ספר שאלות ותשובות רבי יום טוב צהלון [מהריט"ץ]. ויניזיאה (ונציה), Vendramin, תנ"ד [1694]. מהדורה ראשונה. דף שער מאויר – בחזיתו: "צורת המשכן", ומעברו השני: "צורת בית המקדש", "השלחן ולחם הפנים", ו"המנורה"; איור בדף [4]: "בית קדשנו ותפארתנו" [בעמוד האחרון נכתב: "לייפות ולהדר שער הספר בצורה נאותה במשפט הדפוס ציירו התלמידים... צורת המשכן ובית השלישי"].
עותק מיוחס שהיה מלפנים בבעלותו של ראש קהילת פרשבורג, השתדלן והפרנס הנודע רבי יעקב קאפל טעבן (תצ"ב-תקנ"ט) - חתימתו בדף השער: "קאפיל טעבין"; וברבות השנים התגלגל לרשותו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
בדף ד חותמת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים, מתקופת מגוריו בעיר מולדתו סיגט (בצעירותו לאחר פטירת אביו בשנת תרס"ד, עד שנת תרס"ו): "יואל טייטלבוים בהרהצז"ל מ. סיגעט". בדפי המגן ובשולי דפים נוספים, חותמות רבות (חלקן קצוצות) של האדמו"ר מתקופת כהונתו כאב"ד אורשיווא: "יואל טייטעלבוים אב"ד דק"ק ארשאווא הגליל". בדף המגן הקדמי רישומים קטלוגיים שנעשו בעת סידור ספריית האדמו"ר מסאטמר בביתו בארה"ב.
בדף השער חתימה (בעפרון): "הק' חנני' יו"ט טייטעלבוים" [כנראה אחד מאחייניו של רבי יואל, הקרוי על שם סבו בעל ה"קדושת יו"ט"].

בדף המגן – מול השער, רישומי בעלות בכתב-יד תלמידיו של האדמו"ר: "שייך לכ"ק אדמו"ר הגה"ק רבינו יואל טייטלבוים שליט"א, הכותב תלמידו הצ' יהושע מאשקאוויטש"; "שייך לכ"ק אדמו"ר נכד הגה"ק רשכבה"ג מרן ייט"ב [=יואל טייטלבוים] ד' לטובים ולישרים בליבותם, והמטים הק' משה מאשקאוויטש"; ועוד רישומי שמות שונים [כנראה של צעירים מחסידי האדמו"ר]: "משה מאשקאוויטש"; "יודא גרו"ו"; "הצ' אברהם יוסף גרינוואלד בן לא"א הגה"צ..." [יתכן שהוא רבי אברהם יוסף גרינוואלד (תרל"ח-תרפ"ח) אב"ד אונגוואר וחוסט בעל "אבני שהם", בנו וממלא-מקומו של הגאון רבי משה גרינוואלד אב"ד חוסט בעל "ערוגת הבשם"].
בעברו הראשון של דף המגן, רישומים מעניינים של בחור מישיבת חוסט, שנסע לחצר האדמו"ר באורשיווא, בחשון תרע"ב: "שייך לאדומ"ו הרה"ג הצה"ק מרן ייט"ב [=יואל טייטלבוים] בהרהצה"ק [בן הרב הצדיק הקדוש] בעל קדושת יו"ט זללה"ה, דברי הכותב בלב נשבר ונדכה, הק' שמואל יודא גריסגאטט מכפר טשיגדיעץ, הייתי כאן בשבת וירא תרע"ב לפ"ק, לומד בק"ק חוסט יצ"ו" "לדה"ו, הק' שמואל יודא גריס---". - ר' שמואל יהודה גריסגוט היה לימים מראשי הקהילה בעיר ברדיוב, ונספה בשואה בחורף תש"ה. צוואתו המרגשת הוברחה מהכלא הנאצי בביסטריץ, והתפרסמה במקומות שונים (ראה: פוקס, קראתי ואין עונה, עמ' 72-74) .

