ספר עטרת צבי, פירוש על ספר הזוהר, חלק שני על ספר שמות, מאת האדמו"ר "שר בית הזוהר" רבי צבי הירש מזידיטשוב. [לבוב, תר"א? 1841?]. מהדורה ראשונה.
חלק שני מתוך שלושה חלקים.
האדמו"ר בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב - הגאון הקדוש רבי צבי הירש אייכנשטיין (תקכ"ג-תקצ"א, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקצו-תקצט), נודע בכינויו "שר בית הזוהר" על שום גדלותו בחכמת הקבלה. מגיל צעיר נודע כ"עילוי" מופלא בעל ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה. מתלמידיו הגדולים וממקורביו של החוזה מלובלין. נסע ונפגש גם עם יתר גדולי החסידות, ביניהם רבי משה ליב מסאסוב, רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. לאחר פטירת רבו החוזה מלובלין, בשנת תקע"ה, הפכה זידיטשוב תחת הנהגתו של רבי צבי הירש לאחד ממרכזי החסידות הגדולים והחשובים בגליציה. ההערצה אליו היתה עצומה, והתבטאה גם בדברי שבח מופלאים שנאמרו עליו על ידי צדיקי דורו. מבין תלמידיו בתורת הקבלה היה גם הגאון המלבי"ם [על אף שלא היה חסיד].
בספרו "עטרת צבי" על ספר הזוהר מתגלה מעט מעומק ידיעותיו בתורת הקבלה. שמו של החיבור לא ניתן על ידי רבי צבי הירש עצמו, אלא על ידי העורך והמביא לדפוס, רבי יוסף הכהן רפפורט [שהביא לדפוס גם את יתר כתביו של רבי צבי הירש] - חתנו של רבי יחיאל מיכל, בנו יחידו של רבי צבי הירש, שנפטר עוד בחיי אביו.
חיבורים נודעים נוספים של רבי צבי הירש מזידיטשוב הם: ספרו "סור מרע ועשה טוב" שמכונה גם "הקדמה ודרך לעץ החיים" - חיבור המשמש כמבוא לספר "עץ חיים" למהרח"ו, ושעליו נכתבו הוספות מאת רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר"; ספרו "בית ישראל" - דרושים על התורה בדרך החסידות; וספרו "פרי קודש הלולים" - הקדמה וביאור לספר "פרי עץ חיים" על כוונות התפילה.
בראש דף השער רישום בעלות: "קניתי מהוני לכבוד צורי וקוני בשנת התרי"ט, רפאל בהרב מו"ה מרדכי", וחותמתו: "הק' רפאל בה"ר מרדכי מאומין דומ"ץ" [הגאון רבי רפאל זילברמן, נולד בשנת תקצ"ט לאביו רבי מרדכי אב"ד אומן. בגיל 11 עלה עם הוריו לארץ ישראל. כיהן כאב"ד צפת משנת תרל"ב עד פטירתו בשנת תרע"ח].
[1], נד דף. 23.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. קרעים ובלאי. סימני עש עם פגיעות בטקסט. הדבקות נייר בשולי דף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט. פגם בהדפסה עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר תורת כהנים, עם פירוש עשירית האיפה, מאת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא, בעל "היכל הברכה". למברג, [תר"ט] 1848. מהדורה ראשונה.
בספר נדפסו הסכמותיהם של ה"ישמח משה" ומהר"ם א"ש. לפי המסופר, נסע האדמו"ר מקומרנא אל ה"ישמח משה" לאוהעל כדי לקבל את הסכמתו על הספר. ה"ישמח משה" היה אז חלוש וחולה, ובאותה הזדמנות גילה האדמו"ר מקומרנא את שורש נשמתם של ה"ישמח משה" ושל נכדו בעל "ייטב לב". סיפור פלא נוסף התרחש כאשר ביקש את הסכמתו של מהר"ם א"ש.
המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: החוזה מלובלין (שהיה אף שדכנו), ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסמבור, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים, ובהם גם הפירוש "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י והבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת הייתה לחיבוריו אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.
בדף השער חתימת רבי "אברהם יוסף קליין החונה פה האדאד יע"א". רבי אברהם יוסף קליין (תקפ"ז-תרס"ד), נולד בווארצא, נשא את מרת יהודית בת רבי צבי שטיין מהאדאד ונתמנה שם לדיין ושו"ב. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל, בה נפטר ונטמן בהר הזיתים (עלי זכרון, כב, עמ' כט). רישום במספר מקומות: "שייך להח' משניות שומרי שבת אנשי לובאוונע וואלין".
