מכירה מקוונת 44 - חב"ד
מכירת חב"ד מיוחדת לרגל "יום הבהיר" יו"ד שבט - יום ההסתלקות של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש ויום קבלת הנשיאות של הרבי מליובאוויטש
- rebb (53) Apply rebb filter
- lubavitch (42) Apply lubavitch filter
- מליובאוויטש (40) Apply מליובאוויטש filter
- והאדמו (30) Apply והאדמו filter
- והאדמור (30) Apply והאדמור filter
- והאדמו"ר (30) Apply והאדמו"ר filter
- הרייץ (29) Apply הרייץ filter
- הריי (29) Apply הריי filter
- הריי"ץ (29) Apply הריי"ץ filter
- rayatz (29) Apply rayatz filter
- ערוך (28) Apply ערוך filter
- תניא (28) Apply תניא filter
- שלחן (28) Apply שלחן filter
- הרב (28) Apply הרב filter
- הרב, (28) Apply הרב, filter
- וסידורים (28) Apply וסידורים filter
- aruch (28) Apply aruch filter
- harav (28) Apply harav filter
- harav, (28) Apply harav, filter
- shulchan (28) Apply shulchan filter
- siddurim (28) Apply siddurim filter
- tanya (28) Apply tanya filter
- הרבי (27) Apply הרבי filter
- מכתבי (27) Apply מכתבי filter
- letter (27) Apply letter filter
- בית (24) Apply בית filter
- רבי (24) Apply רבי filter
- "bei (24) Apply "bei filter
- bei (24) Apply bei filter
- ופריטים (18) Apply ופריטים filter
- חפצים (18) Apply חפצים filter
- מבית (18) Apply מבית filter
- מ"בית (18) Apply מ"בית filter
- רבי" (18) Apply רבי" filter
- "item (18) Apply "item filter
- item (18) Apply item filter
- object (18) Apply object filter
- rabb (18) Apply rabb filter
- האדמור (13) Apply האדמור filter
- האדמו (13) Apply האדמו filter
- האדמו"ר (13) Apply האדמו"ר filter
- האמצעי (11) Apply האמצעי filter
- mittel (11) Apply mittel filter
- הזקן (7) Apply הזקן filter
- לחסידות (6) Apply לחסידות filter
- מסביב (6) Apply מסביב filter
- arum (6) Apply arum filter
- book (6) Apply book filter
- rebbe" (6) Apply rebbe" filter
- alter (4) Apply alter filter
ספר שארית יהודה, שלחן ערוך הלכות מליחה (סימנים סט-עד), עם ביאור, ושו"ת בארבעת חלקי שלחן ערוך, מאת רבי יהודה ליב, מגיד מישרים ומורה צדק דק"ק יאנאוויטש, אחיו של האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. ווילנא, דפוס ר' מנחם מן ב"ר ברוך ור' שמחה זימל ב"ר מנחם נחום, תר"א 1841. מהדורה ראשונה (על נייר כחול).
הובא לדפוס על ידי נכד המחבר ר' זאב וואלף ב"ר ישעיה (בן המהרי"ל מיאנאוויטש).
חותמות בדף השער: "חיים שמעון ב"ר יהודא דוד ז"ל רודלסאהן רב ומו"צ דבאריסאוו" – ר' חיים שמעון רודלסון רבה של בוריסוב שבפלך מינסק (בערך ת"ר-תרס"ב). נזכר ב"רשימת המתנדבים" בספר "שדי חמד" (חלק עשירי, ווארשא, 1901). בנו ר' מיכאל רודילסון (תרל"א-בערך תש"א) כיהן כרב ומשפיע קהילת חסידי חב"ד בבוריסוב [נסמך להוראה על ידי נכדי ה"צמח צדק" האדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון מבוברויסק ורבי יהודה ליב שניאורסון רבה של הומיל. התגורר תחילה בעיירה החסידית קריסלאווע (קריסלבה), ובשנת תר"ס התמנה למו"צ בבוריסוב. בשנת תרס"ב עלה על מקום אביו ברבנות העיר (אהלי שם, עמ' 19; ביטאון חב"ד, גליון ו, עמ' 29; רשימות דברים, עמ' 321)]. בנו הנוסף, ר' יוחנן רודלסון (תרכ"ד-בערך תרע"ו), נתקבל לרב בשנת תר"נ בעיר הומיל, ובשנת תרנ"ד נתמנה למו"צ בעיר אילינו (Illino) שבפלך ויטבסק (אהלי שם, עמ' 330).
"האחד המיוחד" רבי יהודה ליב (תק"ט-תקפ"ו בערך), אחיו ותלמידו הגדול של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע, כיהן כמגיד מישרים ומורה צדק בעיר יאנאוויטש (ינוביץ'), שעל שמה גם מכונה המהרי"ל מיאנאוויטש. יד ימינו ואיש אמונו של אחיו אדמו"ר הזקן, "בן משק ביתו של רבינו ורוב עניני רבינו היו נחתכים על פיו" (בית רבי, עמ' נה). ראש וראשון לכותבי ה'הנחות' של מאמרי ודרושי אחיו האדמו"ר הזקן, אשר סמך על 'הנחותיו' יותר מאשר על כל ה'הנחות' האחרות, בהיותן נאמנות למקור וללא כל תוספת ומגרעת: "רבינו בכבודו ובעצמו הגיהם והעיד שרשימותיו מכוונים מאוד ממש כמו שנאמרו" (שם). מ'הנחותיו' נדפסו הדרושים בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז) – מאמרי אדמו"ר הזקן על חומשים בראשית ושמות. היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו בהלכה וחסידות והוא מקור לעניינים רבים בתורתו. בספרו "שארית יהודה" וכן בתשובות ה"צמח צדק" מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל המהרי"ל מאחיו, ובהם פסקי הלכה ששינה בהם אדמו"ר הזקן ממה שפסק בצעירותו ב"שלחן ערוך" שלו. לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, התמסר המהרי"ל לעריכת והגהת ה"שלחן ערוך" שלו, ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו. הסכמת המהרי"ל נדפסה בפתח סידור אדמו"ר הזקן (קאפוסט, תקפ"ב). בשו"ת שלו מביא ה"צמח צדק" דברים רבים משמו של המהרי"ל. בשנת תשי"ז ערך הרבי מליובאוויטש את הספר שלפנינו והוציאו לאור במהדורה חדשה עם הוספות רבות מכת"י (בשנת תשס"ט נדפס הספר בשלישית בתוספת מרובה על העיקר).
