מכירה פומבית 048 אדמו"רי ורבני סאטמר, סיגט ובאבוב - ספרים, חפצי צדיקים, מכתבים וכתבי-יד, תצלומים, כרוזים ופריטי דפוס

תהילים "תפלה למשה" – מהדורה שניה (עם הוספות) – סוואליווע, תרס"ז

פתיחה: $200
נמכר ב: $525
כולל עמלת קונה

ספר תהילים, עם פירוש תפלה למשה, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה". סוואליווע, חיים יהודא גאלדענבערג, תרס"ז 1906. מהדורה שניה עם הוספות.
בראש הספר, הקדמת העורך והמביא לדפוס, נכד ה"ייטב לב", האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש. בהקדמתו מספר על ההוספות מכתב יד המחבר ועל התיקונים שנערכו במהדורה שלפנינו: "כמה וכמה הוספות לטובה אשר מצאתי דאתי לידי בהכתבים אשר סדרתי... הנשמטים בדפוס הראשון ונדפסו כעת במקומם וגם נתקנו השגיאות, והנה הוא כעת ב"ה כליל ביופיו והדרו".
בהקדמותיהם למהדורה הראשונה (קראקא, תר"מ – נדפסו שוב במהדורה שלפנינו) מספרים ה"ייטב לב" ונכדו האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים, שפירוש "תפלה למשה" לא נכתב במקור כחיבור שלם בפני עצמו מתחילתו ועד סופו, אלא על גבי ניירות מזדמנים, עליהם כתב המחבר בעל ה"ישמח משה" את הרעיונות והחידושים שעלו בדעתו בשעת אמירת תהלים. עוד כותבים הם בהקדמותיהם, שהכתבים המקוריים היו מנוסחים בקצרה וברמיזה, ושבמקומות רבים נאלץ ה"ייטב לב" להוסיף ביאורים והסברים ולפענח את הכתובים והמקורות. בשנת תרפ"ט בברלין, הובא ספר התהלים עם פרוש "תפלה למשה" בפעם השלישית, עם הקדמה נוספת מאת האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש.
מסופר בשם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (בן-נינו של המחבר), שחלק מפירושי זקנו ה"ישמח משה" לתהלים נכתבו על צדם השני של "קוויטלאך" שהביאו לו חסידיו לבקשת ישועה ורחמים ("הגאון הקדוש בעל ישמח משה", עמ' קס).


[4], ד-שנד דף. 22.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קמטים ובלאי. קרעים בשוליים, חלקם מחוזקים בהדבקות נייר. רישומים ישנים (ביידיש ובלועזית) בדפי המגן. חותמות (באותיות לועזיות) של דוד קרמר מסיגט. כריכת עור חדשה ונאה.



האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".

קטגוריה
בעל ה"ישמח משה" ואבות חסידות סיגט-סאטמר