האפרתי"; "עילאי עבר תתאי גבר הק' יהונתן בהר"ר יוסף סג"ל"; "שייך לי לשמי ה"ק יהונתן ברי"ס ז"ל".
מספר רישומים בכתיבה ספרדית בדפי הספר: "היום ג' א"ך לח' אייר... שנת התע"ג נפטר לבית עולמו החכם השלם כמהר"ר יעקב אריה זל"ה..."; "היום יום שבת קודש... תשרי שנת התס"ו בסמן טוב ומזל טוב נולד בני יעקב ה"י...".
[139] דף. ללא דף חלק בסוף הספר. 26 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הדפים. דף שער ודפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני, מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות, עם סימני פטריה. קרעים, בהם קרעים חסרים גדולים בדף השער ובדף השני, וקרעים חסרים במספר דפים נוספים (כולל שלושת הדפים האחרונים), ללא פגיעות בטקסט, משוקמים בהשלמות נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.
הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 81.
מקראות גדולות, חמשה חומשי תורה, נביאים ראשונים, נביאים אחרונים וכתובים, עם תרגום אונקלוס, פירוש רש"י, אבן עזרא, רד"ק, תרגום יונתן, ועוד. ונציה, דפוס דניאל בומברג, [רפ"ה-רפ"ו 1524-1525]. סט בן ארבעה כרכים.
לפנינו המהדורה הנודעת של "מקראות גדולות" שנדפסה בדפוס בומברג. מהדורה זו, בעריכתו של יעקב בן חיים ן' אדוניהו, נחשבת לאחת המהדורות החשובות ביותר של התנ"ך, נודעה בדיוקה וביופיה, ושימשה כמודל וכבסיס לנוסח של המהדורות הבאות אחריה. מהדורה זו התייחדה בין היתר בחיבור המסורה ("מסורה גדולה" ו"מסורה קטנה"). יעקב בן חיים, שיזם וניהל את הכנת והדפסת המהדורה שלפנינו, התקין לדפוס את המסורה מתוך כתבי-יד, בתוספת הגהות שכתב על המסורה וכן הקדמה כללית פרי עטו. המהדורה שלפנינו היא למעשה המהדורה הראשונה בה נדפס נוסח המסורה לצד הטקסט המקראי, והיא הפכה לאחד המקורות החשובים ביותר לנוסח המסורה לדורות.
קולופון בסוף ספר דברי הימים: "ישתבח ויתרומם האל הנעלה... אשר חנן לעבדיו... להשלים מלאכת הקדש... ותהי השלמתו בכ"ד לחדש תשרי שנת רפ"ו לפרט קטן בבית דניאל בומבירגי פה ויניציא העיר רבתי עם...".
לצד המסורה הגדולה והמסורה קטנה שנדפסה על סדר הדפים, ולצד התרגומים הארמיים ופירוש רש"י, נדפסו גם: פירוש האבן עזרא לרוב התנ"ך, פירוש רד"ק (בחלק הנביאים), פירושי רלב"ג (נביאים ראשונים, משלי ואיוב) ופירוש רבינו סעדיה גאון (בספר דניאל). הפירושים למשלי, איוב ועזרא-נחמיה שנדפסו על שם אבן עזרא אינם שלו אלא של רבי משה קמחי.
בסוף הכרך הרביעי נדפסה "המסורה הסופית", "חלוף התורה (הנביאים... הכתובים) בין בני אשר ובין בני נפתלי"; "חלופין שבין מערבאי ומדנחאי" (חסרים שני הדפים האחרונים; בסט שלפנינו נמצא כרך נוסף בו מופיעה המסורה בשנית בנפרד, וגם בכרך זה חסרים מספר דפים).
