ספר ילקוט שמעוני, לקט מאמרי חז"ל, חלק ראשון על התורה, וחלק שני על נביאים וכתובים, מאת רבי שמעון הדרשן מפרנקפורט. ונציה, דפוס אלוויזי בראגדין, [שכ"ו 1566]. מהדורה שניה. שני כרכים.
במהדורה זו נוספו בדפוס מראי מקומות וביאורי מילים קשות, בשולי הדפים.
רישום בעלות בדף השער של הכרך הראשון: "...הגיע לחלק כמהר"ר אבטלין מקונסיליו יצ"ו כשחלק עם אחיו ע"י ישראל ריביירה..." (ראה קטלוג "קדם", מכירה 65, פריט 73, בו מופיע רישום בעלות של ספר שהגיע לרשות אחיו בחלוקת הירושה: "...הגיע לחלק כמ' שלמה יקותיאל מקונסיליו... כשחלק עם אחיו ע"י ישראל ריביירה..."). רבי אבטליון בן שלמה מקונסיליו (ש'-תשרי שע"ז 1540-1616), מרבני איטליה במאה ה-16, מתלמידי רבי שמואל יהודה קצנלבוגן רבה של פאדובה. רבי אבטליון הוא שעורר בשנת ש"ס-שס"א את הפולמוס המפורסם על כשרות מקווה הטהרה בעיר רוויגו. מקווה זה היה תחילה בביתו של רבי אבטליון, ולאחר שהבית עבר לרשות אחיו רבי יקותיאל (הנזכר), נעשו שינויים בדרכי הפעלת המקווה. בעקבות כך, יצא רבי אבטליון לערער על כשרות המקווה. נושא זה עורר פולמוס ומחלוקת רבה בין רבני איטליה. תשובות רבות ומספר ספרים נדפסו במסגרת הפולמוס הזה, בהם: "פלגי מים" (ונציה, שס"ח); "משבית מלחמות" (ונציה, שס"ו); "מקווה ישראל" (ונציה, שס"ז); ועוד.
בכרך השני (בתוך איור תיבת הפתיחה בדף ב), חתימה: "יעקב נר"ו ן' עמרם"; רישומים שונים מעבר לדף [2] ומעבר לדף האחרון: רישום של בן המקונן על פטירת אביו רבי שלמה עמרם בחודש אלול שנת שצ"ה, ועוד רישומי פטירה, בהם רישום פטירת ר' יעקב עמרם. יתכן שמדובר ברבי יעקב ן' עמרם הרופא, מפרנסי ירושלים בשנות הש"פ-הש"צ בקירוב (ראה: תולדות חכמי ירושלים ב', עמ' 11-12).
בדפים רבים בכרך השני נוספו בכתב-יד הגהות, ומאות ציונים של מקורות לפסוקים המופיעים בטקסט (חלק מהציונים בכתב-יד קצוצים).
כרך ראשון: שיג דף. כרך שני: [2], ב-קצ דף. [1] דף שנמצא במקור בסוף הכרך הראשון, נכרך לאחר דף השער של הכרך השני. 27 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קשים. עקבות רטיבות בדפים האחרונים של הכרך הראשון. כתמי דיו כהים בדף השער של הכרך השני. סימני עש בדפי השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרעים. בדף השער של הכרך הראשון קרעים חסרים, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר (הדף הודבק על נייר לחיזוק). הדבקות נייר עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. כריכות חדשות.

ספר אור נערב, "מתוק לנפש ומרפא לעצם... למתרחקים מחכמת האמת", מאת רבי משה קורדובירו - הרמ"ק. ונציה, דפוס זואן דיגארה, [שמ"ז 1587]. מהדורה ראשונה שנדפסה לאחר פטירת המחבר, על ידי בנו רבי גדליה קורדובירו ורבי משה באסולה (מלרוקה).
הספר הוגה על ידי הרמ"ע מפאנו (כפי שכותב רבי גדליה קורדובירו בהקדמתו: "ומצאתי את החכם השלם הרמ"ע מפאנו... בכל בית אבי נאמן הוא... וזכה בו להגיהו..."). בראש הספר מופיעה הקדמתו של הרמ"ע.
