מכירה פומבית 92 חלק א' פריטים נדירים ומיוחדים
תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה – עם פירוש רש"י ותוספות, פסקי תוספות, פירוש המשניות להרמב"ם, ורבינו אשר. ונציה, דפוס דניאל בומברג, רפ"א [1521]. מהדורה ראשונה.
כרך מתוך מהדורת התלמוד הראשונה של המדפיס דניאל בומברג בוונציה. זוהי המהדורה הראשונה בה נדפס התלמוד הבבלי בשלמותו. מהדורה נודעת זו ("דפוס ונציה") היתה למהדורת אֵם של כל מהדורות הש"ס שבאו אחריה. בה נקבע לדורות נוסח הגמרא, ובה נקבעו "צורת הדף" ומספור הדפים שנוהגים עד ימינו.
בסוף הדף האחרון מופיע ה"ריגיסטרו" – רשימת הקונטרסים עם הטקסט הפותח של כל גליון (כעזר לכורכי הספר).
רישום בדף השער, והגהות בשולי מספר דפים.
מב דף. 36.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות קלים. קרעים חסרים, בהם קרעים חסרים גדולים בשולי הדפים האחרונים, משוקמים במילוי והדבקות נייר, על גבול הטקסט. סימני עש בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 32.
תלמוד בבלי – ונציה, ר"פ-רפ"ג – המהדורה הראשונה של התלמוד שנדפסה בשלמות בדפוס בומברג
אחת מגולות הכותרת במפעל הדפוס של בומברג, וכנראה ההישג הגדול ביותר שלו, היתה הדפסת התלמוד הבבלי. קודם לכן נדפסו מסכתות בודדות של התלמוד בספרד (לפני הגירוש) ולאחר מכן בבית הדפוס של משפחת שונצינו, אך מהדורת בומברג היא המהדורה הראשונה שבה נדפס התלמוד כולו בשלמותו, מסדר זרעים ועד סדר טהרות. מהדורה מפורסמת זו ("דפוס ונציה") הפכה למהדורת ה"אם" והיוותה בסיס לכל מהדורות הש"ס שבאו בעקבותיה. לצורך הדפסתה השיג בומברג רישיון מיוחד מהאפיפיור לאו העשירי ושכר מלומדים ומגיהים יהודיים, שיעזרו לו להוציא מהדורה מתוקנת ומושלמת. לצורך כך ריכזו את כל כתבי היד שהצליחו להשיג כדי להוציא נוסח מדויק ככל האפשר. במסגרת זו נעשה שימוש בכתבי-יד שונים של התלמוד, של פירוש רש"י, תוספות והרא"ש. מסיבה זו יש לנוסח מהדורה זו חשיבות גדולה. בנוסף, מהדורה זו נקיה כמעט לחלוטין משיבושי צנזורה, בשונה מהמסכתות שנדפסו קודם לכן ע"י המדפיסים לבית שונצינו.
מדובר היה בפרויקט אדיר ממדים, שכלל התקנת הנוסח מתוך כתבי-יד, הגהתו והדפסתו, והוא נעשה במהירות חסרת תקדים. בתוך פחות משלוש שנים, משנת ר"פ עד חודש כסלו רפ"ג, נדפס התלמוד במלואו, לפי הסדר הזה: בשנת ר"פ נדפסו המסכתות ברכות, שבת, יומא, קדושין, סוטה, סנהדרין, מכות, עבודה זרה ונדה. בשנת רפ"א נדפסו המסכתות ביצה, חגיגה, מועד קטן, ראש השנה, סוכה, תענית, מגילה, כתובות, גיטין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, שבועות, הוריות, עדיות, אבות וחולין. בשנת רפ"ב נדפסו המסכתות שקלים, סדר זרעים, עירובין, יבמות, נדרים, נזיר, מנחות, תמורה, זבחים, כריתות, בכורות, ערכין, סדר קדשים עם פירוש הרמב"ם, סדר טהרות עם פירוש הרמב"ם והלכות קטנות להרא"ש. בשנת רפ"ג, בין החודשים תשרי וכסלו, נדפסו המסכתות מעילה, קנים, תמיד, מדות, שמחות, כלה וסופרים, ובכך נשלמה הדפסת התלמוד. על מסכת פסחים לא נרשם פרט השנה, ויתכן שהיא הראשונה שנדפסה.
