מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (168) Apply book filter
- חסידות (86) Apply חסידות filter
- letter (71) Apply letter filter
- print (68) Apply print filter
- ספרי (67) Apply ספרי filter
- יד (59) Apply יד filter
- manuscript (59) Apply manuscript filter
- chassid (55) Apply chassid filter
- מכתבים (54) Apply מכתבים filter
- שנות (51) Apply שנות filter
- דפוסים (51) Apply דפוסים filter
- 17 (51) Apply 17 filter
- centuri (51) Apply centuri filter
- earli (51) Apply earli filter
- th (51) Apply th filter
- כתבי (43) Apply כתבי filter
- הר (39) Apply הר filter
- ודפוסי (39) Apply ודפוסי filter
- והש (39) Apply והש filter
- ערש (39) Apply ערש filter
- עתיקים (39) Apply עתיקים filter
- 15 (39) Apply 15 filter
- 15th-17th (39) Apply 15th-17th filter
- incunabula (39) Apply incunabula filter
- תעודות (33) Apply תעודות filter
- document (33) Apply document filter
- עם (27) Apply עם filter
- jewish (27) Apply jewish filter
- ומסמכים (23) Apply ומסמכים filter
- חפצים (22) Apply חפצים filter
- ספרים (22) Apply ספרים filter
- art (22) Apply art filter
- ceremoni (22) Apply ceremoni filter
- יהדות (21) Apply יהדות filter
- ירושלים (21) Apply ירושלים filter
- jerusalem (21) Apply jerusalem filter
- jewri (21) Apply jewri filter
- דפוס (20) Apply דפוס filter
- ודברי (20) Apply ודברי filter
- chassidut (19) Apply chassidut filter
- בעלות (17) Apply בעלות filter
- ומכתבים (17) Apply ומכתבים filter
- ומכתבים, (17) Apply ומכתבים, filter
- ורישומי (17) Apply ורישומי filter
- inscript (17) Apply inscript filter
- manuscripts, (17) Apply manuscripts, filter
- ownership (17) Apply ownership filter
- signatur (17) Apply signatur filter
- signatures, (17) Apply signatures, filter
- stamp (17) Apply stamp filter
מחבר הספר, הגאון הקדוש רבי עוזיאל מייזליש (תק"ד-תקמ"ו), רב וראש ישיבה באוסטרובצה, ריטשוואהל וניישטאט. בצעירותו הכיר את הבעש"ט והוא מביא בספריו דברים ששמע מפיו ("...ששמעתי מפי איש קדוש וטהור רבינו ישראל בעש"ט ז"ל"). עם פטירת הבעש"ט היה לתלמידו של רבי דב בער המגיד הגדול ממזריטש, וחבר קרוב לתלמידי המגיד: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אלימלך מליז'נסק, רבי זושא מאניפולי, רבי חיים חייקא מאמדור, רבי מנחם מנדל מפרמישלאן, רבי פנחס הורוויץ מפרנקפורט בעל ה"הפלאה" ורבי שמואל שמעלקא הורוויץ אב"ד ריטשוואהל וניקלשבורג.
העותק של הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, ראש ישיבת חכמי לובלין ומייסד "הדף היומי". שתי חותמות אישיות שלו בדף השער ושתיים בדף המגן שלפניו: "מאיר שפירא האב"ד ור"מ פיעטרקוב". חותמות נוספות של ספריית ישיבת חכמי לובלין ("בית עקד ספרים בישיבת חכמי לובלין...").
הגאון רבי מאיר שפירא (תרמ"ז-תרצ"ד) אב"ד פיעטרקוב ולובלין, ראש ישיבת "חכמי לובלין", מחולל הדף היומי, ממייסדי אגודת ישראל ומגדולי הרבנים בדורו. מהרבנים הצעירים והדומיננטיים ביותר ב"מועצת גדולי התורה". מן הדמויות הנודעות בדורות האחרונים. ראש ישיבה, חריף ושנון, גאון מובהק בהלכה ובאגדה. חסיד דבוק ברבותיו האדמו"רים. נואם בחסד עליון ורב-פעלים. עסקן פעיל ונמרץ, ציר בפרלמנט הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד וכל הליכותיו-גינוני מלכות. רבי מאיר נפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא בנים או בנות, אך הוא עצמו אמר שיש לו שני ילדים: הראשון הוא הדף היומי והשני הוא ישיבת חכמי לובלין.
