ספר שער התפלה, על עבודת התפלה, מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ, בעל "באר מים חיים" ו"סידורו של שבת". סדילקוב, דפוס אליעזר בן מרדכי ביליטץ, [תקפ"ה 1825]. מהדורה ראשונה.
האדמו"ר בעל "שומר אמונים" כתב דברים מופלאים על גודל קדושת הספר שלפנינו: "כי הספר הקדוש שער התפילה כתב בארץ הקודש בקדושה ובטהרה והתלהבות נורא כזה שכמה פעמים לא היה יכול לכתוב מרוב התלהבותו והוא רק אמר התיבות והגבאי שלו כתב, והיה מעשה נוראה בעת שאמר דיבור המתחיל 'ואולם כי נמצא עוד' אז היה במירון על ציון קבר הרשב"י זי"ע והגבאי הכין דיו ונייר לכתוב המאמר מפי הרב הקדוש, ומיד שהתחיל להגיד המאמר בהתלהבות נורא מאוד ראה הגבאי כי הרב הקדוש פרח באויר מסביב בתוך האהל, וכה אמר והוא כתב באימה ופחד עד שגמר המאמר, ומזה אפשר לראות גודל קדושת זה הספר".
בסוף הספר נדפסה לראשונה תשובתו החריפה המפורסמת בעניין אמירת "לשם יחוד", בה השיב על דברי ה"נודע ביהודה" שיצא לערער על המנהג החסידי.
המחבר, הרה"ק רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ראשית שנות הת"ק - תקע"ד בקירוב), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטושאן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בשנת תקע"ג, בערוב ימיו, עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "באר מים חיים" ו"שער התפלה" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
בדף המגן רישום בעלות: "זה הספר שער התפלה שייך לי לשמי הק' משה ברא"י פודהארצר בעה"ק צפת"ו". חתימות נוספות שלו מופיעות בדף השער, בדף השני, ובדף המגן האחורי. רבי משה פדהצור [פודהורצר] (תרמ"ט-תשכ"ג), בן רבי אלעזר יעקב פודהורצר, למד אצל זקנו רבי רפאל זילברמן, רבה הראשי של עדת האשכנזים בצפת, ואצל הרידב"ז בישיבתו בצפת. היה מראשי היישוב היהודי בצפת, ולאחר קום המדינה ראש העיר הראשון שלה.
[2], קב, קיג-קטו; ג-י דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש. קרעים ספורים בשוליים. במקום אחד נקב עם פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.
הספר נדפס בסדילקוב. אמנם בשער מופיעה תיבת "במאהלוב" באותיות גדולות, אך יש כאן הטעיה, שכן באותיות הקטנות שקדמו למילה "מאהלוב" נכתב שהספר נדפס בסדילקוב בדפוסו של רבי אליעזר בן מרדכי ביליטץ, "במצות ובהגהת הרבני הנגיד מוהר"ר צבי זאב בהרבני הנגיד מוהר"ר דוד רבין שטיין שהי' מדפיס במאהלוב" (ראה: א' יערי, הדפוס העברי במאהלוב על נהר דנייסטר, קרית ספר, כג, עמ' 312).

ספר אמרות טהורות, על ספר תהלים, מאת רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד. וורשא, דפוס דוד שקלאווער, [תקצ"ט] 1838. הפירוש החסידי הראשון שנדפס על ספר תהלים.
רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד (נפטר תקס"ו; אנצ' לחסידות, א', עמ' רנז-רנט). גאון וקדוש, מגזע השל"ה, תלמיד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי אלימלך מליז'נסק, ותלמיד-חבר לחוזה מלובלין ולמגיד מקוז'ניץ. החוזה מלובלין כתב עליו: "...כל דרכיו הי' לשמים, ולעשות נחת רוח לפניו יתברך, והיה מופלג גדול אשר לא נמצא כמוהו, הן בהלכות והן באגדות...". מחבר "נועם מגדים וכבוד התורה". נפטר ונטמן בקוז'ניץ, לאחר שביקר בה ואמר: "עיר זו נאה לשכב בה".
[2], סז; נט דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. קרעים חסרים בשולי כמה דפים, ללא פגיעה בטקסט. נקב בדף השער. בכמה מקומות חיתוך הדפים על גבול הטקסט. רישומים. חותמות, מחוקות בחלקן. כריכה חדשה.

