מכירה מקוונת 44 - חב"ד
מכירת חב"ד מיוחדת לרגל "יום הבהיר" יו"ד שבט - יום ההסתלקות של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש ויום קבלת הנשיאות של הרבי מליובאוויטש
- rebb (53) Apply rebb filter
- lubavitch (42) Apply lubavitch filter
- מליובאוויטש (40) Apply מליובאוויטש filter
- והאדמו (30) Apply והאדמו filter
- והאדמור (30) Apply והאדמור filter
- והאדמו"ר (30) Apply והאדמו"ר filter
- הרייץ (29) Apply הרייץ filter
- הריי (29) Apply הריי filter
- הריי"ץ (29) Apply הריי"ץ filter
- rayatz (29) Apply rayatz filter
- ערוך (28) Apply ערוך filter
- תניא (28) Apply תניא filter
- שלחן (28) Apply שלחן filter
- הרב (28) Apply הרב filter
- הרב, (28) Apply הרב, filter
- וסידורים (28) Apply וסידורים filter
- aruch (28) Apply aruch filter
- harav (28) Apply harav filter
- harav, (28) Apply harav, filter
- shulchan (28) Apply shulchan filter
- siddurim (28) Apply siddurim filter
- tanya (28) Apply tanya filter
- הרבי (27) Apply הרבי filter
- מכתבי (27) Apply מכתבי filter
- letter (27) Apply letter filter
- בית (24) Apply בית filter
- רבי (24) Apply רבי filter
- "bei (24) Apply "bei filter
- bei (24) Apply bei filter
- ופריטים (18) Apply ופריטים filter
- חפצים (18) Apply חפצים filter
- מבית (18) Apply מבית filter
- מ"בית (18) Apply מ"בית filter
- רבי" (18) Apply רבי" filter
- "item (18) Apply "item filter
- item (18) Apply item filter
- object (18) Apply object filter
- rabb (18) Apply rabb filter
- האדמור (13) Apply האדמור filter
- האדמו (13) Apply האדמו filter
- האדמו"ר (13) Apply האדמו"ר filter
- האמצעי (11) Apply האמצעי filter
- mittel (11) Apply mittel filter
- הזקן (7) Apply הזקן filter
- לחסידות (6) Apply לחסידות filter
- מסביב (6) Apply מסביב filter
- arum (6) Apply arum filter
- book (6) Apply book filter
- rebbe" (6) Apply rebbe" filter
- alter (4) Apply alter filter
כובע פילבוקס (Pillbox hat) לבן, עשוי קש. כיפת הכובע מעוטרת בסרטי בד ירקרק ובקישוטים דמויי פרחים ופירות. הכובע נתון בקופסת קרטון מקורית.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרה"ת ר' שלום דובער (בארי) גורארי' (תרפ"ג-תשס"ה), נכדו יחידו של האדמו"ר הריי"ץ (בן בתו הרבנית חנה ובעלה הרב שמריהו גורארי' – הרש"ג): "[אשתי] מינא ואני החלטנו להעניק לרב שאול שמעון דויטש את כובע הפרחים של דודתי [הרבנית חיה מושקא שניאורסון], אותו העניקה למינא במתנה כשהיא סייעה לה לפנות את דירת אמו של דודי [הרבנית חנה שניאורסון, אמו של הרבי מליובאוויטש, לאחר פטירתה בראשית שנת תשכ"ה]". האישור מתוארך – 2 בינואר 1996.
ידועות מספר תמונות של הרבנית חיה מושקא שניאורסון בשנות ה-50, בהן היא נראית חובשת כובע קש לבן עטור פרחים הדומה מאוד בצורתו וסגנונו לכובע שלפנינו [מן התמונות השונות ניתן להבחין כי בתקופה זו החזיקה הרבנית חיה מושקא בבעלותה מספר כובעים שונים שדמו זה לזה במראה ובסגנון].
לאחר הסתלקות הרבנית חנה שניאורסון בראשית תשכ"ה, עסקו כלתה הרבנית חיה מושקא שניאורסון והרבנית מינה גורארי' (אשת הרה"ת ר' שלום דובער [בארי] גורארי') בטיפול בחפצי וכלי הבית ובפינוי הדירה של הרבנית חנה (על כך ראה גם בספר "הרבנית חנה", עמ' 190).
