ספר עצי חיים, על מסכת גיטין, מאת האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט. סיגט, דפוס א. קויפמאן ובנו, [ת"ש] 1939. מהדורה ראשונה.
בראש הספר הקדמה קצרה מאת בן המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (תרע"ב-נספה בשואה תש"ד), שנכתבה בערב שבת קודש פרשת בלק הת"ש [ו' תמוז ת"ש - יולי 1940], בה הוא מזכיר את מאורעות הזמן ערב השואה: "צוק העתים הללו אשר הפחד והבהלה מרחפת על כל העולם רח"ל [רחמנא ליצלן], וזכות המחבר הקדוש... יעמוד לנו ויצילנו מכל מכשול ועוון ח"ו... ותפלה לאל מרום ונורא, שיעזור לנו במהרה, להקם מעפר דלותינו ולהרים כבודינו, ולהשב שבותינו כבראשונה, ונזכה לראות בשובו אל נוהו בנחמות ציון וירושלים...".

[3], ב-מה, מה-נב דף. 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. חותמות. כריכת עור חדשה.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"עצי חיים" (תר"מ-תרפ"ו), בנו של האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים בעל ה"קדושת יו"ט", וחתן האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מרצפרט (בן ה"דברי חיים" מצאנז). הסתופף אצל צדיקי הדור, ובייחוד אצל דודיו האדמו"רים רבי יחזקאל שרגא משינאווא ורבי ברוך מגורליץ, וכן אל האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז. היה גדול בתורה ומופלג בחכמה, קדושה ויראת שמים. אמרו עליו שמעולם לא שכח דבר מתלמודו. לאחר הסתלקות אביו בשנת תרס"ד, בהיותו בן 24 שנים בלבד, עלה על מקומו בכס הרבנות והאדמו"רות בסיגט, בירת חבל מרמרוש, ותפס את מקומו בהנהגת יהדות הונגריה ובהנהגה הארצית של הלשכה האורתודוכסית. השפעתו היתה רבה ולדעתו היה משקל מכריע בבחירת רבנים ובמינוי דיינים ושוחטים בקהילות החרדיות בהונגריה, ובייחוד במקומות שישבו בהם חסידי סיגט (שהיתה החסידות הגדולה והמרכזית באזור מרמרוש). אחיו הצעיר הוא האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר. 

חדושי הלכות להרשב"א, על מסכת גיטין, מאת רבינו שלמה בן אדרת – הרשב"א. [ברין], דפוס יאזעף ראסמאן, תקנ"ט [1799].
העותק של האדמו"ר מוואלאווע רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים - חתימתו בדף השער: "יוקיל טייטל בוים", וחותמתו: "הק' יעקב יוקיל טייטל בוים" [חותמת נוספת בהונגרית של הרב המחוזי של ברבשט]; רישום בעלות בדף המגן: "הרשב"א הלז שייך לה"ר ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים". בשער ובדף המגן חתימות ורישומים של "שאול טייטלבוים" – ייתכן שהוא נכדו רבי שאול טייטלבוים מהאלמין (בן בנו רבי מנחם מענדל טייטלבוים מירושלים).
רישומים, חותמות וחתימות נוספות: "הספר הלז שייך להרב החסיד המופרסים הצדיק מו"ה צבי הירש נ"י, הק' ברוך גרושמאן במהר"ץ הנ"ל" [ייתכן שהוא רבי צבי הירש גרוסמן אב"ד דלאטין, חותן רבי שלמה דרימר בעל ה"בית שלמה"]; "משה צבי דרימר" [כנראה רבי משה צבי דרימר מוויזניצא, בן-אחיו של בעל ה"בית שלמה"], ועוד.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע בעל "היטב איטיב" (ת"ר-תרפ"ד), אחיינו וחתנו של ה"ייטב לב" (בנו של הגה"ק רבי שמואל טייטלבוים אב"ד גורליץ - אחי ה"ייטב לב"). לאחר חתונתו בשנת תרי"ד ישב ארבע שנים סמוך על שולחן דודו-חותנו ה"ייטב לב", בתחילה בגורליץ ובהמשך בסיגט. בשנת תרכ"ב נתמנה לכהן כאב"ד ברבשט, שם הכין לדפוס את שו"ת "השיב משה" לזקנו בעל ה"ישמח משה". בשנת תרמ"ט עלה לכהן על מקום אביו כאב"ד גורליץ בגליציה. לאחר מחלוקת עם חסידי צאנז בעיר, שמינו עליהם לרב את גיסו רבי ברוך הלברשטאם (בן ה"דברי חיים" וחתן ה"ייטב לב"), עבר בשנת תרנ"ד לכהן ברבנות וואלאווע (Wołowe, Mežhorje) שבקרפטורוס. בוואלאווע הקים ישיבה חשובה ונודע כאחד מגדולי האדמו"רים בדורו. מצאצאיו הסתעפו שושלות חשובות של רבנים ואדמו"רים, הממשיכים את דרכו עד היום הזה. קהילת "וואלאווע" בארה"ב ידועה כיום במערכת הכשרות המפוארת שלה.

