Opus toti christiane reipublice maxime utile, de arcanis catholice ueritatis, contra obstinatissimam iudeoru[m] nostre tempestatis p[er]fidiam: ex Talmud, aliisq[ue] hebraicis libris nuper excerptum [חיבור רב תועלת עבור הקהילה הנוצרית, אודות רזי האמונה הקתולית שנמצאו לאחרונה בתלמוד ובספרים עבריים אחרים, בניגוד לחולשתם קשת-הלב של היהודים בתקופתנו...], מאת פייטרו גאלאטינו. אורטונה (איטליה), דפוס גרשם שונצינו, [רע"ח] 1518. לטינית ומעט עברית.
בין השנים 1507-1509 פרסם יהודי מומר בשם יוהאנס פפרקורן סדרת עלונים אנטי-יהודיים חריפים, שיצאו במתקפה חסרת תקדים על הספרים היהודיים. העלונים ביקשו לזהות את ספרי היהודים, ובעיקר התלמוד, בתור "שורש כל רע", וקראו להפקיעם ולהחרימם לאלתר. בעקבות זאת, פרסם קיסר האימפריה הרומית הקדושה מקסימיליאן הראשון צו הקורא להחרמת ספרי היהודים, ופפרקורן עצמו עמד בראש מבצע החרמה בעיר פרנקפורט. ההחרמה עוררה את מחאתם של מספר מלומדים גרמנים, שניסו להגן על ספרי היהודים בטענה שמוצפנות בהם אמיתות נוצריות. בעקבות מחאת המלומדים, הופסקה לבסוף החרמת הספרים.
לפנינו דוגמא יוצאת דופן לספר אנטי-יהודי שנדפס בידי אחד מגדולי המדפיסים היהודיים באיטליה, גרשם שונצינו. הספר, חיבורו של ההבראיסט והמלומד הפרנציסקני פייטרו גאלאטינו (Pietro Colonna Galatino), מבקש לזהות אמיתות נוצריות בספרות היהודית. על אף שמדובר בחיבור אנטי-יהודי, הדפסת הספר היתה מהלך מתוכנן מצד שונצינו, שניסה בכך לזכות לתמיכה בהדפסת התלמוד מצד הזרמים הליברליים יותר בקרב הכנסייה הקתולית, שגם גאלאטינו נמנה עליהם (ראו:
Angelo Piattelli, New Documents Concerning Bomberg's Printing of the Talmud, in: Mehevah le-Menahem: Studies in Honor of Menahem Hayyim Schmelzer, Jerusalem, The Schocken Institute for Jewish Research, 2019. pp. 171*-199*).
בספר משולבים פסוקים רבים מן המקורות העבריים, ובתחילת כל פרק נדפסה מסגרת מאוירת בתחריט עץ, ששימשה בספרים העבריים שהדפיס גרשם שונצינו (כדוגמת ספר כל בו, רימיני רפ"ה-רפ"ו).
גרשם שונצינו, מגדולי המדפיסים העבריים, נדד עם כלי דפוסו בערים שונות באיטליה והדפיס שלושה ספרים באורטונה, מתוכם ספר אחד בעברית. הספר שלפנינו הוא הספר הראשון שהדפיס בעיר זו.

עותק נאה. CCCXI, י [1] דף. 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרעים בדף השער, עם פגיעות במסגרת השער, וקרע חסר קטן עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. כריכת קלף עתיקה. פגמים בכריכה.

ספר שאלות ותשובות מהרי"ק, מאת רבי יוסף קולון. ונציה, דפוס דניאל בומברג, רע"ט [1519]. מהדורה ראשונה.
קולופון בעמוד האחרון: "והיתה השלמת הספר יום ד' כב אדר רע"ט על ידי האחים מזרע ישראל בני ברוך אדי"ל קינ"ד במצות ובבי'[ת] אדונינו דניאל בומבירגא מאנווירשה".
רבי יוסף קולון – מהרי"ק (ק"פ בערך-ר"מ), גדול רבני איטליה במאה ה-15 ומגדולי הפוסקים שבכל הדורות. נולד בצרפת לאביו רבי שלמה, שנקרא בפיו "מופת הדור", וייחוסו מגיע לרש"י. מצעירותו נדד בכמה מקהילות איטליה, התחיל את דרכו כמלמד דרדקי, אך כבר אז החל להשיב לשאלות בהלכה. ראשית רבנותו הייתה בקהילות פיימונטי, שם אף יסד ישיבה. לאחר שעבר במספר קהילות נוספות, הגיע בסביבות שנת ר"ל למנטובה. מגדולי תלמידיו היו רבי עובדיה מברטנורא, רבי אליהו דילמדיגו, רבי ישראל אשכנזי, רבי עזריאל דאיינה ועוד. ספרייתו של מהרי"ק הייתה גדולה ביותר, הוא החזיק בידו קבצי תוספות וספרי ראשונים שאינם ידועים, וככלל הוא מזכיר ספרים רבים וגרסאות שונות יותר מכל פוסק אחר.
תשובות מהרי"ק יצאו לאור לראשונה לאחר פטירתו על ידי תלמידו רבי חייא מאיר ב"ר דוד. בראש הספר הציב המו"ל "שורשים", המהווים כעין תמצית של הדברים העיקריים מכל תשובה, וכפי שכותב בהקדמתו: "יען כי אלו תשובות שאלות ארוכי' מארץ מדה... ובכל תשובה ותשובה על הרוב נכלל בהם עניינים מועלים זולת המכוון מאותה התשובה, לכן עוררתי רעיוני... ועשיתי מכל תשובה שורש אחד אשר עיקר תוכן התשובה בנויה עליו, וסעיפים המסתעפים ממנה ודינים אחרים אשר לא מעניין השאלה העליתי על ספר בתכלית הקצור...". ברבות הזמן החלו לקרוא לסימני התשובות בספר "שורשים". לאחר מהדורה זו ראו התשובות אור במהדורות נוספות, בהן באו שינויים מסוימים. המו"ל רבי חייא מאיר כותב כי ידוע על תשובות נוספות של מהרי"ק, אך למרות המאמצים לא עלה בידו להשיגן. רק בדור האחרון נדפס שו"ת מהרי"ק בתוספת כמה עשרות תשובות מכתב-יד. הספר הפך מיד עם צאתו לספר יסוד בהלכה, ולאחר כמה שנים, כאשר חיבר רבי יוסף קארו את ה"שולחן ערוך", והתבסס עליו במקומות רבים, הפך הספר לאחד מאדני הפסיקה שכל עם ישראל נשען עליהם (ראו: ר"י בוקסבוים, 'תולדות רבינו יוסף קולון ושיטתו', מבוא לשו"ת ופסקי מהרי"ק החדשים, מכון ירושלים, ירושלים תשנ"ט, עמ' יט-מט).
רישום בעלות בדף השער: "...אשר קניתי קנין כספי לעבודת קוני יצחק בן יוסף". הגהות (חלקן קצוצות), ממספר כותבים, בדף השער ובדפים נוספים.

