ספר אור המאיר, דרושים ורמזים על התורה, המגילות ומועדי השנה בדרך החסידות והקבלה, מאת האדמו"ר רבי זאב וולף מז'יטומיר. קוריץ, [אחרי תקנ"ח 1798]. מהדורה שניה.
ספר אור המאיר הוא מראשוני ספרי החסידות ובו דברים בשם הבעל שם טוב. המחבר - הרה"ק רבי זאב וולף מז'יטומיר, היה מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, ומקורבם ותלמידם של רבי יעקב יוסף מפולנאה, רבי נחום מטשרנוביל ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. היה מקורב גם לרבי פנחס מקוריץ, שהתבטא עליו: "ראיתי כיצד אליהו הנביא מתלווה אליו ומגלה לו את סודה הכמוס של האידרא קדישא". הצדיק ר' ליב שרה'ס סיפר כי "ראה על פניו את צלם אלוקים בשלמות". בשער הספר שלפנינו נכתבו דברים מופלאים בשבחו, ביניהם: "היה דבוק בקונו בכל עתיו ורגעיו בלתי נפרד בהליכה ובישיבה...". הספר נכתב מפיו על ידי תלמידו הרה"ק רבי אליעזר מז'יטומיר בעל "פרקי הנאזר". האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין אמר על הספר כי "כל מה שכתוב בספר הוא מחובת כל יהודי להתנהג כך". מכל ספרי החסידות היה חביב ביותר ספר זה על הרה"ק רבי חנוך העניך מאלכסנדר (תפארת אבות, ויז'ניץ, תשנ"ג, עמ' 208). בשמו של האדמו"ר רבי ישכר דוב מבעלזא נאמר כי: "במה שהשפיעו להמחבר תורה מן השמים, אמר רק שמינית, וממה שאמר שמעו רק שמינית, וממה ששמעו הבינו רק שמינית, וממה שהבין הכותב בעל 'פרקי הנאזר' כתב מזה רק שמינית, וממה שהדפיסו מבינים רק שמינית". רבי זאב וולף נפטר בשנת תקנ"ח, וספרו נדפס סמוך לאחר פטירתו (יתכן שלכך רומז פרט השנה: "והיה מנוחתו כבוד").
חותמות בדף השער, עם סמל מגן דוד שבמרכזו האותיות: "קע"י" [=קהל עדת ישורון (רומניה?)], וכיתוב באותיות קריליות.
[2], רס דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים חסרים וסימני עש, עם פגיעות בטקסט, בדף השער ובדפים נוספים, משוקמים בחלקם במילוי נייר ובהדבקות נייר (חלק קטן ממסגרת השער וחלקים מהטקסט הושלמו בכתב-יד). הדבקות נייר בשולי מספר דפים, בחלקם על גבול הטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
בשנים תקנ"ח-תק"ע נדפס הספר במספר מהדורות דומות זו לזו, מהן במספר וריאנטים, ראה: א' טויבר, מחקרים ביבליוגרפיים, עמ' 36-39; י' יודלוב, גנזי ישראל, מס' 1140. בעותק שלפנינו פרט השנה הוא תקנ"ח, כמו במהדורה הראשונה, אך יש בו מספר שינויים לעומתה. ביניהם, השינוי שנעשה בהסכמות - הארכת זמן האיסור על ההדפסה מחמש עשרה שנה לעשרים שנה.

ספר פרי הארץ, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוויטבסק. קאפוסט, דפוס רבי ישראל יפה, מחשובי תלמידי בעל התניא, [תקע"ד 1814]. מהדורה ראשונה.
בספר שלפנינו נקבצו מאמריו של הרה"ק רבי מנחם מנדל מוויטבסק, שנאמרו על ידו לאחר עלייתו לארץ ישראל בשנת תקל"ז, כשהתגורר בטבריה. בשער הספר נדפס: "וקבצן הרב המופלג בתוי"ר [בתורה ויראה] החסיד כמו' אלעזר זוסמן זלה"ה סו"ד [סופר דמתא] דארעא קדישא תובב"א, וממנו הגיע לידינו". רבי אלעזר זוסמן היה הסופר של רבי מנחם מנדל מוויטבסק ורבי אברהם מקאליסק, ושל כל בני חבורת החסידים שעלו בעלייה הידועה בשנת תקל"ז.