[2], ב-נה, [2] דף. 36 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קמטים ובלאי. קרעים חסרים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש בשולי הדפים, עם פגיעות קלות בטקסט. רישומים, הגהות וחותמות. כריכת עור חדשה.

ספר שם הגדולים החדש, לקסיקון לחכמי ישראל וספריהם מאז ימי החיד"א: חלק ראשון – "מערכת גדולים", וחלק שני – "מערכת ספרים", מאת רבי אהרן ולדן. ווארשא, דפוס אפרים בוימריטטער, [תרכ"ה] 1864. מהדורה ראשונה. שער מיוחד לחלק שני.
העותק של האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש – חתימתו בדף השער: "הק' משה דוד"; חותמותיו בדף השער ובשולי דף [2]: "משה דוד טייטלבוים, א"ב"ד"ק מאדיאר לאפאש".

האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (תרט"ו-תרצ"ה), בנו בכורו של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע, חתן האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגט. נשא את בת האדמו"ר רבי אריה ליבוש הלברשטאם אב"ד דוקלא. בהוראת הסבא ה"דברי חיים" נערכה החתונה בעיר צאנז; לאחריה נותר רבי משה דוד שנה שלימה סמוך על שולחנו של ה"דברי חיים" בצאנז וקבל ממנו תורה וחסידות. לאחר מכן עבר לסיגט להסתופף בצל סביו ה"ייטב לב". סבו הגדול צירפו למלאכת העריכה של הספר "תפלה למשה" על תהלים מאת זקנם ה"ישמח משה" שנדפס בשנת תר"מ (ראה פריטים 9-12 במכירה זו). בהמשך מסר לידיו ה"ייטב לב" את כל כתבי היד שלו ושל זקנו ה"ישמח משה", על מנת לעורכם ולהביאם לדפוס; בתחילה הדפיס רבי משה דוד את הספרים "ייטב פנים" ו"רב טוב" לאבי-אמו בעל ה"ייטב לב", ובהמשך ערך והדפיס שני חלקים חדשים מתורת ה"ישמח משה", על נ"ך וענינים נוספים, שנדפסו בשנים תרס"ו-תרס"ח. בשנת תרמ"ב התמנה לאב"ד לאפאש (מאדיאר-לאפוש, כיום: רומניה), וכיהן שם למעלה מיובל שנים. הקים בעירו ישיבה חשובה שמנתה למעלה ממאה בחורים. כיהן כראש הלשכה האורתודוקסית בטרנסילבניה.

[6], עג; [1], ב-מב דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי קל. חתימות. רישומים. כריכה חדשה.

