מכירה מקוונת 44 - חב"ד
מכירת חב"ד מיוחדת לרגל "יום הבהיר" יו"ד שבט - יום ההסתלקות של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש ויום קבלת הנשיאות של הרבי מליובאוויטש
עשרה פרסומים מוקדמים של מכתבי ה"גניזה החרסונית" – אוסף מכתבים ותשמישי קדושה המיוחסים לבעל שם טוב, המגיד ממזריטש, האדמו"ר הזקן בעל התניא, ותלמידיהם גדולי החסידות בדורות הראשונים:
1. "ספר בית צדיקים", מאת האדמו"ר רבי מאיר יהודה לייבוש לנגרמן (תק"ץ-תרמ"ו), מתלמידי רבי ישראל מרוז'ין ובנו רבי אברהם יעקב מסדיגורא. פרשבורג, דפוס אלקאלאי, תרע"ח 1918.
בסופו, "מכתבים קדושים" (עם שער חלקי נפרד), ובו פרסום ראשוני בדפוס של כמה ממכתבי הגניזה.
בשער, חותמת המביא לבית הדפוס, בן המחבר ר' מנחם נחום לנגרמן אב"ד טורקא (תרכ"ו-תר"צ); הגהות בעט בעמוד האחרון. חסר ארבעה דפים בסיום.
2. "מכתבים קדושים, מעותקים אות באות מכתבי יד קודש של מרן הבעל שם טוב טוב הקדוש זצ"ל והרב המגיד הקדוש מו"ה דוב בער זצ"ל ממעזריטש ותלמודיהם הצדיקים הקדושים אשר בגן עדן", שלושים ושישה מכתבי הגניזה. טשערנאוויץ, דפוס הארניק ובירנבוים, תרפ"א [1921].
בסופו "ליקוטי אורות" מאת האדמו"ר ה"אביר יעקב" מסדיגורה והאדמו"ר ה"פחד יצחק" מבויאן.
3. "ספר חמדה גנוזה, אמרות... ר' משה ליב מסאסיב... צרפתי להם... המכתבים הקדושים של הבעש"ט והחברייא קדישא שלו". [וינה, ה. וואגנער, תרפ"א 1921]. בראשו הסכמה מאת האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב.
4. "מכתבים מהבעש"ט ז"ל ותלמידיו", תשעה מכתבי הגניזה. לבוב, דוד פרענקיל, תרפ"ג 1923. בראשו מכתב האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין, זקן אדמו”רי בית רוזין.
5. "קובץ מכתבים מקוריים מהבעש"ט ז"ל ותלמידיו", שבעה עשר מכתבים מהבעש"ט ועשרים ותשעה מכתבים מתלמידיו. וינה-ברלין, "מנורה", [תרפ"ג 1923]. בסופו תרגום חלופת המכתבים בין ממשלות רוסיה ואוסטריה בענין הסגרתו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין לרוסיה.
6. "ספר חכמי ישראל בעש"ט, כתבי קודש מכל רבותינו... הגביר החסיד ר' שמואל גורארי' ז"ל מקרעמענטשוק במיטב כספו קנה המכתבים מידם ומסרם לכ"ק אדמו"ר [הרש"ב] מליבאוויטץ". ניו יורק, דפוס "נר תמיד", תרפ"ד [1924]. כולל מכתבים מהאדמו"ר הרש"ב והאדמו"ר הריי"ץ (כידוע, האדמו"ר הריי"ץ התנגד להדפסת מכתבי הגניזה, ואף שלח אגרת למו"ל ה"ר דוד שיפרין בניו יורק שלא לפרסם את הספר, אלא שהאגרת נתעכבה עד לאחר הדפסתו).
7. "ספר גנזי נסתרות, מסתעף לשלשה אורות: אור ישראל, אור נערב, אור רב", מכתבי הבעש"ט, המגיד ממזריטש והאדמו"ר הזקן. ירושלים, דפוס "ציון" של האחים רוהלד, [תרפ"ד 1924]. יצא לאור על ידי ר' חיים אליעזר הכהן ביחובסקי, מחסידי חב"ד-קאפוסט (נפטר קודם ובסמיכות להדפסת הספר). ההכנסות ממכירת הספר הוקדשו לקרן "להדפסת כתבי רבותינו חב"ד".
8. "ספר חמדה גנוזה, קובץ מכתבים ... של הבעש"ט והחבריא קדישא שלו". [ברוקלין, ניו יורק, בערך תרפ"ה 1925].
