מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
מציג 25 - 36 of 134
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $4,750
כולל עמלת קונה
תורה, נביאים וכתובים. [ונציה, רפ"א 1521. דפוס דניאל בומברג].
כרך הכולל את כל כ"ד ספרי התנ"ך, בהדפסה נאה ומנוקדת. תיבות פתיחה מעוטרות לרוב ספרי התנ"ך. מהדורה זו נדפסה בצורה זהה למהדורת התנ"ך הראשונה של בומברג שנדפסה בונציה רע"ח, למעט ספר תהלים שנדפס כאן בשורות קצרות, ארבע עמודות בכל דף.
רישומים בכתב-יד בסופי פרשיות על ההפטרה הנקראת לאותה פרשה. בעמודים הריקים ובשערי הספרים רישומים שונים בכתבי-יד אשכנזיים עתיקים משנות הת': בשער נביאים ראשונים (דף קנט/1), רישום בעלות מעניין משנת תי"ט: "ראיתי אנשי רעות / שקוני'[ם] ספרים בלא מעות / רק בחמישה אצבעות / לכן חתמתי שלא יבוא אחד מן השוק / ויעשה צוק / נפתלי בן הק' מהור"ר אברהם ז"ל מלמד... וש"ץ"; בסוף ספר מלכים (דף רעו/2), רישומי לידות בכתב-יד אשכנזי עתיק מהשנים ת"ד-ת"ך; בשער "ארבעה נביאים אחרונים" (דף רעז/1) רישום ביידיש על פטירה בשנת תל"ז; בסוף נביאים אחרונים ובשער כתובים (דפים שצח/-2שצט/1), רישומי לידות ופטירות בכתב-יד אשכנזי עתיק מהשנים ת"ע-תפ"א.
עותק חסר 6 דפים. ג-כד, כז-פ, פב-תלג, תלה-תקכח, [1] דף (במקור: תקכח, [1] דף. חסרים: דף השער ודפים ב, כה-כו, פא, תלד. דפים אלו הושלמו בצילום). 17.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, בינוני-טוב. כתמים ובלאי. סימני עש קלים במספר מקומות. קרעים במספר דפים. קרעים בשני הדפים האחרונים עם פגיעה וחסרון בטקסט. סימני שריפה בשולי הדפים ובפנים חלקם. סימני פטריה ועובש במספר דפים. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות הדפים ומספרי הדפים. כריכת בד חדשה.
מקור: אוסף ד"ר ישראל מהלמן.
כרך הכולל את כל כ"ד ספרי התנ"ך, בהדפסה נאה ומנוקדת. תיבות פתיחה מעוטרות לרוב ספרי התנ"ך. מהדורה זו נדפסה בצורה זהה למהדורת התנ"ך הראשונה של בומברג שנדפסה בונציה רע"ח, למעט ספר תהלים שנדפס כאן בשורות קצרות, ארבע עמודות בכל דף.
רישומים בכתב-יד בסופי פרשיות על ההפטרה הנקראת לאותה פרשה. בעמודים הריקים ובשערי הספרים רישומים שונים בכתבי-יד אשכנזיים עתיקים משנות הת': בשער נביאים ראשונים (דף קנט/1), רישום בעלות מעניין משנת תי"ט: "ראיתי אנשי רעות / שקוני'[ם] ספרים בלא מעות / רק בחמישה אצבעות / לכן חתמתי שלא יבוא אחד מן השוק / ויעשה צוק / נפתלי בן הק' מהור"ר אברהם ז"ל מלמד... וש"ץ"; בסוף ספר מלכים (דף רעו/2), רישומי לידות בכתב-יד אשכנזי עתיק מהשנים ת"ד-ת"ך; בשער "ארבעה נביאים אחרונים" (דף רעז/1) רישום ביידיש על פטירה בשנת תל"ז; בסוף נביאים אחרונים ובשער כתובים (דפים שצח/-2שצט/1), רישומי לידות ופטירות בכתב-יד אשכנזי עתיק מהשנים ת"ע-תפ"א.
עותק חסר 6 דפים. ג-כד, כז-פ, פב-תלג, תלה-תקכח, [1] דף (במקור: תקכח, [1] דף. חסרים: דף השער ודפים ב, כה-כו, פא, תלד. דפים אלו הושלמו בצילום). 17.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, בינוני-טוב. כתמים ובלאי. סימני עש קלים במספר מקומות. קרעים במספר דפים. קרעים בשני הדפים האחרונים עם פגיעה וחסרון בטקסט. סימני שריפה בשולי הדפים ובפנים חלקם. סימני פטריה ועובש במספר דפים. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות הדפים ומספרי הדפים. כריכת בד חדשה.
מקור: אוסף ד"ר ישראל מהלמן.
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $4,250
כולל עמלת קונה
"תשובות הרב... רבינו יצחק ב"ר ששת ז"ל" - שו"ת הריב"ש. [קושטא, ש"ו-ש"ז 1546-1547]. דפוס אליעזר שונצינו. מהדורה ראשונה.
מספרי היסוד של ספרות השו"ת וההלכה. הריב"ש, מחותמי תקופת הראשונים, נולד בספרד בשנת פ"ו ונפטר באלג'יר בשנת קס"ח. רבו המובהק היה רבנו נסים בר ראובן (הר"ן). קיבל תורה גם מרבי חסדאי קרשקש ורבי פרץ הכהן.
הספר נדפס בקונטרסים וחולק לקונים בשבתות בבית הכנסת, כנהוג בקושטא באותה תקופה. דיון הלכתי התקיים בעניין בקרב רבני קושטא שהתנגדו למנהג זה [ראה: א' יערי, הדפוס העברי בקושטא, ירושלים תשכ"ז, עמ' 103, מס' 145]. [21] הדפים הראשונים כוללים מפתחות ותיקונים. דף השער נדפס לאחריהם, בדף [22].
בשולי תשובה תלז, הגהה בכתב-יד אשכנזי-איטלקי משנות הת' [הכותב מביא בתוך דבריו שני ספרים שנדפסו בשנות הת': גידולי תרומה וכנסת הגדולה]. מספר מחיקות צנזורה, חריכת דיו את הטקסט במקומות בודדים. חתימות צנזורים בדף ראשון ואחרון.
עותק נאה במיוחד, על נייר בהיר עבה ואיכותי, עם שוליים רחבים. [303] דף. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים במקומות בודדים. כריכה חדשה, עם שדרת קלף, מעט פגומה.
מקור: אוסף ד"ר ישראל מהלמן.
מספרי היסוד של ספרות השו"ת וההלכה. הריב"ש, מחותמי תקופת הראשונים, נולד בספרד בשנת פ"ו ונפטר באלג'יר בשנת קס"ח. רבו המובהק היה רבנו נסים בר ראובן (הר"ן). קיבל תורה גם מרבי חסדאי קרשקש ורבי פרץ הכהן.
הספר נדפס בקונטרסים וחולק לקונים בשבתות בבית הכנסת, כנהוג בקושטא באותה תקופה. דיון הלכתי התקיים בעניין בקרב רבני קושטא שהתנגדו למנהג זה [ראה: א' יערי, הדפוס העברי בקושטא, ירושלים תשכ"ז, עמ' 103, מס' 145]. [21] הדפים הראשונים כוללים מפתחות ותיקונים. דף השער נדפס לאחריהם, בדף [22].
בשולי תשובה תלז, הגהה בכתב-יד אשכנזי-איטלקי משנות הת' [הכותב מביא בתוך דבריו שני ספרים שנדפסו בשנות הת': גידולי תרומה וכנסת הגדולה]. מספר מחיקות צנזורה, חריכת דיו את הטקסט במקומות בודדים. חתימות צנזורים בדף ראשון ואחרון.
עותק נאה במיוחד, על נייר בהיר עבה ואיכותי, עם שוליים רחבים. [303] דף. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים במקומות בודדים. כריכה חדשה, עם שדרת קלף, מעט פגומה.
מקור: אוסף ד"ר ישראל מהלמן.
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $6,000
לא נמכר
מקראות גדולות, תורה נביאים וכתובים, עם התרגומים ופירושי רש"י, רלב"ג, אבן עזרא, בעל הטורים, רד"ק, רס"ג והמסורה. ונציה, שכ"ח [1568]. דפוס זואן דיגארה. ארבעה כרכים.
סט שלם. מהדורה מפוארת של ה"מקראות גדולות" בפורמט גדול ומרשים, שהדפיס זואן די גארה בשנות פעילותו הראשונות כמדפיס בונציה. די גארה ירש את דפוסו של המדפיס הווניציאני דניאל בומברג. בדף השער הכללי בכרך הראשון, מוזכר די גארה כ"בן משק הבומבירגי מנעוריו"' וצוין כי המהדורה נדפסה עם "האותיות אשר היו מהבומבירגי".