ספר סיפורי מעשיות, "מה שזכינו לשמוע מפי רבינו הקדוש אור הגנוז הר"נ זצוק"ל", סיפורים שסופרו ונאמרו על ידי רבי נחמן מברסלב, ונכתבו על ידי תלמידו וכותב תורותיו רבי נתן מברסלב. [לבוב, תר"י בערך]. יידיש. מהדורה נדירה ומוקדמת.
כרוך עם ארבעה ספרי דרוש ומוסר בשפת היידיש (ראה פירוט להלן).
ספר סיפורי מעשיות נדפס לראשונה על-ידי רבי נתן מברסלב בשנת תקע"ה או תקע"ו, באוסטראה או מוהילוב. במהדורה הראשונה הופיעו הסיפורים בשתי שפות: למעלה בלשון הקודש ולמטה ביידיש, וזאת על-פי צוואתו המפורשת של רבי נחמן מברסלב, כפי שכתב רבי נתן בהקדמה לספר: "אשר פעם אחד גלה דעתו שרוצה להדפיס ספורי מעשיות, ואמר בזה הלשון לפני כמה אנשים: בדעתי להדפיס ספר מעשיות ויהיה למעלה כתוב בלשון הקודש ולמטה בלשון לעז" [רבי נחמן סיפר את המעשיות במקור ביידיש, ורבי נתן הוא שתרגם אותן ללשון הקודש]. המהדורה השניה הידועה לנו, הוכנה כנראה לדפוס ע"י רבי נתן (שהוסיף לה הקדמה שניה), אך נדפסה לאחר פטירתו (בשנת תר"ה), תחת הכותר "סיפ"ם" [=סיפורי מעשיות], ע"י אחד מתלמידיו, בלבוב תר"י בערך. גם מהדורת "סיפ"ם" היא דו לשונית. המהדורה שלפנינו היא המהדורה החד-לשונית הראשונה, ביידיש בלבד. במרוצת השנים נדפסו מהדורות חד-לשוניות נוספות, ביידיש ובעברית.
המהדורה שלפנינו לא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה, ואף לא נרשמה ע"י גרשום שלום בביבליוגרפיה לספרי ברסלב "אלה שמות" (ירושלים תרפ"ח). בשער הספר לא מופיעים מקום ושנת הדפוס. כפי הנראה, הספר נדפס בלבוב, אך תאריך ההדפסה אינו ברור לגמרי. פרידברג (בית עקד ספרים, ג, מס' 552) משער שנדפס בסביבות שנת תק"פ, כלומר בחיי הכותב והמו"ל רבי נתן מברסלב (מוהרנ"ת; נפטר בשנת תר"ה). אם השערת פרידברג נכונה, הרי שלפנינו מהדורה שניה של הספר. עם זאת, מסתבר יותר לתארך מהדורה זו לסביבות שנת תר"י, וכנראה שנדפסה בסמוך למהדורה השניה הידועה ("סיפ"ם"), המתוארכת אף היא לתר"י בערך. יש לציין כי מסגרת השער ואותיות הדפוס מתאימים לספרים שנדפסו בלבוב בין השנים ת"ר-תר"י. לפנינו, אם כן, המהדורה השניה או השלישית של ספר סיפורי מעשיות, והמהדורה החד-לשונית (ביידיש) הראשונה (על המהדורה שלפנינו ראה: מ' פייקאז', חסידות ברסלב: פרקים בחיי מחוללה, בכתביה ובספיחיה, ירושלים תשנ"ו, עמ' 185-186).
עותק נדיר. ככל הידוע לנו, עותק אחד החסר שני דפים (יא-יב) נמצא בספריה הלאומית, ועותק נוסף נמצא כנראה בספריית שוקן. לא ידוע לנו על עותקים נוספים.
במהדורה שלפנינו מספר שינויים והשמטות מהמהדורה הראשונה, להלן העיקריים שבהם: מעשה בבעל תפלה לא נדפס; ה"מעשה מבן מלך ושפחה שנתחלפו" נדפס עד חציו בלבד, וסיומו נמסר בקיצור נמרץ, בתוספת ההערה מהמו"ל כי רבי נחמן הפליג כאן בדברי קבלה ואיש מן השומעים לא הצליח לרדת לעומק דעתו; ה"מעשה מהז' בעטלירס" וכן מחציתו הראשונה של "מעשה מבן מלך ושפחה שנתחלפו" ונוסח ההקדמה שבשער נדפסו בהשמטות ובשינויים לשוניים קלים.
