ספר קב נקי, על סדרי גטין והלכות גטין, מאת רבי אברהם דוד לאוואוט [לבוט], "מן קאלאניא ראמאנאווקא הסמוכה לק"ק חערסאן, מורה הוראה בק"ק ניקאלאייעב", זקנו של הרבי מליובאוויטש. ווארשא, דפוס נתן שריפטגיסער, תרכ"ח 1868. מהדורה ראשונה. שני חלקים. שני שערים לחלק א'; שער נפרד לחלק ב'.

הסכמת "כ"ק הרה"ק הרה"ח ר' ברוך שלום" שניאורסון – בנו בכורו של האדמו"ר ה"צמח צדק" וזקנו מצד אביו של הרבי מליובאוויטש (אביו ר' לוי יצחק, ב"ר ברוך שניאור, ב"ר לוי יצחק ב"ר ברוך שלום, בנו בכורו של האדמו"ר ה"צמח צדק"). בהסכמתו מספר ר' ברוך שלום כי נקרה בדרכו והגיע לניקולייב, שם הראה לו המחבר ר' אברהם דוד לבוט את חיבורו על סדרי והלכות גטין, ונוכח לדעת כי "סדר כל אלה בסדר נכון, כל דבר על מקומו, למען יהיו כל ההלכות מסודרים בטעמיהן לפני מסדרי גיטין. ולדעתי דבר גדול ונחוץ עשה... לזאת אף ידי תכון עמו, והנני מסכים הולך להדפיס את הכתבים הללו".
הסכמת הרה"ג ר' יוסף תומרקין אב"ד קרמנצ'וג ומגדולי רבני חב"ד, בה מתאר מעלת החיבור, שעד עתה היו עורכי גטין "ממשמשין כעוור באפלה", ובפרט בעניין שינויי השמות שכתיבתם משתנה ממקום למקום וממדינה למדינה, וכעת בחיבור שלפנינו הכול נערך בסדר נכון וברור.

הגהות בשולי הגליונות – הגהה ארוכה בדף ל/2. בהגהה בדף כט/2 מציין לדברי ה"צמח צדק": "ועי' ג"כ צ"צ אדמו"ר סס"י רנ"ח...".
חתימות ורישומי בעלות בדפי המגן ובשער: "שייך להרב המופלג ומפורסם... כש"ת מו"ה יוסף לוי בא"א מו"ה אהרן זצלה"ה... הכותב אידיל בן יעקב נארינסקי(?), שנת תרל"ז לפ"ק, פה בערזניי"; "שניאור ארי' בהרב ר' יעקב ז"ל; "זה הספר קניתי מהרב ר' שניאור ארי' לאדצשמאן"; "שייך למו"ה חיים ארי'... בהרבני יוסף לוי... מסעמיפאלקא(?)".

* חלק ראשון: כז, [1], כז-נט דף. דפים ד-ז מהספירה הראשונה נכרכו שלא כסדרם (לאחר דף כז). * חלק שני: לט, [1] דף. 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש עם פגיעה בטקסט. רישומים והגהות. כריכה חדשה.

"קב נקי"
בספר "קב נקי" מבוררים הלכות סדר כתיבת ומסירת הגט, ואופן כתיבת השמות ושינויי הלכות. בחיבורו התיר הרא"ד לבוט ספקות רבים באופן כתיבת השמות, שנידונו רבות בספרות הפוסקים, ובפרט בנוגע לשמות המצויים בימינו, שכתיבתם משתנה ממקום למקום, בהתאם לשפת הדיבור והמבטא והסגנון. בחלק ב של "קב נקי" ערך המחבר רשימות מסודות של כל שם ושם. ההלכות הותאמו גם לקהילות הספרדים. הספר יועד בעיקר לרבנים, פוסקים ועורכי גטין, ואכן עד היום מהווה החיבור מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו. בהקדמתו מסביר המחבר את טעם קריאת הספר בשם זה, מפני שמנין שם "קב נקי" עולה בגימטריה לשמו "אברהם דוד" – רס"ב (262); ומנין "גטין" עולה בגימטריה לשם אביו "יהודה ליב" = ע"ב (72). בספר מופיעה הסכמת בנו בכורו של האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש", רבי ברוך שלום שניאורסון, שלימים צאצאיו נישאו עם צאצאי המחבר הרא"ד לבוט – רבי לוי יצחק שניאורסון והרבנית חנה בת ר' מאיר שלמה ינובסקי (הוריו של הרבי מליובאוויטש). החיבור נדפס בפעם השנייה בפיעטרקוב בשנת תרע"ד, ופעם נוספת בוורשה שנת תרצ"ז, ע"י ר' שניאור זלמן שמוטקין. בשנת תשי"א נדפס הספר בפעם הרביעית ע"י הרבי מליובאוויטש, שהוסיף בראשו "ראשי פרקים מתולדות המחבר", כפי שקיבל מאמו הרבנית חנה, נינת המחבר.

הגה"ח רבי אברהם דוד לאוואוט (לבוט) אב"ד ניקולייב (תקע"ה-תר"נ), זקנו מצד אמו של הרבי מליובאוויטש (אמו הרבנית חנה, בת ר' מאיר שלמה, בן הרבנית בילא רבקה, בת המחבר אברהם דוד לבוט). "הצטיין בשכלו החד, כשרונותיו הנעלים וידיעתו הרחבה בים התלמוד. גם בצדקתו וטוב לבו קנה לו מעריצים רבים אשר רחשו לו אהבה רבה כל ימיו" ("ראשי פרקים מתולדות המחבר" במהדורת "קב נקי" תשי"א). היה מחסידי האדמו"ר ה"צמח צדק" ובנו האדמו"ר המהר"ש, ומחשובי רבני חב"ד. היה מקורב לשניים מגדולי חסידי האדמו"ר האמצעי וה"צמח צדק" – רבי הלל מפאריטש ורבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין. כיהן בתחילה כרב המושבה רומנובקה, ועמד בראש כולל לאברכים שייסד ה"צמח צדק" במקום. בהמשך נתמנה לרב העיר ניקולייב, וארבעים מושבות הסמוכות לה, וכיהן בתפקיד זה במשך כארבעים שנים, עד יומו האחרון. "הודות להשפעתו הטובה נעשה כל הגליל דפלח חרסון למקום תורה ומצוה" (שם). חיבר מספר חיבורים חשובים, אך התפרסם במיוחד בשניים מהם: בשניים מהם: ספר "קב נקי" על הלכות גיטין, כתיבת גטין ואופן כתיבת שמות בגטין (חיבור יסודי המהווה מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו); וסידור "תורה אור" – סידור האדמו"ר הזקן מוגה ומדויק, אליו צירף המחבר את חיבוריו "שערי תפלה" (מקורות לנוסחאותיו ופסקיו של האדמו"ר הזקן) ו"שער הכולל" (הלכות ומנהגי התפילה).