רישומי בעלות עתיקים. חותמות.
ארבעה כרכים. כרך א': [6], רכח, תתיט-תתסא דף. כרך ב': [1], רלד-תמא דף. כרך ג': [1], תמב-תרפה דף. כרך ד': [1], תרפח-תתיז, תתסג-תתקכו; ז, [1]; סו דף. דפים תתיט-תתסא של חמשת המגילות נכרכו בסוף הכרך הראשון. דף תתיח ודף תתסב שהנם דפים חלקים, חסרים. כ-38 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים, טוב-בינוני. מרבית הדפים על נייר עבה ואיכותי. כתמים. במספר מקומות כתמים כהים. נזקי עש. קרעים משוקמים. פגעי עש משוקמים בדפים רבים, עם פגיעה בטקסט. הכרכים עברו שיקום מקצועי. בשני דפי שער קרעים משוקמים עם פגיעה במסגרת השער. חלק מהדפים הושלמו מעותקים אחרים ושוקמו. כריכות עור מפוארות חדשות.
סט שלם. מהדורה מפוארת של ה"מקראות גדולות" בפורמט גדול ומרשים, שהדפיס זואן די גארה בשנות פעילותו הראשונות כמדפיס בונציה. די גארה ירש את דפוסו של המדפיס הווניציאני דניאל בומברג. בדף השער הכללי בכרך הראשון, מוזכר די גארה כ"בן משק הבומבירגי מנעוריו"' וצוין כי המהדורה נדפסה עם "האותיות אשר היו מהבומבירגי".
רישומי בעלות עתיקים. חותמות.
ארבעה כרכים. כרך א': [6], רכח, תתיט-תתסא דף. כרך ב': [1], רלד-תמא דף. כרך ג': [1], תמב-תרפה דף. כרך ד': [1], תרפח-תתיז, תתסג-תתקכו; ז, [1]; סו דף. דפים תתיט-תתסא של חמשת המגילות נכרכו בסוף הכרך הראשון. דף תתיח ודף תתסב שהנם דפים חלקים, חסרים. כ-38 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים, טוב-בינוני. מרבית הדפים על נייר עבה ואיכותי. כתמים. במספר מקומות כתמים כהים. נזקי עש. קרעים משוקמים. פגעי עש משוקמים בדפים רבים, עם פגיעה בטקסט. הכרכים עברו שיקום מקצועי. בשני דפי שער קרעים משוקמים עם פגיעה במסגרת השער. חלק מהדפים הושלמו מעותקים אחרים ושוקמו. כריכות עור מפוארות חדשות.
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $9,375
כולל עמלת קונה
ספר תורת החטאת, דיני איסור והיתר, על פי מנהג פולין ואשכנז, מאת רבי משה איסרליש - הרמ"א. קראקא, של"ז [1577]. דפוס יצחק פרוסטיץ. מהדורה שניה עם הוספות המחבר.
מהדורה מוקדמת של ספר ההלכה היסודי שכתב הרמ"א. המהדורה הראשונה נדפסה בחיי הרמ"א בקראקא ש"ל. המהדורה שלפנינו נדפסה שנים ספורות לאחר פטירתו (בשנת של"ב), ובה נוספו תוספות והגהות שהוסיף הרמ"א על עותק המהדורה הראשונה שהיה ברשותו, כפי שנכתב בשער: "ונוסף על הראשונים שנדפס מתוך ספר הגיה הגאון מהר"ר משה איסרליס ז"ל בכתב ידו קודם שנתבקש בישיבה של מעלה".
בדף שלפני האחרון, רישומי בעלות בכתיבה אשכנזית עתיקה, המתעדים שלושה דורות - אב, בן ונכד - שהספר היה ברשותם (גרמניה, המאה ה-17 בקירוב): "יצחק בר אלכסנדרי הכהן דוירטמונט במדינת מארק", "משה בן מהר"ר יצחק הכהן ז"ל הענזבורג במדינת גיילך", "שמואל בר משה הכהן ז"ל הענזבורג, ל"ע [לעת עתה] פה דיירן במדינת גיילך זה הספר מאבי ז"ל...".
בדפי הספר, מספר סימונים ותיקונים בכתב-יד.
פד, יט, [1] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. נייר איכותי במצב טוב. כתמים, עקבות רטיבות בחלק מהדפים. דף השער חתוך על גבול מסגרת השער עם פגיעה קלה וחסרון בשוליה השמאליים ובצדה העליון. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות העמודים בחלק מהדפים. קרעים בדף האחרון (של לוח הטעויות), עם פגיעה קלה בטקסט. דף זה הודבק על נייר לחיזוק. כריכה ישנה.
נדיר. למיטב ידיעתנו לא הופיע במכירות פומביות.
מהדורה מוקדמת של ספר ההלכה היסודי שכתב הרמ"א. המהדורה הראשונה נדפסה בחיי הרמ"א בקראקא ש"ל. המהדורה שלפנינו נדפסה שנים ספורות לאחר פטירתו (בשנת של"ב), ובה נוספו תוספות והגהות שהוסיף הרמ"א על עותק המהדורה הראשונה שהיה ברשותו, כפי שנכתב בשער: "ונוסף על הראשונים שנדפס מתוך ספר הגיה הגאון מהר"ר משה איסרליס ז"ל בכתב ידו קודם שנתבקש בישיבה של מעלה".
בדף שלפני האחרון, רישומי בעלות בכתיבה אשכנזית עתיקה, המתעדים שלושה דורות - אב, בן ונכד - שהספר היה ברשותם (גרמניה, המאה ה-17 בקירוב): "יצחק בר אלכסנדרי הכהן דוירטמונט במדינת מארק", "משה בן מהר"ר יצחק הכהן ז"ל הענזבורג במדינת גיילך", "שמואל בר משה הכהן ז"ל הענזבורג, ל"ע [לעת עתה] פה דיירן במדינת גיילך זה הספר מאבי ז"ל...".
בדפי הספר, מספר סימונים ותיקונים בכתב-יד.
פד, יט, [1] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. נייר איכותי במצב טוב. כתמים, עקבות רטיבות בחלק מהדפים. דף השער חתוך על גבול מסגרת השער עם פגיעה קלה וחסרון בשוליה השמאליים ובצדה העליון. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות העמודים בחלק מהדפים. קרעים בדף האחרון (של לוח הטעויות), עם פגיעה קלה בטקסט. דף זה הודבק על נייר לחיזוק. כריכה ישנה.
נדיר. למיטב ידיעתנו לא הופיע במכירות פומביות.
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $6,000
כולל עמלת קונה
ספר מקור חיים, ביאור על התורה, מרבי שמואל צרצה, המכונה רבי שמואל אבן סנה. מנטובה, שי"ט (1559). דפוס מאיר בן אפרים מפדובה ויעקב בן נפתלי הכהן מגאזולו. מהדורה יחידה.
בראש עמוד השער, חתימה בכתב-ידו של משה מנדלסון: "הקטן משה מדעסא [דעסוי]". בסוף החתימה בעברית, משולבים ראשי התיבות של שמו בגרמנית: MM.
בדף המגן שלפני השער, רישום בגרמנית המציין כי הספר הגיע מהאוסף של משה מנדלסון וכי החתימה בראש השער היא בכתב-ידו.
מתחת לרישום זה, רישום בעלים נוסף החתום ע"י L. Loewe [לואי לֶווה = ד"ר אליעזר לוי, מזכירו הנודע של משה מונטיפיורי], הכותב שקיבל את הספר מידידו דוד פרידלנדר, חבר מועצת העיר ברלין [דוד פרידלנדר, מאנשי תנועת ההשכלה וממנהיגי הקהילה היהודית בברלין, ידידו ותלמידו של משה מנדלסון].
מתחת לרישום מודבק תו-ספר מודפס, של "יעקב חיים הלוי", לונדון תרנ"ה, ובו נכתב שהספר הגיע מעזבון אביו ד"ר אליעזר הלוי, בתוספת פרטים אודות אביו.
בדפי הספר סימונים וציונים בכתב-יד (קוים להדגשה, מספרים ואותיות לטיניות). בדף מג/1 ודף מו/1 ארבע הגהות ארוכות, בכתיבה אשכנזית עתיקה (אחת ההגהות מתחילה: "דע...". הגהה אחרת מתחילה: "גם דע לך הסוד..."). בדף פו/2 הגהה נוספת, בכתיבה אשכנזית מאוחרת יותר.