אור נערב הוא ספר מבוא יסודי לבאים בשערי חכמת הקבלה. הרמ"ק כותב בו על חשיבות לימוד הקבלה ועל הדרכים הנאותות ללימוד חכמה זו. בתוך דבריו מזכיר הרמ"ק את טקסי ה"גירושים" שנהגו מקובלי צפת לערוך בשדה, ועל רוח הקדוש ששרתה עליהם. הוא מספר על "גרושים" שעשה יחד עם גיסו ורבו רבי שלמה אלקבץ (מחבר "לכה דודי"): "הסגולה השמינית היא מה שניסיתיו אני וזולתי בעניין הגרושים שהיינו מתגרשים השדה עם האלהי כמהר"ר שלמה ן' אלקבץ הלוי נר"ו לעסוק בפסוקי התורה פתאום בלי עיון והיו הדברים מתחדשים דברים שאי אפשר להאמין ענין זה אלא מי שראה או נסה..." (חלק חמישי, פרק שני). כפי שכותב שם הרמ"ק, את החידושים שחידש בעת ה"גרושים" כתב בקונטרס נפרד, שנדפס מאוחר יותר תחת השם "ספר גרושין" בוונציה שס"ב, ראה פריט הבא.
נו דף. 15.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר קטן וסימני עש קלים בדף השער ובדפים הראשונים, עם פגיעה קלה במסגרת השער, משוקמים במילוי נייר. חיתוך דף השער על גבול מסגרת השער. חתימות צנזורה מעבר לשער. כריכת עור חדשה.

שלושה ספרים משנות הש', כרוכים יחד:
• ספר עמודי גולה, הנקרא ספר מצות הקצר, לרבי יצחק מקורביל. קראקא, דפוס יצחק בן אהרן מפרוסטיץ, [שנ"ו 1596].
במהדורה זו הוסיפו המדפיסים הערות בפנים הספר, על פי השולחן ערוך והגהות הרמ"א שנדפסו זמן קצר קודם לכן, וכפי שנכתב בשער: "בכל מקומות מהספר אשר הוא מתנגד לפסק השלחן ערוך, נכתב שם בכתב קטן פסק הש"ע...".
בדף צד/2 הגהה ארוכה בכתיבה אשכנזית. מאוחר יותר הוסיף הכותב המשך להגהה: "אחר שובי נחמתי...".
• ספר מגלת אסתר, יישוב השגות הרמב"ן על השורשים של הרמב"ם, מאת רבי יצחק ליאון; וליקוטים נוספים. ונציה, דפוס זואן דיגארא, שנ"ב [1592].
בדפים קכה-קכו פירוש ר' יוסף מר"ם על פרק אנדרוגינוס (משנת בכורים פ"ד). על פירוש זה השיג בחריפות הרמ"ע מפאנו בפירושו לפרק זה (שו"ת הרמ"ע מפאנו, סי' קל): "וחזינא ליה למאן דהוא דלא גמיר ולא סביר והוא מתעטף בטליתן של חכמים ואיננו לא חכם ולא תלמיד... מכירים אנו בו באותו המתחכם שלא שנה ולא שמש ועשה בפירושו תורה פלסתר, ומה שנמסרו דבריו לרבים היא שגגה רבתי שיצאה מבית הדפוס, והיא גרמה לנו לפרסמו שלא יטעו התלמידים". (ראה: ש' ליברמן, הלכות הירושלמי לרבינו משה בן מימון, ניו יורק תש"ו, עמ' ט הערה 59, המשער כי יוסף מר"ם הוא ר' יוסף סאמיגה, אשר רמ"ע מפאנו כתב עליו דברים חריפים גם במקום אחר).
• ספר שערי שבועות, מאת רבינו יצחק בן רבי ראובן. [פראג?, שנות הש'?]. מהדורה שלא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה ואינה מופיעה בקטלוג הספריה הלאומית.
בשער מיוחס החיבור לרבי יצחק אלפסי - הרי"ף, אך כיום מקובל להעריך שהמחבר הוא רבי יצחק ב"ר ראובן הברצלוני, שתרגם את ספר המקח והממכר לרב האי גאון (ראה ש"י פרידמן, תלמוד ערוך: פרק השוכר את האומנין, חלק הפירושים, ירושלים תשנ"א, עמ' 325, הערה 183).
בדף המגן הקדמי רישום בעלות מחוק שמוזכר בו רבי לייב אולמן. רישומי בעלות וחתימות נוספות בדף זה: "הק' זלמן בהרי"י ז"ל מא"ד כע"ע פה אנשבאך"; "קניתי מהנ"ל הק' דוד וייסקופף". רישומי בעלות בדף השער: "מאת יי' הוא שאול... כמר שלמה יצ"ו בן אמ"ז הקצין לעמו כמר שמעון זצלה"ה"; "חנני השב"ה הק' מאיר ג"ה [=גונצהויזן]". רישום נוסף על חודי הדפים.
