ספר ישמח משה על התורה - דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים א-ה, על חומשים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. לבוב, [תר"ט]-תרכ"א 1848-1861. סט בחמשה כרכים. מהדורות ראשונות של כל החלקים, עם שער נפרד לכל חלק.
סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").
בתחילת כרך בראשית נדפסה הקדמה קצרה מאת ה"ייטב לב". בתחילת הכרך הרביעי והחמישי נדפסו הסכמות ה"דברי חיים" מצאנז וה"ייטב לב".
בכרך בראשית: חותמות רבי "יהודא ליבש פרענקיל, אבדק"ק באטאשאני, נכד אדמו"ר הרה"צ מוהר"ר יוסף אהרן מביטשעטשע זצלה"ה" - האדמו"ר רבי יהודה אריה ליבוש פרנקל מבוטושאן (תרמ"ה-תרע"ז), מצאצאי הבעש"ט ורבי לוי יצחק מברדיטשוב, האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות בוטשעטש-בוטושאן, משנת תרס"ז אב"ד בוטושאן, בעל "ליקוטי מהרי"ל" על התורה; הרבי מריבניץ, שבנעוריו הסתופף בצילו, אמר על דרכו והנהגתו, כי "אף בימי הבעל שם טוב היה לחידוש".
בחלק שמות: חתימות של ר' חיים פעסטינגער. בשער במדבר, רישומים וחתימות שונות: "הק' אליעזר כהנא יליד סאלקע", "משה שטרן", "הק' שמואל ב"ר מו"ה יצחק חופק"ק..."; ועוד.

סט בחמישה כרכים.
• כרך א (בראשית - תר"ט 1848): [1], קיז דף.
• כרך ב (שמות - תר"י 1850): [1], ב-צ דף.
• כרך ג (ויקרא - תרי"א 1851): [1], ב-מב דף.
• כרך ד (במדבר – תרכ"א 1861): [1], מט דף.
• כרך ה (דברים – תרכ"א 1861): [4], ה-עב, [1] דף.

21.5 עד 23.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכתמים כהים. קמטים ובלאי. סימני עש עם פגיעות בטקסט, חלקם משוקמים במילוי נייר. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר ודבק. בשולי שער חלק בראשית, הדבקת נייר ושחזור טקסט. הדבקת נייר בגב דף השער של במדבר. חיתוך דפים לא אחיד (פגיעה בכותרות ובמספור עמודים בכמה דפים). רישומים וחותמות. דף השער ודף אחרון של כרך דברים מנותקים (הושלמו מעותק אחר).
כריכות חדשות.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".

ספר ישמח משה על התורה, חלק ראשון על בראשית ושמות, וחלק שני על ויקרא, במדבר ודברים, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. סיגט, דפוס משה בלומנפלד ויחיאל מיכל דאוויד, תרנ"ח [1898]. שני חלקים בכרך אחד.
מהדורה שלישית ומתוקנת של הספר "ישמח משה", שהובאה לדפוס בידי האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (נכד בעל ה"ייטב לב" מסיגט) עם הוספות ותיקונים. בהקדמתו בדף [2/ב] מספר הרב מלאפוש כי זקנו ה"ייטב לב" ביקש ממנו להדפיס מהדורה חדשה של ה"ישמח משה": "...מסר לי בכתי"ק הרשות להעלות שנית על מזבח הדפוס הספר 'ישמח משה'... אך לא עלתה בידי כי עצום עלי דברו של מוזלל"ה להדפיס כתבי קדשו הספר 'ייטב פנים' והספר שו"ת 'אבני צדק' והס' 'רב טוב' ... ודפסתי מרובה לא דפסתי הס' 'ישמח משה'... כי לאב"ד נמכרתי ועול הציבור והתלמידים עמוסה עלי...". בהמשך מספר הרב מלאפוש על שנים מנכדי ה"ייטב לב" שסייעו לו בהדפסת הספר: האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"עצי חיים", והגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור.
מעבר לשער חלק ב, ספר יוחסין של המחבר ומשפחתו, כפי שנמצא בכתב יד המחבר.

שני חלקים בכרך אחד. חלק א: [2], רג דף; חלק ב: [2], קנד דף, נ עמ’. 27 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קמטים ובלאי קל. קרעים קלים בשולי כמה דפים (בעיקר בראש ובסוף הכרך). כריכה מקורית, עם שדרה ופינות מעור; קרעים ובלאי קל בכריכה ובשדרה.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".

ספר ישמח משה, חלק ראשון על בראשית ושמות וחלק שני על ויקרא, במדבר ודברים, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. ברלין, "פרדס", תרפ"ח 1928. שני חלקים בשני כרכים. שערים צבעוניים.
בפתח הספר הסכמת האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (מהדיר ומו"ל מהדורת סיגט תרנ"ח), המספר על מביא המהדורה שלפנינו לדפוס: "בהשגחה פרטית וסבות נפלאות הקרה ה' לפני... בנש"ק... כש"ת מוה"ר חיים ראנד... חד מבני עליה בעיר הבירה ברלין... אומר ועושה לחדש הדר זיו תפארת הספרים הקדושים ישמח משה עה"ת וספר תפלה למשה על תהלים... ויעש ביופי והידור" [כפי הנראה, הרב מלאפוש היה מעורב גם בהכנת מהדורה זו לדפוס, ראו קטלוג "קדם", 19, פריט 89].
מעבר לשער חלק ב, ספר יוחסין של המחבר ומשפחתו, כפי שנמצא בכתב יד המחבר.