משה מנדלסון (1729-1786) - פילוסוף והוגה דעות יהודי-גרמני, מפרש ומתרגם המקרא, הנחשב ליהודי המפורסם ביותר במאה ה-18. מאמריו בנושא הנאורות ו"המצב המודרני" בגרמניה של תקופתו זכו להערכה ולתפוצה רבות, והגותו מציינת את ראשיתה של הגות יהודית ליברלית המקדמת ערכים כהומניזם, סובלנות דתית וחברה רב-תרבותית. מנדלסון הוציא לאור את כתב העת "קֹהֶלֶת מוסר" (לענייני מוסר ותיקון מידות הנפש), הנחשב לכתב העת העברי המודרני הראשון, פרסם תרגום גרמני וביאורים לתורה (מפעל זה נחשב לאחד המפעלים החשובים ביותר של תנועת ההשכלה) וזכה לפרסים ולפרסום בזכות חיבוריו הפילוסופיים החשובים בנושא הישארות הנפש ומטאפיזיקה (עד כי כונה "סוקרטס הגרמני"). כמה מתלמידיו היו לממשיכי דרכו ולדמויות מרכזיות בתנועת ההשכלה היהודית. אחד הבולטים שבהם היה דוד פרידלנדר, ממנהיגי הקהילה היהודית בברלין ומן הרדיקליים שבאנשי תנועת ההשכלה, שהספר שלפנינו היה ברשותו.
קל דף. 29.5 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי. מצב טוב. כתמים. קרע בשולי השער והדף שלאחריו, ללא חסרון. כריכה ישנה.
בחלק מהטפסים מופיע דף הקדמה מצונזר, שנדפס מחדש לאחר שהושמטו ממנו מספר שורות. בטופס שלפנינו מופיע דף ההקדמה המקורי.
בראש עמוד השער, חתימה בכתב-ידו של משה מנדלסון: "הקטן משה מדעסא [דעסוי]". בסוף החתימה בעברית, משולבים ראשי התיבות של שמו בגרמנית: MM.
בדף המגן שלפני השער, רישום בגרמנית המציין כי הספר הגיע מהאוסף של משה מנדלסון וכי החתימה בראש השער היא בכתב-ידו.
מתחת לרישום זה, רישום בעלים נוסף החתום ע"י L. Loewe [לואי לֶווה = ד"ר אליעזר לוי, מזכירו הנודע של משה מונטיפיורי], הכותב שקיבל את הספר מידידו דוד פרידלנדר, חבר מועצת העיר ברלין [דוד פרידלנדר, מאנשי תנועת ההשכלה וממנהיגי הקהילה היהודית בברלין, ידידו ותלמידו של משה מנדלסון].
מתחת לרישום מודבק תו-ספר מודפס, של "יעקב חיים הלוי", לונדון תרנ"ה, ובו נכתב שהספר הגיע מעזבון אביו ד"ר אליעזר הלוי, בתוספת פרטים אודות אביו.
בדפי הספר סימונים וציונים בכתב-יד (קוים להדגשה, מספרים ואותיות לטיניות). בדף מג/1 ודף מו/1 ארבע הגהות ארוכות, בכתיבה אשכנזית עתיקה (אחת ההגהות מתחילה: "דע...". הגהה אחרת מתחילה: "גם דע לך הסוד..."). בדף פו/2 הגהה נוספת, בכתיבה אשכנזית מאוחרת יותר.
משה מנדלסון (1729-1786) - פילוסוף והוגה דעות יהודי-גרמני, מפרש ומתרגם המקרא, הנחשב ליהודי המפורסם ביותר במאה ה-18. מאמריו בנושא הנאורות ו"המצב המודרני" בגרמניה של תקופתו זכו להערכה ולתפוצה רבות, והגותו מציינת את ראשיתה של הגות יהודית ליברלית המקדמת ערכים כהומניזם, סובלנות דתית וחברה רב-תרבותית. מנדלסון הוציא לאור את כתב העת "קֹהֶלֶת מוסר" (לענייני מוסר ותיקון מידות הנפש), הנחשב לכתב העת העברי המודרני הראשון, פרסם תרגום גרמני וביאורים לתורה (מפעל זה נחשב לאחד המפעלים החשובים ביותר של תנועת ההשכלה) וזכה לפרסים ולפרסום בזכות חיבוריו הפילוסופיים החשובים בנושא הישארות הנפש ומטאפיזיקה (עד כי כונה "סוקרטס הגרמני"). כמה מתלמידיו היו לממשיכי דרכו ולדמויות מרכזיות בתנועת ההשכלה היהודית. אחד הבולטים שבהם היה דוד פרידלנדר, ממנהיגי הקהילה היהודית בברלין ומן הרדיקליים שבאנשי תנועת ההשכלה, שהספר שלפנינו היה ברשותו.
קל דף. 29.5 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי. מצב טוב. כתמים. קרע בשולי השער והדף שלאחריו, ללא חסרון. כריכה ישנה.
בחלק מהטפסים מופיע דף הקדמה מצונזר, שנדפס מחדש לאחר שהושמטו ממנו מספר שורות. בטופס שלפנינו מופיע דף ההקדמה המקורי.
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $11,875
כולל עמלת קונה
כתב-יד גדול, דרושים וחידושים בהלכה ואגדה. אמשטרדם, [שנות הת"צ, המחצית הראשונה של המאה ה-18].
כתיבה אשכנזית אופיינית לראשית המאה ה-18. כתיבה אוטוגרפית של מחבר, עם תיקונים, מחיקות והוספות רבות בשולי הגליונות ובין השורות.
בראש העמוד הראשון: "בע"ה יו' ג' ד' תשרי דהאי שתא תצ"ג לפ"ק". בתחילת "דיני מליחה" (דף [119/א]): "בע"ה יו' א' ט"ו אלול דהאי שתא תצ"א לפ"ק פה אמשטרדם".
כולל: חידושים על הש"ס, בהלכה ובאגדה, במאמרים ארוכים. בין היתר: פלפולים ארוכים על סוגיות במסכתות ברכות, שבת, פסחים ויומא, חידושים על הבית יוסף בהלכות פסח, חידושים בהלכות נדה, ביאור על הרמב"ם הלכות תלמוד תורה, חידושים על תחילת מסכת בבא קמא, ועוד. מדף [89], חידושים על טור ושולחן ערוך הלכות טריפות והלכות מליחה [איורים רבים להמחשה בהלכות טריפות].
התוכן לא נדפס. לא הצלחנו לזהות מי הכותב, אך כפי הנראה מדובר ברב חשוב מחכמי אירופה. מהכותרת הנזכרת לעיל עולה שהכותב התגורר או שהה בעיר אמשטרדם בשנת תצ"א (1731). ידוע לנו כי כתב-היד עבר במשך דורות רבים עד לימינו במשפחת צאצאיו של הגאון רבי ישראל ליפשיץ בעל "תפארת ישראל" (תקמ"ב-תרכ"א), ויתכן שנכתב בידי אחד מאבותיו או רבותיו (סבו של בעל "תפארת ישראל" היה הגאון רבי ישראל ליפשיץ אב"ד קליווא, בעל "אור ישראל", הידוע מפרשת "הגט מקליווא". אביו של רבי ישראל אב"ד קליווא היה רבי אליעזר אב"ד אוסטרובצה ונייאוויט ובעל שו"ת השיב ר' אליעזר ושיח השדה [נפטר תק"י]. אחיו של רבי אליעזר היה רבי יהודה ליפשיץ שהיה רב ברוטרדם).
נראה שדרש את חלק מן הדברים ברבים ויתכן שהיה רב קהילה או מרביץ תורה, שכן בדף [53/א], בהגהה שבצד הגליון, הוא כותב: "...כן יישבתי מכילתא זו בשעה שהייתי דורש, ומה שהגהתי בפנים הוא לפי דרכו של הפרשן שם במכילתא...". במקום אחד הוא כותב (דף [54/א]): "...לפי הקיצור אל דרוש זה, אלא מה שכתבתי בפנים צריך אני לעיין משום שהוא כדרך ארוכה יותר". בדף [26/ב] הוא מביא נדון מעניין על "שאלת שופר מחיה שיש לה קרן אחת במצחו...".
[139] דף (מתוכם 11 ריקים). 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי, עקבות רטיבות. נייר יבש ושביר. בלאי עם חסרון בדף ופגיעה בטקסט בשוליים התחתונים-פנימיים של הדפים. קונטרסים מנותקים באופן חלקי. כריכה מקורית, פגומה ורופפת.
כתיבה אשכנזית אופיינית לראשית המאה ה-18. כתיבה אוטוגרפית של מחבר, עם תיקונים, מחיקות והוספות רבות בשולי הגליונות ובין השורות.