בעמוד השער חותמת של רבי "משה נחום ירושלימסקי אבד"ק קיעלץ והגליל" (שנחתמה על חותמותיו של רבי מאיר שפירא).
הגאון החסיד רבי משה נחום ירושלימסקי (תרט"ו-תרע"ו), מגדולי המשיבים בדורו. כבר בצעירותו התכתב עם גדולי הדור שלפניו, ותשובות אליו נמצאות בספרי השו"ת "שואל ומשיב" להגרי"ש נתנזון, "שם אריה" להגרא"ל בלחובר, "שערי דעה" להגרחי"ל סוסניצר, ובספרי שו"ת נוספים. תשובותיו עוסקות גם בשאלות חמורות של עגונות ואיסור והיתר [כבר בהיותו בן שבע עשרה צירפו ה"שואל ומשיב" ל"היתר מאה רבנים"]. בצעירותו נסע לצאנז ובעל ה"דברי חיים" קירבו מאד.
[2], כט; טז דף. במקור נכרכו כט הדפים בסוף הספר (סדר שני החיבורים שבספר התהפך). 36.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים קטנים בשולי שני הדפים הראשונים. קרעים ופגמים קטנים בדף האחרון, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני עש קלים, עם פגיעות מעטות בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר מקומות, עם פגיעות בכותרות ובשומרי הדפים. חותמות. כריכה חדשה.
פריט 158 שו"ת כוכב מיעקב / שו"ת אמרי דוד - העותקים של רבי דוד דוב מייזליש אב"ד אוהעל בעל ה"בנין דוד"
• ספר כוכב מיעקב, שאלות ותשובות מאת רבי יעקב ויידנפלד אב"ד הרומליב (הרימאיליב). בילגורייא, דפוס ר' נטע קְרוֹנֶנבֶּרג, תרצ"ג 1933. מהדורה ראשונה, בהוצאת בני המחבר: רבי יצחק אב"ד הרומליב, רבי נחום אב"ד דומברובה [בעל "חזון נחום"] ורבי בעריש אב"ד טשעבין [בעל "דובב מישרים"].
• ספר אמרי דוד, שאלות ותשובות מאת רבי דוד הלוי איש הורוויץ אב"ד סטניסלאב. בילגורייא, דפוס ר' נטע קְרוֹנֶנבֶּרג, תרצ"ד 1934. מהדורה יחידה, בהוצאת המחבר.
בשערי שני הספרים ובגיליונותיהם, חותמות רבות של: רבי " דוד דוב בעריש מייזליש - אב"ד דק"ק ספרדים אוהעל יע"א".
הגאון הקדוש רבי דוד דוב מייזליש אב"ד אוהעל (תרל"ה-נספה בשואה תש"ד), מגדולי הרבנים החסידיים בהונגריה. חתנו וממלא מקומו של הגאון הקדוש רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל (בן ה"ייטב לב"). חתונתו נערכה בשנת תרנ"ז בחצר הקודש של האדמו"ר רבי שלמה מבובוב (החתונה היתה אמורה להיות בעיר אוהעל, אולם היא הועברה לעיר בובוב, לאחר שחמיו הרב מאוהעל נסתלק בדמי ימיו באותה השנה). מתורתו נדפסו: שו"ת "בנין דוד" (אוהעל, תרצ"ב); ספר "בנין דוד" על התורה וחידושי סוגיות (אוהעל, תש"ב); וספרים נוספים שנדפסו בארה"ב ע"י צאצאיו שהגיעו לארה"ב לאחר השואה, בנו רבי צבי הירש מייזליש אב"ד וייטצען, ונכדיו מגדולי הרבנים בקהילות סאטמר, צאנז ובובוב עד היום.
[1], צט דף; [1], ב-ח; קח דף. 31.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים. כריכת בד ישנה.
חלק מכריכת ספר התנ"ך בו למד הגר"א.
לוח הכריכה הקדמי של ספר, עליו מודבקת פיסת נייר ישנה עם הכיתוב: "תנ"ך שלמד בו מרן ורש"י [ורבן של ישראל] החסיד הגר"א זלה"ה".
