ספר תורה אור, חלק ראשון, מאמרי חסידות על חומשים בראשית שמות, ועל המועדים חנוכה ופורים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. קאפוסט, דפוס הרב שבתי ב"ר שמעון [סלאווין], תקצ"ז 1836. מהדורה ראשונה. שני שערים; חלק מאותיות השערים נדפסו בדיו אדומה.

הגהה בעמ' כח/2. חתימות בעלות בשער: "שאול גינצבורג ממיר"; "שאול בר"א סענדר גינצבורג מקאפוסט במיר". ר' שאול ב"ר אלכסנדר סענדר גינצבורג (בערך תקמ"ה-תרכ"ה), חסיד האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע, סבא רבא של נשיאה השלישי של מדינת ישראל זלמן שזר [אמו שרה, בת ר' משה גינצבורג ממיר (בערך תק"פ-תרע"ב), בן ר' שאול גינצבורג מקאפוסט-מיר]. נולד בקאפוסט שברוסיה הלבנה, ובהיותו בן י"ח שנים נישא לבת הנגיד ר' משה שוורץ מהעיר מיר שבליטא, אבי משפחת שחור המסועפת ממיר. ייסד ועמד בראש הקהילה והמניין החב"די במיר.

באחת מרשימותיו מביא נינו זלמן שז"ר סיפור מעניין אודות זקנו ר' שאול גינצבורג, שקודם נישואיו נסע לליאדי להתייעץ עם האדמו"ר הזקן אודות העתקת מגוריו למיר הליטאית, עיר מבצרם של ה'מתנגדים', הרחק מעיר הולדתו קאפוסט: 

"עד לכך לא הייתי, גם מקורות לא ראיתי, אולם שמועה נאמנה היא ששמעתיה לא פעם לא פעמים, מפי אבא ומפי סבא ומפי קרובים ורחוקים, באותו הנוסח ובאותם הפרטים. וכאשר הספור הזה חי בזכרוני, כן אספרנו.

מיר כידוע, עיר של גדולי תורה היתה ומבצר של התנגדות ליטאית... המתעשרים שבמיר חפשו להם חתנים לבנותיהם מגדולי המיוחסים ומופלגים בתורה והביאום ממרחק... בין המתעשרים הללו, מוקירי רבנן, התבלט בסוף המאה הי"ח ר' משה'קה שוארץ, אבי ה'שווארצע משפחה' הידועה במיר לתהילה. ובהתעשרו השיא את בנותיו לחתנים, רבי היחש בקהלות מפורסמות. ביניהם... לר' זשעמא מפאריטש, מתלמידיו של ר' הלל מגדולי חב"ד... נשארה לו בת זקונים, מירק'ה, משכלת ורבת חיל ולא רצה להוציאה מביתו כי אם חפש לו חתן כערכו שיאבה להשאר במיר אתו.
ואבי סבי, ר' שאול בר' אלכסנדר זיסקינד גינצבורג זצ"ל, איש קאפוסט היה, בן טובים ולמדן גדול בנגלה ובנסתר. נתנו השדכנים עינם בו לשדכו לר' משה'קה שווארץ במיר. אולם האברך חסיד היה ומקושר לאדמו"ר הזקן ר' שניאור זלמן מלאדי, מייסד החב"ד בעל התניא והשו"ע. ומיר – מבצר של מתנגדים היא. הסס הצעיר להכניס את עצמו לסכנה זו. פן חלילה יצטרך להנתק מחסידותו, מקור חיותו. קם ועלה ללאדי לשאול בעצת רבו. שמח הרבי שנזדמן לו שליח כזה למרכז של מתנגדים. הרגיע את חסידו הנבוך, נגש אל האצטבא והוריד ממנה את הסידור החדש שלו, שהופיע בדפוס סמוך לזמן ההוא הושיט אותו במתנה לו ואמר: סע, בני, השם יתברך יעזור לך שלא תצטרך להתפלל בלי מנין. ומכיון שברי היה לו לאברך החבד"י, כי לביהמ"ד של מתנגדים לא ישלחנו הרבי להתפלל, הבין כי עליו הטיל הרבי את המשימה להקים מנין חבד"י בעיר המתנגדית. שמח הצעיר והנלהב לשליחות הנשגבה. הסכים לשידוך הטוב שהוצע לו ויצא למיר.
וכך הוה. אבי-סביב יסד לו מנין חבד"י בתוך מבצר המתנגדות, מול ביהמ"ד הלבן. התלקטו אליו אברכים מבני המקום וגם מבחורי הישיבה, מהם שאבותיהם הצטרפו לחסידות במקומות מוצאם, ומהם חדשים, שבשורת החסידות החב"דית שבמיר כבשה את לבם. ומסורת היא בפי חסידי מיר כי מנין חב"די זה שיסד אז בעירתם אבי סבי ר' שאול גיצבורג ז"ל, ושבו התפללו לפני התיבה כל השנים מתוך הסדור שנתן לו האדמו"ר הזקן בידיו ממש – ממנו יתד וממנו פינה לכל גרעיני תנועת חב"ד אשר בעירות רוסיה הלבנה" (ספר מיר, ירושלים תשכ"ג, "פרקי מיר (מפי השמועה)", עמ' 263-264. ראו עוד: ספר נשיא וחסיד, פרק ראשון, עמ' 31 ואילך; "אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו", ג, עמ' 1111, שם מכונה ר' שאול מצ'שניק).