חידוש נוסף במהדורה זו הן הכותרות המופיעות בראשי העמודים, עם שמות הסיפורים ["מעשה מאבידת בת מלך", "מעשה ממלך וקיסר", וכן הלאה]. כותרות אלה לא מופיעות במהדורה הראשונה שהדפיס רבי נתן, ומופיעות לראשונה במהדורה שלפנינו ובמהדורת סיפ"ם הנ"ל (בנוסח זהה). יש לציין כי שמות המעשיות כפי שהם לפנינו שונים מהשמות המוכרים במהדורות מאוחרות יותר. לדוגמה: במקום "מעשה מזבוב ועכביש", מופיע לפנינו "מעשה במלך שכבש כמה מלחמות"; במקום "מעשה מחיגר", מופיע לפנינו "מעשה מחכם"; במקום "מעשה ממלך שגזר שמד", לפנינו "מעשה נסים", ועוד.
הבדל מעניין מופיע בפסקה החותמת את הספר. במהדורה הראשונה, וכן בכל המהדורות הבאות אחריה, נדפס בסוף הסיפור האחרון, המשפט הבא: "...מי יוכל לשער אפס קצה אחד מאלפי אלפים... רמזי פלאי פלאות מסודות נוראות ונשגבות של המעשה הנוראה הזאת [של הז' בעטלירס] אשר היא מלאה סודי סודות...", אך במהדורה שלפנינו שונה הנוסח ללשון רבים: "...סודות נוראות ונשגבות... של המעשים הנוראים האלו [כלומר, כל המעשיות שבספר] אשר הם מלאים סודי סודות...".
על חשיבות הדפסת סיפורי המעשיות בשפת היידיש דווקא, ועל כך שיש בכוח דבר זה לשמש כסגולה לפקידת עקרות, מובא מפי רבי נחמן מברסלב עצמו: "שרצונו היה שיודפסו הסיפורי מעשיות גם בלשון טייטש שאנו מדברים בו, ואמר אז שיכול להיות בנקל שאשה שהיא עקרה תקרא בהם איזה מעשה ועל ידי זה תפקד לטובה ותזכה לבנים" (חיי מוהר"ן, כה).
רבי נחמן מברסלב הפליג במעלתם וקדושתם של סיפוריו, ואמר: "שכל דבור ודבור של אלו המעשיות יש בו כונה עצומה... ואמר שאלו המעשיות הם חידושים נפלאים ונוראים מאד מאד, ויש בהם דרכים ונסתרות ועמקות מופלג מאד, וראויים לדרשם ברבים לעמוד בבית הכנסת ולספר מעשה מאלו המעשיות" (מתוך הקדמת רבי נתן לסיפורי מעשיות). הספורים התקדשו בפיהם של חסידי ברסלב ולאחר התפלה בשבת בבוקר קוראים מהם קטעים בצבור. במשך הדורות התפרשו הספורים בשבעים פנים ובדרכים שונות על פי תורת הסוד וספרות ענפה התפתחה אצל גדולי חסידי ברסלב סביב סיפורי המעשיות.
יח, כא-כב, כא-מב, מה-מח דף (שלם. ספירת דפים משובשת). 24.5 ס"מ. שוליים רחבים. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי.
כרוך עם ארבעה ספרים ביידיש:
• ספר נחלת צבי, ליקוט ותרגום מאמרי מוסר מספר הזהר לשפת היידיש, על-פי סדר הפרשיות, מאת רבי צבי הירש חוטש מקראקא. מהדורה לא מזוהה. יב, [130] דף. ללא דף השער.
• ספר קב הישר, מוסר על-פי תורת הקבלה, מאת רבי צבי הירש קוידאנובר, מתורגם ליידיש. יאס, תרי"ח [1858]. נח, ס-עט דף (חסר דף נט).
• ספר קהל חסידים, סיפורי צדיקים, מאת רבי אהרן וואלדן, מתורגם ליידיש. מהדורה לא מזוהה. [3], נט דף. חסר הדף האחרון.
• ספר קול יעקב, על חמשה מגילות, מאת רבי יעקב קראנץ - המגיד מדובנא, מתורגם ליידיש. לבוב, [תרל"ג] 1873. [26] דף. חסרים 16 הדפים האחרונים.
חמשה ספרים כרוכים יחד. 24 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. כריכה פגומה.

ספר בת עין על התורה, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוב מאַבְריטש. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תר"ז 1847]. מהדורה ראשונה.