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש.
נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.
בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
[4], רכג; כה, [5] דף. פגינציה משובשת. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכתמים כהים. סימני עובש בכמה דפים. קמטים ובלאי (בעיקר בדפים הראשונים). הדבקת נייר בשולי דף השער, וקרע משוקם בהדבקת נייר, עם פגיעה במסגרת השער. קרעים וקרעים חסרים בשולי כמה דפים, חלקם משוקמים בהדבקות נייר. כריכת עור חדשה ונאה.

כרך הכולל שישה חיבורים בעניני מוסר, אמונה וחסידות שנדפסו בווארשא [בשנת תרע"ג בקירוב].
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר - בדף המגן הקדמי ובשער הספר הראשון חותמותיו של האדמו"ר מתקופת כהונתו כאב"ד קראלי: "יואל טייטלבוים, אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א".
בדף המגן הקדמי, חתימות ורישומים נוספים, בהם חתימות ורישומים של הרה"ח ר' שרגא פייביש אשכנזי - משמשו בקודש ויד-ימינו של האדמו"ר מסאטמר: "שרגא פייוויש אשכנזי"; "שרגא פייוויש אשכנאזי, המשמש בקודש אצל אאודמו"ר רשכב"ה מרן יואל טייטעלבוים".

הכרך כולל שישה חיבורים, שכנראה נדפסו יחד בווארשא בשנת תרע"ג בקירוב (דפוסים סטריאוטיפים ודפוסי צילום):
• ספר צוואת יסוד ושורש העבודה, מוסר והנהגות, מאת החסיד המקובל רבי אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא בעל "יסוד ושורש העבודה". [2], ג-יד דף.
• "ג' ספרים... ספר אמרי שפר מרבינו הגאון הקדוש ר' פנחס שפירא מקאריץ... ספר דברים נחמדים מרבינו הגאון והקדוש... ועוד ענין יקר ממאורן של ישראל... הבעש"ט". [1], ב-ד, ב-ה דף.
• ספר וויכוחא רבה בין החסיד למתנגד, מאת רבי יעקב בכרך מקיידאן (ר' יעקב קאדאנער). 58 עמ'.
• ספר אמת ואמונה, בעניני מוסר ואמונה, מאת רבי ישראל יצחק טורנובסקי. [1], ב-לב דף.
• ספר צבי לצדיק, חידושים על התורה והתלמוד, עם שו"ת ודרושים, מאת רבי צבי הירש (הירשל) לוין אב"ד ברלין, נכד ה"חכם צבי". [2], צו דף.
• ספר אגרת הטיול, ביאור פסוקים ומאמרי חז"ל ע"פ פשט, רמז, דרוש סוד, מאת רבי חיים בצלאל מפרידברג (אח המהר"ל מפראג); בסופו ספר "אגרת ר' חיים ויטל", ביאור מאמר חז"ל על דרך הנסתר. [1], ב-כ דף.

21.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעות בטקסט בכמה מקומות. הדבקות נייר דבק שקוף לחיזוק בשולי דף המגן הקדמי. כריכת עור חדשה ונאה.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש.
נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.
בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.

רבי משולם שרגא פייביש אשכנזי מצפת (נספה בשואה בשנת תש"ד), יד ימינו ומשמשו בקודש של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. חתן רבי יעקב יצחק אונגר מצפת (מצאצאי האדמו"ר רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה). נסע כשד"ר מארץ ישראל בשלהי תקופת מלחמת העולם הראשונה והגיע להונגריה. עפ"י עצת הרב מפלאנטש, התקרב רבי שרגא פייביש אל קרוב-משפחתו האדמו"ר מסאטמר והפך ליד ימינו ומשמשו בקודש לאורך תקופה של כ-27 שנה (בתקופת מגוריו באורשיווא, קראלי וסאטמר), עד ימי השואה. גם בנו אחריו, רבי אפרים יוסף דוב אשכנזי (תרע"ב-תשס"ב), היה משמשו בקודש ובן ביתו של האדמו"ר מסאטמר במשך כשישים שנה ויד-ימינו בכל העניינים.