9. "ספר גבורת ארי, תולדות רבינו... ליב שרה'ס... עם מכתבי קודש... הבעש"ט... המגיד הגדול ממעזריטש... הגה"ק בעל התניא... ועוד הרבה צדיקי עולם מבני היכלא של מרן הבעש"ט והמגיד", מאת ראובן מרגליות. לבוב, R. Margulies, [תר"ץ 1930].
10. "אגרות קודש, קבוצת מכתבים מרבנו... המגיד הגדול ממעזריטש ותלמידיו... משנות תקכ"א-תקמ"ח עם באורים והערות", מאת ר' יואל דיסקין. ירושלים, דפוס חיים צוקרמן, תרצ"ג [1933].
מצורף: ספר "אגרות בעל-התניא ובני דורו", שבו פרק המוקדש לבדיקת מהימנותה של ה"גניזה החרסונית", מאת הרב דוד צבי הילמן. ירושלים, דפוס "המסורה", תשי"ג.
סה"כ 10 ספרים + ספר "אגרות בעל התניא ובני דורו". גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. מספר רישומים וחותמות. כריכות חדשות.
"הגניזה החרסונית"
מכתבי "הגניזה החרסונית" נתגלו בשלהי מלחמת העולם הראשונה. לדברי מגלי הגניזה, מכתבים קדושים אלו, של הבעש"ט ותלמידיו, היו ברשותו של האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, שקיבלם בירושה מזקנו הממגיד ממזריטש, והוחרמו ע"י המשטרה החשאית הרוסית בעת מעצרו ברוסיה בשנת תקצ"ח. לפי המסופר, המכתבים נשמרו בארכיון הבולשת בעיר חרסון שבדרום אוקראינה ונבזזו משם בתקופת התמוטטות שלטון הצאר במהפכה הבולשביקית, באוקטובר 1917.
לאחר חשיפתם, קנה הגביר החב"די ר' שמואל גורארי' מקרמנצ'וג חלק ניכר ממכתבי הגניזה ושלחם כתשורה לרבו רבי שלום דובער שניאורסון האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. על אף שנשמעו אז טענות בדבר זיופם של מכתבים אלו, היתה דעתו של האדמו"ר הרש"ב כי מכתבים אלו הנם אותנטיים, לאחר שבחן אותם בדקדוק במשך ימים רבים. בעקבות מסקנתו נעשו מאמצים לקנות את כל חלקי הגניזה.
קבצים ראשוניים של מכתבים מן הגניזה נדפסו בספר "בית צדיקים" (פרשבורג, 1918), "חמדה גנוזה" (וינה, תרפ"א), ובספרים נוספים (שמרביתם מופיעים באוסף שלפנינו). בשנת תרפ"ד הדפיס הרב חיים אליעזר ביחובסקי, מחסידי חב"ד-קאפוסט, את הספר "גנזי נסתרות", ובו הופיעו מכתבים נוספים. הקובץ הגדול והמושלם ביותר, שנעתק בהעתקה מדויקת מתוך גוף הכתבים שהיו ברשותו של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, נדפס בחוברות כתב העת "התמים", שנדפסו בווארשא בשנים תרצ"ה-תרצ"ח. בחוברות אלו נדפסו כ-300 מכתבים מן הגניזה, מסודרים בסדר כרונולוגי.
חשיפת "הגניזה החרסונית" עוררה פולמוס נרחב בעולם האקדמיה ובחוגים התורניים-חסידיים באשר למידת מהימנותה ומקוריותה. מחקרים רבים נכתבו אודותיה והדעה הרווחת במחקר כיום היא שמכתבים אלו הם זיוף (ראה בספר "אגרות בעל התניא ובני דורו", מאת הרד"צ הילמן, המצורף לאוסף שלפנינו). לעומתם, האדמו"ר הריי"ץ והרבי מליובאוויטש דחו בתוקף את טענות זיוף המכתבים, וטענו כי אמנם מכתבים אלו אינם אוטוגרפים, אך הם העתקות נאמנות של מכתבי רבותינו הקדושים מייסדי החסידות.
חוברת הכוללת 155 תקנות לחברי הקהילה של חסידי ליובאוויטש שבבורו פארק (הקהילה נוסדה בשנת תרע"ד, בסמיכות להדפסת התקנות שלפנינו). כולל שמות נושאי משרה וחברי קהילה, בחירות ותפקידים, כללי התנהגות אתית, מנהגי בית כנסת, חברה קדישא, ועוד.
34, [1] עמ'. מעטפת מקורית (מנותקת). 13.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ספורים וקלים. כריכת עור חדשה.