[1], מט דף. 22 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים רטיבות. התכהות הנייר בשולי מרבית הדפים. בלאי (בלאי רב בדף השער). סימני עש במרבית דפים עם פגיעה קלה בטקסט. קרעים קלים. רישומים וחותמות בשער. כריכת עור חדשה.
הלכות רב אלפס (רי"ף), עם מפרשים, מרדכי ותוספתא. דפוס ר' ישראל ב"ר יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן), תקע"ח-תק"פ [1818-1820]. שני חלקים. חלק מאותיות השער של חלק א נדפסו בדיו אדומה. נדפס על נייר כחול. מהדורה זו נדפסה על פי מהדורת סלאוויטא, תקס"ז-תק"ע.
הסכמת רבי יהודה ליב המהרי"ל מיאנאוויטש, בעל "שארית יהודה", אח אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע – "הסכמת הרב הגאון החסיד המפורסם כק"ש מהו"רר יהודא ליב נ"י אחיו של אדמו"ר נבג"מ" - מעבר לשער של חלק א [תוכן ההסכמה: "הדפסת ספרים אינה אסורה משום השגת גבול, ולא מטעם תקנה כללית, כ"א מטעם גזירת בעלי ההסכמה, שמועלת רק במדינתם, ולא במדינה אחרת – אפילו באותה מלכות. ובפרט אם המדפיס הראשון עשה שלא כשורה" (שארית יהודה, מהדורה חדשה, ניו יורק תשס"ט, עמ' רפו-רפז, הערה א). תוכן ההסכמה מוזכרת גם בשו"ת צמח צדק (יו"ד, סי' קצה, עמ' טו/סע"ג): "וכמו שהביא דודי הרב הגאון יהודא ליב ז"ל..."].
שני חלקים בשני כרכים.
* חלק א (על מסכתות ברכות, שבת ועירובין - תקע"ח 1818): [3], נב; יז; ק; מו דף. רישומים וחתימות בשער. רישום מיום ב' ניסן תרפ"ו בדף המגן הקדמי: "נדבת ר' זעליג ב"ר שמעון גארלין ביום יא"צ של אדמו"ר נבג"מ זי"ע, לביהכנ"ס נאווא-סלאבאדקע מאסקווא".
* חלק ב (על מסכתות פסחים, תענית, ביצה, ראש השנה, יומא, סוכה, מגילה, מועד קטן והלכות קטנות - תק"פ 1820): ריד דף. חותמות.
34-35 ס"מ בקירוב. נייר כחול. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות (כתמי רטיבות גדולים בחלק ב). קמטים ובלאי קל. סימני עש עם פגיעה קלה בטקסט. חיתוך שוליים לא אחיד. חותמות. רישום צנזורה. כריכות ישנות (עם שדרות חדשות), בלויות; סימני עש קשים בכריכה של חלק ב.
"האחד המיוחד" רבי יהודה ליב (תק"ט-תקפ"ו בערך), אחיו ותלמידו הגדול של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע, כיהן כמגיד מישרים ומורה צדק בעיר יאנאוויטש (ינוביץ'), שעל שמה גם מכונה המהרי"ל מיאנאוויטש. יד ימינו ואיש אמונו של אחיו אדמו"ר הזקן, "בן משק ביתו של רבינו ורוב עניני רבינו היו נחתכים על פיו" (בית רבי, עמ' נה). ראש וראשון לכותבי ה'הנחות' של מאמרי ודרושי אחיו האדמו"ר הזקן, אשר סמך על 'הנחותיו' יותר מאשר על כל ה'הנחות' האחרות, בהיותן נאמנות למקור וללא כל תוספת ומגרעת: "רבינו בכבודו ובעצמו הגיהם והעיד שרשימותיו מכוונים מאוד ממש כמו שנאמרו" (שם). מ'הנחותיו' נדפסו הדרושים בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז) – מאמרי אדמו"ר הזקן על חומשים בראשית ושמות. היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו בהלכה וחסידות והוא מקור לעניינים רבים בתורתו. בספרו "שארית יהודה" וכן בתשובות ה"צמח צדק" מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל המהרי"ל מאחיו, ובהם פסקי הלכה ששינה בהם אדמו"ר הזקן ממה שפסק בצעירותו ב"שלחן ערוך" שלו. לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, התמסר המהרי"ל לעריכת והגהת ה"שלחן ערוך" שלו, ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו. הסכמת המהרי"ל נדפסה בפתח סידור אדמו"ר הזקן (קאפוסט, תקפ"ב). בשו"ת שלו מביא ה"צמח צדק" דברים רבים משמו של המהרי"ל. בשנת תשי"ז ערך הרבי מליובאוויטש את הספר שלפנינו והוציאו לאור במהדורה חדשה עם הוספות רבות מכת"י (בשנת תשס"ט נדפס הספר בשלישית בתוספת מרובה על העיקר).
ספר שו"ת בגדי ישע, חדושי דינים "מש"ס ומפוסקים, ראשונים ואחרונים... וכן תשובת מגדולי גאוני זמנינו", מאת הרה"ג ר' שמואל ב"ר יוסף הלוי סג"ל מאורלא, דיין ומו"צ בביאליסטוק (נפטר תר"ה). ווילנא, דפוס מנחם מן בן ברוך ושמחה זימל בן מנחם נחום, [תר"ד], 1844. מהדורה יחידה. שבעה-עשר "מכתבי תהלה" - הסכמות מאת חשובי הרבנים והפוסקים של אותו הדור.
בדף [2] ע"ב, בין מכתבי המסכימים, אגרת בשם ה"צמח צדק" – "אגרת מהרב הגאון החסיד אמיתי מוה' מענדיל נ"י אב"ד דק"ק לובאוויטש, ע"י בנו הרב המפורסם מוה' [חיים] שניאור זלמן".
באגרת מיום ה' כ"ו תמוז (תר"א?), כותב ר' חיים שניאור זלמן שניאורסון בשם אביו ה"צמח צדק": "מכתב כת"ר... הגיע לכאא"מו הרב [ה"צמח צדק"]... אמנם מחמת כאב עינים ל"ע, ואינו יכול להשיב לכת"ר בכת"י עצמו... ונצטוויתי מאתו להשיב לכת"ר ומפיו יקרא אלי מלה במלה, אשר הוא מלתא דעבידא לאיגלויי שלא באתי מעולם במכתב על שום ספר בעולם כי מי אנוכי כו', ולכן בלתי אפשר בשום אופן למלאות רצונו הטהור ועם כת"ר הסליחה ושלומו יסגא לחדא על התורה ועל העבודה".