בראש העמוד הראשון: "בע"ה יו' ג' ד' תשרי דהאי שתא תצ"ג לפ"ק". בתחילת "דיני מליחה" (דף [119/א]): "בע"ה יו' א' ט"ו אלול דהאי שתא תצ"א לפ"ק פה אמשטרדם".
כולל: חידושים על הש"ס, בהלכה ובאגדה, במאמרים ארוכים. בין היתר: פלפולים ארוכים על סוגיות במסכתות ברכות, שבת, פסחים ויומא, חידושים על הבית יוסף בהלכות פסח, חידושים בהלכות נדה, ביאור על הרמב"ם הלכות תלמוד תורה, חידושים על תחילת מסכת בבא קמא, ועוד. מדף [89], חידושים על טור ושולחן ערוך הלכות טריפות והלכות מליחה [איורים רבים להמחשה בהלכות טריפות].
התוכן לא נדפס. לא הצלחנו לזהות מי הכותב, אך כפי הנראה מדובר ברב חשוב מחכמי אירופה. מהכותרת הנזכרת לעיל עולה שהכותב התגורר או שהה בעיר אמשטרדם בשנת תצ"א (1731). ידוע לנו כי כתב-היד עבר במשך דורות רבים עד לימינו במשפחת צאצאיו של הגאון רבי ישראל ליפשיץ בעל "תפארת ישראל" (תקמ"ב-תרכ"א), ויתכן שנכתב בידי אחד מאבותיו או רבותיו (סבו של בעל "תפארת ישראל" היה הגאון רבי ישראל ליפשיץ אב"ד קליווא, בעל "אור ישראל", הידוע מפרשת "הגט מקליווא". אביו של רבי ישראל אב"ד קליווא היה רבי אליעזר אב"ד אוסטרובצה ונייאוויט ובעל שו"ת השיב ר' אליעזר ושיח השדה [נפטר תק"י]. אחיו של רבי אליעזר היה רבי יהודה ליפשיץ שהיה רב ברוטרדם).
נראה שדרש את חלק מן הדברים ברבים ויתכן שהיה רב קהילה או מרביץ תורה, שכן בדף [53/א], בהגהה שבצד הגליון, הוא כותב: "...כן יישבתי מכילתא זו בשעה שהייתי דורש, ומה שהגהתי בפנים הוא לפי דרכו של הפרשן שם במכילתא...". במקום אחד הוא כותב (דף [54/א]): "...לפי הקיצור אל דרוש זה, אלא מה שכתבתי בפנים צריך אני לעיין משום שהוא כדרך ארוכה יותר". בדף [26/ב] הוא מביא נדון מעניין על "שאלת שופר מחיה שיש לה קרן אחת במצחו...".
[139] דף (מתוכם 11 ריקים). 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי, עקבות רטיבות. נייר יבש ושביר. בלאי עם חסרון בדף ופגיעה בטקסט בשוליים התחתונים-פנימיים של הדפים. קונטרסים מנותקים באופן חלקי. כריכה מקורית, פגומה ורופפת.
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה
ספר דינא דחיי, ביאור על הסמ"ג, מאת רבי חיים בנבנשתי בעל "כנסת הגדולה". חלקים א-ב. קושטא, [תק"ב 1742]. דפוס האחים ראובן וניסים אשכנזי. מהדורה ראשונה.
בספר מופיעות מספר חתימות בעצם כתב-ידו של הגאון המפורסם רבי אפרים זלמן מרגליות בעל "בית אפרים". במרכז השער של חלק ראשון, חתימתו המלאה: "הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד". בראש השער חתימה נוספת (מעט קצוצה): "הק' אפרים זלמן בה[--] מ' מנחם מאניש [---]". בראש השער של חלק ב' חתימה נוספת (מעט פגומה): "קניתי מהוני [ל]כבוד צורי וקוני הק' אפרים זלמן בה[---] מבראד".
הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד (תקכ"א-תקפ"ח) בעל ה"בית אפרים" ו"מטה אפרים". גאון מפורסם, אשר נודע בכל תפוצות ישראל לאחד מגדולי הפוסקים והחליף שו"ת עם כל גאוני דורו. בן דורם של ה"נתיבות המשפט" וה"קצות החושן". בצעירותו שימש ברבנות בעיר אוהניב, לאחר תקופה קצרה עבר לבראד (ברודי), בה לא נשא משרה רבנית, מאחר והיה עשיר מופלג ותורה וגדולה התאחדו על שולחנו. היה מקורב לחסידות ולגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, והסכים על הדפסת ספרי חסידות רבים אולם הוא עצמו לא נחשב לחסיד. יתירה מכך, היו שהאשימוהו כמי ש"צינזר" את דברי המגיד ממזריטש מספר "פנים יפות" על התורה, למחותנו בעל ה"הפלאה" (ראה אודותיו באנצי' לחכמי גליציה ג', עמ' 915-913. בספר דור דעה עמ' קנ-קנד). ספריו בשו"ת ובהלכה הנם מספרי היסוד של פסק ההלכה, וכבר בחייו היו מפורסמים, וכפי שהעיד עליו החתם סופר בהספדו: "ובכל יום שמועותיו בבתי מדרשינו מספרים שחיבר" (אישים בתשובות חתם סופר, עמ' עט-פא).
[2], ריא דף; [1], קלו דף. 28 ס"מ. מצב משתנה טוב עד בינוני. רוב הדפים במצב טוב. פגימות בשולי מספר דפים (קפז-קפח, ושער חלק ב') נזקי עש על הטקסט בדפים האחרונים של חלק ב'. חיתוך דפים צבעוני. כריכת עור עתיקה, מעט בלויה.
בספר מופיעות מספר חתימות בעצם כתב-ידו של הגאון המפורסם רבי אפרים זלמן מרגליות בעל "בית אפרים". במרכז השער של חלק ראשון, חתימתו המלאה: "הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד". בראש השער חתימה נוספת (מעט קצוצה): "הק' אפרים זלמן בה[--] מ' מנחם מאניש [---]". בראש השער של חלק ב' חתימה נוספת (מעט פגומה): "קניתי מהוני [ל]כבוד צורי וקוני הק' אפרים זלמן בה[---] מבראד".
הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד (תקכ"א-תקפ"ח) בעל ה"בית אפרים" ו"מטה אפרים". גאון מפורסם, אשר נודע בכל תפוצות ישראל לאחד מגדולי הפוסקים והחליף שו"ת עם כל גאוני דורו. בן דורם של ה"נתיבות המשפט" וה"קצות החושן". בצעירותו שימש ברבנות בעיר אוהניב, לאחר תקופה קצרה עבר לבראד (ברודי), בה לא נשא משרה רבנית, מאחר והיה עשיר מופלג ותורה וגדולה התאחדו על שולחנו. היה מקורב לחסידות ולגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, והסכים על הדפסת ספרי חסידות רבים אולם הוא עצמו לא נחשב לחסיד. יתירה מכך, היו שהאשימוהו כמי ש"צינזר" את דברי המגיד ממזריטש מספר "פנים יפות" על התורה, למחותנו בעל ה"הפלאה" (ראה אודותיו באנצי' לחכמי גליציה ג', עמ' 915-913. בספר דור דעה עמ' קנ-קנד). ספריו בשו"ת ובהלכה הנם מספרי היסוד של פסק ההלכה, וכבר בחייו היו מפורסמים, וכפי שהעיד עליו החתם סופר בהספדו: "ובכל יום שמועותיו בבתי מדרשינו מספרים שחיבר" (אישים בתשובות חתם סופר, עמ' עט-פא).
[2], ריא דף; [1], קלו דף. 28 ס"מ. מצב משתנה טוב עד בינוני. רוב הדפים במצב טוב. פגימות בשולי מספר דפים (קפז-קפח, ושער חלק ב') נזקי עש על הטקסט בדפים האחרונים של חלק ב'. חיתוך דפים צבעוני. כריכת עור עתיקה, מעט בלויה.
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $1,500
לא נמכר
ספר בעל הנפש, הלכות נדה להראב"ד, עם הלכות נדה להרמב"ן, וחידושי הר"ן על מסכת נדה. ברלין, [תקכ"ב 1762].
בבטנת הכריכה (המקורית) חתימה בכתב-ידו של הגאון רבי מאיר פוזנר בעל "בית מאיר": "הק' מאיר פוזנר לע"ע אב"ד דק"ק שאטלאנד". בשולי הגליונות הגהות למדניות בכתב ידו האופייני (שבע הגהות ארוכות, ומספר תיקונים קצרים). רוב ההגהות הן על חידושי הר"ן. ההגהות נכתבו בסגנונן האופייני של הגהות ה"בית מאיר", המשיג ומקשה על דברי הר"ן, בביטויים כדוגמת: "צ"ע מנ"ל הא..."; "דברים אלו ליתניהו שהרי...". ההגהות שלפנינו אינן ידועות ולא נדפסו מעולם.