עימוד הדף במהדורת בומברג קבע את צורתו הטיפוגרפית של דף הגמרא ("צורת הדף") לדורות. במהדורה זו הופיע לראשונה מספור הדפים המוכר לנו כיום, שנהג בכל המהדורות שבאו אחרי מהדורת ונציה, עד למהדורת ש"ס וילנא והמהדורות שנדפסות בימינו. יוצאת דופן היתה מסכת ברכות של המהדורה הראשונה (המופיעה לפנינו), שבה סדר הדפים והעימוד עדיין שונים מ"צורת הדף" המוכרת לנו כיום.
כיאה לתוצרת הדפוס של בומברג, נדפסו המסכתות על נייר איכותי, בסידור אותיות מרווח וברור, ובדיו איכותית. בראש המסכתות נוסף דף שער מינימלי. ובפתיחת כל מסכת באה התיבה הראשונה בקישוט דפוס פרחוני. בסוף המסכתות נדפסו בדרך כלל "פסקי תוספות" ופירוש המשניות להרמב"ם. במהדורה זו אף נוספו לראשונה פסקי הרא"ש בסוף כל מסכת, ומאז הם מופיעים בכל מהדורות התלמוד הבאות אחריה.
תלמוד בבלי, מסכת חולין – עם פירוש רש"י ותוספות, פסקי תוספות, פירוש המשניות להרמב"ם, ורבינו אשר. ונציה, דפוס דניאל בומברג, רפ"א [1521]. מהדורה ראשונה.
כרך מתוך מהדורת התלמוד הראשונה של המדפיס דניאל בומברג בוונציה. זוהי המהדורה הראשונה בה נדפס התלמוד הבבלי בשלמותו. מהדורה נודעת זו ("דפוס ונציה") היתה למהדורת אֵם של כל מהדורות הש"ס שבאו אחריה. בה נקבע לדורות נוסח הגמרא, ובה נקבעו "צורת הדף" ומספור הדפים שנוהגים עד ימינו.
בעמוד האחרון מופיע ה"ריגיסטרו" – רשימת הקונטרסים עם הטקסט הפותח של כל גליון (כעזר לכורכי הספר).
רישומים בכתב-יד בשולי מספר דפים.
ב-קעד, קעז-קעט, [1] דף. חסר דף שער (הושלם בצילום). 34 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. בחלק מהדפים כתמים גדולים וכהים. קרעים, בהם קרעים חסרים גדולים בדפים הראשונים והאחרונים ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי ובהדבקות נייר (עם השלמות של הטקסט בצילום במספר דפים). סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר. כריכה חדשה.
הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 44b.
תלמוד בבלי – ונציה, ר"פ-רפ"ג – המהדורה הראשונה של התלמוד שנדפסה בשלמות בדפוס בומברג
אחת מגולות הכותרת במפעל הדפוס של בומברג, וכנראה ההישג הגדול ביותר שלו, היתה הדפסת התלמוד הבבלי. קודם לכן נדפסו מסכתות בודדות של התלמוד בספרד (לפני הגירוש) ולאחר מכן בבית הדפוס של משפחת שונצינו, אך מהדורת בומברג היא המהדורה הראשונה שבה נדפס התלמוד כולו בשלמותו, מסדר זרעים ועד סדר טהרות. מהדורה מפורסמת זו ("דפוס ונציה") הפכה למהדורת ה"אם" והיוותה בסיס לכל מהדורות הש"ס שבאו בעקבותיה. לצורך הדפסתה השיג בומברג רישיון מיוחד מהאפיפיור לאו העשירי ושכר מלומדים ומגיהים יהודיים, שיעזרו לו להוציא מהדורה מתוקנת ומושלמת. לצורך כך ריכזו את כל כתבי היד שהצליחו להשיג כדי להוציא נוסח מדויק ככל האפשר. במסגרת זו נעשה שימוש בכתבי-יד שונים של התלמוד, של פירוש רש"י, תוספות והרא"ש. מסיבה זו יש לנוסח מהדורה זו חשיבות גדולה. בנוסף, מהדורה זו נקיה כמעט לחלוטין משיבושי צנזורה, בשונה מהמסכתות שנדפסו קודם לכן ע"י המדפיסים לבית שונצינו.
