ספר צפנת פענח, דרושים על ספר שמות, ע"פ פשט רמז דרוש וסוד, מאת רבי יעקב יוסף הכהן כ"ץ אב"ד פולנאה, בעל "תולדות יעקב יוסף". קוריץ, [דפוס צבי הירש מרגליות וחתנו שמואל בן ישכר בער, תקמ"ב 1782]. מהדורה ראשונה.
ספרי בעל ה"תולדות" הנם המקור החשוב והאותנטי ביותר לתורת הבעש"ט. במאות מקומות מביא המחבר דברי תורה ששמע באזניו מפי רבו הבעש"ט - לאורך הספרים הודגשו בכל פעם מקומות אלה והם פותחים במילים "שמעתי ממורי".
חביבות מיוחדת נודעה לספריו אצל גדולי החסידות שהפליגו בקדושת המחבר וספריו. המגיד ממזריטש אמר עליו כי זכה לגילוי אליהו והשיג מדרגות גבוהות. רבי פנחס מקוריץ אמר כי עוד לא היו ספרים כאלה בעולם, וכי תורתו היא מן השמים. הוא היה אומר שכל הספרים החדשים אינם עפ"י האמת, לבד מספרי הרב מפולנאה שהם "תורה מגן עדן", ובכל דיבור "ושמעתי ממורי" אפשר להחיות מתים [!].
החיד"א בספרו "שם הגדולים" כותב על הספר שלפנינו: "צפנת פענח, חדש מחודש... דרושים על סדר הפרשיות בס[פר] שמות, והם דרושים נחמדים בדרך פרד"ס בכמה אופנים. חיברם הרב החסיד מוהר"ר יעקב יוסף, ול"ו רג"ל על לשונו הקדמות רבו הרב המפורסם, קדוש יאמר לו, מהר"ר ישראל בעל שם טוב. וידענו שכבר נדפס להרב הנז[כר] ס[פר] תולדות יעקב יוסף, ונותנים לו את השבח. ושם [בספר צפנת פענח] כתוב שחיבר ס[פר] בן פורת יוסף. ונדפס צפנת פענח בעיר קארעץ שנת תקמ"ב" (מערכת ספרים, אות צ'). מדברי החיד"א נראה שמכל ספריו של בעל ה"תולדות יעקב יוסף" רק ספר זה היה לפניו.
[1], צה דף. 30.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים גדולים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט, משוקמים במילוי נייר והדבקת נייר, ועם השלמה בצילום. סימני עש בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בחלקם במילוי נייר. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.

ספר כתר שם טוב, "והם כל דברי קדשו של הקדוש והנורא מוהר"ר ישראל בעש"ט זלה"ה" - ליקוטים מתורת הבעל שם טוב, בעריכת רבי אהרן הכהן מזליחוב ואפטא. זולקווא, דפוס יהודא ליב מאיר הפער ומרדכי רבין שטיין, [תקנ"ד 1794]. מהדורה ראשונה.
חלקו הראשון של ספר "כתר שם טוב" - ספר הליקוטים הנודע מתורתו של הבעש"ט. בספר מובאים דברי הבעש"ט שלוקטו מספרי תלמידיו, רבי יעקב יוסף מפולנאה והמגיד ממזריטש. ספר זה הוא מספרי הליקוטים הראשונים שנדפסו מתורתו של הבעש"ט. הספר יצא לאור בשני חלקים בזולקווא, תקנ"ד-תקנ"ה.
בראש הספר הסכמות מאת האדמו"רים רבי מנחם מנדל מליסקא, רבי שלמה מקרלין ורבי אברהם משה מפשוורסק. לאחר מכן נדפסה "צוואה מהבעש"ט". בדף הבא נדפסה אגרת הבעש"ט ששלח לארץ ישראל, לגיסו רבי גרשון מקיטוב.
מחבר הספר, הצדיק רבי אהרן הכהן מזליחוב ואפטא (אנצ' לחסידות א', עמ' קנז), חיבר כמה ספרים נפוצים בספרות החסידית. בין ספריו: ספר "אור הגנוז לצדיקים" וסדור "תפלה ישרה - כתר נהורא". תלמידו של רבי עוזיאל מייזליש מריטשוואהל. החליף את רבי לוי יצחק מברדיטשוב כאב"ד זליחוב ולאחר מכן שימש כרבה של בילגוריי. בשנת תקס"ג החל לכהן כאב"ד אפטא, לצדו של האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל, בעל ה"אוהב ישראל".
בדף השער ובמספר דפים נוספים, חתימות רבי שמואל העליר רבה של צפת, החותם "שמואל העליר" [תקמ"ו-תרמ"ד, גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחכמת הרפואה. התחנך בבית החוזה מלובלין ועלה בעצתו לארץ ישראל. כיהן כרבה של צפת במשך ששים שנה], וחתימות רבי משה דייטש, חתן בנו של רבי שמואל העליר, החתום "משה דייטש". רבי משה דייטש מסיגט וצפת הוא אבי אמו של האדמו"ר מ"תולדות אהרן" רבי אברהם יצחק קאהן.