שני לוחות שנדפסו בריגא:
* לוח "החיים" פאר דעם יאר תרצ"ד. הוצאת בית-מסחר לספרים וטליתות ל. רעמיגאלסקי, ריגא, [תרצ"ג 1933]. יידיש.
על המעטפת נדפסה תמונת האדמו"ר הזקן, ולצדה נדפס הכיתוב: "הרב הגאון החסיד מהו' ר' שניאור שלמן ז"ל בעל התניא".
הלוח כולל זמני קריאת שמע, כניסת שבת וימים טובים, הדלקת נרות, ראש חודש, תעניות, מולדות, תקופות, סדר קריאת פרשיות התורה, הזכרת נשמות, דינים ומנהגי בית כנסת, רשימת מוסדות ציבור וממשל, קונסוליות, מוסדות , בתי כנסת וארגונים יהודיים, לוח זמני רכבות, לוח בר מצוה, תחזית מזג אוויר, ועוד. כמו כן כולל הלוח פרסומות לעסקים ורשימות מפורטות של מאות ספרי דרוש, הלכה ושו"ת העומדים למכירה בבימ"ס של ל. רעמיגאלסקי.
[36] עמ' (כולל מעטפת קדמית ואחורית). 14 ס"מ. מצב כללי טוב. חיתוך דפים עם פגיעה בשולי הטקסט. נקב תיוק לאורך כל דפי הספר, עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
* לוח "המזכיר" אפן יאָר התרצ"ה, בעריכת "בן-יעקב". הוצאת בית-מסחר לספרים ומחסן-בדים וטליתות ב. שערשעווסקי, ריגא, [תרצ"ד 1934]. יידיש.
על המעטפת נדפסה תמונת האדמו"ר הריי"ץ, ולצדה נדפס הכיתוב "ליבאוויטשער רבי הגאון הצדיק ר' יוסף יצחק שניאורסאָן" [לאחר יציאתו מרוסיה הסובייטית, בתשרי תרפ"ח, קבע האדמו"ר הריי"ץ את מקום מושבו בריגא. באלול תרצ"ג העתיק את מקום מגוריו לוורשא].
הלוח כולל "מולדות, תקופות... סדר קריאת הפרשיות והפטרות... ימים טובים, תעניתים... שקיעת החמה... סוף זמן קידוש לבנה, מנהגי בית הכנסת...", לוח בר-מצוה, חגים ליטאיים ולטביים, רשימת הקונסוליות הפועלות בריגא ורשימת מוסדות, בתי כנסת ואגודות יהודיים, ועוד. כמו כן כולל הלוח רשימות מפורטות של מאות ספרי דרוש, הלכה ושו"ת העומדים למכירה בבימ"ס של ב. שרשבסקי.
[36] עמ' (כולל מעטפת קדמית ואחורית). 14.5 ס"מ. מצב כללי טוב. שוליים קצוצים על גבול הטקסט. קרעים חסרים קטנים בשולי המעטפת, עם פגיעה קלה במסגרות. הדבקות נייר דבק. כריכה חדשה.
פרסומים שיצאו לאור בשנים הראשונות להתבססות חסידות חב"ד בארה"ב. יידיש ואנגלית.
"פינף יארגיינג פון הקריאה והקדושה" [חמש שנים של הקריאה והקדושה]. הוצאת קה"ת / אגודת חסידי חב"ד, ברוקלין, ניו יורק, תש"א-תש"ה 1940-1945. יידיש ומעט אנגלית. 54 גליונות (גליונות 1-6, 8-9, 11-14, 16-19, 21-35, 37-43, 46-58, 60-61). בראש הכרך שער ראשי ומפתחות.
"הקריאה והקדושה", ירחון שיצא לאור בין השנים 1940-1945 על ידי אגודת חסידי חב"ד, בהדרכתו, הגהתו והשתתפותו של האדמו"ר הריי"ץ. בראש החוברת הראשונה נכתבה הכותרת: "מיט דער באטהייליגונג פון אדמו"ר, שליט"א, מליובאוויטש" [בהשתתפותו של האדמו"ר מליובאוויטש], אולם החל מהגליון השני שונה הנוסח ל"מיט דער גוטהייסונג און ברכה פון אדמו"ר, שליט"א, מליובאוויטש" [באישורו ובברכתו של האדמו"ר מליובאוויטש], וכך נדפס מאז בכל הגליונות. בכרך שלפנינו הודבקה בראש הגליון הראשון פיסת נייר מודפסת עם הנוסח המתוקן.