סידור שער השמים – תפלות לימי החול, שבת ומועדים, יוצרות, הגדה של פסח, פיוטים וסליחות לתעניות, עם פירוש התפלות ע"פ הקבלה הנקרא בשם "שער השמים" – מאת רבינו ישעיה הלוי סגל הורוויץ – השל"ה הקדוש, עם "דרך החיים", הכולל את כל הדינים השייכים לסדר התפילה, מאת רבי יעקב לורברבוים מליסא, ועליו גם ספר "שרביט הזהב" על כל הלכות מילה. כמנהג אשכנז. ווארשא, תרמ"ג 1882. שני חלקים בכרך אחד (ללא דף שער של חלק ראשון).

סידור השל"ה "שער השמים" כמנהג אשכנז (במקביל יצאה באותה שנה מהדורת הסידור בנוסח ספרד).

הסידור של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר - בעמוד האחרון חותמתו של האדמו"ר מתקופת כהונתו כאב"ד קראלי: "יואל טייטלבוים, אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א". על השדרה, הטבעת שם האדמו"ר: "יואל טייטלבוים".

[4], שמז, [1] דף. דף השער של חלק א חסר. 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים ובלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט בכמה מקומות. הדבקות נייר לחיזוק. רישומים וחותמות. עם סימניית בד מקורית. כריכה מקורית מהודרת, עם שדרה ופינות מעור, עם עיטורים מוזהבים, בלויה ופגומה מעט. על השדרה, הטבעת הכותר ושם האדמו"ר: "יואל טייטלבוים".

סידור השל"ה "שער השמים"
רבינו השל"ה הקדוש כותב בהקדמה לסידור: "ברוך ה'... אשר הנחני בדרך אמת... והביאני לירושלים עיר הקודש, בשנת שפ"ב, ביום הששי פרשת וזה שער השמים... השער שעולות בו התפילות... דרך שער השמים". בצוואת המחבר הנדפסת בתחילת סידורו, הוסיף: "...ואז עלה במחשבתי לחבר חיבור הקודש הזה, כדי שיהיה נדפס, שיתפשט בכל תפוצות ישראל, כדי שיהיה לי זכות וחלק בכל תפילות ישראל".
התפילה בסידור זה יש בה סגולה מיוחדת שהתפילה תתקבל ולא תשוב ריקם. כפי שכתב בעל הב"ח בהסכמתו לסידור זה: "כי אין ספק אצלנו כשיתפשטו בקרב ישראל, כל מי שמתפלל בתוכו שאין תפילתו חוזרת ריקם". האדמו"ר הראשון מסדיגורא רבי אברהם יעקב פרידמן הזכיר סגולה זו בהסכמתו למהדורת ז'יטומיר תרכ"ו של הסידור: "סידור שער השמים מהגאון הקדוש השל"ה וכאשר העיד הגאון הקדוש המפורסם בעל הב"ח ז"ל כלשונו הזהב – אין ספק אצלינו שכל המתפלל בו תפילתו לא תשוב ריקם". הגאון המקובל הקדוש רבי נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים" מייחס סגולה זו למחבר עצמו, בעל השל"ה הקדוש, וזה לשונו במכתבו: "...סדר התפילות תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן לשבתות וחדשים וימים נוראים מראשית השנה ועד אחרית השנה שסידר וחיבר הגאון מוהר"ר ישעיה סג"ל בעל 'שני לוחות הברית', והיה לו געגועין גדולים על זה הסידור, וגזר על יוצאי חלציו שיביאוהו לבית הדפוס, לזכות את הרבים שיתפללו כסדר הזה בכוונות אלו, וברית כרותה מאתו אם כסדר הזה יעשו לפני שומע תפלה בכל כח ובכוונות ההם, לא ישובו ריקם מלפניו. ופוק חזי מאי עמא דבר והסכמות הגאוני' הגדולים הקדמונים המפורסמים שבאותו הדור... מוהר"ר יואל סירקיס בעל בית חדש והגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יעקב ז"ל אב"ד מלובלין... והגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יום טוב ליפמן העליר זצ"ל בעל תוספות יו"ט... וכל הנביאים מתנבאים בסגנון אחד הגאונים הנ"ל, שאם יתפללו בכוונות אלו שאין תפילתן חוזרת ריקם".
מסופר על בעל התניא, שבצעירותו "סדר עבודתו היה אז ע"פ סדר השל"ה הקדוש וכוונותיו בספרו השל"ה וסידורו שער השמים" (בית רבי, ברדיטשוב תרס"ב, פרק א).

