טלית קטן' - ציצית צמר בה השתמש האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב.
בגד-קודש זה ניתן במתנה בחיי האדמו"ר (בשנת תשנ"ט), לידי מקורבו הנגיד החסיד ר' יוסף שמואל לאנדוי, מאת בת האדמו"ר הרבנית מרים נחמה טויבר [אשת רבי חיים יעקב יוסף טויבר, דיין קהל באבוב בבורו פארק],
מצורף אישור חתום בידי הרה"ח ר' לייב פרידמן: "טלית קטן מצמר בו השתמש האדמו"ר מבאבוב הרה"ק רבי שלמה הלברשטאם (השלישי לשושלת אדמו"רי באבוב). בתו הבכורה הרבנית מרים נחמה טויבר, אשת הרב חיים יעקב יוסף טויבר, העניקה בראשית שנת תשנ"ט את הטלית קטן הזה לידי הנגיד החסיד ר' יוסף שמואל לאנדוי. הטלית קטן התקבל על ידי מאת הרה"ח ר' יוסף שמואל לאנדוי".

האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם (השני) בעל "דברי שלמה" (תרס"ח-תש"ס), מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" (בנו של האדמו"ר הראשון מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם, נכד ה"דברי חיים" מצאנז). בשנת תרצ"א עבר אביו הקדוש מבאבוב לטשיבין, ומינה אותו ל"רב הצעיר" על מקומו בעיר באבוב. רבי שלמה סייע לאביו בניהול רשת הישיבות הגדולה "עץ חיים – באבוב" על עשרות סניפיה בגליציה. לאחר השואה הגיע לארה"ב וקומם מחדש את עטרת תפארת חסידות באבוב. הנהיג את חסידיו במשך למעלה מחמישים שנה. הקים קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בארה"ב וברחבי העולם (בארץ ישראל, בלגיה ואנגליה). חסידות באבוב כיום היא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות בעולם, ומונה עשרות-אלפי משפחות. מספריו: "כרם שלמה", "נועם שלמה", "דברי שלמה", "חכמת שלמה", ועוד.

מקבל הטלית-קטן, הנגיד החסיד הרב יוסף שמואל ב"ר מתתיהו לאנדוי (נפטר תשע"ד), מזקני וחשובי חסידי באבוב, ומעמודי התווך של החסידות בארה"ב ובארץ ישראל במשך למעלה מששים שנה. עמד לצד האדמו"רים הרה"ק רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב ובנו ממלא-מקומו הרה"ק נפתלי צבי הלברשטאם (תרצ"א-תשס"ה), בייסודם וביסוסם של מוסדות התורה והחינוך של חסידות באבוב בארה"ב לאחר השואה. בנה מהונו את בנין תלמוד תורה "חכמת שלמה חסידי" בירושלים. את קורותיו העלה בספרו "זקניך יאמרו לך".

מצב טוב. כתמים.

שמונה תצלומים: תצלום של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל "הקדושת ציון" - האדמו"ר השני לשושלת חסידות באבוב, ושבעה תצלומים של בנו האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם בעל "דברי שלמה" - האדמו"ר השלישי לשושלת חסידות באבוב.

האדמו"ר בעל ה"קדושת ציון" מבאבוב רבי בן ציון הלברשטאם (תרל"ד-נספה בשואה תש"א), מגדולי האדמו"רים בדורו וממנהיגי יהדות גליציה המערבית. גדול בתורה ונקי דעת, פיקח וחריף-מחשבה וביטוי. בנו וממלא מקומו של אביו האדמו"ר רבי שלמה מבאבוב (הראשון), וחתן דודו-זקנו האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט. בשנת תרנ"ב נתמנה ל"רב הצעיר" בעיר באבוב, ועוד בחיי אביו הנהיג את רבנות העיר ואת "חצר הקודש". כיהן למעלה מ-35 שנים באדמו"רות וברבנות, ובתקופתו מנתה החסידות אלפי משפחות חסידים. לישיבתו בעיר באבוב נהרו תלמידים רבים. לאחר מלחמת העולם הראשונה קומם מהריסות את עולם התורה בגליציה, ויסד רשת ישיבות "עץ חיים – באבוב" שמנתה עשרות סניפים. פעל רבות בענייני הכלל והנהגת קהילות, ובשנת תרפ"ח הקים את ארגון רבני מערב-גליציה. בשנות השואה נמלט ללבוב, שם נרצח ע"י הגרמנים.