על הימנעותו של ה"צמח צדק" מהענקת הסכמות לספרים, מספר ר' חיים מאיר היילמן: "אדמו"ר הנ"ל [הצמח צדק] לא בא מעולם בהסכמה על שום ספר, ורק על ספר זה [ספר אור הגנוז] נתן הסכמה, מפני שזקנו רבינו נ"ע לקח ממנו הסכמה על ספרו התניא [רבי יהודה לייב הכהן מאניפולי, שנתן הסכמה על ספר התניא]" ("בית רבי", תרס"ב, עמ' סג, הערה ד').
חתימה בשער.
[3], לג; כד דף. 36.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים, ובלאי. קרעים וסימני עש עם פגיעה קלה בטקסט. קרע חסר קטן בשער, ללא פגיעה בטקסט. מחיקת צנזורה. רישומים. חותמת. כריכה חדשה.
ספר מגן אבות, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, שיר השירים, ליקוטים על נ"ך ודרושים לחתונה, מאת האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט, נכד ה"צמח צדק" מליובאוויטש. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרס"ב 1902. מהדורה ראשונה. סט שלם – שבעה חלקים. שני שערים לכל חלק.
ששת החלקים הראשונים כוללים מאמרים שנדפסו מכתב-יד המחבר. בחלק השביעי נדפסו מאמרים שנכתבו על ידי "השומעים המובהקים", והמחבר "הגיהם ותקנם בכי"ק". בראש חלק א' הקדמת המו"ל בן המחבר ר' יהודה ליב שניאורסון, הכותב: "וקראנו את הספר בשם מגן אבות להיותו נושא את מספר שמו הקדוש שלמה זלמן". בהגהת והדפסת הספר נטל חלק ר' חיים מאיר היילמן (מחבר ספר "בית רבי").
בהקדמתו מביא המו"ל את דברי אביו ה"מגן אבות": "אני נזהר לבלי לשנות מלשונו הזהב של אאזמו"ר [ה"צמח צדק"] נ"ע שהוא היה שומר לשונו הזהב של אדמו"ר הזקן נ"ע כמו שקבל מהרב המגיד [ממזריטש] נ"ע והרב המגיד מהבעש"ט, וכשאני שומר לשונו הזהב של אאזמו"ר נ"ע הנה על לשוני דברי קדשם של כל רבותינו הנ"ל".
שבעה חלקים בשבעה כרכים.
* חלק א (בראשית): [4], מח דף.
* חלק ב (שמות): [2], נז דף.
* חלק ג (ויקרא): [2], נ דף.
* חלק ד (במדבר): [2], פ דף.
* חלק ה (דברים): [2], קה, [1] דף.
* חלק ו (שיר השירים, לקוטים ודרושים לחתונה): [2], מט דף. ללא 2 דף בסוף: "לוח הראשי תיבות".
* חלק ז (הוספות מהעתקות השומעים, עם מפתחות הפסוקים): [2], עד, [1]; טו דף.
30-32 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קרעים וסימני עש בחלק ה ו-ז (בדפים האחרונים של חלק ז סימני עש עם פגיעה בטקסט). קרעים חסרים בשערים של חלק א ו-ד; וקרעים גסים עם פגיעה בטקסט בדפי השער ובדפים הראשונים של חלק ה. כריכות חדשות תואמות.
הרה"ק רבי שלמה זלמן שניאורסון האדמו"ר מקאפוסט (תק"צ-תר"ס), בנו בכורו של האדמו"ר רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט, "דור חמישי לנשיאי חב"ד". זקנו אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש קירבו מאוד ונהג ללמוד עמו נגלה וחסידות: "בערך שנת תר"כ לקחו רבינו אליו שיהיה אצלו עמו במחיצתו והיה לומד עמו נגלה וד"ח ולא מש מאהלו עד כי גלה לו כל סתרי חכמתו... והיה נחשב אצל רבינו כאחר מבניו" (בית רבי, חלק ג, פרק ח, עמ' טז). עוד בחיי ה"צמח צדק" היו חסידים משחרים לפתחו של רבי שלמה זלמן להאזין לחזרתו על מאמרי החסידות של זקנו בהרחבה ובטוב טעם (שם). היה מתחכך בגדולי החסידים ושמע חסידות מר' אייזיק הומלער ומר' הלל פאריטשער.
לאחר הסתלקות ה"צמח צדק", הכתירו רוב חסידי חב"ד לאדמו"ר עליהם את אביו רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט. רבי יהודה ליב נפטר כחצי שנה בלבד לאחר הסתלקות אביו ה"צמח צדק", בחשון תרכ"ז, ועל מקומו התמנה בנו בכורו רבי שלמה זלמן שהנהיג את עדת חסידי חב"ד-קאפוסט במשך קרוב לשלשים וארבע שנים. לאחר פטירתו נדפס חלק קטן ממאמריו בסדרת הספרים "מגן אבות" שלפנינו.
הרבי מליובאוויטש אמר על מאמרי ה"מגן אבות" שהם "געשמאקע מאמרים" [מאמרים ערבים], ושהם מיוסדים על תורת ה"צמח צדק" (המלך במסיבו, ב, עמ' פד). על הגותו המיוחדת והמעמיקה, כתב הסופר ואיש הרוח ר' הלל צייטלין, במכתב לידיד: "איעצך להשיג את הספר 'מגן אבות' מהצדיק מקאפוסט, וללמוד שם בעיון בהגבהת הלב, את המאמרים על פסוק ויכל אלוקים... וביחוד את הדרוש לפרשת שמיני, שמאחד הוא מסר נורא עם שעשוע חב"די מסתורי שקשה למצוא כמוהו. אם תקרא כל אלו המאמרים לא בהעברה בעלמא כפי שנוהגין, כי אם בעיון עמוק בהדרגה ובסדר, מובטחני שישיב לי תודה עמוקה בעד עצתי זאת" (הרב, ליקווד תשע"ה, עמ' תשנג).