[30] דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות ובלאי. סימני עש בדף השער ובמספר דפים נוספים, משוקמים. קרעים בדף השער, עם פגיעה קלה בטקסט (הדף עבר שיקום מקצועי). קרע עם חסרון בפינה השמאלית העליונה של דף כא, ללא פגיעה בטקסט, משוקם. קרעים חסרים קטנים בשולי שלושה דפים שלפני הדף האחרון, משוקמים. רישומים. כריכת עור חדשה.
ממהדורה זו יצאו כמה וריאנטים עם שינויים טיפוגרפיים קלים והבדלי נוסח בדף השער [ראה מפעל הביבליוגרפיה, רשומה מס' 139450].

ספר לקוטי יוסף, חידושים על סוגיות הש"ס, מאת רבי יוסף יוסקא הלוי מרובנא. מינקוביץ, [תקס"ג 1803]. מהדורה ראשונה.
המחבר, המקובל הקדוש רבי יוסף יוסקא הלוי מרובנא (נפטר תק"ס, אנצ' לחסידות, ב', עמ' קמט-קנ), תלמידם של המגיד ממזריטש ורבי מיכל מזלוטשוב. רבי יוסף היה מראשוני ובחירי תלמידיו של המגיד רבי דוב בער ממזריטש, עוד מהתקופה בה כיהן רבי דוב בער כמגיד ברובנא, ורבי יוסף הוא זה שהביאו מטורטשין אל רובנא, ומינה אותו שם ל"מגיד", בסיוע חותנו רבי אהרן אב"ד רובנא.
באגרת ששלח רבי זושא מאניפולי אל החוזה מלובלין בשבחו של רבי יוסף, נכתב: "...אודות איש צדיק המפורסם הגדול, החריף ובקי, החסיד הגאון כ"ש מוהר"ר יוסף... כבר רצו לקבל אותו לרב אב"ד בכמה קהילות קדושות, ולא רצה... מפני ביטול תורה ותפלה. ואני מכיר אותו שדרכו לישב תמיד בהתבודדות ולעסוק בתורה ובתפלה וחסידות ופרישות. גם אחי החסיד המפורסם בוצינא קדישא איש אלקי קדוש יאמר לו, מוהר"ר אלימלך מנוחתו שלום, היה מחבבו מאד מאד, גם אמר לי... למעלה ראיתי אותו לבוש לבנים...".
[1], כו דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות (בדפים האחרונים כתמים קשים). קרעים, בהם קרע עם פגיעה קלה במסגרת השער וקרע עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. קרעים חסרים בדפים האחרונים, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש. חיתוך הדף האחרון עם פגיעה בכותרת הדף. כריכת עור חדשה.

ספר משנת חכמים, חידושים על ששה סדרי משנה, חלקים א-ו, מאת רבי משולם פייביש הלוי הורביץ מקרמניץ. אוסטרהא, [תקנ"ו 1796]. מהדורה ראשונה. שערים נפרדים לסדרי מועד ונשים.
הסכמות ה"נודע ביהודה", בעל ה"הפלאה", רבי שאול אב"ד אמשטרדם, רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא, רבי רפאל הכהן אב"ד המבורג, ורבנים נוספים. בראש סדר נשים - הסכמות רבי אליעזר קאליר אב"ד קעלין ורבי דוד צבי אויערבך אב"ד קרמניץ [חותנו של מהרנ"ת מברסלב].
המחבר, הגאון הקדוש רבי משולם פייביש הלוי הורביץ (נולד ת"ע בערך, נפטר בחודש כסלו, בין השנים תקמ"ו-תקנ"א), נולד בעיר קרמניץ (מזרח-גליציה), בה התגורר כל ימיו והרביץ תורה לתלמידים. נודע כקדוש מרחם, וכמו שכותב עליו רבי אלעזר קאליר בהסכמתו: "קדושתו מרחם... בגבורה של תורה כארי מתגבר... עד שנתפרסם שמו הטוב כחד מדרי קמאי והיושבים במלאכת התורה לראשונה, הוא כבוד הרב המובהק דפקיע שמיה בין גדולי הדור... ורק תורתו אומנתו לומד תורה לשמה". גם ה"נודע ביהודה" כותב עליו בהסכמתו, בהפלגה שלא כדרכו: "...כבוד האי סבא יקירא הרב... המופלג מאוד בתורה ובמעשים כבוד שמו מהור"ר פייבש הלוי... תנא הוא כחד הראשונים... ובעודי במדינת פולין כבר שמעתי שמעו הטוב כי הוא ממש יחיד באהלות...". בעל ה"הפלאה" כותב עליו בהסכמתו: "...כבוד אהובי ידידי הרב המופלג בשם טוב חריף ובקי מוהר"ר משולם פייבוש נ"י מק"ק קרעמיניץ".