[2], קנח דף. ספירת דפים משובשת. דף נד מופיע פעמיים (פעם בשיבוש הדפסה ופעם כתקנו) . 35 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. קרעים קטנים בדף השער, משוקמים בחלקם בהדבקת נייר. חותמת. כריכת עור חדשה.

ששה סדרי משנה, עם פירושי רבי עובדיה מברטנורה ו"תוספות יום טוב", ועם הפירושים מעשה אורג, פני זקן ועצי עדן, מאת האדמו"ר המקובל רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא. למברג (לבוב), [תרכ"ב] 1862. מהדורה ראשונה. הוצאה שניה של המהדורה.
האדמו"ר מקומרנא חיבר שלושה פירושים על המשניות, הכוללים ביאורים ורמזים למשנה ולהלכותיה על פי סודות הקבלה: פירוש "עצי עדן" המקיף כמעט את כל ששת סדרי המשנה (מסתיים באמצע מסכת "אהלות") וכולל תמצות מקוצר של מפרשי המשנה (מחולק לשני ביאורים: "עץ החיים", ו"עץ הדעת" בסוף המסכת על פי תורת הסוד); ושני פירושים נוספים לסדרי זרעים וטהרות - פירוש "מעשה ארג" על התלמוד ירושלמי והתוספתא הקשורים במשנה, ופירוש "פני זקן" שבו מופיעות המסקנות ההלכתיות של המשנה על פי דעת הרמב"ם.
הקדמות המחבר נדפסו בראש חלק א' (זרעים) ובראש חלק ו' (טהרות). בסיום ההקדמה לסדר טהרות כותב המחבר: "ואעתיק דברי התוספתא... ואבאר אותה על מוסדי רבינו [הרמב"ם] בשם מעשה אורג ובשם פני זקן, ואחר כך אבאר המשנה על דרך רבינו ועל יסודי ספרים מהגאון מוהרא"וו [ר' אליהו ווילנר - הגר"א מווילנא] זצ"ל... והתוספתא סדרתי ע"פ סדר הגאון מוהרא"ו זצ"ל שעשה אותה סלת נקיה, אלא במקומות מועטים ש[ה]עמדתי גירסא שלנו, שהחזיקו בה רבינו והראב"ד והרא"ש, ונתווכחתי עמו בויכוח אהבה" (המחבר מתייחס לספר "טהרת הקודש", זאלקווא תקס"ד, שבו נדפסו פירושיו והגהותיו של הגאון מווילנא על התוספתא סדר טהרות).
המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: החוזה מלובלין (שהיה אף שדכנו), ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסמבור, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים, ובהם גם הפירוש "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י והבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת הייתה לחיבוריו אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד).
בראש הכרכים ב, ג, ו-ד חותמות של "חיים אהרן דוד דייטש בן הגה"ק מו"ה י"י [=יוסף ישראל] ז"ל אב"ד דק"ק ב' יארמוט יע"א" (תרנ"ח-תש"ד [נספה בשואה], עמד בראשות ישיבה ובין תלמידיו האדמו"ר מערלוי. אוצר הרבנים 6219). חתימות של אחיו "הק' נח יעקבה"ג [יעקב בן ה"ג] להרי"י [=יוסף ישראל] דייטש חתן הגאבדק"ק סאללאש" [=רבי פנחס חיים קליין אב"ד סעליש]. בראש כרך ב' חתימה של "פסח קויפמאן".
שישה כרכים. זרעים: [5], צז, כו, צב, [1] דף. מועד: [1], נט, סא-קמב, [1] דף. נשים: [1], קכט, [1] דף. דף קכז נכרך אחרי דף קכח. נזיקין: [1], ד, ז-יד, יז-קפד דף. דף קעא מופיע פעמיים בשינויים קלים. קדשים: [1], צד, מג דף. טהרות: [1], רצו דף. 28-27 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. בכרך השישי סימני עש עם פגיעות בטקסט. בחלק מהכרכים קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקה. בכמה מקומות חיתוך דפים על גבול הטקסט. בשער הכרך הרביעי, חלק מהאותיות מוזהבות. רישומים. חותמות. כריכות חדשות.
למהדורה הראשונה היו שתי הוצאות, עם הבדלים ביניהן. תחילה נדפסה הוצאה ראשונה בשנת תרכ"א, ובדפי השער שלה מופיע סמל המדפיסים. לאחר מכן הופיעה הוצאה שניה בשנת תרכ"ב, שהורכבה מטפסים שנדפסו בהוצאה הראשונה, עם דפי שער חדשים, בהם לא מופיע סמל המדפיסים.

ספר באר משה, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ. [לבוב, תרי"ח 1858]. מהדורה ראשונה.