יעקב בן חיים ן' אדוניהו נולד בתוניס ובשל רדיפות שהתרחשו בה נמלט לאיטליה. הוא קבע את מושבו בוונציה, היה למגיה בבית דפוסו של בומברג, והיה שותף לכמה ממפעלי ההדפסה החשובים שלו, בהם ה"מקראות גדולות" שלפנינו, התלמוד הירושלמי, ועוד. בשלב מסוים המיר יעקב בן חיים את דתו. בספרו "מסורת המסורת" (הקדמה שניה) משבח רבי אליהו בחור את יופייה והידורה של מהדורת ה"מקראות גדולות" בעריכתו של יעקב בן חיים, תוך שהוא מגנה אותו על המרת הדת ומבקר את הטעויות שנפלו בעבודתו: "אכן המסורת מהארבע ועשרים הנדפסות הנה, לא ראיתי כהנה, בכל ספרי הקדמונים, מסודרים ומתוקנים, ביופי ובהידור, ובטוב הסידור, סידרם אחד מהנבונים, היה שמו לפנים, בישראל נקרא יעקב, תהי נשמתו צרורה בצרור נקוב, ואף שחבורו במאד נאה, הרבה שגה ברואה, ובמקומות אין חקר, העיד עדות שקר, ואין לתמוה על ככה, כי בזאת המלאכה, היה חגור חדשה, וכל התחלה קשה". בראש הכרך הראשון שלפנינו הקדמה ארוכה של יעקב בן חיים, בראשה מספר על קורותיו: "...שלו הייתי בביתי ורענן בהכלי שוקד על למודי בטוני"ס המדינה אשר קרוב לקצה גבול קרטגינ"א הקדומה וטלטלני הזמן בארצות המערב... ודחני פה ויניזייא הבירה היא העיר הגדולה... והנה לקראתי כי הקרא ה' לפני איש אחד מחסידי הנוצרים איש היחס והמעלה שמו מסי' דניאל בומבירג"י יצ"ו... ויביאני אל בית דפוסו ויראני כל בית נכותו ויאמ' סורה שבה כי פה תמצא מרגוע לנפשך...כי חפצתי שתגיה ספרי הנדפסים...".
רישומים וחתימות במספר מקומות. בשער הכרך הראשון: "שלנו בנימן ושמואל בכ"ר שמואל צדיק זצ"ל שנת"לפק"; בשער הכרך השני: "שייך להק' מפורסם כהר"ר הירץ נייאמאריק...". רישום מעבר לשער של הכרך השלישי: "קניין כספי בימי חורפי אני...[?]". מספר הגהות בכרך הראשון. הגהות בכתיבה ספרדית נאה בכרך השלישי.
חתימות צנזורה בסוף כרך התורה ובסוף חמש המגילות (המופיעות בפעם השניה לאחר דברי הימים). מחיקות צנזורה בדיו ובגירוד במספר מקומות.
ארבעה כרכים. תורה: [234] דף. נביאים ראשונים: [209] דף. ללא דף אחרון (חלק). נביאים אחרונים: [211] דף. ללא דף אחרון (חלק). כתובים (עם המסורה): [337] דף. חסרים שני דפים אחרונים מהמסורה, עם "חילופי קריאה" ו"שער הנגינות". ללא דף לאחר ספר דברי הימים (דף חלק [232]). [42] דף של חמש המגילות מופיעים פעמיים (נכרכו בשנית לאחר ספר דברי הימים).
37-42 ס"מ בקירוב (כרך נביאים ראשונים גדול מיתר הכרכים). מצב משתנה בין הכרכים, בינוני עד בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים (כתמי רטיבות רבים בכרך השני והרביעי), ועקבות רטיבות במספר דפים. בלאי (בעיקר בכרך השני). סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות ובמילוי נייר. קרעים רבים במקומות שונים, בהם קרעים חסרים גדולים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי והדבקות נייר (עם השלמות של הטקסט בכתב-יד במספר דפים). פגמים בדפי השער (סימני עש, קרעים וקרעים חסרים, חלקם גדולים, עם פגיעה בטקסט ובמסגרות), משוקמים במילוי נייר ובהדבקות על נייר לחיזוק. יתכן שמספר דפים הושלמו מעותקים אחרים. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. כריכות עור חדשות.
על מהדורה זו ועל עבודת העריכה של יעקב בן חיים ן' אדוניהו, ראו: מ' גושן-גוטשטיין, מבוא, בתוך: מקראות גדולות צילום דפוס ונציה, ירושלים תשל"ב, א, עמ’ 7-8; י' פנקובר, יעקב בן חיים וצמיחת מהדורת המקראות הגדולות, ירושלים תשמ"ב.
הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 93.
חמשה חומשי תורה, נביאים וכתובים. אנוירשה (אנטוורפן), דפוס כרישטופורוס פלנטין, של"ג-[של"ד 1573-1574]. שני כרכים בפורמט מיניאטורי.
כל כ"ד ספרי התנ"ך בשלמות, ללא ניקוד וטעמים.
שני הכרכים כרוכים בכריכות עור דומות, מפוארות, עם עיטורים מוזהבים רבים משני צדי הכריכה ובשדרה, ועם נייר פורזץ מעוטר מקורי. הכרכים נתונים בנרתיקי עור מקוריים, עם הטבעת שם בעלים: "R.L".
שני כרכים. כרך ראשון (תורה ונביאים ראשונים): [2], שיח עמ', [2] עמ' ריקים; רעא עמ', [1] עמ' ריק. כרך שני (נביאים אחרונים וכתובים): רפז עמ', [1] עמ' ריק; [1], 3-352 עמ'. 10 ס"מ בקירוב. חיתוך דפים מוזהב. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע בדף השער של הכרך הראשון (הדף הודבק על נייר לחיזוק), וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט בדף השער של הכרך השני. קרע קטן עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים בכרך השני. סימני עש בשולי מספר דפים בכרך השני. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט במספר מקומות. רישומים בכתב-יד מעבר לדף השער של הכרך השני. כריכות עור מקוריות. הכרכים נתונים בנרתיקי עור. פגמים בכריכות ובנרתיקים.