ספר קב נקי, על סדרי גטין והלכות גטין, מאת רבי אברהם דוד לאוואוט [לבוט], "מן קאלאניא ראמאנאווקא הסמוכה לק"ק חערסאן, מורה הוראה בק"ק ניקאלאייעב", זקנו של הרבי מליובאוויטש. ווארשא, דפוס נתן שריפטגיסער, תרכ"ח 1868. מהדורה ראשונה. שני חלקים. שני שערים לחלק א'; שער נפרד לחלק ב'.
הסכמת "כ"ק הרה"ק הרה"ח ר' ברוך שלום" שניאורסון – בנו בכורו של האדמו"ר ה"צמח צדק" וזקנו מצד אביו של הרבי מליובאוויטש (אביו ר' לוי יצחק, ב"ר ברוך שניאור, ב"ר לוי יצחק ב"ר ברוך שלום, בנו בכורו של האדמו"ר ה"צמח צדק"). בהסכמתו מספר ר' ברוך שלום כי נקרה בדרכו והגיע לניקולייב, שם הראה לו המחבר ר' אברהם דוד לבוט את חיבורו על סדרי והלכות גטין, ונוכח לדעת כי "סדר כל אלה בסדר נכון, כל דבר על מקומו, למען יהיו כל ההלכות מסודרים בטעמיהן לפני מסדרי גיטין. ולדעתי דבר גדול ונחוץ עשה... לזאת אף ידי תכון עמו, והנני מסכים הולך להדפיס את הכתבים הללו".
הסכמת הרה"ג ר' יוסף תומרקין אב"ד קרמנצ'וג ומגדולי רבני חב"ד, בה מתאר מעלת החיבור, שעד עתה היו עורכי גטין "ממשמשין כעוור באפלה", ובפרט בעניין שינויי השמות שכתיבתם משתנה ממקום למקום וממדינה למדינה, וכעת בחיבור שלפנינו הכול נערך בסדר נכון וברור.
הגהות בשולי הגליונות – הגהה ארוכה בדף ל/2. בהגהה בדף כט/2 מציין לדברי ה"צמח צדק": "ועי' ג"כ צ"צ אדמו"ר סס"י רנ"ח...".
חתימות ורישומי בעלות בדפי המגן ובשער: "שייך להרב המופלג ומפורסם... כש"ת מו"ה יוסף לוי בא"א מו"ה אהרן זצלה"ה... הכותב אידיל בן יעקב נארינסקי(?), שנת תרל"ז לפ"ק, פה בערזניי"; "שניאור ארי' בהרב ר' יעקב ז"ל; "זה הספר קניתי מהרב ר' שניאור ארי' לאדצשמאן"; "שייך למו"ה חיים ארי'... בהרבני יוסף לוי... מסעמיפאלקא(?)".
* חלק ראשון: כז, [1], כז-נט דף. דפים ד-ז מהספירה הראשונה נכרכו שלא כסדרם (לאחר דף כז). * חלק שני: לט, [1] דף. 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש עם פגיעה בטקסט. רישומים והגהות. כריכה חדשה.
"קב נקי"
בספר "קב נקי" מבוררים הלכות סדר כתיבת ומסירת הגט, ואופן כתיבת השמות ושינויי הלכות. בחיבורו התיר הרא"ד לבוט ספקות רבים באופן כתיבת השמות, שנידונו רבות בספרות הפוסקים, ובפרט בנוגע לשמות המצויים בימינו, שכתיבתם משתנה ממקום למקום, בהתאם לשפת הדיבור והמבטא והסגנון. בחלק ב של "קב נקי" ערך המחבר רשימות מסודות של כל שם ושם. ההלכות הותאמו גם לקהילות הספרדים. הספר יועד בעיקר לרבנים, פוסקים ועורכי גטין, ואכן עד היום מהווה החיבור מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו. בהקדמתו מסביר המחבר את טעם קריאת הספר בשם זה, מפני שמנין שם "קב נקי" עולה בגימטריה לשמו "אברהם דוד" – רס"ב (262); ומנין "גטין" עולה בגימטריה לשם אביו "יהודה ליב" = ע"ב (72). בספר מופיעה הסכמת בנו בכורו של האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש", רבי ברוך שלום שניאורסון, שלימים צאצאיו נישאו עם צאצאי המחבר הרא"ד לבוט – רבי לוי יצחק שניאורסון והרבנית חנה בת ר' מאיר שלמה ינובסקי (הוריו של הרבי מליובאוויטש). החיבור נדפס בפעם השנייה בפיעטרקוב בשנת תרע"ד, ופעם נוספת בוורשה שנת תרצ"ז, ע"י ר' שניאור זלמן שמוטקין. בשנת תשי"א נדפס הספר בפעם הרביעית ע"י הרבי מליובאוויטש, שהוסיף בראשו "ראשי פרקים מתולדות המחבר", כפי שקיבל מאמו הרבנית חנה, נינת המחבר.
הגה"ח רבי אברהם דוד לאוואוט (לבוט) אב"ד ניקולייב (תקע"ה-תר"נ), זקנו מצד אמו של הרבי מליובאוויטש (אמו הרבנית חנה, בת ר' מאיר שלמה, בן הרבנית בילא רבקה, בת המחבר אברהם דוד לבוט). "הצטיין בשכלו החד, כשרונותיו הנעלים וידיעתו הרחבה בים התלמוד. גם בצדקתו וטוב לבו קנה לו מעריצים רבים אשר רחשו לו אהבה רבה כל ימיו" ("ראשי פרקים מתולדות המחבר" במהדורת "קב נקי" תשי"א). היה מחסידי האדמו"ר ה"צמח צדק" ובנו האדמו"ר המהר"ש, ומחשובי רבני חב"ד. היה מקורב לשניים מגדולי חסידי האדמו"ר האמצעי וה"צמח צדק" – רבי הלל מפאריטש ורבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין. כיהן בתחילה כרב המושבה רומנובקה, ועמד בראש כולל לאברכים שייסד ה"צמח צדק" במקום. בהמשך נתמנה לרב העיר ניקולייב, וארבעים מושבות הסמוכות לה, וכיהן בתפקיד זה במשך כארבעים שנים, עד יומו האחרון. "הודות להשפעתו הטובה נעשה כל הגליל דפלח חרסון למקום תורה ומצוה" (שם). חיבר מספר חיבורים חשובים, אך התפרסם במיוחד בשניים מהם: בשניים מהם: ספר "קב נקי" על הלכות גיטין, כתיבת גטין ואופן כתיבת שמות בגטין (חיבור יסודי המהווה מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו); וסידור "תורה אור" – סידור האדמו"ר הזקן מוגה ומדויק, אליו צירף המחבר את חיבוריו "שערי תפלה" (מקורות לנוסחאותיו ופסקיו של האדמו"ר הזקן) ו"שער הכולל" (הלכות ומנהגי התפילה).