[8], קנו, [6]; קכח; טז, [9] דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים בשולי דפים. כריכה עתיקה (עץ מחופה עור בצבע בהיר עם עיטורים), עם אבזמי מתכת. צבע אדום על חודי הדפים.
מאוסף דן ירדני.

ספר ביאורים, על פירוש רש"י על התורה, "שחבר... ר' נתן מק"ק הראדנה [רבי נתן שפירא]". ונציה, דפוס מטיאו דזניטי וקומין פריזיניי, [שנ"ג 1593].
מכיל מספר איורים: מפת ארץ ישראל, סולם יעקב, מנורת המקדש, ועוד.
חיבור זה יוחס בדף השער ולאורך הספר לרבי נתן שפירא, אך אין זה אלא זיוף. ביאוריו של רבי נתן על פירוש רש"י לתורה נדפסו למעשה בספר "אמרי שפר" (קראקא ולובלין, שנ"א-שנ"ז). בהקדמה ל"אמרי שפר" מספר בנו, רבי יצחק שפירא, על הדפסת הזיוף שלפנינו: "שזה שנתיים ימים יצא בדפוס איזה ביאורים, נקראים על שם הגאון א"א [אדוני אבי] ז"ל, כי המציאוהו אנשי' אנשי בלי עול מלכות שמים... ורצו לתלותו באילן גדול... ומזוייף מתוכו...". גילוי הזיוף הביא להחרמת הספר שלפנינו על ידי רבני פולין.
רישומים בשער, ביניהם: "הק' גומפיל בן רייזא". בשער ובדפים נוספים חותמות רבי "אורי לוי פייבל מרגליות מראדום" [חתנו של המהרא"ל צינץ, נפטר תק"ץ - ראה חומר מצורף].
בשולי דף פו רישום בעלות: "שייך לכהר"ר ליב שייאר" [משפחת שייאר מפרנקפורט דמיין, משפחה ידועה של רבנים, ראשי ישיבות ופרנסים בקהילות גרמניה. השם "ליב" היה מצוי במשפחה זו, וכמה מהם, הנקראים בשם זה, נתפרסמו בשנות הת"ק כרבנים ומנהיגי קהילות].
קפ דף. 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים וכתמים כהים. קרעים וקרעים חסרים בדף השער ובמספר דפים, עם פגיעה קלה במסגרת השער ובמספר מילים, חלקם משוקמים בהדבקת נייר. חותמות. כריכה חדשה.

ספר סדר היום, דינים והנהגות לפי סדר יומו של האדם בימות החול, בשבתות ובמועדים, עם פירוש לתפילות, מאת הגאון המקובל רבי משה בן מכיר מצפת. ונציה, דפוס דניאל זאניטי, [שנ"ט 1599]. מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר.
חיבור הלכתי-קבלי, ההנהגות הראויות לאדם לפי סדר-היום, דבר יום ביומו. הספר נקרא "סדר היום" מהטעם שנכתב בהקדמה: "...שדברתי בו על הסדר שיעשה האדם בימיו ובלילותיו, בשבתות ובמועדים, סדר כל השנה בשבתו בבית ובלכתו בדרך, בשכבו ובקומו". המחבר מבטיח למי שינהג על פי דברי הספר: ". ..ומובטח אני בנוהג סדר זה ולא ימוש ממנו, שיהיה אהוב לשמים ולבריות, ויהיה מוצלח בכל מעשיו ומושכל בכל דרכיו ויאריך ימים על האדמה, ויראה בנים ובני בנים וחפצי שמים בידיו יוצלחו...". ספר זה הוא המקור למנהגים שונים, ובין היתר נזכר בו לראשונה נוסח תפילת "מודה אני", הנאמרת מדי בוקר.
בסוף הספר נדפס פירוש למשנת "בן חמש שנים למקרא" וביאור לספר קהלת.