22 ס"מ בקירוב. מצב טוב.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת... את כפפות ארוחת הערב (dinner gloves) הלבנות שלבשנו גם אני וגם אחותי בשנות ה-50". האישור מתוארך – 10 בספטמבר 1989.
51 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. אחד הכפתורים חסר.
שעון שולחני של הרבנית נחמה דינה שניאורסון, אשת האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש.
שעון שולחני מתוצרת חברת Semca בשווייץ. מסגרת השעון משובצת אבני חן.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי בתה הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את שעון אבני החן של אמי בו היא השתמשה בכל תקופת מגוריה בארצות הברית". האישור מתוארך – 10 בספטמבר 1989.
הרבנית נחמה דינה שניאורסון (תרמ"ב-תשל"א), אשת-חבר לאדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. בת הרבנית יוכבד (לבית משפחת שיינברג) ובת הרה"ק ר' אברהם שניאורסון מקישינב, בן האדמו"ר רבי ישראל נח (המהרי"ן) מניעז'ין, בנו הרביעי של האדמו"ר ר' מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש. בליובאוויטש ביום י"ג אלול תרנ"ז, בהיותה קרוב לגיל 16, נערכו נישואיה עם בן דודה מדרגה שלישית, רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ, בנו יחידו של האדמו"ר הרש"ב. הייתה מסורה ומעורה במפעליו הגדולים של בעלה. "בחכמתה ועדינות אופיה רכשה לעצמה הערכה רבה מצד הכל, תוך התחשבות גדולה בדעותיה בתחומי הנהגת הבית, סדרי משפחה וכדו'". שלוש בנות היו לה ולבעלה האדמו"ר הריי"ץ – הבכורה הרבנית חנה גורארי' (נולדה כ"ה אב תרנ"ט), האמצעית הרבנית חיה מושקא שניאורסון (נולדה כ"ה אדר תרס"א) והצעירה שיינא (סוניא) הורנשטיין (נולדה כ"א טבת תרס"ד; נספתה בשואה).
כשנאסר בעלה האדמו"ר הריי"ץ בשנת תרפ"ז ע"י הקומוניסטים, ניהלה בתבונה את המהלכים שהביאו לשחרורו, פעילות בינלאומית שהייתה כרוכה בפקחות ובאומץ, תוך סיכון חייה. ביומא דפגרא נהגה לקבל חסידים לביתה ולהעניק להם מברכותיה. לאחר הסתלקות בעלה בשנת תש"י, פרסמה מכתב חריף נגד הניסיון לנשל את חתנה הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג) מתפקידיו בנשיאות מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, אגודת חסידי חב"ד וכפר חב"ד. עמדה בנשיאות קרן הצדקה "רייונדשל" [רבי יוסף יצחק ונחמה דינה שניאורסון ליובאוויטש], שפעלה משנת תש"ד ועד להסתלקותה בגיל 89 בעשרה בטבת שנת תשל"א.
7.5X7.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. תקינות המנגנון לא נבדקה (נראה שהשעון פועל).
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי בתה הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את הפעמון העשוי זכוכית בוהמית מלוטשת [בגוון] צהוב, שהוריי קנו לי ולבעלי במתנה". האישור מתוארך – 14 בפברואר 1990.
גובה: כ-21 ס"מ. קוטר מרבי: 8.5 ס"מ. מצב טוב. שריטה קטנה.
שעון ומצפן כיס שרבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש) העניק במתנה לאחיינו הרה"ת ר' שלום בער (בארי) גורארי', בשנת 1945.
תוצרת חברת Ansonia Clock Co., ברוקלין, ניו-יורק, שנות ה-20.