הגאון רבי מאיר פוזנר (תפ"ט-תקס"ז, אוצר הרבנים 12928), מגדולי רבני ופוסקי דורו. לאחר נישואיו גר אצל חותנו בפוזנא ועל שם אותה תקופה כונה "פוזנר". לאחר פטירת אשתו עבר לליסא, שם למד בצוותא עם ידידו רבי דוד טעביל מליסא. בתקכ"ג אב"ד מעזריטש (פולין), משם נתפרסם בכל רחבי פולין כאחד מגאוני דורו. הגאון רבי עקיבא איגר התכתב עמו רבות וראה בו את הסמכות העליונה באותו דור דעה. באחת מתשובותיו מכנהו "הגאון הגדול האמיתי, נזר הקודש, רבא דעמיה, מדברנא דאומתיה, בוצינא דנהורא" (עשרות תשובות בשו"ת רעק"א ובשו"ת בית מאיר הן מהתכתבויות אלו). בספרו שו"ת בית מאיר מופיעות התכתבויות עם גדולי דורו, אשר הפנו אליו את שאלותיהם וספקותיהם, ביניהם: רבי יוסף חתן ה"נודע ביהודה", רבי יעקב מליסא, רבי שלמה זלמן בעל ה"חמדת שלמה", רבי אברהם דנציג בעל "חיי אדם", ועוד. משנת תקכ"ז (1767) כיהן כרב בקניגסברג, והחל משנת תקמ"ב (1781) כיהן כאב"ד איחוד הקהילות של דנציג [קהילות שו"ל - שוטלנד, לאנגפור ווינבערג], ומקום מושבו היה בשוטלנד במשך כ-25 שנה. חיבורו "בית מאיר" על שולחן ערוך "אבן העזר" הוא אחד מספרי היסוד בהלכות אלו, מלבדו כתב חיבורים רבים נוספים.
[1], עד דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. נזקי עש רבים עם פגיעות בטקסט (משוקמים במילוי נייר מקצועי). כריכה מקורית פגומה עם נזקי עש. ללא שדרה.
בבטנת הכריכה (המקורית) חתימה בכתב-ידו של הגאון רבי מאיר פוזנר בעל "בית מאיר": "הק' מאיר פוזנר לע"ע אב"ד דק"ק שאטלאנד". בשולי הגליונות הגהות למדניות בכתב ידו האופייני (שבע הגהות ארוכות, ומספר תיקונים קצרים). רוב ההגהות הן על חידושי הר"ן. ההגהות נכתבו בסגנונן האופייני של הגהות ה"בית מאיר", המשיג ומקשה על דברי הר"ן, בביטויים כדוגמת: "צ"ע מנ"ל הא..."; "דברים אלו ליתניהו שהרי...". ההגהות שלפנינו אינן ידועות ולא נדפסו מעולם.
הגאון רבי מאיר פוזנר (תפ"ט-תקס"ז, אוצר הרבנים 12928), מגדולי רבני ופוסקי דורו. לאחר נישואיו גר אצל חותנו בפוזנא ועל שם אותה תקופה כונה "פוזנר". לאחר פטירת אשתו עבר לליסא, שם למד בצוותא עם ידידו רבי דוד טעביל מליסא. בתקכ"ג אב"ד מעזריטש (פולין), משם נתפרסם בכל רחבי פולין כאחד מגאוני דורו. הגאון רבי עקיבא איגר התכתב עמו רבות וראה בו את הסמכות העליונה באותו דור דעה. באחת מתשובותיו מכנהו "הגאון הגדול האמיתי, נזר הקודש, רבא דעמיה, מדברנא דאומתיה, בוצינא דנהורא" (עשרות תשובות בשו"ת רעק"א ובשו"ת בית מאיר הן מהתכתבויות אלו). בספרו שו"ת בית מאיר מופיעות התכתבויות עם גדולי דורו, אשר הפנו אליו את שאלותיהם וספקותיהם, ביניהם: רבי יוסף חתן ה"נודע ביהודה", רבי יעקב מליסא, רבי שלמה זלמן בעל ה"חמדת שלמה", רבי אברהם דנציג בעל "חיי אדם", ועוד. משנת תקכ"ז (1767) כיהן כרב בקניגסברג, והחל משנת תקמ"ב (1781) כיהן כאב"ד איחוד הקהילות של דנציג [קהילות שו"ל - שוטלנד, לאנגפור ווינבערג], ומקום מושבו היה בשוטלנד במשך כ-25 שנה. חיבורו "בית מאיר" על שולחן ערוך "אבן העזר" הוא אחד מספרי היסוד בהלכות אלו, מלבדו כתב חיבורים רבים נוספים.
[1], עד דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. נזקי עש רבים עם פגיעות בטקסט (משוקמים במילוי נייר מקצועי). כריכה מקורית פגומה עם נזקי עש. ללא שדרה.
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $15,000
נמכר ב: $21,250
כולל עמלת קונה
דף בכתב-ידו של הגאון רבי עקיבא איגר - מכתב חידושי תורה (לא חתום) שנשלח לבנו הגאון רבי שלמה איגר. [פוזנא, שנות התק"פ בקירוב].
תשובות הלכתיות בסוגיות שונות שנדונו בין האב הגדול לבנו הגאון (בדיני בשר בחלב במפרכסת, ודיני אבר מן החי; ביטול באיסורי הנאה; חצי שיעור באיסורי הנאה; בדיני כתמים; ועוד נושאים). בדבריו שבכתב-היד שלפנינו מתייחס רבי עקיבא לבנו בתואר "הגנ"י" [הגאון נרו יאיר]: "במה שעמדתי להקשות... אמר בני הגנ"י..."; "מ"ש בני הגנ"י באמצע דבריו..."; "מה שפלפל בני הגנ"י..."; "תו כתב בני הגנ"י"; "מ"ש בני הגנ"י בדין כתמים, זה האמת כמ"ש בני הגנ"י...". מכתבו זה של רבינו עקיבא איגר נמצא בין גנזי כתביו של בנו רבי שלמה איגר, ונדפס בספר "שו"ת רבי שלמה איגר", כתבים סימן כ"ט (ירושלים, תשמ"ג, עמ' רסח-רע). ראה צילום מצורף (עם ציונים בכת"י של טעויות המעתיקים באותה מהדורה).
הגאון המפורסם רבינו עקיבא אייגר (תקכ"ב-תקצ"ח), גדול גאוני דורו. נולד באייזנשטאט, לאביו רבי משה גינז ולאמו בת הגאון רבי עקיבא אייגר הראשון [אב"ד פרשבורג, בעל "משנת דרבי עקיבא"]. עוד טרם הגיעו לגיל בר-מצוה למד בישיבת ברסלוי במחיצת דודו ורבו הגאון רבי בנימין וואלף אייגר. בהיותו בן ט"ו שנה כבר החל לומד שיעור בפני תלמידים. עם נישואיו בשנת תקל"ח עבר לגור בעיר ליסא בבית חותנו רבי איצק מרגליות. למרות היותו רך בשנים נחשב כאחד מגדולי הלמדנים בעיר, שהיתה מרכז התורה באותה תקופה.
בשנת תקנ"ב נתקבל לרב בעיר מארקיש-פרידלנד ויסד שם ישיבה. בשנת תקע"ה עבר לכהן כרב בעיר פוזנא בה שימש כ"ג שנים עד פטירתו, שם יסד ישיבה והעמיד תלמידים הרבה. ההשקעה בתלמידיו, היתה חשובה אצלו יותר מאשר כתיבת חידושי-תורה והשבת תשובות לאלפי השאלות שהגיעו אליו מכל קצוי תבל. איש קדוש בעל "רוח הקודש", ענוותן ונעים הליכות אשר לא השתרר על הציבור, אך ידע לעמוד בתוקף על כבוד הרבנות וכבוד התורה. הנהיג ברמה את קהילות מחוז פוזנא והאזור (צפון פולין ומדינת פרוסיה) ולחם בתוקף רב ובהצלחה ברפורמים ומחריבי הדת. התקין תקנות מרובות והקים מוסדות רבים לטובת הציבור (היה נוהג לבקר כל חולה וחולה בקהילות בהם שימש כרב, ולעת זקנתו מינה אנשים מיוחדים שיעשו זאת במקומו, כשהוא מבקש שיעבירו אליו את שמות החולים לתפילה עבורם).