הדעות חלוקות אודות זהותו של מחבר הספר. יש אומרים כי המאמרים נכתבו ע"י התלמידים, ורובם ע"י רבי אלעזר זוסמן, שאף הכינם וערכם לדפוס (בית רבי). מאידך, מסורת מקובלת אצל חסידי סלונים כי הספר כולו נכתב ע"י רבי מנחם מנדל בעצמו, ואילו רבי אלעזר זוסמן רק ערכו והכינו לדפוס, וכן הוסיף את תיבות הפתיחה "פתח הרב" ו"שאל השואל" (יסוד המעלה, א, עמ' נט). דעתו של החוקר הרב יהושע מונדשיין ז"ל כי רבי אלעזר זוסמן "הוא שכתב את אגרות הצדיקים והחסידים מארץ הקודש, וניכר שגם את תורתו של הרמ"מ מוויטבסק בספר הקדוש פרי הארץ, וברוב מליצותיו עשאו כספר החתום כמעט" (המאסר הראשון, ירושלים תשע"ב, עמ' 222). המאמרים שנדפסו בשני הדפים הראשונים הם מתורתו של הרה"ק רבי אברהם המלאך.
ספר "פרי הארץ" הוא מהספרים העמוקים והקשים ביותר להבנה בין ספרי החסידות. בעל ה"יסוד העבודה" מסלונים אמר על מאמריו שהלוואי שיוכל להחזיק במדרגות הגבוהות שבהם לעתיד לבוא בימות המשיח ובעולם הבא. "מסורה בידינו מפי אנשי אמת שזה הספר לא ירד אף פעם משולחנו של הרה"ק מרוז'ין רבי ישראל זי"ע, והיה אומר: כל מי שיודע להבין בספר זה, הוא היודע לחבר חכמה תתאה עם חכמה עילאה" (יסוד המעלה, שם).
חסרים תשעת הדפים האחרונים, עם ליקוט מ"אגרות הקודש" - מכתבי ההדרכה בעבודת ה' שהרה"ק רבי מנחם מנדל מוויטבסק והרה"ק רבי אברהם מקאליסק כתבו מארץ ישראל, לקהל תלמידיהם שבמדינת רייסין (רוסיה הלבנה).
[2], כז דף. חסרים [9] דפים אחרונים. 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר בדף השער, ללא פגיעה בטקסט, משוקם בהשלמת נייר. קרע עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים, ללא חיסרון. סימני עש עם פגיעות בטקסט. רישומים וסימונים בעט בגוף הטקסט. חותמות. כריכה ישנה.

ספר פקודת המלך, שני חלקים, על הרמב"ם, על התורה וליקוטים שונים, מאת רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. ליוורנו, [תקס"ד 1804]. מהדורה ראשונה.
הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ', בנו של רבי יוסף מדרוהוביץ' (תלמיד הבעש"ט). היה רב בגליציה, בפולין ובהונגריה. נדד רבות בארצות שונות, ובדרכו לארץ ישראל בשנת תקס"ד התעכב בליוורנו, שם התיידד עם רבינו החיד"א - שקיבל ממנו ידיעות רבות על הבעש"ט ותנועת החסידות. החיד"א בספריו מביא משמו של רבי ישראל נחמן דברים ששמע מפיו, בשם אביו רבי יוסף תלמיד הבעש"ט. בשנת תק"פ הדפיס בליוורנו את הספר "חמדת ישראל", ובשנת תקפ"א את הספר "אשד הנחלים". בשליחותו באיטליה עשה רושם רב, ורבי מרדכי שמואל גירונדי מעיד על רבי ישראל נחמן "שהיה מתרץ ומשיב לכל קושיה שנשאל בנגלה ובנסתר, פה מפיק מרגליות ובכל חכמה לו עשר ידות, בקיאותו גדולה מאד בכל שערי התלמוד והפוסקים". רבי ישראל נחמן חזר בסוף ימיו לארץ ישראל לעיר הקודש צפת ובה נפטר אחרי שנת תקפ"א (ראה עוד אודותיו: ישורון, א', עמ' תצג-תקא; אנצ' לחסידות, ב', עמ' תרא-תרב).
