מכירה מקוונת 44 - חב"ד
מכירת חב"ד מיוחדת לרגל "יום הבהיר" יו"ד שבט - יום ההסתלקות של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש ויום קבלת הנשיאות של הרבי מליובאוויטש
- (-) Remove lubavitch filter lubavitch
- מליובאוויטש (36) Apply מליובאוויטש filter
- rebb (36) Apply rebb filter
- הריי (29) Apply הריי filter
- הרייץ (29) Apply הרייץ filter
- הריי"ץ (29) Apply הריי"ץ filter
- rayatz (29) Apply rayatz filter
- מכתבי (27) Apply מכתבי filter
- והאדמור (27) Apply והאדמור filter
- והאדמו (27) Apply והאדמו filter
- הרבי (27) Apply הרבי filter
- והאדמו"ר (27) Apply והאדמו"ר filter
- letter (27) Apply letter filter
- האדמו (9) Apply האדמו filter
- האדמור (9) Apply האדמור filter
- האדמו"ר (9) Apply האדמו"ר filter
- האמצעי (7) Apply האמצעי filter
- mittel (7) Apply mittel filter
- לחסידות (6) Apply לחסידות filter
- מסביב (6) Apply מסביב filter
- arum (6) Apply arum filter
- והרבי (2) Apply והרבי filter
- book (2) Apply book filter
ספר ביאורי הזהר, ביאורים בספר הזהר ע"פ חסידות, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. קאפוסט, דפוס רבי ישראל במהור"ר יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן), [תקע"ו 1816].
מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש.
ביאורים בספר הזהר, שנאמרו מפי האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע בלילות שבת, לפני בניו ויחידי סגולה מתלמידיו, ונכתבו ע"י בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. הביאורים נאמרו ע"י אדמו"ר הזקן החל מי"ט כסלו תקס"ב, עד לשנותיו האחרונות (בספר נדפסו רק כרבע מביאוריו על הזהר, כדברי בנו בסוף ההקדמה). בשער הספר מספר האדמו"ר האמצעי: "...ורובם ככולם מ"ק [מכתבי קודש] הנ"ל היו לפני כ"ק אדמו"ר נ"ע [אדמו"ר הזקן] ומאד ישרו בעיניו" [משום שהתורות הן של האדמו"ר הזקן והכתיבה היא של בנו האדמו"ר האמצעי, מיוחס החיבור "ביאורי הזהר" לעיתים לאדמו"ר הזקן ולעיתים לאדמו"ר האמצעי].
בהקדמה בראש הספר מספר האדמו"ר האמצעי על תוכן הביאורים: "...שמענו מפי רוח קדשו ז"ל בכל ליל שבת ושבת, פירושים וביאורים מאמרי הזהר בכל סדרא דף א', זה כמה שנים, אשר נראה בעליל לכל עיני ישראל אשר רוה"ק [רוח הקודש] הופיע עליו בהגלות נגלות אורו בסתרי סודות ורזין דאורייתא... שמעתי מפי קדשו ז"ל לא פעם ושתים, שכל ימיו עשה קבע ללמוד הזה"ק בשבת דוקא [...] ואמר על עצמו שאין רגילותו ללמוד בכל שבת רק דף א' או ב' אבל בעיון והעמקה גדולה וביגיעה רבה בדקדוק הלשון בכל מלה שיהי' מכוון ע"פ אמיתי' חכמת הקבלה...".
בסוף ההקדמה מתאר האדמו"ר האמצעי את אופן כתיבתו ועריכתו את הספר: "ידוע לכל באי שערי אור תורתו של אאמו"ר ז"ל [אדמו"ר הזקן], שבכל הכתבים שלו שבידי אין דבר נוסף מעצמי, כי אם במה שבא באיזה מקומות לפרש ולבאר בתוס' ביאור במקום שקיצר בלשונו הקדוש ז"ל, וגם זה נלקח מדברי אור תורתו המבוארים בתוס' במקומות אחרים...".
רישום בעלות בשער: "גדלי' באאמו"ר מ' ברוך זצוק"ל שפירא – שעדליץ".
[4], קלט; נז דף. 20 ס"מ. נייר כחלחל בחלקו. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קמטים ובלאי קל. רצועות נייר לחיזוק בגב השער ובכמה דפים נוספים. קרעים חסרים קטנים. רישומים. כריכת עור ישנה, פגומה מעט. שדרה חדשה.
ספר נר מצוה ותורה אור, חלק ראשון – שער האמונה, וחלק שני – שער היחוד, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. קאפוסט, דפוס ישראל במ' יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן), תק"פ [1820].
מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר – "הועתק מגוף כתי"ק אדמו"ר... מהור"ר דוב בער שי'".
ספר "נר מצוה ותורה אור" – שני חלקים. חלק ראשון הוא "שער האמונה" – "מדבר במהות ענין מצות האמונה שהוא היסוד ושרש לכל המצות". פרקיו עוסקים בענייני חג הפסח: יציאת מצרים, אכילת מצה וקריעת ים סוף. חלק שני הוא "שער היחוד", ובו ביאור תמציתי על השתלשלות העולמות והספירות (כדי לבאר את עומק הדברים ב"שער היחוד", חיבר תלמידו המובהק של המחבר, הגה"ח רבי הלל מפאריטש, ספר בשם "לקוטי ביאורים", ורשה, תרכ"ח).
האדמו"ר המהר"ש אמר שכל ספר מספרי האדמו"ר האמצעי היה מיועד לסוג חסידים מסוים, אך "שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות", ואותו כתב האדמו"ר האמצעי עבור כל החסידים (קונטרס לימוד החסידות להריי"ץ, עמ' 30).
חתימת בעלות בדף [7]: "הק' זלמן כהן".
ד, [7], קלג, [1]; נז דף. 16.5 ס"מ בקירוב. נייר ירקרק. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קרעים וסימני עש עם פגיעה קלה בטקסט. קרעים חסרים בשער, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר (עם השלמת הטקסט בצילום). חיתוך דפים לא אחיד. חותמת בשער. כריכת עור חדשה.
ספר אמרי בינה, על מצות אחדות השם, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. חלק ראשון על קריאת שמע וחלק שני על ציצית ותפילין. קאפוסט, דפוס רבי ישראל יפה, [תקפ"א 1821].
מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש.
ספר אמרי בינה הוא החיבור העמוק ביותר מהספרים שחיבר והדפיס האדמו"ר האמצעי. הוא עוסק ברובו בביאור המושגים "יחודא עילאה" ו"יחודא תתאה", ומיוסד על תורת אביו, בעל התניא. הספר מחולק לארבעה מדורים: פתח השער, שער הקריאת שמע, שער הציצית ושער התפילין.
האדמו"ר האמצעי הדפיס בחייו עשרה חיבורים, ואמר שכל אחד מהם מיועד לסוג שונה של חסידים. על הספר "אמרי בינה" אמר שאותו הוא מייעד למעמיקים ביותר, ופעם אף אמר שייעד אותו לתלמידו רבי יקותיאל ליעפליער. האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש סיפר שפעם התקשה בהבנתם של פרקים לב ו-לז שבספר, ונכנס לשאול את אביו האדמו"ר ה"צמח צדק" את פירושם, והשיב לו אביו שישאל את ר' יקותיאל (האדמו"ר הריי"ץ, לימוד החסידות, עמ' 30).
מסופר על האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז שהיה מעיין בכל לילה לפני קריאת שמע שעל המיטה בספר "אמרי בינה" של האדמו"ר האמצעי (שלשת הרואים, ברוקלין תשס"ד, עמ' שכ). ה"דברי חיים" אף מביא מדבריו בספרו "דברי חיים" על התורה בפרשת ויקהל (כח/2): "מבואר בספרים וביותר ביאור בספר אמרי בינה בכוונת יחודא עילאה דשמע".
[2], כא; נו, [1], נה-קמ דף. 19 ס"מ בקירוב. נדפס על נייר כחול. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות, ובלאי קל. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות הדפים. חותמות ורישומים בדף השער. כריכת עור חדשה ונאה.
ספר "דרך חיים ותוכחת מוסר השכל", שני חלקים, "שער התשובה" ו"שער התפלה", מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. יאס, דפוס צבי גאלדנער, תרי"ט [1859].
ספר "דרך חיים", והוא חלק שלישי מספר "שער התשובה והתפלה" (נקרא גם "שערי תשובה"; נדפס לראשונה בקאפוסט תקע"ט). מעבר לשער אזהרת המביא לדפוס, הרב יצחק משה בר' שמואל מיאס (שימש כרב ומשפיע לחסידי חב"ד ביאס. נפטר בי"ז ניסן תרכ"א כבן שמונים שנה ועל מצבתו נכתב: "יצק מים על ידי רבי שניאור זלמן מליאדי ובנו רבי דוב בער מליובאוויטש". ה"צמח צדק" העריכו מאוד והיה "חשוב וספון אצלו ואומר לו ד"ח ביחידות").