בנו, האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם (השני) בעל "דברי שלמה" (תרס"ח-תש"ס), מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. רבי שלמה כיהן כ"רב הצעיר" בעיר באבוב, וסייע לאביו בניהול רשת הישיבות הגדולה "עץ חיים – באבוב" על עשרות סניפיה בגליציה. לאחר השואה, הגיע לארה"ב והנהיג את חסידות באבוב במשך למעלה מחמישים שנה. הקים קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בארה"ב וברחבי העולם (בארץ ישראל, בלגיה ואנגליה). מספריו: "כרם שלמה", "נועם שלמה", "דברי שלמה", "חכמת שלמה", ועוד.

8 תצלומים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. קרע חסר קטן בשולי אחד התצלומים. רישומים וחותמות סטודיו בגב.

שני קונטרסים העוסקים בכשרותם של "אתרוגי שביעית" – פולמוס הלכתי שעורר האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר נגד שימוש באתרוגי ארץ ישראל בשנת השמיטה:
1. "קונטרס שלש תשובות", מאת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ברוקלין, ניו יורק, דפוס האחים טברסקי, תשי"ג [1953]. בראש הקונטרס הקדמת המו"ל, המשב"ק הרה"ח ר' אפרים יוסף דוד אשכנזי.
שלוש תשובות בענין אתרוגים שגדלו בארץ ישראל בשנת השמיטה ע"פ היתר מכירה. בחיבור פוסק המחבר האדמו"ר מסאטמר באופן נחרץ כי אסור לקנות אתרוגים אלו ואין לברך עליהם, והמברך בהם אינו יוצא ידי חובת מצוה וברכתו לבטלה.
[3], ד-צד עמ'. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. כריכה מקורית, מעט בלויה.

2. "מלחמת מצוה", מאת רבי יצחק יחיאל הכהן גרוס בעל "אגרת לנבוכים". ירושלים, דפוס "חורב", תשי"ט [1959].
בתגובה ל"קונטרס שלש תשובות" מאת האדמו"ר מסאטמר, חיבר ראש ישיבת "תורה ודעת", רבי אלעזר כהנוב, את ספרו "תורת השביעית" (ניו יורק, תשט"ו), שבו הוא חולק על פסקו של האדמו"ר מסאטמר, ומוכיח מתוך דברי הפוסקים שאתרוגי שביעית מותרים, וניתן לברך עליהם בחג.
בחיבור "מלחמת מצוה" שלפנינו, יוצא המחבר בחריפות נגד השגות "המערער" הרב כהנוב, ומצדיק את דברי האדמו"ר מסאטמר שאוסר לברך על אתרוגי ארץ ישראל של שנת השמיטה.
[7], ו-נא, [1] עמ'. 23 ס"מ. מצב טוב. כריכת עור חדשה.

אוסף גדול ומגוון של כרזות גדולות, כרוזים, מודעות, עלונים ודפים - נגד השתתפות בבחירות ונגד מדינת ישראל והציונות, חתומים (בדפוס) ע"י האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, וע"י חשובי אדמו"רי ורבני הקנאים, "העדה החרדית" ו"נטורי קרתא". [ישראל וארה"ב, מחצית שניה של המאה ה-20 בקירוב].
חלק הארי של האוסף עוסק באיסור ההצבעה והשתתפות בבחירות לכנסת ישראל; חלק אחר עוסק בהתנגדות כללית למדינת ישראל והציונות: איסור נטילת תקציבים מהמדינה, איסור השתתפות בחגיגות ומצעדי יום העצמאות, חוק הגיוס ושירות לאומי לבנות, איסור לפקוד את הכותל המערבי והמקומות הקדושים, ועוד.