מדובר היה בפרויקט אדיר ממדים, שכלל התקנת הנוסח מתוך כתבי-יד, הגהתו והדפסתו, והוא נעשה במהירות חסרת תקדים. בתוך פחות משלוש שנים, משנת ר"פ עד חודש כסלו רפ"ג, נדפס התלמוד במלואו, לפי הסדר הזה: בשנת ר"פ נדפסו המסכתות ברכות, שבת, יומא, קדושין, סוטה, סנהדרין, מכות, עבודה זרה ונדה. בשנת רפ"א נדפסו המסכתות ביצה, חגיגה, מועד קטן, ראש השנה, סוכה, תענית, מגילה, כתובות, גיטין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, שבועות, הוריות, עדיות, אבות וחולין. בשנת רפ"ב נדפסו המסכתות שקלים, סדר זרעים, עירובין, יבמות, נדרים, נזיר, מנחות, תמורה, זבחים, כריתות, בכורות, ערכין, סדר קדשים עם פירוש הרמב"ם, סדר טהרות עם פירוש הרמב"ם והלכות קטנות להרא"ש. בשנת רפ"ג, בין החודשים תשרי וכסלו, נדפסו המסכתות מעילה, קנים, תמיד, מדות, שמחות, כלה וסופרים, ובכך נשלמה הדפסת התלמוד. על מסכת פסחים לא נרשם פרט השנה, ויתכן שהיא הראשונה שנדפסה.
עימוד הדף במהדורת בומברג קבע את צורתו הטיפוגרפית של דף הגמרא ("צורת הדף") לדורות. במהדורה זו הופיע לראשונה מספור הדפים המוכר לנו כיום, שנהג בכל המהדורות שבאו אחרי מהדורת ונציה, עד למהדורת ש"ס וילנא והמהדורות שנדפסות בימינו. יוצאת דופן היתה מסכת ברכות של המהדורה הראשונה (המופיעה לפנינו), שבה סדר הדפים והעימוד עדיין שונים מ"צורת הדף" המוכרת לנו כיום.
כיאה לתוצרת הדפוס של בומברג, נדפסו המסכתות על נייר איכותי, בסידור אותיות מרווח וברור, ובדיו איכותית. בראש המסכתות נוסף דף שער מינימלי. ובפתיחת כל מסכת באה התיבה הראשונה בקישוט דפוס פרחוני. בסוף המסכתות נדפסו בדרך כלל "פסקי תוספות" ופירוש המשניות להרמב"ם. במהדורה זו אף נוספו לראשונה פסקי הרא"ש בסוף כל מסכת, ומאז הם מופיעים בכל מהדורות התלמוד הבאות אחריה.
תלמוד בבלי, מסכת שבת – עם פירוש רש"י ותוספות, פסקי תוספות, פירוש המשניות להרמב"ם, ורבינו אשר. [ונציה, דפוס דניאל בומברג, ר"צ 1530]. מהדורה שניה.
כרך מתוך מהדורת התלמוד השניה של המדפיס דניאל בומברג בוונציה.
בסוף המסכת, דף קנז/2: "אחר השלמת המסכת יאמר זה ויועיל לשכחה", עם נוסח ההדרן הנאמר בסיום מסכת, אך בסופו נדפס "קדיש דרבנן" רגיל, ולא קדיש בנוסח המיוחד, הנהוג כיום.