עותק עם שלוש הדפים האחרונים, בהם "שמות האנשים אשר נדב לבם אותם" לרכוש הספר.
[2], ב-קמח, [3] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. התכהות הנייר. בלאי קל. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ובכמה דפים לאחריו, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בהשלמת נייר. כריכת עור חדשה.
שנים מספרי רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש:
* ספר ביאורי הזהר, ביאורים בספר הזהר ע"פ חסידות, "ועתה נתוסף... דברים יקרים מהרב המחבר... אשר לא באו בדפוס". ללא דפוסת [לבוב, דפוס S.L. Flecker, תרכ"א 1861]. מהדורה ראשונה של "הוספות לספר ביאורי הזהר" (נדפס בספירה חדשה, עם שער נפרד). פרטי הדפוס "בקאפוסט בשנת תקע"ו" הובלטו בשני דפי השער.
ביאורים בספר הזהר, שנאמרו מפי האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע בלילות שבת, לפני בניו ויחידי סגולה מתלמידיו, ונכתבו ע"י בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. הביאורים נאמרו ע"י אדמו"ר הזקן החל מי"ט כסלו תקס"ב, עד לשנותיו האחרונות [משום שהתורות הן של האדמו"ר הזקן והכתיבה היא של בנו האדמו"ר האמצעי, מיוחס החיבור "ביאורי הזהר" לעיתים לאדמו"ר הזקן ולעיתים לאדמו"ר האמצעי].
רישום בדף המגן: "שייך לה"ה הרבני הנגיד מפורסם מוהר"ר אברהם נ"י קאבלקין" (כנראה אביו של הרה"ח ר' שמואל חיים קובלקין ממוגילוב וירושלים, תר"נ-תש"ה, ממקושרי האדמו"ר הרש"ב והאדמו"ר הריי"ץ).
[2], סד, לא-לד, סט-פד, מ, לא-לד; [12], יג-כ, [1] דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכתמים כהים. קרעים ובלאי בשער ובדפים הראשונים, ללא פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.
* ספר אמרי בינה, על מצות אחדות השם. לבוב, דפוס Ab. Nis. Suess und B. L. Necheles, [תרכ"ב] 1862. המילה "בקאפוסט" הובלטה בשער.
ספר אמרי בינה הוא החיבור העמוק ביותר מהספרים שחיבר והדפיס האדמו"ר האמצעי. הוא עוסק ברובו בביאור המושגים "יחודא עילאה" ו"יחודא תתאה", ומיוסד על תורת אביו, בעל התניא. הספר מחולק לארבעה מדורים: פתח השער, שער הקריאת שמע, שער הציצית ושער התפילין.
האדמו"ר האמצעי הדפיס בחייו עשרה חיבורים, ואמר שכל אחד מהם מיועד לסוג שונה של חסידים. על הספר "אמרי בינה" אמר שאותו הוא מייעד למעמיקים ביותר, ופעם אף אמר שייעד אותו לתלמידו רבי יקותיאל ליעפליער. האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש סיפר שפעם התקשה בהבנתם של פרקים לב ו-לז שבספר, ונכנס לשאול את אביו האדמו"ר ה"צמח צדק" את פירושם, והשיב לו אביו שישאל את ר' יקותיאל (האדמו"ר הריי"ץ, לימוד החסידות, עמ' 30).
[2], פב; כה דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים, ובלאי. קרעים קלים בשוליים. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר תורת חיים על חומש בראשית, ביאורים על מאמרי האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי, מאת בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. וורשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרכ"ו 1866. שני חלקים בכרך אחד; שני שערים לחלק ראשון (שם הספר ומקום הדפוס נדפסו בדיו אדומה); שער נפרד לחלק שני. מהדורה ראשונה של חלק שני.
חלק ראשון (פרשיות בראשית – חיי שרה): [2], קמא דף; חלק שני (פרשיות תולדות – ויחי): [1], קח דף. שוליים רחבים. 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. חיתוך דפים לא אחיד. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר "תורת חיים"
בחיבור שלפנינו מסביר האדמו"ר האמצעי, באריכות גדולה וביסודיות, את מאמרי החסידות של אביו, האדמו"ר הזקן, על פרשיות השבוע. מאמר שבספר "תורה אור" נדפס על פני עמוד אחד, מתפרש בחיבור שלפנינו על פני עשרות עמודים. כל מושג קבלי שהוזכר בדרך אגב במאמר של אביו האדמו"ר הזקן, מתבאר ביסודיות בספר "תורת חיים", עם ההקדמות והרקע הנחוצים להבנתו.
