שעון שולחני של הרבנית נחמה דינה שניאורסון, אשת האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש.
שעון שולחני מתוצרת חברת Semca בשווייץ. מסגרת השעון משובצת אבני חן.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי בתה הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את שעון אבני החן של אמי בו היא השתמשה בכל תקופת מגוריה בארצות הברית". האישור מתוארך – 10 בספטמבר 1989.

הרבנית נחמה דינה שניאורסון (תרמ"ב-תשל"א), אשת-חבר לאדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. בת הרבנית יוכבד (לבית משפחת שיינברג) ובת הרה"ק ר' אברהם שניאורסון מקישינב, בן האדמו"ר רבי ישראל נח (המהרי"ן) מניעז'ין, בנו הרביעי של האדמו"ר ר' מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש. בליובאוויטש ביום י"ג אלול תרנ"ז, בהיותה קרוב לגיל 16, נערכו נישואיה עם בן דודה מדרגה שלישית, רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ, בנו יחידו של האדמו"ר הרש"ב. הייתה מסורה ומעורה במפעליו הגדולים של בעלה. "בחכמתה ועדינות אופיה רכשה לעצמה הערכה רבה מצד הכל, תוך התחשבות גדולה בדעותיה בתחומי הנהגת הבית, סדרי משפחה וכדו'". שלוש בנות היו לה ולבעלה האדמו"ר הריי"ץ – הבכורה הרבנית חנה גורארי' (נולדה כ"ה אב תרנ"ט), האמצעית הרבנית חיה מושקא שניאורסון (נולדה כ"ה אדר תרס"א) והצעירה שיינא (סוניא) הורנשטיין (נולדה כ"א טבת תרס"ד; נספתה בשואה).
כשנאסר בעלה האדמו"ר הריי"ץ בשנת תרפ"ז ע"י הקומוניסטים, ניהלה בתבונה את המהלכים שהביאו לשחרורו, פעילות בינלאומית שהייתה כרוכה בפקחות ובאומץ, תוך סיכון חייה. ביומא דפגרא נהגה לקבל חסידים לביתה ולהעניק להם מברכותיה. לאחר הסתלקות בעלה בשנת תש"י, פרסמה מכתב חריף נגד הניסיון לנשל את חתנה הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג) מתפקידיו בנשיאות מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, אגודת חסידי חב"ד וכפר חב"ד. עמדה בנשיאות קרן הצדקה "רייונדשל" [רבי יוסף יצחק ונחמה דינה שניאורסון ליובאוויטש], שפעלה משנת תש"ד ועד להסתלקותה בגיל 89 בעשרה בטבת שנת תשל"א.

7.5X7.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. תקינות המנגנון לא נבדקה (נראה שהשעון פועל).