ספר הרוקח, "אשר יסד הרב רבינו אלעזר [מגרמייזא] בן רבינו יהודה זצ"ל". [פאנו, דפוס גרשם שונצינו, ערב פסח רס"ה 1505]. מהדורה ראשונה.
מחשובי ספרי ההלכה והיראה.
לדעת ביבליוגרפים רבים ספר זה הוא הספר העברי הראשון אשר נדפס עם דף שער. בשער נכתב, באותיות גדולות: "ספר הרוקח אשר יסד הרב רבינו אלעזר בן רבינו יהודה זצ"ל". באותיות קטנות יותר נכתב: "מוגה עם רוב הדיוק על יד האלוף מאור גלותינו מהר"ר יהודה יע"לה איש פיז"רו צ"בי".
המחבר, רבינו אלעזר מגרמייזא (ד'תתק"כ-תתקצ"ד 1160-1234 בקירוב), מקובל ופוסק, מגדולי חסידי אשכנז ומבעלי התוספות. תלמידם של רבי יהודה החסיד, בן דודו של אביו, ושל אביו רבי יהודה בן קלונימוס ממגנצא (הריב"ק). הוא חיבר ספרים רבים, בהלכה, בפרשנות, במוסר ובקבלה, אך נודע יותר מכל על שם ספרו הגדול "הרוקח", אותו חיבר לאחר שנהרגו אשתו וילדיו לנגד עיניו ("רקח" בגימטריא של שמו אלעזר, כפי שכותב בהקדמתו לספר). ספר הרוקח מכיל בתוכו פסקי הלכות ומנהגים, והוא מהווה מקור חשוב לפסקים רבים של ראשוני בעלי התוספות וחכמי אשכנז במאה ה-12. הספר מקיף מגוון נושאים וסוגות – פלפולי הלכה, מסקנות תמציתיות, מנהגים, טעמי ההלכות, מוסר ופרפראות.
הספר הוכר כאחד מיסודי ההלכה והמנהג, הוא השפיע רבות על ספרי ההלכה, וכך התפשטו והתקבלו דבריו בכל תפוצות ישראל. בעל ה"פני יהושע" כותב ששמח מאוד כשכיוון "לדעת הגדול בעל הרוקח ז"ל שזכה לרוח הקודש" (מגילה טז ע"א). כמה אחרונים כותבים על הרוקח שדבריו "דברי קבלה" (שו"ת נודע ביהודה, מהדורה קמא, או"ח סי' לה; שו"ת חתם סופר, ח"א אורח חיים, סי' קכז), וב"בני יששכר" מתארו כ"עיר וקדיש אשר דבריו דברי קבלה וקבל מאליהו ז"ל הלא הוא בעל הרוקח" (מאמרי חדשי כסלו טבת, מאמר ב, אות ב).
רישומים בכתיבה איטלקית בדף השער. מספר הגהות ותיקונים בכתיבה איטלקית.
מחיקות צנזורה (מחיקות רבות במספר דפים), וחתימת צנזור בעמוד האחרון: "Camillo Jaghel 1619".

[109] דף. 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש בשולי מספר דפים. קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים. הדבקות נייר בשולי הדפים הראשונים. כריכת עור ישנה, מהודרת, עם הטבעות מוזהבות (דפי בטנה חדשים), נתונה בנרתיק. פגמים וסימני עש מעטים בכריכה.