ספר אור עמים, חיבור פילוסופי מאת רבי עובדיה ספורנו. בולונייא (בולוניה), דפוס "הצעירים השותפים... עושים מלאכת המשי", [רצ"ז 1537]. מהדורה ראשונה.
המחבר, רבי עובדיה סְפוֹרְנוֹ (נפטר בשנת ש"י), מגדולי חכמי איטליה, התפרסם בפירושו על התורה. התיישב בעיר בולוניה, שם פעל כפוסק הלכה והתפרנס ממקצועו כרופא מומחה (וזכה לכינוי "אביר הרופאים"). כפי הנראה, היה מהתומכים (ואולי היוזמים) בהקמת דפוסם של "הצעירים השותפים" בבולוניה. בחיבורו הפילוסופי "אור עמים" מתמודד רבי עובדיה ספורנו עם שיטתו של הפילוסוף היווני אריסטו וסותר את טיעוניו. בהמשך תרגם את ספרו ללטינית. המהדורה הלטינית נדפסה אף היא בבולוניה, שנה לאחר מכן, בשנת 1538. הספר שלפנינו הוא הראשון שנדפס בבית דפוסם של השותפים (ומהספרים העבריים הראשונים שנדפסו בבולוניה).
חתימה בדף השער (דהויה): "אי"ש ג"ר..." – רבי אברהם יוסף שלמה גרציאנו, תלמיד חכם ומשכיל יהודי-איטלקי, שחי במאה ה-17. אספן נודע של ספרים וכתבי-יד.
סד דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים בדף השער ובדף האחרון, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. סימני עש קלים, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כל הדפים עברו שיקום מקצועי ושטיפה (ובעקבות כך החתימות והרישומים דהויים). רישומים. חתימות צנזורה. כריכת עור חדשה.
ספר מורה נבוכים להרמב"ם, עם פירוש שם טוב ופירוש האפודי. ונציה, דפוס אלוויזי בראגדין, שי"א [1551]. מהדורה ראשונה של הפירושים.
ספרו הפילוסופי הגדול של הרמב"ם, בתרגומו של רבי שמואל אבן תבון (הספר נכתב במקור בערבית-יהודית), נדפס לראשונה ברומא בשנת ר"ל (1470) בקירוב. מהדורתו הראשונה של הספר היא מן הספרים הראשונים של הדפוס העברי. המהדורה שלפנינו היא המהדורה השניה של החיבור, ובה נדפסו לראשונה מפרשי המורה הנודעים: "שם טוב" – לרבי שם טוב ן' שם טוב, ו"האפודי" – לרבי יצחק פרופיאט דוראן. "כללי פרקי המורה", מאת רבי יהודה אלחריזי, שנדפסו כאן, שונים מהנדפס במהדורה הראשונה.
בשער נדפס דגל המדפיס של בראגאדין, המורכב משלושה כתרים (ראו: א' יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ירושלים תש"ד, ציור מס' 18 ועמ' 131). מהדורה זו הובאה לדפוס על ידי "מאיר בר יעקב מבני פרנצו", שהקדמתו נדפסה מעבר לשער (על רבי מאיר פארינצו, ראו: א"מ הברמן, המדפיסים בני ר' יעקב פרענציני בוויניציאה, ארשת, א, תשי"ט, עמ' 61-90). בסוף הספר נדפסו דברי המגיה "משה בכהח' זכרי' כ"ץ מקורפו", עם שירים בשבח הספר.
חתימה בדף השער, מחוקה ומטושטשת: "לייב קריילסה---" [יתכן שהוא רבי ליב קריילסהיים, מראשי קהילת פרשבורג, שחתם על תקנות הקהילה בשנת ת"ק – ראו חומר מצורף].
שתי הגהות בדף הראשון של "פירוש מהמלות הזרות".
מחיקות צנזורה. רישומי צנזורה מעבר לדף האחרון.
[12], 185, [1] דף. 29.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. קרעים, בהם קרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים, משוקמים בחלקם במילוי ובהדבקות נייר. כריכת עור חדשה.
ספר תורת העולה, ביאורים, כוונות וטעמים על בית המקדש והקרבנות – על פי הפילוסופיה ותורת הקבלה, מאת רבינו משה איסרליש – הרמ"א. פראג, דפוס מרדכי (בן גרשום) כ"ץ, ש"ל [1570]. מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר.