ציוני מקורות ורישומים רבים בכתב-יד בשולי הדפים ובגוף הטקסט. לאחר נוסח הקדיש שבסיום המסכת, רישום בכתיבה אשכנזית עתיקה של נוסח לאמירה בסיום המסכת, עם ציון המקור: "בשמושי תלים" (=שימוש תהלים).
עותק חסר. ג-ח, י-קצא דף. חסרים 4 דפים: דף השער, דפים ב, ט, ודף אחרון (הושלמו בצילום). 35.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. קרעים, בהם קרעים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. קרעים חסרים גדולים בשולי מספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (עם השלמה בכתב-יד באחד מהדפים). סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חותמות רבות (במספר דפים על הטקסט). כריכת עור חדשה.
הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 19.
תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן – עם פירוש רש"י ותוספות, פסקי תוספות, פירוש המשניות להרמב"ם, ורבינו אשר. ונציה, דפוס דניאל בומברג, רצ"ט [1539]. בדף השער: "אשר נדפס שנית", אך למעשה זוהי מהדורה שלישית של מסכת מועד קטן בדפוס בומברג.
רישומים בדף השער ובדפים נוספים.
מה דף. 34.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות ועובש במספר דפים. קרעים חסרים בשולי דף השער ודפים נוספים, וקרעים חסרים גדולים בדפים האחרונים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (עם השלמות בצילום במספר דפים). סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 159.
חידושי מסכת חולין מהרשב"א (רבינו שלמה בן אדרת). ונציה, דפוס דניאל בומברג, רפ"ג [1523]. מהדורה ראשונה.
נדפס במקביל לשלושה ספרים נוספים: חידושי גיטין וחידושי ברכות מהרשב"א, וחידושי בבא בתרא מהרמב"ן.
בדף השער רישום בעלות בכתיבה איטלקית: "שלי זה הספר כמר שמעיה ברוך יצ"ו...". מעליו רישום נוסף: "לעולם יכתוב אדם שמו על ספרו... אני מאיר מבית ברוך יצ"ו". כפי הנראה, החותם הראשון הוא רבי שמעיה ברוך, אחיו של רבי יהושע בועז בעל "שלטי הגבורים". רבי שמעיה ברוך היה בנקאי ידוע בקראסקו (Cherasco, מחוז פיימונטה). "מאיר מבית ברוך" החתום כאן, הוא ככל הנראה בנו מאיר, המוזכר בצוואתו (ראו: הרב אברהם יוסף חבצלת, ספר "שלטי הגבורים" – מי חיברו?, קובץ מוריה, שנה יח, גליון ז-ח, תמוז תשנ"ב, עמ' צט; בוקסנבוים, אגרות מלמדים, עמ' 346).
חתימה בכתיבה ספרדית: "והיה לי למקנה מאת החו"ש ר' דוד גז יצ"ו אני הצעיר רפאל בורג'ל סילט"א" [רבי דוד גז, היה מחכמי תוניס באמצע שנות הת"ק]; "הק' אליעזר ואלוברה" (חתימה מחוקה ופגומה).
קלג, [1] דף. 26 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. סימני עש עם פגיעות בטקסט (בחלק מהדפים סימני עש רבים בשוליים הפנימיים), משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 79.
ספר חידושי אגדות על התלמוד, מאת רבי שמואל אליעזר הלוי אידלש – המהרש"א, שני חלקים: לובלין, דפוס צבי בן אברהם קלונימו[ס] יפה, [שפ"ז 1627]; [קראקא, דפוס מנחם נחום מייזלש, שצ"ב 1631]. שני חלקים בשני כרכים. מהדורות ראשונות ונדירות.
מהדורות ראשונות של חידושי האגדות למהרש"א, שנדפסו בחייו (הדפסת הכרך השני הסתיימה חודשים ספורים לפני פטירתו).
