ספר ישמח משה על התורה - דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים א-ה, על חומשים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. לבוב, [תר"ט]-תרכ"א 1848-1861. סט בחמשה כרכים. מהדורות ראשונות של כל החלקים, עם שער נפרד לכל חלק.
סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").
בתחילת כרך בראשית נדפסה הקדמה קצרה מאת ה"ייטב לב". בתחילת הכרך הרביעי והחמישי נדפסו הסכמות ה"דברי חיים" מצאנז וה"ייטב לב".
בכרך בראשית: חותמות רבי "יהודא ליבש פרענקיל, אבדק"ק באטאשאני, נכד אדמו"ר הרה"צ מוהר"ר יוסף אהרן מביטשעטשע זצלה"ה" - האדמו"ר רבי יהודה אריה ליבוש פרנקל מבוטושאן (תרמ"ה-תרע"ז), מצאצאי הבעש"ט ורבי לוי יצחק מברדיטשוב, האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות בוטשעטש-בוטושאן, משנת תרס"ז אב"ד בוטושאן, בעל "ליקוטי מהרי"ל" על התורה; הרבי מריבניץ, שבנעוריו הסתופף בצילו, אמר על דרכו והנהגתו, כי "אף בימי הבעל שם טוב היה לחידוש".
בחלק שמות: חתימות של ר' חיים פעסטינגער. בשער במדבר, רישומים וחתימות שונות: "הק' אליעזר כהנא יליד סאלקע", "משה שטרן", "הק' שמואל ב"ר מו"ה יצחק חופק"ק..."; ועוד.

סט בחמישה כרכים.
• כרך א (בראשית - תר"ט 1848): [1], קיז דף.
• כרך ב (שמות - תר"י 1850): [1], ב-צ דף.
• כרך ג (ויקרא - תרי"א 1851): [1], ב-מב דף.
• כרך ד (במדבר – תרכ"א 1861): [1], מט דף.
• כרך ה (דברים – תרכ"א 1861): [4], ה-עב, [1] דף.

21.5 עד 23.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכתמים כהים. קמטים ובלאי. סימני עש עם פגיעות בטקסט, חלקם משוקמים במילוי נייר. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר ודבק. בשולי שער חלק בראשית, הדבקת נייר ושחזור טקסט. הדבקת נייר בגב דף השער של במדבר. חיתוך דפים לא אחיד (פגיעה בכותרות ובמספור עמודים בכמה דפים). רישומים וחותמות. דף השער ודף אחרון של כרך דברים מנותקים (הושלמו מעותק אחר).
כריכות חדשות.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".