[1], קסז, [1] דף. 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. כתמי דיו קשים בשוליים העליונים של דף השער ודפים נוספים. קרעים חסרים וסימני עש בכמה דפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברצועות נייר דבק. רצועות נייר דבק לחיזוק בשולי דף השער. חותמות ורישומים. כריכת עור חדשה ונאה.

ספר "תורה אור" הוא מספרי היסוד של תורת חסידות חב"ד, בו נכללו מאמרי בעל התניא על שני חומשי תורה בראשית שמות, כפי שנרשמו מפיו על ידי אחיו רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מיאנאוויטש, בעל "שארית יהודה". הספר סודר ונערך בידי נכדו-תלמידו האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש, והובא לדפוס על ידי רבי אהרן אלכסנדרוב משקלוב (חתן האדמו"ר האמצעי, שנפטר בסמיכות להדפסת הספר, בכ"ד אייר תקצ"ז).
במכתבו מעיד "הצמח צדק" על המאמרים הכלולים בספר "תורה אור": "הרבה מהם שם רבנו ז"ל [בעל התניא] בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס" (אגה"ק ה"צמח צדק", ברוקלין, תשע"ג, אגרת כד, עמ' מב). בשעה שטרח ה"צמח צדק" בעריכת הספר ובהגהתו, לא עסק בשום עניין אחר, ואף לא השיב תשובות בהלכה בכתב או בעל פה, זאת מגודל הטרדה והאחריות שהיו לו בהתקנת כתבי זקנו בעל התניא (שם, עמ' מא).
ספר "תורה אור" הוא מהספרים האחרונים שנדפסו ברוסיה טרם סגירתם של כל בתי הדפוס היהודיים בשנת תקצ"ז (1836), בעקבות הלשנת המשכילים. מאז ואילך הורשו להתקיים רק שני בתי דפוס, בווילנה ובז'יטומיר, שעמדו תחת פיקוח חמור של השלטון הצארי. מעבר לשער הראשון בעותק שלפנינו, רישום צנזור בעט וחותמת צנזורה. חלקו השני של הספר, על חומשים ויקרא-דברים, נדפס (במתכונת אחרת בשם "לקוטי תורה") כ-12 שנים לאחר מכן, בז'יטומיר שנת תר"ח.

ספר נר מצוה ותורה אור, חלק ראשון – שער האמונה, וחלק שני – שער היחוד, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. קאפוסט, דפוס ישראל במ' יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן), תק"פ [1820].
מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר – "הועתק מגוף כתי"ק אדמו"ר... מהור"ר דוב בער שי'".
ספר "נר מצוה ותורה אור" – שני חלקים. חלק ראשון הוא "שער האמונה" – "מדבר במהות ענין מצות האמונה שהוא היסוד ושרש לכל המצות". פרקיו עוסקים בענייני חג הפסח: יציאת מצרים, אכילת מצה וקריעת ים סוף. חלק שני הוא "שער היחוד", ובו ביאור תמציתי על השתלשלות העולמות והספירות (כדי לבאר את עומק הדברים ב"שער היחוד", חיבר תלמידו המובהק של המחבר, הגה"ח רבי הלל מפאריטש, ספר בשם "לקוטי ביאורים", ורשה, תרכ"ח).
האדמו"ר המהר"ש אמר שכל ספר מספרי האדמו"ר האמצעי היה מיועד לסוג חסידים מסוים, אך "שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות", ואותו כתב האדמו"ר האמצעי עבור כל החסידים (קונטרס לימוד החסידות להריי"ץ, עמ' 30).

חתימת בעלות בדף [7]: "הק' זלמן כהן".

ד, [7], קלג, [1]; נז דף. 16.5 ס"מ בקירוב. נייר ירקרק. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קרעים וסימני עש עם פגיעה קלה בטקסט. קרעים חסרים בשער, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר (עם השלמת הטקסט בצילום). חיתוך דפים לא אחיד. חותמת בשער. כריכת עור חדשה.