בכתיבת החיבור ובהדפסתו עסק האדמו"ר האמצעי בשנים תקפ"ד-תקפ"ו, והוא אשר העניק לו את השם "תורת חיים". בדעתו היה להדפיס את החיבור על כל החמישה חומשי תורה (בהקדמת בנו רבי מנחם נחום למהדורה זו מסופר שכתב היד המקורי אכן הכיל ביאורים על כל החומש), אך הדבר לא עלה בידו והוא הספיק להביא לדפוס רק חלק קטן מהדרושים על חומש בראשית.
בשנת תקפ"ו נדפס בקאפוסט חציו הראשון של חומש בראשית, על פרשיות בראשית-חיי שרה. בשנת תרכ"ו התעורר רבי מנחם נחום, בן האדמו"ר האמצעי, לסיים את הדפסת החיבור על חציו השני של חומש בראשית, על פרשיות תולדות–ויחי (אז נדפס שוב גם החלק הראשון של החיבור, על פרשיות בראשית-חיי שרה). בשנת תש"ז בשנחאי, הדפיס האדמו"ר מליובאוויטש בהוראת חמיו האדמו"ר הריי"ץ לראשונה את המאמרים על ספר שמות, מצילום כתב יד המעתיק ר' שמואל סופר.
בהקדמה המעניינת לספר, מספר בן האדמו"ר האמצעי, רבי מנחם נחום, על ההבדלים בין מאמרי זקנו בעל התניא למאמרי אביו האדמו"ר האמצעי. בהמשך ההקדמה הוא מתאר את הסתלקותו המופלאה של אביו תוך כדי אמירת מאמר חסידות, ואת בקשתו ממנו באותו מעמד להדפיס את הספר שלפנינו: "ואותי צוה בעת ההיא לאמור, הנך רואה כי באה שמשי שלא בעונתה [האדמו"ר האמצעי הסתלק בגיל 54]... שמש ששקעה בעבורי תזרח כאשר תתחזק והיית לאיש, להוציא לאור ס' היקר... תורת חיים... רוחי תפעם בקרבי מתי אשלם את נדרי אשר נדרתי לפני ה' לאבא מארי ז"ל בעת רוחו ונשמתו אליו יאסוף. וידעתי כי אלקים מצא את עוני, וכי כל הרפתקאות דעדו עלי בנפשות רבות ר"ל הן מאותן שלשים ושש שנה שלא קיימתי מצות כ"א [כיבוד אב]...".
כרך בכתב-יד ("ביכל" חב"די), העתקת המשך "מים רבים תרל"ו" מאת רבי שמואל האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש. [עשורים אחרונים למאה ה-19 בקירוב].
כותרות בעמ' הראשונים: "פ' וירא", "פ' תולדות תרל"ו", "פ' ח"ש תרל"ו", "פ' ויצא תרל"ו". ה"ביכל" כולל כולל קצח פרקים (החל מסוף פרק קכא מופיע "קיצור" הפרק).
המשך "מים רבים תרל"ו" מיוסד על מאמר "מים רבים" בספר "תורה אור" לאדמו"ר הזקן (נאמר בשנת תקס"ח). ההמשך היה נפוץ במשך שנים רבות רק בכתבי יד מעתיקים, ונדפס לראשונה ע"י הרבי מליובאוויטש, בתוספת הערות, ציונים ומראי מקומות, בספר "תורת שמואל שער שלישי" (ברוקלין, תש"ו). הנוסח הנדפס הוא ברובו על פי כתב-יד המעתיק הידוע ר' שמואל סופר, עם שינויי נוסח קלים מכתב היד שלפנינו.
כרך כתב-היד שלפנינו כולל קצח פרקים (בשולי העמוד האחרון נכתב "סליק"), ואילו בנוסח הנדפס ישנם ארבעה פרקים נוספים - מסתיים בפרק רב. בהערת העורך הרבי מליובאוויטש לפרק קצט נאמר: "ד' הפרקים קצ"ט-רב, לא מצאתים אלא בכת"י א', בהעתקת הר"ש סופר" [וראה להלן אגרת הרש"ב, בה כותב כי המשך זה כולל קצט פרקים].