מצאצאיו נודעו כגדולי דורם, הגאון רבי שלמה אייגר (תקמ"ו-תרי"ב) - מנגידי וורשא וממלא-מקום אביו ברבנות פוזנא, בעל "גליון מהרש"א" וספרים נוספים; הגאון רבי אברהם אייגר מהעיר ראוויטש, שערך את כתבי אביו (עם הוספותיו החתומות "אאבה"ה" - אמר אברהם בן הרב המחבר), וחתנו הגדול הגאון רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר", שנשא בזיווג-שני את בת רע"א [הרבנית שרל, אֵם-צאצאיו רבי אברהם שמואל בנימין וואלף בעל ה"כתב סופר", ורבי שמעון סופר אב"ד קראקא].
רבינו עקיבא אייגר עמל בתורה במסירות נפש כל ימיו. נודע בבקיאותו הרחבה ובהגדרותיו העמוקות אשר הפכו לאבני-יסוד בלימוד התורה עד ימינו. ספריו וחידושיו הפכו לספרי יסוד בעולם הישיבות ואצל כל פוסקי ההלכה. הגאון רבי אלעזר מנחם שך בעל "אבי עזרי" כותב בהסכמה לספר "פותח שערים - מתורתו של רבינו עקיבא אייגר" (ירושלים, תשמ"ה) "כי הגרעק"א אצלינו ודעתו וסברתו מכריעות כאחד מן הראשונים...".
מחיבוריו: ספר "תשובות רבי עקיבא אייגר" נדפס בחייו על ידי בניו על פי הוראותיו. אחרי פטירתו המשיכו בניו להדפיס ספר "דרוש וחידוש" מחידושיו, וכן יצאו חלקים נוספים לתשובות. הגהות "גליון הש"ס" (שנדפסו תחילה בחייו בש"ס פראג ובש"ס וילנא), הגהותיו לשו"ע ו"תוספות רעק"א" למשנה. תשובות נוספות וחידושי תורה מכת"י נדפסים עד היום (כמו הספרים: "קושיות עצומות", "כתב וחותם", "מכתבי רבי עקיבא אייגר" ועוד). ספריו השונים זכו למהדורות רבות, חלקן במהדורות מוערות ומורחבות, עם הוספת ליקוטים ממקומות אחרים מדברי תורתו ה"עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר".
דף 24 ס"מ, כתוב משני צידיו, כ-56 שורות בכתב ידו. מצב בינוני. בלאי וקרעים (כמעט ללא פגיעה בטקסט) הדבקות נייר דבק שקוף (לא חומצי).
תשובות הלכתיות בסוגיות שונות שנדונו בין האב הגדול לבנו הגאון (בדיני בשר בחלב במפרכסת, ודיני אבר מן החי; ביטול באיסורי הנאה; חצי שיעור באיסורי הנאה; בדיני כתמים; ועוד נושאים). בדבריו שבכתב-היד שלפנינו מתייחס רבי עקיבא לבנו בתואר "הגנ"י" [הגאון נרו יאיר]: "במה שעמדתי להקשות... אמר בני הגנ"י..."; "מ"ש בני הגנ"י באמצע דבריו..."; "מה שפלפל בני הגנ"י..."; "תו כתב בני הגנ"י"; "מ"ש בני הגנ"י בדין כתמים, זה האמת כמ"ש בני הגנ"י...". מכתבו זה של רבינו עקיבא איגר נמצא בין גנזי כתביו של בנו רבי שלמה איגר, ונדפס בספר "שו"ת רבי שלמה איגר", כתבים סימן כ"ט (ירושלים, תשמ"ג, עמ' רסח-רע). ראה צילום מצורף (עם ציונים בכת"י של טעויות המעתיקים באותה מהדורה).
הגאון המפורסם רבינו עקיבא אייגר (תקכ"ב-תקצ"ח), גדול גאוני דורו. נולד באייזנשטאט, לאביו רבי משה גינז ולאמו בת הגאון רבי עקיבא אייגר הראשון [אב"ד פרשבורג, בעל "משנת דרבי עקיבא"]. עוד טרם הגיעו לגיל בר-מצוה למד בישיבת ברסלוי במחיצת דודו ורבו הגאון רבי בנימין וואלף אייגר. בהיותו בן ט"ו שנה כבר החל לומד שיעור בפני תלמידים. עם נישואיו בשנת תקל"ח עבר לגור בעיר ליסא בבית חותנו רבי איצק מרגליות. למרות היותו רך בשנים נחשב כאחד מגדולי הלמדנים בעיר, שהיתה מרכז התורה באותה תקופה.
בשנת תקנ"ב נתקבל לרב בעיר מארקיש-פרידלנד ויסד שם ישיבה. בשנת תקע"ה עבר לכהן כרב בעיר פוזנא בה שימש כ"ג שנים עד פטירתו, שם יסד ישיבה והעמיד תלמידים הרבה. ההשקעה בתלמידיו, היתה חשובה אצלו יותר מאשר כתיבת חידושי-תורה והשבת תשובות לאלפי השאלות שהגיעו אליו מכל קצוי תבל. איש קדוש בעל "רוח הקודש", ענוותן ונעים הליכות אשר לא השתרר על הציבור, אך ידע לעמוד בתוקף על כבוד הרבנות וכבוד התורה. הנהיג ברמה את קהילות מחוז פוזנא והאזור (צפון פולין ומדינת פרוסיה) ולחם בתוקף רב ובהצלחה ברפורמים ומחריבי הדת. התקין תקנות מרובות והקים מוסדות רבים לטובת הציבור (היה נוהג לבקר כל חולה וחולה בקהילות בהם שימש כרב, ולעת זקנתו מינה אנשים מיוחדים שיעשו זאת במקומו, כשהוא מבקש שיעבירו אליו את שמות החולים לתפילה עבורם).
מצאצאיו נודעו כגדולי דורם, הגאון רבי שלמה אייגר (תקמ"ו-תרי"ב) - מנגידי וורשא וממלא-מקום אביו ברבנות פוזנא, בעל "גליון מהרש"א" וספרים נוספים; הגאון רבי אברהם אייגר מהעיר ראוויטש, שערך את כתבי אביו (עם הוספותיו החתומות "אאבה"ה" - אמר אברהם בן הרב המחבר), וחתנו הגדול הגאון רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר", שנשא בזיווג-שני את בת רע"א [הרבנית שרל, אֵם-צאצאיו רבי אברהם שמואל בנימין וואלף בעל ה"כתב סופר", ורבי שמעון סופר אב"ד קראקא].
רבינו עקיבא אייגר עמל בתורה במסירות נפש כל ימיו. נודע בבקיאותו הרחבה ובהגדרותיו העמוקות אשר הפכו לאבני-יסוד בלימוד התורה עד ימינו. ספריו וחידושיו הפכו לספרי יסוד בעולם הישיבות ואצל כל פוסקי ההלכה. הגאון רבי אלעזר מנחם שך בעל "אבי עזרי" כותב בהסכמה לספר "פותח שערים - מתורתו של רבינו עקיבא אייגר" (ירושלים, תשמ"ה) "כי הגרעק"א אצלינו ודעתו וסברתו מכריעות כאחד מן הראשונים...".
מחיבוריו: ספר "תשובות רבי עקיבא אייגר" נדפס בחייו על ידי בניו על פי הוראותיו. אחרי פטירתו המשיכו בניו להדפיס ספר "דרוש וחידוש" מחידושיו, וכן יצאו חלקים נוספים לתשובות. הגהות "גליון הש"ס" (שנדפסו תחילה בחייו בש"ס פראג ובש"ס וילנא), הגהותיו לשו"ע ו"תוספות רעק"א" למשנה. תשובות נוספות וחידושי תורה מכת"י נדפסים עד היום (כמו הספרים: "קושיות עצומות", "כתב וחותם", "מכתבי רבי עקיבא אייגר" ועוד). ספריו השונים זכו למהדורות רבות, חלקן במהדורות מוערות ומורחבות, עם הוספת ליקוטים ממקומות אחרים מדברי תורתו ה"עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר".
דף 24 ס"מ, כתוב משני צידיו, כ-56 שורות בכתב ידו. מצב בינוני. בלאי וקרעים (כמעט ללא פגיעה בטקסט) הדבקות נייר דבק שקוף (לא חומצי).
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $45,000
נמכר ב: $75,000
כולל עמלת קונה
מכתב המלצה בכתב-יד קדשו וחתימתו של רבינו משה סופר בעל "חתם סופר". פרשבורג, י"ב אלול תקפ"ד [1824].