ספר בית אהרן והוספת, מראי מקומות לתלמוד, ספרות חז"ל, ספרי קבלה וחסידות חב"ד, לפי סדר פסוקי התנ"ך, מאת רבי אברהם דוד לאוואוט [לבוט] אב"ד ניקולייב. ווילנא (וילנה), דפוס יהודה ליב מ"ץ, תרמ"א 1880. מהדורה יחידה.
הסכמת רבי שמואל האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש, בדף [2] ע"א. בהסכמתו הכותב המהר"ש: "מלבד מעלת עצם הספר מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה לחזק ידי העוסקים בתקון אזנים לקופה ולראיה באתי על החתום יום ה' י"א מנחם אב תרל"ט לפ"ק, נאם שמואל". מתחת להסכמה, חותמת הדיו וחתימת יד קדשו של המחבר: "נאו' אברהם דוד לאוואוט מו"ץ דק' ניקאלאייעב".
[3], ב-קפ דף. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים כהים והתכהות הנייר. קרעים קלים בשולי אחדים מהדפים (קרע חסר בשולי השער ובדף האחרון, ללא פגיעה בטקסט). מספר הגהות קצרות. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.
ספר בית אהרן והוספת
ספר בית אהרן והוספת כולל מראי מקומות לתלמוד, ספרות חז"ל, ספרי ראשונים, ספרי קבלה וספרי חסידות חב"ד, על פי סדר פסוקי התנ"ך. בספר שולבו החיבורים "תולדות אהרן" (פריירבורג, שמ"ג-שמ"ד) מאת רבי אהרן מפיסרו, "בית אהרן" (פרנקפורט דאודר, ת"נ-תנ"א) מאת רבי אהרן ב"ר שמואל, ועוד ספרי ציונים ומקורות. את כל אלה סידר וערך המחבר מחדש, והוסיף עליהם תוספת מרובה על העיקר. בהקדמתו מפרט המחבר את אופני סידורו, עריכתו והוספותיו. האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש כותב בהסכמתו לספר: "מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה".
הגה"ח רבי אברהם דוד לאוואוט (לבוט) אב"ד ניקולייב (תקע"ה-תר"נ), זקנו מצד אמו של הרבי מליובאוויטש (אמו הרבנית חנה, בת ר' מאיר שלמה, בן הרבנית בילא רבקה, בת המחבר אברהם דוד לבוט). "הצטיין בשכלו החד, כשרונותיו הנעלים וידיעתו הרחבה בים התלמוד. גם בצדקתו וטוב לבו קנה לו מעריצים רבים אשר רחשו לו אהבה רבה כל ימיו" ("ראשי פרקים מתולדות המחבר" במהדורת "קב נקי" תשי"א). היה מחסידי האדמו"ר ה"צמח צדק" ובנו האדמו"ר המהר"ש, ומחשובי רבני חב"ד. היה מקורב לשניים מגדולי חסידי האדמו"ר האמצעי וה"צמח צדק" - רבי הלל מפאריטש ורבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין. כיהן בתחילה כרב המושבה רומנובקה, ועמד בראש כולל לאברכים שייסד ה"צמח צדק" במקום. בשנת תר"י לערך נתמנה לרב העיר ניקולייב, וארבעים מושבות הסמוכות לה, וכיהן בתפקיד זה במשך כארבעים שנים, עד יומו האחרון. "הודות להשפעתו הטובה נעשה כל הגליל דפלח חרסון למקום תורה ומצוה" (שם). חיבר מספר חיבורים חשובים, אך התפרסם במיוחד בשניים מהם: בשניים מהם: ספר "קב נקי" על הלכות גיטין, כתיבת גטין ואופן כתיבת שמות בגטין (חיבור יסודי המהווה מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו); וסידור "תורה אור" – סידור האדמו"ר הזקן מוגה ומדויק, אליו צירף המחבר את חיבוריו "שערי תפלה" (מקורות לנוסחאותיו ופסקיו של האדמו"ר הזקן) ו"שער הכולל" (הלכות ומנהגי התפילה).
ספר נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה, מאת רבי אלימלך מליז'נסק. ניו יורק, דפוס האחים שלזינגר, [תש"ב 1942]. חלק מאותיות השער נדפסו בדיו אדומה.
לאחר דף השער, על פני עמוד שלם, פקסימיליה של מכתב הסכמה וברכה שהעניק רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש למו"ל הספר הרב יהושע וואגשאהל (ט' שבט תש"א): "אודות הדפסת הספר הקדוש 'נועם אלימלך', בודאי הוא דבר נעלה במאד ובטח ירבו, בעה"י, הקונים להיות להם למשמרת הצלחה... וראוי הדבר לעשות מבוא הדור" (נדפס באגה"ק להריי"ץ, חלק ה', אגרת א'שסז) [ידועים עותקי הספר בהם נדפסה הסכמה זו בצורה מוקטנת, בצדו הימני-עליון של העמוד].
הספר הקדוש "נועם אלימלך" הוא מראשוני ספרי החסידות ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. מסורת בקרב זקני חסידי חב"ד מספרת בשם האדמו"ר הזקן בעל התניא: "כי בעוד שספרו [ספר התניא] הוא ספרן של בינונים, הרי ה'נועם אלימלך' הוא ספרן של צדיקים" (ספר אור יקרות, א, ירושלים תשנ"ח, עמ' רנ).
מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל ונדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן.
[7] דף, רלא עמ'. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים קלים בשולי הדפים האחרונים, מחוזקים ברצועות נייר דבק. חותמות. כריכת עור חדשה ונאה.
"היום יום, לוח אור זרוע לחסידי חב"ד – י"ט כסלו תש"ג-תד"ש", בעריכת "הרב מנחם שניאורסאהן". ברוקלין, קה"ת, תש"ג [1943]. מהדורה ראשונה. פורמט כיס.
לוח היום יום, לשנת תש"ג-תש"ד - פרי הביכורים בדפוס של חתן האדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש).