בגב הכריכה, על נייר הבטנה, רישום בעלות: "ר' יעקב משה נכד הגאון". כפי הנראה, עבר התנ"ך (או הכריכה בלבד) בירושה מהגר"א אל נכדו רבי יעקב משה מסלונים [בנו של רבי אברהם בן הגר"א. גדול בתורה. מצאצאיו הנודעים של הגר"א שעסק רבות בעריכת והוצאת כתבי הגר"א].
חזית כריכה. כ-20 ס"מ. עץ מחופה עור, עם חלק מאבזם מתכת מעוטר. מצב בינוני. סימני עש ובלאי.
הכריכה הוצגה בתערוכה לציון מלאת 200 שנה לפטירתו של הגאון מווילנא בבית התפוצות, תל אביב, חורף 1998. ראה קטלוג התערוכה, "אדרת אליהו: הגאון מווילנא, דמותו והשפעתו", עמ' 84.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
הגר"א החזיק את כריכת הספר בעת לימודו
עדות ראיה מפי אחד מגדולי ליטא, שהגיע לווילנא וזכה לראות כיצד יושב הגר"א ושוקד על תלמודו, נדפסה בספר "מאורי בית יצחק", ירושלים תרכ"ו (דף נב). את העדות מביא המחבר, רבי אורי יצחק אייזיק ב"ר אבא קדש, בשם זקנו - רבי אהרן אב"ד ויסוקי, שזכה לבקר את הגר"א בהיכלו. בין היתר הוא מדגיש את העובדה שהגר"א לא הניח את הספר בו למד על השולחן, אלא משום כבוד התורה החזיקו בידיו, כשהוא תופס את כריכת הספר משני צדיה:
"אספר מעשה רב מאת כבוד אא"ז מו"ר הרב הגאון הגדול... מוהר"ר אהרן זצלל"ה... עבר עליו רוח טהרה השתוקקות גדולה ועצומה להראות ולראות פני הרב הדומה למלאך הוא כבוד אדמו"ר רשכבה"ג הגאון החסיד רבינו אליהו מווילנא זי"ע, והבא לטהר וכו' שעה עמדה לו, שהיה איש אחד מיוחד מיקירי סלאנים... נוסע לווילנא... וביקש האיש המיוחד הנ"ל מכבוד אא"ז לנסוע עמו בצוותא... אז אמר כבוד אא"ז עתה עת לעשות ולקבל פני הרב הדומה למלאך... וכן הוא... לאשר הגאון החסיד נ"ע היה טרוד בשבוע הקודמת בחתונת בנו או בתו (לא אדע בבירור) עתה משלים חוקיו בשיעורין דאורייתא הקצובין לו דבר יום ביומו, עכ"ז כבוד אא"ז עשה את שלו יצא ובא לו לאהל מדרשו שהיה לו ביחוד... ומצא אותו עוסק בתורתו הק' מסכתא סנהדרין מונחת על שתי ידיו הקדושות, תורת אמת בפיהו בשפה ברורה ובנעימה קדושה מסכתא אבות דרבי נתן (ראה אחי עד היכן כח כבוד התורה המסכתא לא היתה מונחת על השולחן ללמוד בה כדרך הנהוג בינינו רק ידיו הקדושים תמכין אורייתא משני עברי המסכת מזה א' משני ידיו ומזה א' משני ידיו, סימן לדבר אורך ימים בימינה ובשמאלה)...".
"ושמעה אזני מפי מר אבא הצדיק הרב כו' מו"ה אליהו זאב זצ"ל, בשם רבו הגאון מהר"ש נ"ע כי הגאון לעת זקנתו היה כל למודו חומש, והיה הולך מן הקודם אל המאוחר לכלול בו כל התורה שבע"פ וכו'" (הקדמת רבי יהושע העשיל לווין לספרו עליות אליהו ["מעלות הסולם"], הערה יא).
"סיפר לי הרב דק' חוטץ... אחיו הקטן של הגאון מו"ה רפאל מהמבורג, שבהיותו אצל אחיו הגאון בהמבורג לעת זקנתו, שכבר כהו עיניו מראות, ונתגלגל בדבריו שם קדשו של הגר"א ז"ל, ראה דמירתע כולי גופא של אחיו הג"מ רפאל; וכאשר שאלו מה זה היתרון הגדול אשר היה להגר"א ז"ל נגד שאר הגאונים, אשר אתה חרד ממנו כל כך, אז אמר לו אחיו הגמ"ר לך אל מגדל הספרים שלי, וקח הספר העומד שם במקום פלוני, וילך ויקחהו והנה הוא תנ"ך; ויאמר לו הגמ"ר, הנה הגר"א ז"ל היה בקי בספר הזה, וחזר ופירש לו דבריו, שהיה בקי ויודע איך גנוזים כל ספרי התלמוד ושארי חיבורי תורה שבעל פה כולם בתוך התנ"ך". (הגהת רבי דוד לוריא, שם).