[10], רלג דף. 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי מספר דפים, ללא פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. רישומים בכתב-יד בדף השער. כריכת עור חדשה.

הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 16.

חמשה חומשי תורה, נביאים וכתובים. אנוירשה (אנטוורפן), דפוס כרישטופורוס פלנטין, של"ג-[של"ד 1573-1574]. שני כרכים בפורמט מיניאטורי.
כל כ"ד ספרי התנ"ך בשלמות, ללא ניקוד וטעמים.
שני הכרכים כרוכים בכריכות עור דומות, מפוארות, עם עיטורים מוזהבים רבים משני צדי הכריכה ובשדרה, ועם נייר פורזץ מעוטר מקורי. הכרכים נתונים בנרתיקי עור מקוריים, עם הטבעת שם בעלים: "R.L".

שני כרכים. כרך ראשון (תורה ונביאים ראשונים): [2], שיח עמ', [2] עמ' ריקים; רעא עמ', [1] עמ' ריק. כרך שני (נביאים אחרונים וכתובים): רפז עמ', [1] עמ' ריק; [1], 3-352 עמ'. 10 ס"מ בקירוב. חיתוך דפים מוזהב. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע בדף השער של הכרך הראשון (הדף הודבק על נייר לחיזוק), וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט בדף השער של הכרך השני. קרע קטן עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים בכרך השני. סימני עש בשולי מספר דפים בכרך השני. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט במספר מקומות. רישומים בכתב-יד מעבר לדף השער של הכרך השני. כריכות עור מקוריות. הכרכים נתונים בנרתיקי עור. פגמים בכריכות ובנרתיקים.

ספר מורה נבוכים להרמב"ם, עם פירוש שם טוב ופירוש האפודי. ונציה, דפוס אלוויזי בראגדין, שי"א [1551]. מהדורה ראשונה של הפירושים.
ספרו הפילוסופי הגדול של הרמב"ם, בתרגומו של רבי שמואל אבן תבון (הספר נכתב במקור בערבית-יהודית), נדפס לראשונה ברומא בשנת ר"ל (1470) בקירוב. מהדורתו הראשונה של הספר היא מן הספרים הראשונים של הדפוס העברי. המהדורה שלפנינו היא המהדורה השניה של החיבור, ובה נדפסו לראשונה מפרשי המורה הנודעים: "שם טוב" – לרבי שם טוב ן' שם טוב, ו"האפודי" – לרבי יצחק פרופיאט דוראן. "כללי פרקי המורה", מאת רבי יהודה אלחריזי, שנדפסו כאן, שונים מהנדפס במהדורה הראשונה.
בשער נדפס דגל המדפיס של בראגאדין, המורכב משלושה כתרים (ראו: א' יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ירושלים תש"ד, ציור מס' 18 ועמ' 131). מהדורה זו הובאה לדפוס על ידי "מאיר בר יעקב מבני פרנצו", שהקדמתו נדפסה מעבר לשער (על רבי מאיר פארינצו, ראו: א"מ הברמן, המדפיסים בני ר' יעקב פרענציני בוויניציאה, ארשת, א, תשי"ט, עמ' 61-90). בסוף הספר נדפסו דברי המגיה "משה בכהח' זכרי' כ"ץ מקורפו", עם שירים בשבח הספר.
חתימה בדף השער, מחוקה ומטושטשת: "לייב קריילסה---" [יתכן שהוא רבי ליב קריילסהיים, מראשי קהילת פרשבורג, שחתם על תקנות הקהילה בשנת ת"ק – ראו חומר מצורף].
שתי הגהות בדף הראשון של "פירוש מהמלות הזרות".
מחיקות צנזורה. רישומי צנזורה מעבר לדף האחרון.

[12], 185, [1] דף. 29.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. קרעים, בהם קרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים, משוקמים בחלקם במילוי ובהדבקות נייר. כריכת עור חדשה.