המשך "מים רבים תרל"ו" - ה"המשך" הארוך הראשון של אדמו"ר המהר"ש
האדמו"ר המהר"ש הינו הראשון מבין אדמו"רי חב"ד שמוצאים אצלו את הסגנון של אמירת וכתיבת דרושי חסידות בדרך של "המשך" – סדרת מאמרים הנאמרת במשך תקופה מסוימת ומבררת מכלול של סוגיות עיוניות בתורת החסידות. המשך "מים רבים תרל"ו" שלפנינו הוא גם ההמשך הארוך הראשון של המהר"ש, שאמירתו נמשכה במשך מרבית חודשי השנה. המהר"ש התחיל את אמירתו בשבת פרשת נח תרל"ו, וסיימו בשבת פרשת פנחס תרל"ו. באגרת מחודש טבת תרל"ח, מתאר בנו האדמו"ר הרש"ב את סגנון המאמרים שבהמשך זה: "בשנת [תר]ל"ו אמר [המהר"ש] מאמר מים רבים לא יוכלו לכבות אהבה כו', והתחיל אותו בפ' נח וסיים אותו פ' פינחס, והוא מחזיק קצ"ט סעיפים, ויש בו מוסר וחסידות ומעט קבלה, וגם הלשון הוא באורך ורוחב, וסעי' קל"א מתחיל מענין פסח ומצה..." (אגה"ק להרש"ב, חלק ג, אגרת א).
על המשך "מים רבים תרל"ו" כתב האדמו"ר הרש"ב ביאור - "הוא הביאור הראשון שהתחיל לכתוב בדא"ח בימי חרפו, במלאות לו ט"ו שנה" (נדפס בקובץ "התמים", חוברת ג', ורשא תרצ"ו, עמ' לז-מה). כמו כן, הרש"ב כתב "הנחות" לדרושים שבהמשך "מים רבים תרל"ו", באריכות ובנוסח שונה, כפי ששמעם מפי אביו המהר"ש ("ההנחות" נדפסו בהוספות ל"תורת שמואל שער שלישי", חלק ב', ברוקלין תשמ"ג). בנו האדמו"ר הריי"ץ מספר על השוני בין אריכות דרושי החסידות כפי שנאמרו ע"י המהר"ש ובין הנוסח המקוצר שבא לאחר מכן בכתב: "ידוע שבמאמרי מהר"ש יש חילוק גדול בין הכתבים לכמו שאמרם, שהכתבים מקוצרים הרבה, והנחות כ"ק אאמו"ר [הרש"ב]... הם ע"פ רוב כמו שהיו בעת הדבור, ובמקומות הרבה נכתבו בלשון מדוברת" (אגה"ק להריי"ץ, ב, אגרת תקכ, עמ' שכד).
[83] דף. הדף השני והדף השלישי נכרכו שלא במקומם. 23-24 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים, קרעים ובלאי קל. כריכת עור ודפי מגן חדשים.
ספר נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה, מאת רבי אלימלך מליז'נסק. ניו יורק, דפוס האחים שלזינגר, [תש"ב 1942]. חלק מאותיות השער נדפסו בדיו אדומה.
לאחר דף השער, על פני עמוד שלם, פקסימיליה של מכתב הסכמה וברכה שהעניק רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש למו"ל הספר הרב יהושע וואגשאהל (ט' שבט תש"א): "אודות הדפסת הספר הקדוש 'נועם אלימלך', בודאי הוא דבר נעלה במאד ובטח ירבו, בעה"י, הקונים להיות להם למשמרת הצלחה... וראוי הדבר לעשות מבוא הדור" (נדפס באגה"ק להריי"ץ, חלק ה', אגרת א'שסז) [ידועים עותקי הספר בהם נדפסה הסכמה זו בצורה מוקטנת, בצדו הימני-עליון של העמוד].
הספר הקדוש "נועם אלימלך" הוא מראשוני ספרי החסידות ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. מסורת בקרב זקני חסידי חב"ד מספרת בשם האדמו"ר הזקן בעל התניא: "כי בעוד שספרו [ספר התניא] הוא ספרן של בינונים, הרי ה'נועם אלימלך' הוא ספרן של צדיקים" (ספר אור יקרות, א, ירושלים תשנ"ח, עמ' רנ).
מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל ונדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן.
[7] דף, רלא עמ'. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים קלים בשולי הדפים האחרונים, מחוזקים ברצועות נייר דבק. חותמות. כריכת עור חדשה ונאה.
"היום יום, לוח אור זרוע לחסידי חב"ד – י"ט כסלו תש"ג-תד"ש", בעריכת "הרב מנחם שניאורסאהן". ברוקלין, קה"ת, תש"ג [1943]. מהדורה ראשונה. פורמט כיס.
לוח היום יום, לשנת תש"ג-תש"ד - פרי הביכורים בדפוס של חתן האדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש).