שילוב של שעון שמש ומצפן כיס, נתון במארז עשוי פליז. בצדו הפנימי של המכסה העליון טבלה מודפסת המפרטת את קווי האורך והרוחב, קו המשווה והזמן ב-42 ערים שונות בארה"ב. הכלי נועד למטרות למידה והיה בשימוש נרחב בקרב נוער הצופים.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי ר' שלום בער (בארי) גורארי (תרפ"ג-תשס"ה), נכד האדמו"ר הריי"ץ (בן בתו הרבנית חנה ובעלה הרב שמריהו גורארי' – הרש"ג): "אני מעניק בזאת במתנה... את מצפן השעון שדודי [הרבי מליובאוויטש] העניק לי במתנה בשנת 1945". האישור מתוארך - 1 ביוני 1989.
8X5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. תקינות המנגנון לא נבדקה (במבט שטחי נראה שהמנגנון פועל ותקין). שפשופים ושריטות בלוח ובמארז.
שני גיליונות של השבועון היהודי The Jewish Week (שבועון שיצא לאור החל מסוף שנות ה-70 עבור הקהילה היהודית המתגוררת במטרופולין של ניו יורק). ניו-יורק, פברואר ואוגוסט 1990 (גליון מספר 39 של כרך 202, וגליון 16 של כרך 203).
על גבי העמוד הראשי של שני הגליונות מודבקת תווית המנוי המקורית של הרבנית מינא גורארי', אשת הרה"ת ר' שלום דוב בער (בארי) גורארי', נכדו יחידו של האדמו"ר הריי"ץ. על התווית מודפסים שמה וכתובתה של הרבנית מינא בעיר מונטקלייר שבניו-ג'רזי: Ms. Mina Gourary, 187 Gates Avenue, Montclair, NJ.
2 גיליונות (מספר עמודים משתנה). 37 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. קמטים, קרעים ופגמים קלים.
ספר מגיד דבריו ליעקב, ליקוטי אמרים מאת המגיד רבי דוב בער ממזריטש. לבוב, [תקנ"ז 1797]. נוסח השער על פי מהדורת לבוב תקנ"ב.
בשער: בשער: "ספר מגיד דבריו ליעקב [האותיות הסופיות מודגשות לציון שם המחבר – רבי דוב], והוא לקוטי אמרים... אמרות טהורות... שמעו דבר המלך... מדי חודש בחדשו ומידי שבת בשבתו... כבוד מו' דוב בער זללה"ה, שהיה מגיד מישרים דק"ק מעזריטש... עם כמה לקוטים חדשים מהרב המחבר... קמו ונתעוררו פה ק"ק לבוב ... ואחד מהם ... ר’ אורי זאב אשכנזי ... להדפיס ספר היקר הזה מחדש"
הספר הובא לדפוס על ידי רבי שלמה מלוצק (מחבר ספר "דברת שלמה"), תלמידו המובהק ושאר בשרו של המגיד ממזריטש. בתחילת הספר כתב רבי שלמה מלוצק שתי הקדמות יסודיות ומפורסמות בעולם החסידות, שבהן מספר על רוח הקודש ששרתה על רבותיו – הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש, ועל רום השגותיהם ומדרגותיהם. בהקדמתו הראשונה מביא ר' שלמה מלוצק פרטים שונים אודות הדפסת הספר, בין היתר כותב, שעיקר הספר הועתק "מכתיבת יד הרב המופלג החסיד ועניו הישיש מוהר"ר זאב וואלף מק"ק הראדנא".
ד, [1], ד-לא דף. 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות, ובלאי. קרע חסר בשולי דף השער, ובכמה דפים נוספים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בהשלמת נייר. סימני עש עם פגיעה מזערית בטקסט בכמה דפים. חותמות ספריה. רישומים. כריכת עור חדשה.
פרט השנה בשער משובש. התאריך על פי מפעל הביבליוגרפיה.
ספר עמודי גולה, ספר מצוות קטן (סמ"ק) לרבי יצחק מקורביל. ליאדי, דפוס ברוך בן אליהו, יצחק בן שמואל ומשה בן נפתלי הערץ סג"ל, [תקס"ה 1805].
הסכמת רבי "שניאור זלמן באאמ"ו מו' ברוך זללה"ה מלאדי", האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע, מיום י"ב מנחם אב תקס"ה; והסכמת רבי חנוך העניך שיק משקלוב. הסכמת האדמו"ר הזקן בספר זה היא אחת ההסכמות הבודדות שלו שבאו בדפוס.