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש.
נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.
בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.

שופר בו השתמש האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בשנת תשל"ח נתנו האדמו"ר לאיש-אמונו ראש-הקהל הרה"ח ר' אלכסנדר סענדר דייטש. מצורף אישור (פתק בכתב-יד) חתום בידי בנו הרה"ח ר' יודל דייטש: "השופר הזה היה שייך לאדמו"ר מסאטמער זי"ע וניתן במתנה לאבי ז"ל בשנת תשל"ח. הק' יודל דייטש".
מצורף אישור חתום בידי הרה"ח ר' לייב פרידמן: "שופר בו השתמש כ"ק מרן רבינו הגה"ק אבד"ק סאטמאר זצ"ל. בשנת תשל"ח, כשנה קודם הסתלקותו, נתנו האדמו"ר במתנה להרה"ח ר' אלכסנדר סענדער דייטש ז"ל. השופר הזה התקבל על ידי מאת בנו הרה"ח ר' יודל דייטש".

הרה"ח ר' אלכסנדר סענדער דייטש (תרפ"ב-תשנ"ח), יד ימינו ואיש סודו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, ראש קהל "יטב לב דסאטמר" וממייסדי ומנהלי מוסדות חסידות סאטמר בארה"ב. בעליו של בית הדפוס "סענדער דייטש" בברוקלין ניו-יורק. תלמיד חכם, נואם בחסד וסופר. שימש כעורך הראשי של בטאונה של חסידות סאטמר "דער איד". ניהל את כל עניני ההסברה והתעמולה של חסידות סאטמר, והיה מהנואמים הראשיים בכינוסים של החסידות כנגד הציונות ומדינת ישראל. סייע רבות בעבודת העריכה וההוצאה לאור של הספרים "ויואל משה" ו"על הגאולה ועל התמורה". לאחר פטירת רבי יואל, נעשה ליד ימינו של אחיינו וממלא מקומו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל ה"ברך משה". מחבר ספר "בוצינא קדישא", על תולדות האדמו"ר מסאטמר.
בנו הרה"ח ר' יודל דייטש שיחי' – שקיבל את השופר שלפנינו מאת אביו, הוא מראשי "חברת הצלה" בוויליאמסבורג ומעסקניה הראשיים של חסידות סאטמר.

31 ס"מ בקירוב. מצב טוב.

קדושתם של חפצי צדיקים במשנת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר

במקומות רבים בכתביו האריך האדמו"ר רבי יואל מסאטמר לבאר את השפעת הקדושה השורה בחפציו ונכסיו הגשמיים של הצדיק, על דרך המושג "כוח הפועל בנפעל", ומאידך את האיסור ליהנות מממונם של רשעים, ובפרט שלא ליהנות מתקציבי המדינה הציונית וכדומה.