הלוח מחולק לימות השנה, החל מיום חג הגאולה י"ט כסלו תש"ג. כולל שעורי למוד יומיים - חומש, תהילים ותניא, מנהגי חסידי חב"ד, ופתגמים מתורת החסידות ודרכי החסידים. בראשו נדפסה "מעין הקדמה" מאת המו"ל הרבי מליובאוויטש, ולאחריה "שלשלת היחס וראשי פרקים מתולדות בית רבינו נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי".
סקירות קצרות על פעילות "מחנה ישראל" ו"מרכז לעניני חינוך" (המל"ח), נדפסו במעטפת הקדמית והאחורית.
מסופר, שבשעה שהוצג הלוח בפני האדמו"ר הריי"ץ לראשונה, התבטא בהתפעלות: "הלוח הזה הוא מזון רוחני יום-יומי". באחת מאגרותיו כותב אודות הלוח: "זהו ספר בפורמט קטן – כפי שעל החסיד להיות קטן בעיני עצמו – אך גדוש בפנינים ואבני חן מן הסוג המשובח ביותר. זו ב"ה יצירה תרבותית חסידית אמיתית. השי"ת חנן בלי עין הרע את חתני הרב הגאון ר' מנחם מענדיל שליט"א באופן שיוכל לבנות היכל חסידות כביר זה עם 383 חדרים, שיום יום יביע אומר, כל יום אומר משהו - זהו היום יום במובנו האמיתי, שכל יום – יום הוא" (אגרת ב'כד – תרגום חופשי מיידיש).
[1] דף מעטפת קדמית, 10, קיח עמ', [1] דף מעטפת אחורית. 13 ס"מ. מצב טוב. כתמים ספורים. חיתוך דפים עם פגיעה קלה בטקסט בשוליים התחתונים. כרוך עם כריכה חדשה.
עשרה פרסומים מוקדמים של מכתבי ה"גניזה החרסונית" – אוסף מכתבים ותשמישי קדושה המיוחסים לבעל שם טוב, המגיד ממזריטש, האדמו"ר הזקן בעל התניא, ותלמידיהם גדולי החסידות בדורות הראשונים:
1. "ספר בית צדיקים", מאת האדמו"ר רבי מאיר יהודה לייבוש לנגרמן (תק"ץ-תרמ"ו), מתלמידי רבי ישראל מרוז'ין ובנו רבי אברהם יעקב מסדיגורא. פרשבורג, דפוס אלקאלאי, תרע"ח 1918.
בסופו, "מכתבים קדושים" (עם שער חלקי נפרד), ובו פרסום ראשוני בדפוס של כמה ממכתבי הגניזה.
בשער, חותמת המביא לבית הדפוס, בן המחבר ר' מנחם נחום לנגרמן אב"ד טורקא (תרכ"ו-תר"צ); הגהות בעט בעמוד האחרון. חסר ארבעה דפים בסיום.
2. "מכתבים קדושים, מעותקים אות באות מכתבי יד קודש של מרן הבעל שם טוב טוב הקדוש זצ"ל והרב המגיד הקדוש מו"ה דוב בער זצ"ל ממעזריטש ותלמודיהם הצדיקים הקדושים אשר בגן עדן", שלושים ושישה מכתבי הגניזה. טשערנאוויץ, דפוס הארניק ובירנבוים, תרפ"א [1921].
בסופו "ליקוטי אורות" מאת האדמו"ר ה"אביר יעקב" מסדיגורה והאדמו"ר ה"פחד יצחק" מבויאן.
3. "ספר חמדה גנוזה, אמרות... ר' משה ליב מסאסיב... צרפתי להם... המכתבים הקדושים של הבעש"ט והחברייא קדישא שלו". [וינה, ה. וואגנער, תרפ"א 1921]. בראשו הסכמה מאת האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב.
4. "מכתבים מהבעש"ט ז"ל ותלמידיו", תשעה מכתבי הגניזה. לבוב, דוד פרענקיל, תרפ"ג 1923. בראשו מכתב האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין, זקן אדמו”רי בית רוזין.
5. "קובץ מכתבים מקוריים מהבעש"ט ז"ל ותלמידיו", שבעה עשר מכתבים מהבעש"ט ועשרים ותשעה מכתבים מתלמידיו. וינה-ברלין, "מנורה", [תרפ"ג 1923]. בסופו תרגום חלופת המכתבים בין ממשלות רוסיה ואוסטריה בענין הסגרתו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין לרוסיה.
