כ-280 שקופיות זכוכית עם תצלומים של ארץ ישראל וסביבותיה. יצרנים שונים, ראשית המאה ה-20 עד שנות ה-40 בקירוב.
אוסף גדול של שקופיות-זכוכית, ובהן תמונות של נופי הארץ, תושביה, עריה ומושבותיה. בהן כמאה ועשר שקופיות בהוצאת אמריקן קולוני (American Colony Photographers – Vester & co.) וחמש שקופיות בהוצאת ולטר קריסטלר (Photo Walter Kristeller) המציגות בתרשימים ובמפות את הישגי המפעל הציוני בסוף תקופת המנדט.
חלק מן השקופיות הנן מוקדמות, ובהן אתרים שמראם השתנה לבלי הכר, או שנהרסו כליל; בין האתרים ההיסטוריים המופיעים על גבי השקופיות – רחבת הכותל הישנה, גשר אלנבי מעל נהר הירדן, המסגד הלבן ברמלה, תחנת הרכבת העות'מאנית בירושלים, קברות המכבים (לפני נטיעת יער בן שמן), מצדה, ועוד. לצדן, עשרות שקופיות המתעדות את יישובי המפעל הציוני בראשית ימיהם – דגניה, משמר העמק, כפר סולד, יישובי חומה ומגדל, בית החרושת "שמן" בחיפה, ועוד (בחלקן נראים ראשוני המתיישבים – חלוצים ושומרים). חלק קטן מהשקופיות מציג ממצאים ארכיאולוגים, מפות ותרשימים (לעיתים משכנותיה של ישראל – מצרים, לבנון, עיראק).
כמאה שקופיות נתונות בתיבת עץ ייעודית. מרבית השקופיות מתוארות בשוליהן, בכתב-יד, על גבי מדבקות (עברית ואנגלית).

8.5X8.5 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. מצב כללי טוב. מספר שקופיות במצב בינוני, עם סדקים או שברים. פגמים בתיבת העץ.

Der Judenstaat, Versuch einer modernen Lösung der Judenfrage [מדינת היהודים, ניסיון לפתרון מודרני של שאלת היהודים], מאת בנימין זאב (תיאודור) הרצל. הוצאת M. Breitenstein, וינה-לייפציג, 1896. גרמנית. מהדורה ראשונה.
ספרו המהפכני של הרצל, הפורש לראשונה את חזונו להקמת מדינה יהודית.

86 עמ', 23.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. חיתוך הדפים אינו אחיד. מעט כתמים. קרעים קלים, משוקמים, בשוליים של כמה מהדפים. שרידים של חותמת דיו במספר דפים. כריכה חדשה עם שדרה ופינות מעור והטבעה מוזהבת, בלויה מעט.