בין הכותרות: "זעקת ירושלים", "דעת תורה", "איסור מטעם כ"ק מרן הגאב"ד והרבנים הגאונים הביד"צ שליט"א", "אזהרה גדולה", "פסק דין", "כי הנה אויבך יאבדו", "דרך ההצלה", "הטשטוש", "הועידה הארצית האגודאית למה", "שמעו דבר ה'", "קריאת השנה", "מכתב קודש", "פנייה ברגע האחרון", "החתם סופר חי וקיים", "ילמדנו רבינו!", "עמוד העשרת הדברות לפניך" "אנו שואלים", "פוסק הדור מה הוא אומר", "אל תלכו שולל", ועוד.
הכרזות והמודעות חתומים (בדפוס) ע"י האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, והאדמו"ר בעל ה"ברך משה" מסאטמר. חלק מהכרזות חתומים ע"י רבני "התאחדות הרבנים בארה"ב" ורבני ודייני "העדה החרדית" בירושלים: רבי דוד הלוי יונגרייז, רבי יצחק יעקב ווייס, רבי משה אריה פריינד, רבי ישראל משה דושינסקי, רבי אליהו זלאטניק, רבי פינחס עפשטיין, רבי ישראל יצחק הלוי רייזעמאן, רבי צדקה חוצין, רבי יעקב מוצפי, ועוד.

כרזות חתומות ע"י רבנים ואדמו"רים נוספים, בהם: רבי לוי יצחק גרינוואלד אב"ד צעהלים, האדמו"ר מפשעווארסק רבי יעקב לייזער, האדמו"ר מ"תולדות אהרן" רבי אברהם יצחק קאהן, האדמו"ר מטאהש רבי משולם פייש סג"ל לאווי, האדמו"ר מספינקא רבי שמואל צבי הורוויץ, ועוד.
חלק מהכרזות חתומים בשם הארגונים: "נטורי קרתא של היהדות החרדית בא"י", "היהדות הנאמנה בארץ הקודש", "ועידה הציבורית למען טהרת ארץ ישראל", "העדה החרדית ירושלם", "בני הישיבות ירושלים-בני ברק", "התאחדות הרבנים דארצות הברית וקנדא", "בני ישיבות דארה"ב וקאנאדא", ועוד.
מצורפים: • שני דפים (משוכפלים בסטנסיל): "תמצית ד"ת שנשמעו במסיבה השנתית של "כולל שומרי החומות" כ"ג חשון תשכ"ח מכ"ק נשיאנו מרן אדמו"ר שליט"א מסאטמאר". • קונטרס ט של עיתון "חומת היהדות", "פנימי לחברי נטורי קרתא", ניסן תשל"ט.

54 פריטים. גודל ומצב משתנים.

אוסף גדול של עשרות קונטרסים וחוברות (חלקם כרוכים יחדיו), חידושים על סוגיות הש"ס ועל חמישה חומשי תורה ומועדי השנה, שהשמיע האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בהזדמנויות שונות במהלך השנים תש"י-תש"כ, ואשר נלקטו, נאספו ונדפסו ע"י חסידיו ותלמידיו. ירושלים וברוקלין, שנות התש"י-תש"ל בקירוב.