בראש דף ב' רישום בעלות משנת תצ"ב (1732): " חנני אלקי' ויתן לי גם את זה ח"י תמוז בתמי"ם לפ"ק, הצעי' יהודה בן הרב המופלא כמוהר"ר יוחנן גירון זצ"ל פה פיורינצ[א]" - כתב ידו וחתימתו של רבי יהודה גירון, רבה של פירנצה למעלה מארבעים שנה [החל משנת תע"א - בה נפטר אביו הגדול רבי יוחנן גירון אב"ד פירנצה].
מחיקות צנזורה. במספר מקומות בשולי הדפים השלמת השורות המחוקות בכתב-יד [של רבי יהודה גירון?], ומספר הגהות נוספות. לדוגמה, באחת ההגהות בדף לב/2 מחק הצנזור פיסקה על תפילת עלינו לשבח, בה נאמר: "ולא גורלנו כהם, שכל מה שהם מתפללים הולך לשוא ולשקר מפני שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע וכמוהם יהיו עושיהם...". המגיה מעתיק את ההשמטה, ומוסיף כי בספר כל בו נאמר שהאמירה להבל "וריק", מכוון לגימטריה של "יש"ו".
רישומים שונים בכתב-יד בדפי המגן ובדף השער (חלקם מחוקים בדיו). חתימה בדף השער: "נאמן[?] נתן בר שמואל נתן זצ"ל". בעמוד האחרון (דף קכ/1) רישום בעלות בחתימת "מתתיה נתן".
הספר הקדוש "סדר היום" נתקבל כמורה דרך לעבודת התפילה ולעבודת השם, והיה חביב מאד אצל גדולי החסידות. המהדורה השניה נדפסה בוונציה בשנת שס"ה (עוד בחיי המחבר). המהדורה הבאה נדפסה בסלאוויטא בשנת תקנ"ג, ומאז נדפס הספר במהדורות רבות: סלאוויטא, תקס"ב; זולקווא, תקס"ה; ברדיטשוב, תקס"ו; זולקווא, תקע"ה; פולנאה, תקע"ו; זולקווא, תק"ץ; ועוד עשרות מהדורות.
המחבר הקדוש - רבי משה אבן מכיר, מגדולי גאוני ומקובלי צפת בדורם של תלמידי האר"י והבית יוסף, ובדורו של בעל ה"חרדים". כיהן כראש ישיבה בכפר עין זיתון הסמוך לצפת. בשער הספר שלפנינו מוזכר שמו בתואר: "איש האלקים החכם השלם החסיד כמהר"ר משה ן' מכיר נר"ו ריש מתיבת'[א] בעין זיתון מצפת". ישיבה זו בעין זיתון ידועה ממקורות אחרים בשם ה"הסגר" (שם המורה על מטרתו של בית המדרש, שיוכלו התלמידים לגלות למקום תורה הרחק משאונה של העיר, וללמוד שם בקדושה ובפרישות). בישיבה זו למד אצלו בשנת שמ"ב הבחור יוסף מטראני (לימים רבה של קושטא, בעל שו"ת מהרי"ט). הישיבה התקיימה בעין זיתון עד שנת ש"ס בערך, ולאחר מכן עברה לצפת מאימת השודדים באזור, וכפי שמספר רבי יהודה אריה ממודינה ב"כתב לגבית נדבות שעשו בעד הסגר עין זיתון" משנת שס"א (נתפרסם מכתב ידו, אוצר יהודי ספרד, ה, ירושלים תשכ"ב, עמ' 109-111): "...הישיבה ומדרש הקדוש אשר היה בעין זיתון תחת הנהגת החסיד כמהר"ר ן' [מכיר] יזיי"א... ועתה ידוע תדעו כי עם היות כי נעתק אהל ה' המדרש הנז' מן הכפר ההוא מפני אורחת ישמעאלים שודדים אשר סבום גם סבבום ויברחו לנפשם, בכל זאת הנם בארץ צפת תוב"ב בני הישיבה ההיא וגם מלכם בראשם החסיד הנ"ל... ולא פסיק גרסא מפומייהו כמאז, ועדיין בקדושתם הם עומדים...".
קכ דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים. כתמי דיו בדף השער. מחיקות צנזורה של מספר שורות במקומות שונים (עם קרעים חסרים קטנים ופגיעה בטקסט בשני דפים, כתוצאה מחריכת הדיו את הנייר). קרעים קטנים בשולי דף השער, משוקמים בהדבקות נייר משני צדיו. הדבקות נייר בשולי מספר דפים. חלק מההגהות קצוצות מעט. חתימות צנזורה מעבר לדף האחרון. כריכה ישנה.