הוצאת העיתון נעשתה בחשאיות ובעילום שם העורך, ופרטים רבים אודות אופן פרסומו אינם ידועים עד היום. בגליונותיו התפרסמו מאמרים, שיחות ואגרות מאת הריי"ץ, ביניהם ארבעת כרוזי ה"קול קורא" המפורסמים שבהם בישר הרבי על תנועת "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה". אחד המדורים המיוחדים בעיתון נקרא בשם "אותיות פורחות", ובו הופיעו צירופי אותיות ומילים בלתי מובנים, שחוברו כנראה בידי הריי"ץ. לפי חסידי חב"ד, בצירופים אלו טמונים נבואות שמימיות, אשר חלקם פוענחו בדיעבד כחיזוי של מאורעות עתידיים, כגון פלישת בעלות הברית לאירופה במלחמת העולם השניה.
"שמועסן מיט קינדער און יוגנד" Talks and Tales [שיחות לנוער], ירחון לילדים ולנוער. הוצאת "קה"ת מטעם ה"מרכז לענייני חינוך", ניו יורק, תש"ג-תשי"ב [1942-1951]. יידיש ואנגלית.
124 גליונות בחמישה כרכים: 99 גליונות של הירחון ביידיש (שמועסן מיט קינדער און יוגנד), טבת תש"ג - כסלו תש"ה, טבת תש"ז – חשון תשי"ב (13 גליונות כפולים: טבת תש"ח - כסלו תש"ט), וכן 25 גליונות של הירחון באנגלית (Talks and Tales), טבת תש"ז-כסלו תש"ט.
בירחון מדורים מגוונים לילדים ולנוער בנושאי יהדות, היסטוריה וטבע. הירחון הופיע בין השנים תש"ב-תשמ"ט (ביידיש, אנגלית, עברית, צרפתית, ספרדית ואיטלקית) ונדפסו בו בסך הכול כ-590 גליונות. בעברית הופיע העיתון החל משנת תשט"ז בשם "שיחות לנוער". איור השער מעשה ידי הצייר נטע קאזלאווסקי.
"ספר הזכרונות, ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות", זכרונות מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. חלק ראשון. הוצאת קה"ת, ברוקלין, ניו יורק, תש"ז 1947. יידיש.
מהדורה ראשונה של ספר הזכרונות מאת האדמו"ר הריי"ץ - כולל סיפורים על ימי ראשית החסידות ותולדות חסידות חב"ד ששמע הריי"ץ מפי סבתו הרבנית רבקה (אשת המהר"ש) ומדודו הרז"א (שניאור זלמן אהרן שניאורסון).
הספר הובא לדפוס בידי חתן האדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש); בפתח הספר מופיעה הקדמה שלו ובסופו כמה הערות והוספות ממנו.
הזכרונות נכתבו בעברית לאחר הגעת הריי"ץ לארה"ב (אדר ת"ש), שם נערכו ותורגמו ליידיש בידי הסופר והעיתונאי דוד לייב מקלר. רשימת הזכרונות פורסמה לראשונה תחת השם "ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות", בסדרת כתבות בעיתון "דער מארגען זשורנאל" שנדפסה מחודש תשרי תש"א עד חודש אדר תש"ב.
בספר שלפנינו קובצו מרבית הכתבות יחדיו (עד ג' תשרי תש"ב), עם מבוא ארוך בראשיתו מאת העורך ד.ל. מקלר.
לאחר הסתלקות האדמו"ר הריי"ץ (שבט תש"י) פורסמו שני חלקים נוספים של ספר הזכרונות: חלק ב פורסם בעיתון "אמעריקאנער" בשנים תשי"ב-תשי"ג, ויצא לאור כספר בשנת תשכ"ה; בחלק ג (קה"ת, תשנ"ד) מופיעות רשימות מוקדמות יותר מזכרונות הריי"ץ, שפרסם ד.ל. מקלר כבר בשנת תר"צ בעיתונו "דער מארגען זשורנאל", תחת השם "פון ליובאוויטשער רבי'ןס הויף" - מחצר הרבי מליובאוויטש.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
"מודעה רבה לאוריתא", כרזה גדולה המודיעה על ייסוד ישיבת "אחי תמימים" וחדר "בני תמימים" בתל אביב. תל אביב, דפוס "תלפיות", [תרצ"ח 1938].
ייסוד ישיבת "אחי תמימים" וחדר "בני תמימים" בתל אביב
באגרתו מיום ה' אדר שני תרצ"ח, ממנה האדמו"ר הריי"ץ את ר' אליעזר קרסיק, רב קהילת חב"ד בתל אביב, לבא כחו בישיבה וחדר חב"ד בתל אביב: "ועתה הנני ממלא את ידו להיות בא-כחי זמני בענין זה של יסוד חדר בשם 'בני-תמימים' וישיבה בשם 'אחי תמימים'" (אגה"ק הריי"ץ, חלק ד, אגרת א'ז).
