ספר נועם אלימלך, מאמרי חסידות על התורה, מאת רבי אלימלך מליז'נסק. [סלאוויטא, דפוס רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא, תקנ"ד 1794]. מהדורה שלישית. עותק חסר.
המביא לבית הדפוס היה רבי ישראל אברהם אב"ד טשארני-אוסטראה, בנו של רבי זושא מאניפולי, ובן-אחיו של המחבר רבי אלימלך מליז'נסק.
הספר הקדוש "נועם אלימלך" הוא מראשוני ספרי החסידות, ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר זה מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. חמשה תלמידים היו לרבי אלימלך מליז'נסק, ומהם התפשטה תורת החסידות בכלל ישראל: החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי אייזיק מקאליב ורבי מנדל מרימנוב.
מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל, עד אשר תלמידו רבי מנדל מרימנוב היה אומר שרק ביום השישי לאחר הטבילה לכבוד שבת קודש אפשר להבין קצת ברעיונותיו הנעלים והטהורים. המגיד מקוז'ניץ לא היה מקבל את השבת עד שהיה מעיין בספרו של רבו (אנצי' לחסידות, א, עמ' רלו). המגיד מקוז'ניץ אמר שהרבי ר' אלימלך היה מתגלה - לאחר פטירתו - אל תלמידו רבי נפתלי מרופשיץ כדי ללמדו את הספר נועם אלימלך (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רנ). ה"דברי חיים" מצאנז אמר פעם שהוא יכול לעשות פירוש על הספר נועם אלימלך כדרך שעשה הבית יוסף על הטור, שכל כך הרבה עמקות מונח בזה (שם, עמ' רלה). האדמו"ר רבי אליעזר מדזיקוב "ראה פעם אחת בחלומו בית מלא ספרים... ואמרו לו שספר הזה הוא ס' נועם אלימלך, וכל הספרים שרואה בבית הזה הם פירושים על הספר נועם אלימלך" (אהל אלימלך, עמ' 80, אות קצג). הרב הקדוש רבי אייזיק מקאליב "כתב כמה מאות ניירות פירוש על ספר הקדוש נועם אלימלך, ושמע בת קול איך הרהבת בנפשך עוז לעשות פירוש על הנועם אלימלך, הלא מלאכים ושרפים מייגעים את עצמם להבין אות אחת או תיבה אחת בספר הקדוש" (שם, אות קצד).
ספר זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדיין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה - ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (דף לח/2 - לט/1, מהדורת ברגסס, תרצ"א).
המביא לבית הדפוס של מהדורה זו, הרב הקדוש רבי ישראל אברהם מזל אב"ד טשארני-אוסטראה (תקל"ב בערך-תקע"ד). אביו רבי זושא מאניפולי אמר עליו שהוא נשמת חזקיהו מלך יהודה. חתנו של הרב הקדוש רבי זאב וולף מטשארני-אוסטראה, מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש ולאחר מכן מראשי הישוב החסידי בעיה"ק טבריה. כשעלה חותנו לארץ הקודש, בשנת תקנ"ח, נבחר למלא את מקומו ברבנות טשארני-אוסטראה. אחרי פטירתו בגיל מ"ב שנה, המשיכה אלמנתו הרבנית בהנהגת החסידים, ובעריכת "טישים" כאדמו"ר [כששבת מחותנם רבי מרדכי מטשרנוביל בעיירה, השתתף בסעודה שלישית שערכה]. בשנת תקצ"א עלתה לארץ ישראל והתיישבה בטבריה. נהרגה ברעש האדמה שפקדה את העיר טבריה בשנת תקצ"ז ונטמנה בסמיכות לאביה הרה"ק רבי זאב וולף. בתו היתומה התחנכה בבית הרב הקדוש רבי מרדכי מטשרנוביל ונישאה לבנו רבי דוד מטולנא. מצאצאיה נסתעפו אדמו"רי בית טולנא. אחד מבניו, רבי פנחס, היה חתנו של הרב הקדוש רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא.
ח-פב, פד-קמה דף. חסרים דפים א-ז, קמו-קנ (הושלמו בצילום). 19 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר. כריכת עור חדשה.