כ-17 שורות בכתב-יד קדשו וחתימתו של החתם סופר: "משה הק' סופר מפפד"מ [מפרנקפורט דמיין]".
מכתב המלצה שנשלח אל הנגיד "הר"ר אייזק האפמאן נ"י, מנהל עם ה' בעיר מלוכה וויען הבירה", עבור קהילת ווערפאפצע (Vrbovce, סלובקיה), הסמוכה לעיר סעמניץ, שנפגעה משריפה ומבקשת לבנות מחדש את בית הכנסת שנשרף כליל.
מכתב לבבי, עם ברכות רבות שמעתיר החתם סופר על הנמענים, אנשי קהילת וינה. בראש המכתב מברך בברכה לשנה טובה של "בני חיי ומזוני" [חיים, בנים ופרנסה]: "...לחיים בספר, יוחק חוקי חיים ובני ומזוני...". בסיום המכתב הוסיף ברכות נוספות לשנה טובה: "ישמע אליכם אלקי'[ם] ויאזין קול תפלתם בימי'[ם] הקדושי'[ם] הבאי'[ם] לקראתינו להטיב לכם חתימה לאלתר לחיים מתוקנים...".
בראשית המכתב מתנצל החתם סופר על פנייתו וכותב שהוא יוצא הפעם מגדרו בבקשה זו לבניית בית הכנסת, שכן בדרך כלל אין דרכו להטריח בבקשת עזרה, מלבד בבקשות עבור חולים: "אין דרכי לערוג מליצת ולהעמיס על צואר אנשים גבירים המסובלים בלא"ה [בלאו הכי] - זולת לחולים ונשברים הצריכים לרפואות, כי שם ציוה ה' את הברכה, ושכרם כפול משמים - אך ההכרח להטריח... לסייע בבנין בית מקדש מעט...".
המכתב וצילומו נדפסו בספר 'אגרות סופרים', וינה תרפ"ט, חלק שני (מכתבי החתם סופר), עמ' 104.
דף (מקופל לשניים), 23 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. סימני קיפול.
כ-17 שורות בכתב-יד קדשו וחתימתו של החתם סופר: "משה הק' סופר מפפד"מ [מפרנקפורט דמיין]".
מכתב המלצה שנשלח אל הנגיד "הר"ר אייזק האפמאן נ"י, מנהל עם ה' בעיר מלוכה וויען הבירה", עבור קהילת ווערפאפצע (Vrbovce, סלובקיה), הסמוכה לעיר סעמניץ, שנפגעה משריפה ומבקשת לבנות מחדש את בית הכנסת שנשרף כליל.
מכתב לבבי, עם ברכות רבות שמעתיר החתם סופר על הנמענים, אנשי קהילת וינה. בראש המכתב מברך בברכה לשנה טובה של "בני חיי ומזוני" [חיים, בנים ופרנסה]: "...לחיים בספר, יוחק חוקי חיים ובני ומזוני...". בסיום המכתב הוסיף ברכות נוספות לשנה טובה: "ישמע אליכם אלקי'[ם] ויאזין קול תפלתם בימי'[ם] הקדושי'[ם] הבאי'[ם] לקראתינו להטיב לכם חתימה לאלתר לחיים מתוקנים...".
בראשית המכתב מתנצל החתם סופר על פנייתו וכותב שהוא יוצא הפעם מגדרו בבקשה זו לבניית בית הכנסת, שכן בדרך כלל אין דרכו להטריח בבקשת עזרה, מלבד בבקשות עבור חולים: "אין דרכי לערוג מליצת ולהעמיס על צואר אנשים גבירים המסובלים בלא"ה [בלאו הכי] - זולת לחולים ונשברים הצריכים לרפואות, כי שם ציוה ה' את הברכה, ושכרם כפול משמים - אך ההכרח להטריח... לסייע בבנין בית מקדש מעט...".
המכתב וצילומו נדפסו בספר 'אגרות סופרים', וינה תרפ"ט, חלק שני (מכתבי החתם סופר), עמ' 104.
דף (מקופל לשניים), 23 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. סימני קיפול.
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
ספר חידושי המאירי, על מסכת מגילה. אמשטרדם, [תקכ"ט 1769]. דפוס ליב זוסמנש. מהדורה ראשונה. בהסכמות רבני אמשטרדם, שד"רי חברון ורבנים נוספים מרבני הולנד.
בדף לפני השער חתימה בכתב-ידו של המהר"ם שיק: "משה ברעזאווע". רישום בעלות של "ה[ק]' מענדיל העלליר אויס באניאהאד אין פראיישטאדט". רישומי בעלות רבים בדפי הכריכה, שהספר שייך להגאון רבי אברהם יצחק וויינברגר אב"ד קליינווארדיין. אחד הרישומים הוא בחתימת נכדו "מרדכי ברודא".
הגאון הנודע רבי משה שיק - מהר"ם שיק (תקס"ז-תרל"ט, אוצר הרבנים 15194), מגדולי תלמידיו של ה"חתם סופר". גאון מופלא, מגדולי דורו, וממנהיגי יהדות הונגריה. נולד בעיר ברעזווא (Brezova, מחוז נייטרא, סלובקיה), ועל שמה היה חותם כל ימיו "הק' משה שיק מברעזאווע" (החתימה שלפנינו היא כנראה מימי עלומיו בישיבת פרשבורג, בה היה מכונה רק בשם "משה ברעזאווע" ואיש לא כינהו בשם משפחתו "שיק"). ראש ישיבה מפורסם ומראשי הלוחמים ברפורמה. בגיל 14 בא לישיבתו של ה"חתם סופר" והפך עד מהרה לאחד מחשובי תלמידיו. שימש שנים רבות ברבנות בעיר יערגן הסמוכה לפרשבורג, ולאחר מכן כיהן עד פטירתו כרבה של חוסט, בה ייסד ישיבה גדולה והעמיד תלמידים מפורסמים. הותיר אחריו יבול תורני עצום, הכולל תשובות בהלכה, דרשות, חידושים על הש"ס, על תרי"ג מצוות ועוד.
הגאון רבי מנדיל העליר אב"ד אלמאשד (נפטר תרי"ח). מחבר הספר "חיבת הקודש", המצורף לספר "טיב גיטין" של אביו הגאון החריף רבי צבי הירש העליר אב"ד באניהאד ואויבן ישן.
גיסו הגאון רבי אברהם יצחק וויינברגר אב"ד קליינוורדיין (תקס"ה-תרמ"ה), חתן הגאון החריף רבי צבי הירש העליר אב"ד אובן ישן בעל "טיב גיטין", וחתנו החורג של בעל ה"חתם סופר" [לאחר פטירת חותנו רצ"ה העליר בשנת תקצ"ה, נישאה אלמנתו לבעל ה"חתם סופר" בזיווגו השלישי. בתה וחתנה עברו עמה לפרשבורג, והתגוררו בביתו של ה"חתם סופר" כמה שנים, כאשר רא"י קיבל הדרכה רבה מחמיו ה"חתם סופר" בדרכי התורה והיראה]. לאחר תקופה עבר לכהן כרב בפריישטאדטל, ולאחר כמה שנים עבר לכהן בעיר קליינווארדיין. רבי אברהם יצחק היה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. בין תלמידיו נודעו רבי חיים צבי מנהיימר אב"ד אונגוואר והאדמו"ר רבי משולם פייש לאווי (הראשון) אב"ד טאהש (תקפ"א-תרל"ג). מחבר הספרים "פני יצחק" (מונקאטש תרנ"ב) ו"מילל לאברהם" (מונקאטש, תרנ"ב). חתנו היה רבי אברהם ברודא אב"ד ברזנא (תקפ"ה-תרמ"ב), בעל "פרי החג", שהיה מתלמידי ה"חתם סופר" וה"כתב סופר".
[3], מ, [1] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכת עור מקורית, בלויה, מעוטרת בהטבעות זהב.
בדף לפני השער חתימה בכתב-ידו של המהר"ם שיק: "משה ברעזאווע". רישום בעלות של "ה[ק]' מענדיל העלליר אויס באניאהאד אין פראיישטאדט". רישומי בעלות רבים בדפי הכריכה, שהספר שייך להגאון רבי אברהם יצחק וויינברגר אב"ד קליינווארדיין. אחד הרישומים הוא בחתימת נכדו "מרדכי ברודא".