במקור נדפס עם שני שערים. בעותק שלפנינו חסר דף השער הראשון.
מהדורה ראשונה של אחד הספרים החשובים אודות מנהגי הגר"א. עם הסכמות רבי חיים מוולוז'ין, רבי אברהם אבלי פאסוועלר ורבי אברהם דנציג בעל ה"חיי אדם". בספר מפורטים מנהגיו ופסיקותיו של הגר"א, על פי עדות אישית של תלמידיו. הספר נערך ויצא לאור על ידי רבי יששכר דוב בער מווילנא, שהסתמך על מה שראה בעצמו ועל תיעוד בכתב-ידו של רבי סעדיה, תלמיד הגר"א, שלא מש מתוך אוהל רבו שנים רבות.
[1], 67 עמ'. חסר דף השער הראשון. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש. רישומים רבים, חתימות וחותמות. כריכה ישנה ובלויה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 808.
חתימה בדף השער: "ישכר בער" - חתימת ידו של רבי ישכר בער מו"ץ בווילנה, תלמיד הגר"א, בעל "מעשה רב". בדף המגן האחורי רישום: "שייך להרב הגאון מו"ה ישכר בער נ"י". בדף המגן הקדמי חתימות בנו רבי אליהו פרץ, מו"ץ בווילנה: "נאם הק' אלי' פרץ בלאמ"ו הרב הג' המפורסם מו"ה ישכר בער נ"י מווילנא", ורישום: "מספרי הרב ר' אלי' פרץ בהגאון מו"ץ דווילנא". בדף המגן הקדמי מופיע גם רישום בעלות בגרמנית המעיד שהספר שייך לרבי ישכר בער מווילנה.
בדפי הספר שתי הגהות, האחת ציון מקור, והשניה ארוכה יותר, יתכן שהם בכתב-ידו של רבי ישכר בער.
רבי ישכר בער (תקל"ט-תרט"ו), בן רבי תנחום רב העיר אורלע. בעקבות נישואיו לבתו של הנגיד רבי יעקב פרץ קלאצקי, מנכבדי וילנה, קבע את מקומו בקלויז של הגר"א, שם זכה לראות את פני הגר"א ולקבל תורה מפיו. בשנת תקע"ג התמנה לאחד מגבאי הקלויז, ונחשב לאחד מעמודי התווך שלו. הוא נהג למסור בקלויז שיעורים ברי"ף ובמשניות זרעים עם פירוש הר"ש. בשנת תקע"ז התמנה למו"ץ בעיר. בתחילה שימש כמו"ץ משנה לגדולי רבני וילנה: רבי אברהם אבלי פאסוועלר, רבי שאול קצנלבויגן, ורבי אברהם דנציג בעל "חיי אדם", ובהמשך גדל מעמדו עד שנחשב ל"זקן ההוראה" בווילנה. נודע ביותר על שם הספר "מעשה רב", שכתב וערך לצד רבי סעדיה תלמיד הגר"א, ובו נרשמו הנהגות רבו הגר"א. בנו רבי אליהו פרץ (תקס"ו-תרכ"ז), שימש כמו"ץ בווילנה לאחר פטירת אביו ועד סוף ימיו (להרחבה ראה: הרב ד' קמנצקי, "ספר 'מעשה רב'", ישורון, כא, תשס"ט, עמ' תשעד-תתלט).
ד, [1], ז-י, י-סב, [1], סג-סו דף. 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. רישומים. חתימה וחותמת צנזור בשער. כריכה מקורית, עם פגמים.
חותמת בעלים: "הק' שבתי במוהר"ד ברלין S.D.B.i".
[5], ב-קט, [1] דף. 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים בשולי הדפים הפנימיים, משוקמים בחלקם בנייר דבק ובמילוי נייר. בכמה מקומות חיתוך הדפים על גבול הטקסט. רישומים וחותמת צנזורה. כריכה ישנה, עם סימני עש ומעט בלאי.
