אוסף ספרים מספריית רבי שמואל סלנט, חלקם עם חותמות ורישומי בעלות של רבי שמואל סלנט, וחלקם עם הקדשות אליו:
• ספר זית רענן, חלק ראשון, מאת הגאון מקוטנא רבי משה יהודה ליב יהושע זילברברג. וורשא, [תרי"א 1851]. עותק עם שוליים רחבים במיוחד. חותמות רבי שמואל סלנט.
• ספר שער משפט, על שו"ע חושן משפט ויורה דעה, מאת רבי ישראל איסר וולף מויניצה. קניגסברג, [תר"כ 1860]. חותמת רבי שמואל סלנט.
• ספר שאלות ותשובות שאגת אריה החדשות, מאת רבי אריה ליב אב"ד מיץ. ווילנא, תרל"ד 1873. מהדורה ראשונה. חותמת רבי שמואל סלנט.
• ספר הפלאה, חלק ראשון, ספר כתובה, מאת רבי פנחס הלוי הורוויץ אב"ד פרנקפורט דמיין. לבוב, תר"כ 1860. חותמת רבי שמואל סלנט. בדף השער ובדף המגן "הקדשות עצמיות" בכתב-ידו של רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי (בעל-נכדתו של רבי שמואל מסלנט), על קבלת הספר במתנה מסבו רבי שמואל סלנט, ביום פורים שנת תרנ"ג. עם חותמות של הרב טיקוצ'ינסקי.
• ספר ברית יעקב, חלק שני שאלות ותשובות על אבן העזר, מאת רבי ברוך מרדכי ליבשיץ. וורשא, [תרל"ו] 1876. חותמת בעלות של רבי שמואל סלנט. רישומי בעלות בכתב-יד וחתימות רבי מרדכי ליב רובין ורבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, עם חותמת רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי. [גלגולו של ספר בירושלים! הספר הגיע בתחילה לידי הגרימ"ט, שרשם בכתב-ידו בראש דף השער: "מתנה מאת א"ז הגרש"ס זצ"ל, יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי". הספר עבר ממנו בהמשך לידי ר' שמריה רבינוביץ שנתנו כמתנת חתונה לבן-אחיו רבי מרדכי ליב רובין, שרשם וחתם את שמו בספר. בהמשך הספר חזר לידי הגרימ"ט, שרשם בכתב ידו: "והוחלף מהרב רמ"ל הנז' בספר אחר של הגרש"ס זצ"ל].
• ספר עין מאיר, חידושים על מסכתות גיטין וחולין ועל הלכות וסוגיות נוספות, מאת רבי מאיר טויבער. פרשבורג, תר"נ [1890]. בדף השער הקדשת המחבר בכתב-ידו לרבי שמואל סלנט (ההקדשה קצוצה מעט).
• ספר שאלות ותשובות בית א"ב, חלק חיי אברהם על אורח חיים, מאת רבי אברהם אהרן יודלביץ. וורשא, תרנ"ו 1896. בדף השער הקדשה לרבי שמואל סלנט, בכתב-ידו ובחתימתו של המחבר, עם חותמתו.
כרוך עם: • ספר בית יצחק, שאלות ותשובות, חלק ראשון על יורה דעה ועל אבן העזר, מאת רבי יצחק דאנציג. וורשא, תרנ"ט 1898. • קונטרס פותח דברים, חידושים בהלכות תפילין, ברכות, בית הכנסת ושבת, מאת רבי מרדכי פרידמאן. [קונטרס זה הופיע במקור בסוף ספר אהל משה לרבי משה קצנלנבוגן, וורשא, תרמ"ט 1889. דבריו הובאו בספרי הפוסקים, ואפילו בעל ה"משנה ברורה", שלא היה רגיל להביא מדברי רבני דורו, מביא בשמו פסק הלכתי בביאור הלכה, סימן רעג, ד"ה לאלתר]. בעותק שלפנינו נמצאים גם דפים פא-צד שאינם מופיעים בחלק מהעותקים.
• "קבוצת קונטרסים", מקבץ ספרי ראשונים בהוצאת רבי יצחק הירשנזון. הכולל גם: ארבעה קונטרסי "אפיקי י"ם" - דרשות והדרנים מאת אביו רבי יעקב מרדכי הירשנזון. ירושלים, [תר"מ-תר"נ בקירוב 1880-1890]. ש' הלוי, מס' 335, 341, 343, 374. בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית הודבק דף נייר, ועליו הקדשה לרבי שמואל סלנט, בכתב-ידו ובחתימתו של העורך, רבי "יצחק הירשענזאהן".