הלוח מחולק לימות השנה, החל מיום חג הגאולה י"ט כסלו תש"ג. כולל שעורי למוד יומיים - חומש, תהילים ותניא, מנהגי חסידי חב"ד, ופתגמים מתורת החסידות ודרכי החסידים. בראשו נדפסה "מעין הקדמה" מאת המו"ל הרבי מליובאוויטש, ולאחריה "שלשלת היחס וראשי פרקים מתולדות בית רבינו נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי".
סקירות קצרות על פעילות "מחנה ישראל" ו"מרכז לעניני חינוך" (המל"ח), נדפסו במעטפת הקדמית והאחורית.
מסופר, שבשעה שהוצג הלוח בפני האדמו"ר הריי"ץ לראשונה, התבטא בהתפעלות: "הלוח הזה הוא מזון רוחני יום-יומי". באחת מאגרותיו כותב אודות הלוח: "זהו ספר בפורמט קטן – כפי שעל החסיד להיות קטן בעיני עצמו – אך גדוש בפנינים ואבני חן מן הסוג המשובח ביותר. זו ב"ה יצירה תרבותית חסידית אמיתית. השי"ת חנן בלי עין הרע את חתני הרב הגאון ר' מנחם מענדיל שליט"א באופן שיוכל לבנות היכל חסידות כביר זה עם 383 חדרים, שיום יום יביע אומר, כל יום אומר משהו - זהו היום יום במובנו האמיתי, שכל יום – יום הוא" (אגרת ב'כד – תרגום חופשי מיידיש).
[1] דף מעטפת קדמית, 10, קיח עמ', [1] דף מעטפת אחורית. 13 ס"מ. מצב טוב. כתמים ספורים. חיתוך דפים עם פגיעה קלה בטקסט בשוליים התחתונים. כרוך עם כריכה חדשה.
עשרה פרסומים מוקדמים של מכתבי ה"גניזה החרסונית" – אוסף מכתבים ותשמישי קדושה המיוחסים לבעל שם טוב, המגיד ממזריטש, האדמו"ר הזקן בעל התניא, ותלמידיהם גדולי החסידות בדורות הראשונים:
1. "ספר בית צדיקים", מאת האדמו"ר רבי מאיר יהודה לייבוש לנגרמן (תק"ץ-תרמ"ו), מתלמידי רבי ישראל מרוז'ין ובנו רבי אברהם יעקב מסדיגורא. פרשבורג, דפוס אלקאלאי, תרע"ח 1918.
בסופו, "מכתבים קדושים" (עם שער חלקי נפרד), ובו פרסום ראשוני בדפוס של כמה ממכתבי הגניזה.
בשער, חותמת המביא לבית הדפוס, בן המחבר ר' מנחם נחום לנגרמן אב"ד טורקא (תרכ"ו-תר"צ); הגהות בעט בעמוד האחרון. חסר ארבעה דפים בסיום.
2. "מכתבים קדושים, מעותקים אות באות מכתבי יד קודש של מרן הבעל שם טוב טוב הקדוש זצ"ל והרב המגיד הקדוש מו"ה דוב בער זצ"ל ממעזריטש ותלמודיהם הצדיקים הקדושים אשר בגן עדן", שלושים ושישה מכתבי הגניזה. טשערנאוויץ, דפוס הארניק ובירנבוים, תרפ"א [1921].
בסופו "ליקוטי אורות" מאת האדמו"ר ה"אביר יעקב" מסדיגורה והאדמו"ר ה"פחד יצחק" מבויאן.
3. "ספר חמדה גנוזה, אמרות... ר' משה ליב מסאסיב... צרפתי להם... המכתבים הקדושים של הבעש"ט והחברייא קדישא שלו". [וינה, ה. וואגנער, תרפ"א 1921]. בראשו הסכמה מאת האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב.
4. "מכתבים מהבעש"ט ז"ל ותלמידיו", תשעה מכתבי הגניזה. לבוב, דוד פרענקיל, תרפ"ג 1923. בראשו מכתב האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין, זקן אדמו”רי בית רוזין.
5. "קובץ מכתבים מקוריים מהבעש"ט ז"ל ותלמידיו", שבעה עשר מכתבים מהבעש"ט ועשרים ותשעה מכתבים מתלמידיו. וינה-ברלין, "מנורה", [תרפ"ג 1923]. בסופו תרגום חלופת המכתבים בין ממשלות רוסיה ואוסטריה בענין הסגרתו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין לרוסיה.
6. "ספר חכמי ישראל בעש"ט, כתבי קודש מכל רבותינו... הגביר החסיד ר' שמואל גורארי' ז"ל מקרעמענטשוק במיטב כספו קנה המכתבים מידם ומסרם לכ"ק אדמו"ר [הרש"ב] מליבאוויטץ". ניו יורק, דפוס "נר תמיד", תרפ"ד [1924]. כולל מכתבים מהאדמו"ר הרש"ב והאדמו"ר הריי"ץ (כידוע, האדמו"ר הריי"ץ התנגד להדפסת מכתבי הגניזה, ואף שלח אגרת למו"ל ה"ר דוד שיפרין בניו יורק שלא לפרסם את הספר, אלא שהאגרת נתעכבה עד לאחר הדפסתו).
7. "ספר גנזי נסתרות, מסתעף לשלשה אורות: אור ישראל, אור נערב, אור רב", מכתבי הבעש"ט, המגיד ממזריטש והאדמו"ר הזקן. ירושלים, דפוס "ציון" של האחים רוהלד, [תרפ"ד 1924]. יצא לאור על ידי ר' חיים אליעזר הכהן ביחובסקי, מחסידי חב"ד-קאפוסט (נפטר קודם ובסמיכות להדפסת הספר). ההכנסות ממכירת הספר הוקדשו לקרן "להדפסת כתבי רבותינו חב"ד".
8. "ספר חמדה גנוזה, קובץ מכתבים ... של הבעש"ט והחבריא קדישא שלו". [ברוקלין, ניו יורק, בערך תרפ"ה 1925].
9. "ספר גבורת ארי, תולדות רבינו... ליב שרה'ס... עם מכתבי קודש... הבעש"ט... המגיד הגדול ממעזריטש... הגה"ק בעל התניא... ועוד הרבה צדיקי עולם מבני היכלא של מרן הבעש"ט והמגיד", מאת ראובן מרגליות. לבוב, R. Margulies, [תר"ץ 1930].