בתו גיטל נישאה להרב הקדוש רבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממזריטש, והיא סבתו של רבי ישראל מרוז'ין. על שידוך זה רווחים סיפורים רבים בשושלות החסידות של צאצאיו. האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלינצא סיפר כי המגיד ממזריטש שאל מן השמים "להגיד לו מי הוא התלמיד חכם שבדור אז, בכדי לשדך עמו וליתן בת תלמיד חכם שבדור לבנו הה"ק המלאך ז"ל, והשיבו לו על הרב הגאון ר' פייבל מקראמניץ" (תולדות הנפלאות, וורשא תרנ"ט, אות קכג). במקור אחר מסופר: "...שזקננו המגיד הגדול ממעזריטש חשקה נפשו לקחת את בת הגאון רבינו משולם פייבוש עבור בנו הרה"ק רבי אברהם המלאך, היות שהיא בת תלמיד חכם הלומד תורה לשמה בקדושה ובטהרה, ובכן שלח כמה מתלמידיו לרבינו הגאון להציע לו השידוך" (תולדות המשנת חכמים, עמ' תרצד, בסוף ספר משנת חכמים, מהדורת מכון בית אבות, ברוקלין ניו יורק, תשע"ה 2014. ראה שם סיפורים נוספים אודות השידוך, ואודות פגישתו המופלאה עם המגיד ממזריטש ויחסו לגודל קדושת המגיד ובנו הקדוש רבי אברהם המלאך).
רישומי בעלות של ר' ברוך הירש טייטעלמון מווארשא, וחתימה של "הק' שלום... זילבער מקוטנא".
[3], לג; [1], טו; [1], כב; כ; כד; מו דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים במספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. בדף ו מסדר טהרות קרע משוקם, עם פגיעה קלה בטקסט. רישומים. חותמות. כריכה חדשה.
ידועים וריאנטים שונים לספר זה, עם הבדלים בסוג ובמספר השערים הפנימיים, מלבד השער הראשי. במפעל הביבליוגרפיה נרשמו ארבעה שערים, אך ידועים גם עותקים עם ששה שערים. בעותק שלפנינו שלושה שערים: השער הראשי, שער לסדר מועד ושער לסדר נשים.

ספר אמתחת בנימין, על מגילת קהלת, מאת רבי בנימין - המגיד מזאלוזיץ. מינקוביץ, [תקנ"ו 1796].
החיבור נפסק באמצע פרק ט, הואיל והמחבר נפטר באמצע כתיבתו, וכפי שנכתב בדברי הסיום שבדף האחרון: "ולא הספיק לגומרה עד שיצאת נשמתו בטהרה".
המחבר, רבי בנימין - המגיד מזאלוזיץ (נפטר תקנ"ב, אנצ' לחסידות, א, שנ-שנד), גדול בנגלה ובנסתר, בן דורם של הבעל שם טוב וראשוני צדיקי החסידות. אחד מהמוסרים והמעתיקים הראשונים של תורת החסידות. לא ברור אם זכה להכיר את הבעל שם טוב ולפגוש אותו, אך בחיבוריו הוא מביא דברים בשמו. בנוסף, הוא מביא דברים רבים בשם תלמידי הבעש"ט, המגיד ממזריטש, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי מנחם מנדל מפרמישלן. את רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב הוא מכתיר בתואר "מורי": "ושמעתי ממורי הותיק וחסיד איש אלוקי מ' יחיאל מיכל ז"ל...". מחיבוריו הנוספים: "תורי זהב" - על התורה; "חלקת בנימין" -על הגדה של פסח; "אהבת דודים" - על שיר השירים. כל חיבוריו נדפסו על ידי בנו רבי אשר זליג, לאחר פטירתו. רבי לוי יצחק מברדיטשוב מכתירו בהסכמתו לספר שלפנינו (ובהסכמתו לספרו "חלקת בנימין"): "אותו צדיק בוצינא קדישא איש אלקי...".
רישום בעלות בדף השער: "לע'[בודת] קוני מעט דב"ש - יבה"ק" - חתימת רבי דוד בן-שמעון בעל "שערי צדק" (נפטר כסלו תר"מ 1879), מחכמי מרוקו שעלה לירושלים והיה ראב"ד ומייסד קהילת המערביים בעיר. ספרייתו של הרב דב"ש היתה מהספריות החשובות בירושלים (הרישום "יבה"ק" הוא ראשי תיבות של הגביר יצחק בכור הלוי קארסו, שתרם ספרים רבים לספרייתו של הרב דב"ש; ראה על כך בצוואת בנו של הרב דב"ש רבי רפאל אהרן בן-שמעון, בספר "חכמי המערב בירושלים", עמ' 227).
[2], א-יג, יח-פב, פה-צח, קא-קכח דף. חסרים 4 דפים: פג-פד, צט-ק. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש וקרעים במספר דפים. בדף השער ובשלושת הדפים שאחריו קרעים חסרים וסימני עש עם פגיעות קשות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים במילוי נייר והשלמה בצילום (יתכן שהושלמו מעותק אחר). סימני עש, פגמים וקרעים בדפים האחרונים (יתכן שגם הם הושלמו מעותק אחר). כריכה חדשה.
הספר הראשון שנדפס במינקוביץ.