ברשימתו משנת תשט"ו על אודות ייסוד הישיבה, מספר הרב קרסיק: "בשנת תרצ"ה-צ"ו באו מרוסיא מספר אברכים מחסידי חב"ד בעל שם ובעלי נסיון במסירות נפש בפועל ובתוכם הרש"ד זיסלין הר"א קרסיק ר"מ גורארי' ר"פ אלטהויז רח"י רוזנבלום ר"ר כהן הר"ש ברוק הרב א. יודסין הר"ש זלמנוב ועוד... התחילו לחשוב איך ליסד ישיבה בשם תומכי תמימים בא"י, והוטל הדבר על הרב קרסיק שהוא מומחה בזה וגם רצונו עז בזה.. התחיל לארגן הישיבה... ובשנת תרצ"ח, כשקבלו אז צו מכ"ק אדמו"ר הריי"צ... לצאת אל המרחב ולפרסם הישיבה, הוצרכו אז למצוא מקום מתאים לישיבה... ההצלחה של הישיבה החב"דית החדשה היתה למעלה מן המשוער, נתגדלה בכמותה ואיכותה מזמן לזמן עד שנתפרסמו על ידה פעולות המעשיות של חב"ד" [עוד על ייסודם של ישיבת "אחי תמימים" וחדר "בני תמימים" בתל אביב, ראה בהרחבה בספר "תולדות חב"ד בארץ הקודש", פרק לד, עמ' רלד ואילך; ספר "ימי תמימים", א, עמ' 98 ואילך].
50X70 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קמטים, כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים בשוליים.
ספר קצות השלחן, חמישה חלקים, ביאור וקיצור להלכות שולחן ערוך אורח חיים, על פי פסקי האדמו"ר הזקן והאדמו"ר ה"צמח צדק", מנהגי חסידי חב"ד וליקוט מהלכות מדברי הפוסקים האחרונים. ירושלים, [תרפ"ו]-תרצ"ה [1926-1935]. מהדורה ראשונה.
הסכמות: האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, הרב מנחם מענדל נאה, הרב דוד צבי חן, הרב שלמה יהודה לייב (שיל"א) אליעזרוב, גאב"ד העדה החרדית הרב יוסף חיים זוננפלד, הרב אליהו קלאצקין, ואחרים.
חמישה חלקים בחמישה כרכים.
* חלק ראשון (תרפ"ו): [4], פא, [2] דף.
* חלק שני (תרפ"ח): [3], קו, [1] דף.
* חלק שלישי (תרצ"א): [4], עה, [1] דף. חותמות של שלמה ב"ר דוד צופיוף (1876-1936), מנכבדי העדה הבוכרית בירושלים.
* חלק רביעי (תרצ"ג): [4], סב דף. חותמות: "הקדש לישיבת מגן דוד בעה"ק ירושלים תובב"א של הג' מו' דוד צופיוף כ"ץ".
* חלק חמישי (תרצ"ה): [4], סח דף.
22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים בחלק החמישי. סימני עש קלים בחלק רביעי. חותמות. כריכות חדשות, תואמות.
הרה"ג ר' אברהם חיים נאה (תר"נ-תשי"ד), מחשובי חסידי ורבני חב"ד, מראשי כולל חב"ד בארץ ישראל, ורב שכונת הבוכרים בירושלים. חבר הנהלת "העדה החרדית" וממקימי "אגודת ישראל" בארץ ישראל. בצעירותו היה בן בית אצל ה"שדי חמד", הרב חיים חזקיה מדיני, שהשתעשע עמו רבות בלימודו. בשנת תרע"א נסע בשליחות האדמו"ר הרש"ב לעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן וכיהן שם כרב על מקומו של דודו הרב שיל"א אליעזרוב. בזמן מלחמת העולם הראשונה הוגלה למצרים, שם ייסד ישיבה לגולים. היה בין מלוויו של האדמו"ר הריי"ץ בעת שהותו בירושלים בשנת תרפ"ט, וקיבל ממנו בהזדמנות זו את הסכמתו לספרו "קצות השלחן". מחבר סדרת הספרים "קצות השלחן" (תשעה חלקים), "קונטרס השיעורים", וחיבורים נוספים בהלכה. עיקר פרסומו על שיטתו בגודל מידות השיעורים (מכונה בשל כך גם "בעל השיעורים"), ומרבית חסידי חב"ד נוהגים על פי דעתו.