ספר "דרך חיים ותוכחת מוסר השכל", שני חלקים, "שער התשובה" ו"שער התפלה", מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. יאס, דפוס צבי גאלדנער, תרי"ט [1859].
ספר "דרך חיים", והוא חלק שלישי מספר "שער התשובה והתפלה" (נקרא גם "שערי תשובה"; נדפס לראשונה בקאפוסט תקע"ט). מעבר לשער אזהרת המביא לדפוס, הרב יצחק משה בר' שמואל מיאס (שימש כרב ומשפיע לחסידי חב"ד ביאס. נפטר בי"ז ניסן תרכ"א כבן שמונים שנה ועל מצבתו נכתב: "יצק מים על ידי רבי שניאור זלמן מליאדי ובנו רבי דוב בער מליובאוויטש". ה"צמח צדק" העריכו מאוד והיה "חשוב וספון אצלו ואומר לו ד"ח ביחידות").

עותק עם שלוש הדפים האחרונים, בהם "שמות האנשים אשר נדב לבם אותם" לרכוש הספר.
[2], ב-קמח, [3] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. התכהות הנייר. בלאי קל. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ובכמה דפים לאחריו, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בהשלמת נייר. כריכת עור חדשה.

ספר תורת חיים על חומש בראשית, ביאורים על מאמרי האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי, מאת בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. וורשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרכ"ו 1866. שני חלקים בכרך אחד; שני שערים לחלק ראשון (שם הספר ומקום הדפוס נדפסו בדיו אדומה); שער נפרד לחלק שני. מהדורה ראשונה של חלק שני.  
חלק ראשון (פרשיות בראשית – חיי שרה): [2], קמא דף; חלק שני (פרשיות תולדות – ויחי): [1], קח דף. שוליים רחבים. 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. חיתוך דפים לא אחיד. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר "תורת חיים"
בחיבור שלפנינו מסביר האדמו"ר האמצעי, באריכות גדולה וביסודיות, את מאמרי החסידות של אביו, האדמו"ר הזקן, על פרשיות השבוע. מאמר שבספר "תורה אור" נדפס על פני עמוד אחד, מתפרש בחיבור שלפנינו על פני עשרות עמודים. כל מושג קבלי שהוזכר בדרך אגב במאמר של אביו האדמו"ר הזקן, מתבאר ביסודיות בספר "תורת חיים", עם ההקדמות והרקע הנחוצים להבנתו.
בכתיבת החיבור ובהדפסתו עסק האדמו"ר האמצעי בשנים תקפ"ד-תקפ"ו, והוא אשר העניק לו את השם "תורת חיים". בדעתו היה להדפיס את החיבור על כל החמישה חומשי תורה (בהקדמת בנו רבי מנחם נחום למהדורה זו מסופר שכתב היד המקורי אכן הכיל ביאורים על כל החומש), אך הדבר לא עלה בידו והוא הספיק להביא לדפוס רק חלק קטן מהדרושים על חומש בראשית.
בשנת תקפ"ו נדפס בקאפוסט חציו הראשון של חומש בראשית, על פרשיות בראשית-חיי שרה. בשנת תרכ"ו התעורר רבי מנחם נחום, בן האדמו"ר האמצעי, לסיים את הדפסת החיבור על חציו השני של חומש בראשית, על פרשיות תולדות–ויחי (אז נדפס שוב גם החלק הראשון של החיבור, על פרשיות בראשית-חיי שרה). בשנת תש"ז בשנחאי, הדפיס האדמו"ר מליובאוויטש בהוראת חמיו האדמו"ר הריי"ץ לראשונה את המאמרים על ספר שמות, מצילום כתב יד המעתיק ר' שמואל סופר.
בהקדמה המעניינת לספר, מספר בן האדמו"ר האמצעי, רבי מנחם נחום, על ההבדלים בין מאמרי זקנו בעל התניא למאמרי אביו האדמו"ר האמצעי. בהמשך ההקדמה הוא מתאר את הסתלקותו המופלאה של אביו תוך כדי אמירת מאמר חסידות, ואת בקשתו ממנו באותו מעמד להדפיס את הספר שלפנינו: "ואותי צוה בעת ההיא לאמור, הנך רואה כי באה שמשי שלא בעונתה [האדמו"ר האמצעי הסתלק בגיל 54]... שמש ששקעה בעבורי תזרח כאשר תתחזק והיית לאיש, להוציא לאור ס' היקר... תורת חיים... רוחי תפעם בקרבי מתי אשלם את נדרי אשר נדרתי לפני ה' לאבא מארי ז"ל בעת רוחו ונשמתו אליו יאסוף. וידעתי כי אלקים מצא את עוני, וכי כל הרפתקאות דעדו עלי בנפשות רבות ר"ל הן מאותן שלשים ושש שנה שלא קיימתי מצות כ"א [כיבוד אב]...".