6. "ספר חכמי ישראל בעש"ט, כתבי קודש מכל רבותינו... הגביר החסיד ר' שמואל גורארי' ז"ל מקרעמענטשוק במיטב כספו קנה המכתבים מידם ומסרם לכ"ק אדמו"ר [הרש"ב] מליבאוויטץ". ניו יורק, דפוס "נר תמיד", תרפ"ד [1924]. כולל מכתבים מהאדמו"ר הרש"ב והאדמו"ר הריי"ץ (כידוע, האדמו"ר הריי"ץ התנגד להדפסת מכתבי הגניזה, ואף שלח אגרת למו"ל ה"ר דוד שיפרין בניו יורק שלא לפרסם את הספר, אלא שהאגרת נתעכבה עד לאחר הדפסתו).
7. "ספר גנזי נסתרות, מסתעף לשלשה אורות: אור ישראל, אור נערב, אור רב", מכתבי הבעש"ט, המגיד ממזריטש והאדמו"ר הזקן. ירושלים, דפוס "ציון" של האחים רוהלד, [תרפ"ד 1924]. יצא לאור על ידי ר' חיים אליעזר הכהן ביחובסקי, מחסידי חב"ד-קאפוסט (נפטר קודם ובסמיכות להדפסת הספר). ההכנסות ממכירת הספר הוקדשו לקרן "להדפסת כתבי רבותינו חב"ד".
8. "ספר חמדה גנוזה, קובץ מכתבים ... של הבעש"ט והחבריא קדישא שלו". [ברוקלין, ניו יורק, בערך תרפ"ה 1925].
9. "ספר גבורת ארי, תולדות רבינו... ליב שרה'ס... עם מכתבי קודש... הבעש"ט... המגיד הגדול ממעזריטש... הגה"ק בעל התניא... ועוד הרבה צדיקי עולם מבני היכלא של מרן הבעש"ט והמגיד", מאת ראובן מרגליות. לבוב, R. Margulies, [תר"ץ 1930].
10. "אגרות קודש, קבוצת מכתבים מרבנו... המגיד הגדול ממעזריטש ותלמידיו... משנות תקכ"א-תקמ"ח עם באורים והערות", מאת ר' יואל דיסקין. ירושלים, דפוס חיים צוקרמן, תרצ"ג [1933].
מצורף: ספר "אגרות בעל-התניא ובני דורו", שבו פרק המוקדש לבדיקת מהימנותה של ה"גניזה החרסונית", מאת הרב דוד צבי הילמן. ירושלים, דפוס "המסורה", תשי"ג.
סה"כ 10 ספרים + ספר "אגרות בעל התניא ובני דורו". גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. מספר רישומים וחותמות. כריכות חדשות.
"הגניזה החרסונית"
מכתבי "הגניזה החרסונית" נתגלו בשלהי מלחמת העולם הראשונה. לדברי מגלי הגניזה, מכתבים קדושים אלו, של הבעש"ט ותלמידיו, היו ברשותו של האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, שקיבלם בירושה מזקנו הממגיד ממזריטש, והוחרמו ע"י המשטרה החשאית הרוסית בעת מעצרו ברוסיה בשנת תקצ"ח. לפי המסופר, המכתבים נשמרו בארכיון הבולשת בעיר חרסון שבדרום אוקראינה ונבזזו משם בתקופת התמוטטות שלטון הצאר במהפכה הבולשביקית, באוקטובר 1917.
לאחר חשיפתם, קנה הגביר החב"די ר' שמואל גורארי' מקרמנצ'וג חלק ניכר ממכתבי הגניזה ושלחם כתשורה לרבו רבי שלום דובער שניאורסון האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. על אף שנשמעו אז טענות בדבר זיופם של מכתבים אלו, היתה דעתו של האדמו"ר הרש"ב כי מכתבים אלו הנם אותנטיים, לאחר שבחן אותם בדקדוק במשך ימים רבים. בעקבות מסקנתו נעשו מאמצים לקנות את כל חלקי הגניזה.
קבצים ראשוניים של מכתבים מן הגניזה נדפסו בספר "בית צדיקים" (פרשבורג, 1918), "חמדה גנוזה" (וינה, תרפ"א), ובספרים נוספים (שמרביתם מופיעים באוסף שלפנינו). בשנת תרפ"ד הדפיס הרב חיים אליעזר ביחובסקי, מחסידי חב"ד-קאפוסט, את הספר "גנזי נסתרות", ובו הופיעו מכתבים נוספים. הקובץ הגדול והמושלם ביותר, שנעתק בהעתקה מדויקת מתוך גוף הכתבים שהיו ברשותו של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, נדפס בחוברות כתב העת "התמים", שנדפסו בווארשא בשנים תרצ"ה-תרצ"ח. בחוברות אלו נדפסו כ-300 מכתבים מן הגניזה, מסודרים בסדר כרונולוגי.