מספרי היסוד של תורת החסידות, שיש בו מקדושת ארץ ישראל. נכתב ע"י תלמידיו של המחבר, אך הוגה ביסודיות על ידו לאחר שהאדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל פקד עליו להדפיס את הדברים. הספר נדפס במהדורתו הראשונה דווקא בארץ ישראל ולא בחו"ל, וזאת בעקבות הוראתו של האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, כפי שנכתב בהקדמת המו"ל. במהדורת ז'יטומיר תרכ"ט, נוספו בהקדמת המחבר שורות נוספות, בהן כותב כי הכניס בספר מקדושת ארץ ישראל: "ושמו קראתיו בת עין מפני שעולה כשמי... עוד טעם מפני שהכנסתי בכתבים קדושת ארץ ישראל אשר עיני ה' אלהיך בה תמיד".
האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל כותב בהסכמתו למהדורת תרכ"ט: "הנני... לברך... כל איש ואיש אשר יקח הספר הקדוש ההוא בכסף מלא שיזכו לראות שכר טוב בעמלם".
המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי אברהם דוב מאַבְריטש (תקכ"ה-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים. מתלמידי רבי נחום מטשרנוביל ובנו רבי מרדכי, ומתלמידי רבי זושא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. כארבעים שנה כיהן כאב"ד העיר אבריטש, ועל שמה נודע שמו "הרב הקדוש מאווריטש". בשנת תקצ"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת, שם יסד את בית מדרשו והיה לרב ומנהיג של קהילות החסידים. מפורסם הסיפור על נס הצלתו בעת רעידת האדמה הקשה בשנת תקצ"ז, שארעה כידוע בשעת תפלת מנחה בבתי הכנסיות. הרב מאַבְריטש הזהיר את חסידיו שלא לצאת מבית הכנסת, נשכב על הארץ, וכל הקהל סביבו אחז באבנטו. כל הבנין התמוטט, מלבד שטח מצומצם בו היו הרב והציבור. [לאחר זמן, סיפר הרב מאַבְריטש כי ראה שהרעש היה שלא כדרך הטבע מאחר שהאבנים נזרקו לצדדים ולא נפלו למטה לארץ מחמת הכובד. אזי הבין שכח הסט"א תקיף, לכן נשכב בהכנעה על הארץ - "חבי רגע עד יעבור זעם"]. לאחר הרעש שיקם מחדש את קהילת צפת, ולא נתן לנטוש את העיר הקדושה. נפטר במגפת הדבר בשנת תר"א ולאחר פטירתו פסקה המגפה. סיפורי מופת רבים מסופרים על גודל קדושתו וכוחו הגדול לפעול ישועות עבור עם ישראל. ספרו הקדוש "בת עין" נחשב לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות.
[1], קכה דף. חסר דף [2] עם סופה של התנצלות המדפיס ודרוש לפסח. כמו כן חסר דף [1] בסוף, עם רשימת המנויים, שמופיע רק בחלק מהעותקים. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי שעווה. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, משוקמים במילוי נייר. קרע חסר בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט מצדו השני של הדף (מסגרת השער הושלמה ביד). סימני עש במספר דפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
זמן קצר לאחר הדפסת מהדורה זו בירושלים נדפסה מהדורה נוספת של הספר, בז'יטומיר תר"י. ככל הנראה, לא ידע המדפיס בז'יטומיר כי הספר כבר נדפס בירושלים. הספר בז'יטומיר נדפס מכתב-יד אחר, ועל כן קיימים שינויים בין המהדורות [ראה על כך: נ' בן-מנחם, קרית ספר, כרך לז, תשכ"ב, עמ' 401-402; בשערי ספר, ירושלים תשכ"ז, עמ' 49-53].
ש' הלוי, מס' 38.

ספר זאת זכרון, "חידושי תורה ורזין דאורייתא", מאת האדמו"ר רבי יעקב יצחק מלובלין - החוזה מלובלין. [לבוב], שנת תור"ה לפ"ק [תרי"א 1851]. מהדורה ראשונה.
חותמות: "נתן דוד ב"ר חיים מאיר מיכראווסקי".
[1], לד, [1], לט-מ, מב-נו; י דף. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים במיוחד בשוליים התחתונים של דפים רבים. סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרע חסר בשולי אחד מהדפים, וקרע נוסף משוקם בהדבקת נייר. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בכותרות הדפים. כריכה חדשה.
ישנם שינויים בין הטפסים השונים. בחלק מהטפסים מופיעים בדף השער מקום הדפוס, שם המדפיס והתאריך הלועזי, אך בטפסים אחרים, וכך בעותק שלפנינו, נשמטו פרטים אלה.