באוסף: 
• שני כרכים - "חידושי סוגיות מאת כ"ק אדמו"ר הגה"ק רשכבה"ג מרן מסאטמאר שליט"א" – "נרשם מפי השמועה ויוצא לאור ע"י תלמידו וש"ב הק' צבי הירש מייזליש": קונטרס א סוגיא דקנין פירות / קונטרס ב סוגיא מעות קונות / קונטרס ג סוגיא מטבע נעשה חליפין / קונטרס ד סוגיא דחדש / קונטרס ה סוגיא פרוזבול / קונטרס ו סוגיא תופס לבעל חוב / קונטרס ז סוגיא סימנים / קונטרס ח סוגיא אי עביד לא מהני / קונטרס ט סוגיא מוקצה והכנה / קונטרס י סוגיא ע"א נאמן באיסורין. ברוקלין, תשכ"ד-תשכ"ט [1964-1969].
• "דברי מרן אדמו"ר שליט"א מסאטמאר, ש"ק ראה תשי"ב, לונדון יצ"ו" – קונטרס מודפס במכונת כתיבה ומשוכפל.
• "חידושי תורה שנשמעו מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מסאטמאר... על שלחנו הטהור, בשנת התשט"ז", על פרשיות חומש דברים. ירושלים, חשון-טבת תשי"ז [1956]. כרך קונטרסים מודפס במכונת כתיבה ומשוכפל.
• "קונטרס חידושי תורות, על חמשה חומשי תורה, ששמענו מכ"ק אדמו"ר שליט"א מסאטמר", יצא ע"י תלמידיו מאיר ישראל גולדברגר ונפתלי לעבאוויטש, "כפי אשר שמענו מכ"ק אדמו"ר שליט"א מידי שבת בשבתו ומועד במועדו". ברוקלין, דפוס אברהם יצחק פריעדמאן, תשט"ז [1956]. מהדורה ראשונה.
• "חידושי תורה שנשמעו מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מסאטמאר", קונטרסי חידושים על התורה והמועדים. ברוקלין, תשי"ז-תשי"ח [1957-1958].
• "קונטרס חידושי תורה שנשמעו מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מסאטמאר – ספר שמות". ברוקלין, תש"כ [1960]. כרך מודפס במכונת כתיבה ומשוכפל.
• שני כרכים - "קונטרס חידושי תורה שנשמעו מאת כ"ק אדומו"ר הגה"ק מרן מהר"י ט"ב שליט"א אב"ד דק"ק סאטמאר, אש נרשמו מפי השמועה ע"י תלמידיו": קונטרס א – ימים נוראים וחג הסוכות; קונטרס ב' - פסח ושבועות". ברוקלין, תשכ"ג [1963].
• "קונטרס חידושי תורה מאת כ"ק אדומו"ר הגה"ק מרן מהר"י ט"ב שליט"א אב"ד דק"ק סאטמאר, אשר זכינו לשמוע בשנות תשכ"ז-תשכ"ח – סוכות". ברוקלין, דפוס סענדר דייטש, ער"ה תשכ"ט [1968].
• "קונטרס מהר"י ט"ב, לימי השובבי"ם וארבע פרשיות , חלק קטן מאשר זכינו לשמוע מדי שבת בשבתו, כפי סדר פרשיות השבוע בימי השובבים... יצא לאור ע"י הרה"ח בנש"ק מוה"ר אפרים יוסף דוב אשכנזי שליט"א. ברוקלין, "ירושלים", תשכ"ט [1969].
• חמישה כרכים - "קונטרס חידושי תורה מאת כ"ק אדומו"ר הגה"ק מרן מהר"י ט"ב שליט"א אב"ד דק"ק סאטמאר, אשר נרשמו מפי השמועה ע"י תלמידיו": קונטרס א – חידושי תורה על חומש בראשית (ברוקלין, תשכ"ג); קונטרס ב – חידושי תורה על חומש שמות (ברוקלין, תשכ"ג); קונטרס ג – חידושי תורה על חומש ויקרא (ברוקלין, תשכ"ו); קונטרס ד – חידושי תורה על חומש במדבר (ברוקלין, תשכ"ז); קונטרס ה – חידושי תורה על חומש דברים ועל המועדים (ברוקלין, תשכ"ט).

עשרות קונטרסים ב-16 כרכים (חלקם שכפול סטנסיל של הדפסה במכונת כתיבה). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. חתימות וחותמות. כריכות ישנות וחדשות.