מהספרים האחרונים שנדפסו בצפת לפני "הרעש" (רעידת האדמה בשנת תקצ"ז), בעקבותיו עברו המחבר והמדפיס לירושלים, לאחר שאיבדו את רוב משפחתם ורכושם. הדף האחרון - "לוח הטעות והתיקון" - אינו מופיע בחלק מהעותקים.
ספר אדרת אליהו, פירוש הגר"א מווילנא על נביאים וכתובים - אוסף מהדורות בהוצאת רבי אליהו לנדא נכד הגר"א, עם לוחות צבעוניים: "הארץ לגבולותיה" ותבנית בית המקדש השלישי:
1-3. שלושה עותקים של הספר אדרת אליהו, פירוש על נביאים וכתובים מהגר"א. ירושלים, [תרס"ה? 1905?].
עותק ראשון עם שני הלוחות: "צורת הארץ לגבולותיה" ו"צורת הבית דיחזקאל" (שניהם כרוכים לפני דף השער).
עותק שני עם שני הלוחות: "צורת הארץ לגבולותיה" (נכרך בסוף ספר יהושע) ו"צורת הבית דיחזקאל" (נכרך בסוף ספר יחזקאל). בסוף הספר נכרך "לוח חשבון השנים של השופטים ומלכי ישראל" (שער נפרד). לוח זה צורף רק לחלק מן העותקים ואף הופץ בנפרד. שער מודפס על הכריכה הקדמית, שונה במקצת, ובו רשיון להדפסת הספר (או הפצתו) מאת השלטון הגרמני בוורשה, מיום 20.7.1916, וכתובת המו"ל לנדא בוורשה (גרמנית). וינוגרד רושם עותק זה כמהדורה נפרדת משנת תרע"ו.
עותק שלישי עם שני הלוחות: "צורת הארץ לגבולותיה" (כרוך אחרי ספר דברי הימים) ו"צורת הבית דיחזקאל" (מנותק). עם 3-16 עמ' של "לוח חשבון השנים" (ללא השער). עם שער מעטפת זהה לשער הספר.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 29-30.
• עותק מס' 1 כרוך עם: ספר סערת אליהו. ווילנא, תר"נ 1889 (חסר דף אחרון).
4. ספר אדרת אליהו, פירוש על נביאים וכתובים מהגר"א, עם ספר מסעות ישראל, סדר מסעות בני ישראל מאת רבי יעקב משה מסלונים בן רבי אברהם בן הגר"א. ירושלים, תש"א [1941]. בראש הספר הלוח "חלוקת ארץ ישראל לגבולות" (מפה זו שונה מזו שהופיעה במהדורת ירושלים [תרס"ה?]). מצורף עותק נוסף של הלוח.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 32.
5 ספרים ב-4 כרכים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
מפת ארץ ישראל ו"צורת הבית" המיוחסות לגר"א
שתי המפות, האחת עם "צורת הארץ לגבולותיה" והשניה "צורת הבית דיחזקאל", נדפסו לראשונה בספר "צורת הארץ לגבולותיה סביב ותכנית הבית", שקלוב תקס"ב. בכותרות מפות אלה נדפס כי הן "מהגאון רבינו אליהו זצוק"ל מווילנא".
באוסף לאור שבספריה הלאומית מצויה מפת ארץ ישראל לגבולותיה, כתובה וצבועה ביד. בראש מפה זו נכתב: "הועתק מהמאור הגד[ול]... החסיד המפורסם מורינו ורבינו מו"ה אליהו זל[ה"ה] מק"ק ווילנא הבירה". אפשר להבין מלשון זו כי המפה הועתקה ממפה מצוירת בכתב-ידו של הגר"א עצמו (וראה עוד: הרב דוד קמינצקי, תורת הגר"א, עמ' שמא).
מפות אלה המיוחסות לגר"א נדפסו לאחר מכן בווריאציות שונות במהדורות פירוש הגר"א לנביאים וכתובים.
חשיבות ידיעת הארץ לפי הגר"א
בביאורו לזוהר (ווילנא תק"ע, דף קנ"ז ע"א) כותב הגר"א על בקשת משה רבינו לראות את הארץ לפני פטירתו: "שבקש לידע כל עניינה, שהוא עניין גדול כמו ידיעת התורה, שגבולי' וכל עניינה הן ענייני תורה, בת מלך פנימה. והקב"ה העתיר לבקשתו, ויראהו ה' את כל הארץ".