פרסום "מדינת היהודים" מאת הרצל
ראשיתו של "מדינת היהודים" – ספרה המכונן של התנועה הציונית, בנאום שחיבר בנימין זאב הרצל לקראת פגישה עם בני משפחת רוטשילד בשנת 1895 ("נאום אל הרוטשילדים"). הנאום בן 22 העמודים נשא את קווי מתארה הראשונים של תוכניתו המהפכנית של הרצל, ולאחר כמה גלגולים וגרסאות החליט הרצל להפכו לספר שלם.
הספר נכתב לפי עדותו של הרצל באבחה אחת, בחודשיים של כתיבה בלתי פוסקת, "בהליכה, בעמידה, בשכיבה, ברחוב, בעת האכילה, בלילה כשהדברים עקרו אותי מהשינה". עם גמר העבודה, הציג כתב היד לראשונה את חזונו הגדול – תוכנית מפורטת להקמת מדינה יהודית, שלב אחר שלב, מארגונם הראשוני של יהודי העולם ועד לקביעת החוקה והדגל. על תחושותיו בשעת הכתיבה סיפר הרצל: "אין אני זוכר, שכתבתי דבר-מה בחיי במצב של התרוממות-הרוח, שנמצאתי בו בימי כתבי את ספרי. היינה אומר, כי בשעה שהיה כותב שירים ידועים היה שומע משק כנפי-נשר ממעל לראשו. מעין משק-כנפים כזה האמנתי לשמוע גם אני".
בתחילה לא הסכימה אף הוצאת ספרים להדפיס את הספר. הרצל נדחה בידי המו"לים הקבועים שלו – דונקר והומבלוט (Duncker & Humblot), וכמוהם בידי המו"ל הברלינאי זיגפריד קרונבאך (Siegfried Cronbach), שטען שהאנטישמיות כלה והולכת מן העולם. לבסוף פנה הרצל אל מקס ברייטנשטיין, בעל חנות ספרים קטנה בווינה, והלה הסכים להדפיס את ספרו אף על פי שלא האמין ברעיונותיו ולא נטה אחר הציונות כלל.
בחודש פברואר 1896 ראה "מדינת היהודים" אור במהדורה קטנה בגרמנית, שנשאה גם כותרת משנה: "נסיון לפתרון מודרני של בעיית היהודים". על מנת להבליט את רצינות כוונתו של החיבור, הוסיף הרצל לשמו גם את תוארו האקדמי – ד"ר למשפטים.
מיד עם פרסומו חולל הספר סערה רבתי. מרבית אנשי הציבור, יהודים ולא יהודים, ראו בו דבר הבל, ואחד מעורכי העיתונים היהודיים אף הציע לתרום את מרכבתו כדי להסיע את הרצל לבית המשוגעים. בין מתנגדי הספר נמנו גם המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק וחלוץ העיתונות העברית נחום סוקולוב – לימים מתרגמו הראשון של "אלטנוילנד". "שום אדם בווינה", טען הסופר שטפן צווייג, "לא הושם ללעג כהרצל".
בהתאם לסיכום מוקדם, הדפיס מקס ברייטנשטיין שלוש מהדורות נוספות באותה השנה (שנבדלו מהמהדורה הראשונה רק בשינויים זעירים בעטיפות ובשער), ולאחר מכן לא שב להדפיס את "מדינת היהודים".
למרות תגובותיהם הארסיות של מרבית אנשי הציבור ובעלי הדעה, הצית הספר את דמיונם של המוני קוראים ברחבי אירופה והעולם, ומהדורות נוספות – ביידיש, רוסית, אנגלית ועוד, הופיעו סמוך לאחר צאתה של המהדורה הגרמנית.
אחת המהדורות הראשונות לראות אור הייתה המהדורה העברית בתרגומו של מיכאל (מיכל) ברקוביץ, מזכירו של הרצל, שנדפסה באותה השנה שבה נדפסה המהדורה הגרמנית בהוצאת "תושיה" (בהקדמה למהדורה זו הדגיש ברקוביץ שני 'תיקונים' שמסר לו הרצל בעל פה: "על שני דברים הנני להעיד פה, הנוגעים ביחוד לתרגום העברי... בפרק 'שפת הארץ'... אחרי הוודע לו, כי יש לספרו קוראים עברים... היתה אתו רוח אחרת ויִוָּכַח כי יכול תוכל השפה העברית לחדש נעוריה... בדבר מקום הישוב... חזר מדעתו... וישם פניו רק אל אדמת אבותינו").
לאורך השנים הבאות, עם תנופת המפעל הציוני וכינוסם של הקונגרסים הציוניים הראשונים, התפשט הספר והופיע בלשונות נוספות ואף מעבר לים – בארה"ב, שם החלה להתבסס הציונות כתנועה רבת השפעה. בסך הכל ראו בימי חייו של הרצל 17 מהדורות של "מדינת היהודים", מרביתן בהוצאות קטנות של אלפים בודדים ופעמים רבות בצורת חוברות דקות ושבריריות. לאחר מותו של הרצל נדפסו עשרות מהדורות נוספות (בין היתר בלאדינו, אספרנטו, סרבו-קרואטית, ועוד), והספר נעשה לאחד החיבורים הידועים בתולדות ההיסטוריה היהודית.
ראו:
• עניין היהודים, ספרי יומן (1895-1904) מאת בנימין זאב הרצל (הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1997-2001, כרך א, עמ' 70).
• הרצל חייו ופעולותיו, מאת שמואל ליב ציטרון (הוצאת ש. שרברק, וילנה, 1921, עמ' 52).

מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של אלברט איינשטיין, ממוען לעיתונאית הדנית קארן סטמפה-בנדיקס. ללא ציון מקום ותאריך [שנות ה-30?]. גרמנית.
מכתב אישי ששלח אלברט איינשטיין לידידתו, העיתונאית הדנית קארן סטמפה-בנדיקס. במכתב מודה איינשטיין לסטמפה-בנדיקס על מצרכי המזון המקומיים ששלחה לו ולאשתו.

[1] דף, 21.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרעים קלים בשוליים. קרעים חסרים בפינות ולאורך סימני הקיפול, עם פגיעה קלה בטקסט. המכתב משוקם, והודבק על נייר דק לחיזוק.

אלברט איינשטיין (1879-1955), מן הפיזיקאים המשפיעים ביותר במאה ה-20, אבי תורת היחסות וממניחי היסודות לתורת הקוונטים; חתן פרס נובל לפיזיקה. נולד בעיר אולם (Ulm) בדרום גרמניה, למד בשוויץ ושימש כפרופסור באוניברסיטאות שונות. נוסף על עבודתו המדעית עסק במשך שנים רבות בפעילות ציבורית ופוליטית ענפה; עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 ויתר על אזרחותו הגרמנית והשתקע בארצות הברית יחד עם אשתו השנייה אלזה איינשטיין (1876-1936), שם הוצעה לו משרה במכון למחקר מתקדם (Institute for Advanced Study) בפרינסטון, ניו-ג'רזי, ושם נשאר עד מותו ב-18 באפריל 1955.
קארן סטמפה-בנדיקס (Karen Stampe-Bendix, 1881-1963), אשת חינוך, תסריטאית וסופרת דנית. בתו של המלחין היהודי-דני ויקטור בנדיקס (Victor Bendix) ושל אשת האצולה, הסופרת והפילנתרופית ריגמור סטמפה-בנדיקס (Rigmor Stampe-Bendix), בת הסנדקאות של הנס כריסטיאן אנדרסן. בשנות ה-30 התקרבה סטמפה-בנדיקס לזוג איינשטיין; פרסמה כתבת פרופיל ארוכה על איינשטיין בעתון הדני "פוליטיקן".

צמד פריטי טקסטיל – פרוכת גדולת ממדים המתארת את "שבעת המינים" ומפה תואמת ל"דוכן" ("תיבה" / "בימה") – מעוטרים ברקמות מפוארות ונושאים כתובות-הקדשה תואמות ומחורזות. איטליה, [המאה ה-18].
רקמת חוטי מתכת זהובים וכסופים, חוטי מתכת סליליים וחוטי מתכת רקועים (Tel) על גבי בד קטיפה ותשתית מגזרות-קרטון; זהרוני מתכת ("פייטים"); סרטי ברוקד משי; גדילים מחוטי מתכת ומחוטי כותנה; גב עשוי יריעות בדי כותנה, פשתן, ברוקד ומשי, חלקן צבועות; טבעות פליז לתלייה.
1. פרוכת גדולה, לחג השבועות.
במרכזה רקמה מפוארת המציגה אילן פורח ונושא פירות, מעוצב כמעין אלומה הקשורה בסרט. מענפי האילן צומחים "שבעת המינים" (שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, עפ"י דברים ח', ז'-ח') ובהם שיבולי חיטה ושעורה, אשכולות ענבים ועלי גפנים, תאנים ועלי תאנה, רימונים (עם רקמה המדמה את גרעיני הרימון על גבי בד קטיפה אדום), ענפי זית וענף נושא תמרים. בראש האילן מתנוססת הכתובת "פרכת הקדש" ומשני צדיו רקומה כתובת מליצית ומחורזת, ערוכה בשני בתי-שיר: "מורה יורה / בו יוצאים / אילן נאה / שבעה מינים / ונצר יפרח [צ"ל יפרה] / פירות נאים // חטה שעורה / אל פֶּה לא בא / גפן ותאנה / אך עינו רמה / דבש תמרה / אל הרקמה" (על אף התלבטות-מה בדרך קריאת המליצה, נראה כי יש לקרוא את שש השורות העליונות כבית אחד ואת שש השורות התחתונות כבית שני). מסגרת רחבה ומפוארת, רקומה כולה כמעין סבכה ומעוטרת דגמים צמחיים ופרחוניים הערוכים סביב ובתוך עשרות מדליונים (חלקם אליפטיים) וחצאי-מדליונים. המדליונים מעוטרים בשבעה דגמים שונים המתחלפים ביניהם. ארבעה עיטורי-פינה גדולים ותואמים בפינות הפנימיות של המסגרת.
בהתחשב במסורת אשר רווחה ועודנה רווחת בחלק מקהילות היהודים להתאים את תשמישי הקדושה בבית הכנסת ללוח השנה היהודי, נראה כי הפרוכת שלפנינו נועדה לפאר את ארון הקודש בימי חג השבועות (ואולי עד חג הסוכות?), שכן הביכורים שהיו מובאים בחג השבועות אל הכהנים בבית המקדש היו משבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל.