חשיפת "הגניזה החרסונית" עוררה פולמוס נרחב בעולם האקדמיה ובחוגים התורניים-חסידיים באשר למידת מהימנותה ומקוריותה. מחקרים רבים נכתבו אודותיה והדעה הרווחת במחקר כיום היא שמכתבים אלו הם זיוף (ראה בספר "אגרות בעל התניא ובני דורו", מאת הרד"צ הילמן, המצורף לאוסף שלפנינו). לעומתם, האדמו"ר הריי"ץ והרבי מליובאוויטש דחו בתוקף את טענות זיוף המכתבים, וטענו כי אמנם מכתבים אלו אינם אוטוגרפים, אך הם העתקות נאמנות של מכתבי רבותינו הקדושים מייסדי החסידות.
חוברת הכוללת 155 תקנות לחברי הקהילה של חסידי ליובאוויטש שבבורו פארק (הקהילה נוסדה בשנת תרע"ד, בסמיכות להדפסת התקנות שלפנינו). כולל שמות נושאי משרה וחברי קהילה, בחירות ותפקידים, כללי התנהגות אתית, מנהגי בית כנסת, חברה קדישא, ועוד.
34, [1] עמ'. מעטפת מקורית (מנותקת). 13.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ספורים וקלים. כריכת עור חדשה.
שני לוחות שנדפסו בריגא:
* לוח "החיים" פאר דעם יאר תרצ"ד. הוצאת בית-מסחר לספרים וטליתות ל. רעמיגאלסקי, ריגא, [תרצ"ג 1933]. יידיש.
על המעטפת נדפסה תמונת האדמו"ר הזקן, ולצדה נדפס הכיתוב: "הרב הגאון החסיד מהו' ר' שניאור שלמן ז"ל בעל התניא".
הלוח כולל זמני קריאת שמע, כניסת שבת וימים טובים, הדלקת נרות, ראש חודש, תעניות, מולדות, תקופות, סדר קריאת פרשיות התורה, הזכרת נשמות, דינים ומנהגי בית כנסת, רשימת מוסדות ציבור וממשל, קונסוליות, מוסדות , בתי כנסת וארגונים יהודיים, לוח זמני רכבות, לוח בר מצוה, תחזית מזג אוויר, ועוד. כמו כן כולל הלוח פרסומות לעסקים ורשימות מפורטות של מאות ספרי דרוש, הלכה ושו"ת העומדים למכירה בבימ"ס של ל. רעמיגאלסקי.
[36] עמ' (כולל מעטפת קדמית ואחורית). 14 ס"מ. מצב כללי טוב. חיתוך דפים עם פגיעה בשולי הטקסט. נקב תיוק לאורך כל דפי הספר, עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
* לוח "המזכיר" אפן יאָר התרצ"ה, בעריכת "בן-יעקב". הוצאת בית-מסחר לספרים ומחסן-בדים וטליתות ב. שערשעווסקי, ריגא, [תרצ"ד 1934]. יידיש.
על המעטפת נדפסה תמונת האדמו"ר הריי"ץ, ולצדה נדפס הכיתוב "ליבאוויטשער רבי הגאון הצדיק ר' יוסף יצחק שניאורסאָן" [לאחר יציאתו מרוסיה הסובייטית, בתשרי תרפ"ח, קבע האדמו"ר הריי"ץ את מקום מושבו בריגא. באלול תרצ"ג העתיק את מקום מגוריו לוורשא].
הלוח כולל "מולדות, תקופות... סדר קריאת הפרשיות והפטרות... ימים טובים, תעניתים... שקיעת החמה... סוף זמן קידוש לבנה, מנהגי בית הכנסת...", לוח בר-מצוה, חגים ליטאיים ולטביים, רשימת הקונסוליות הפועלות בריגא ורשימת מוסדות, בתי כנסת ואגודות יהודיים, ועוד. כמו כן כולל הלוח רשימות מפורטות של מאות ספרי דרוש, הלכה ושו"ת העומדים למכירה בבימ"ס של ב. שרשבסקי.
[36] עמ' (כולל מעטפת קדמית ואחורית). 14.5 ס"מ. מצב כללי טוב. שוליים קצוצים על גבול הטקסט. קרעים חסרים קטנים בשולי המעטפת, עם פגיעה קלה במסגרות. הדבקות נייר דבק. כריכה חדשה.