הספרים נדפסו ונמכרו בקונטרסים שבועיים, בין השנים שע"ז-שע"ט, בכדי לממן את עלות ההדפסה, וכפי שמתואר בקולופון שבסוף כרך כתובים: "...המצאתי זאת לזכות לכל איש ואיש העשיר... והעני... לתת בכל שבוע ערך הדפסת הקונטרסי'...".
חתימות ורישומי בעלות רבים, ביניהם של רבי ליב לונדין ושל בניו רבי משה ורבי דוד [רבי ליב לונדין - מיושבי הקלויז באלטונה ודיין בבית דינו של רבי יהונתן אייבשיץ; נפטר תקכ"ט, ראה עליו חכמי אה"ו עמ' 47]; של רבי אהרן ב"ר מרדכי ניימרק שקנה את הספרים מגיסו רבי משה שוואב בפולדא שנת שפ"ח; ושל רבי שמואל ב"ר אברהם אופנהיים, גבאי צדקה באלטונה; ועוד.
כרך ראשון (תורה וחמש מגילות): [6], רכח; תתב-תתמד; ח דף. דפים תתב-תתמד של חמש המגילות, וכן ח דף אחרונים של התרגום הירושלמי, שבכרך זה, מופיעים במקור בכרך הרביעי. כרך שני (נביאים ראשונים): [1], רלד-תמא דף. חסר [1] דף אחרון - דף ריק במקור. כרך שלישי (נביאים אחרונים): תמב-תרטז, תרטו-תרסח דף. ספירת דפים משובשת. חסר דף השער. כרך רביעי (כתובים): [1], תרעב-תתא; תתמה-תתקח, [25] דף. חסר דף אחרון - דף ריק במקור. 42 ס"מ בקירוב. מצב כללי בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. כתמי שעווה במספר דפים. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. קרע בדף השער של הכרך הרביעי, עם פגיעה במסגרת השער, משוקם בהדבקת נייר דבק. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. דפי הבטנה המקוריים הודבקו מחדש על דפי בטנה חדשים. כריכות עץ ועור עתיקות, עם שדרות ופינות משוקמות.
העותקים של רבי ידידיה טיאה ווייל. רישומי בעלות בכתב-ידו בדף השער של הכרך הראשון והשני: " לא נחתי ולא שקטתי עד שמצאתי את שאהבה נפשי, הק' טיאה בהר"ב מו"הרר נתנאל ווייל".
הגאון רבי ידידיה טיאה ווייל (תפ"ב-תקס"ו), מגדולי גאוני דורו, בן הגאון רבי נתנאל ווייל בעל "קרבן נתנאל" ותלמידו המובהק של רבי יהונתן אייבשיץ. עמד בקשרי שו"ת עם בעל ה"נודע ביהודה" ועם בעל ה"הפלאה". משנת תק"ל אב"ד קרלסרוהא ומדינת באדן על מקום אביו. בחייו נדפס רק פירושו "מרבה לספר" על הגדה של פסח, שנדפס בעילום שמו, אך עשרות חיבורים ממנו שנותרו בכת"י הולכים ונדפסים בשנים האחרונות.
שלושה כרכים. כרך ראשון: [3], ב-פז; קח-שג דף. כרך שני: [2], מא, מא-מב, מב-רנא, [1], רנב-שיז; כ; ו; מ דף. ו דף של "שערי השבועות" מופיעים במקור בסוף הכרך השלישי; מ דף של "סימני הדינים" מופיעים במקור בסוף הכרך הראשון. כרך שלישי: שעו דף. 42-43 ס"מ. שוליים רחבים. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. סימני עש. קרעים, בהם קרעים קטנים חסרים במספר מקומות (כולל בדפי השער), ללא פגיעה בטקסט. הדבקת נייר בשולי דף השער של הכרך השני. דף השער של הכרך השלישי מנותק בחלקו. חותמות. כריכות עץ ועור מקוריות עתיקות, עם שרידי אבזמים לסגירה. בלאי, סימני עש ופגמים בכריכות (שדרה לא מקורית בכריכת החלק השני).