רישום בעלות בדף השער: "מתנה גמורה לי לשמי מאת הרב המחבר נר"ו - משה אהרן רחמים פייאצה".
רבי משה אהרן רחמים פייאצה, מחכמי ליוורנו במחצית השנייה של המאה ה-18. מחבר "אורה ושמחה" - על הלכות פורים. מחבר הספר שלפנינו מזכירו בשער הקונטרס "מכתב אמת ליעקב" - הספד על רבי יעקב חיים בן נאיים שנדפס באותה שנה (ליוורנו, תקס"ד): "וגם המשכיל הנכבד הדרשן הגדול בכמוהר"ר משה אהרן רחמים פייאצה עתיד ג"כ להספידו".
[7], לו; [1], נב דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים חסרים קטנים באחד מהדפים, עם פגיעה בטקסט, וקרעים קטנים בשולי מספר דפים. סימני עש מעטים, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.
מספרי החסידות הבודדים שנדפסו בליוורנו [בארצות המזרח והבלקן, יוון ואיטליה כמעט שלא נדפסו ספרי חסידות. בליוורנו עצמה נדפסו רק ארבעה ספרי חסידות, כולם ע"י רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'].

ספר נועם אלימלך, מאמרי חסידות על התורה, מאת רבי אלימלך מליז'נסק. [סלאוויטא, דפוס רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא, תקנ"ד 1794]. מהדורה שלישית. עותק חסר.
המביא לבית הדפוס היה רבי ישראל אברהם אב"ד טשארני-אוסטראה, בנו של רבי זושא מאניפולי, ובן-אחיו של המחבר רבי אלימלך מליז'נסק.
הספר הקדוש "נועם אלימלך" הוא מראשוני ספרי החסידות, ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר זה מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. חמשה תלמידים היו לרבי אלימלך מליז'נסק, ומהם התפשטה תורת החסידות בכלל ישראל: החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי אייזיק מקאליב ורבי מנדל מרימנוב.
מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל, עד אשר תלמידו רבי מנדל מרימנוב היה אומר שרק ביום השישי לאחר הטבילה לכבוד שבת קודש אפשר להבין קצת ברעיונותיו הנעלים והטהורים. המגיד מקוז'ניץ לא היה מקבל את השבת עד שהיה מעיין בספרו של רבו (אנצי' לחסידות, א, עמ' רלו). המגיד מקוז'ניץ אמר שהרבי ר' אלימלך היה מתגלה - לאחר פטירתו - אל תלמידו רבי נפתלי מרופשיץ כדי ללמדו את הספר נועם אלימלך (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רנ). ה"דברי חיים" מצאנז אמר פעם שהוא יכול לעשות פירוש על הספר נועם אלימלך כדרך שעשה הבית יוסף על הטור, שכל כך הרבה עמקות מונח בזה (שם, עמ' רלה). האדמו"ר רבי אליעזר מדזיקוב "ראה פעם אחת בחלומו בית מלא ספרים... ואמרו לו שספר הזה הוא ס' נועם אלימלך, וכל הספרים שרואה בבית הזה הם פירושים על הספר נועם אלימלך" (אהל אלימלך, עמ' 80, אות קצג). הרב הקדוש רבי אייזיק מקאליב "כתב כמה מאות ניירות פירוש על ספר הקדוש נועם אלימלך, ושמע בת קול איך הרהבת בנפשך עוז לעשות פירוש על הנועם אלימלך, הלא מלאכים ושרפים מייגעים את עצמם להבין אות אחת או תיבה אחת בספר הקדוש" (שם, אות קצד).
ספר זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדיין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה - ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (דף לח/2 - לט/1, מהדורת ברגסס, תרצ"א).