150X210 ס"מ; גדילים באורך 2.5 ס"מ ובאורך 4 ס"מ בשוליים התחתונים. 8 טבעות פליז לתלייה (שלוש טבעות חסרות). מצב כללי טוב. מעט פגמים, קרעים ותיקונים ישנים. בלאי וסימני פרימה, הן ברקמה ובגדילים, הן בבדים שבגב הפרוכת.

2. "תיקון דוכן" – מפה ל"תיבה".
מפה מלבנית. במרכזה עיטור רחב דמוי עמוד (ייתכן כי הוא מרמז ל"עמוד התפילה"), לשמאלו ולימינו טקסט מחורז בשני בתי-שיר: "זה מורה תיקון דוכן / לכבוד האל עליו שכן / לכבוד ס'ת' עולה כאן / נחמד נורא ומתוקן // יחיש האל לפדות צאנו / יבנה עיר ארמונו / ישיב היכל על תקונו / ישיר לוי על דוכנו". צורת רקמת האותיות, הנוסח המליצי וכן עיטורי המסגרת תואמים כולם לפרוכת הנ"ל. חלקה העליון של מסגרת המפה תפור בפאה העליונה בלבד, ומשמש כמעין כפורת. ארבעת עיטורי-הפינה בחלקה הפנימי של המסגרת עשויים בחלקם מסרטי ברוקד משי. אל המפה תפורה (בצדה האחורי של הפאה העליונה בלבד) יריעת בד ברוקד גדולה אשר שימשה, כנראה, לכיסוי חלקה האחורי של ה"תיבה" ולייצוב המפה הרקומה על גבי ה"תיבה".

123X93 ס"מ + יריעה נוספת 125X175 ס"מ. גדילים באורך 7 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט פגמים וקרעים קלים. בלאי וסימני פרימה, הן ברקמה ובגדילים, הן בבדים שבגב.