8 כרכים (הכוללים למעלה מ-10 כותרים). גודל ומצב משתנים.

ספר שאלות ותשובות מהרי"ק, מאת רבינו יוסף קולון. ווארשא, דפוס שמואל אייזיק פעשעס, [תרמ"ד] 1884.
בדף המגן הקדמי רישומי בעלות המעידים שהספר היה שייך לרבי ישראל מאיר הכהן מראדין בעל ה"חפץ חיים": "זה הספר שייך להרה"ג המפורסם ר' ישראל מאיר ב"ר ארי' זאב הכהן מעיר ראדין פלך ווילנא בעה"ב[!] ס' חפץ חיים"; "זאת הספר שייך להר"ר ישראל מאיר הכהן מראדין, אשר קנה אותו מאת איש אחד הרוצה בעלום שמו. דברי ידידו דשו"ט [דורש שלומו וטובתו] יצחק קאשאנער נ"י".
ספר זה הגיע מירושת הגאון רבי צבי יהודה אידלשטיין בן הגאון רבי ירחמיאל גרשון אידלשטיין אב"ד שומייאץ, בעל "חידושי בן אריה" (תרכ"ב-תרע"ט), אשר קיבלו ממרן ה"חפץ חיים" עצמו. היה זה בזמן מלחמת העולם הראשונה כאשר גלה ה"חפץ חיים" עם ישיבת ראדין לעיר שומייאץ בפלך מינסק, ושם שהו כשנתיים וחצי. באותה תקופה היה רב העיר - רבי ירחמיאל גרשון - מקורב מאד אל רבינו ה"חפץ חיים". בספרו "חידושי בן אריה" חלק ב' מופיעות מספר תשובות בעניני מקוואות ועגונה, אשר נשאל עליהם ה"חפץ חיים" וביקש מהרב אידלשטיין שישיב עליהם הלכה למעשה (עוד מסופר כי ה"חפץ חיים" אמר עליו כי הוא תלמידו של הגר"ח מבריסק לא רק בתורתו כי אם גם בצדקתו).
[1], ב-קטז, [1] דף. 32.5 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות ופטריה. בלאי וקרעים. קרעים בדף המגן עם רישומי הבעלות, משוקמים באופן מקצועי במילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכת עור מפוארת.
מצורף מכתב אישור מהרב יצחק ישעיה ווייס שליט"א, המאשר כי "הספר מגיע מספרית הגאון רבי יעקב אידלשטיין זצ"ל, שבבית אביו הגאון רבי צבי יהודה זצ"ל האב"ד שומיאץ, התאכסן מרן החפץ חיים בימי מלחמת העולם הראשונה, ובכלות המלחמה השאירם אצלו".

ספר לחם שמים, על המשניות, חלק ראשון, עם קונטרס "בנין בית הבחירה", מאת הגאון רבי יעקב עמדין - היעב"ץ. וואנזיבעק (ואנדסבק), [תצ"ג 1733]. מהדורה ראשונה.
הספר הראשון שהדפיס היעב"ץ, והיחיד מבין ספריו שלא נדפס באלטונה - בה הקים את דפוסו. מעבר לשער, איור המזבח לפי שיטת הראב"ד.
בדפי הספר למעלה מעשרים הגהות למדניות, רובן ארוכות, בכתב-ידו של רבי מרדכי מיכאל יפה תלמיד רבי עקיבא איגר. למיטב בדיקתנו, הגהות אלו לא נדפסו.
בהגהה בדף ו/1 הוא מזכיר את שמות חיבוריו: "...ובזה העליתי בבית מנחם ש"א סכ"ז ותשו' מר"מ יפה ח"א סי' ח"י...".
העותק שלפנינו היה לאחר השואה ברשותו של הגאון רבי עמרם צבי גרינוואלד. בראש השער מופיעה חותמתו: "עמרם צבי גרינוואלד אבדק"ק פערנוואלד יצ"ו".
