ספר בת עין על התורה, וקונטרס שאלות ותשובות בהלכה, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוב מאַבְריטש וצפת. ז'יטומיר, דפוס האחים רבי חנינא ליפא, רבי אריה ליב ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תר"י 1850.
מהדורה שניה, שאינה זהה למהדורה הראשונה. ספר זה נדפס לראשונה בירושלים תר"ז, עפ"י העתקת כת"י אחד התלמידים - רבי ישראל מפאלטאשאן. בשנת תר"י נדפס הספר שנית בז'יטומיר, עפ"י העתקה של תלמיד אחר של הרב מאַבריטש, רבי משולם זוסמן מז'יטומיר, אשר ככל הנראה לא ידע על הספר שנדפס בירושלים. במהדורה זו הוספות רבות ושינויים רבים בתוכן ובסגנון ממהדורת ירושלים (ראה: נ' בן מנחם, בשערי ספר, ירושלים תשכ"ז, עמ' 52-53).
המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי אברהם דוב מאַבְריטש (תקכ"ה-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים. מתלמידי רבי נחום מטשרנוביל ובנו רבי מרדכי, ומתלמידי רבי זושא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. כארבעים שנה כיהן כאב"ד העיר אבריטש, ועל שמה נודע שמו "הרב הקדוש מאווריטש". בשנת תקצ"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת, שם יסד את בית מדרשו והיה לרב ומנהיג של קהילות החסידים. מפורסם הסיפור על נס הצלתו בעת רעידת האדמה הקשה בשנת תקצ"ז, שארעה כידוע בשעת תפלת מנחה בבתי הכנסיות. הרב מאַבְריטש הזהיר את חסידיו שלא לצאת מבית הכנסת, נשכב על הארץ, וכל הקהל סביבו אחז באבנטו. כל הבנין התמוטט, מלבד שטח מצומצם בו היו הרב והציבור. [לאחר זמן, סיפר הרב מאַבְריטש כי ראה שהרעש היה שלא כדרך הטבע מאחר שהאבנים נזרקו לצדדים ולא נפלו למטה לארץ מחמת הכובד. אזי הבין שכח הסט"א תקיף, לכן נשכב בהכנעה על הארץ - "חבי רגע עד יעבור זעם"]. לאחר הרעש שיקם מחדש את קהילת צפת, ולא הרשה לנטוש את העיר הקדושה. נפטר במגפת הדבר בשנת תר"א ולאחר פטירתו פסקה המגפה. סיפורי מופת רבים מסופרים על גודל קדושתו וכוחו הגדול לפעול ישועות עבור עם ישראל. ספרו הקדוש "בת עין" נחשב לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות.
[4], 254 עמ'. 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרע בדף השער, ללא פגיעה בטקסט. רישומים. כריכת עור חדשה.
עם חמשת הדפים בסופו של קונטרס השו"ת, החסרים בעותקים אחרים של מהדורה זו.