תורת העולה הוא חיבור פילוסופי-קבלי העוסק בענייני המקדש והקרבנות. הספר מחולק לשלושה חלקים: החלק הראשון (הנקרא "הר") עוסק בתבנית בית המקדש והכלים שבו; החלק השני (הנקרא "שדה") עוסק בטעמים כלליים לקרבנות ולענייני הכהנים; החלק השלישי (הנקרא "בית") עוסק בפרטי כל קרבן וקרבן.
בהקדמת הספר מפרט הרמ"א את מגמת הספר ותועלותיו: "ולכן ננערתי אני משה בן לא"א מורי הפרנס הנדיב אשר נדבה רוחו לבנות מקדש מעט בניין מפואר בית אלקים אשר שם נהלך ברגש ישראל שלי"ט הנקרא משה איסרלש מקראקא לעמוד ולשרת לפני יי אלקי ולעסוק בתורת הקרבנות למצא להם טעם נכון קל להבינו כדי שיצאו כל ישראל ידי חובתן בכל יום תמיד... ואף מזבח אבנה בשברון לבי ואשברה רוחי בקרבי לעסוק בתורת המקדש והמזבח ושאר הכלים ליתן טוב טעם ודעת בעניין בניינו ותמונתו ותבניתו כתבני' אשר מראה בהר רוצה לומר כמו שעשו חכמינו ז"ל הם ההרים הגדולים שכל אחד שם נפשו בכפו להראות תבנית המשכן ואולמיו כמו שנגלה בפירושיהן... ויצאו מזה שני תועלת: הראשון, להתאונן תמיד בחורבנו כשנדע גדול התועל' שנחסר לנו בעונותנו וכמו שנ' אם אשכחך ירושלים. והשני, להיות תמיד מוכן לפנינו להקריב בו תמיד קרבנות ברעיונינו כשנשים מגמתינו מול בית קדשנו ותפארתנו...".
את שם הספר בחר הרמ"א – "לפי שידוע שאמרו רבותינו ז"ל כי קרבן העולה היה בא לכפר על הרהור הלב... על כן אקרא לזה החיבור תורת העולה, כי זאת היא העולה על לבי להקריב קרבן ה' להיות לכפרה על חטאתי, ולזכרון לפני ה' לטהר רעיוני ולנקות מחשבותי, וישלמני ויחזקני לאהבו ולעבדו" (הקדמה, שם).
הספר מציע פרשנות פילוסופית להלכות בית המקדש, תוך שילוב עם יסודות הקבלה, שנראו בעיניו תואמים, וכפי שהוא כותב: "כי חכמת הקבלה היא חכמת הפילוסופיא, רק שבשני לשונות ידברו" (תורת העולה ח"ג פ"ד). באופן דומה הוא מתייחס באחת מתשובותיו לקשר בין הפילוסופיה לקבלה: "אלו ואלו דברי אלוקים חיים... כי שניהם כאחד טובים וצדיקים ילכו בם" (שו"ת רמ"א סי' ז). במכתב אחר כותב הרמ"א לאחר מתלמידיו: "והנה אחלה שתקנה לך אחד מספרי תורת העולה אשר לי בק"ק פוזנא ותראה בו דברים נפלאים בחכמת הפרד"ס" (שו"ת רמ"א סי' קכא).
הפילוסופיה של הספר מושפעת מאוד מתורת הרמב"ם, וכמעט בכל פרק הוא מזכירו. גם מבנה הספר, חלקיו ופרקיו, דומים לספר "מורה נבוכים" של הרמב"ם. הוא נוטה לעיון ולמחקר שכלי ברוח דברי הרמב"ם: "עדיף טפי לחקור על הדברים ולידע אותן במופתים ובמושכלות על ידי חקירה, וזהו תכלית האדם" (ח"ג פ"ז), וכן: "חכמת החכמים בכל הדורות היא להם במקום רוח הקודש" (שם).
מסגרת שער מאוירת נאה.
בדף שלפני ההקדמה שיר לכבוד המחבר מאת "מאניש". בדף האחרון, שני שירים לכבוד המחבר והספר, מאת "שמואל בר ראובן זצ"ל הנקרא שמואל זעצער איש אשכנזי מק"ק ורנקבורט דמאיין".
בדף קעב, לאחר סיום החיבור, דברי סיום מאת הרמ"א, עם פירוש על ברכת "ברוך שאמר".
רישומי בעלות בשער, מחוקים בדיו וקשים לקריאה.
[6], קעג דף. 28 ס"מ. נייר כהה. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים, כתמים כהים וכתמי שעווה. קרעים וסימני עש, עם פגיעות קלות במסגרת השער המאוירת. קרעים עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, וקרעים חסרים בדף האחרון ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. פגמים קלים (סימני שריפה). חותמת בשולי השער. כריכת עור חדשה.