המביא לבית הדפוס של מהדורה זו, הרב הקדוש רבי ישראל אברהם מזל אב"ד טשארני-אוסטראה (תקל"ב בערך-תקע"ד). אביו רבי זושא מאניפולי אמר עליו שהוא נשמת חזקיהו מלך יהודה. חתנו של הרב הקדוש רבי זאב וולף מטשארני-אוסטראה, מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש ולאחר מכן מראשי הישוב החסידי בעיה"ק טבריה. כשעלה חותנו לארץ הקודש, בשנת תקנ"ח, נבחר למלא את מקומו ברבנות טשארני-אוסטראה. אחרי פטירתו בגיל מ"ב שנה, המשיכה אלמנתו הרבנית בהנהגת החסידים, ובעריכת "טישים" כאדמו"ר [כששבת מחותנם רבי מרדכי מטשרנוביל בעיירה, השתתף בסעודה שלישית שערכה]. בשנת תקצ"א עלתה לארץ ישראל והתיישבה בטבריה. נהרגה ברעש האדמה שפקדה את העיר טבריה בשנת תקצ"ז ונטמנה בסמיכות לאביה הרה"ק רבי זאב וולף. בתו היתומה התחנכה בבית הרב הקדוש רבי מרדכי מטשרנוביל ונישאה לבנו רבי דוד מטולנא. מצאצאיה נסתעפו אדמו"רי בית טולנא. אחד מבניו, רבי פנחס, היה חתנו של הרב הקדוש רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא.
ח-פב, פד-קמה דף. חסרים דפים א-ז, קמו-קנ (הושלמו בצילום). 19 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר. כריכת עור חדשה.

ספר תולדות יעקב יוסף, על התורה בדרך החסידות, מאת רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה. מעזובוז [מז'יבוז', תקע"ז 1817]. מהדורה שניה. עם הסכמת רב העיר מז'יבוז', האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, מחודש סיון תקע"ו.
ספר "תולדות יעקב יוסף" - הספר החסידי הראשון שהובא לדפוס. מחברו הוא הגאון המקובל רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה (נפטר תשרי תקמ"ב 1781), מגדולי וזקני תלמידי ה"בעל שם טוב" (לפי מסורות חסידיות שונות נולד בשנות הת"כ ונפטר קרוב לגיל 120), וראשון מפיצי דרך החסידות. ספר זה הוא המקור החשוב והאותנטי ביותר לתורת הבעש"ט. לאורך הספר למעלה מ-280 קטעים בהם מופיעים דברי תורה ששמע המחבר באזניו מפי רבו הבעש"ט. קטעים אלה פותחים במילים "שמעתי ממורי" (מילים אלה הודגשו).
חביבות מיוחדת נודעה לספר זה אצל גדולי החסידות שהפליגו בדבר קדושתו של הספר. המגיד ממזריטש אמר על מחברו כי זכה לגילוי אליהו והשיג מדרגות גבוהות. רבי פנחס מקוריץ אמר על הספר כי עוד לא היו ספרים כאלה בעולם, וכי תורתו היא מן השמים. הוא היה אומר שכל הספרים החדשים אינם עפ"י האמת, לבד מספרי הרב מפולנאה שהם "תורה מגן עדן", ובכל דיבור "ושמעתי ממורי" אפשר להחיות מתים. הסבא-קדישא משפולי היה מייעץ כסגולה להניח את הספר הקדוש תחת מראשותיו של חולה (לישרים תהלה).
קודם נסיעתו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק לארץ נפגש עם רבי פנחס מקוריץ שאמר לו "למה הדפיס הרב מפולנאה אלף ספרים וקבע מחירם זהוב לכל ספר, מוטב היה אילו הדפיס רק ספר אחד ואני הייתי משלם עבורו אלף זהוב...".
בדפי הספר מספר חותמות של "מענדיל וועג טבריא פלשתינה" [מחשובי חסידי סלונים בטבריה].
[1], ג, ה-פט; נט דף. 32.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים, בהם עקבות וכתמי רטיבות גדולים וכהים. סימני עש רבים וקרעים חסרים גדולים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט (השורה התחתונה בדף השער עם פרט השנה חסרה, וכן נפגע הטקסט מצדו השני של הדף), משוקמים בחלקם בהשלמות נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.