הגאון רבי מרדכי מיכאל יפה (תקס"ג-תרכ"ח), מגדולי תלמידיו של הגאון רבי עקיבא איגר. למד בישיבתו כשמונה שנים ומחמת חביבותו הרבה על רבו היה נקרא "דעם רעבי'ס בחור" [הבחור של הרבי]. אחר נשואיו עם בת הרב דוד מקרוטושין עיר-מולדתו, ישב על התורה ועל העבודה. הוא סירב בתוקף לקבל רבנות עד שכל רכושו נשרף בשריפה הגדולה שפרצה בקרוטושין בשנת תקפ"ז (1827). לאחר מכן כיהן ברבנות בזאדון (הסמוכה לקרוטושין) ובשניידמיהל (שמיגל) באזור פוזנא. בשנת תר"ה-תר"ו בערך עבר לכהן ברבנות פרדאן (פורדון Fordon, מחוז Bydgoszcz באזור צפון פולין-פרוסיה). בשנת תר"ט פרק מעליו את עול הרבנות וישב על התורה והעבודה בקלויז המפורסם שבהמבורג. שם הרביץ תורה ברבים כ-18 שנה. התכתב רבות בהלכה עם רבו רבי עקיבא איגר ועם בנו רבי שלמה איגר. ראה לדוגמה בתשובות חדשות לר' עקיבא איגר (ירושלים תשל"ח, חלק אהע"ז, סי' א) תשובה מרע"א לתלמידו מהרמ"מ יפה, שם הוא מתפלא על כך שהוא מוסיף לו תארים מלבד תואר הרב. בשנת תקצ"ד הוציא את ספרו הראשון "בית מנחם" (קרוטושין, תקצ"ד), הכולל חקירות בעניני ספק חזקה ורוב וכן כמה שאלות ותשובות. בשנת תרי"ב הדפיס בהמבורג את חיבורו השני "שו"ת מר"מ יפה", ובו פסקים ומשא ומתן של הלכה שהיה לו עם רבני דורו וביניהם רבו הגאון רבי עקיבא איגר ובנו הגר"ש איגר. ההדיר את שו"ת מהר"ח אור זרוע מתוך כת"י עתיק והוסיף מראי מקומות והערות (נדפס בלייפציג, תר"כ 1860), יחד עם חברו בקלויז, הגאון רבי אליקים גטשליק שלזינגר ("רבי געץ הקדוש"). מקצת מחידושיו פרסם בכתב העת "שומר ציון הנאמן" שיצא לאור באלטונה ע"י בעל ה"ערוך לנר". ארבע מתשובותיו של ה"ערוך לנר" אל הגרמ"מ יפה נדפסו בשו"ת בנין ציון בשנת תר"ך. חידושיו והגהותיו לספרים שונים נדפסו בבמות שונות: הגהותיו לשו"ת חכם צבי, נדפסו ב"ליקוטי הערות" למהדורת מכון "דובב מישרים" (ירושלים, תשנ"ח), ובקובץ "מוריה" - ספר הזכרון לרבי משה סוויפט (ירושלים, תשמ"ו); הגהותיו לספר "מור וקציעה" נדפסו במהדורת "מכון ירושלים" (ירושלים, תשנ"ו); הגהותיו לשו"ת "פנים מאירות" התפרסמו בקובץ "מוריה" (גליון רעז-רעח, תמוז, תשס"א); ועוד.
רבי עמרם צבי גרינוולד (תרס"ז-תשי"א), גאון וצדיק מפורסם. נכדו של רבי משה גרינוולד אב"ד חוסט בעל "ערוגת הבושם", ובנו של רבי יקותיאל יודא גרינוולד אב"ד יארע. תלמידם של דודו רבי אברהם יוסף גרינוולד אב"ד אונגוואר בעל "אבני שהם" ושל דודו-זקנו רבי אליעזר דוד גרינוולד אב"ד סאטמר בעל "קרן לדוד". לאחר נישואיו גר בעיר ווישיווא (אויעבר-ווישיווא) וכעבור כמה שנים נתמנה שם למגיד ומורה צדק. לאחר השואה בה איבד את רעייתו וכל משפחתו, נישא בשנית וכיהן כרב במחנה העקורים פרנוולד. בשנת תש"ט הגיע לארה"ב, ולאחר תקופה קצרה נסתלק בפתאומיות לבית עולמו בגיל מ"ה שנה. שרידי חידושי תורתו נדפסו בספר "זכרון עמרם צבי" (ברוקלין ניו יורק, תש"ע).
[1], קיח, קכ-קכב דף. 31 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. כריכה חדשה.

כתב-יד, דרשות שנאמרו בקהילת יאסברן בהונגריה, בכתב-ידו של רבי אהרן ביכלר (סודיץ). [הונגריה, המאה ה-19].