10. "אגרות קודש, קבוצת מכתבים מרבנו... המגיד הגדול ממעזריטש ותלמידיו... משנות תקכ"א-תקמ"ח עם באורים והערות", מאת ר' יואל דיסקין. ירושלים, דפוס חיים צוקרמן, תרצ"ג [1933].
מצורף: ספר "אגרות בעל-התניא ובני דורו", שבו פרק המוקדש לבדיקת מהימנותה של ה"גניזה החרסונית", מאת הרב דוד צבי הילמן. ירושלים, דפוס "המסורה", תשי"ג.
סה"כ 10 ספרים + ספר "אגרות בעל התניא ובני דורו". גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. מספר רישומים וחותמות. כריכות חדשות.
"הגניזה החרסונית"
מכתבי "הגניזה החרסונית" נתגלו בשלהי מלחמת העולם הראשונה. לדברי מגלי הגניזה, מכתבים קדושים אלו, של הבעש"ט ותלמידיו, היו ברשותו של האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, שקיבלם בירושה מזקנו הממגיד ממזריטש, והוחרמו ע"י המשטרה החשאית הרוסית בעת מעצרו ברוסיה בשנת תקצ"ח. לפי המסופר, המכתבים נשמרו בארכיון הבולשת בעיר חרסון שבדרום אוקראינה ונבזזו משם בתקופת התמוטטות שלטון הצאר במהפכה הבולשביקית, באוקטובר 1917.
לאחר חשיפתם, קנה הגביר החב"די ר' שמואל גורארי' מקרמנצ'וג חלק ניכר ממכתבי הגניזה ושלחם כתשורה לרבו רבי שלום דובער שניאורסון האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. על אף שנשמעו אז טענות בדבר זיופם של מכתבים אלו, היתה דעתו של האדמו"ר הרש"ב כי מכתבים אלו הנם אותנטיים, לאחר שבחן אותם בדקדוק במשך ימים רבים. בעקבות מסקנתו נעשו מאמצים לקנות את כל חלקי הגניזה.
קבצים ראשוניים של מכתבים מן הגניזה נדפסו בספר "בית צדיקים" (פרשבורג, 1918), "חמדה גנוזה" (וינה, תרפ"א), ובספרים נוספים (שמרביתם מופיעים באוסף שלפנינו). בשנת תרפ"ד הדפיס הרב חיים אליעזר ביחובסקי, מחסידי חב"ד-קאפוסט, את הספר "גנזי נסתרות", ובו הופיעו מכתבים נוספים. הקובץ הגדול והמושלם ביותר, שנעתק בהעתקה מדויקת מתוך גוף הכתבים שהיו ברשותו של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, נדפס בחוברות כתב העת "התמים", שנדפסו בווארשא בשנים תרצ"ה-תרצ"ח. בחוברות אלו נדפסו כ-300 מכתבים מן הגניזה, מסודרים בסדר כרונולוגי.
חשיפת "הגניזה החרסונית" עוררה פולמוס נרחב בעולם האקדמיה ובחוגים התורניים-חסידיים באשר למידת מהימנותה ומקוריותה. מחקרים רבים נכתבו אודותיה והדעה הרווחת במחקר כיום היא שמכתבים אלו הם זיוף (ראה בספר "אגרות בעל התניא ובני דורו", מאת הרד"צ הילמן, המצורף לאוסף שלפנינו). לעומתם, האדמו"ר הריי"ץ והרבי מליובאוויטש דחו בתוקף את טענות זיוף המכתבים, וטענו כי אמנם מכתבים אלו אינם אוטוגרפים, אך הם העתקות נאמנות של מכתבי רבותינו הקדושים מייסדי החסידות.
חוברת הכוללת 155 תקנות לחברי הקהילה של חסידי ליובאוויטש שבבורו פארק (הקהילה נוסדה בשנת תרע"ד, בסמיכות להדפסת התקנות שלפנינו). כולל שמות נושאי משרה וחברי קהילה, בחירות ותפקידים, כללי התנהגות אתית, מנהגי בית כנסת, חברה קדישא, ועוד.
34, [1] עמ'. מעטפת מקורית (מנותקת). 13.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ספורים וקלים. כריכת עור חדשה.
שני לוחות שנדפסו בריגא:
* לוח "החיים" פאר דעם יאר תרצ"ד. הוצאת בית-מסחר לספרים וטליתות ל. רעמיגאלסקי, ריגא, [תרצ"ג 1933]. יידיש.
על המעטפת נדפסה תמונת האדמו"ר הזקן, ולצדה נדפס הכיתוב: "הרב הגאון החסיד מהו' ר' שניאור שלמן ז"ל בעל התניא".
הלוח כולל זמני קריאת שמע, כניסת שבת וימים טובים, הדלקת נרות, ראש חודש, תעניות, מולדות, תקופות, סדר קריאת פרשיות התורה, הזכרת נשמות, דינים ומנהגי בית כנסת, רשימת מוסדות ציבור וממשל, קונסוליות, מוסדות , בתי כנסת וארגונים יהודיים, לוח זמני רכבות, לוח בר מצוה, תחזית מזג אוויר, ועוד. כמו כן כולל הלוח פרסומות לעסקים ורשימות מפורטות של מאות ספרי דרוש, הלכה ושו"ת העומדים למכירה בבימ"ס של ל. רעמיגאלסקי.
[36] עמ' (כולל מעטפת קדמית ואחורית). 14 ס"מ. מצב כללי טוב. חיתוך דפים עם פגיעה בשולי הטקסט. נקב תיוק לאורך כל דפי הספר, עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
* לוח "המזכיר" אפן יאָר התרצ"ה, בעריכת "בן-יעקב". הוצאת בית-מסחר לספרים ומחסן-בדים וטליתות ב. שערשעווסקי, ריגא, [תרצ"ד 1934]. יידיש.
על המעטפת נדפסה תמונת האדמו"ר הריי"ץ, ולצדה נדפס הכיתוב "ליבאוויטשער רבי הגאון הצדיק ר' יוסף יצחק שניאורסאָן" [לאחר יציאתו מרוסיה הסובייטית, בתשרי תרפ"ח, קבע האדמו"ר הריי"ץ את מקום מושבו בריגא. באלול תרצ"ג העתיק את מקום מגוריו לוורשא].