הספר העברי היחיד שנדפס בליאדי, עיר מושבו של האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע (הספר נדפס על ידי המדפיסים משקלוב, שניסו לייסד בית דפוס בעיר ליאדי, אך שבו עם בית דפוסם לשקלוב לאחר ניסיון יחיד זה שלפנינו). ראה אודות בית דפוס זה, פרידברג, תולדות הדפוס העברי בפולניה, עמ' 137.
חותמות של "הר"ר יהודא ליב אסתרין - חופ"ק שצעדרין פלך מינסק". הגהות בכתב-יד; הגהה ארוכה בדף סא עמ' ב'. ר' יהודה ליב אסתרין אב"ד שצעדרין (בערך תר"ז-תרע"ב), מחסידי האדמו"ר ה"צמח צדק", האדמו"ר המהר"ש והאדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. בשנת תרס"ט פתח בהוראת הרש"ב סניף של ישיבת "תומכי תמימים" בעירו שצעדרין. עמד בקשרים עם רבי חיים חזקיהו מדיני בעל ה"שדי חמד", והתכתב עמו רבות בענייני הלכה ומנהג. חיבורו "אפיק יהודה" שנותר בכתב יד, אבד במלחמת העולם השנייה. חלק מחידושיו ותשובותיו התפרסמו בספרי שו"ת שונים, בספרי "שדי חמד" ובגליונות "המודיע" שהתפרסמו בפולטובה.
קיז, קטז-קיז דף. 20 ס"מ בקירוב. נייר כחול וירקרק. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. כתמי דיו קשים בשולי כ-30 דפים אחרונים. בלאי. קרעים וסימני עש קלים. חיתוך דפים לא אחיד. חותמות ורישומים. כריכת חדשה.
ספר תורה אור, חלק ראשון, מאמרי חסידות על חומשים בראשית שמות, ועל המועדים חנוכה ופורים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. קאפוסט, דפוס הרב שבתי ב"ר שמעון [סלאווין], תקצ"ז 1836. מהדורה ראשונה. שני שערים; חלק מאותיות השערים נדפסו בדיו אדומה.
הגהה בעמ' כח/2. חתימות בעלות בשער: "שאול גינצבורג ממיר"; "שאול בר"א סענדר גינצבורג מקאפוסט במיר". ר' שאול ב"ר אלכסנדר סענדר גינצבורג (בערך תקמ"ה-תרכ"ה), חסיד האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע, סבא רבא של נשיאה השלישי של מדינת ישראל זלמן שזר [אמו שרה, בת ר' משה גינצבורג ממיר (בערך תק"פ-תרע"ב), בן ר' שאול גינצבורג מקאפוסט-מיר]. נולד בקאפוסט שברוסיה הלבנה, ובהיותו בן י"ח שנים נישא לבת הנגיד ר' משה שוורץ מהעיר מיר שבליטא, אבי משפחת שחור המסועפת ממיר. ייסד ועמד בראש הקהילה והמניין החב"די במיר.
באחת מרשימותיו מביא נינו זלמן שז"ר סיפור מעניין אודות זקנו ר' שאול גינצבורג, שקודם נישואיו נסע לליאדי להתייעץ עם האדמו"ר הזקן אודות העתקת מגוריו למיר הליטאית, עיר מבצרם של ה'מתנגדים', הרחק מעיר הולדתו קאפוסט:
"עד לכך לא הייתי, גם מקורות לא ראיתי, אולם שמועה נאמנה היא ששמעתיה לא פעם לא פעמים, מפי אבא ומפי סבא ומפי קרובים ורחוקים, באותו הנוסח ובאותם הפרטים. וכאשר הספור הזה חי בזכרוני, כן אספרנו.