בשער נרשם: "גאטטעסד'ענסטליכע פארטרעגע געהאלטען אים קולטוסטעמפעל צו יאסבערין יע"א" [=דרשות דתיות שנאמרו בבית הכנסת של הקהילה ביאסברן]. הדרשות כתובות ביידיש, והן מסודרות בכמה מחזורים של שבתות וזמנים מיוחדים: שבת נחמו, שבת שובה, שבת חנוכה, ז' אדר, שבת הגדול.
בדף המגן חתימת הכותב: "אהרן סודיטץ". לצדה חתימה בלועזית: "A. Bichler" (חתימה נוספת בלועזית בדף הבטנה האחורי).
רבי אהרן ביכלר (סודיץ) נולד בשנת ת"ר (1840) בערך לאביו רבי דוד ביכלר-סודיץ אב"ד פאסטא, תלמיד מהר"י אסאד (ולימים חתנו מזיווג שני). למד אצל ה"כתב סופר". בשנת תרי"ח הוסמך להוראה ע"י רבי יהודה אסאד, ה"כתב סופר" ובעל "גורן דוד". בשנת תר"כ נשא לאשה את שרל בת מהר"י אסאד. בשנת תרכ"א התמנה לאב"ד יאסברן, בה כיהן 54 שנים עד לפטירתו. התכתב רבות עם מהר"י אסאד, ורבות מתשובותיו ואגרותיו של חמיו אליו השתמרו. נפטר בחשוון תרע"ה (1914) ונקבר ביאסברן (ראה אודותיו: קינסטליכר, אישים בתשובות חת"ס, עמ' נב; מאמרו של הרב שלמה יהודה שפיצר, עלי זכרון, ז, עמ' יז-יט).
בדף הבטנה הקדמי רישום בהונגרית בו מופיע שמו של הרב ד"ר ליאופולד לעף, רבה הניאולוגי של סגד. לא התבררה לנו משמעותו של רישום זה.
[1] דף, 155, 166-192, [1] עמ'. 25 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים. כריכה מקורית, עם פגמים.

אוסף דפים בכתב-יד, חידושי סוגיות, מאת הרב הניאולוגי ליב שוואב. געוויטש, (Gewitsch; Jevíčko, כיום צ'כיה), תקע"ז-תקפ"ח [1816-1828].
קונטרסים ודפים נפרדים, חידושי סוגיות בכתב-ידו של הרב ליב שוואב, ביניהם הסוגיות: "סוגיא דהיה בה מומין כתובות"; "בסוגיא דפתח פתוח"; "בשמעתין דבולמוס יומא"; "סוגיא דכדי שיעשה ביצה".
בראש אחד הקונטרסים נכתב: "קונטרס החזקות למדתי תחלת חורף תקע"ז לפ"ק פה געביטש יאר ה' עיני רוחי ויורני בינה ודעת. ליב שוואב". מאוחר יותר נוסף הרישום: "ונספח אליו חדושי על סוגיא דפתח פתוח, יום ו' פ' בלק התקע"ח לבריאה, הנ"ל".
בראש קונטרס נוסף: "געביטש... תקפ"ח לפ"ק".
רבי [יהודה] ליב שוואב (תקנ"ד-תרי"ז; אישים בתשובות חת"ס, עמ' קנ), נולד לאביו רבי מרדכי שוואב. תלמיד מהר"ם בנעט, ובהמשך תלמיד בישיבת ה"חתם סופר" בפרשבורג. בשנים אלו הלך ורכש השכלה חיצונית. למורת רוחם של מהר"ם בנעט, ה"חתם סופר", ובהמשך גם ה"כתב סופר", התמנה לרבנות בכמה קהילות ופעל בזירות ציבוריות. ראשית התמנה לרבה של געוויטש בסביבות שנת תקפ"ד, והיה הרב המשכיל הראשון במוראביה. בסביבות שנת תקצ"א התמנה לרבה של פרוסניץ במוראביה, כשהוא דוחק את רגלי רבי נחום טרייביטש השמרן. בשנת תקצ"ה נקרא לכהן ברבנות פשט שבהונגריה, בה פעל רבות לאימוץ רוח הנאורות והטיף להיטמעות תרבותית בסביבה.
הדפים שלפנינו נמצאו בתוך פנקס הדרשות של הרב ד"ר לאופולד לעף (ראה פריט הבא), אשר היה מתלמידיו של שוואב בפרוסניץ, ולימים נשא לאשה את בתו לאונטין.
[19] דף כתובים (ומספר דפים ריקים נוספים). 24 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי.
• מצורפים שני דפים בכתב-יד, קטעי דרשה על "צדקה וג"ח [וגמילות חסדים]", כנראה אף הם בכתב-ידו של שוואב.