החלק הראשון נדפס בלובלין וכולל את המסכתות: יבמות, כתובות, גיטין, קידושין, נדרים, נזיר, סוטה, ברכות, שבת, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין, מכות, שבועות, הוריות, זבחים ומנחות.
החלק השני נדפס בקראקא וכולל את המסכתות: עירובין, פסחים, יומא, סוכה, ביצה, ראש השנה, תענית, מגילה, חגיגה ומועד קטן.
לחידושי האגדות קדמו "חידושי הלכות" של המהרש"א, אותם הדפיס בלובלין בשנת שע"ב. בהקדמתו לחידושי ההלכות מצר המהרש"א על בחירתו להפריד את חידושי ההלכות וחידושי האגדות לשני חיבורים נפרדים, ושלא הלך בעקבות חכמי התלמוד שחיברו את ההלכות והאגדות ביחד. הוא מבקש מן המעיין שיעיין בשני החיבורים ביחד בעת לימודו. בעקבות דבריו אלו החליטו מדפיסי מיץ להדפיס במהדורת הש"ס שלהם את שני החיבורים כשהם משולבים זה בזה. כדי לערוך היכר בין חידושי האגדות לחידושי ההלכות הדפיסו את חידושי האגדות באותיות קטנות יותר, ומאז נדפסו כך חידושי המהרש"א בכל מהדורות הש"ס המוכרות לנו.
שני כרכים (עותקים חסרים מספר דפים). כרך ראשון: [1], כח; ז; כ; סט, עט-קכה; מד דף. חסרים 9 דפים: ע-עח. כרך שני: א, ג-ה, ה-פח דף. חסרים 4 דפים: [2] דף ראשונים, ודפים פט-צ (ארבעת הדפים הושלמו בצילום). 28-29 ס"מ בקירוב. מרבית הדפים בכרך הראשון במצב טוב-בינוני, הכרך השני במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. כתמים גדולים וכהים במספר דפים בכרך השני. סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. בדף השער של הכרך הראשון סימני עש רבים וקרעים חסרים, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט (משני צדי הדף), משוקמים במילוי נייר (עם השלמות של המסגרת והטקסט בצילום ובכתב-יד). שוליים קצוצים באחד מהדפים בכרך הראשון. רישומים. כריכות חדשות.
תלמוד בבלי – סט שלם. מינכן-היידלברג, תש"ט [1948]. "יוצא לאור ע"י ועד אגודת הרבנים באזור האמריקאי באשכנז".
עם סיום מלחמת העולם השנייה והתקבצות שרידי היהודים במחנות עקורים, נוצר מחסור בגמרות וספרי קודש שישמשו את הפליטים. החל משנת 1946 החלה "אגודת הרבנים" בגרמניה, בסיוע הצבא האמריקאי והג'וינט, במבצע הדפסת הש"ס עבור הניצולים. תחילה נדפסו מסכתות בודדות בפורמטים שונים. בשנת 1948 נדפסה לראשונה מהדורת הש"ס במלואה, וזו המהדורה שלפנינו. בכל כרך שני שערים. השער הראשון עוצב במיוחד לציון מאורע הדפסת הש"ס על אדמת גרמניה החרוכה, בראשו איור עיירה יהודית והכיתוב "משעבוד לגאולה מאפלה לאור גדול"; בתחתית השער איור גדרות תיל ומחנה עבודה, ומתחתיו הכיתובים: "מחנה עבודה באשכנז בימי הנאצים"; "כמעט כלוני בארץ ואני לא עזבתי פיקודיך" (תהילים קיט).
19 כרכים. חסר דף שער במסכת מגילה. 40 ס"מ. מרבית הכרכים נדפסו על נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים, בהם קרעים בחלק מדפי השער. קרעים חסרים בשולי דפי השער של מסכת שבת (בדף השער הראשון הודבק נייר בגב הדף סביב שוליו, ודף השער השני הודבק על נייר לחיזוק). קמטים בחלק מדפי השער. כריכות עור חדשות (אחידות).