צמד חד-פעמי של שני פריטי טקסטיל נדירים ומפוארים, מלאכת רקמה עשירה ואיכותית עם מוטיבים אמנותיים יוצאי-דופן. שני פריטי הטקסטיל שלפנינו – ובייחוד הפרוכת – מצטיינים בייחודם האמנותי והעיצובי, אשר כמעט ולא נמצאות לו מקבילות בעולם היודאיקה.
סגנונה של הפרוכת ממזג מסורות עיצוביות שמקורן בקהילות יהודי ספרד שבאימפריה העות'מאנית יחד עם מסורות הטקסטיל והרקמה האיטלקיות העשירות; כך, למשל, ארבעת עיטורי-הפינה הגדולים הושפעו בוודאי מן הרקמה העות'מאנית, שאחד מדגמיה האופייניים כולל מדליון מרכזי, מסגרת ודגמי-פינה (ואשר הושפע מעיטורי כריכות ספרים טורקיים), בעוד שהמסגרת החיצונית מייצגת מסורת עיטור ורקמה איטלקיות. ייתכן כי גם האילן שבמרכז הפרוכת הושפע מדגם "עץ החיים" הטורקי-עות'מאני (Bindalli = "אלף ענפים"), המורכב במקור מאגרטל או מגבעול מרכזי ממנו משתרגים ענפים הממלאים את פני השטח. בכך מעידה הפרוכת שלפנינו – שבוודאי היתה בשימוש בבית-כנסת של קהילת יוצאי ספרד באיטליה – גם על הקשרים ההדוקים ועל יחסי הגומלין שבין יהודי איטליה ליהודי טורקיה והאימפריה העות'מאנית.
לשאלת המוטיב המרכזי שבפרוכת – אילן "שבעת המינים" – הרי שלפנינו דוגמה ייחודית ויוצאת דופן: לא ידוע לנו על אף פריט טקסטיל יהודי אחר עליו מופיע עיטור דוגמת אילן זה, ויש לציין כי הוא מתייחד גם מבחינה אמנותית בקומפוזיציה הא-סימטרית שלו, החריגה בין הדגמים המופיעים בדרך כלל על-גבי פרוכות (ואשר נוטה בדרך כלל לעיצוב סימטרי, אופקית ואנכית); תנועתם החופשית של ענפי האילן יחד עם שפע העלים והפירות יוצרת דימוי חי ועז, המפתיע ברעננותו.
ידועה פרוכת אחת נוספת בלבד, משנת 1736, המציגה את "שבעת המינים" (אוסף המוזיאון היהודי של רומא, Museo Ebraico di Roma, Inv. 430), אלא שבה ערוכים הפירות בנפרד, במסגרת החיצונית, ולא במרכז הפרוכת.
ספרות:
1. יהודי ספרד באימפריה העות'מאנית, אסתר יוהס (עורכת). ירושלים: מוזיאון ישראל, תשמ"ט, עמ' 119-65.
2. Gardens and Ghettos, The Art of Jewish Life in Italy, Vivian B. Mann (editor) Berkeley: University of California Press, 1989, pp. 44-64.
3. Tutti i colori dell'Italia ebraica: tessuti preziosi dal Tempio di Gerusalemme al pret-a- porter, Dora Liscia Bemporad, Olga Melasecchi (editors). Firenze: Giunti, Firenze musei, 2019, p. 154.

נרתיק לקמע. [איטליה, המאה ה-18].
כסף (אינו חתום) יצוק, רקוע, מוחתם וחקוק.
נרתיק לנשיאת קמע, מעוצב כמכל מרובע עם מכסה נשלף בתחתית. שני צדי המכל מעוטרים באופן זהה, כשבמרכזם מופיע קרטוש קמור מוקף עלי אקנתוס ובראשו כתר גדול. הכתובת "שד-י" מופיעה במרכז אחד הקרטושים. בשולי המכל – משמאל ומימין – מולחמים עיטורים דמויי ענפים גבוהים הנושאים עלים ופרחים מסוגננים, המרמזים לסגנון הארכיטקטוני המקובל בקמעות איטלקיים מהמאות ה-17-18 (ואף קודם לכן) אשר כלל צמד עמודים משני צדי הנרתיק. בראש הנרתיק עיטור צמחי סימטרי שבמרכזו סוסון-ים או יצור מיתולוגי דומה (על אודות הופעתם של יצורים מיתולוגיים בפריטי יודאיקה איטלקיים, בהשפעת אמנות ימי הביניים, ראו: אוסף שטיגליץ, פריט 120). טבעת לתליה.
מכיוון שנרתיקים לקמעות נשאו – על פי רוב – שמות קדושים או צירופי אותיות קבליים חקוקים או מולחמים בחזית או משני צדדיהם, הפכו הללו ברבות השנים לשמש כקמעות בפני עצמם, אף בהיותם ריקים מקמע קלף.
דגם איכותי ולא-מצוי של נרתיק איטלקי לקמע.
להשוואה ולמידע נוסף, ראו: Arte nella tradizione ebraica (Milano, 1963), pp. 90-91; Heinrich Frauberger, Uber alte Kultusgegenstande in Synagoge und Haus (1903), p. 88, fig 118. ; אוסף שטיגליץ, פריט 120.

גובה: 7.8 ס"מ, רוחב: 7.8 ס"מ, עובי: 2 ס"מ. מצב טוב. נקבים בתחתית המכל והמכסה.