מיר כידוע, עיר של גדולי תורה היתה ומבצר של התנגדות ליטאית... המתעשרים שבמיר חפשו להם חתנים לבנותיהם מגדולי המיוחסים ומופלגים בתורה והביאום ממרחק... בין המתעשרים הללו, מוקירי רבנן, התבלט בסוף המאה הי"ח ר' משה'קה שוארץ, אבי ה'שווארצע משפחה' הידועה במיר לתהילה. ובהתעשרו השיא את בנותיו לחתנים, רבי היחש בקהלות מפורסמות. ביניהם... לר' זשעמא מפאריטש, מתלמידיו של ר' הלל מגדולי חב"ד... נשארה לו בת זקונים, מירק'ה, משכלת ורבת חיל ולא רצה להוציאה מביתו כי אם חפש לו חתן כערכו שיאבה להשאר במיר אתו.
ואבי סבי, ר' שאול בר' אלכסנדר זיסקינד גינצבורג זצ"ל, איש קאפוסט היה, בן טובים ולמדן גדול בנגלה ובנסתר. נתנו השדכנים עינם בו לשדכו לר' משה'קה שווארץ במיר. אולם האברך חסיד היה ומקושר לאדמו"ר הזקן ר' שניאור זלמן מלאדי, מייסד החב"ד בעל התניא והשו"ע. ומיר – מבצר של מתנגדים היא. הסס הצעיר להכניס את עצמו לסכנה זו. פן חלילה יצטרך להנתק מחסידותו, מקור חיותו. קם ועלה ללאדי לשאול בעצת רבו. שמח הרבי שנזדמן לו שליח כזה למרכז של מתנגדים. הרגיע את חסידו הנבוך, נגש אל האצטבא והוריד ממנה את הסידור החדש שלו, שהופיע בדפוס סמוך לזמן ההוא הושיט אותו במתנה לו ואמר: סע, בני, השם יתברך יעזור לך שלא תצטרך להתפלל בלי מנין. ומכיון שברי היה לו לאברך החבד"י, כי לביהמ"ד של מתנגדים לא ישלחנו הרבי להתפלל, הבין כי עליו הטיל הרבי את המשימה להקים מנין חבד"י בעיר המתנגדית. שמח הצעיר והנלהב לשליחות הנשגבה. הסכים לשידוך הטוב שהוצע לו ויצא למיר.
וכך הוה. אבי-סביב יסד לו מנין חבד"י בתוך מבצר המתנגדות, מול ביהמ"ד הלבן. התלקטו אליו אברכים מבני המקום וגם מבחורי הישיבה, מהם שאבותיהם הצטרפו לחסידות במקומות מוצאם, ומהם חדשים, שבשורת החסידות החב"דית שבמיר כבשה את לבם. ומסורת היא בפי חסידי מיר כי מנין חב"די זה שיסד אז בעירתם אבי סבי ר' שאול גיצבורג ז"ל, ושבו התפללו לפני התיבה כל השנים מתוך הסדור שנתן לו האדמו"ר הזקן בידיו ממש – ממנו יתד וממנו פינה לכל גרעיני תנועת חב"ד אשר בעירות רוסיה הלבנה" (ספר מיר, ירושלים תשכ"ג, "פרקי מיר (מפי השמועה)", עמ' 263-264. ראו עוד: ספר נשיא וחסיד, פרק ראשון, עמ' 31 ואילך; "אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו", ג, עמ' 1111, שם מכונה ר' שאול מצ'שניק).
[1], קסז, [1] דף. 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. כתמי דיו קשים בשוליים העליונים של דף השער ודפים נוספים. קרעים חסרים וסימני עש בכמה דפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברצועות נייר דבק. רצועות נייר דבק לחיזוק בשולי דף השער. חותמות ורישומים. כריכת עור חדשה ונאה.
ספר "תורה אור" הוא מספרי היסוד של תורת חסידות חב"ד, בו נכללו מאמרי בעל התניא על שני חומשי תורה בראשית שמות, כפי שנרשמו מפיו על ידי אחיו רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מיאנאוויטש, בעל "שארית יהודה". הספר סודר ונערך בידי נכדו-תלמידו האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש, והובא לדפוס על ידי רבי אהרן אלכסנדרוב משקלוב (חתן האדמו"ר האמצעי, שנפטר בסמיכות להדפסת הספר, בכ"ד אייר תקצ"ז).
