ספר בת עין על התורה, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוב מאַבְריטש. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תר"ז 1847]. מהדורה ראשונה.
מספרי היסוד של תורת החסידות, שיש בו מקדושת ארץ ישראל. נכתב ע"י תלמידיו של המחבר, אך הוגה ביסודיות על ידו לאחר שהאדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל פקד עליו להדפיס את הדברים. הספר נדפס במהדורתו הראשונה דווקא בארץ ישראל ולא בחו"ל, וזאת בעקבות הוראתו של האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, כפי שנכתב בהקדמת המו"ל. במהדורת ז'יטומיר תרכ"ט, נוספו בהקדמת המחבר שורות נוספות, בהן כותב כי הכניס בספר מקדושת ארץ ישראל: "ושמו קראתיו בת עין מפני שעולה כשמי... עוד טעם מפני שהכנסתי בכתבים קדושת ארץ ישראל אשר עיני ה' אלהיך בה תמיד".
האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל כותב בהסכמתו למהדורת תרכ"ט: "הנני... לברך... כל איש ואיש אשר יקח הספר הקדוש ההוא בכסף מלא שיזכו לראות שכר טוב בעמלם".
המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי אברהם דוב מאַבְריטש (תקכ"ה-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים. מתלמידי רבי נחום מטשרנוביל ובנו רבי מרדכי, ומתלמידי רבי זושא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. כארבעים שנה כיהן כאב"ד העיר אבריטש, ועל שמה נודע שמו "הרב הקדוש מאווריטש". בשנת תקצ"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת, שם יסד את בית מדרשו והיה לרב ומנהיג של קהילות החסידים. מפורסם הסיפור על נס הצלתו בעת רעידת האדמה הקשה בשנת תקצ"ז, שארעה כידוע בשעת תפלת מנחה בבתי הכנסיות. הרב מאַבְריטש הזהיר את חסידיו שלא לצאת מבית הכנסת, נשכב על הארץ, וכל הקהל סביבו אחז באבנטו. כל הבנין התמוטט, מלבד שטח מצומצם בו היו הרב והציבור. [לאחר זמן, סיפר הרב מאַבְריטש כי ראה שהרעש היה שלא כדרך הטבע מאחר שהאבנים נזרקו לצדדים ולא נפלו למטה לארץ מחמת הכובד. אזי הבין שכח הסט"א תקיף, לכן נשכב בהכנעה על הארץ - "חבי רגע עד יעבור זעם"]. לאחר הרעש שיקם מחדש את קהילת צפת, ולא נתן לנטוש את העיר הקדושה. נפטר במגפת הדבר בשנת תר"א ולאחר פטירתו פסקה המגפה. סיפורי מופת רבים מסופרים על גודל קדושתו וכוחו הגדול לפעול ישועות עבור עם ישראל. ספרו הקדוש "בת עין" נחשב לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות.
[1], קכה דף. חסר דף [2] עם סופה של התנצלות המדפיס ודרוש לפסח. כמו כן חסר דף [1] בסוף, עם רשימת המנויים, שמופיע רק בחלק מהעותקים. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי שעווה. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, משוקמים במילוי נייר. קרע חסר בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט מצדו השני של הדף (מסגרת השער הושלמה ביד). סימני עש במספר דפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
זמן קצר לאחר הדפסת מהדורה זו בירושלים נדפסה מהדורה נוספת של הספר, בז'יטומיר תר"י. ככל הנראה, לא ידע המדפיס בז'יטומיר כי הספר כבר נדפס בירושלים. הספר בז'יטומיר נדפס מכתב-יד אחר, ועל כן קיימים שינויים בין המהדורות [ראה על כך: נ' בן-מנחם, קרית ספר, כרך לז, תשכ"ב, עמ' 401-402; בשערי ספר, ירושלים תשכ"ז, עמ' 49-53].
ש' הלוי, מס' 38.