כרך א (בראשית-שמות): [5], רג, [2] דף; כרך ב (ויקרא-דברים): [4], קנד דף; מו, [3] עמ’. 26.5-27 ס"מ. מצב טוב. קמטים ובלאי קל. קרעים בשולי מספר דפים. כריכת עור חדשה לחלק א; כריכה מקורית לחלק ב (בלויה מעט).

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".

ספר תהילים, עם פירוש תפלה למשה, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה". קראקא, דפוס יוסף פישער ושותפ', [תר"ם] 1880. מהדורה ראשונה, בהוצאת רבי משה דוד טייטלבוים נכד ה"ייטב לב".
בראש הספר הקדמת והסכמת נכד המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב", שערך את החיבור מתוך כתבי-היד של סבו המחבר. לאחר דברי ה"ייטב לב" מופיעה "הקדמת נכד המחבר המלבה"ד" - רבי משה דוד טייטלבוים (לימים, אב"ד מאדיאר-לאפוש), שערך את הספר יחד עם סבו ה"ייטב לב", והביאו לדפוס.
בהקדמותיהם מספרים ה"ייטב לב" ונכדו רבי משה דוד טייטלבוים, שפירוש "תפלה למשה" לא נכתב במקור כחיבור שלם בפני עצמו מתחילתו ועד סופו, אלא על גבי ניירות מזדמנים, עליהם כתב המחבר בעל ה"ישמח משה" רעיונות וחידושים שעלו בדעתו בשעת אמירת התהלים. עוד כותבים הם בהקדמותיהם, שהכתבים המקוריים היו מנוסחים בקצרה וברמיזה, ושבמקומות רבים נאלץ ה"ייטב לב" להוסיף ביאורים והסברים ולפענח את הכתובים והמקורות. בהקדמתו מוסיף רבי משה דוד טייטלבוים וכותב על עריכת הספר מתוך טיוטות בכתב יד המחבר: "...כי הספר הזה אשר אני נותן לפניכם היום, לא כיום הולדו הנהו, ולא כאשר כוננו מעשה ידי יוצרו אציגהו, כי הוא אך פרי עשתונותיו בעת הולידם, בעטו צר ציורם... אך בין הפרקים, כמציץ מן החרכים, מפוזרת במקומות שונים..."; וממשיך ומתאר את עבודת זקנו ה"ייטב לב" בפענוח הרשימות הקצרות: "ומה כהחכם – ה"ה כ"ק אאזמ"ו הגאון הקדוש מנורה הטהורה שר התורה מרן יקותיאל יהודה טייטלבוים שליט"א אבדפ"ק והגליל – יודע פשר דבר, כוונת המחבר, רמזיו וחידותיו, מסתריו ותעלומותיו...".
מסופר בשם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (בן-נינו של המחבר), שחלק מפירושי זקנו ה"ישמח משה" לתהלים נכתבו על צדם השני של "קוויטלאך" שהביאו לו חסידיו לבקשת ישועה ורחמים ("הגאון הקדוש בעל ישמח משה", עמ' קס).

[3], ד-שכב, [8] דף. דפים שיח-שכב נכרכו שלא כסדרם (לאחר דפי שמות החותמים - "פרענומעראנטן"). 20.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי. קרעים וסימני עש קלים (ללא פגיעה בטקסט). רצועות דבק לחיזוק בשולי השער. כריכה חדשה.

ספר תהלים עם פרוש "תפלה למשה" הובא לדפוס פעם שניה, עם הוספות מכתב-יד המחבר, בסוואליווע בשנת תרס"ז, ופעם שלישית בברלין בשנת תרפ"ט, עם הקדמות נוספות מאת המביא לדפוס האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש. מהדורה רביעית נדפסה בימי מלחמת העולם השניה, בבודפשט בשנת תש"א.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".

ספר תהילים, עם פירוש תפלה למשה, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה". ברלין, "פרדס", תרפ"ט 1929. שער צבעוני.
בפתח הספר הסכמת האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך ומו"ל המהדורה הראשונה של "תפלה למשה", שנדפסה בקראקא בשנת תר"מ), המספר על מביא המהדורה שלפנינו לדפוס: "בהשגחה פרטית וסבות נפלאות הקרה ה' לפני... בנש"ק... כש"ת מוה"ר חיים ראנד... חד מבני עליה בעיר הבירה ברלין... אומר ועושה לחדש הדר זיו תפארת הספרים הקדושים ישמח משה עה"ת וספר תפלה למשה על תהלים... ויעש ביופי והידור" [כפי הנראה, האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים היה מעורב גם בהכנת מהדורה זו לדפוס, ראו קטלוג "קדם", 19, פריט 89].
בראש דף השער הקדשה בכתב יד: "דורון דרשה מאיתי ידידו הק' יקותיאל יהודה טייטלבוים" – יתכן שההקדשה היא מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מלאפוש, בנו של עורך החיבור, רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד לאפוש.
רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים - האדמו"ר מלאפוש-ארה"ב (תרמ"ה בערך-תשל"ג), בנו של האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש, וחתן רבי נפתלי הלברשטאם אב"ד קשאנוב (נכד ה"דברי חיים" מצאנז). עמד לימינו של אביו בהנהלת הישיבה הגדולה בלאפוש. בשנת תרפ"ח הגיע לארה"ב והקים את בית מדרשו "ישמח משה" ברובע ברונקס בניו יורק. לאחר תקופה עבר עם קהילתו לשכונת בורו פארק.

[5], ד-שנד דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב מאוד. כריכת עור חדשה.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".