בדף השער: "הקדשה עצמית" בכתב-ידו וחתימתו המסולסלת של רבי מרדכי יוסף בכר מיוחס (קצוצה מעט): "מתנה טובה מאת רחום בעל טעם הח"ר יוסף חיים ן' בנבנשת יצ"ו, עבד ה' הצעיר מרדכי יוסף בכר מיוחס".
מתחת לרישום זה רישום נוסף: "מרדכי יוסף בכר מיוחס ס"ט". נסיונות קולמוס ורישומים נוספים בדף זה. מספר הגהות בודדות בדפי הספר.
רבי מרדכי יוסף בכר מיוחס (מאוחר יותר נוסף לו גם השם משה; תצ"ח-תקס"ו), מחכמי ירושלים, שד"ר ומקובל ו"הראשון לציון". בנו של רבי רפאל מיוחס ("הראשון לציון", בעל "פרי האדמה" ועוד), וחתנו של המהרי"ט אלגאזי. חברו של החיד"א מצעירותו. מרבני ישיבת המקובלים "בית אל", עמד בראש ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים (מייסודו של האור החיים הקדוש), ועם פטירת חותנו המהרי"ט אלגאזי ירש את מקומו בתפקיד "הראשון לציון", בו כיהן עד לפטירתו. מחבר הספרים: "שער המים", "ברכות מים", "מים שאל". רבי שלמה חזן מספר בספרו "המעלות לשלמה" כי בינו לבין חברו החיד"א שררה כעין תחרות של קנאת סופרים, וכאשר הדפיס החיד"א את ספרו "שער יוסף", הדפיס הרב מיוחס את ספרו "שער המים"; וכאשר חבר החיד"א את ספרו "חיים שאל", חיבר אף הוא ספרו "מים שאל".
על כריכת העור הטבעה מוזהבת של שם בעלים: "חיים ישראל רומאנו הי"ו" [הגביר מקושטא, שבנה את "בית רומאנו" המפורסם בעיר חברון].
[4], רנט, [3] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני עש במספר דפים. כריכת עור מקורית מהודרת, עם הטבעות מוזהבות. פגמים בכריכה.
בראש החלק השני נדפס החיבור "פרי מפרי" שכתב רבי יונה נבון, ובו חידושים על ה"פרי חדש" ועל ה"פרי תאר" (של בעל ה"אור החיים"); בשער הספר נדפס: "ספר פרי מפרי וספר נחפה בכסף", כשרק התיבות "נחפה בכסף" מוגדלות ככותרת.
בדף המגן הקדמי של החלק השני הקדשה בכתב-ידו של רבי יעקב שאול אלישר, שהגיה את הספר והיה בנו-חורגו של המו"ל: "מנחה שלוחה למע' הרבני יצ"ו אוהב התורה ולומדיה כמוה"ר ר' מרדכי [---] הי"ו בק"ק ברעסלוי יע"א מאיתי הצעיר יעקב שאול אלישר הי"ו אי"ש ירוש' ת"ו". רבי יעקב שאול אלישר (תקע"ז-תרס"ו), המכונה "יש"א ברכה", היה "הראשון לציון" ואב בית הדין בירושלים. אביו נפטר בילדותו, ואמו נשאה בשנית לרבי בנימין מרדכי נבון, נכדו של רבי יונה נבון מחבר השו"ת "נחפה בכסף", אשר העניק לו את הכינוי "ישא ברכה". רבי בנימין מרדכי, שהוציא לאור בירושלים את החלק השני של הספר, מזכיר את בנו חורגו ה"ישא ברכה" בהקדמתו לספר כמי שהגיה את הספר, והוא מכביר במעלותיו הכבירות.
