מכירה פומבית 048 אדמו"רי ורבני סאטמר, סיגט ובאבוב - ספרים, חפצי צדיקים, מכתבים וכתבי-יד, תצלומים, כרוזים ופריטי דפוס

תהילים "תפלה למשה" – מהדורה שלישית - ברלין, תרפ"ט – הקדשת רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים

פתיחה: $100
נמכר ב: $600
כולל עמלת קונה

ספר תהילים, עם פירוש תפלה למשה, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה". ברלין, "פרדס", תרפ"ט 1929. שער צבעוני.
בפתח הספר הסכמת האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך ומו"ל המהדורה הראשונה של "תפלה למשה", שנדפסה בקראקא בשנת תר"מ), המספר על מביא המהדורה שלפנינו לדפוס: "בהשגחה פרטית וסבות נפלאות הקרה ה' לפני... בנש"ק... כש"ת מוה"ר חיים ראנד... חד מבני עליה בעיר הבירה ברלין... אומר ועושה לחדש הדר זיו תפארת הספרים הקדושים ישמח משה עה"ת וספר תפלה למשה על תהלים... ויעש ביופי והידור" [כפי הנראה, האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים היה מעורב גם בהכנת מהדורה זו לדפוס, ראו קטלוג "קדם", 19, פריט 89].
בראש דף השער הקדשה בכתב יד: "דורון דרשה מאיתי ידידו הק' יקותיאל יהודה טייטלבוים" – יתכן שההקדשה היא מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מלאפוש, בנו של עורך החיבור, רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד לאפוש.
רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים - האדמו"ר מלאפוש-ארה"ב (תרמ"ה בערך-תשל"ג), בנו של האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש, וחתן רבי נפתלי הלברשטאם אב"ד קשאנוב (נכד ה"דברי חיים" מצאנז). עמד לימינו של אביו בהנהלת הישיבה הגדולה בלאפוש. בשנת תרפ"ח הגיע לארה"ב והקים את בית מדרשו "ישמח משה" ברובע ברונקס בניו יורק. לאחר תקופה עבר עם קהילתו לשכונת בורו פארק.


[5], ד-שנד דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב מאוד. כריכת עור חדשה.



האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".

קטגוריה
בעל ה"ישמח משה" ואבות חסידות סיגט-סאטמר