ספר צל"ח – ציון לנפש חיה, חידושים על מסכתות ברכות, פסחים וביצה, מאת רבינו יחזקאל הלוי לנדא בעל ה"נודע ביהודה", רבה של פראג. לעמבערג (לבוב), יעקב משולם ניק, תרנ"ט 1899. שלושה חלקים בכרך אחד; שער נפרד לכל חלק.
העותק של האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים אב"ד וואלאווע – חותמותיו בדף השער: "אהרן טייטלבוים אבדק"ק וואלאווע והגליל"; רישום בעלות (קצוץ): "[הס]פר שייך לאדמו"ר הרה"ג... בכחד"ת צנא מלא [ספרא] מו"ה ר' אהרן טייטלבוים שליט"א ראבד"ק דגליל וואלאווע".
הגהות למדניות בכתב-יד בשולי מספר דפים.

האדמו"ר הקדוש רבי אהרן טייטלבוים אב"ד וואלאווע בעל "תהלות אהרן" (תרמ"א-נספה בשואה, תש"ד), צעיר בניו של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע, ובן-בתו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט. היה חותנו של האדמו"ר בעל ה"ברך משה" מסאטמר. בשנת תרס"ה התמנה לראב"ד בוואלאווע, וניהל בה ישיבה חשובה לבחורים צעירים. לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"ד, עלה לכהן על מקומו ברבנות וואלאווע. בשנת תש"א, לאחר פטירת אחיו הגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים (בשנת תרצ"ח), התמנה על מקומו ברבנות נירבאטור. הנהיג את עדתו במשך ארבעים שנה ועמד כחומה בצורה בפני רעיונות ההשכלה והציונות. היה מתנגד חריף ל"אגודת ישראל".

שלושה חלקים בכרך אחד: חלק א (ברכות): [1], מז דף. חלק שני (פסחים): [1], ב-סח דף. חלק שלישי (ביצה): [1], לח דף. 35.5 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב כללי טוב. כתמים. קמטים ובלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. הדבקת נייר לחיזוק בשולי דף השער הראשון. רישומים רבים בדף השער הראשון ובעמוד האחרון. כריכה חדשה.

ספר שאלות ותשובות אבני צדק, חלק שני על יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (בעל "ייטב לב"). למברג (לבוב), דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, תרמ"ו 1886. מהדורה ראשונה; בהוצאת נכד המחבר האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לפוש.
העותק של רבי חיים יצחק הלברטשאם אב"ד סלאטפינא – חתימת ידו מופיעה שלוש פעמים בדף השער: "לה"ו הק' חיים יצחק אייזיק הלבערשטאם מדאלינא" (אחת החתימות קצוצה בחלקה).

הגאון הקדוש רבי חיים יצחק אייזיק הלברשטאם (תרנ"ט בערך - נספה בשואה ב' סיון תש"ד), חתנו הגדול של האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים" מסיגט. בנו של האדמו"ר רבי יהושע הלברשטאם מדולינא (בן האדמו"ר רבי משה הלברשטאם מברדיוב, בן האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ, בן ה"דברי חיים" מצאנז). לאחר נישואיו היה סמוך מספר שנים על שולחן חותנו ה"עצי חיים". בשנת תרפ"ה נתקבל לאב"ד קהילת סלאטפינא והגלילות, והקים בה ישיבה חשובה שמנתה מאות תלמידים. לאחר פטירת חותנו ה"עצי חיים" בדמי-ימיו (בשנת תרפ"ו), הפך רבי חיים יצחק אייזיק לעמוד-התווך של המשפחה, ומינה את גיסו הצעיר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים לאדמו"ר ואב"ד בעיר הגדולה סיגט. ערך והדפיס את ספרי חותנו ה"עצי חיים". נספה בשואה עם קהילתו, אשתו ותשעה מילדיו. שתי בנותיו הגדולות ניצלו והקימו משפחות חשובות של רבנים ואדמו"רים בארה"ב.

[3], פא-קנד דף. 45.5 ס"מ. מצב משתנה, טוב עד בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בשולי כמה דפים, חלקם משוקמים בדבק סלוטייפ. קרעים חסרים בדפים הראשונים והאחרונים, משוקמים בהדבקות נייר ודבק עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.