הגאון הנודע רבי משה שיק - מהר"ם שיק (תקס"ז-תרל"ט, אוצר הרבנים 15194), מגדולי תלמידיו של ה"חתם סופר". גאון מופלא, מגדולי דורו, וממנהיגי יהדות הונגריה. נולד בעיר ברעזווא (Brezova, מחוז נייטרא, סלובקיה), ועל שמה היה חותם כל ימיו "הק' משה שיק מברעזאווע" (החתימה שלפנינו היא כנראה מימי עלומיו בישיבת פרשבורג, בה היה מכונה רק בשם "משה ברעזאווע" ואיש לא כינהו בשם משפחתו "שיק"). ראש ישיבה מפורסם ומראשי הלוחמים ברפורמה. בגיל 14 בא לישיבתו של ה"חתם סופר" והפך עד מהרה לאחד מחשובי תלמידיו. שימש שנים רבות ברבנות בעיר יערגן הסמוכה לפרשבורג, ולאחר מכן כיהן עד פטירתו כרבה של חוסט, בה ייסד ישיבה גדולה והעמיד תלמידים מפורסמים. הותיר אחריו יבול תורני עצום, הכולל תשובות בהלכה, דרשות, חידושים על הש"ס, על תרי"ג מצוות ועוד.
הגאון רבי מנדיל העליר אב"ד אלמאשד (נפטר תרי"ח). מחבר הספר "חיבת הקודש", המצורף לספר "טיב גיטין" של אביו הגאון החריף רבי צבי הירש העליר אב"ד באניהאד ואויבן ישן.
גיסו הגאון רבי אברהם יצחק וויינברגר אב"ד קליינוורדיין (תקס"ה-תרמ"ה), חתן הגאון החריף רבי צבי הירש העליר אב"ד אובן ישן בעל "טיב גיטין", וחתנו החורג של בעל ה"חתם סופר" [לאחר פטירת חותנו רצ"ה העליר בשנת תקצ"ה, נישאה אלמנתו לבעל ה"חתם סופר" בזיווגו השלישי. בתה וחתנה עברו עמה לפרשבורג, והתגוררו בביתו של ה"חתם סופר" כמה שנים, כאשר רא"י קיבל הדרכה רבה מחמיו ה"חתם סופר" בדרכי התורה והיראה]. לאחר תקופה עבר לכהן כרב בפריישטאדטל, ולאחר כמה שנים עבר לכהן בעיר קליינווארדיין. רבי אברהם יצחק היה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. בין תלמידיו נודעו רבי חיים צבי מנהיימר אב"ד אונגוואר והאדמו"ר רבי משולם פייש לאווי (הראשון) אב"ד טאהש (תקפ"א-תרל"ג). מחבר הספרים "פני יצחק" (מונקאטש תרנ"ב) ו"מילל לאברהם" (מונקאטש, תרנ"ב). חתנו היה רבי אברהם ברודא אב"ד ברזנא (תקפ"ה-תרמ"ב), בעל "פרי החג", שהיה מתלמידי ה"חתם סופר" וה"כתב סופר".
[3], מ, [1] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכת עור מקורית, בלויה, מעוטרת בהטבעות זהב.
מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.4.2018
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $9,375
כולל עמלת קונה
קונטרס בכתב-יד, אוטוגרף חתום של הגאון רבי שלמה גנצפריד. [אונגוואר, בין השנים תרכ"ח-תרל"ט].
קונטרס, תשובה הלכתית ארוכה (4 עמ') בדין כשרות חלב מבהמות עכו"ם האוכלות חמץ בפסח. בסוף התשובה חתימתו: "הנראה לפע"ד כתבתי, שלמה גאנצפריד". בתוך התשובה הוא מצטט מספר התכתבויות שהיו לו בסוגיה זו עם "הרב הגאב"ד דק"ק מונקאטש מהר"ח סופר נ"י" [רבי חיים סופר בעל "מחנה חיים" כיהן כאב"ד מונקאטש בין השנים תרכ"ח-תרל"ט, קודם שעבר לכהן כראב"ד בודפסט. על פי זה תיארכנו את זמן כתיבת תשובה זו].
הגאון רבי שלמה גנצפריד (תקס"ד-תרמ"ו), בן רבי יוסף (שהיה דיין ומו"ץ באונגוואר). בהיותו בן שמונה שנים מת עליו אביו, וחינוכו עבר לידי הרב צבי הירש הלר [ר' הירשלי חריף] מחבר הספר הידוע "טיב גיטין". ספרו הראשון "קסת הסופר" על הלכות כתיבת סת"ם יצא לאור בשנת תקצ"ד בעיר אפען, הספר זכה להסכמת מרן ה"חתם סופר" אשר כתב כי לא יתנו קבלת סופר לתלמידים עד שיהיו בקיאים בספר הזה ואף עיטרו בהגהותיו. כיהן כראב"ד אונגוואר משנת תר"י עד פטירתו בשנת תרמ"ו. עמד בראש מערכות הרבנות האורתודוקסית בהונגריה.
חיבר עשרות חיבורים חשובים, אך עיקר פרסומו בא בשל ספרו המפורסם "קיצור שולחן ערוך", אשר זכה למהדורות רבות מאז שיצא לראשונה באונגוואר שנת תרכ"ד. [ב"אוצר ישראל" ניו יורק תרס"ט מביא שעד זמנו יצאו לאור כחצי מיליון טפסים מספר קיצור שו"ע, ועל פי ד"ר יצחק ריבקינד הופיעו ממנו עד שנת תש"כ למעלה ממיליון טפסים].
[4] עמ', 21 ס"מ. כ-100 שורות בכתב-ידו. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. הדבקת נייר בקפל בין שני הדפים.
עיקרי הדברים שנכתבו בתשובה זו נדפסו בקיצור, בהגהות "לחם הפנים" לספרו "קיצור שלחן ערוך" סימן קי"ז. תשובה זו נדפסה חלקית (עפ"י העתקה) בקובץ "כרם שלמה" (גליון קלו, ניסן תשנ"א, עמ' כז-ל.), ושוב נדפסה במלואה (עפ"י כת"י זה) בקובץ "אוצרות הסופר" (גליון יט, תשרי תשס"ט, עמ' כט-לד).
קונטרס, תשובה הלכתית ארוכה (4 עמ') בדין כשרות חלב מבהמות עכו"ם האוכלות חמץ בפסח. בסוף התשובה חתימתו: "הנראה לפע"ד כתבתי, שלמה גאנצפריד". בתוך התשובה הוא מצטט מספר התכתבויות שהיו לו בסוגיה זו עם "הרב הגאב"ד דק"ק מונקאטש מהר"ח סופר נ"י" [רבי חיים סופר בעל "מחנה חיים" כיהן כאב"ד מונקאטש בין השנים תרכ"ח-תרל"ט, קודם שעבר לכהן כראב"ד בודפסט. על פי זה תיארכנו את זמן כתיבת תשובה זו].
הגאון רבי שלמה גנצפריד (תקס"ד-תרמ"ו), בן רבי יוסף (שהיה דיין ומו"ץ באונגוואר). בהיותו בן שמונה שנים מת עליו אביו, וחינוכו עבר לידי הרב צבי הירש הלר [ר' הירשלי חריף] מחבר הספר הידוע "טיב גיטין". ספרו הראשון "קסת הסופר" על הלכות כתיבת סת"ם יצא לאור בשנת תקצ"ד בעיר אפען, הספר זכה להסכמת מרן ה"חתם סופר" אשר כתב כי לא יתנו קבלת סופר לתלמידים עד שיהיו בקיאים בספר הזה ואף עיטרו בהגהותיו. כיהן כראב"ד אונגוואר משנת תר"י עד פטירתו בשנת תרמ"ו. עמד בראש מערכות הרבנות האורתודוקסית בהונגריה.
חיבר עשרות חיבורים חשובים, אך עיקר פרסומו בא בשל ספרו המפורסם "קיצור שולחן ערוך", אשר זכה למהדורות רבות מאז שיצא לראשונה באונגוואר שנת תרכ"ד. [ב"אוצר ישראל" ניו יורק תרס"ט מביא שעד זמנו יצאו לאור כחצי מיליון טפסים מספר קיצור שו"ע, ועל פי ד"ר יצחק ריבקינד הופיעו ממנו עד שנת תש"כ למעלה ממיליון טפסים].
[4] עמ', 21 ס"מ. כ-100 שורות בכתב-ידו. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. הדבקת נייר בקפל בין שני הדפים.
עיקרי הדברים שנכתבו בתשובה זו נדפסו בקיצור, בהגהות "לחם הפנים" לספרו "קיצור שלחן ערוך" סימן קי"ז. תשובה זו נדפסה חלקית (עפ"י העתקה) בקובץ "כרם שלמה" (גליון קלו, ניסן תשנ"א, עמ' כז-ל.), ושוב נדפסה במלואה (עפ"י כת"י זה) בקובץ "אוצרות הסופר" (גליון יט, תשרי תשס"ט, עמ' כט-לד).