המחבר, האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה (תקי"ז?-תקפ"ח), היה תלמידו המובהק של אביו, המגיד מקוז'ניץ, ושל הרה"ק רבי זושא מאניפולי. כל ימיו היה רבי משה נחבא אל הכלים. בחיי אביו לא הכירו אותו וגם לאחר פטירת אביו לא היה בדעת החסידים לקבל את מרותו, עד שהחוזה מלובלין הכתיר ומינה אותו למלא את מקום אביו באדמו"רות ובמגידות. רבי משה כיהן כמגיד מישרים בקוז'ניץ ובאוסטרובצה. בזיווג ראשון היה חתנו של הרה"ק רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי, בעל "אור הגנוז", ובזיווג שני היה חתנו של הרה"ק רבי אלעזר מליז'נסק, בנו של ה"נועם אלימלך". מלבד ספרו זה, חיבר ספרים גדולים נוספים - "בינת משה", "דעת משה", "ויחל משה", "מטה משה", "קהלת משה", "תפלה למשה", ועוד. בספר שלפנינו, וכן ביתר ספריו, הוא מרבה להביא שמועות ומסורות שקיבל מאביו ומגדולי החסידות.
על הספר ועל מחברו כותב בן המחבר, האדמו"ר רבי אלעזר מקוז'ניץ, בספרו "ליקוטי מהר"א" (תהלים קיט): "הלא על כבוד קדושת אאמ"ו זצלה"ה, בעל המחבר ספר באר משה על התורה, בעודו בחיים חיותו אתנו, רבים קמו והתנגדו עליו ופערו פיהם לבלי חק, באמרם שאין יכול ללמוד, רק הוא אומר תהלים, וקראו אותו 'תהלים זעגר' [=קורא תהלים], ובעניני לימוד אמרו שאינו יודע מה שכתוב בספר; וכאשר הדפיסו ספרו באר משה על התורה, כולם נעשו אלמים, ויסכרו פי דוברי שקר, וראו כל העולם כי היה מלא בגפ"ת ובפלפול, כמעט בכל התורה כולה".
חתימה בדף השער: "הירש מאיר טייטעלבוים - ולצלבק", שנדב את הספר מאוחר יותר ל"עקד ישיבת חכמי לובלין". חותמות ספריית ישיבת חכמי לובלין. חותמת "אגודה צעירי אמוני ישראל - ולוצלבק". חתימה נוספת בדף א/1: "דוד שו"ב מפאטשניב".
[1], קפח דף. 26.5 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. סימני עש. קרעים בשולי מספר דפים. רישומים וחותמות. כריכה ישנה.

ספר אוהב ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרכ"ג 1863. מהדורה ראשונה.
הספר הובא לדפוס ע"י נכד המחבר, האדמו"ר רבי משולם זוסיא מזינקוב. המו"ל מספר בהקדמתו על אביו האדמו"ר רבי יצחק מאיר, בן המחבר, "בראותו כי רבו המעתיקים כל אחד לפי דעתו, וחשש מפני הטועין... בחר באיש אחד חריף ומופלג בתורה, ספרא רבא ומינה אותו לרשום הדברים הקדושים היוצאים מפיו הק', ואחר כל שבת ומועד העלה לפני עיני קדשו של זקני זצוקלל"ה ולפרקים תיקן כפי הצורך...". בהמשך ההקדמה מספר על הסיבה שהספר נקרא בשם "אוהב ישראל": "יען כי הוי מרגלי בפומי דרב אשר במדה זאת יוכל להתפארה אפי' לפני ב"ד של מעלה, אשר אהבת ישראל תקועה בלבו, וטרם הלקח ארון אלקים צוה לבניו שלא ירשמו על מצבת אבן שיציינו על בנין הנפש שלו שום שבח, רק: אוהב ישראל...".
רבי יוסף שאול נתנזון כותב בהסכמתו (למהדורת לבוב): "...היה אוהב בכל לבו ונפשו כל ישראל, ובפרט להת"ח היה מקרבם בכל עוז. ואבותינו ספרו לנו בעת שהיה כאן [לבוב] היו הכל כל גדולי ישראל שבעירינו, והיו משכימים ובאים אצלו, וראו נפלאות מתורתו...".
חתימות בדף השער: "נחמן הנקרא קא--- הדר פה קאליש[?]"; "נחמן בהרב משה מרדכי... זצ"ל". רישומים נוספים.
[1], קיז דף. 24 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים בדף השער. קרעים בדף השער ובדפים נוספים, משוקמים בהדבקות נייר (עם פגיעות קלות בטקסט כתוצאה מההדבקה). כריכה חדשה.