במספר מקומות בספרו "דברי יואל" על התורה, כותב רבי יואל על המעלה העצומה שיש בממונו של הצדיק, אשר בכוחו להשפיע קדושה לדורות, שכן ניצוצות הקדושה אינם כבים ממנו. בהתאם, מבאר רבי יואל את סירובו של אברהם אבינו ליהנות מרכוש סדום ואת פגישתו עם מלכי צדק מלך שלם. האדמו"ר מסביר על פי זאת גם את השפעת יוסף על המצרים, שנהנו מרכושו בימי הרעב וקיבלו ממנו "חיות דקדושה": "...וממון של צדיקים מסוגל להשפיע חיות דקדושה וחיות דעולם הבא..." (דברי יואל, שמות, עמ' לג). על "בחינת הקדושה" הטמונה בממונם של צדיקים "משורש נפשם", הוא כותב: "צדיקים חביב עליהם ממונם... מפני שיש בו חלק מבחינת נפשם ושורש נשמתם... מפני שאין פושטין ידם בגזל..." (דברי יואל, ויצא, עמ' צב).

גביע קטן בו השתמש האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר לאמירת "לחיים".
כסף (835) חתום – גרמניה, סוף המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20. מעוטר בדגמים צמחיים.
סגולה לפרנסה – בתחתית הגביע חרוטות האותיות: "פאי" [=שם קדוש, המסוגל לברכת הפרנסה – ראה פרי עץ חיים למהרח"ו, שער העמידה, פרק כ – בברכת "ברך עלינו"].
מצורף אישור חתום בידי הרה"ח ר' לייב פרידמן: "גביע כסף בו השתמש כ"ק מרן רבינו הגה"ק אבד"ק סאטמאר זצ"ל. הגביע עבר מרשות קדשו לידי האדמו"ר רבי אלימלך פאנעט מדעעש זצ"ל. הגביע התקבל על ידי מאת האדמו"ר רבי אלימלך פאנעט אב"ד ק"ק דעעש".

האדמו"ר מדעעש-בורו פארק רבי אלימלך אלטר פאנעט (תרפ"ט-תשס"ה), אב"ד דקהל "זכרון יוסף" בברוקלין, ניו יורק, ונשיא ומייסד כולל "מראה יחזקאל" בארץ ישראל. בן האדמו"ר רבי יוסף פאנעט אב"ד אילונדא ודעעש, ונכד הגה"ק רבי יחזקאל פאנעט בעל "כנסת יחזקאל". חתן הגה"ק רבי יחיאל גרינצווייג אב"ד דאלהא.

4.5X3.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כיפופים ופגמים קלים. חריטה באותיות עבריות: "פאי".

קדושתם של חפצי צדיקים במשנת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר

במקומות רבים בכתביו האריך האדמו"ר רבי יואל מסאטמר לבאר את השפעת הקדושה השורה בחפציו ונכסיו הגשמיים של הצדיק, על דרך המושג "כוח הפועל בנפעל", ומאידך את האיסור ליהנות מממונם של רשעים, ובפרט שלא ליהנות מתקציבי המדינה הציונית וכדומה.

במספר מקומות בספרו "דברי יואל" על התורה, כותב רבי יואל על המעלה העצומה שיש בממונו של הצדיק, אשר בכוחו להשפיע קדושה לדורות, שכן ניצוצות הקדושה אינם כבים ממנו. בהתאם, מבאר רבי יואל את סירובו של אברהם אבינו ליהנות מרכוש סדום ואת פגישתו עם מלכי צדק מלך שלם. האדמו"ר מסביר על פי זאת גם את השפעת יוסף על המצרים, שנהנו מרכושו בימי הרעב וקיבלו ממנו "חיות דקדושה": "...וממון של צדיקים מסוגל להשפיע חיות דקדושה וחיות דעולם הבא..." (דברי יואל, שמות, עמ' לג). על "בחינת הקדושה" הטמונה בממונם של צדיקים "משורש נפשם", הוא כותב: "צדיקים חביב עליהם ממונם... מפני שיש בו חלק מבחינת נפשם ושורש נשמתם... מפני שאין פושטין ידם בגזל..." (דברי יואל, ויצא, עמ' צב).