במכתבו מעיד "הצמח צדק" על המאמרים הכלולים בספר "תורה אור": "הרבה מהם שם רבנו ז"ל [בעל התניא] בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס" (אגה"ק ה"צמח צדק", ברוקלין, תשע"ג, אגרת כד, עמ' מב). בשעה שטרח ה"צמח צדק" בעריכת הספר ובהגהתו, לא עסק בשום עניין אחר, ואף לא השיב תשובות בהלכה בכתב או בעל פה, זאת מגודל הטרדה והאחריות שהיו לו בהתקנת כתבי זקנו בעל התניא (שם, עמ' מא).
ספר "תורה אור" הוא מהספרים האחרונים שנדפסו ברוסיה טרם סגירתם של כל בתי הדפוס היהודיים בשנת תקצ"ז (1836), בעקבות הלשנת המשכילים. מאז ואילך הורשו להתקיים רק שני בתי דפוס, בווילנה ובז'יטומיר, שעמדו תחת פיקוח חמור של השלטון הצארי. מעבר לשער הראשון בעותק שלפנינו, רישום צנזור בעט וחותמת צנזורה. חלקו השני של הספר, על חומשים ויקרא-דברים, נדפס (במתכונת אחרת בשם "לקוטי תורה") כ-12 שנים לאחר מכן, בז'יטומיר שנת תר"ח.
ספר ביאורי הזהר, ביאורים בספר הזהר ע"פ חסידות, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. קאפוסט, דפוס רבי ישראל במהור"ר יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן), [תקע"ו 1816].
מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש.
ביאורים בספר הזהר, שנאמרו מפי האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע בלילות שבת, לפני בניו ויחידי סגולה מתלמידיו, ונכתבו ע"י בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. הביאורים נאמרו ע"י אדמו"ר הזקן החל מי"ט כסלו תקס"ב, עד לשנותיו האחרונות (בספר נדפסו רק כרבע מביאוריו על הזהר, כדברי בנו בסוף ההקדמה). בשער הספר מספר האדמו"ר האמצעי: "...ורובם ככולם מ"ק [מכתבי קודש] הנ"ל היו לפני כ"ק אדמו"ר נ"ע [אדמו"ר הזקן] ומאד ישרו בעיניו" [משום שהתורות הן של האדמו"ר הזקן והכתיבה היא של בנו האדמו"ר האמצעי, מיוחס החיבור "ביאורי הזהר" לעיתים לאדמו"ר הזקן ולעיתים לאדמו"ר האמצעי].
בהקדמה בראש הספר מספר האדמו"ר האמצעי על תוכן הביאורים: "...שמענו מפי רוח קדשו ז"ל בכל ליל שבת ושבת, פירושים וביאורים מאמרי הזהר בכל סדרא דף א', זה כמה שנים, אשר נראה בעליל לכל עיני ישראל אשר רוה"ק [רוח הקודש] הופיע עליו בהגלות נגלות אורו בסתרי סודות ורזין דאורייתא... שמעתי מפי קדשו ז"ל לא פעם ושתים, שכל ימיו עשה קבע ללמוד הזה"ק בשבת דוקא [...] ואמר על עצמו שאין רגילותו ללמוד בכל שבת רק דף א' או ב' אבל בעיון והעמקה גדולה וביגיעה רבה בדקדוק הלשון בכל מלה שיהי' מכוון ע"פ אמיתי' חכמת הקבלה...".
בסוף ההקדמה מתאר האדמו"ר האמצעי את אופן כתיבתו ועריכתו את הספר: "ידוע לכל באי שערי אור תורתו של אאמו"ר ז"ל [אדמו"ר הזקן], שבכל הכתבים שלו שבידי אין דבר נוסף מעצמי, כי אם במה שבא באיזה מקומות לפרש ולבאר בתוס' ביאור במקום שקיצר בלשונו הקדוש ז"ל, וגם זה נלקח מדברי אור תורתו המבוארים בתוס' במקומות אחרים...".
רישום בעלות בשער: "גדלי' באאמו"ר מ' ברוך זצוק"ל שפירא – שעדליץ".