הלוח כולל "מולדות, תקופות... סדר קריאת הפרשיות והפטרות... ימים טובים, תעניתים... שקיעת החמה... סוף זמן קידוש לבנה, מנהגי בית הכנסת...", לוח בר-מצוה, חגים ליטאיים ולטביים, רשימת הקונסוליות הפועלות בריגא ורשימת מוסדות, בתי כנסת ואגודות יהודיים, ועוד. כמו כן כולל הלוח רשימות מפורטות של מאות ספרי דרוש, הלכה ושו"ת העומדים למכירה בבימ"ס של ב. שרשבסקי.
[36] עמ' (כולל מעטפת קדמית ואחורית). 14.5 ס"מ. מצב כללי טוב. שוליים קצוצים על גבול הטקסט. קרעים חסרים קטנים בשולי המעטפת, עם פגיעה קלה במסגרות. הדבקות נייר דבק. כריכה חדשה.
פרסומים שיצאו לאור בשנים הראשונות להתבססות חסידות חב"ד בארה"ב. יידיש ואנגלית.
"פינף יארגיינג פון הקריאה והקדושה" [חמש שנים של הקריאה והקדושה]. הוצאת קה"ת / אגודת חסידי חב"ד, ברוקלין, ניו יורק, תש"א-תש"ה 1940-1945. יידיש ומעט אנגלית. 54 גליונות (גליונות 1-6, 8-9, 11-14, 16-19, 21-35, 37-43, 46-58, 60-61). בראש הכרך שער ראשי ומפתחות.
"הקריאה והקדושה", ירחון שיצא לאור בין השנים 1940-1945 על ידי אגודת חסידי חב"ד, בהדרכתו, הגהתו והשתתפותו של האדמו"ר הריי"ץ. בראש החוברת הראשונה נכתבה הכותרת: "מיט דער באטהייליגונג פון אדמו"ר, שליט"א, מליובאוויטש" [בהשתתפותו של האדמו"ר מליובאוויטש], אולם החל מהגליון השני שונה הנוסח ל"מיט דער גוטהייסונג און ברכה פון אדמו"ר, שליט"א, מליובאוויטש" [באישורו ובברכתו של האדמו"ר מליובאוויטש], וכך נדפס מאז בכל הגליונות. בכרך שלפנינו הודבקה בראש הגליון הראשון פיסת נייר מודפסת עם הנוסח המתוקן.
הוצאת העיתון נעשתה בחשאיות ובעילום שם העורך, ופרטים רבים אודות אופן פרסומו אינם ידועים עד היום. בגליונותיו התפרסמו מאמרים, שיחות ואגרות מאת הריי"ץ, ביניהם ארבעת כרוזי ה"קול קורא" המפורסמים שבהם בישר הרבי על תנועת "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה". אחד המדורים המיוחדים בעיתון נקרא בשם "אותיות פורחות", ובו הופיעו צירופי אותיות ומילים בלתי מובנים, שחוברו כנראה בידי הריי"ץ. לפי חסידי חב"ד, בצירופים אלו טמונים נבואות שמימיות, אשר חלקם פוענחו בדיעבד כחיזוי של מאורעות עתידיים, כגון פלישת בעלות הברית לאירופה במלחמת העולם השניה.
"שמועסן מיט קינדער און יוגנד" Talks and Tales [שיחות לנוער], ירחון לילדים ולנוער. הוצאת "קה"ת מטעם ה"מרכז לענייני חינוך", ניו יורק, תש"ג-תשי"ב [1942-1951]. יידיש ואנגלית.
124 גליונות בחמישה כרכים: 99 גליונות של הירחון ביידיש (שמועסן מיט קינדער און יוגנד), טבת תש"ג - כסלו תש"ה, טבת תש"ז – חשון תשי"ב (13 גליונות כפולים: טבת תש"ח - כסלו תש"ט), וכן 25 גליונות של הירחון באנגלית (Talks and Tales), טבת תש"ז-כסלו תש"ט.
בירחון מדורים מגוונים לילדים ולנוער בנושאי יהדות, היסטוריה וטבע. הירחון הופיע בין השנים תש"ב-תשמ"ט (ביידיש, אנגלית, עברית, צרפתית, ספרדית ואיטלקית) ונדפסו בו בסך הכול כ-590 גליונות. בעברית הופיע העיתון החל משנת תשט"ז בשם "שיחות לנוער". איור השער מעשה ידי הצייר נטע קאזלאווסקי.
"ספר הזכרונות, ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות", זכרונות מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. חלק ראשון. הוצאת קה"ת, ברוקלין, ניו יורק, תש"ז 1947. יידיש.
מהדורה ראשונה של ספר הזכרונות מאת האדמו"ר הריי"ץ - כולל סיפורים על ימי ראשית החסידות ותולדות חסידות חב"ד ששמע הריי"ץ מפי סבתו הרבנית רבקה (אשת המהר"ש) ומדודו הרז"א (שניאור זלמן אהרן שניאורסון).
הספר הובא לדפוס בידי חתן האדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש); בפתח הספר מופיעה הקדמה שלו ובסופו כמה הערות והוספות ממנו.
הזכרונות נכתבו בעברית לאחר הגעת הריי"ץ לארה"ב (אדר ת"ש), שם נערכו ותורגמו ליידיש בידי הסופר והעיתונאי דוד לייב מקלר. רשימת הזכרונות פורסמה לראשונה תחת השם "ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות", בסדרת כתבות בעיתון "דער מארגען זשורנאל" שנדפסה מחודש תשרי תש"א עד חודש אדר תש"ב.
בספר שלפנינו קובצו מרבית הכתבות יחדיו (עד ג' תשרי תש"ב), עם מבוא ארוך בראשיתו מאת העורך ד.ל. מקלר.
לאחר הסתלקות האדמו"ר הריי"ץ (שבט תש"י) פורסמו שני חלקים נוספים של ספר הזכרונות: חלק ב פורסם בעיתון "אמעריקאנער" בשנים תשי"ב-תשי"ג, ויצא לאור כספר בשנת תשכ"ה; בחלק ג (קה"ת, תשנ"ד) מופיעות רשימות מוקדמות יותר מזכרונות הריי"ץ, שפרסם ד.ל. מקלר כבר בשנת תר"צ בעיתונו "דער מארגען זשורנאל", תחת השם "פון ליובאוויטשער רבי'ןס הויף" - מחצר הרבי מליובאוויטש.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.