בשער החלק הראשון חותמת (בצורת חתימה מסולסלת): "הצעיר חיים שמואל הכהן" - רבי חיים שמואל הכהן - הסיניור (נפטר תרל"ג), נולד באיטליה. בשנת תקפ"ז עלה לארץ ישראל והשתקע בעיר טבריה, ובזכות גדלותו בתורה ואישיותו המיוחדת מונה במהרה לאחד מראשי הקהילה והיה ממנהיגיה הבולטים. אחרי הרעש הגדול בשנת תקצ"ז נבחר לשמש כשד"ר העיר טבריה לגולה. רבי מרדכי שמואל גירונדי, רבה של פאדובה, פגשו כאשר הגיע במסגרת שליחותו לפאדובה, ובספרו הוא מתארו: "כמוהר"ר שמואל הכהן נר"ו שליח עה"ק טבריא תובב"א, חסיד ומקובל, זכיתי ליהנות מאור תורתו ימים רבים... ושמעתי ממנו חידושים יפים ע"ד הקבלה..." (תולדות גדולי ישראל וגאוני איטלייאה, אות צ, עמ' 359). עם שובו לטבריה, בשנת תר"ה, הוכתר לרבה של טבריה תחת רבי חיים נסים אבועלפיא שעבר לירושלים. כיהן ברבנות קרוב לשלושים שנה, בהן פעל גדולות ונצורות למען העיר וצביונה הרוחני. על מצבתו שבבית העלמין העתיק של טבריה נכתב: "אבן מקיר תזעק... אי חסיד אי עניו רב שמת אין לנו תמורתו חשך השמש בצאתו מעלת הרה"ג מעוז ומגדול חסידא קדישא סבא דמשפטים ר"מ ור"מ כמוה"ר חיים שמואל הכהן זצוק"ל" (עפ"י מדרש שמואל, בתוך: מגנזי חכמי טבריא, א, ירושלים תשנ"ד, עמ' קסו-קעד).
שני חלקים בשני כרכים. חלק א: [1], קץ, ו דף. חסר דף ז בסוף הספר; חלק ב: [2], קלב דף. 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. בחלק ב קרעים ספורים בשולי הדפים, עם פגיעה קלה בטקסט במקום אחד. בחלק א חיזוק בדבק נייר בשער ובדף האחרון, עם פגיעה קלה במסגרת השער. רישומים, חתימה וחותמות. כריכות חדשות.
בראש השער חתימת רבי מאיר יעקב הורוויץ - בנו של בעל ה"הפלאה": "חנני ד' גם בזה הק' מאיר יעקב בהגאון מ"ו פינחס הלוי איש הורויץ". רישומים נוספים בשער: "ר' הירץ וואהל" [כפי הנראה הוא הנרשם אצל הורוויץ, אבני זכרון, פרנקפורט דמיין תרס"א, מס' 3660, אשר שימש כ"ש"ץ ושמש" בפרנקפורט ונפטר בשנת תק"מ]; "שייך להאלוף והקצין... כש"ת כ"ה איצק פולדא יצ"ו" [אף הוא כנראה מפרנקפורט, ראה אבני זכרון, שם, מס' 2494].
בדף שאחרי השער רישום על קבלת הספר במתנה מרבי מאיר יעקב: "זה הספר ניתן לי לדורון החתונה מן המופלא והמופלג בתורה כש"ת כ"ה מאיר יוק'[ב] יצ"ו בן הגאב"ד נר"ו פה פפ"ד [=פרנקפורט דמיין]".
בדף שלאחר מכן רישום נוסף: "חנני ד' גם בזה הק' שמואל בקוראי שמו זנוויל...".
הגאון רבי מאיר יעקב הורוויץ (תקי"ד-תק"מ), בנו של בעל ה"הפלאה", שנישא בראשית שנות התק"ל לבתו של גאון-דורו רבי שאול אב"ד אמשטרדם. נפטר בגיל כ"ו שנה בחיי אביו. אביו הדפיס קונטרס מחידושיו בסוף ספרו ה"הפלאה" על כתובות (דפים עה-פו), וכה הוא כותב שם על בנו המנוח: "בני ותלמידי ז"ל, אשר היתה נפשו קשורה בנפשי, ונתבקש לישיבה של מעלה בן עשרים וששה שנים, והיה מלא תורה ויראת ה', ומופלא בחריפות ובקיאות, ושאל ממני בטרם עלית נשמתו הטהורה לקבוע בדפוס קצת מחידושיו...". חידושים נוספים ממנו נדפסו בסוף ספר "מחנה לוי" מאחיו, שנדפס יחד עם ספר "המקנה".
[2], ד; צז [צ"ל: צט]; מ, מב-מג, מה-קיד; ז, ט-י; יג, [1] דף. חסרים דפים מא ו-מד מהספירה השלישית. דפים מט-נ מהספירה השניה נכרכו שלא במקומם. 30 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קרעים ובלאי. סימני עש במספר דפים, עם פגיעה בטקסט. כריכה פגומה, חסרת שדרה ומנותקת.