[4], קלט; נז דף. 20 ס"מ. נייר כחלחל בחלקו. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קמטים ובלאי קל. רצועות נייר לחיזוק בגב השער ובכמה דפים נוספים. קרעים חסרים קטנים. רישומים. כריכת עור ישנה, פגומה מעט. שדרה חדשה.
ספר נר מצוה ותורה אור, חלק ראשון – שער האמונה, וחלק שני – שער היחוד, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. קאפוסט, דפוס ישראל במ' יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן), תק"פ [1820].
מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר – "הועתק מגוף כתי"ק אדמו"ר... מהור"ר דוב בער שי'".
ספר "נר מצוה ותורה אור" – שני חלקים. חלק ראשון הוא "שער האמונה" – "מדבר במהות ענין מצות האמונה שהוא היסוד ושרש לכל המצות". פרקיו עוסקים בענייני חג הפסח: יציאת מצרים, אכילת מצה וקריעת ים סוף. חלק שני הוא "שער היחוד", ובו ביאור תמציתי על השתלשלות העולמות והספירות (כדי לבאר את עומק הדברים ב"שער היחוד", חיבר תלמידו המובהק של המחבר, הגה"ח רבי הלל מפאריטש, ספר בשם "לקוטי ביאורים", ורשה, תרכ"ח).
האדמו"ר המהר"ש אמר שכל ספר מספרי האדמו"ר האמצעי היה מיועד לסוג חסידים מסוים, אך "שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות", ואותו כתב האדמו"ר האמצעי עבור כל החסידים (קונטרס לימוד החסידות להריי"ץ, עמ' 30).
חתימת בעלות בדף [7]: "הק' זלמן כהן".
ד, [7], קלג, [1]; נז דף. 16.5 ס"מ בקירוב. נייר ירקרק. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קרעים וסימני עש עם פגיעה קלה בטקסט. קרעים חסרים בשער, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר (עם השלמת הטקסט בצילום). חיתוך דפים לא אחיד. חותמת בשער. כריכת עור חדשה.
ספר אמרי בינה, על מצות אחדות השם, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. חלק ראשון על קריאת שמע וחלק שני על ציצית ותפילין. קאפוסט, דפוס רבי ישראל יפה, [תקפ"א 1821].
מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש.
ספר אמרי בינה הוא החיבור העמוק ביותר מהספרים שחיבר והדפיס האדמו"ר האמצעי. הוא עוסק ברובו בביאור המושגים "יחודא עילאה" ו"יחודא תתאה", ומיוסד על תורת אביו, בעל התניא. הספר מחולק לארבעה מדורים: פתח השער, שער הקריאת שמע, שער הציצית ושער התפילין.
האדמו"ר האמצעי הדפיס בחייו עשרה חיבורים, ואמר שכל אחד מהם מיועד לסוג שונה של חסידים. על הספר "אמרי בינה" אמר שאותו הוא מייעד למעמיקים ביותר, ופעם אף אמר שייעד אותו לתלמידו רבי יקותיאל ליעפליער. האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש סיפר שפעם התקשה בהבנתם של פרקים לב ו-לז שבספר, ונכנס לשאול את אביו האדמו"ר ה"צמח צדק" את פירושם, והשיב לו אביו שישאל את ר' יקותיאל (האדמו"ר הריי"ץ, לימוד החסידות, עמ' 30).
מסופר על האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז שהיה מעיין בכל לילה לפני קריאת שמע שעל המיטה בספר "אמרי בינה" של האדמו"ר האמצעי (שלשת הרואים, ברוקלין תשס"ד, עמ' שכ). ה"דברי חיים" אף מביא מדבריו בספרו "דברי חיים" על התורה בפרשת ויקהל (כח/2): "מבואר בספרים וביותר ביאור בספר אמרי בינה בכוונת יחודא עילאה דשמע".
[2], כא; נו, [1], נה-קמ דף. 19 ס"מ בקירוב. נדפס על נייר כחול. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות, ובלאי קל. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות הדפים. חותמות ורישומים בדף השער. כריכת עור חדשה ונאה.