ספר שערי עבודה, "הנקרא בשם עבודת הבינונים", ה' שערים, והוא ביאור על ספר התניא מאת הרה"ק רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה (ר' אהרן מסטראשעלע). [שקלוב, דפוס עזריאל זעליג בן יעקב, תקפ"א 1821]. מהדורה ראשונה - נדפסה בחיי המחבר ר' אהרן מסטראשעלע.
ספרו השני שהדפיס בחייו והוא ביאור לחלק "לקוטי אמרים" של ספר התניא (השער החמישי, הנקרא בשם "פתח התשובה", הוא ביאור ל"אגרת התשובה" - חלק ג שבתניא). "ספר שערי עבודה, הנקרא בשם עבודת הבינונים... כפי שרשי העבודה אשר קיבל מרבו רבינו הקדוש גאון תפארת ישראל... מוה' שניאור זלמן זלה"ה נבג"מ, ומיוסד על אדני פז ספרי זהר הק' וכתבי האר"י ז"ל" (מנוסח השער – חסר בעותק שלפנינו).
רישום בעלות מתמשך (על פני עמ' א-יג מהספירה הרביעית): "זה הספר שערי עבודה שייך לברוך מרדכי בן מו"ה אברהם זצל"ל מבוסק".

עותק חסר דף שער ו-4 דפים לאחריו. [9], יב, יז-מט; נב; ע; ס; כא, [3] דף (שני הדפים "סימני ראשי התיבות" ו"לוח הטעות" כרוכים בעותק שלפנינו בסוף הכרך). 16.5 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים ובלאי. כתמים קשים עם פגיעה בטקסט בכמה דפים. סימני עש עם פגיעה בטקסט. קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט בכמה מקומות, חלקם משוקמים בהשלמת נייר. רישומים. כריכה חדשה.

הרה"ק רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), "האחד המיוחד שבתלמידי רבינו הגדול... מו"ה שניאור זלמן נ"ע אשר יצק מים על ידו שלשים שנה ולא זז מחבבו עד שגילה לו כל תעלומות חכמתו וכל רז לא אניס ליה וכל דמיטמרן איתגליין ליה". מגיל י"ז שנים לא מש מאהלו של רבו האדמו"ר הזקן בעל התניא, והיה לאיש סודו וליד ימינו. כשעבר האדמו"ר הזקן להתגורר בליאדי בשנת תקס"ב, העתיק גם רבי אהרן את מקום מגוריו לשם, כדי להיות סמוך לרבו.
ברוב שנות הנהגת רבו היה ידיד נפש של בן האדמו"ר, רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. יחד הדריכו בעבודת ה' את הצעירים שנהרו לחצרו של האדמו"ר הזקן, ויחד חברו אגרות בענייני עבודת ה' לחסידים. בשנת תקס"ט לערך חל פירוד בינו לבין רבי דוב בער מסיבות שונות, וכן נוצר ריחוק מסוים בינו לבין רבו בעל התניא, ומפני כך עקר את דירתו מליאדי ושב לעיירת מולדתו אשווע. האדמו"ר הזקן שהצטער על עזיבתו, התבטא: "נקרו עין מראשי".
לאחר הסתלקות האדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בין ר' אהרן לבין האדמו"ר האמצעי על מהותה של חסידות חב"ד ותורתו של האדמו"ר הזקן - פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' ע"פ דרך חסידות חב"ד. אגרות, קונטרסים וספרים נכתבו ונדפסו על ידי שני הצדדים, בהם הראה כל אחד פנים לשיטתו ודרכו, וסתר את שיטת מתנגדו. בעקבות כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. האדמו"ר האמצעי קבע את מקום מושבו בעיירה ליובאוויטש, ואילו ר' אהרן התיישב בעיירה סטרשלה, שם הנהיג את עדת חסידיו במשך ט"ו שנה לערך. כמה מגדולי תלמידיו של בעל התניא קבלו את דרכו של ר' אהרן, ובראשם ר' אברהם שיינעס חתנו של האדמו"ר הזקן ור' משה וילנקר.
בהיותו בסטרשלה החל להדפיס את ביאוריו בחסידות. בשנת תק"פ הדפיס בשקלוב את חיבורו הראשון "שערי היחוד והאמונה", ה' שערים, פתיחה והקדמה, והוא ביאור על "שער היחוד והאמונה" של בעל התניא. בשנת תקפ"א הדפיס את חיבורו השני, ספר "שערי עבודה", ובו ה' שערים, והוא ביאור לחלקים "לקוטי אמרים" ו"אגרת התשובה" שבספר התניא. בהקדמה לספרו "שערי עבודה" הוא מתפלמס באריכות עם שיטת האדמו"ר האמצעי. לאחר פטירתו נדפסו ספריו "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, ובהם גם תשובות הלכתיות שהשיב לשואליו בעומק העיון (ראה פריט הבא - פריט 63).